הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע תא"ק 13269-11-16

בפני
כבוד ה שופטת רחלי טיקטין עדולם

תובעים

  1. ניר אליקים
  2. אבנר אמוראי

נגד

נתבעים

  1. יהושע תורגמן
  2. אילנה תורגמן
  3. מיכאל תורגמן

החלטה בבקשת רשות להגן ובבקשה למחיקת כותרת

בפני תביעה של עו"ד נגד לקוח, לתשלום שכ"ט עו"ד, בסך של 576,902 ₪.
ביום 23.11.16 בעת היותו קטין, נפגע הנתבע 3 בתאונת עבודה/תאונת דרכים, ונגרמו לו נזקי גוף.
התובעים הציגו הסכם שכ"ט.
אין מחלוקת שרק התובע 1 הוא שחתום על הסכם שכר הטרחה (להלן: "ההסכם").
אין מחלוקת שחתימתו של הנתבע 1 מתנוססת על גבי ההסכם. הנתבע אולם טוען שאינו מזהה את המסמך שצורף לכתב התביעה.
אין מחלוקת שהתובע 1 ייצג את התובעים בתביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן: "פלת"ד").
(בשלב מסוים שהצדדים חלוקים עליו, יוצגו הנתבעים על ידי עו"ד אחר).
אין מחלוקת שהנתבעים שילמו לתובעים שכ"ט בסך 15,000 ₪, בגין התביעה לפי הפלת"ד.
אין מחלוקת שהתובע 1 ייצג את הנתבעים בהליכים במל"ל, וכי במל"ל נקבעו לנתבע 3 96% נכות לצמיתות, ומשולמים לו תגמולים חודשיים.
לתמיכה בתביעה, הגישו התובעים שלוש חוות דעת אקטואריות ערוכות על ידי מר שי ספיר, אקטואר, לגבי התגמולים שקיבל ויקבל התובע 3 מהמל"ל עד סוף תוחלת חייו בגין – נכות מהעבודה, גמלת קצבה מיוחדת. התגמולים לעתיד הוונו על ידי האקטואר.
כמו כן הוגשה חוות דעת לגבי תגמולי עבר שקיבל התובע 3 ממדור ניידות.
אין מחלוקת שהנתבעים לא שילמו לתובעים או למי מהם שכ"ט בגין הייצוג במל"ל, ובתביעה זו עותרים התובעים לקבל את שכר הטרחה עבור הייצוג במל"ל, בהתאם למה שעולה לשיטתם מההסכם.
הנתבעים טוענים שהתובע 2 אינו זכאי לקבלת שכ"ט שכן לא ייצג אותם ובכל מקרה, התביעה בעניינו אינה כשרה להידון בסד"מ, שכן אינו חתום על הסכם שכר הטרחה.
עוד טוענים הנתבעים כי הנתבע 3 לא התחייב בהסכם לשלם לתובעים שכ"ט. הנתבעים 1-2 אף הם לא חייבים לשלם לתובעים או מי מהם דבר, שכן, הם עצמם לא קיבלו שירות כלשהו מהתובעים.
בכל מקרה, הרי שההסכם אשר נוסח על ידי התובעים, נוסח באופן בלתי ברור. המילים "15% מהסכום שיגבה בתוספת מע"מ", אינו מפורט ואינו ברור. הנתבעים סברו והבינו שהם צריכים לשלם 15 אחוז מהגמלאות עד להחלטת הועדה הרפואית ו/או למשך שלוש שנים בלבד, ולא כפי שטוענים התובעים, למשך כל תוחלת חייו של הנתבע 3. הנתבע 1 גם טען כי חתם על הסכם שכר טרחה אולם לא עלה הסכם שצורף כנספח א' לתביעה.
התביעה אינה תביעה לסכום קצוב, שכן הסכומים הנתבעים במסגרתה, נתמכים בחוות דעת מסורבלות. כמו כן, ישנה אפשרות שהסכום שמקבל הנתבע 3 כל חודש מביטוח לאומי, יופחת עם חלוף הזמן, ולכן אין לסמוך על האמור בחוות הדעת שהוגשו. חוות הדעת של האקטואר מהוות אומדן בלבד ולא ראיה בכתב לסכום הקצוב הנתבע במסגרת התביעה.
דרישת התובעים לקבל כעת סכום מהוון הינה טענה המצריכה בירור עובדתי.
התובעים טוענים כי התובע 2 אף הוא ייצג את הנתבעים וכי ישנם מסמכים המעידים על כך. מטעמי זהירות בלבד טענו התובעים כי לצרכי ייעול הדיון, הם מסכימים למחיקת התובע 2 מכתב התביעה.
עוד טוענים התובעים, שהנתבעים זנחו בסיכומיהם חלק מטענות ההגנה שלהם.
התובעים מציינים שניתן ללמוד על סכום הקצבה החודשית שמקבל התובע מהמל"ל מחוות הדעת. כמו כן הנתבע 3 בעצמו, העיד על הסכומים שהוא מקבל מהמל"ל. בכל מקרה, סכומי התביעה עד למועד הגשת הסיכומים, ניתנים לחישוב אריתמטי פשוט, וכך גם סכום התביעה העתידי.
הטענה כאילו סברו הנתבעים שעליהם לשלם 15% מכל סכום שישולם עד להחלטת הועדה ה רפואית, אין בה ממש. מכל מקום, במהלך הדיון, נטענה על ידי הנתבעים טענה חדשה כאילו דובר בתשלום עבור 3 שנים בלבד.
הנתבעים 1-2 חתמו על ההסכם כאפוטרופסים של הנתבע 3 ולכן גם הם חבים בתשלום שכ"ט לתובעים. כמו כן הוכח, כי לפחות עד מועד מסוים, שולמו הגמלאות של המל"ל לחשבון הבנק של נתבעים 1-2. בטפסי המל"ל מסרו נתבעים 1-2 את פרטי חשבון הבנק שלהם.
אין לקבל את טענת הנתבעת 2 כאילו לא חתמה על ההסכם. הנתבעת 2 טענה בדיון שכלל לא חתמה על התצהיר שצורף כתמיכה לבר"ל. בכל מקרה הנתבעת 2 הודתה שהסמיכה את הנתבע 1 לטפל בנושא המינוי של עוה"ד.
לשכת עורכי הדין אליה פנו הנתבעים קבעה כי שכר הטרחה המבוקש על ידי התובעים, הוא סביר ואף ראוי. על אף האמור, הנתבעים לא פעלו לשלם את הסכום הנקוב בהסכם שכר הטרחה.
בתאריך 24.09.17 נחקרו הנתבעים 1-2 על תצהיריהם שהוגשו בתמיכה לבר"ל. כמו כן נחקר הנתבע 3. לאחר מועד הדיון, הגישו הצדדים סיכומים מטעמם.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לתת לנתבעים רשות להגן בכל הטענות הרשומות בבר"ל ובתצהירים למעט בטענה כי ההסכם שצירפו התובעים אינו ההסכם שחתמו עליו ו/או כי הנתבעת 2 איננה חתומה על ההסכם.
בעניינים אלו (ובעניינים אלו בלבד), התבררה הגנת הנתבעים כהגנת בדים. הנתבעת 2 בכלל לא ידעה מה רשום בתצהיר שעליו חתמה ומכל מקום הצהירה כי הסמיכה את בעלה, הנתבע 1, לטפל בכל ענייני שכר הטרחה. הנתבע 1 הודה כי חתם על הסכם, אולם טען שדובר בהסכם אחר, אולם הסכם אחר לא הוצג. בנסיבות אלו טענות אלו, ורק טענות אלו, נדחות.
בגין יתר הטענות של הנתבעים מצאתי שיש מקום ליתן רשות להגן, ולהלן יפורטו נימוקי:
בהסכם שכר הטרחה נרשם כאמור, כי לתובע 1 ישולם בגין התביעה כנגד המל"ל: "שיעור של 15% מהסכום שייגבה בתוספת מע"מ".
בהסכם לא נרשם שהסכום יגבה בפעימה אחת באופן מהוון. בהסכם לא נרשם מתי יתגבש החוב של שכר הטרחה. בהסכם לא נרשם בכמה שנים מדובר.
וראו בעניין זה עדותו של הנתבע 3:
"ת: השאלה שלי הייתה ללשכה פשוטה, לאחר שחתמתי, ה כוונה לאחר שאבא שלי חתם. שאדם חותם על הסכם כזה ובהסכם לא מצוין חודשים או שנים, האם זה הגיוני שעורך הדין ימשוך כסף לכל החיים? זה לא קשור אלי. אני לא חתמתי על ההסכם וגם זה לא כתוב שם. .." (פרו' עמ' 13 שורות 18 – 21) (הדגשה שלי – הח"מ).
בעניין הקושי הקיים לכאורה בתביעה, בשל האופן מנוסח הסכם שכר הטרחה במקרה דנן, אפנה לפסיקת בתי המשפט במקרים דומים.
בע"א (מחוזי מרכז) 54654-11-16 נמרוד עובדיה נ' לנה אכד אשר ניתן לאחרונה, ביום 4.7.17 (פורסם במאגרים משפטיים), נקבע כדלקמן:
".... מסכים אני עם דברי בית המשפט קמא כי "נוסחו של ההסכם לא היה מספק ולא היה ברור דיו, כדי להניח שהנתבעת היתה צריכה להבין את המשמעות שייחס לו התובע" (ס' 14 בפסק הדין), וכי לאור החובה המוטלת על עורך דין, לפעול לטובת לקוחו בנאמנות ובמסירות וכן חובת תום הלב, היה על המערער לנסח את ההסכם בלשון ברורה ונהירה ו"לכתוב במפורש כי יהיה זכאי לשכ"ט מתוך כל הקצבאות שהתקבל הנתבעת, כולל לעתיד, ולמשך כל ימי חייה של הנתבעת......"
ובהמשך נקבע:
"אין חולק כי לתוצאות ההתדיינויות עשויה להיות השלכה סבירה על גובה השכר הראוי הניתן עבור הייצוג. עם זאת, הדעת נותנת, כי לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אף מעבר למסגרות מקובלות תקינות וסבירות של פיצוי ועל שירות שניתן ומאמץ שהושקע " (השופטת א' פרוקצ'ה בע"א 4849/06 עו"ד משה קפלינסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25.02.1008)...".
ובהמשך:
"אסכם עד עתה ואומר לענייננו כי חיוב המשיבה בשכר טרחה החורג מהשיעור הסביר והמקובל, בלי שהמערער העמיד את המשיבה על החריגות של שכר הטרחה שדרש לעצמו עולה כ די הפרת חובת הנאמנות של עורך דין וחוב תום הלב הכללית.
מהוראות החוק ומפסקי הדין שהבאתי לעיל, עולה כי שכר טרחה נכון וראוי בגין הקצבאות שבתביעה צריך לעמוד על 15 אחוזים בצירוף מע"מ ולמשך תקופה של חמש שנות קצבאות בלבד...".
בתא"מ (באר שבע) 2546-03-15 עו"ד טלי אבקסיס נ' סלאמה אבו כף (פורסם במאגרים משפטיים), נקבע כדלקמן:
"מעיון בהסכם בין הצדדים, דומה כי מדובר בהסכם שפרשנותו אינה ברורה. לא ניתן להבין ממנו כי תשלום שכר הטירחה ימשך כל ימי חיי הנתבע או כל ימי חיי הגמלה במיוחד חסרה המשמעות הברורה כי מדובר בתשלום גלובלי שיתבצע באופן חד פעמי כנגד חישוב מהוון של סכומי הגימלה שישתלמו. למעשה – על מנת לחשב את הסכום המגיע – פנתה התובע לאקטואר, כאמור, אך לא פירטה בהסכם עצמו כי זה המנגנון בו ינקטו הצדדים וממילא גם לא קבלה את רשותו של התובע לפנות לאקטואר ועל כך אין מחלוקת ...
בהמשך פסק הדין נקבע:
כב' השופט פרידמן שנדרש כאמור לסוגיה זו קבע כי "הניסוח בהסכם שכה"ט 10% ומע"מ מכל סכום שאקבל" הנו ניסוח לאקוני. אין הוא מבאר ללקוח עד לאיזה תקופה עליו להוסיף ולשלם משעה שמדובר על זרם נמשך של תגמולים כגון קצבה חודשית. בהיעדר נתון לסתור, אין להניח שכוונת הצדדים היתה להתחייב על קשר חודשי ורציף עד סוף חייו של הלקוח במסגרתו יעביר האחרון 10% מסכום הקצבה החודשית שלו לבא כוחו מדי חודש בחודשו.....
הבעיה מתעוררת כאשר מדובר על גמלה או קצבה הולכת ונמשכת לאורך חיי הלקוח. ההסכם אינו מכמת התקופה לעתיד בגינה יש לערוך היוון ולגזור כששכ"ט 10%, אף לא קובע את הנקודה על ציר הזמן ממנה יש לערוך החישוב המהוון לעתיד כדי לגזור שכ"ט בסכום חד פעמי. ...".
בתא"מ (ראשון לציון) 53703-03-15 מנחם יעיש נ' יואב גפני (פורסם במאגרים משפטיים), נקבע כדלקמן: "הוראות סעיף 2 להסכם מגדירה את היקף שכר הטרחה לו יהא זכאי הנתבע. במקור היה מודפס : "שכ"ט עו"ד יהיה בשיעור 20% בתוספת מע"מ מכל סכום שייפסק לטובת הלקוח בכל שלב של הטיפול ומכל מקור, אך לא פחות מ- 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. אם ישולם סכום כלשהו לידי הלקוח, מתחייב הלקוח לשלם לעוה"ד שכ"ט כאמור בתוך 14 יום מהיום שקיבל את התשלום..".
ובהמשך נקבע:
"לאחרונה פורסם תיקון מספר 161 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 (להלן: "החוק"). התיקון לחוק קובע את הגבלת התשלום בגין טיפול בתביעה שעניינה ביטוח לאומי בזו הלשון: "(א) (1) חלק הגמלה לענין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכל לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ- 60 חודשים ....
נכון הדבר כי הוראות התיקון לחוק לא היו בתקוף בעת הרלוונטית, לנוכח התרחשות האירועים בשנים 2010-2009. עם זאת, ראוי להתחשב בהן בתור "נורמה של סבירות" לגבי הסכם מהסוג הנדון. סבורני כי הן משקפות את שיעור שכר הטרחה הראוי שיש לגבות בגין תשלומים עתידיים בנסיבות כגון שא וראיתי לנכון להחילן על עניינים של הצדדים שמלפניי....
לנוכח נסיבות המקרה הנדון ומהטעמים שלעיל, שוכנעתי כי יש לפסוק לזכות הנתבע שכר טרחה בשיעור 20% בהתאם להוראות סעיף 2 להסכם , בעבור הטיפול מול המל"ל וזאת מכספי קצבת הנכות שהתקבלו בפועל לידי התובע החל מיום 14.01.10 למשך 60 חודשים בלבד. ..".

לסיכום
ניתנת בזאת לנתבעים רשות להגן בכל הטענות שנטענות על ידם בבר"ל ובתצהירים, למעט בטענה שנתבעת 2 לא חתמה על ההסכם ולמעט בטענה שההסכם שצורף לכתב התביעה אינו ההסכם שנחתם בין הצדדים.
במהלך הדיון ציינו הנתבעים כי הם מודים בכך שהם חבים לתובע 1 , 15% בגין הסכומים שהתקבלו אצלם למשך 3 שנים. בנסיבות אלו בחנתי האם יש מקום ליתן פסק דין חלקי לתשלום 15% מהסכומים שהתקבלו אצל הנתבעים מהמל"ל במשך 3 שנים, אולם לבסוף לא ניתן על ידי פסק דין חלקי ברוח זאת, שכן לא ניתן היה לחלץ מחוות הדעת האקטואריות שהוגשו את הסכומים המדויקים שקיבלו הנתבעים למשך 3 שנים. שכן, לתקופות מסוימות נקבעה לנתבע 3 דרגת נכות לצמיתות של 100%. כמו כן לפי עדות הנתבע 3, היו תקופות שקיבל יותר והיו תקופות שקיבל פחות (פרו' עמ' 12 שורות 26-27) . בנסיבות אלו לא ניתן לחלץ מחוות הדעת את הנתונים הדרושים לצורך מתן פסק דין חלקי.
אני קובעת קדם משפט בתיק זה ליום 15.4.18 שעה 10:00.
הצדדים עצמם יתייצבו לדיון.
המזכירות תעביר את התיק לת"א, ותסרוק את בקשת הרשות להגן אשר הוגשה ביום 5.1.17 לתיקיית כתבי טענות, וכן תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ח, 01 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.