בית משפט השלום בבאר שבע תא"מ 24067-02-19

בפני
כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן

התובע (המבקש)

אפרים פיינבלום

נגד

הנתבע (המשיב)
שמעון אזרד

החלטה

לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיי ם בה טען המבקש כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 14.04.19 היה על הצדדים להשלים הליכי עיון וגילוי מסמכים בתוך 20 יום ממתן ההחלטה. המבקש טען כי מסמכים אלו דרושים לו על מנת לסייע לבירור המחלוקת עקב התקשרותו של המבקש למשיב לאור תאריו הרבים.

המשיב טען כי המבקש לא שלח את הבקשה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי וכי לא התקבלה במשרדו כל בקשה לגילוי מסמך ספציפי. עוד נטען כי מסמכים אלו צורפו לכתב הגנתו.

המבקש השיב כי מסמכים אלו לא נמצאים בכתב ההגנה וכי הם רלוונטיי ם לבירור העובדות ובנוסף שלח את הבקשה לגילוי מסמכים במועד למייל של הנתבע וכן בפקס.

ככלל, נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט הוא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. ברי כי " גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת... לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט בענין גילוי מסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. במסגרת שיקול דעת זה אין להורות על גילוי מסמכים כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה וכאשר הגילוי "עלול לסבך את ברור התביעה וללא צורך" (ראו : א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית , עמ' 162 ).

מבחן הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים הוא המבחן העומד בבסיס החלטה על גילוי מסמכים. בהקשר זה יפים הדברים ברע"א 6546/94 בנק איגוד נ' אזולאי ואח' פ"ד מט(4), 54:

"הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו בא אלא ל"דוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו".

לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים קיימים סייגים שעשויים להביא צמצום העיקרון ובהם מידת ההכבדה על הצד שכנגד ועל כן בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה בלתי סבירה שעלולה להכביד על הצד שכנגד יתר על המידה (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' אייזנברג, פ"ד ס (3) 264, 269 (2005)). כמו כן, קיימים יחסי גומלין בין מידת ההכבדה למידת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מתבקש. ככל שהמסמך יותר רלוונטי לליבת המחלוקת, בית המשפט ייטה יותר להיעתר לדרישה על אף ההכבדה הכרוכה בכך. כאשר הנטל להוכיח טענת ההכבדה מוטל על הטוען לה.

לאורם של כללים אלו תיבחן בקשת התובע. התובע ביקש לקבל העתק מתעודות התואר הראשון והשני, הדוקטורט והפרופ ' של הנתבע. כמו כן, העתק מעבודת הדוקטורט של הנתבע והעתק מאמרים שפורסמו על ידי הנתבע.

עיון בכתב התביעה מלמד כי התובע הגיש תביעה שרכיביה השבת שכר טרחה ששולם לנתבע על סך 50,000 ₪ ולתשלום בגין סך של 9,000 ₪ בעבור הוצאות שנפסקו לחובת התובע בבית המשפט המחוזי בשל התנהלות הנתבע וכן בעבור סך נוסף של 7,500 ₪ בעבור אגרה כפולה ששולמה על ידי התובע ולא הושבה לו. לטענתו, התקשר עם הנתבע בשל ניסיונו המקצועי והידע שרכש בתחום המשפטי ובפרט בתחום דיני הקניין הרוחני.

לטעמי יש רלוונטיות לגילוי התעודות – תואר ראשון, שני, הדוקטורט והפרופסור ה שהוענקו לנתבע ואני מורה על גילויין תוך 30 יום מהיום. ואולם, באשר לעבודת הדוקטורט והמאמרים שפרסם הנתבע, מצאתי כי אין לכך רלוונטיות לדיון שמתקיים לפניי ויש בכך כדי להכביד על הנתבע מעבר לנדרש ועל כן איני נעתרת לבקשה בעניינן.

מכיוון שנעתרתי לבקשה באופן חלקי בלבד ומבלי להיכנס לטענות בדבר דרישה מוקדמת של המסמכים והאם נשלחה לצד שכנגד או לא עובר להגשת הבקשה, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ט, 27 יוני 2019, בהעדר הצדדים.