הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 46496-02-18

מספר בקשה:14
בפני
כבוד ה שופט יורם ברוזה

מבקשת

לירום השכלה גלובאלית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אהרון שוורץ

נגד

משיבה
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
ע"י ב"כ עו"ד אהוד ערב ועו"ד דן כהן

החלטה

1. בפי בקשה שהוגשה על ידי התובעת, לירום השכלה גלובלית בע"מ (להלן:- "התובעת"), כנגד הנתבעת 1, אוניברסיטת בן גוריון בנגב (להלן:- "הנתבעת") ולפיה יורה בית המשפט על מתן גילוי מסמכים ספציפיים, עיון במסמכים אלו וכן מענה לשאלון וזאת בהתאם לתקנות 112, 113 ו- 116 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:- " התקנות").

יצוין כי בין התובעת לבין הנתבעים 2-4 הושג הסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 25.12.18, ועל כן הבקשה מתייחסת רק לנתבעת 1.

2. בכתב התביעה, שהוגש על ידי התובעת , נטענו כלפי הנתבעת (וכן כלפי הנתבעים 2-4) טענות של הפרת הסכם מסחרי, גניבת סודות מסחריים, הפרת זכויות יוצרים, תיאור כוזב, מצגי שווא וכן עשיית עושר שלא במשפט.

בקליפת אגוז טוענת התובעת כי הנתבעת הפרה הסכם שנחתם בין התובעת והנתבעת ולפיו התובעת הפעילה בעבור הנתבעת תכנית המכונה "The Culinary Institute Of Israel" (להלן:- " התוכנית"). מדובר בתוכנית אשר במסגרתה מתמחים סטודנטים מהעולם בבתי מלון בעיר אילת תוך כדי שילובם בלימודים בשלוחת אילת של הנתבעת.

התובעת טוענת כי היא זו שפיתחה את התוכנית, וזאת תוך כדי השקעת ממון רב, וכי לאחר שנה בה הפעילה את התוכנית פעלו הנתבעים מאחורי גבה לסיום ההתקשרות של התובעת עם הנתבעת מחד, ולהפעלת התוכנית על ידי הנתבעים בצוותא חדא מאידך, והכל תוך כדי גניבת זכויות יוצרים.

3. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת, לטענתה כל התכנים שייכים לנתבעת, התובעת למעשה התקשרה עם הנתבעת בהסכם בו התובעת רוכשת מהנתבעת שירותים , ההסכם מעולם לא כלל בלעדיות מכל מין וסוג שהוא. הפסקת ההתקשרות בין הצדדים נעשתה כדין, ביום 14.8.17 כאשר התובעת עדיין חייבת לנתבעת כספים.

אציין כי כתב ההגנה מעלה טענות נוספות כנגד התובעת, אשר מאחר והן אינן נדרשות להכרעה בשאלה שבפני לא ארחיב בגינן.

4. התביעה הוגשה ביום 20.2.18 ביחד עם בקשה לסעד זמני, ביום 8.3.18 התקיים דיון בסיומו מחקה התובעת את הבקשה לסעד זמני.

לאור שאלות סמכות עניינית שהועלתה בדיון הגישה התובעת ביום 8.4.18 כתב תביעה מתוקן שכולל רק את הסעד הכספי, כתב הגנה מתוקן הוגש ביום 9.5.18 בצירוף כתב תביעה שכנגד שכלל בנוסף לחוב בסך 65,000 ₪ דרישה לפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין.

כתב הגנה שכנגד הוגש ביום 18.6.18 וכתב תשובה לכתב ההגנה שכנגד הוגש ביום 12.7.18.

5. ביום 3.7.18 ניתנה החלטה המורה על השלמת ההליכים המקדמיים, בהתאם נקבעה ישיבת קדם משפט ליום 27.12.18. בהסכמת הצדדים הוארך המועד להשלמת ההליכים המקדמיים עד ליום 15.12.18. ביום 25.12.18 הוגשה הבקשה שלפני, כאשר התובעת והנתבעים 2-4 מגישים במקביל הסדר דיוני להארכת המועדים להשלמת ההליכים המקדמיים בינן לבין עצמן עד ליום 25.1.19.

6. התובעת טוענת כי הנתבעת השיבה לדרישתה לגילוי מסמכים בתצהיר חסר מיום 10.12.18, וזאת מבלי לענות לשאלות ותוך כדי שהיא מסרבת לגלות מסמכים בטענה שהם לא רלוונטיים. כמו כן, טוענת התובעת, כי היא שלחה שאלון בן שלוש שאלות אשר גם עליו הנתבעת לא עונה כדבעי.

7. התובעת מפנה לפסיקה אשר לטענתה מלמדת כי הגישה כיום מעדיפה את הגילוי על פני ההסתרה, לטענתה יש לאפשר גילוי רחב ככל האפשר כולל ל"סוגי מסמכים" ולא רק ל"מסמכים פרטניים", לצורך כך היא מפנה לרע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית ואח' נ' יוסף נח'לה ואח' (15.3.11), לרע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ וא ח', פד"י נה (1) 515 (15.12.1999), לרע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים (2003) בע"מ ואח' נ' רשות השידור (1.7.12) , לרע"א 11126/08 לב לבייב נ' עזי רפאלי ואח' (7.5.09), לרע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פד"י מט (4) 54 (6.7.95) וכן למאמרו של כב' השופט י. עמית " קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי (תשס"ח) 247.

8. הנתבעת בתגובתה טוענת כי הבקשה לקויה, באשר לא צורף לה תצהיר תומך כמצוות התקנות, לגוף הבקשה נטען כי על בית המשפט לבחון ראשית האם המסמך הינו רלוונטי לעניין שבמחלוקת וכי בחינת המסמכים מל מד שהם אינם רלוונטיים למחלוקת, וכי הגילוי אינו סביר שכן מדובר במידע רחב וגדול אשר אין בו בכדי לסייע. עוד טוענת הנתבעת כי בפועל כלל לא ברור מה התביעה ומה הסעד המבוקש, כי מטרת ההליך אינה להחליף את החקירה הנגדית וכי כל אשר מנסה הנתבעת הוא להוכיח את תביעתה באמצעות ראיות שבידי הנתבעת. הנתבעת מפנה לרע"א 6546/94 הנ"ל וכן לבש"א (ת"א) עופר גלזר נ' אלמונית (1.11.07).

9. בתגובה שהגיבה התובעת היא חוזרת וטוענת מדוע לדעתה מדובר במסמכים רלוונטיים וחשובים וכי יש לגלותם.

ההלכה המשפטית:-

10. תכליתו של ההליך המשפטי הינה חשיפת האמת, מטרת ההליכים המקדמיים הינה לקדם את ההליך המשפטי. לא בכדי ההליכים מכונים "הליכים מקדמיים" שכן הם מהווים הכנה לניהול ההליך גופו.

11. כאשר נדרש בית המשפט להחליט בשאלה האם להורות על גילוי מסמך עליו לאזן בין שני עקרונות שכל אחד מהם מושך לכיוון נוגד, מצד אחד עומד עקרון היעילות, ככל שהגילוי יהיה רחב יותר כך יוכלו הצדדים להתכונן כראוי לניהול התיק מבלי שיופתעו במהלך ניהול התיק וכך תחשף האמת העובדתית במלואה בפני בית המשפט. מנגד, קיים העיקרון הבסיסי שלפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" וכאשר בעל דין מבקש סעד הנטל עליו להוכיח כי אכן הוא זכאי לסעד זה.

התוצאה הינה שעל בעל דין הדורש גילוי של מסמך להוכיח כי קיימת אפשרות שמדובר במסמך רלוונטי (רע"א 624/11 הנ"ל), אולם אין לאפשר מסעות דייג כללים.

12. יש להבחין בין גילוי מסמכים כללי (לפי תקנה 112 לתקנות) במסגרתו מחויב כל צד לגלות מה הם המסמכים שבידו, אשר לדעתו נוגעים לעניינים שבמחלוקת, לבין גילוי מסמכים פרטני, לפי תקנה 113 לתקנות, בו פונה בעל דין ליריבו ודורש ממנו גילוי של מסמכים אשר לדעתו של הדורש הם רלוונטים למחלוקת.

13. בגילוי מסמכים כללי, בעל הדין שנותן את התצהיר מציין מה, לדעתו, רלוונטי למחלוקת הוא זה שעושה את הסינון, והסנקציה הראויה מבחינה זו היא הקבועה בתקנה 114א ולפיה אם בעל דין לא הזכיר מסמך במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמו, לא יהיה רשאי להגישה.

14. מנגד, בגילוי מסמכים פרטני, לפי תקנה 113, פונה בעל דין ליריבו ודורש ממנו להתייחס למסמכים מסוימים, אשר יש לו את החשד כי הם בידיו, מטרת גילויים של מסמכים אלו הינה כפולה. מחד, אם בעל הדין יכחיש כי מסמכים אלו בידיו, יאסר עליו לעשות בהם שימוש בעתיד, מאידך אם בעל הדין יאשר כי הם בידיו יוכל הדורש לבקש לעיין בהם, לפי תקנה 114 לתקנות, לדרוש מבית המשפט צו מתאים ובמקרים המתאימים לבקש מחיקת כתב טענות לפי תקנה 122.

15. נכון כי ברע"א 3059/12 קובע בית המשפט כי ניתן לבקש גילויים של "סוגי" מסמכים ועדיין על הבקשה לא להיות "מסע דיי" אלא להתייחס רק למסמכים אשר על פי הנסיבות קיים סיכוי סביר שהם קיימים (רע"א 11126/98 הנ"ל).

16. באשר לשאלונים, יש לבחון כמצוות תקנה 107 כי השאלות רלוונטיות לעניין שבנדון ואינן מכבידות.

מהכלל אל הפרט:-

17. במכתב מיום 29.10.18 מבקשת התובעת גילוי מסמכים ספציפי לגבי 10 סוגי מסמכים שונים (ס' 2 למכתב).

18. לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה, וכן בדרישה שנשלחה מצאתי לנכון לקבל את הבקשה בכל האמור למסמכים המנויים בסעיפים 2 (א), 2(ד)ו- 2 (ח), יש לקבל חלקית את הדרישה לגבי המסמכים המנויים בסעיפים 2 (ב), 2 (ג). יש לדחות את הדרישה לפי יתר הסעיפים.

19. באשר למסמכים המנויים בסעיף 2 (א), ישנה חשיבות להסכמים בין הנתבעים בכדי ללמוד מתי הייתה ההתקשרות ומהותה, וזאת לאור אופי הטענות שנטענו בתביעה.

20. באשר למסמכים המנויים בסעיף 2(ב), המידע המבוקש חורג מהדרוש ומפר את זכות התלמידים לפרטיות, יש מקום לפרט רק את מספרי המשתתפים מכל מוסד חינוך בתקופות הנדרשות מבלי לפרט את פרטי החניך.

21. באשר למסמכים המנויים בסעיף 2 (ג), לאור הטענה כי הקשר עם אוניברסיטת UAEH נוצר רק לאחר ובתיווך התובעת, יש מקום לגלות את התכתובות, לגבי התוכנית הרלוונטית, בשנה שלפני ההתקשרות עם התובעת ועד שנה לאחר הפסקת ההתקשרות.

22. לגבי כל המסמכים המנויים בסעיף 2 (ד) מדובר בבקשה כפולה, שכן כל הMOU שנחתמו עם אוניברסיטת UAEH הרי שהם נכללים בסעיף 2 (ג), מנגד יש מקום להורות כאמור לגבי המסמכים שנוגעים לאוניברסיטת אקפולקו בטווח התאריכים שפורט לעיל.

21. לגבי כל המסמכים המנויים בסעיף 2 (ה), כל תאריכי הפגישות של הנתבעים 3 ו- 4 עם מי מעובדי קמפוס אילת החל מיום 15.7.17, התשובות שניתנו עונות לדרישה ויש לדחות אותה.

22. לגבי כל המסמכים המנויים בסעיף 2 (ו) לא מצאתי כי קיימת רלוונטיות לתאריכי הפגישות של מי מהגורמים עם נציגי בתי מלון שונים, מקובלת עלי טענת הנתבעת בעניין זה, אציין כי תאריכי פגישות אלו שנעשו על ידי נציגים שונים הינו כוללני, רחב ואין מקום לצו גילוי פרטני בעננינו. גם התגובה של הנתבעת ולפיה מבוקש רק גילוי בקשר לתוכנית נשוא התביעה אין בו כדי להוות הצמצום הנדרש.

23. לגבי כל המסמכים המנויים בסעיף 2 (ז), מדובר בניסוח כוללני ולא מצאתי כי התובעת הראתה כי מדובר במסמכים רלוונטיים.

24. לגבי כל המסמכים המנויים בסעיף 2 (ח), לאור טענות הנתבעת יש מקום להורות כאמור, אולם זאת בכל הקשור לתוכנית ולתקופה שמתחילה בחתימת ההסכם עם התובעת ועד היום.

25. לגבי כל המסמכים המנויים בסעיף 2 (ט), מדובר בדרישה כוללנית, יש להבהיר מה הם האירועים החמורים ומתי אירע ו.

26. לגבי כל המסמכים המנויים בסעיף 2 (י), אין לכך כל רלוונטיות, שכן טענת הנתבעת הינה כי מדובר בתכנים שלה שנרכשו על ידי התובעת.

27. באשר לתשובות לשאלות שנשאלו, איני מקבל את התביעה, מדובר בשאלות כלליות שאינן קשורות בהכרח למחלוקת ובייחוד לאור טענות ההגנה של הנתבעת.

לסיכום:-

28. על הנתבעת להשלים את גילוי המסמכים הספציפי כמפורט לעיל עד ליום 10.2.19.

29. לאור התוצאה לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.