הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 43126-05-12

בעניין:

  1. ד"ר אכרם אבו פול ת.ז. XXXXXX861
  2. רחלי פרץ 037241544

ע"י ב"כ עו"ד שלמה אביטן ו/או עו"ד שירן לב
התובעים

נגד

  1. איריס אור ת.ז. XXXXXX195
  2. טופז אור ת.ז. XXXXXX103

ע"י ב"כ עו"ד יורם שמילה
הנתבעים

פסק דין

1. תביעה על סך של 190,000 ₪ ותביעה שכנגד על סך של 82,000 ₪ בגין מסכת עובדתית אחת בהתייחס להפרת חוזה מוקדם ו/או חוזה בעסקת מכר מקרקעין. התביעה והתביעה שכנגד היא לפיצוי לפי סעיפים 10-11 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 וסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979. הסכסוך בין הצדדים החל כסכסוך על השבת תשלום ששולם על חשבון בשלב החתימה על זכרון דברים, ביום 22/2/11 , בסך של 10,000 ₪ (להלן:"המקדמה"). הסכסוך פרץ תוך כדי ניהול המו"מ על חתימת חוזה המכר בהתייחס לחוב על המקרקעין שלא גולה בשלב המשא ומתן לפני החתימה על החוזה המוקדם. עם גילוי החוב ועמדת המוכרים כי החוב חל על הקונים, החליטו הקונים, התובעים בתביעה בתיק העיקרי (להלן: "הקונים"), לבטל את העסקה בתנאי של השבה של המקדמה. לכך לא הייתה הסכמה של המוכרים, הנתבעים בתיק העיקרי והתובעים שכנגד בטענה של ויתור (להלן: "המוכרים"). על אף ייצוג באותה עת של כל צד ע"י עורכי דין, הדברים התגלגלו להגשת התביעות בפני במקום להסתיים בדרכי שלום ולחלופין בתביעה קטנה בבית המשפט לתביעות קטנות על המקדמה.

בשלב ראשון תבעו הקונים סעד של צו אכיפה בטענה כי החוזה המוקדם שנחתם, זיכרון הדברים, כלל את כל הרכיבים המעידים על מסוימות בעסקת מכר מקרקעין. בהעדר הגנה ניתן פסק דין ע"י הרשם יניב בוקר שנרשם בטעות כהחלטה ( 7/1/13 ). במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין התברר כי המקרקעין נמכרו. לאחר ביטול פסה"ד הוגש כתב תביעה מתוקן לפיצוי שהוא מעבר להשבה.

2. הסכסוך בין הצדדים החל כסכסוך על השבת המקדמה ש שולמה ע"י הקונים למוכרים בעת חתימת חוזה מקדים לחוזה מכר של מגרש מס' 35 בהרחבה בקיבוץ זיקים (להלן: "המגרש"). לאחר החתימה על זיכרון הדברים, ותשלום המקדמה , גילו הקונים קיומו של חוב עבר משמעותי על המגרש. הם בחרו לבטל את העסקה, אך התנו את הביטול בהשבת המקדמה. המקדמה לא הושבה ועל כן הקונים פנו לערכאות. בדיעבד התברר כי המוכרים הבינו מהתובעת מס' 2, לגרסתם, כי הקונים מוותרים על השבת המקדמה ולכן הם לא הגיבו לדרישה. בניסיונות לסיים את המחלוקת לאחר הגשת התביעה – התברר כי זה היה מאוחר מדי כי כל צד התחפר בתביעותיו שהיו על נזקים בסכומים יותר גדולים.

דיון
עילות התביעה בתיק העיקרי והתביעה שכנגד

3. עילת התביעה בתיק העיקרי היא כי הקונים הסתירו מהמוכרים כי עומד על המגרש חוב פיתוח בסכום של כ- 200,000 ₪ לקבלן שביצע את הפיתוח של השכונה בה מצויים המגרשים. לטענת הקונים הם לא היו מתקשרים בעסקה בתמורה שהוסכמה בסך של 370,000 ₪ , אילו הם ידעו כי עליהם לשלם בנוסף את חוב הפיתוח.

המוכרים הסבירו כי החוב לא חל על המגרש לכשעצמו אלא הוא קם רק אם מבקשים לבנות על המגרש. הטענה כי החוב חל רק על המבקש לבנות את המגרש, אינו תואם את הוראות חוזה הפיתוח של רמ"י המטיל את ההוצאות על היזם – לענייננו קונה המגרש (סעיף 7 לחוזה הפיתוח). הצורך לשלם לקבלן עם בניה הייתה בידיעת המוכרים עוד לפני העסקה. כי מלכתחילה הם רכשו את המגרש עם כוונה לבניה, והם חתמו על חוזה עם קבלן שהיה אמור גם לבצע את עבודות הפיתוח עד למגרשים ואת הבניה של הבתים. הקבלן פשט את הרגל. אחרי שנים נמצא קבלן מחליף שהיה צריך לשלם לו את דמי הפיתוח אם המוכרים יבקשו לבנות. הם לא עשו כן כי הם בנו בית בישוב אחר. לדבריהם הקיבוץ והקבלן לא דרשו מהם את תשלום הפיתוח כל עוד הם לא בונים על המגרש.

הסוגיה המשפטית מתי קם החוב ועל מי הוא חל לא עלה בשלב המשא ומתן על אף שלפחות הקונים ניהלו אותו עם יעוץ משפטי של בא כוחם הנוכחי, ולא בורר בתיק זה. אך אין ספק כי המוכרים ידעו על החוב והיה עליהם לידע עליו את הקונים בעת המשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי ) , תשל"ג – 1973 ). המסוימות של המחיר שהוסכם היה כפוף לידיעה זו מראש. קונים הגישו חוות דעת מומחה לשווי המגרש בעת העסקה עמם ועסקה בשנת 2013. השמאי חילץ את שווי המגרש ללא הפיתוח . השמאי פירט כי שווי הקרקע של המגרש למועד העסקה עמד על 361,041 ₪ לא כולל פיתוח (עמ' 16 לפרוטוקול המוקלט מיום 6/10/16 מול שורה 12 ). לגבי פיתוח יש לשלם לחברה המפתחת ( עמ' 16 לפרוטוקול). הוא אישר כי המחיר של 370,000 ₪ ללא הפיתוח מתיישב עם השמאות שלו.

לאחר שהמוכרים גילו את עלויות הפיתוח הם הודיעו על ביטול העסקה מטעם זה (סעיף 14 למכתבו של עו"ד שלמה אביטן לעו"ד יורם שמילה מיום 22/8/11 ).
בכתב התביעה לא נטען כי החוזה בוטל מחמת טעות אלא מחמת הפרה. הטענה בכתב התביעה המתוקן היא הפרה של זיכרון הדברים על ידי עיכוב הליכי החתימה על החוזה ועל ידי מכירה של המגרש לצד שלישי ( סעיפים 14, ו- 19 לכתב התביעה המתוקן ; עמ' 93 לפרוטוקול המוקלט מיום 4/12/16 -סיכומי באת כוח התובעים בתיק העיקרי,
עו"ד שירן לב ). הטענה היא כי הסחבת בחתימת החוזה נועדה להשיג עסקה יותר טובה. אקדים כי העסקה המאוחרת היא יותר טובה רק בכך שהקונים משלמים את עלויות הפיתוח אך בפועל הם שילמו פחות משווי המגרש לפי חוות דעת השמאי , לפני פיתוח.

4. לטענת המוכרים בתביעה שכנגד מגיע להם פיצוי על הפרת החוזה. ההפרה היא סחבת היישום של זכרון הדברים, כלומר החתימה על חוזה המכר, וגם כי הקונים הפרו את הסכמת התובעת מס' 2 לוותר על השבת המקדמה.

שני הצדדים יוצגו על ידי באי הכוח שהיו אחראים לניסוח חוזה המכר והגעה לחתימה על חוזה . לטיעון של הסחבת של הלקוחות בהגעה להסכמה לחתימת חוזה המכר לא הונחה תשתית ראייתית. לא הוכח כי הלקוחות הורו לעורכי הדין שלהם לעשות כן. הטענה בתיק העיקרי לסחבת מוסקת מהמכירה של המגרש לצד שלישי ואופן הטיפול בטיוטות במשרד בא כוח ה קונים והיא עלתה גם בתביעה שכנגד.
התביעה מקורית הוגשה ביום 22/5/12. בחודש אוגוסט 2011, 6 חודשים לאחר החתימה על החוזה המוקדם, כ תב עו"ד שלמה אביטן לחברו עו"ד יורם שמילה מכתב שמסתיים בהודעת ביטול העסקה בתנאי של השבה, בגלל החוב שלא שולם ולא גולה. מעבר לשתי הערות בנושא המשא ומתן על חתימת החוזה ללא קשר לחוב האמור, אין תלונה על סחבת מכוונת. המכתב מיום 22/8/11 של בא כוח הקונים מדבר בעד עצמו [ נספח ה' למוצגי הקונים בתיק העיקרי. (להלן: "מכתב עו"ד אביטן")] . עו"ד שמילה לא השיב למכתב כי הוא הבין שהעסקה בטלה והפנה את מרשיו להסדיר את נושא השבת המקדמה בין הצדדים במישרין.

השתכנעתי כי טענת הסחבת ההדדית כעילת הפרה הועלתה משפה אל החוץ. התיק לא נוהל על הסחבת ולעילות ההדדיות לגבי סחבת מכוונת לא הונחה תשתית ראייתית של ממש וזו גם לא הסיבה לביטול החוזה – אף אם הביטול היה על תנאי.

5. בנוסף לטענת הסחבת העלו הקונים טענה להפרת החוזה במכירה לאחרים. אין מחלוקת כי
עו"ד אביטן לא כתב במכתבו כי החוזה מבוטל. ניתן היה להבין מהמכתב כי העסקה נשוא זיכרון הדברים אינה כדאית אם עלות חוב הפיתוח נופל על כתפי הקונים. הניסוח של עו"ד אביטן הוא כי הביטול יכנס לתוקף אם תושב המקדמה. המוכרים טענו כי הסתדרו עם התובעת מס' 2. בסעיף 15 למכתב עו"ד אביטן נדרשת השבה של המקדמה לאלתר. מסעיף 14 למכתב עולה כי הכתיבה היא בשם התובע מס' 1 שהוא גם שילם את הסכום ועל כך אין המחלוקת. ההנחיה של עו"ד שמילה למרשיו בנושא הותירה מרווח לפי גרסת המוכרים להבנתם כי ניתן להסתדר בנושא על אף שעו"ד אביטן לא הותיר פתח כזה.
המוכרים לא הוכיחו כי בפועל נכרת חוזה חדש של ביטול העסקה. הקונים הוכיחו כי בפועל המגרש נמכר לאחרים.

6. באת כוח הקונים, עו"ד שירן לב , טענה כי זיכרון הדברים חייב את הצדדים כחוזה מכר כי כל הרכיבים המראים מסוימות היו בו ( עמ' 85 לפרוטוקול המוקלט מיום 4/12/16). היא פירשה את הראיות , דברי הנתבע מס' 2 בחקירתו, כאישור כי זיכרון הדברים מהווה את חוזה מכירת המגרש. היא הפנתה לפסיקה כי גם זיכרון דברים המקדים חתימת חוזה מכר יכול לחייב את הצדדים לגבי העסקה עצמה . עו"ד לב הפנתה לפסק הדין שניתן בע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק), פד"י לג(2) 283 (1979)]. נפסק כי על ההסכם המוקדם לתת ביטוי לגמירות הדעת של הצדדים בדבר כריתת חוזה מחייב במקרקעין. נפסק כי חייבים להיות בחוזה המוקדם התנאים ההכרחיים ליצירת ההתקשרות. כמו כן כי צריך ללמוד מהחוזה ונסיבות כריתת החוזה כי הצדדים גמרו בדעתם לכרות את החוזה [ע"א 701/87 ביהם נ' בן יוסף, פ"ד מד(1) 1 (1989) (להלן: "עניין – ביהם ")]. יחד עם זאת נדרשים זיהוי מספיק של הצדדים לעסקה, תיאור מהותו של נשוא העסקה, המחיר, וכל פרט מהותי אחר אשר ללא ידיעתו לא ניתן לבצע את העסקה גם אם הצדדים רוצים בכך תוך פניה לפסק הדין בע"א 62/78 זימל ר נ' חברת מהנדס א. יניצקי בע"מ, פ"ד לב(3) 296 (1978)( עניין – ביהם ).

בא כוח המוכרים, עו"ד יורם שמילה, חלק על דעתה של עו"ד שירן כי זיכרון הדברים מהווה את עסקת המכר בין הצדדים. כן נטען כי זיכרון הדברים נוסח על ידי בא כוח הקונים ויש לפרשו כנגד מנסחו. בנוסף נטעו כי מי שהפר את החוזה הם הקונים כי ביטלו את העסקה.
אני מסכימה עם עו"ד שירן לב כי לכאורה זיכרון הדברים קיים את תנאי המסוימות בזיהוי הצדדים – הגם שהעסקה לא דייקה כי המגרש עמד להרשם על שם התובעת מס' 2 בלבד, את זיהוי הנכס, תיאור מהות ונושא העסקה. אבל בדיעבד התברר כי הצדדים לא הגיעו למסוימות של גמירות דעת בעניין המחיר. כי הקונים הם אלה שנסוגו מהעסקה כשלמדו על קיומו של החוב הגדול שהוסתר מפניהם . הניסוח של עו"ד אביטן בכתבו מעיד כי אין בכוונת הקונים לשלם את החוב. בא כוח המוכרים לא תיקן את חברו שהחוב חל על המוכרים. מאחר ומדובר בסכום שהוא כשני שליש של מחיר העסקה ברי כי הסוגיה הזו הייתה עקרונית מצד שני הצדדים ואין לה מענה בזיכרון הדברים. הקונים לא פנו לבית המשפט תוך פרק זמן סביר כדי לאכוף את העסקה כפי שהיא ויש ללמוד מכך שהם לא רצו את המגרש עם החוב הגדול. לכן לא השתכנעתי בדבר המסוימות של המחיר .

7. הטיעון של באת כוח הקונים בא לבסס את התביעה לנזק לתובעים מעסקת מכר המגרש לצדדים שלישיים.
לגבי המקדמה – הזכות להשבה היא בביטול של זיכרון הדברים גם אם הטענה היא להפרה של משלם המקדמה [ סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות) ]. בעמ' 89 לסיכומים עותרת בא כוח הקונים להשבה לפי סעיף 9 האמור אם יקבע על ידי בית המשפט כי החוזה בוטל (עמ' 89 מול שורה 33 לפרוטוקול המוקלט מיום 4/12/16 ). לאור מכירת המגרש לצד שלישי וטעון באת כוח התובעים בתיק העיקרי כי העסקה שנבחנת היא עסקת מכר המקרקעין , קרי חוזה המכר, אני קובעת כי החוזה בוטל בהתנהגות. כי עסקת מכירה של המגרש לאח רים הוא ביטול במעשה.

אבל יש מחלוקת מי המבטל הראשון . ממכתבו של עו"ד אביטן לא ניתן ללמוד על הודעת ביטול פורמלית. הנתבע מס' 2 מסר בתצהירו גרסה כי לפני משלוח המכתב על ידי עו"ד אביטן, מזכירת ב"כ התובעים ביקשה לתאם פגישה לחתימת החוזה "ובטרם תואם מועד לפגישה כאמור , התקשרה מזכירת ב"כ התובעים אל בא כוחנו והודיע ה לו כי התובעים אינם מעוניינים בעסקה בשל דמי הפיתוח שנדרשו לשלם. " (סעיף 25 לתצהירו של הנתבע מס' 2, טופז אור ). בתמיכה לגרסה זו שהיא מכלי שני לא העיד מי שקיבל את השיחה האמורה במשרד עו"ד שמילה, לא עו"ד שמילה וגם לא הוזמנה המזכירה ממשרד עו"ד אביטן. זאת ועוד במכתב עו"ד אביטן לא כתוב שהעסקה מבוטלת. אלא שאם המקדמה תושב העסקה מבוטלת. הדעת נותנת כי אם עו"ד שמילה קיבל את השיחה או מזכירה שלו יידעה אותו על ההודעה הקודמת של המזכירה ממשרד עו"ד אביטן הוא היה משיב בכתב כי העסקה כבר בוטלה. זאת הוא לא עשה. אותה גרסה זהה מופיעה בתצהיר של איריס אור (סעיף 25 לתצהירה).

כמו כן נסמכים המוכרים על השיחה הטלפונית בין התובעת מס' 2 לבין הנתבע מס'2 בתיק העיקרי. לפי גרסתם היא ויתרה על השבת המקדמה והביטול השתכלל. אלא שלגבי גרסה זו קיימת עדות מכלי ראשון של בעל דין שהוא צד מעוניין במסקנה שהוא הנתבע מס' 2, ושל אשתו, הנתבעת מס' 1 שאף היא בעלת דין שטוענת ששמעה את השיחה כי היא ישבה ליד בעלה. מי שלא העידה זו התובעת מס' 2 בהחלטה שלי, אחרי בקשות חוזרות של בא כוח המוכרים לתת החלטות מחמת אי הופעת התובעת מס' 2 לדיונים כולל לישיבת ההוכחות שבה היא הייתה צריכה להחקר על תצהירה ( החלטה מיום 6/3/16 בבקשה 28; עמ' 11 לפרוטוקול מיום 14/3/16 (כתוב 29/3/16 בפרוטוקול המוקלט בטעות );עמ' 11 לפרוטוקול המוקלד מיום 14/3/16 ; עמ' 11 לפרוטוקול המוקלד מיום 6/10/16 ; עמ' 79 לפרוטוקול המוקלט מיום 6/10/16). על החלטות אלה לא הוגשו בקשות רשות ערעור.
ביום 4/12/16 ניתנה החלטה לאחר שהתברר שהתובעת מס' 2 לא עמדה בהחלטות שניתנו לגבי אי ההתייצבות שלה ( עמ' 83-84 לפרוטוקול המוקלט מיום 4/12/16 ). התצהיר של התובעת מס' 2 נמחק. ההזדמנות לחזק את גרסת הנתבע מס' 2 בחקירה נגדית אבדה. אבל מעיון בתצהירה עולה כי היא לא התייחסה לגרסת המוכרים (תצהירי הנתבעים שכנגד שהוגשו כחודשיים לאחר תצהירי עדות ראשית של הנתבעים/תובעים שכנגד).

חיפשתי את ה חקירה הנגדית בסוגיה זו בחקירתו של התובע מס' 1 ולא מצאתי. עומדת בפני אפוא עדות אחת של בעל דין מכלי ראשון ועדות של אשתו ששמעה מה ששמעה. אני לא מקבלת את הגרסה של המוכרים לויתור . מעבר להעדר גרסת התובעת מס' 2 שהייתה אמורה לוותר על כספי התובע מס' 1, מהטעמים לעיל, אין התייחסות לכך של עו"ד שמילה. הצפי הוא כי אם התובעת מס' 2 ויתרה על ההשבה אזי הדבר היה מדווח לעו"ד שמילה כדי ששני משרדי עוה"ד ידאגו לפן המשפטי של ביטול העסקה. השתיקה של משרדו של עו"ד שמילה למכתבו של עו"ד אביטן על התניית הביטול עסקה שכבר הודיעו עליה (גרסת המוכרים לעיל), יחד עם העדר בירור מה קורה עם השבת המקדמה כדי לשחרר את המוכרים לאחר קבלת מכתבו של עו"ד אביטן מחלישים את גרסת בעל הדין . הספק פועל לרעתו.
על כן אני קובעת כי המוכרים ביטלו את העסקה בהתנהגות של מכירת המגרש לצדדים שלישיים שלא בהסכמה והפרו בכך את העסקה עם הקונים.

הנזק
8. כאמור הגעתי למסקנה כי זיכרון הדברים חסר את המסוימות לגבי המחיר. יחד עם זאת גם אם יש לקבל את עמדת באת כוח הקונים כי קמה עסקת מכר מקרקעין שהופרה במכירה של המגרש לאחרים לא מצאתי כי התובעים בתיק העיקרי הוכיחו את הנזק נשוא תביעתם למעט כאמור השבת המקדמה.

המגרש נמכר לצד שלישי בסך של 500,000 ₪. המוכרים הוכיחו כי הם שילמו סך של 177,000 ₪ עבור חוב הפיתוח. המוכרים הגישו ראיה על התשלום ששולם ביום 12/2/12. הקונים לא סתרו את הראיה או את החוזה שנחתם עם צד ג' .

התובעים טענו לנזק של הפסד לפי סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות ) לפיו כאשר הצד המפר מוכר את הנכס לאחר ומרוויח מזה – הרווח נתבע כנזקו של הנפגע. מהראיות עלה כי המוכרים לא הרוויחו בעסקה בהינתן כי המחיר שסוכם עם הקונים שיקף את הסכום של שווי המגרש ללא חובות. הקונים גם הגישו חוות דעת שמאית כי נכון לשנת 2011 שווי המגרש עמד על 360,000 ₪. כשנתיים לאחר מכן קפץ השווי ל- 560,000 ₪.
התביעה של התובעים לנזק של 190,000 ₪ או 130,000 ₪ מניח כי סכום העסקה נשוא זיכרון הדברים היה המחיר הנכון עבור המגרש ב 2011 או 2013 כשאין עליו חובות. התובעים הגישו חוות דעת מומחה לתמוך בטענה זו. השמאי הגיע להחקר על חוות דעתו ביום 6/10/16 . השמאי חיווה את דעתו על שווי המגרש לאחר הארכת חוזה הפיתוח שבוצע אחרי החתימה על זיכרון הדברים. הוא לא מצא עסקאות להשוואה בקיבוץ. הוא מצא עסקאות להשוואה בקיבוץ סמוך (כרמייה). כי זה הקיבוץ עם המאפיינים הכי קרובים לקיבוץ זיקים.
השמאי פירט כי שווי הקרקע של המגרש למועד העסקה עמד על 361,041 ₪ לא כולל פיתוח (עמ' 16 לפרוטוקול המוקלט מיום 6/10/16 מול שורה 12 ). לגבי פיתוח יש לשלם לחברה המפתחת ( עמ' 16 לפרוטוקול). הוא אישר כי המחיר של 370,000 ₪ ללא הפיתוח מתיישב עם השמאות שלו. המוכרים לא הגישו חוות דעת נגדית. חוות דעת זו תומכת בעמדת המוכרים כי מחיר העסקה עם הקונים המאוחרים תאמה את העסקה עם התובעים כשהיא כוללת גם את הפיתוח ואין הבדל משמעותי למעט לרעת המוכרים שהפחיתו את העסקה מ- 370,000 ל- 323,000 ₪ + הפיתוח. התובעים בתביעה בתיק העיקרי לא הוכיחו כי ניזוקו על פי תנאי סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות) . לגבי נזק לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות ) –לאור ההפרה על ידי המוכרים על ידי המכירה – הנזק שהוכח הוא הסכום שלא הושב – 10,000 ₪ .

תביעה שכנגד
בהעדר ראיות לא הוכח כי הייתה סחבת מכוונת מצד הקונים להתקשר בעסקה. לא הוכח כי הקונים ויתרו על השבת המקדמה. על כן התביעה שכנגד נדחית.

9. התיק הזה היה צריך להסתיים בין עורכי הדין ואם לא אז בתביעה קטנה ולא ל צמוח לגודל בלתי סביר למחלוקת. מצד התובעים נוהל תיק על 190,000 ₪ כחלופה הגבוהה על חוב ריאלי של 10,000 ₪ במקרה הטוב. מצד התובעים שכנגד נוהל תיק על 82,000 ₪ בהתבסס על שתי עילות שלא הוכחו. לאחר ששקלתי את כל התיק והתנהלות כל צד בתיק, מצאתי לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו. מחמת כי המחלוקת האמתית הייתה על סך של 10,000 ₪ והזמן הציבורי שהושקע בתיק עד כ ה עלה על כך משמעותית אפנה לתיקיית הבקשות בתיק האלקטרוני למניין הבקשות לדחייה ולאורכות , לתיקיית התצהירים עם תצהירים ארוכים שבחלקים לא מבוטלים מצטטים כתבי טענות שלא לצורך. כנגד אומר לזכות עוה"ד שירן לב מטעם התובעים בתיק העיקרי ועו"ד יורם שמילה מטעם הנתבעים בתיק העיקרי והתובעים שכנגד, כי לא האריכו בחקירות במקום שהדבר לא נדרש וסיכמו באופן תמציתי וענייני את טיעוניהם .
לסיום – התנצלותי על העיכוב במתן פסק הדין.
סוף דבר

10. התביעה בתיק העיקרי מתקבלת כספית חלקית כדי לחסוך התדיינות נוספת. התביעה שכנגד נדחית. הנתבעים בתיק העיקרי ישלמו לתובע מס' 1 סך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה המתוקנת, 6/10/13 , ועד ליום התשלום המלא בפועל. התביעה שכנגד נדחית. כל צד יישא בהוצאותיו כולל האגרה. בתיק הוטל עיקול זמני על המגרש. ככל שהוא עדיין קיים הוא מבוטל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.