הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 38419-02-15

בפני
כבוד ה שופטת עירית קויפמן

תובעת

מ.ס. מוסך שירות (2005) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טלאל אלעוברה

נגד

נתבעת
ענבר בנגב אחזקות ועבודות עפר (2008) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג'לאל עבדאללה

פסק דין

1. לפניי שתי תביעות שהוגשו על ידי התובעת בגין חוב שנותר, לטענתה, לנתבעת בשל שירותי מוסך ושירותי תיקון וטיפול ברכבים שסיפקה לה התובעת.

2. התביעה בת"א 29015-06-15, הוגשה כתביעה כספית על סך 88,910 ₪.
בתביעה זו מסתמכת התובעת על החוב שנותר לחובת הנתבעת בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת העומד על סך 83,680 ₪ נכון ליום 15.04.2015.
לטענת התובעת, שיקים שמסרה הנתבעת לתובעת מופיעים בכרטסת כזיכוי, כאשר גם לאחר שלא כובדו, לא חויבה הכרטסת. על כן, התביעה הוגשה על סכום החוב בכרטסת וזאת במקביל להגשת השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

התביעה בת"א 38419-02-15 החלה כבקשה לביצוע שטר בעניין שלושה שיקים כדלקמן:
שיק שמספרו 1188483 על סך 5,000 ₪ ז"פ 31.05.2014;
שיק שמספרו 0000998 על סך 10,000 ₪ ז"פ 31.05.2014;
שיק שמספרו 1053073 על סך 51,209 ₪ ז"פ 17.06.2013, אשר ניתן כשיק ביטחון.

להשלמת התמונה יצוין כי בנוסף לאמור התנהל הליך נוסף בין הצדדים בת"א (שלום ב"ש)
23506-11-14. הליך זה החל כבקשה לביצוע שטר בעניין 11 שיקים שמסרה הנתבעת לתובעת ולא כובדו. התנגדות שהגישה הנתבעת בתיק האמור נדחתה וניתן פסק דין בגין השיקים האמורים. ערעור שהוגש בגין דחיית ההתנגדות, נדחה לבקשת המערערת (הנתבעת). מדובר בשיקים שסכומם 73,381 ₪ בערכי קרן. השיקים צורפו לכתב התביעה כחלק מראיות התובעת. כמו כן, הוגשו ההתנגדות לביצוע שטר וחלק ממסמכי ת"א 23506-11-14 כראיה בתיק זה (סומנו ת/1).

טענות הצדדים
3. לטענת התובעת, היא סיפקה לנתבעת שירותי מוסך וזאת בהתאם להזמנות עבודה, והנפיקה חשבוניות מס בגין העבודות שבוצעו. לנתבעת נותר חוב על פי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת וכן חוב בגין שיקים שלא כובדו.
התובעת טוענת כי אין מדובר בגביה בכפל, שכן, סכומי השיקים זוכו בכרטסת הנהלת החשבונות והשיקים שלא כובדו לא חויבו בכרטסת.

4. לטענת הנתבעת, חובה הסתכם בסכום כולל של 77,000 ₪ כאשר היא מסרה שיקים בסכום שמעבר לסכום זה. לעניין זה נטען כי התובעת מחזיקה במספר רב של שיקים בסכומים גבוהים מעבר למה שמגיע לה, ובחרה לנהל שלושה תיקים שונים נגד הנתבעת למרות שמדובר באותו עניין ובחוב אחד.
בנוגע לשיק הביטחון על סך 51,209 ₪ טוענת הנתבעת כי החתימה עליו זויפה על ידי התובעת או מי מטעמה. הנתבעת צירפה חוות דעת גרפולוגית מטעמה לתמיכה בטענתה לזיוף.

ההליכים בתיק
5. התובענות מושא פסק דין זה, נדונו תחילה בנפרד.
הדיון בת"א 38419-02-15 החל בהגשת בקשת ביצוע שטרות בלשכת ההוצאה לפועל. משהוגשה התנגדות הועבר ההליך לבית משפט השלום בבאר שבע ובהחלטתו של כב' הרשם הבכיר אורי הדר מיום 09.10.2015, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן כנגד התביעה.
בת"א 29015-06-15, הוגשה כאמור תביעה כספית.
בשני התיקים עתרה התובעת להטלת עיקול והעניין נידון במאוחד בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר. בסופו של יום הוטל עיקול ובקשת הנתבעת לבטלו נדחתה. עם זאת, בהתאם להחלטת כב' הרשם הבכיר אורי הדר מיום 15.06.2016 ועל פי הסכמת הצדדים, נקבע כי בכפוף להפקדה על סך 100,000 ₪ בשני התיקים, יבוטלו העיקולים, וכך נעשה.

6. בעקבות בקשת הצדדים, אוחד הדיון בתובענות בהחלטתי מיום 24.11.2015, והדיון בשני התיקים התקיים בפני.
לאחר שהתובעת לא התייצבה לדיון מיום 06.12.2017, ניתן פסק דין לפיו נמחקו התובענות. אולם, בהחלטה מיום 13.02.2018, בעקבות בקשת התובעת לביטול פסק הדין, בוטל פסק הדין.

7. במהלך הדיונים בתיק ציין ב"כ התובעת כי לא מבוקש לחייב בכפל גם בגין התביעה הכספית וגם בגין שיק הביטחון שנועד להבטיח את חובה של הנתבעת (עמ' 11 ש' 17 – 18 לפרוטוקול מיום 08.05.2016).
ב"כ התובעת לא ביקש לחקור את המומחה אשר ערך את חוות הדעת הגרפולוגית מטעם הנתבעת, ולפיה החתימה על גבי שיק הביטחון מזויפת, וזאת מאחר שאותו סכום נתבע ממילא גם במסגרת התביעה הכספית (עמ' 19 ש' 21 – 25 לפרוטוקול מיום 09.05.2018).
על כן, התובעת גם ציינה בסיכומיה כי אין צורך לדון בטענות הצדדים באשר לשיק הביטחון (סעיף 9 לסיכומי התובעת).
בנסיבות אלה, מתייתר הדיון באשר לשיק הביטחון ע"ס 51,209 ₪, והתביעה השטרית עומדת על סך 15,000 ₪ בלבד בגין שני השיקים הנותרים.

8. כאמור, לטענת התובעת לא מבוקש חיוב בכפל. לטענתה, השיקים שמסרה הנתבעת זוכו במסגרת הכרטסת, ולכן התובעת תבעה בנפרד את השיקים שחזרו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל.
דא עקא, בכרטסת הנהלת החשבונות שהוגשה על ידי התובעת לתיק, לא מצוינים כל השיקים שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת שני התיקים אלא רק חלקם. על כן, הוזמנו הצדדים להשלמת טיעון בעל פה לסיכומים וזאת בהתאם להחלטתי מיום 02.12.2019.

במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 14.01.2020, אישר ב"כ התובעת כי ארבעה שיקים אכן לא מופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת כפי שהוגשה לבית המשפט. מדובר בשיקים כדלקמן: שיק מספר 2798 על סך 2,500 ₪ , שיק מספר 1000 על סך 10,000 ₪, שיק מספר 2799 על סך 9,281 ₪ ושיק מספר 998 על סך 10,000 ₪.
להשלמת התמונה יצוין כי שלושה השיקים הראשונים הוגשו לביצוע ונדונו בת"א 23506-11-14 והשיק הרביעי הוגש לביצוע ונדון בת"א 35419-02-15.
על כן, ביקשה התובעת לתקן את סכום התביעה ולהפחית את סכומם של 4 השיקים האמורים בסך כולל של 31,781 ₪ מן התביעה הכספית, כך שסכום הקרן בתביעה הכספית יעמוד על סך 51,912 ₪ במקום 83,693 ₪.

הפחתת סכום 4 השיקים מסכום התביעה, כאמור, מביאה לכך שרואים את השיקים האמורים כאילו זוכו בכרטסת, כך שהם נגבים רק במסגרת בקשות הביצוע שהוגשו להוצאה לפועל, ומשכך נמנעת תביעה בכפל.

9. לאור כל האמור, נותר לדון בתביעה השטרית בגין שני שיקים בסך כולל של 15,000 ₪, וכן בתביעה הכספית על סך 51,912 ₪ (ערכי קרן).

10. מטעם התובעת העיד אחד ממנהליה מר סאמי אלעוברה, ומטעם הנתבעת העיד מר פארז אבו עמאר.

דיון והכרעה
11. התובעת צירפה לראיותיה לצורך הוכחת תביעתה, את כרטסת הנהלת החשבונות שלה הנוקבת בחוב של הנתבעת, הזמנות תיקון וכן חשבוניות מס שהוצאו לנתבעת.

12. הנתבעת טוענת כי היא אינה חתומה על הזמנות התיקון, כי הטיפולים שבוצעו ברכביה בוצעו באופן לקוי ולכן היא נדרשה לפנות למוסך אחר, וכי כל חובותיה נפרעו.

13. טענת הנתבעת, כי עבודות התיקון בוצעו באופן לקוי, נטענה בעלמא ולא הוכחה. כל שנטען בתצהירו של מר פארז אבו עמאר, העד מטעם הנתבעת, הוא כי התובעת גרמה לנזקים משמעותיים שעה שלא ביצעה את התיקונים הנדרשים והיה על הנתבעת לפנות למוסך חלופי לתיקון התקלות. הטענה לא פורטה, לא צוינו אילו תיקונים לא בוצעו באופן תקין ומה הליקויים שנמצאו בעבודת התובעת. כמו כן, למעט חשבוניות ממוסך אחר, לא צורפה כל אסמכתא. אין די בטענה זו שנטענה בעלמא ובחשבוניות שצורפו כדי להוכיח את טענת הנתבעת. כך, גם לא הוכח כי התיקונים במוסך האחר נדרשו בשל ליקויים בעבודת התובעת.
על כן, טענת הנתבעת בעניין זה נדחית.

14. הנתבעת טוענת כי לא חתמה על הזמנות התיקון ואף טוענת כי יש חשבוניות ללא הזמנות עבודה בכלל.
ואולם, בעדותו של העד מטעם הנתבעת מר אבו עמאר, הוא אישר כי הנתבעת קיבלה את חשבוניות המס של התובעת (עמ' 27 ש' 11 - 12 לפרוטוקול). כמו כן, צורפה על ידי הנתבעת כרטסת הנהלת החשבונות שלה, אשר גם בה מופיעות חשבוניות המס של התובעת, אותן חשבוניות שמופיעות בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת ואשר צורפו לכתב התביעה. העד מטעם הנתבעת אף אישר שהחשבוניות נרשמות בכרטסת ברגע שהן מגיעות (עמ' 28 ש' 5 – 8 לפרוטוקול). יתרה מזו, העד מטעם הנתבעת אף אישר כי הנתבעת דיווחה על חשבוניות המס הללו למע"מ (עמ' 28 ש' 15 – 16 לפרוטוקול).

מהעובדה שהנתבעת עצמה ציינה בכרטסת הנהלת החשבונות שלה את החשבוניות שקיבלה מהתובעת, ואף דיווחה עליהם למע"מ, ניתן ללמוד כי בזמן אמת, כאשר הנתבעת קיבלה את החשבוניות, היא לא הלינה על קבלתן ולא הכחישה את העבודות שבוצעו על ידי התובעת ובגינן הוצאו החשבוניות.
די בכך כדי לדחות את טענתה בעניין זה.

נוסף על כך, הזמנות התיקון שצורפו לראיות התובעת, חתומות. לטענת התובעת, נציגי הנתבעת חתמו על הזמנות העבודה (סעיף 16 לתצהיר מטעם התובעת). הנתבעת לא הביאה לעדות עובדים או נהגים שלה החתומים על ההזמנות להכחיש את טענת התובעת, והעד מטעם הנתבעת העיד כי הוא כלל לא הציג בפני עובדיו ונהגיו את ההזמנות על מנת להוכיח את טענת הנתבעת כי הם אינם חתומים (עמ' 26 ש' 22 – 33 לפרוטוקול). על כן, טענת הנתבעת כי הזמנות התיקון אינן חתומות על ידי מי מטעמה נטענו בעלמא ולא הוכחו.

15. די באמור כדי להוכיח כי התובעת ביצעה את העבודות מושא הזמנות התיקון וחשבוניות המס.

16. טוענת הנתבעת כי החוב שולם עוד במסגרת תיק ההוצאה לפועל הראשון (שנדון בת"א 23506-11-14, בו נדחתה ההתנגדות לביצוע שטר). דין טענה זו להידחות. החוב בתיק האמור הוא חוב בגין 11 שיקים שלא נתבעו במסגרת ת"א 38419-02-15 מושא פסק דין זה, ושמונה מהם מופיעים בכרטסת התובעת כזיכוי ללא חיוב למרות שלא כובדו. שלושה שיקים הופחתו מסכום הכרטסת כאמור בסעיף 8 לעיל. על כן אין מדובר באותו חוב.

17. התובעת מסתמכת על הסכום המופיע בכרטסת הנהלת החשבונות מטעמה לצורך קביעת סכום החוב של הנתבעת. כאמור, לאחר שהתברר שלא כל השיקים מופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות שהוגשה לבית המשפט, הסכים ב"כ התובעת בדיון מיום 14.01.2020 להפחית את סכומי השיקים האמורים.

אמנם, ייתכן שבעובדה שארבעה שיקים אינם מופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, יש כדי לפגום במהימנות שניתן לייחס לכרטסת הנהלת החשבונות בעניין זה. ואולם, כאשר תביעת התובעת מסתמכת לא רק על האמור בכרטסת אלא גם על חשבוניות המס והזמנות התיקון, וכאשר החיובים נלמדים גם מכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת עצמה, נראה כי די בכך כדי לעמוד בנטל המוטל על התובעת להוכחת תביעתה.

18. לאמור יש להוסיף כי בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת עצמה מופיע חוב של הנתבעת לתובעת בסך של 173,669 ₪, כאשר מסכום זה הופחתו תשלומים בגין עיקולים ותשלומים במסגרת ההוצאה לפועל.

העד מטעם הנתבעת אישר כי כל התשלומים שולמו דרך תיק ההוצאה לפועל (עמ' 29 ש' 14 – 15 לפרוטוקול) יצוין כי מדובר בתיק הוצאה לפועל שנדון במסגרת ת"א 23506-11-14 שההתנגדות בו נדחתה וכאמור, אין מדובר בחובות מושא פסק דין זה.

לעניין זה יצוין כי טענת הנתבעת לפיה שילמה סכומים ביתר נטענה בעלמא כאשר הנתבעת מתייחסת לערכי קרן בלבד ומתעלמת מהוצאות, ריבית והצמדה שחויבו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בתיק בו נדחתה ההתנגדות (ת"א 23506-11-14).

די באמור כדי לדחות את הטענת הנתבעת ולקבוע כי נותר לה חוב כלפי התובעת.

19. באשר לתביעה השטרית, הנתבעת אינה מכחישה כי מסרה שני שיקים בסכום כולל של 15,000 ₪.
עיון בטענותיה של הנתבעת בהתייחס לתביעה השטרית, כפי שהועלו בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידה, מעלה כי טענותיה התמצו בטענות כנגד שיק הביטחון וכי היו ליקויים בתיקונים שבוצעו ברכביה על ידי התובעת.
בנסיבות אלה, כאשר התובעת ויתרה על תביעתה בעניין שיק הביטחון וכאשר טענתה של הנתבעת כי התיקונים שבוצעו ברכביה היו לקויים נדחתה, כאמור לעיל, ממילא יש לקבל את התביעה השטרית.
יוער כי אמנם שיק מספר 998 על סך 10,000 ₪ אינו מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת כפי שהוגשה לבית המשפט. אולם משהופחת סכומו מסכום החוב על פי הכרטסת ובכך למעשה זוכה סכומו (ר' סעיף 8 לעיל), ואין מחלוקת כי הוא לא נפרע על ידי הנתבעת, אין מדובר בגבייה בכפל והתובעת זכאית לגבותו.

20. אשר על כן, התובעת הוכיחה את תביעתה הכספית בנוגע לסך של 51,912 ₪ וכן את תביעתה השטרית על סך 15,000 ₪.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת בת"א 29015-06-15 לשלם לתובעת סך של 51,912 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.04.2015. כמו כן, ההתנגדות בת"א 38419-02-15 בגין שיקים על סך 15,000 ₪ (שיק שמספרו 1188483 על סך 5,000 ₪ ז"פ 31.05.2014 ושיק שמספרו 0000998 על סך 10,000 ₪ ז"פ 31.05.2014) - נדחית.
למען הבהר, לאור האמור בסעיף 7 לעיל, ההתנגדות בגין שיק הביטחון (שיק מספר 1053073 על סך 51,209 ₪) מתקבלת ולא ניתן לגבותו בתיק ההוצאה לפועל.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך של 2,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 8,000 ש"ח.
יוער כי בפסיקת סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד התחשבתי, בין היתר, בסכום שנפסק בפועל אל מול הסכום שנתבע.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ה שבט תש"פ, 20 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.