הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 27099-03-14

בעניין:
מאיר סנדרוסי ת.ז. XXXXXX036

ע"י ב"כ עו"ד מרדכי קמינצקי ואח' עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי
התובע

נגד

יוסף בוטרה ת.ז. XXXXXX820

ע"י ב"כ עו"ד שלמה איבטן ואח'
הנתבע

פסק דין

בפני תביעות כספיות הדדיות בין קבלן ומזמין, בהתייחס לעבודות שהוזמנו לביצוע מהקבלן. התביעה בתיק העיקרי היא של הקבלן על סך של 428,119 ₪ והתביעה שכנגד היא של המזמין על סך של 276,446 ₪. להלן יכונה התובע בתיק העיקרי: "הקבלן" והתובע בתביעה שכנגד יכונה "המזמין". המחלוקות בין הצדדים הן בעיקר הבאות:
האם המחיר בהצעת המחיר של הקבלן למזמין כולל מע"מ או שיש להוסיף עליו מע"מ;
מחלוקת נשוא ליקויי בניה בעבודת הקבלן ועלויות הפיצוי;
לטענת הקבלן הוא התבקש לבצע עבודות נוספות מעבר למוסכמות ולטענתו יש לשלם לו עליהם. יש מחלוקת על כל רוחב החזית בסוגיה זו.
האם הקבלן ביצע את כל העבודות נשוא הצעת המחיר והפיצוי על עבודות שלא בוצעו .

הצדדים אינם חולקים כי הם חתמו על הצעת מחיר מפורטת מודפסת. הצדדים חלוקים איזו מהגרסאות שהוגשו היא הנכונה מבחינת תוספת הכיתוב בכתב יד, ובכלל זה תאריך החתימה והאם המחיר הוא סופי. כל צד הגיש כראיה עותק שונה ברכיבים אלה. הסוגיה של משמעות "מחיר סופי" רלבנטית הן בהקשר למע"מ והן בהקשר לחיוב נוסף עבור עבודות שהן נוספות למוסכם והחתום. להלן אכנה את החלק המודפס ואת ההסכם בשלמותו: " הצעת המחיר". אין מחלוקת כי הוסכם על תאריך התחלה (10.2.13) וסיום (12.6.13). בעותק של הקבלן אין תאריך המעיד על מועד עריכה וחתימה ובעותק של המזמין נרשם תאריך בראש העמוד שהוא 1.2.13. עפ"י כתב התביעה בתיק העיקרי ההסכם הוא מיום 10.2.13.

הצדדים אינם חלוקים כי הוסכם על המחיר של 500,026 ₪ לגבי העבודות נשוא הצעת המחיר בכפוף למחלוקות לעיל. גם אין מחלוקת כי המזמין שילם סך של 350,000 ₪ (סעיף 55(ג) לכתב ההגנה בתיק העיקרי).

תביעת הקבלן היא להפרש שעומד על היתרה בכפוף לסוגית המע"מ, ועבודות נוספות, כמפורט בסעיף 22 לכתב התביעה בתיק העיקרי בסך של 93,600 ₪ בצירוף מע"מ; כן נתבע נזק שנגרם לקבלן מחמת עיכוב משמעותי ומהותי בביצוע העבודות באשמת הנתבע בסך של 80,000 ₪. כן קוזז סך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין עבודות שלא בוצעו בגלל שהמזמין עצר את ביצועם שפורטו בסעיף 25 לכתב התביעה בתיק העיקרי. הקבלן תמך את תביעתו בחוות דעת מומחה, המהנדס יאיר אברהמי.

התביעה שכנגד היא על ליקויי בניה לפי חוות דעת בסך של 154,630 ₪ (כולל מע"מ); עלות חוות הדעת בסך של 1,947 ₪; תשלומים שנשא בהם המזמין ואשר נטען כי נכללו בסכום העבודה המוסכם נשוא הצעת המחיר, כמפורט בריכוז בסעיף 42 לכתב התביעה שכנגד. גם המזמין תמך את גרסתו כולל התביעה שכנגד בחוות דעת מומחה של המהנדס מיכאל ולדמן.

המחלוקת לגבי המע"מ
לטענת הקבלן, המחיר שסוכם לא כלל מע"מ ולכן יש להוסיף לסכום מע"מ וכך גם לחשב את החוב. לטענת המזמין, הסכום שסוכם הוא סופי ולכן כולל מע"מ. לטענת הקבלן הוא הכין הצעה בכתב יד על מסמך שלו ובסוף מודפס שהמחירים אינם כוללים מע"מ. אבל המזמין דרש שהצעת המחיר תודפס והמזמין הוא זה שהדפיס ולא כלל את המלל המודפס בסוף העמוד. המזמין חלק שראה הצעת מחיר בכתב יד. ההשוואה להצעת המחיר מראה כי אין מדובר באותו מסמך שרק הודפס, ללא קשר למלל בכתב יד. כמו כן, הוא טען שהקבלן חתום על העותק המודפס שהוגש כולל המלל "מחיר סופי" ואין התייחסות למע"מ. ב"כ הצדדים הגישו כראיה את המסמך/מסמכים התומכים בגרסתם. הראשון היה הקבלן שהוא התובע בתיק העיקרי. הוא הגיש רק את המסמך המודפס כאשר בינו לבין המזמין יש מחלוקת לגבי הגרסה הנכונה של מסמך זה. הוא לא הגיש את המסמך בכתב יד, הוא לא מאזכר אותו בהזדמנות הראשונה. המסמך מוגש לראשונה בתצהיר עדות ראשית של הקבלן (נספח א1), ללא הסבר למעט שהמסמך היה הבסיס להצעת המחיר המודפסת.
גרסה זו מתעלמת מכך שהגרסה המודפסת אינה הדפסה של הגרסה בנספח א1 ומכך שב"כ הקבלן טען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי הנתבע (המזמין) הכין את החוזה ויש לפרש אותו נגדו מבלי לאזכר את המסמך א1 (סעיף 5 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד). המזמין חלק על כך שהוא ראה את ההצעה בכתב יד.
על פי הפסיקה, ההנחה היא שאם ה"מוכר" לא מציין כי למחירים יש להוסיף מע"מ, אז המחיר כולל מע"מ [ע"א 736/82 כפר חסידים, מושב עובדים דתי בע"מ נ' אברהם, פ"ד לט (2) 490 (1985)(להלן: "עניין-כפר חסידים ") ; ע"א 1113/09 עו"ד כהן נ' המשביר לצרכן החדש בע"מ (27 .1.11)].
העובדה שהמזמין הדפיס את הצעת המחיר, עדיין לא משנה את נקודת המוצא שבעסקה הוא ה"קונה" ולא ה"מוכר". למעט המסמך של הקבלן שסומן א1, שהועלה בשלב מאוחר וללא הסבר, אין מסמך אחר בו מצוין המע"מ.
הצדדים חלוקים גם על גרסאות המסמך המודפס בהתייחס למלל שהוסף בכתב יד.
בחקירה נגדית, המזמין מאשר שהוא ניסח וכתב והדפיס את הצעת המחיר (עמ' 57 לפרוטוקול מיום מיום 18.1.17 מ ול שורות 10 – 9). הוא הוסיף כי התובע קרא ואישר. לגבי גרסת המזמין להצעת המחיר המודפסת, הוא אישר שהוא כתב בכתב ידו בסוף המסמך, בין היתר, "שיפוצי 10" וגם: "מחיר סופי" (עמ' 57 לפרוטוקול מול שורות 15 – 16). אין מחלוקת כי החתימה היא של הקבלן. המזמין גם אישר שהוא חתום גם על העותק של אותו מסמך שצורף ע"י הקבלן ללא התרשומת "מחיר סופי" ( עמ' 58 לפרוטוקול מול שורה 9). הוא הסביר כי: "ברגע שחתמנו את זה, התקשרתי לסנדרוסי אמרתי לו אדוני אני רוצה שיהיה חתום מחיר סופי ושים חותמת על זה. הוא הגיע אלי, אני רשמתי מחיר סופי ע"י ושם חותמת" ( עמ' 58 לפרוטוקול מול שורות 18 – 16).
הבחינה של 2 העותקים מצביעה על כך שהגרסה המודפסת של הנתבע צולם ללא המלל בהמשך לספרה 500026 המופיעה בגרסה של הקבלן. אבל בעותק של המזמין יש גם חותמת של התובע וכן בתוספת בכתב יד כתוב "שיפוצי 10 מאיר סנדורסי מחיר סופי". הקבלן לא חלק שזו החותמת שלו והוא לא חלק שהוא החתים בחותמת את העותק שבידי המזמין.
לטענת ב"כ התובע, עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי, המלל "מחיר סופי" הוסף ע"י הנתבע בעותק שלו של הצעת המחיר המודפסת. עו"ד קמינצקי לא הסביר את קיומה של החותמת של התובע בעותק של הנתבע של בגרסה המודפס ת. התייחסות התובע לגרסה עם החותמת והמלל "מחיר סופי" בתצהירו: הודגש כי הנתבע הכין את החוזה (סעיף 39 לתצהירו). אך גם בתצהיר אין התייחסות לעובדה שיש 2 גרסאות לעותק המודפס של הצעת המחיר. שתיקה שמחייבת הסבר שלא ניתן.
על כן השתכנעתי כי הגרסה המחייבת של הצעת המחיר היא המודפסת עם הרישום "מחיר סופי" והחותמת שהוגשה ע"י המזמין, שבה אין התייחסות למע"מ. על כן המחיר כולל מע"מ והתביעה להוספת המע"מ, נדחית.

ביום 11.5.15 מינה בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט (החלטת כב' השופטת אורית ליפשיץ). ביום 13.7.15 נתן המומחה, שמאי המקרקעין, הנדסאי בנין, גיל לזרוס חוות דעת שהוגשה ביום 22.7.15. ביום 24.7.15 הגיש ב"כ המזמין, עו"ד שלמה אביטן, בקשה לפסילת חוות דעת ( בקשה מס' 21). בית המשפט דחה את הבקשה (החלטת כב' השופטת אורית ליפשיץ מיום 31.12.15). אוסיף כי בקשה זו הועלתה בגרסה מקדמית מיד עם המינוי של המומחה בטרם הגשת חוות דעתו ( בקשה 16 מיום 12.7.15) ואז בית המשפט לא קיבל אותה בהיותה מוקדמת (החלטה מיום 13.7.15). הבקשה המאוחרת נסמכה גם על טענות המזמין שגם הוכללו בשלב הגשת הראיות כראיה (מוצג 16 למוצגי המזמין) . בהחלטה מנומקת מיום 31.12.15 התייחסה כב' השופטת ליפשיץ לכל הטענות שהועלו ולהלכה הפסוקה ודחתה את טענות ב"כ המזמין אחת לאחת. על ההחלטה לא הוגשה בקשה לרשות ערעור. אוסיף כי בנוסף למוצג 16 הגיש המזמין תצהיר עדות ראשית וניתנה לו הזדמנות מלאה להביא בפני בית המשפט את השגותיו בשלב שמיעת הראיות בעדות ראשית וכפי שאפנה בהמשך גם בסיכומים.
ליקויי בניה
בסיכומיה עתרה ב"כ המזמין להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם המזמין לגבי ליקויי בניה. בסיכומיה אין הנמקה על פי הפסיקה מדוע יש לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט למעט השגות בעין על חוות הדעת וההבדלים הבולטים בין חוות הדעת לחוות דעת מטעם המזמין. להבדיל, היא מתמקדת לגופם של מחלוקות בהתייחס לתביעת הקבלן בגין עבודות נוספות. תביעה שהמזמין חולק עליה כי לטענתו המחיר הסופי כולל הכול כשמדובר בתביעת הקבלן, כולל הסכמות נוספות בע"פ המאוחרות להסכם (סעיף 5(ג) לסיכומים וכן סעיפים 30 – 43 לסיכומי עו"ד ציפי חן אלישי). כחלופה נטען שאם בית המשפט יאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט לגבי הליקויים אז יש להפחית מהם 40,000 ₪ בגין התוספות וסיכומים אחרים שיפסקו לטובת המזמין ( סעיף 50 לסיכומיה).
חברה, ב"כ הקבלן, עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי, חלק על חלק מחוות הדעת ברכיב ליקויי הבניה, והסכים כי בחישוב החוב יש לקחת בחשבון היקף ליקויי בניה בסך של 10,530 ₪ (סעיף 38 לסיכומיו). בהיעדר הנמקה לגופה, לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה ונשמעו הראיות, אני דוחה את העמדה של ב"כ המזמין כי לגבי ליקויי הבניה יש לפסוק לפי חוות דעת מומחה המזמין. על פי הפסיקה לא מצאתי בטיעון בסיכומים כדי לפסול את החוות הדעת בפרק זה.
המומחה קבע כי בעבודת הקבלן נמצאו ליקויי בניה בסך של 13,250 ₪ (פרק ג' לחוות דעת השמאי גיל לזר). ב"כ הקבלן לא חלק על הליקויים, אך עתר להפחתת הסכום ב- 25% כי המזמין הצהיר שאינו רוצה שהקבלן יבצע את התיקונים. האחוז נלקח מפסיקה שבית המשפט הופנה אליה (סעיף 24 לסיכומי ב"כ הקבלן). עיינתי בפסקי הדין, מדובר בפסקי דין משני בתי משפט שלום שונים. לא מצאתי בהם סיכום כל הפסיקה בשנים האחרונות מהם ניתן לגזור את מסקנת ב"כ הקבלן ובוודאי שלא הלכה מנחה או מחייבת. הפיצוי נועד לאפשר לנפגע לתקן את הליקוי. מדובר בעבודה בהיקף קטן.
המחוקק קבע, כי על המזמין לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן ליקוי שנמצא בעבודתו (סעיף 3(א) לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד – 1974), אבל מקום שהקבלן מקבל שעליו לפצות עבור הליקוי/פגם, הפיצוי צריך לאפשר לניזוק לתקן את הנזק, כולל העלויות הנלוות. אני דוחה את ההפחתה ומעמידה את הליקוי על סך של 13,250 ₪ עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט. מעבר לנדרש אוסיף, כי המומחה לא הוסיף לסכום, פיקוח הנדסי או מע"מ.
עבודות נוספות
לטענת הקבלן, תוך כדי ביצוע החוזה נשוא הצעת המחיר, דרש ממנו המזמין לבצע עבודות נוספות. מומחה בית המשפט בדק מחלוקת זו. בסיכומיו עתר ב"כ הקבלן, לקבל את חוות דעת מומחה בית המשפט עפ"י תקנה 130 לתקסד"א (סעיף 3 לסיכומיו).
מומחה בית המשפט פירט בפרק ד' את עמדתו בהתייחס לעבודות נוספות. נקודת המוצא שלו היא ש"הסכם העבודה (הצעת המחיר –מ'ו') "אינו מלא" ולא כלל כתב כמויות/תכניות עבודה מפורטים ".
בסיכומי ב"כ המזמין נטען כי העולה מהחקירה הנגדית של המומחה הוא סכומים יותר נמוכים ממה שהקבלן ביקש. עוה"ד אלישי, ב"כ המזמין התייחסה למספר עבודות מסוימות: פיצוי על הפיכת גג קל לבטון בסך של 8,000 ₪. נטען כי הזמנת העבודה המקורית הייתה במקור עבור גג בטון. לכן זו לא "עבודה נוספת". הגג אליו מתייחס המומחה בסעיף 17 לחוות דעתו הוא קירוי חדר הטלוויזיה. בהצעת העבודה יש התייחסות לבניית מחסן בחדר הכולל גג בטון (חלק ראשון – עבודות בחדר). המומחה מתייחס לחדר טלוויזיה בקומה א' ולא למחסן בחצ ר. בסוגיה זו העיד המהנדס אלדד מאיר. עפ"י גרסתו הוא הכין את התוכניות לתוספת הבניה שעל-פיהם הקבלן נתן הצעה, והוא צירף עותק התכניות לתצהירו (מסמך 1). הוא העיד כי המזמין ביקש ממנו להחליף את גג הבטון לקל כי כך המליץ לו הקבלן, אז הוא הכין תכניות לגג קל ואז המזמין שינה את דעתו חזרה למקור (עמ' 93 מול שורות (23 – 26 ; (סעיפים 4 – 6 לתצהירו). ב"כ הקבלן הפנה להתנהלות המזמין אל מול מומחה בית המשפט כשלא חשף בפניו את כל התכניות והשינויים. נטען כי זה מצביע על חוסר אמינותו. ב"כ הקבלן מפנה לכך כי המהנדס אלדד אינו מומחה, אלא עד.
בסוגיה זו אישר אינג' אלדד שהוא לא היה שותף למו"מ. הוצגו לו שני סטים של תכניות שהוא התבקש להתייחס אליהם. בסט אחד בהתייחס לסוגיה שבמחלוקת, הראשונה גג קל ובשנייה גג בטון (עמ' 51 לפרוטוקול מיום 16.1.17 מול שורה 14). המהנדס אלדד אישר ששתי התכניות הן מיום 13.1.13, כי גם כשמשנים תכניות הכול נשאר עם התאריך המקורי. התכנית שהוגשה לקבלת היתר הייתה השנייה, אך לא ניתן עדיין היתר כי התכנית לא התאימה לת.ב.ע. העד לא נשאל האם בהצעת המחיר מופיעה החלופה של גג קל או גג בטון.
עפ"י גרסת המהנדס אלדד, הוא הכין תכניות והלקוח, המזמין, פנה לקבל הצעה. מומחה קבלן מפנה בחוות דעתו להעדרם של תכניות כנספחים לחוזה (עמ' 13 לחוות דעתו של אינג' אברהמי). גרסת הקבלן היא שהוא נתן הצעה על סמך תכניות והוא מתייחס לתכניות מיום 15.1.13 (סעיף 7(א) לתצהירו). למרבה הצער מידע זה לא הגיע למומחה מטעמו .

הנטל להוכיח או לשלול אלו תכניות היו בפני הקבלן, כשהוא הציע את ההצעה, הוא על הקבלן, כתובע. אני מאמינה למהנדס אלדד שהפניה לקבלן הייתה על סמך התכניות שלו. עפ"י גרסת המזמין, הצעת המחיר היא מיום 1.2.13, כעולה מהעותק של המזמין להצעת המחיר, אשר כולל גם את הכיתוב "מחיר סופי". מתיעוד זה ומהכיתוב של הקבלן במסמך בכתב ידו, ניתן לגזור האם היה בידו מלכתחילה התכנית המקורית עם גג הבטון או התכנית עם הגג הקל. הקבלן טוען בתצהירו, כי המסמך המודפס הצעת המחיר נסמך על הצעה בכתב יד מיום 10.2.13 (מוצג א1 למוצגיו). במסמך זה מתייחס הקבלן לתכניות המהנדס וציון קיום "בניה קלה". הקושי עם מוצג א1 האמור הוא שהוא מיום 10.2.13 שמוסכם כיום תחילת העבודה. גרסת המהנדס אלדד, סדר הדברים היה תכנון שלו של גג בטון, המרתו לגג בניה קלה והשבתו לגג בטון. לחסר הראייתי מצד הקבלן באשר לסט המקורי שהוצג לו, ואי הצגת המסמך בכתב יד (א1) שלטענתו היה המקורי לא ניתן הסבר. חזקה שהסט המקורי לא היה לטובת גרסת הקבלן. אני מעדיפה את גרסת אינג' אלדד שהתכנית שהוא הכין ואשר על פיה הוכנה ההצעה מלכתחילה הייתה של גג בטון. אבל אין בכך כדי לקבוע שהצעת המחיר כללה את התכנית המקורית. כי כאמור לעיל, היא אינה כלולה בגרסה המודפסת שבה המזמין אישר שהוא כתב "מחיר סופי". מכאן אני מסיקה שההצעה המודפסת מאוחרת לתכנית המקורית והיא, כפי שהעיד המהנדס אלדד, עפ"י התכנית המתוקנת לבניה קלה.
על כן, כאשר שוב שונו התכניות לגרסה המקורית, התווספה עלות. אני מקבלת את חוות דעת מומחה בית המשפט כי העלות היא בסך של 8,000 ₪.

באי כוח הצדדים חילקו את המחלוקות בנושא העבודה עפ"י ליקויי בניה, עבודות נוספות שטוען להם הקבלן שבוצעו ולא שולמו, ועבודות שלטענת המזמין נכללו בהצעת המחיר ולא בוצעו. סיכומי ב"כ המזמין מתבססים על חוות דעת מומחה המזמין. מעבר לסוגית גג הבטון שנטען שזו דרישה כפולה, הופנה בית המשפט לנושאים לפי הסדר הבא, בפרק חוות דעת מומחה בית המשפט: סעיף 4.1.4 לחוות דעת המומחה (סעיף 33 לסיכומים). בחוות דעת מומחה בית המשפט אין סעיף כזה – סעיף זה נלקח מחוות דעת מומחה המזמין. הסעיף מתייחס לעבודה שהוזמנה ולא בוצעה (העברת קו ביוב לעבר משטח מרוצף בעלות של 18,000 ₪) ( עמ' 10 לחוות דעת המהנדס מיכאל ולדמן). המומחה מטעם בית המשפט התייחס לכך בפרק הליקויים וקבע כי המזמין ביטל את העבודה (סעיף 4.4 לחוות דעתו). בא כוח הקבלן הפחית סך של 2,000 ₪ מהחוב בגין עבודות שבוטלו. העלאת 6 בריכות (סעיף 34 לסיכומים). נטען שלא בוצע. הנושא הועלה לראשונה בסעיף 34 לסיכומי באת כוח המזמין. הנושא לא עלה בחוות דעת מומחה התובעים שכנגד. סוגיית הרובה (סעיף 35 לסיכומים). הטענה מתייחסת לסעיף 5.1 לחוות דעת מומחה המזמין שקבע שלא בוצע מילוי רובה במשטח המרוצף בקומת העמודים (סעיף 9.1 לחוות דעת המהנדס ולדמן, עמ' 17). מדובר על טענה לליקוי בניה. המומחה מטעם בית המשפט קבע שאין התחייבות חוזית לכך. מומחה המזמין קבע עלות של 500 ₪.
בחקירה נגדית של מומחה בית המשפט שציין שהדבר לא נדרש הוא העריך את העלות ב- 400 ₪. הקבלן העיד שהוא דורש שהלקוח יישא בעלות. מהטיעון בסעיף 35 לסיכומים עולה מעבר לביקורת כי בסיווג המחלוקת זו עבודה שהוזמנה ולא בוצעה.
סעיף 36 לסיכומים מפנה לסעיפים 9 – 8 לחוות דעת מומחה בית המשפט בפרק עבודות נוספות שדורש הקבלן. המומחה לא אישר את "תוספת יחידת רחצה בקומת מרתף" (סעיף 9). בסיכומים מתבקש בית המשפט להפחית סעיף זה מהעבודות הנוספות הנתבעות. בפועל זה לא אושר וב"כ הקבלן בסיכומיו קיבל את חוות הדעת (סעיף 2 לסיכומי ד"ר קמינצקי). לטענת ב"כ המזמין מדובר בליקוי בניה בשווי של 15,000 ₪. הסכום הוא הערכת המומחה בחקירה נגדית להריסת מה שנבנה בפועל. הטענה היא שההזמנה הייתה להרחבת שירותים והמקלחות בקומת המרתף בגודל של 15 מ"ר + ביצוע 2 מקלחונים אך אני לא מצאתי ליקוי כזה בחוות דעת המהנדס ולדמן מטעם המזמין. כן הוכח שהקבלן בנה 2 תאי רחצה. בתשובה לשאלות הבהרה של עו"ד שלמה אביטן מטעם המזמין מיום 31.3.16 מסביר מומחה בית המשפט כי סדר הדברים הוא שהמהנדס אלדד הכין תכנית ראשונית שעל פיה ניתנה הצעת מחיר, כ- 4 חודשים לפני מועד ההסכם מיום 1.2.13 (הצעת המחיר – מ'ו'). בפועל העבודה בוצעה עפ"י תכנית חלקית ולא מושלמת. המומחה משער שיתכן וזה בגלל חריגות בניה, דבר שאושר ע"י המהנדס אלדד בעדותו של אי התאמה לתב"ע. אין מקום לדרישה לפיצוי על אי סטייה מהיתר בניה. הדרישה לפיצוי על הריסה נדחית כי לא הוכח הליקוי הנטען.

סעיף 37 לסיכומי ב"כ המזמין מתייחס לליקוי בניה. הוצאת צינור אויר מהמרתף. נטען שזה מופיע בהסכם. מומחה בית המשפט ציין כי מדובר בעבודה שבגינה נדרשות תכניות שלא סופקו. אני מקבלת כי יש לייחס את העלות שקבע מומחה המזמין בסך של 300 ₪, הפחתה מההסכם כעבודה שלא בוצעה. אני לא מקבלת את העולה מחוות דעת מומחה בית המשפט שהקבלן לא צריך להשיב מה שכלול בתמחור ולא בוצע.
סעיף 38 לסיכומי ב"כ המזמין מתייחס לעבודה נוספת (סעיף 2 לחוות דעת מומחה בית המשפט) בשווי של 7,000 ₪ - תוספת בפינת בית. העלות מהווה "תוספת" אם התכנית הראשונה בסדרה היה של גג בבניה קלה, להבדיל מגג בטון שאז אין תוספת עלות. בסיכומים נטען כי: "הנתבע יטען כי מעדויות הצדדים עולה, כי למעשה אין מחלוקת עובדתית כי תכנית גג הבטון הייתה התכנית הראשונה" (סעיף 38 לסיכומים). אין הפניה לפרוטוקול או לעדות מסוימת. דין סוגיה זו כדין עלות גג הבטון (סעיפים 6 – 7 לעיל). על כן אני דוחה את טענת המזמין להפחתת 7,000 ₪ בגין התוספת בפינת הבית.

ב"כ הקבלן הוסיף על חוות דעת מומחה בית המשפט עבודות נוספות כדלקמן: 6,000 ₪ בצרוף מע"מ – הריסת שני עמודי מטבח. המומחה קבע עלות סיתות עמוד, פינוי ותיקוני טיח בסך של כ- 6,000 ₪ וצוין כי אם מדובר ב- 2 עמודים יש להוסיף את אותו סכום (סך הכ ול 12,000 ₪) (סעיף 7 לתשובות לשאלות הבהרה לעו"ד ד"ר קמינצקי מיום 13.8.15). לגבי אחד העמודים נסמך המומחה על הסכמת הנתבע לקיומו . המומחה קבע עלות של 700 ₪ + מע"מ עבור הריסת קיר כולל נקודות חשמל (עמ' 52 לפרוטוקול מיום 22.1.17 מול שורות 14 – 25). קיר אינו עמוד. שבירת 2 עמודים לא לפי תכנית מופיע בחוות דעת המהנדס אברהמי מטעם הקבלן תוך ציון "באישור המהנדס מאיר אלדד" (עמ' 39 לחוות דעתו). חוות דעת זו קודמת את הגשת ראיות המזמין. בתצהירו מתייחס המהנדס אלדד, כעד, לכך שהוא תכנן סך הכול 5 עמודים לבית (4 ולאחר מכן עוד 1) (סעיף 9 לתצהירו). המהנדס אלדד אינו מתייחס להריסת עמודים. המומחה אינו קובע שהיו 2 עמודים שנהרסו, הוא מציין כי זו שאלה עובדתית. בחקירה נגדית עלה כי בתכנית קומת קרקע היו 4 עמודים ובפועל נספרו 6 עמודים ( עמ' 40 לפרוטוקול מיום 22.1.17 מול שורות 26 – 27), אחד מהם היה במקור (עמ' 41 לפרוטוקול מול שורות 16 – 17) אבל לא במטבח (עמ' 51 לפרוטוקול מיום 22.1.17).
הריסת העמודים מופיעה בחוות דעת אברהמי (עמ' 39 סעיף 32 י'). אין מדובר בעמודים במטבח כי שם נהרס קיר בעלות של 700 ₪ בצירוף מע"מ . מאחר ואושרו 4 עמודים ואותרו בצילומים 6 עמודים הדרישה לפיצוי מתקבלת בסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ .

ב"כ הקבלן עתר לפיצוי בגין עבודה נוספת של התקנת 3 כיורים. ב"כ המזמין ביקשה לאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט כי אין מדובר בעבודה נוספת (סעיף 43 לסיכומי עו"ד אלישי). מומחה בית המשפט נשאל ע"י ב"כ הקבלן שאלת הבהרה על חוות דעתו בפרק עבודות נוספות סעיף 19. בחוות הדעת נדחתה הבקשה להוספת עוד 3 כיורים, בגג העליון, חניה ובמרפסת המטבח. בתשובה לשאלת הבהרה חוזר המומחה על כך שהוא אינו יכול לאשר את הסעיף, אלא אם כן בית המשפט "יכיר בטענה כי דובר על כיור אחד בלבד..." (סעיף 10 לתשובות). בסיכומיו ציין ב"כ הקבלן, כי הטענה "לא רק שלא נסתרה, אלא התבררה כאמת לאמיתה". (סעיף 15 לסיכומיו). בהצעת המחיר יש רישום שהמומחה פירש כ- "3" לצד המילה כיור בחצר. המזמין טען כי הכיתוב הוא סימן שאלה ולא הספרה 3. בהצעת המחיר לא מצאתי רישום לכיורים נוספים. בתצהירו ציין הקבלן כי בעבודה נוספת המזמין דרש "במקום מרפסת אחת עם כיור" הוא דרש כיורים ב- 3 המרפסות ( סעיף 7(ח) לתצהירו). ב"כ הקבלן לא הפנה את בית המשפט לראיה שמדובר ב- 3 כיורים. היא אינה עולה מהתשובה של המומחה לחוות הדעת. הספק במקרה הזה פועל כנגד הקבלן שתובע את התוספת. הבקשה לתוספת של 2,400 ₪ בגין 2 כיורים נוספים לא הוכחה.

ב"כ המזמין חלקה על עבודה נוספת שנתבעה (סעיף 16 לסיכומי ב"כ הקבלן). בסעיף 16 מפנה ב"כ הקבלן לאישורים כעולה מחקירתו הנגדית של מומחה בית המשפט (עמ' 50 לפרוטוקול מול שורה 17 ועמ' 52 מול שורה 18 ).
בהתייחס לעמ' 50 לפרוטוקול השאלה למומחה התייחסה לתמחור נוסף על כך שהפנלים שקועים ולא סטנדרטיים. בעמ' 52 לפרוטוקול מדובר בקיר המטבח שאליו התייחסתי לעיל בהקשר לעמודים. אבל מתברר שזה לא נתבע עד לשלב התצהיר (עמ' 52 לפרוטוקול מול שורה 8). לא מצאתי לזכות את הקבלן בתוספת על כך שהפנלים לא סטנדרטים. הבחירה היא רק של המציע לגבי כמה הוא דורש עבור עבודה, איך הוא עושה את התמחור והאם המחיר שהוא דורש כדאי לו. אפנה לפסק הדין בעניין כפר חסידים המפנה לפסק דין קודם של מ"מ הנשיא, כב' השופטת מרים בן פורת להיגיון העסקי המחיל על המציע את החובה להחליט מה הוא כולל בהצעתו [ע"א 738/80 נתן נ' א' זגורי, פ"ד לז(4) 387 (1983)]. הקבלן לא טען שהוטעה והמידע הוסתר ממנו. התביעה נדחית.
בהתייחס לקיר המטבח – התיק מתנהל על מה שנתבע בכתב הטענות ולא בשלב הראיות ולכן הדרישה נדחית.
קיזוזים מזמין – עבודות שבוצעו ע"י אחרים
מומחה בית המשפט התבקש גם להעריך השלמות עבודות ע"י המזמין שטען לקיזוז. לפי הרישום שלו אשת המזמין הציגה לו צילומים של המצב בסמוך לסיום עבודת הקבלן. הוא העריך, עפ"י הצילומים, את השינוי בכ- 25,000 ₪ לפי "אמדן אצבע" מקובל.
הוא הוסיף כי הראיות שהוצגו לו, תצהירי קבלני משנה "ברובם סותרים את דרישות הנתבע" . כמו כן הוא התייחס לעבודות חשמל ואיטום. מומחה בית המשפט ציין כי הם אינם כלולים בהצעת המחיר.
לטענת המזמין ההסכם בין הצדדים כלל גם הסכמה בע"פ כי אם ידרשו עבודות נוספות ו/או בלתי צפויות הם יבוצעו ללא תוספת תשלום (סעיף 3 לתצהירו של בוטרה יוסף). לפי גרסה זו עבודות החשמל והאיטום נבחנות לפי הסכמה זו.
הקבלן חלק על גרסה זו. אני דוחה גרסה זו כי היא סותרת את ההסכם הכתוב (הצעת המחיר) שהמזמין הדפיס והוסיף לה תוספות בכתב יד של מחיר סופי כאמור לעיל לגבי המע"מ. לא ניתן להתעלם מהעובדה שהעבודה נשוא הצעת המחיר בוצעה עפ"י תכניות שהוכנו למזמין ע"י המהנדס אלדד, שעמו היה המזמין יכול להתייעץ האם העבודות נשוא הצעת המחיר, מכסות את כל העבודות הנדרשות להפיכת התוכניות לבניה וכדומה.
המחלוקת היא לגבי עבודות חשמל ואיטום ועבודות כלליות שהמומחה העריך "באמדן אצבע". אפתח "בעבודות הכלליות": במחלוקות אלה הועדו גם עדים חיצוניים לצדדים ולמומחה. אפתח באמירה מצערת על תופעה מיותרת, אך שיש בה כדי להעמיד ספק בגרסת העד/מצהיר. אפתח בעד מטעם המזמין פרץ עמוס.
לפי סעיף 2 לתצהירו הוא הכיר את המזמין "באקראי עת ראיתי לראשונה את מר בוטרה... בסמוך לחודש אוגוסט 2013" תצהיר עדות ראשית שלו שהוגש מטעם המזמין). בחקירה נגדית הוא אישר שלאשתו יש קשר משפחתי רחוק עם המזמין. כן הוא אישר שהוא "לא הכרתי אותו " את המזמין "ככה ברחוק" (עמ' 95,עמ' 96 מול שורה 13 , לפרוטוקול מיום 16.1.17). הזיכרון הסלקטיבי בגין קשרי משפחה הוא גם נחלת המזמין, בוטרה יוסף (סעיף 13 לתצהירו). בהתייחס לעד זה הוא הצהיר בתצהיר עדות ראשית, כי הקבלן העביר "על דעת עצמו את ביצוע העבודה לקבלן עמוס פרץ, אשר אין לי כל קשר אליו (משפחתי או אחר)... " (סעיף 40 לתצהירו). לפי גרסת עמוס פרץ המזמין פנה אליו לאחר שראה אותו מבצע עבודת גבס באוגוסט 2013 בבית כנסת והוא נשכר ע"י המזמין לבצע עובדת גבס בבית. הוא מוסיף כי עבודה זו הייתה ללא קשר לעבודה אשר ביצע סנדרוסי בביתו של בוטרה" (סעיף 3 לתצהירו). נקודת ההשקה בינו לבין הקבלן בהתייחס לעבודות נשוא הצעת המחיר הייתה לגבי עבודות ריצוף בחצר הבית הקדמית ובמדרגות מחוץ לבית (סעיף 5 לתצהירו).

המזמין חלק על כך ששילם לעמוס פרץ 40,000 ₪ "עבור עבודות גבס ועבודות פרטיות" (סעיף 13 לתצהירו). המזמין הדגיש "כי בנוגע לעבודות הפרטיות שילמתי לעמוס בנפרד ובלי קשר ל- 40,000 ₪ הנ"ל" תוך הפניה לנספח 5 ( סעיף 13 לתצהיר המזמין). נספח 5 מתייחס לעבודות גבס. עמוס פרץ העיד שהקבלן ביקש ממנו לבצע עבורו, בתשלום, עבודת ריצוף. העד הסביר שהוא עזב אחרי יומיים עם פועליו כי התבררו לו תנאי התשלום של הקבלן. גרסת המזמין הייתה שהוא נאלץ לשלם לקבלן עמוס פרץ 40,000 ₪, לא כולל חומרים (סעיף 12 לתצהירו). הסכום של 40,000 ₪, לא כולל חומרים, לא תואם את העובדה שפרץ סיכם, לגרסתו, עם הקבלן על תשלום של 17,000 ₪ לא כולל חומר ובסוף הוא קיבל מהקבלן רק 1,000 ₪. לכל היותר עבור עבודה בפועל שלא תומחרה ע"י הקבלן פרץ בתצהירו הוא היה צריך לדרוש את מה שהוא סיכם עם הקבלן. ה- 40,000 ₪ מתייחסים לעבודות הבאות: "עבודות ריצוף; חיפוי מדרגות – בניה; עבודות טיח + צבע + ניקיון; עבודות אינסטלציה כללי כולל חוץ + פנים; בניית אבן + השלמות + רובה וקוהלה ;עבודת גמר כולל צבע + קרמיקה במטבח + שירותים תיקונים והשלמות" (מוצג 3 למוצגי המזמין). עמוס פרץ לא העיד בתצהיר עדות ראשית שמעבר לעבודות הגבס שלא קשורות להצעת המחיר וסוגיית הריצוף, הוא ביצע תיקונים והשלמות לעבודת הקבלן. העד אלעד גורן, החשמלאי, העיד מטעם הקבלן, שרק הקבלן פרץ נשאר לעבוד אחרי שהקבלן יצא ומה שהוא ביצע אלו לא היו עבודות שהוזמנו מהקבלן (סעיף 13 לתצהירו). כאמור, העד פרץ אינו טוען אחרת, בכפוף לסוגית הריצוף.
אני נותנת משקל לעדות של החשמלאי שעולה בקנה אחד עם שתיקת הקבלן פרץ בהתייחס לייחוס העבודות נשוא מוצג 3 האמור לחובת הקבלן. בפרט שבסדר הגשת הראיות, עדותו של העד אלעד גורן קדמה את עדותו של עמוס פרץ. גם המומחה לא קיבל את הקבלה כראיה והעריך לפי "אומדן אצבע". הוא גם לא התבקש בשאלת הבהרה לבחון את מוצג 3 למוצגי המזמין כאסמכתא לעלות יותר גבוהה של עבודות הסיומת. אני דוחה את ייחוס ה- 40,000 ₪ לעבודות שהיה על הקבלן לבצע.
ב"כ הקבלן גם עתר בסיכומיו לדחות את החישוב המשוערך לפי "אומדן אצבע" וצילומים. לא מצאתי לקבל את עמדת הקבלן. אין מחלוקת שמחמת סכסוך בפועל הוא לא סיים את העבודה ברמת הפיניש. הוא גם "קנה" את שרותי הקבלן פרץ לעבודת הריצוף. הרקע לסכסוך אינו חד צדדי ולא ניתן לקבוע שרק צד אחד תרם לקרות הסכסוך. על כן אני מקבלת את החישוב של המומחה לפי "אומדן אצבע".

עבודות חשמל: החלק של עבודת החשמל של חשמלאי נעשתה ע"י העד אלעד גורן. לפי גרסתו הוא ביצע את מה שרשום בהצעת המחיר "וגם יותר". אבל בנוסף הוא ביצע, לבקשת המזמין, עבודות נוספות בחלקי בית אחרים שלא קשורות להסכם עם הקבלן והוא מייחס את האישורים שלו על קבלת כסף מהמזמין לאותם עבודות (סעיף 5 לתצהירו). בסיכומי באת כוח המזמין נטען כי גרסת אלעד גורן אינה הגיונית ולא נכונה.
ב"כ המזמין טוענת כי הקבלן והעדים מטעמו לא היו יכולים לפרט אלו עבודות חשמל היו כלולות בהסכם עם המזמין ואלו היו תוספת ולא הוצגה ראיה או ראשית ראיה התומכת בגרסה של 2 סוגי עבודות.
טענה זו מתעלמת מכך כי בהצעת המחיר יש פירוט עבודות לפי קומה. בהתייחס לחשמל יש פירוט לגבי החצר. הנטל להוכיח הוא על הטוען שכל עבודות החשמל בכל הבית היו כלולות בהצעה. המזמין הוא הטוען והוא לא הרים את נטל הבאת הראיות להוכיח את טענתו שכל עבודת חשמל שבוצעה בבית נכללה בהצעת המחיר. טענתו הפרשנית נדחתה, כפי שכבר ציינתי לגבי פרשנות ההסכם. כמו כן עדותו של העד אלעד גורן שהעיד לטובת המזמין לא נסתרה ו כאמור הצעת המחיר מפורטת לפי קומה. על כן התביעה לפיצוי נוסף בגין עבודת החשמל, נדחית.

עבודות האיטום - לטענת המזמין הוא נדרש לשלם על עבודות איטום בנפרד. הטענה מבוססת על העיקרון שכל עבודה נוספת כלולה בעסקה עם הקבלן. טענה שדחיתי. המומחה ציין כי מדובר באיטום מרפסת גדולה בקומה א'. המומחה מציין כי ההזמנה מהקבלן הייתה ריצוף בהדבקה, אבל התברר כי בגלל הפרשי גובה היה צריך לפרק את המרפסת ולרצף מחדש. הקבלן הסביר שזה קרה בגלל שינוי תכנון ע"י המזמין (סעיף 40 לתצהירו). הקבלן ביצע את הריצוף. האיטום בוצע בנפרד, על ידי קבלן האיטום על חשבון המזמין. קבלן האיטום, חיים חסין, נשכר ע"י הקבלן. לפי גרסת הקבלן חסין, הוא ביצע איטום עבור הקבלן במסגרת הצעת המחיר, אך לגבי המרפסת הוא ביצע את האיטום עבור המזין. בסיכומיה טענה ב"כ המזמין, כי המזמין נאלץ לשלם 10,000 ₪ עבור איטום הגג שהיה כלול בהצעת המחיר. הקבלן חסין ייחס את התשלום בסך של 10,150 ₪ למרפסת. ב"כ המזמין לא פנה בסוגיה זו בשאלת הבהרה למומחה בית המשפט. המזמין העיד כעד חיצוני רק את הקבלן פרץ שהתמקד רק בעבודת הריצוף בחצר. בחקירה נגדית הסביר קבלן האיטום חסין כי במבנה יש 4 או חמש גגות. 3 נכללו בעסקה עם הקבלן. לגביהם הוא ביצע את האיטום כקבלן משנה של הקבלן בהסדר תשלומים פנימיים ביניהם. ואלו לגבי יתר הגגות יש התקשרות ישירה מול המזמין כולל הזמנת עבודה ( עמ' 16 לפרוטוקול מיום 16.1.17) שעותק ממנה נמסר למזמין. העלות לגבי המרפסת הייתה הסכום של ה- 10,000 ₪ שתובע המזמין כעבודה שהוא שילם. עדותו לא נסתרה והמזמין לא ביקש להציג ראיה הסותרת את עדות קבלן האיטום, הגם שעדיו נשמעו אחרי עדויות הקבלן. אני דוחה את הדרישה לקזז מהחוב את עלות איטום המרפסת . המזמין לא הניח תשתית ראייתית הסותרת את עדותו של קבלן האיטום. הנטל עליו כי הוא בגדר "המוציא מחברו".

בתביעה שכנגד נתבעו הרכיבים הבאים: ליקויי בניה עפ"י מומחה המזמין – תביעה שדחיתי; עלויות הכנת חוות דעת מומחה – יילקח בחשבון לאור כי הוכח קיומם של ליקויי בניה הגם שבסכום נמוך משמעותית; השבה של סכומים ששולמו לקבלן פרץ, החשמלאי גורן ואבי החשמלאי. לגבי הקבלן פרץ והחשמלאי גורן, דחיתי את התביעה. לגבי הקבלן אבי – הכוונה היא לחשמלאי אברהם ארץ קדושי. על פי עדותו מי שקישר אותו עם הפרויקט היה הקבלן, אבל כשהוא הגיע וישב עם הקבלן והמזמין הוכנו 2 רשימות. עבודות עבור הקבלן ועבודות עבור המזין (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 22.1.17). בפועל, על פי עדותו, הוא ביצע רק עבודה פרטית עבור המזמין. הוא גם אישר זאת בכתב כולל אחריות (מוצג 10 למוצגי המזמין).
גם לגביו התביעה נדחית מאותם טעמים; חומרים: המזמין צירף חשבוניות. הקבלן אישר כי הוא אינו כולל במחירים שלו את כל החומרים, אלא רק את החומרים שהם בבחינת חלק העבודה המכונה "שחורה". עברתי על הצעת המחיר, אין אזכור של נושא החומרים. בכתב התביעה שכנגד נטען כי המזמין (תובע שכנגד) נאלץ לרכוש חומרים שהיו צריכים להיות מכוסים ע"י הקבלן (סעיף 17 לכתב התביעה שכנגד). הקבלן, כנתבע שכנגד, חלק על התביעה בטענה שאלו חומרים שנרכשו עבור עבודות שלא נכללו בהצעת המחיר: ריצוף מאחורה, השלמת ריצוף, חומות מסביב לבית וציפוי שלהם ושער חשמלי (סעיף 23 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד). לגבי ריצוף, העיד הקבלן פרץ כי הקבלן שכר אותו כקבלן משנה וציפה שהוא ירכוש את החומרים על חשבונו. הכוונה הייתה לרובה.
עברתי על הקבלות, מיינתי אותם לפי תאריכים כי לפי סעיף 8 לכתב התביעה שכנגד הקבלן עזב ב- 22.8.13. אני מחלקת את החשבוניות לפי תאריכים. לאור טענת ההגנה אי מפרשת את הצעת המחיר הכוללת חומרים מהסוגים שנכללים בחשבוניות שהוגשו ע"י המזמין. מתוך החשבוניות (מוצג 4 למוצגי המזמין) אני מקבלת את החשבוניות הבאות: חשבונית מס' 135000989 מיום 1.7.13 על סך של 1,000 ₪ של אביעם. חשבונית מס' 19/213781 של קמחי על סך של 180 ₪. חשבונית מס' 19/214091 של קמחי על סך של 180 ₪. סך הכל: 1,360 ₪; תשלום של 23,000 ₪ ל- 2 פועלים. נתבע סך של 12,850 ₪ לצרכי אגרה. התביעה היא כי מדובר ב- 2 פועלים שהמזמין שילם להם במישרין עבור עבודות שנטען שהיו צריכות להיות מבוצעות ע"י הקבלן. מדובר ב- 2 פועלים שלא העידו ולא נתנו חשבוניות אבל הוגשה קבלה על סך של 4,800 ₪ בכתב יד מיום 6.5.13 של פועל בשם פרוק. עפ"י הקבלה הכתובה בעברית וחתומה בערבית, העבודה שבוצעה הייתה בניית אבן וקופינג (מוצג 13 למוצגי המזמין). בקבלה אין פירוט המקשר בין הכתוב לבין הצעת המחיר וכך גם בתצהיר. בין בזיהוי העבודה בהצעת המחיר ובין במיקום במבנה. הקבלן הפנה לעובדה שבנוסף לעבודה שהוזמנה ממנו, המזמין גם העסיק אחרים לבניה בחלק הקיים של הבית שלא שונה. הנטל של הבאת הראיות חל על הטוען שהוא המזמין. בהעדר אפילו זיהוי למקום העבודה של הפועלים לא השתכנעתי מעל 50% והתביעה נדחית.

המזמין גם עותר לתשלום עבור מזגן. נטען כי המזגן נשרף בגלל נזילות (סעיף 46 לתצהיר). מומחה בית המשפט התייחס לסוגית חדירת מים ודחה את הטענה לחבות הקבלן. הטענה בתצהיר חסרת פירוט למעט התייחסות המומחה. התביעה נדחית בהעדר פירוט המיקום והקשר הסיבתי המסוים למזגן המסוים. כן נטען לתשלום ששולם לקבלן האיטום בסך של 10,150 ₪. התביעה נדחית והתייחסתי לסוגיה זו לגבי האיטום של המרפסת.
בתיק העיקרי נתבע פיצוי בסך של 80,000 ₪ על עיכובים בעבודה באשמת המזמין. כנגד נתבע ע"י המזמין פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 25,000 ₪.
בהעדר תשתית ראייתית לנזק בעין בסכום שנתבע התביעה נדחית. היא מהווה גרסה אחרת לטענת עגמת הנפש של המזמין. התביעות לעגמת נפש ההדדיות נדחות. מהראיות השתכנעתי כי לא קמו נסיבות לפיצוי הכללי הזה מאף צד.
כן מגיע לכל צד פיצוי על כך שהוא נשא במחצית עלות שכר מומחה בית המשפט.

סיכום
יתרת החוב המגיעה לקבלן עולה על התביעה שכנגד. אוסיף כי התוצאה נטו קרובה מאוד להפרש בין התביעה בתיק העיקרי לבין התביעה שכנגד ללא שמיעת התיק. בית המשפט נתן לצדדים את מלוא האפשרות לסיים את המחלוקת לאחר חוות דעת של מומחה בית המשפט ועל אף זאת כל צד התבצר בעמדתו. יש להצטער על כך. החישוב הוא הבא: הפרש החוב החוזי הוא : 150,026 ₪ ללא מע"מ . לסכום זה יש להוסיף 20,000 ₪ (ללא מע"מ) ( 8,000 + 12,000). מסכום זה אני מפחיתה : 43,857 ₪ ( 25,000 + 13,250 +1,360+ 2,300 + 1,947 ).

סוף דבר
17. התביעה בתיק העיקרי מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע סך של 170,026 ₪ בצירוף מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט הכוללים את שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת בית המשפט המחושבת לפי הסכום שנפסק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה שכנגד מתקבלת . הנתבע שכנגד ישלם לתובע שכנגד סך של 43,857 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן הנתבע שכנגד ישלם לתובע שכנגד הוצאות משפט בסך של 9,053 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת בית המשפט המחושבת לפי הסכום שנפסק בפועל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. למען הסר ספק שכר מומחה בית המשפט כלול בסכום שנפסק לתובע שכנגד כאמור בסעיף 16 לעיל. כמו כן הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 11,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ח, 13 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.