הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 24383-12-15

בפני
כבוד ה רשמת בכירה מיטל חלפון-נזריאן

המבקש
מייק ואן קול

נגד

המשיבים
מדינת ישראל ואח'

החלטה

בפניי למעלה ממאה בקשות לפטור מאגרה בתובענות אשר הגיש המבקש נגד שופטים ורשמים בערכאות שיפוטיות שונות, אנשי ממשל, עובדי ציבור וכן גורמים נוספים.
ביום 26.10.17 נקבע דיון בנוכחות הצדדים ליום 5.2.18 וזאת מטעמי יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי ובהמשך לכך, ביום 30.11.17 נקבע כי כל בקשותיו של המבקש לפטור מאגרה, בכל ה תיקים התלויים ועומדים בפני בית משפט זה , תתבררנה כמקשה אחת.
ביום 11.1.18 הורה כב' סגן הנשיא ע' רוזין למזכי רות בית המשפט למסור לצדדים ולמותב הדן בתיק, הודעת מזכירות ובה רשימת התיקים התלויים והעומדים בפני בית המשפט בהם הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה.
בהמשך לאמור, ביום 21.1.18 הועברו בקשותיו של המבקש לפטור מאגרה לטיפולי.
ביום 5.2.18 התקיים בפניי דיון בכל בקשותיו במאוחד ואליו התייצבו המבקש וב"כ היועץ המשפטי לממשלה.

המסגרת הנורמטיבית
נקודת המוצא לדיון היא תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ( אגרות), תשס"ז -2007 הקובעת חובת תשלום אגרה ( להלן: "תקנות אגרות"). ואולם, לצד החובה לשלם אגרה נקבעו השיקולים למתן פטור מחובה זו כעולה מ תקנה 14 לתקנות אגרות:
"14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ב) .....
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
(ה) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).
(ו) לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.
(ז) ...". (ההדגשות שלי – מ.ח.נ).

כעולה מהאמור, התנאים למתן פטור מאגרה הם שניים: יכולתו הכלכלית של המבקש והיות ההליך כזה המגלה עילה. מדובר בתנאים מצטברים ולא די בכך שאחד מן השניים יתקיים.
לעניין תכלית הדרישה לתשלום אגרה ומתן פטור מדרישה זו, יפים דברי כב' השופטת ארבל ברע"א 2732/09 אריה שפיר נ' יהודה ליסקר ואח' (14.12.09):
"הלכה היא כי תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית משפט, מלבד מימון השירות המשפטי, היא למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, בדרך של הגשת תביעות סרק, תביעות מוגזמות או טורדניות ( רע"א 1550/05 בונה הצפון חברת קבלני בנין בעכו בע"מ נ' א.אב.ג לבניה ויזמות בע"מ ( לא פורסם, 30.8.2005)). לבית המשפט, ובכלל זה לרשם, יש שיקול דעת רחב לעניין פטור מתשלום אגרה, כאשר שיקול דעת זה נועד להגן על שני אינטרסים מרכזיים: מחד, יש להבטיח כי זכות הגישה לערכאות של בעל דין לא תיפגע רק משום שהוא נטול אמצעים כספיים. מנגד, מערכת המשפט אחראית למניעת הליכי סרק המסבים נזק לציבור, פוגעים בבעלי הדין שכנגד, מביאים להקצאה לא נאותה של משאבים ציבוריים ומעכבים טיפול בהליכים ראויים ( ש' לוין – פרוצדורה אזרחית סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 5, 10-11 ( תשס"ג))."
הבקשה לפטור מאגרה
בדיון שנערך בפניי שב המבקש וחזר על האמור בבקשותיו לפטור מאגרה.
באשר למצבו הכלכלי טען המבקש, בין היתר, כי הוא נכה וחולה במחלות כרוניות ואף במחלה סרטן, המתקיים מקצבת נכות כללית מאת המוסד לביטוח לאומי וכי פנה בעבר ללשכה לסיוע משפטי אולם, פניותיו לא זכו לכל מענה משכך חדל מלפנות אליה . כמו כן, טען כי ערכאות שונות, לרבות בית המשפט העליון, בחנו את מצבו הכלכלי ופטרו אותו מתשלום אגרה בשורה ארוכה של הליכים אשר מספריהם צורפו ברשימה שהגיש לבית המשפט. עוד טען, כי הוא מתגורר בדיור ציבורי וכי המדינה מסבסדת את מגוריו. המבקש טען באריכות וברהיטות כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, כי המותבים שמחקו את בקשותיו לפטור מאגרה וכן את התביעות שהגיש בשל אי תשלום אגרה , עשו זאת ביד קלה ובכך מנעו ממנו את יומו בבית המשפט.
לתמיכה בטענותיו, צירף המבקש מספר מסמכים: אישור מאת המוסד לביטוח לאומי מיום 6.5.15 על כך שמשולמת לו קצבת זקנה וקצבת נכות כללית בשיעור של 75% בסך של כ- 2648 ₪; תצהיר משנת 2013 ובו שב וחזר על הטענות האמורות בבקשותיו ; תצהיר שאינו מאומת על ידי עורך דין ולפיו, מאז שחתם על התצהיר הקודם לא השתנה מצבו הכלכלי וכי כל העובדות המצוינות בו נכונות.
יוער כי גם בדיון שהתקיים בפניי, לא הגיש המבקש תצהיר מאומת על ידי עורך דין וטען כי הדבר נבע מחיסרון כיס. עם זאת, הגיש מסמך שכותרתו "תצהיר", עליו חתם המבקש בדיון עצמו ובו נכתב בין היתר, כי הוא נכה המתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי, כי אין לו כל רכוש משמעותי, כי בת זוגו גורשה מישראל, כי הוא אינו סמוך על שולחנו של איש, כי הוריו נפטרו ואין לו כל קשר עם ארבעת ילדיו הביולוגיים מזה כ-13 שנים. המבקש טען כי כל האמור במסמך זה הינו אמת. במעמד הדיון הגיש המבקש מסמכים נוספים אשר לטענתו, יש בהם כדי לתמוך את בקשותיו ואלה סומנו על ידי לאחר שנסרקו לתיק בית המשפט כמוצגים ת/1, ת/2 ו-ת/3 . בין המסמכים שהגיש חשבונית ששולמה על ידו לחברת החשמל ו ממנה ניתן ללמוד כי המבקש מקבל הנחה בתשלום החשמל; שובר לתשלום מאת עמידר לחודש ינואר 2018 כאשר על השובר נכתבה הוראת ביטול; מסמך מדואר ישראל שניתן ללמוד ממנו כי משולמת למבקש קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי בסך של 2598 ₪; חשבון ארנונה לשנת 2018 ביחס לחודש ינואר 2018 וממנו ניתן ללמוד כי אינו חב בארנונה בעבור חודש זה; דוחות איתור תיקים ובהם רשימה של תיקים שהגיש לערכאות שונות ומצב התיקים הללו מעת שנפתחו; מסמך מודפס שנכתב על ידו ובו סיכום כל ההליכים שהגיש משנת 2004 ועד לשנת 2012 לערכאות השונות; העתק החלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.3.13 ( כב' השופטת ע' צ'רניאק) בע"א 34171-02-13 ולפיה, ניתן לו פטור מאגרה וכן רשימה של תיקים בהם ניתן לו, לטענתו, פטור מאגרה.
באשר לסיכויי ההליכים שנקט, בבקשותיו לפטור מאגרה לא טען המבקש דבר . בדיון שנערך בפניי ובהתייחס לטענות המשיבה כי ההליכים אינם מגלים עילה, טען המבקש כי טענה זו לא נטענה עד היום על ידי המשיבה וכי בשל כך הרי ש"איחרה את הרכבת" ואינה יכולה לטעון זאת כעת .
תגובת המשיבה
מתגובת המשיבה עולה כי זו מתנגדת למתן פטור מתשלום אגרה. בין היתר, נטען כי המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בתקנות למתן פטור מאגרה.
באשר לסיכויי ההליכים האמורים, נטען כי מדובר בתביעות שיש לסלקן על הסף בשל חסינות שיפוטית העומדת למותבים השונים הנתבעים על ידי המבקש לגבי פעולות שביצעו מותבים אלה במסגרת תפקידם. ביחס לגורמי ממשל הרי שיש חסינות מהותית ביחס למעשים שנעשו על ידם בעת תפקידם. ביחס לעובדי מדינה שנתבעו על ידי המבקש נטען כי התביעות נגדם אינן מגלות עילה וככל שיהיה צורך בכך ישקול הגורם המוסמך להוציא הודעה המכירה בחסינותם בהתאם לפקודת הנזיקין ואולם, הליך מעין זה דורש השקעת משאבים וזמן רב. כמו כן, נטען כי המבקש לא תמך את תביעותיו באשר לנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לו לטענתו, בחוות דעת רפואית כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 וכי על כן, לא יעלה בידיו להוכיח תביעותיו ודינן להידחות על הסף.
לטענת המשיבה המבקש אף לא הוכיח את הנטען על ידו באשר למצבו הכלכלי. אין בבקשותיו דבר להעיד על הכנסותיו, על מקורות האשראי שלו – ככל שיש ברשותו כאלה; אין בהן כדי להעיד על רכוש או חשבונות חיסכון שבבעלותו; אין כל פירוט באשר למקום מגוריו או על סיוע ממוני שהוא יכול לקבל מחבריו ומקרוביו. עוד נטען כי בקשותיו אינן נתמכות בתצהיר עדכני. בנוסף, נטען כי ערכאות שונות ובהן בית המשפט העליון, נתנו דעתן על המסמכים שצירף המבקש לבקשותיו לפטור מאגרה ונקבע כי אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבת נכות אשר הגיש, אין בו, כשלעצמו, כדי להעיד על מצבו כלכלי.
כמו כן, ביחס לטענת המבקש כי מותבים שונים פטרו אותו בעבר מתשלום אגרה, נטען כי קבלת פטור מתשלום אגרה בהליך מסוים אינה מהווה פטור גורף מתשלום אגרת בית משפט וכי אין ללמוד ממתן פטור בתיק אחד כדין בקשת פטור בתיק אחר. נטען כי טענת המבקש ולפיה, בע"א 34171-02-13 קיבל פטור מתשלום אגרה אינה מדויקת שכן, בבקשת רשות הערעור על החלטה זו הורה בית המשפט העליון כי בקשתו לפטור מאגרה תידון מחדש בפני רשם בית המשפט המחוזי לאחר שיגיש תצהיר ערוך כדין ובהתאם לתקנות ואולם התיק נסגר שכן המבקש לא הגיש תצהיר ערוך כדין. בדיון שנערך בפניי חזרה המשיבה על האמור בתגובתה וביקשה כי בקשות המבקש לפטור מאגרה תדחנה וכן עתרה לכך שיושתו על המבקש הוצאות בגין הגשת הבקשות האמורות .
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשות המבקש לפטור מאגרה ובתגובת המשיבה, בתובענות שהגיש ובנספחים שצירף להן, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשותיו להידחות.
להוכחת התנאי שעניינו העדר יכולת כלכלית, על מבקש הפטור לפרוש בפני בית המשפט תשתית מלאה ועדכנית באשר למצבו הכלכלי. התרשמתי כי התובע לא עמד בנטל זה. התובע לא צירף לבקשתו אסמכתאות מספיקות באשר למצבו הכלכלי העדכני. הוא לא צירף תצהיר מאומת עדכני או מסמכים באשר למקורות ההכנסה שלו בששת החודשים שקדמו לתאריך הגשת הבקשה. גם לו היה בידי לקבל כנכון את המסמך עליו חתם התובע במעמד הדיון - מבלי שאומת על ידי עורך דין - ובו טען כי אין לו ולבני משפחתו יכולת לסייע לו בתשלום האגרה הרי שלא היה בכך די. אין בידי כל מידע באשר לנכסי המבקש לרבות זכויותיו ככל שיש לו כאלה ממקום עבודתו בעבר. המבקש לא הראה אילו מאמצים עשה בניסיון לגייס את כספי הפטור מסביבתו הקרובה, מחבריו ומכריו. אין בידי כל מידע באשר לרכושו של המבקש ולמצב חשבונו. המבקש לא צירף כל מסמך שניתן ללמוד ממנו על ניהול הכנסותיו והוצאותיו במהלך החודשים שקדמו להגשת הבקשות . כל אלה, מטילים צל על טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית.
המסמכים היחידים שצירף לבקשתו כאמור לעיל, אינם מלמדים על היעדר יכולת כלכלית אלא כל שיש בהם ללמד לכל היותר, הוא כי המבקש מתגורר בדיור ציבורי ומקבל הנחות וקצבת נכות וז קנה מביטוח לאומי.
כאמור לעיל, אף אם תתקבל טענת התובע כי הינו חסר יכולת כלכלית – דבר שלא הוכח כאמור - מדובר בתנאי המצטבר לתנאי נוסף שעניינו, כי ההליכים שהגיש מגלים עילה.
בשים לב לטענות המבקש ביחס לקלות הראש בה, לטענתו, נמחקות בקשותיו לפטור מאגרה עיינתי בכובד ראש בכל אחד ואחד מכתבי הטענות בתובענות שהגיש ואולם, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, מצאתי כי סיכויי ההליכים שהגיש נמוכים במיוחד ובזהירות ייאמר כי רובם הגדול אף נעדרים סיכויים.
עיון בתביעות שהגיש מלמד כי רובן הגדול, למעט תביעות אחדות אליהן אתייחס בנפרד, הן תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף ונפש אשר נגרמו לתובע, לטענתו, בגין החלטות שניתנו כדין על ידי גורמים שיפוטיים במסגרת תפקידם. יוער כי בהחלטות האמורות נמחקו או נדחו תביעות שונות שהגיש התובע בין היתר, מהטעם שלא שילם בהן אגרה ולאחר שבקשתו לפטור מאגרה, נדחתה אף היא על ידי הגורמים השיפוטים השונים. תביעותיו הן תביעות אישיות כנגד גורמים שיפוטיים שונים החל בשופטי בית המשפט העליון וכלה ברשמי ההוצאה לפועל. כאן המקום לציין כי בהתאם לסעיף 8 לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש] לא ניתן להגיש תובענה כנגד הרשות השופטת ובכלל זה גורמים שיפוטיים בקשר לעוולה שעשו בעת מילוי תפקידם השיפוטי. כאמור עיון בכתבי התביעה אינו מלמד כי נעשו עוולות כאלה ואולם אף אם כל טענותיו של המבקש בעניין זה היו מתקבלות הרי שיש חסינות שיפוטית ולאור זאת ההליכים שהגיש כנגד גורמים שיפוטיים אלה אינם מגלים עילה ויש מקום לדחות הבקשות לפטור מאגרה ולו מהטעם הזה. הדבר נכון באשר לתביעות שמספרן:
תא 31597-11-17; תא 42547-12-15; תא 52172-12-15; תא 67401-03-17; תא 67358-03-17; תא 34126-03-17; תא 2435-02-17; תא 2448-02-17; תא 2455-02-17; תא 4126-02-17; תא 4643-02-17; תא 4698-02-17; תא 5550-02-17; תא 42850-08-17; תא 42815-08-17; תא 42763-08-17; תא 42666-08-17; תא 37373-08-17; תא 23459-05-17; תא 45328-04-17; תא 67312-03-17; תא 31182-03-17; תא 38075-03-17; תא 38048-03-17; תא 38022-03-17; תא 38006-03-17; תא 34062-03-17; תא 48373- 02-17; תא 15149-02-17; תא15125-02-17; תא 15086-02-17; תא 14830-02-17; תא 14747-02-17; תא 14712-02-17; תא 14573-02-17; תא 14376-02-17; תא 13524-02-17; תא 37978-01-17; תא 37946-01-17; תא 37866-01-17; תא 28759-01-17 ; תא 37817-01-17; תא 52308-12-15; תא 7402-01- 16; תא 8122-01-16; תא 9650-01-16; תא 48470-01-16; תא 48537-01-16; תא 53605-01-16; תא 6707-02-16; תא 15199-02-16; תא 15477-06-16; תא 33119-12-15; תא 39969-12-15; תא 24383-12-15; תא 29960-12-15; תא 46005-02-16; תא 46156-02-16; תא 46278-02-16; תא 44594-02-16; תא 44696-02-16; תא 44725-02-16; תא45953-02-16; תא 61257-02-16; תא 1546-11-16; תא 31546-11-17 ; תא 59076-10-17; תא 26801-04-16; תא 41253-04-16; תא 967-05-16; תא 17718-05-16; תא 23861-05-16; תא 24063-05-16; תא 56100-05-16; תא 48303-09-16; תא 1467-11-16; תא 59969-11-16; תא 60060-11-16; תא 60191-11-16; תא 14122-12-16; תא 37671-12-16; תא 37780-12-16; תא 37829-12-16; תא 37884-12-16; תא 3258-01-17; תא 6214-01-17; תא 19199-01-17; תא 19260-01-17; תא 19647-01-17; תא 22077-01-17; תא 25122-01-17; תא 25449-01-17; תא 43346-05-17; תא 9650-01-16; תא 16898-05-17 ; תא42843-07-17; תא 45774-06-17 ; תא 25122-01-17; תא 67358-03-17; תא 43095-05-17; תא 43247-05-17; תא 48918-05-17; תא 21858-06-17; תא 21883-06-17; תא 10074-07-17; תא 38110-03-17.
בכל התביעות הללו הגיש המבקש תביעות אישיות כנגד שופטים ורשמים על כך שמחקו בקשותיו בהליכים שהתקיימו בפניהם או נתנו החלטות אחרות במסגרת ההליכים שהתקיימו בפניהם שלא עלו בקנה אחד עם רצונו של המבקש. עיון בתביעות אלה מלמד כי הן אוחזות לרוב עמוד אחד או שניים והטענות שנטענו בהן כלפי הגורמים הללו נטענו באופן לקוני ותמציתי. לעיתים, מדובר בתביעות זהות לאחרות שהוגשו כנגד אותם גורמים, והשינוי היחיד בהן הוא מספר התיק שנמחק שלא כדין לטענת המבקש. עוד יצוין כי לתביעות אלה, צירף המבקש, לעיתים, גם גורמים אחרים כגון עמידר, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, הריבוע הכחול וכו' כנתבעים שכן מדובר בנתבעים אשר נגדם הגיש את התביעות בהליכים שנמחקו ואולם, יובהר כי בכתבי התביעה שמונחים בפניי אין כל עילת תביעה נגדם.
ביחס לתביעה שהגיש המבקש בתא 11320-11-16 שעניינה תביעה לנזקי גוף ונפש בשל החלטות שניתנו לרעתו בתיק הוצאה לפועל שנוהל נגדו. הנתבעים בתיק הינם המרכז הרפואי ת"א, מכבי שירותי בריאות, רשם לשכת ההוצאה לפועל ורשות האכיפה והגבייה. גם הליך זה נראה כי על פניו אינו מגלה עילה כלפי הנתבעים שכן ההחלטות עליהן קובל המבקש ניתנו במסגרת הליכים שיפוטיים וככל שביקש להשיג עליהן הרי שהיה יכול לפעול באמצעים הקבועים בחוק.
ביחס לתביעות נזיקין שהגיש המבקש כנגד עובדי מדינה ביחס לפעולות שביצעו במסגרת תפקידם, הרי שלאור סעיף 7 א לפקודת הנזיקין המקנה חסינות לעובד ציבור ומורה כי לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין, הרי שסיכויי התביעות הללו להתקבל נמוכים במיוחד משום שיהיה על המבקש לעמוד בנטל כבד להוכיח כי המעשים הללו נעשו ביודעין, מתוך כוונה להזיק או בשוויון נפש כאמור בסעיף. הדברים נכונים ביחס לתביעות שמספרן: תא 14057-12-16; תא 56248-03-16; תא 26877-04-16; תא 30293-04-16; תא 18206-07-16 ; תא 3172-01-17.
ביחס לתביעה לצו עשה שהגיש המבקש בתא 58984-12-17 ולפיה, יש להורות לפסיכיאטר המחוזי לבדוק שופט אשר נתן החלטות שונות בעניינו של המבקש, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה לפטור מאגרה ואף למחוק התביעה על הסף משום שאינה ראויה להתברר בפני בית המשפט.
יוער עוד כי המבקש ביקש במהלך הדיון כי מותב זה ימנע מלדון בבקשות הנוגעות למותבים אחרים שיש לו היכרות עמם ואולם, הבקשות הנמצאות בפניי הן בקשות לפטור מאגרה בלבד ועל כן, אין כל רלוונטיות למידת ההיכרות של מותב זה עם מותבים אחרים שאותם תובע המבקש בהליכים העיקריים שהגיש ועל כן לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. יובהר כי מותב זה אינו מכיר המותבים האחרים שאותם תובע המבקש למעט היכרות עם המותב שדן בעניינו בבאר-שבע ואולם, סבורני שאין הדבר מקים עילה לפסילתי מלדון כאמור בבקשות לפטור מאגרה שהגיש, אף לא בשל מראית פני הצדק ( ראו, סעיף 15(ב)(4) לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007).

סיכומו של דבר, מצאתי שלא קמה עילה למתן פטור מתשלום אגרה ובקשותיו של המבקש לפטור מאגרה - נדחות. בנסיבות העניין, לא ראיתי לנכון לתת צו להוצאות במסגרת בקשות ביניים אלה, הגם שהמשיבה נדרשה להגיב לבקשה.
יחד עם זאת, אני מאריכה את המועד לתשלום אגרה בכל ההליכים שהגיש המבקש ומאפשרת לו לשלם האגרה בהליכים אלה תוך חמישה עשר ימים מהיום.
המזכירות מתבקשת לעקוב ובמידת הצורך להעלות משימה מתאימה בהליכים.
כמו כן, בהתאם למתווה שנקבע בבית המשפט העליון בבג"ץ 668/14 בעניינו של המבקש על ידי כב' הנשיא דאז א' גרוניס שזו לשונו : "עסקינן, אם כן בבעל דין שהוא מתדיין סדרתי, המטריד את בית המשפט בבקשות שאין להן יסוד בדין, גורם לבזבוז של זמן שיפוטי ומתנסח בדרך שאינה הולמת פנייה לערכאות. במצב דברים זה, אנו מורים בזאת כי המזכירות לא תקבל מכאן ואילך בקשות מטעם העותר בהליכים שהסתיימו. כמו-כן, בית המשפט לא ייזקק להליכים שיגיש העותר אשר ינוסחו בלשון בלתי ראויה, שיש בה משום השתלחות בבית המשפט או ניסיון להלך אימים", אני מורה כי ביחס לכלל ההליכים דנן, יחול מתווה דומה כך שמזכירות בית המשפט לא תקבל מכאן ואילך בקשות מטעם המבקש בהליכים שהסתיימו.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.