הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 21453-09-17

מספר בקשה:28
בפני
כבוד ה שופטת נעם חת מקוב

מבקשת

ד.י. דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ

נגד

משיבים

  1. החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ
  2. אפרידר החברה לשכון ולפתוח ישראל בע"מ
  3. רותי הרוש
  4. דוד הרוש

החלטה

בקשה של המבקשת, היא הנתבעת 1 להוספת מוצגים.

הבקשה
המבקשת ( להלן: "דוידי") מבקשת להוסיף למוצגיה שבעה מוצגים נוספים. לטענתה סברה כי מוצגים אלו יצורפו ע"י המשיבות 1 ו – 2 (הן ה נתבעות 2-3 ) משום שאלו מסמכים השייכים להן והיא קיבלה עותק ממסמכים אלו במסגרת הליך אחר שמתנהל בין הצדדים. לדבריה מוצגים אלו רלוונטיים לחקר האמת ועל כן ראוי להיעתר לבקשתה.
המוצגים אותם מבקשת דוידי לצרף הם כדלקמן:
היתר בניה לקיר התומך העליון שניתן למשיבה 2 ( להלן: "אפרידר")
סיכום ישיבה מיום 16.12.07 בנושא מגדל המים בהשתתפות נציגים של המשיבה 1 ( להלן: "החברה הכלכלית") ואפרידר.
יומני עבודה של החברה הכלכלית לפרויקט גבעת מגדל המים.
היתר בניה מיום 14.07.10 שניתן לחברה הכלכלית.
פרוטוקול ישיבה בחב' מקורות מיום 02.04.12 בנוגע להעתקת קווי מקורות בשכונת מגדל אשקלון בנוכחות נציגים של אפרידר והחברה הכלכלית.
סיכום פגישה במשרדי החברה הכלכלית מיום 14.12.10 בנושא סיום העבודה בפרויקט גבעת מגדל המים.
מכתב מהנדס אפרידר מיום 05.12.12 בנושא קיר תומך – מגדל המים.

תגובת התובעים
לטענת התובעים, דוידי מנסה באמצעות המוצגים הנוספים להציג מצג כאילו פעלה להכשרת המתחם כאשר לא עשתה כן. על כן אין לאפשר לה לנסות להראות כי פעלה קודם לקדם בקשה למתן היתר בנייה לתובעים.

תגובת אפרידר
לטענת אפרידר, כלל המסמכים אשר מבקשת דוידי לצרף לתיק מוצגיה הם מסמכים אשר מתייחסים לשתי סוגיות אשר לא נמצאות במחלוקת בתיק: סוגיית העתקת קווי מקורות וסוגיית בנייתו של הקיר העליון המפריד בין השכונה הוותיקה לשכונה החדשה אשר אינו קשור לתובעים.
לטענת אפרידר, עם הגשת ראיות התובעים הובהרו לראשונה טענותיהם בנוגע להעתקת קווי מקורות. לפי טענתם קו המים שעבר בשד' ירושלים היה ישן ורקוב לכן דרשו להחליפו טרם התחלת הבנייה במגרש. רק בשנת 2012 הוחלט להחליף את קו המים תוך שינוי התוואי שלו, כך שיעבור בתחום מגרש 55 וכתוצאה מכך הוקטן שטח המגרש ( ס' 6 יא-טז וס' 10 לתצהירי התובעים).
בתצהירו של מר יואל דוידי צוין כי טענותיהם של התובעים בנוגע להוצאות שנגרמו במסגרת מאמציהם להעתקת קווי המים אינן מופנות כלפי דוידי אלא כלפי אפרידר והחברה הכלכלית.
בדיון שהתקיים ביום 03.06.19 אישר ב"כ דוידי כי היא זו שלקחה על עצמה את התחייבותה המקורית של אפרידר להקמת הקירות התומכים והוסיף כי חבות זו חלה על בעלי המגרשים הפרטיים שרכשו את המגרשים מדוידי. בהמשך הדיון נשאלו הצדדים אם הם מתנגדים לכך שהתובעים יפנו למקורות לעניין השאלה אם קו המים הוחלף או הוסט, ב"כ דוידי ענה בתגובה כי דוידי אינה צד לכל חבות בעניין מקורות ולכן אין לה עמדה בנושא.
לטענת אפרידר, כתב ההגנה שהגישה דוידי התייחס כולו לטענות אי רישום זכויות התובעים בטאבו ולא נזכר בו בכלל נושא קווי מקורות בשכונה או נושא הקיר העליון. לכן תמוה מדוע מבקשת דוידי להוסיף מוצגים המתייחסים לשתי סוגיות אלו.
לטענת אפרידר הבקשה לא נתמכה בתצהיר בניגוד לתקנה 241( א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984. בנוסף טוענת אפרידר כי הבקשה מנוגדת להחלטת ביהמ"ש אשר התיר לתובעים בלבד להגיש בקשה לצירוף מסמכים ואף זאת בנושא ספציפי בלבד. כמו כן טוענת אפרידר כי הבקשה מהווה הרחבת חזית אסורה משום שכאמור דוידי לא התייחסה לאף אחת מטענות אלו בכתב הגנתה. בנוסף מפרה הבקשה את חובתו של בעל דין להגיש את ראיותיו " בחבילה אחת".
אפרידר מציינת כי בקשה של התובעים לצרף תצהיר ומסמכים נדחתה על ידי בית המשפט מטעם זה, במסגרת בקשה 12 ביום 08.08.18.
לכן טוענת אפרידר כי הבקשה מעידה שלאחר שנחשפה דוידי לראיות שלה ושל החברה הכלכלית ולאור השאלות שנשאלה בדיון היא מנסה לערוך מקצה שיפורים לקו ההגנה שהציגה. כמו כן טוענת אפרידר כי דוידי בעצמה היא צד להליך אחר בו מעורבות הנתבעות לכן נחשפה למסמכים אלו וככל שסברה שהם משמעותיים להליך הייתה יכולה להציג אותם במועד המקורי להגשת הראיות.
לאור האמור לעיל מבקשת אפרידר לדחות את הבקשה הפוגעת בזכויותיה המהותיות של אפרידר.

תגובת החברה הכלכלית
לטענת החברה הכלכלית הבקשה מפרה את חובתו של בעל דין להגיש את ראיותיו " בחבילה אחת".
לדבריה דוידי לא נימקה, הסבירה או נתנה כל טעם מדוע מסמכים אלו כה רלוונטיים וחשובים להליך, או באילו טענות מוצגים אלו אמורים לתמוך. כמו כן לא נתנה טעם לכך שנזכרה רק כעת לבקש להוסיף מוצגים אלו.
לטענת החברה הכלכלית, דוידי ידעה זמן ממושך כי מסמכים אלו לא יוצגו ע"י הנתבעות האחרות משום שהם לא נכללו בגילוי המסמכים מטעמן ואף דוידי לא צרפה מסמכים אלו בגילוי המסמכים מטעמה. למרות זאת לא מצאה לנכון דוידי להגיש בקשה בעניין זה טרם הגשת תצהירי העדות הראשית.
החברה הכלכלית מפנה לפסיקה הקובעת כי בעל דין המבקש להגיש ראיה נוספת נדרש להוכיח כי אי הבאת הראיה נבע מנסיבות שאינן תלויות בו ע"א 226/85 שאשא חברה לניירות ערך והשקעות בע"מ נ' בנק אדנים למשכנתאות ודוידי לא עמדה בנטל זה.
עוד טוענת החברה הכלכלית כי צירוף מסמכים אלו לא ברור משום שנדמה כי מסמכים אלו נחזים כמסמכים בודדים או חלקי מסמכים אותם " ליקטה" דוידי בקשר לעבודות העתקת קווי המים אשר מעולם לא היו באחריות החברה הכלכלית ואף דוידי הצהירה בדיון כי סוגיה זו אינה מעניינה.
לאור האמור לעיל מבקשת החברה הכלכלית לדחות את הבקשה.

תשובת דוידי לתגובות הצדדים
לטענת דוידי כלל המסמכים אותם היא מבקשת לצרף נוגעים למילוי ההתחייבות של אפרידר ושל החברה הכלכלית בכל הקשור להעתקת קווי מקורות ובניית קיר התמך.
לטענתה, אפרידר והחברה הכלכלית הן אלה אשר היו אמורות לצרף את המסמכים המדוברים, לכן כשהבינה דוידי שהן לא צירפו את המסמכים לגילוי המסמכים מטעמן ואף לא לתיק המוצגים שלהן, הגישה את הבקשה על מנת למנוע טענה של " הפתעה או " שיהוי".
לטענת דוידי, מאחר שבית המשפט קבע מועד זהה להגשת ראיות הנתבעות, הן לא יכלו לדעת כי אפרידר והחברה הכלכלית תבחרנה לא להגיש מסמכים מהותיים ששייכים להן.
בנוגע לטענת בדבר הרחבת החזית מבקשת דוידי להבהיר כי אין לה כל אחריות לכל נזק שנגרם לתובעים ובכלל זה כלולים בין היתר הנזקים שנגרמו בגין העתקת קווי המים ובניית קיר התמך. אולם מאחר שבית המשפט טרם הכריע בסוגיית הרחבת החזית היא נדרשת להציג ראיות אף בעניינים אלה. עומדת לה הזכות ואף החובה להציג בפני ביהמ"ש את אחריותן של אפרידר והחברה הכלכלית לנושאים אלה.
דוידי מפנה למבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה מעין זו כשלטענתה נסיבות המקרה עונות על כלל מבחנים אלו.
המבחן הראשון: תרומת הראיה - לטענתה מסמכים אלו יסייעו בחקר האמת שכן עולה מהם מי הם הגורמים שהיו אחראים להעתקת קווי המים ובניית קיר התמך, מה הן הבעיות שהתגלו ומה ההשלכות שלהן על עבודות הפיתוח.
המבחן השני: עוצמת הנזק הראייתי והדיוני שייגרם לבעלי הדין עקב הגשת ראיה לאחר שטען את טענותיו והביא את ראיותיו - לטענתה לנתבעות האחרות לא ייגרם כל נזק משום שמדובר במסמכים של אפרידר והחברה הכלכלית עצמן וכן דיוני ההוכחות טרם החלו.
המבחן השלישי: הנסיבות שבגינן לא הוגשו הראיות במועד המתאים ותום ליבו של המבקש - לדברי דוידי מועד הגשת הראיות היה זהה לכלל הנתבעות כך שלא יכולה הייתה לדעת כי הנתבעות לא תגשנה את המסמכים המדוברים.
המבחן הרביעי: עוצמת הפגיעה בניהולו התקין של ההליך וההכבדה על בעד הדין שכנגד - כאמור משום שלא החלו דיוני ההוכחות אין הוספת הראיות מצריכה השלמת חקירה כלשהיא או הגשת תצהיר נוסף, כך שלא תיגרם כל פגיעה בבעלי הדין.
לטענת דוידי, טענות הצדדים פרוצדורליות בלבד ועל כן היא נסמכת על ההלכות הקובעות כי ניתן להגמיש את כללי הפרוצדורה בנסיבות המתאימות ( ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד).

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה מן הנימוקים ובתנאים שיפורטו להלן.
בכל הנוגע לתגובת התובעים אציין כי הבסיס לדיון בבקשת דוידי לא יכול להיות הכרעה עובדתית של בית המשפט בין גרסאות הצדדים. קביעות עובדתיות תעשנה במסגרת פסק הדין על סמך הראיות שתוגשנה.
לא מצאתי ממש אף בטרוניית אפרידר על כי דוידי צירפה את המוצגים שביקשה לצרף לבקשתה טרם קבלת רשות בית המשפט. נראה כי על מנת לבחון את המוצגים שמבקשת דוידי להגיש היה מקום לצרפם לבקשה. ככל שהיה בית המשפט דוחה את הבקשה, לא היה קושי להוציא את המוצגים מן התיק.
בכל הנוגע לטענות בדבר הרחבת חזית, צודקת אפרידר בטענה כי נושא קווי מקורות וקיר התמך לא נזכרו בכתב ההגנה שהגישה דוידי ועל פני הדברים אינם לכאורה במחלוקת בין התובעים לבין דוידי. עם זאת, מאחר שאפרידר טענה כי נושאים אלה הם בבחינת הרחבת חזית אף מצד התובעים ומאחר שבית המשפט טרם הכריע בסוגיה זו אולם נוטה לסבור כי אין מדובר בהרחבת חזית, נוכח צירוף חוות הדעת של התובעים לכתב התביעה שהגישו ואזכור נושא קווי מקורות כבר בכתב התביעה , נראה כי אין מקום לדחות את הבקשה בנימוק של הרחבת חזית המחלוקת הנבחנת בהליך זה.
הטענה העיקרית שיש לבחון בנוגע לבקשה זו היא הטענה הדיונית לפיה ראיות יש להגיש ב"חבילה אחת" ולא לשיעורין. אבחן להלן טענה זו, אולם אציין תחילה כי טענת אפרידר כי בית המשפט דחה בקשה של התובעים לצרף תצהיר ומסמכים מסיבה זו, אינה מדויקת. בקשה 12 שהגישו התובעים, הוגשה בטרם הם הגישו את ראיותיהם. ביום 08.08.18 דחה בית המשפט את בקשת התובעים לצירוף תצהיר ומסמכים נוספים ורק ביום 10.10.18, הוגשו ראיות התובעים. על כן בהחלטה מיום 08.08.18, לא מנע בית המשפט מהתובעים להגיש את אותו תצהיר ואותם מסמכים, אלא רק קבע כי התובעים יגישו את ראיותיהם ב"חבילה אחת".
ברע"א 9114/16 טיסונה נ. כהן נקבע כדלקמן:
"הכלל לעניין הגשת ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן " בחבילה אחת" (תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בבוא בית המשפט להחליט האם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור, עליו לשקול מספר שיקולים, ובהם: אופייה של הראיה הנוספת; מהו השלב שאליו הגיע המשפט; האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר; וכן תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת [ עניין רוזין, עמ' 743-742; רע"א 4729/16 מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ' מפלסי הצפון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 והאסמכתאות הנזכרות שם (20.6.2016)]. "
בבואי לבחון את המוצגים שמבקשת דוידי להגיש כעת, נראה כי מדובר בראיות בעלות אופי טכני, מסמכים של אפרידר והחברה הכלכלית, היתרי בנייה וכו'. אומנם כבר חלף המועד להגשת הראיות, אולם טרם החלה שמיעת הראיות, בית המשפט התיר לתובעים להגיש בקשה בעניין מסמכים נוספים ובקשת התובעים בעניין זה טרם הוכרעה. נוכח האמור לעיל לעניין הרחבת חזית, לא ניתן לשלול את תרומתם של המוצגים לבירור האמת.
נראה כי הנקודה החלשה ביותר בבקשתה של דוידי היא נושא ידיעתה על המוצגים במועד מוקדם יותר. אין למעשה מחלוקת כי דוידי ידעה על מוצגים אלה כבר כשהגישה את ראיותיה שלה, ועל פני הדברים, גם אם סברה כי המוצגים יוגשו על ידי אפרידר והחברה הכלכלית, דבר לא מנע ממנה את צירופם למוצגיה ולו למען הזהירות לנוכח הוראת בית המשפט בעניין זה.
האמור מתחזק נוכח העובדה כי עלה שהמוצגים לא נכללו על ידי אפרידר או על ידי החברה הכלכלית בתצהיר גילוי המסמכים שלהן ועל כן דוידי יכולה הייתה להבין כי אין לאפרידר או לחברה הכלכלית כוונה לצרפם למוצגיהן. האמור אף מתקשר לכך שלא צורף תצהיר לבקשה, שכן סוגיה זו היא הסוגיה העובדתית היחידה הטעונה בירור ( סוג הראיה, השלב בהליך ותרומת הראיה לחקר האמת, הן סוגיות שלא טעונות גיבוי בתצהיר). לא מצאתי לנכון לדחות את הבקשה בשל אי צירוף תצהיר, מאחר שלמרות שאני מקבלת את טענת אפרידר והחברה הכלכלית כי דוידי יכולה הייתה לצרף את המוצגים לראיותיה, החלטתי לקבל את הבקשה.
במאזן הכולל ובהתחשב בשלב בו מצוי ההליך, לא מצאתי כי יש מקום לחסום את דרכה של דוידי לצירוף המוצגים. אין בצירופם משום היפוך סדר הבאת הראיות ואין בצירופם כדי לגרום עוול למי מהצדדים.
עם זאת ולנוכח האפשרות שהייתה לדוידי לצרף מוצגים אלה למוצגים שהגישה עם תצהיריה, אני מוצאת לנכון לחייבה בהוצאות הצדדים בשל בקשה זו בסכום של 2,000 ₪ לכל צד, היינו לתובעים, לאפרידר ולחברה הכלכלית ובסך הכל 6,000 ₪. דוידי תשלם סכום זה לצדדים תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
בנוסף אתיר לצדדים להגיש תוך 30 יום כל בקשה הנובעת מצירוף המוצגים על ידי דוידי.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ט, 15 יולי 2019, בהעדר הצדדים.