הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 20520-02-19

בפני
כבוד ה שופטת רחלי טיקטין עדולם

תובע

ניסן קרינאוי ת.ז. XXXXXX050
ע"י ב"כ עוה"ד אברהם בר דוד

נגד

נתבעים

  1. בנק הפועלים בע"מ - נמחק
  2. יניב אידל ת.ז. XXXXXX357

ע"י ב"כ עוה"ד ניר ברששת

החלטה

לפניי בקשה של התובע לחייב את הנתבעים למלא אחר החלטת ביהמ"ש מיום 11.04.21 במסגרתה הוריתי לנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), לענות על שאלה שנשאלה בשאלון על ידי התובע.

התביעה נשוא בקשה זו
המדובר בתביעה שהגיש התובע לפיצוי כספי, בגין נזקים כספיים שנגרמו לו לטענתו עקב רשלנות הנתבעים, הפרת צווים שיפוטיים על ידם, גביית כספים ביתר, ועשיית עושר שלא במשפט.
התובע טוען כי נטל בזמנו הלוואה מהבנק לצורך רכישת משאיות ונגררים עבור העסק שלו. לדרישת הבנק, מושכנו מספר רכבים של התובע לטובת הבנק. לתובע היה חוב לבנק כאשר הבנק פעל לממש כלי רכב, ופעל לתפיסתם, כאשר בגין כך נפתחו מספר תיקי הוצל"פ. בהמשך נגנבו 2 מהרכבים עת היו לטענת התובע במשמרתו של כונס הנכסים, ובשל רשלנותו של כונס הנכסים.
התובע טוען בתביעה, שהבנק פעל לתפיסת נכסים שערכם הכולל עולה בצורה משמעותית על התחייבות המבקש לבנק, קל וחומר, עולה משמעותית על שווי הפיגור הנטען בהלוואה. התובע טוען כי תפיסת הרכבים היתה קריטית עבורו, שכן השתמש בהם לפרנסתו. הרכבים נמכרו בסכומים נמוכים בהרבה משוויים.
התובע טוען כי הנתבע נקט נגדו בהליכי גביה קשים שנועדו להתיש אותו ולמוטט אותו כלכלית. הליכי הגביה האגרסיביים הללו שיתקו את כל יכולתו להמשיך ולהתנהל. התובע נאלץ לסגור את העסק, ירד מנכסיו ונגרמו לו נזקים אדירים.
התובע כאמור טוען כי נגבו ממנו כספים ביתר וכן טוען כי במסגרת תיקי ההוצל"פ נגבו הוצאות ושכ"ט עו"ד שלא היו כורח המציאות, וודאי שלא היו משתלמים אילו היו הנתבעים מבצעים עבודתם נאמנה, ושומרים כיאות על הרכבים. בנוסף על כך השתמשו הנתבעים בתיקי המשכון ובתיקי הוצל"פ אחרים שפתחו נגד התובע, כאמצעי לגבות ממנו כספים רבים נוספים.
הנתבע טוען בתגובה כי מדובר בתביעה מופרכת וכי כל הפעולות שבוצעו על ידו, נעשו בכובעו ככונס נכסים שהוא ידו הארוכה של ביהמ"ש. על טענות התובע חל מעשה בי דין שכן כלל טענותיו, הוכרעו בהחלטות חלוטות של רשם ההוצל"פ ומכאן, שחל לגביהן השתק שיפוטי והתובע מנוע מלטעון אותן בשנית. התובע יכול היה לערער על ההחלטות לו רצה בכך. התובע נטל הלוואה מהבנק אך לא עמד בהחזרים ולכן הבנק העמיד את מלוא סכום ההלוואה לפרעון מידי. לתובע אין עילה בגין כך כנגד הבנק. באשר לרכבים שנגנבו, אזי מדובר בתביעה שנעדרת עילת יריבות. עוד נטען כי התובע הפר את ההסכם לסילוק חובותיו שם הודה בגובה החוב לבנק. התובע גם חתם על סעיף ויתור וסילוק שם הצהיר שאין ולא תהיינה לו טענות כלפי הבנק או כלפי הנתבע. כמו כן התביעה הוגשה בהתיישנות ושיהוי.
התובע הוא שהעמיס הוצאות על הליכי הוצל"פ ופעל להבריח נכסים מפני כונס הנכסים. עוד טען הנתבע כי אין קשר בין תשלום תגמולי הביטוח לבין העובדה שהבנק פעל למיצוי זכויותיו מול התובע לשם פירעון חובות התובע לבנק.

ההחלטה נשוא הבקשה
הצדדים בתיק קיימו ביניהם הליכים מקדמיים. בקדם המשפט שהתקיים ביום 04.01.21 טען ב"כ התובע שהנתבע לא ענה על שאלה 3 בשאלון:
השאלה הינה: "נא פרט את כל החיובים והזיכויים שנעשו בחשבון החוב של התובע כפי שנוהל על ידך, מכל מקור שהוא, מיום שהועבר אליך התיק ועד לסגירתו, לרבות תאריכים, סכום החיוב או הזיכוי, מהות התנועה ואסמכתא לפעולה".
בתשובה לכך ענה הנתבע: "השאלה מכבידה, קנטרנית, טורדנית, רחבה ומהווה מעשה דיג. התובע היה צד (מיוצג) לכלל ההליכים המשפטיים שקויימו נגדו בין היתר, בהוצאה לפועל. בהליכים אלו, הוגשו לרשם ההוצל"פ דפי חשבון ואסמכתאות חוב כתנאי לעצם פתיחת ההליך שכאמור התובע היה צד (והיה מיוצג) לכלל ההליכים הללו". בסיומם של ההליכים הוגש דו"ח מטעם כונס הנכסים המפרט את התקבולים ואת ההוצאות שרק על יסוד אותו דו"ח ובקשות מתאימות, אישר רשם ההוצל"פ לבצע פעולות. התובע מנסה לחזור ולהתדיין בהליכים ובהחלטות שיפוטיות חלוטות ולכך אין להסכים. תשובה זו היא במענה ישיר לכל שאלה הנוגעת להליכי הגבייה שנקטתי שהיו כאמור בפיקוח צמוד של רשם ההוצאה לפועל, שבמסגרת ההליכים להם היה התובע צד הוא יכול וצריך היה להגיש בקשות מתאימות או להעלות טענות בהתאם".
ב"כ התובע ציין שהוא מבקש לדעת מה קרה לאחר שהחשבון הועבר לטיפול משפטי. ב"כ הנתבע התנגד לבקשה וטען שכל ההכנסות וההוצאות נמצאות בתיק ההוצל"פ. לשאלת ביהמ"ש ציין הנתבע בעצמו שחוץ ממכירת שני הרכבים, היו תיקי הוצל"פ. כן ציין כי אינו מוכן להשקיע זמן ומאמץ שהדבר דורש, ומדובר בתביעה קנטרנית.
וראו דברי הנתבע בעצמו באותו דיון: "...האם נכון שהוצאה או הכנסה בתיק ההוצל"פ מוזרמים לחשבון אני אומר שכן. הוא קיבל פלט 20 פעם. אם הוא רוצה שוב אשלח לו שוב. יש לו גישה לתיק ההוצל"פ. מדובר בתביעה קנטרנית שאין בה שום דבר ואני לא מוכן לעבוד בשבילו. לשאלת ביהמ"ש מה כמות העבודה בתיק אני אומר שזה הרבה זמן ומאמץ. חוץ ממכירת שני הרכבים, היו תיקי הוצל"פ. לשאלת ביהמ"ש זה לא התפקיד שלי ואני לא מוכן לעשות את זה..." (פרו' עמ' 2 ש' 16-22).
ב"כ התובע הפנה לטענות בכתב התביעה בנוגע לגביה ביתר, ובין היתר הפנה לסניף 60 וכן לסעיפים 66 עד 71. ב"כ הנתבע חזר על התנגדותו וטען שאין מקום לאפשר לתובע להחיות את הליכי ההוצל"פ שהסתיימו בשנת 2012.
לאחר שנשמעו טענות הצדדים ניתנה החלטתי כדלקמן: "....באשר לבקשה לענות על שאלה 3 בשאלון, אני קובעת שהשאלה רלבנטית ושיש לתת לה מענה. השאלה רלבנטית לאמור בכתבי הטענות. מפנה למשל לסעיף 60 וכן לסעיפים 66 עד 71 לכתב התביעה. הקביעה שהשאלה רלבנטית אינה מגלמת קביעה שהטענות של התובע  בסעיפים אלו, דינן להתקבל או הפוך. כל שההחלטה הזו אומרת זה שהשאלה רלבנטית. לא מצאתי שהשאלה נשאלה כדי להכביד. בין הצדדים נוהלו הליכים רבים, בין היתר בהוצל"פ, שהתוצאות שלהם אמורות כולן להתנקז לחשבון החייב. ודאי שהכונס, ב"כ הבנק שניהל את הליך הגביה, יודע לתת פירוט של כל מה שיצא ונכנס. העובדה שהדבר דורש מספר שעות עבודה, אינו מטה את הכף לכיוון דחיית הבקשה. לא מצאתי שמדובר בהיקף חומר בלתי סביר, והדבר לא עלה מהדיון היום. לא מצאתי לדחות את הדרישה עקב איחור. ניתן להעלות דרישה כזו בקדם. התשובה תנתן תוך 45 יום מהיום..." (הדגשה שלי – הח"מ).
לאחר הדיון הוגשה בקשה על ידי הנתבע להארכת מועד לביצוע החלטת ביהמ"ש כאשר נטען שכפי שהבהיר והעריך המבקש במהלך הדיון, ליקוט החומר ועריכת מענה, כרוכה במלאכה רבה בגינה דרושה לנתבע ארכה. כן צוין כי הצד שכנגד הסכים לבקשה ולפיכך ביהמ"ש נעתר לבקשה והאריך את המועד כמבוקש.
בהמשך, הוגשה הודעה מטעם הנתבע שכותרתה: "הודעה על הגשת מענה לשאלה 3 בשאלון". להודעה צורפו מסמכים שלטעמו של הנתבע מהווים מענה לשאלה – דו"חות כונס לגבי כלי הרכב המשועבדים (דו"חות סופיים), וכן תדפיס תנועות בתיק הוצל"פ שנפתחו בגין הוצאות שנפסקו לתובע, החייב באותם תיקים.
לאחר הגשת הודעת הנתבע הגיש התובע כתב בית דין שכותרתו: "הודעה ובקשה מטעם התובע", במסגרתה נטען כי האמור בהודעת הנתבע אינו מהווה מענה לשאלה שהיה לנתבע להשיב. בהיותו של הנתבע עורך דין המייצג בנק, קל וחומר כאשר מונה ככונס נכסים, מצופה היה כי בידיו מצוי כרטיס מסודר של חיוב וזיכוי הכולל את האסמכתאות הרלבנטיות. הדברים אף מקבלים משנה תוקף לאור החובות החלות בענייננו מכח חובות הבנק כלפי התובע כלקוח, וזכותו המוחלטת לקבל מידע ברור ומדויק אודות כל החוב שלו לבנק בשקיפות מלאה.
עוד הפנה ב"כ התובע לדיון שהתקיים בבקשה שם ציין הנתבע כי מדובר בפירוט שיש להכינו כי הכנתו דורשת הרבה זמן ומאמץ. ביהמ"ש קבע שהשאלה רלבנטית ויש לתת לה מענה, וכן נקבע כי כל מה שנכנס וכל מה שיצא צריך להתנקז לחשבון החייב ויש לקבל את הפירוט המבוקש. בסופו של דבר הוגשה אסופת מסמכים מהתיקים, אסיפה שכבר הועברה בעבר. לא צורף חשבון, לא צורף פירוט של חיובים וזיכויים, פשוט כלום. הנתבע מבקש להתל בביהמ"ש ובצד השני.
בתגובה לטענות התובע, טען הנתבע כי הגיש מענה לשאלת התובע כאשר התדפיסים ודו"חת הכונס שהוגשו לרשם ההוצל"פ כוללים את כל החיובים והזיכויים שנעשו בחשבון החוב של התובע כפי שנועל על ידי הנתבע 1, הבנק.
תשובת המשיב נסמכת על החלטות חלוטות של רשם ההוצל"פ שאישר את הדוחות שהגיש המשיב. התובע ככל הנראה מתחרט על החלטתו הנמהרת למחוק את הבנק מהתביעה שכן הוא מכוון בבקשתו לתדפיסי חשבון הבנק, שבעת הזאת אינם ברשותו ואינם ברשות המשיב אלא ככל הנראה מצויים בבנק והמבקש רשאי לפנות לבנק שמחוייב לספק לו אותם.
התובע ענה בתגובה שהנתבע מסרב למלא אחר צו שיפוטי. סירוב כזה עולה כדי בזיון ביהמ"ש. הנתבע נשאל שאלה ברורה ביותר. עליו לספק את הפירוט שהוא עצמו עב ד על פיו, לא הבנק, אלא הוא עצמו. העובדה שבדיעבד התברר שאין רישום כזה מאמתת כאלף עדים שהתקיימה גביה בלתי מבוקרת בלשון המעטה. בנסיבות אלו ציין התובע שיש לראות בנתבע כמי שהפר חובה למלא אחר צו שיפוטי ויש לפיכך למחוק את כתב הטענות שלו.

דיון והכרעה
עיון במסמכים שהועברו על ידי הנתבע במענה לשאלה 3 בשאלון, וכן עיון בתיק וכן בטענות הצדדים בבקשה זו, מעלה אכן כי הצו שנ יתן על ידי בית המשפט לא מולא על ידי הנתבע.
השאלה שנשאלה על ידי התובע שחייבתי את הנתבע להשיב לה הייתה:
"נא פרט את כל החיובים והזיכויים שנעשו בחשבון החוב של התובע כפי שנוהל על ידך, מכל מקור שהוא, מיום שהועבר אליך התיק ועד לסגירתו, לרבות תאריכים, סכום החיוב או הזיכוי, מהות התנועה ואסמכתא לפעולה".
הנתבע בדיון ציין כי צריך לצורך כך לאסוף נתונים, כאשר גם ציין כי: "...האם נכון שהוצאה או הכנסה בתיק ההוצל"פ מוזרמים לחשבון אני אומר שכן..".
הפירוט שניתן (שלא נתמך בתצהירו של הנתבע), אינו מהווה פירוט של כל החיובים והזיכויים שנעשו בחשבון של התובע מיום שהועברה הגביה בחשבון לטיפולו של הנתבע.
הנתבע לא טען בשום שלב בדיון, מה שטען בתגובה לבקשת התובע, נשוא החלטה זו - כי החומר עליו הורה בית המשפט, לא אצלו, או שיש לו קושי לקבל אותו מהבנק .
לכך אוסיף כי גם בתגובתו לבקשה נשוא החלטה זו, הנתבע לא ציין כי פנה לבנק לקבל את המסמכים הדרושים ונתקל בסירוב.
על הנתבע לפיכך להגיש את דפי החשבון הרלוונטיים מאז הועבר החוב לטיפולו, כאשר עליו לפרט את כל החיובים והזיכויים שנעשו בחשבון החוב כפי שנוהל על ידו מכל מקור שהוא, מיום שהועבר אליו ועד לסגירתו,לרבות תאריכים, סכום החיוב או הזיכוי, מהות התנועה ואסמכתא לפעולה. כאשר ככל ואין בידו את הפירוט הנ"ל, עליו ליתן על כך תצהיר, ובכל מקרה, חלה עליו החובה לפנות לבנק לבקש ממנו את המסמכים, וככל ולא יקבל המסמכים מהבנק, גם עובדה זו עליו לתמוך בתצהיר.
(יצויין כי ניתן לבצע את הרישומים אודות מקור הכספים לזכות ולחובה, על גבי דף החשבון עצמו. כלומר ליד כל שורה לרשום מה מקור הסכום).
ויובהר בית המשפט היה ער לכך שמדובר בפעולה הדורשת זמן ומאמץ, אולם כבר נקבע שלא הוכח שמדובר במאמץ בלתי סביר.
עוד יש לומר כי גם במסגרת התשובה לשאלון וגם במסגרת הדיון וגם במסגרת התשובה לבקשת התובע הנוכחית, הנתבע שב וטוען כי הוא לא צריך להעביר כלום כי התביעה קנטרנית וכי דין התביעה להידחות (הוא טוען טענות כאלו וטענות דומות).
יש לחזור ולציין כי בחיוב הנתבע לענות על שאלה כזו או אחרת, לא גלומה קביעה כי התביעה מוצדקת או כי דינה להתקבל, או הפוך. כל שההחלטה אומרת הינה שמדובר בשאלה הקשורה לעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, ומדובר בשאלה רלוונטית לאותה מחלוקת.
מכל האמור לעיל עולה כי צודק התובע בטענותיו לפיהן הנתבע לא מילא אחר החלטות בית המשפט.
לא מצאתי לנכון אולם להעתר לסעד הדרסטי של מחיקת כתב תביעה. אלא להורות לנתבע פעם נוספת לבצע אחר החלטתי. על הנתבע להגיש תצהיר מטעמו בצירוף הפירוט הדרוש ובצירוף המסמכים הדרושים עד ליום 11.10.21, לאור כך שבתיק קבוע דיון הוכחות בחודש זה (תשומת הלב כי היה על הנתבע להגיש את המענה זה מכבר, אולם לא הגיש את המענה הנכון).
כאמור לא מצאתי לנכון להעתר לסעד הדרסטי המבוקש, אולם התובע כאמור אינו מנוע לעתור שוב לסעד זה, ככל והחלטתי שוב לא תקויים. כמובן שכל בקשה שתוגש תועבר לצד שכנגד ותידון על ידי בית המשפט.
הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בסיום ההליך.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.