הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע צ"ה 36624-04-17

בפני
כבוד השופט הבכיר ג'ורג' אמוראי

מבקשת

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד חן אביטן

נגד

משיבים

אבו עפאש סולימאן
אבו עפאש תומר
אבו עפאש בכר
אבו עפאש אמיר
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור אייזנפלד

החלטה

ההליכים
בפני בית המשפט ההליכים כדלקמן:
8 בקשות למתן צווי הריסה ללא הרשעה למבנים בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבניה.
8 התנגדויות למתן הצווים.

המבנים מושאי ההליך:
בחודש אפריל 2017 פתחה המבקשת ב-7 הליכים כנגד משיבים שהוגדרו " אלמונים" , וזאת למתן סעד של צו הריסה ללא הרשעה למבנים כדלקמן:
צ.ה 36624-04-17 - ביחס למבנה העשוי בלוקים וגג פח בשטח של כ-88 מ"ר הנמצא באזור נ.צ 182304/563835 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 566/16.
צ.ה 36582-04-17- ביחס למבנה העשוי פח בשטח של כ-140 מ"ר הנמצא באזור נ.צ 182256/563794 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 564/16.
צ.ה 36596-04-17 - ביחס למבנה העשוי בלוקים וגג פח בשטח של כ-88 מ"ר הנמצא באזור נ.צ 182283/563795 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 565/16.
צ.ה 36476-04-17 - ביחס למבנה העשוי בלוקים וגג פח בשטח של כ- 84 מ"ר וריצפת בטון ששטחה כ-48 מ"ר, הנמצא באזור נ.צ 182367/563764 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 560/16.
צ.ה 36489-04-17 - ביחס למבנה העשוי בלוקים וגג פח בשטח של כ-111 מ"ר ורצפת בטון ששטחה כ- 24 מ"ר, הנמצא באזור נ.צ 182503/563758 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 561/16.
צ.ה 36560-04-17 - ביחס למבנה העשוי בלוקים, פח וגג פח בשטח של כ-132 מ"ר ורצפת בטון ששטחה כ-25 מ"ר, הנמצא באזור נ.צ 182510/563775 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 562/16.
צ.ה 36573-04-17 - ביחס למבנה העשוי בלוקים וגג פח בשטח של כ- 62 מ"ר ורצפת בטון ששטחה כ-24 מ"ר, הנמצא באזור נ.צ 182378/563805 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 563/16.

צ.ה 36457-04-17 - ביחס למבנה העשוי בלוקים וגג פח בשטח של כ- 134 מ"ר ורצפת בטון מרוצפת ששטחה כ- 18 מ"ר, הנמצא באזור נ.צ 182406/563741 מזרחית לדרך 40 , תיק פיקוח 559/16.

להלן: "המבנים".

טענות המבקשת
לטענת המבקשת ביום 7/09/2016 אותרו המבנים אשר הוקמו ללא היתר. והודבקה על כל אחד מהמבנים התראה והזמנה להתייצב במשרדי הוועדה לצורך חקירה בחשד לביצוע עבירות בניה.
עוד נטען, כי ביום 7/11/16 נערך ביקור נוסף והודבקה התראה נוספת והזמנה להתייצב לחקירה.
להזמנות אלו איש לא נענה ובשל כך נטען על ידי המבקשת כי לא ניתן לברר מי בנה את המבנים, מי בעל המבנים ומי המשתמש בהם, למרות הניסיונות לאיתורם.
בקשות המדינה למתן צווי הריסה לפי ס' 212 נקבעו לדיון ליום 13/07/17.

ההתנגדויות שהוגשו
המשיבים הגישו לבית המשפט מספר התנגדויות למתן הצווים כפי שיפורט להלן:
ההתנגדות הראשונה הוגשה ביום 10/07/17 ע"י סולימאן אבו עפאש.
התנגדות שניה הוגשה ביום 18/07/17 באמצעות המייצג עו"ד ליאור אייזנפלד ובשמם של המשיבים 1-4.
ההתנגדות השלישית הוגשה ביום 19/07/17, ביחס לכל אחד מהתיקים כדלקמן:
בתיק 36624-04-17 ( תיק פיקוח 566/16) הוגשה התנגדות בשמו של בכר עפאש ת.ז XXXXXX803.
בתיק 36582-04-17 תיק פיקוח 564/16 הוגשה התנגדות בשם סולימאן אבו עפאש ת.ז XXXXXX943.
בתיק 36596-04-17 תיק פיקוח 565/16 הוגשה התנגדות בשם תומר אבו עפאש ת.ז XXXXXX210.
בתיק 36476-04-17 תיק פיקוח 560/16 הוגשה התנגדות בשם תומר אבו עפאש ת.ז XXXXXX210.
בתיק 36489-04-17 תיק פיקוח 561/16 הוגשה התנגדות בשמו של בכר עפאש ת.ז XXXXXX803.
בתיק 36560-04-17 תיק פיקוח 562/16 הוגשה התנגדות בשמם של כל המשיבים 1-4.
בתיק 36573-04-17 תיק פיקוח 563/16 הוגשה התנגדות בשמו של אמיר אבו עפאש ת.ז XXXXX965.
בתיק 36457-04-17 תיק פיקוח 559/16 הוגשה התנגדות בשמו של אמיר אבו עפאש ת.ז XXXXX965.

לכל ההתנגדויות צורף תצהיר של המשיב הרלוונטי וכן החלטת הממשלה מיום 11/08/16 בדבר הקמת יישוב חדש לאוכלוסייה הבדואית.

טענות המשיבים:
המשיבים בהתנגדויותיהם טענו את הטענות הבאות:
המבנים קיימים מזה מספר שנים.
קיים סיכוי ממשי להסדרת הבניה.
אין למבקשים מקום אחר ללכת אליו.
הריסת המבנים תגרום לסבל למשיבים ולא תשרת כל תכלית.
אין אינטרס ציבורי בהריסת המבנים שכן המדובר במבנים אשר נמצאים ביישוב שהממשלה אישרה את הסדרתו.

בהתנגדויות נרשם כי המשיבים ידעו לראשונה על הצווים רק בתחילת חודש יולי 2017 לערך.

הדיונים שהתנהלו:
הדיון שנקבע ליום 13/07/17 נדחה על מנת לאפשר לכל הטוען לזכות במקרקעין להגיש בקשות מפורטות וערוכות כדין ביחס לכל מבנה.

בדיון שנקבע ליום 19/07/17 נחקר תחילה המשיב בכר אבו עפאש.
בסיום חקירתו העלו הצדדים הצעה לפיה המשיבים יתייצבו לחקירה בפני המפקח מטעם היחידה לאכיפת תכנון ובניה וכי המדינה תשקול את המשך ההליכים לאחר חקירתם.

הצדדים ובאי כוחם תיאמו מועד לחקירת המשיבים בפני המפקח ליום 24/07/17.
המשיבים לא התייצבו לחקירה במועד שנקבע ובהתאם הגישה המבקשת הודעה לבית המשפט.
לנוכח התנהלות זו חויב כל אחד מהמבקשים בהוצאות ע"ס 1,000 ₪ וניתנה למשיבים הזדמנות נוספת להתייצב בפני המפקח לחקירה.
ביום 28/09/17 התייצבו המשיבים לחקירה בפני המפקח ונטלו אחריות לביצוע העבירות.

ביום 25/10/17 הגישה המבקשת הודעה ובקשה להמשך ההליכים בתיק למתן צווי הריסה לפי ס' 212.

לאחר קבלת הבהרות, תגובות ותשובות נקבע התיק לדיון ליום 9/01/18.

דיון נוסף לחקירת המצהירים- המפקח והמשיבים, התקיים ביום 3/07/18.

יריעת המחלוקת:
יריעת המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לשאלה האם המבקשת עמדה בהוכחת התנאים הקבועים להוצאת הצווים לפי ס' 212 וזאת בשים לב לכך שלטענת המשיבים כיום לאחר חקירת המשיבים ניתן לדעת מי בנה את המבנים ומי משתמש בהם.

המסגרת הנורמטיבית
סעיף 212 לחוק התכנון והבניה בנוסחו הקודם, קובע :
"נעברה עבירה בבנין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה אחת הנסיבות האלה:
אין למצוא את האדם שביצע את העבירה.
אי אפשר או בלתי מעשי הוא למסור לו הזמנה.
מי שהיה בעל הבנין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבניין עוד.
אין להוכיח מי ביצע את העבירה.
מי שביצע את העבירה מת או אינו בר-עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית."

מעבר לתנאים הקבועים בסעיף 212 נקבע בפסיקה תנאי נוסף ולפיו על המבקשת להוכיח כי מתקיים אינטרס ציבורי במתן הצו.

כעולה מתוך שילוב הוראות החוק והפסיקה, על המבקשת להוכיח קיומם של 3 תנאים מצטברים:

נעברה עבירה.
התקיימות אחת החלופות המנויות בס' קטן 1-5.
אינטרס ציבורי במתן הצו.

מן הכלל אל הפרט
לאחר עיון בבקשות, בהתנגדויות, בכתבי הטענות ושמיעת המצהירים בית המשפט נעתר לבקשה להוצאת הצווים משני טעמים עיקריים:
המבקשת עמדה בנטל להוכחת התקיימות התנאים הקבועים בס' 212 לחוק התכנון והבניה.
המשיבים לא הביאו ראיות לסתור את טענות המבקשת ולא הציגו תשתית ראייתית מהימנה לקביעת ממצא עובדתי ביחס לזיקתם לקרקע, למבנה ולשימוש בו.

תנאי הראשון- נעברה עבירה
המבקשת עמדה בהוכחת תנאי זה ובעצם אין חולק כי המבנים נבנו ללא היתר.
המשיבים בעדותם מאשרים שלא פנו לקבלת היתר לא מלכתחילה ולא בדיעבד.
עדותו של סולימאן אבו עפאש עמ' 14 שורות 23-28. עדותו של אמיר אבו עפאש עמ' 18 שורה 29 עד עמ' 19 שורה5. עדותו של בכר אבו עפאש עמ' 20 שורה 14. עדותו של תאמר אבו עפאש עמ' 21 שורות 23-26.

תנאי שני- קיומה של אחת החלופות המנויות בס' קטן 1-5
המבקשת עמדה גם בהוכחת תנאי זה.
המועד הקובע לבחינת התקיימות החלופות הינו מועד הגשת הבקשות ולא בדיעבד.
בית המשפט סבור כי מי שמסרב להזדהות בפני המפקח, או נמנע ביודעין מלהתייצב לחקירה בפני המפקח, אין לו להלין רק על עצמו.
בעת הגשת הבקשות ולאחר שהודבקו שתי התראות על המבנים איש לא נענה להזמנות ולא ניתן היה לברר מי הבעלים ומי ביצע את עבירת הבניה. אף כיום בית המשפט סבור כי לא ניתן לברר מי הבעלים? מי ביצע את העבירות? ומתי?.
כל המשיבים ידעו על הדבקת ההתראות בסמוך לחודש ספטמבר 2016.
המשיב 2 תומר אבו עפאש אישר בעדותו, כי ידע על ההתראה במועד ההדבקה ולשאלה מדוע לא התייצב לחקירה השיב תשובות מתחמקות ומיתממות " התחלתי לחפש מה זה איך זה" . "הייתי בגיל שבקושי דיברתי, לא מסתדר פחדתי ושאלתי את כולם ואמרו לי עדיף לך לא ללכת, אם תלך יהרסו לך במקום" (עמ' 22 שורות 1-5 לפרוטוקול).
המשיב 3 בכר אבו עפאש אישר בעדותו, כי ידע על ההתראות בסמוך להדבקתם ואף פנה לרשות ההסדרה ואף מסר כי דיבר על כך עם אביו סולימאן. לשאלה מדוע לא ניגש לחקירה אצל המפקח השיב תשובות מתחמקות שאינן משכנעות ( עמ' 20 שורה 18 עד עמ' 21 שורה 6 לפרוטוקול).
המשיב 1 סולימאן אבו עפאש אישר בעדותו, כי עוד ביום 7/09/16 ידע על הדבקת ההתראות. לשאלה מדוע לא נענה לדרישה להתייצבות לחקירה מסר תשובות מתחמקות. עדות זו בסתירה לאמור בהתנגדות שהוגשה מטעמו( שנודע לו רק בסמוך לחודש יולי 2017 לערך) ופוגמת באמינותו.
המשיב 4 אמיר אבו עפאש- אישר בעדותו כי צולם על ידי המפקח בעת הדבקת ההתראות. לשאלה מדוע לא ניגש לחקירה מסר תשובות מתחמקות שאינן משכנעות ( עמ' 17 שורה 24 עד עמ' 18 שורה 10).
עדות המשיבים ביחס לנקודה זו, מועד הידיעה על ההתראות, עומדת בסתירה לאמור בהתנגדויות שהגישו. בהתנגדויות נרשם כי ידעו לראשונה על ההתראות רק בחודש יולי 2017. שינוי הגרסה בפרט כה מהותי מכרסם באמינות גרסתם ומהימנותם.
המשיבים בחרו במודע להימנע מלהתייצב לחקירה בפני המפקח ומשבחרו שלא לעשות כן, אין להם אלא להלין על עצמם.
התייצבות המשיבים לחקירה בוצעה בחלוף זמן רב, רק לאחר דיון בבית המשפט, ללא כל נימוק סביר להתנהלותם ותוך מסירת גרסאות סותרות וכן גרסאות שאינן מתיישבות עם ההיגיון והשכל הישר.
הטענה כי כל אחד מבניו של המשיב 1 בנה את המבנה בעצמו אינה סבירה ואינה מתקבלת. הטענה לא נתמכה בראיות ואינה סבירה בהתחשב בהיקף הבניה, סוג הבניה, גילם הצעיר בעת הבניה וכן מצבם המשפחתי.
המשיבים מסרו מס' גרסאות לעניין מועד סיום הבניה, ללא כל תימוכין בראיות לראשונה טענו, כי " המבנים קיימים משך למעלה משלוש שנים" (התנגדות השניה והשלישית). בחקירה בפני המפקח טענו לפני 3 או 4 שנים ( בחקירה בפני המפקח). בבית המשפט טענו לפני 4-5 שנים ופעם טענו לפני 6 או 7 שנים, הכל כאמור ללא תימוכין בראיות ובסתירה לתצלומי אוויר שהוגשו לתיק. משכך, טענתם לעניין מועד סיום הבניה נסתרה על ידי ראיות המבקשת ובכללן תצלומי אוויר של המתחם משנת 2012, 2014, 2015 ו-2016.
בנסיבות אלו ובהעדר תשתית ראייתית מהימנה לקביעת ממצא עובדתי, בית המשפט קובע כי במועד הגשת הבקשות ואף כיום לא ניתן לקבוע מי ביצע את הבניה ומתי בוצעה וספק אם ניתן לנקוט בהליכים פליליים.

תנאי שלישי- אינטרס ציבורי במתן הצווים
המבקשת עמדה גם בהוכחת תנאי זה.
המדובר בבני משפחה אחת, אב ושלושת ילדיו אשר לא פינו את המקרקעין בהתאם להתחייבות אב המשפחה בשנת 1992, ואף המשיכו לבנות ללא היתר מבנים נוספים.
הוצג בפני בית המשפט הסכם עליו חתום אב המשפחה המשיב 1 סולימאן אבו עפאש.
על פי ההסכם קיבל המשיב 1 מגרש ביישוב שגב שלום, מגרש 131 שכונה א'.
בהסכם התחייב אב המשפחה לבנות על המגרש בית מגורים ולהתפנות מהשטח בו הוא מתגורר כיום. אב המשפחה המשיב 1 סולימאן אבו עפאש, לא פעל להקמת בית מגורים על המגרש שנמסר לו, הקים על המגרש עסק אשר פעיל עד היום, לא פינה את המקרקעין בהתאם להתחייבויותיו ואף המשיך כאמור לבנות מבנים ללא היתרי בניה, וזאת חרף התחייבויותיו משנת 1992.

למשיב 1 אב המשפחה ניתן פתרון להסדרה עוד בשנת 1992.

ליתר בניו המשיבים 2, 3 ו-4 הוצעו מגרשים במסגרת הסדרה.

בנסיבות הקיימות הותרת המבנים בשטח יגרום לפגיעה קשה באינטרס הציבורי ובאמון הציבור. אי מתן הצווים עלול להעביר מסר שלילי לפורעי חוק ולפגוע קשות בהליכי ההסדרה המחייבים עמידה בהתחייבויות.

הימנעות ממתן הצווים יעמיד את המבקשת בפני עובדה מוגמרת ויגרום לכך ש"החוטא יצא נשכר".

יתרה מכך, המשיבים לא הצליחו להוכיח קיומו של סיכוי ממשי להכשרת המבנים, בדיעבד, אופק תכנוני ממשי, בפרק זמן קצר " בהישג יד" כדרישת ההלכה הפסוקה.

זאת ועוד, חרף התחייבויות המשיבים לצרף מסמך ביחס לזיקתם בקרקע- הדבר לא נעשה.

בית המשפט מוצא לציין כי המשיבים נהגו בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים שעה שהגישו את ההתנגדויות מבלי לציין ולפרט את הליך ההסדרה שנחתם עם אב המשפחה עוד בשנת 1992.

לסיכום
המדובר ב-8 מבנים שנבנו ללא היתר.
כל המבנים נבנו לאחר שאב המשפחה קיבל מגרש למגורים ביישוב שגב שלום.
המבנים פרוסים על פני שטח נרחב.
המבנים נבנו על מקרקעי ציבור.
השימוש במבנים אינו תואם לתוכניות ולייעוד הקרקע.
בעת הגשת הבקשות לא ניתן היה לברר מי בנה ומי השתמש במבנים שכן המשיבים נמנעו ביודעין מלהתייצב לחקירה בפני המפקח.
המבקשת תמכה את בקשתה במסמכים, בתצהיר ובתצלומים.
המשיבים לא הניחו תשתית ראייתית מהימנה התומכת בטענת הזיקה של כל אחד מהמשיבים לקרקע, למבנה הספציפי ולשימוש בו.
בהתחשב בהיקף הבניה והנסיבות- בניה ללא היתר חרף פתרון הסדרה, קיים אינטרס ציבורי משמעותי במתן הצווים להריסת המבנים לפי ס' 212 לחוק התכנון והבניה.

סוף דבר
בית המשפט נעתר לבקשות המבקשת ומורה על מתן צווי הריסה למבנים מושאי התיקים.

בית המשפט דוחה את ההתנגדויות שהוגשו מטעם המשיבים.

צווי ההריסה יבוצעו על ידי המבקשת עד ליום 18/02/2019.

מחייב כל אחד מהמשיבים בהוצאות לטובת המבקשת ע"ס 1,500 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.