הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע ע"נ 3278-04-20

בפני

ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959
יו"ר הועדה – כב' השופט בדימוס ברוך אזולאי
חבר הועדה – ד"ר רוברט פינאלי
חברת הועדה – גב' אסנת וטאבו

מערער
פלוני
ע"י ב"כ עו"ד שי אופיר

נגד

משיב
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
ע"י ב"כ עו"ד סימונה גולדמן מימון

פסק דין

ההליך
מדובר בערעור על החלטת המשיב מיום 25.03.20 ב ה נדחתה בקשת המערער להכרת זכות נכה מיום 18.05.17 , בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין האירוע מיום 12.04.17 ובין כאבי הגב התחתון ותחלואת עמוד השדרה המתני, וזאת בהסתמך על חוות דעת מומחה מיום 02.11.19.
טענות הצדדים
לטענת המערער, קיים קשר סיבתי של גרימה בין האירוע החבלתי ביום 12.04.17 במהלך מילוי תפקידו של המערער במשטרה לבין הפגיעה בגב ובעמוד השדרה המתני, ואלמלא אותו אירוע חבלתי לא הייתה נגרמת למערער פריצת הדיסק ממנה סבל.
לטענת המשיב, מוכחש האירוע החבלתי הנטען מיום 12.04.17. המערער סבל מבעיות בגבו התחתון טרם האירוע הנטען, ממצאי ההדמיה מעידים על שינויים ניווניים, ולא קיים קשר סיבתי בין תחלואה דיסקלית אצל המערער לאירוע הנטען מיום 12.04.17.
הראיות
מטעם המערער הוגש תצהיר של המערער מיום 06.12.20, איליו צ ורף תיעוד רפואי. תצהיר של חבר ל שירות מיום 09.08.17 וחוות דעת של פרופ' יעקב נרובאי מיום 07.11.17.
מטעם המשיב, הוגשו חוות דעת של ד"ר הראל ארזי מיום 02.11.19 וחוות דעת מיום 17.07.20 שהגיבה לחוות הדעת של פרופ' נרובאי.

תצהירי המערער, מיום 6.12.20 (הוגש ביום 08.12.20 ומיום 9.8.17 נספח לתצהיר הקודם ע' 40)
בתצהירו אמר המערער שבעת האירוע הנטען היה בתפקיד מש"ק ק הילתי בשיטור הקהילתי בתחנת אשקלון, תפקיד שחייב נסיעה בקטנוע. עד לתאונת החבלה לא סבל ממחלה או ממגבלה כרונית כלשהי ותפקד ללא קושי. עד למקרה הנ דון, לא סבל מבעיות בעמוד השדרה המתני עד כדי כך שהגיע למצב שהוא משותק, מושבת מכאבים ולא מסוגל לעמוד על הרגליים ולתפקד. ביום 12.04.17 היה במשמרת, ובשעה 15:00 קיבל הנחיה לעלות על קטנוע שבו השתמש כדי להתנייד בעת מילוי תפקידו, וללוות תהלוכת תמיכה באזרח אברהם מנגיסט ו שערכה העדה האתיופית באשקלון. כמקובל לפני מילוי תפקיד, המערער נסע בקטנוע כדי לבצע בו שטיפה בעמדת השטיפה בתחנת אשקלון. בעת שנסע בתוך שטח התחנה בדרך לשטיפה, נתקל עם הקטנוע בתלולית האטה ש הייתה בדרך והרגיש מתיחה חזקה בגב. בתחילה לא ייחס לכך חשי בות, המשיך לעמדת השטיפה והמשיך למשמרת. זמן לא רב לאחר מכן החל להרגיש כאבים בגב התחתון. למרות הכאבים המשיך במשמרת עד לסיומה, כאשר לאורך המשמרת חש כאבים שהלכו והתגברו, אך הניח שלאחר מנוחה הם יחלפו, לא ייחס לכך חשיבות ולא סיפר על כך לאיש. לאחר סיום המשמרת שב הביתה וסבל מכאבים עזים, שליוו אותו גם בלילה. למחרת היום , לא הצליח לקום מהמיטה מעוצמת הכאבים, ודיווח על כך ועל נסיבות התאונה לשוטר שאתו היה מתוכנן לעבוד באותו יום. בערב, לאחר שלא יכול היה לשאת את הכאבים , ניגש למרפאת ביקור רופא באשקלון, שם בדקה אותו רופאה, הוא עדכן אותה בנסיבות התאונה, אך לא ברור לו מה הבינה הרופאה ממה שמסר לה . מהתעודה שהפיקה עולה שכביכול הוא מסר לרופאה שהכאבים החלו כתוצאה מהתקררות , דבר שלא היה נכון ואי נו הגיוני, שכן המקרה אירע בצהרי היום בחודש אפריל שהינו תקופה חמה. לדבריו, נראה שהרופאה לא הבינה נכון את שאמר לה ורשמה מה שהיא חשבה ששמעה. לאחר התאונה נמצא המערער בלתי כשיר לעבודה עד ליום 08.05.17 ושהה במנוחה מוחלטת. לאחר תום המחלה חזר לעבודה חלקית בתנאים מגבילים, בהתאם להנחיות הרופא המשטרתי, ו קיבל טיפול רפואי תרופתי במשככי כאבים, נוגדי דלקת ופיזיותרפיה. בבדיקת CT שעבר נמצאה פריצת דיסק היוצרת היצרות קונצנטרית של תעלת השדרה עם סימני לחץ על מוצא העצבים ההיקפיים של L5 בעיקר מימין, בגובה S1-L4 . לדבריו דו"ח הפציעה הראשוני מיום 20.04.17 שהוגש תוקן לפי דרישת קצין הנפגעים המשטרתי ונחתם ע"י מפקד תחנת משטרת אשקלון דאז, לאחר שבדק ווידא כי האירוע אכן קרה, על ידי בדיקת הקופסה הירוקה ( מכשיר מתעד שימוש בקטנוע ביום ושעה מסוימים).
מכתב של שוטר עמית, מיום 09.08.17 ( הוגש ביום 08.12.20, נספח יא' לנימוקי הערעור)
העד מציין שהינו שוטר קהילתי בתחנת המשטרה אשקלון, שירת עם המערער באותה יחידה ולאורך השנים יצא להם לעבוד רבות יחדיו, הם חברים טובים ומשוחחים רבות פנים אל פנים ובטלפון בשעות העבודה ומחוצה לה. לדבריו, ביום 13.04.17 בשעות הבוקר, שוחח עם המערער בטלפון אשר סיפר לו שהוא שוכב במיטה, סובל מכאבי תופת, לא יכול היה לקום מהמיטה ולא יכול היה לבוא לעבוד. כאשר שאל העד את המערער על מה שקרה, הוא סיפר לו שבמשמרת שהייתה יום קודם לכן בשעת הצהריים הוא רכב על קטנוע בתחנה בדרך לשטיפה שלו, נתקל ב תלולית האטה, הרגיש מתיחה חזקה בגב התחתון, התחיל לסבול מכאבים במהלך המשמרת, במהלך הלילה חש כאבים ובבוקר כאמור לא הצליח לקום מהמיטה. הייתה ל ו לדבריו היכרות הדוקה עם המערער מהשירות במשטרה משנת 2002 ואינו זוכר שהמערער סבל מכאבי גב תחתון או התלונן בפניו שכואב לו הגב התחתון עד למקרה המפורט .

חוות דעת מטעם המערער של פרופ' יעקב נרובאי, מיום 07.11.17 ( הוגש ביום 08.12.20 , נספח ו' לנימוקי הערעור)
לדברי המערער הוא נפגע בעת נסיעה על קטנוע כאשר עבר על תלולית האטה, והחל להרגיש כאבים בגב. התלונן על כאבים, היו לו קושי בישיבה ממושכת, הגבלה בתנועות הגב והקרנות לרגל שמאל. בבדיקה הייתה הגבלה קלה בת נועות עמ"ש מתני. טמוגרם ממוחשב הראה בקע דיסק גדול בגובה 4-5L עם לחץ על השק על רקע חבלתי, ולדעתו אף שיכול להיות בקע על רקע ניווני אין ספק שמדובר בבקע טראומתי לאור ה עובדה שהיה למערער סיפור של חבלה והעובדה שמדובר היה בבקע גדול. המקרה של המערער מתאים להגדרה של חבלה, זאת לאור העובדה שהיה אירוע של נסיעה על קטנוע תלת גלגלי וכאשר עלה על תלולית האטה קיבל מכה, דבר שגרם לנזק בדיסק הבין חולייתי כמתואר. המערער מסר למומחה כי התיאור במסמך של "ביקור חולים" המציין שהכאבים החלו לאחר התקררות במשמרת לילה לא היה נכון ולא ברור לו מדוע נכתב כך, לאחר שציין שהייתה לו תאונה. המומחה מציין שאינו יכול לקבוע אם המערער אמר שהייתה תאונה או התקררות, אך לטעמו ניתן לקבוע שהייתה תאונה ולא התקררות. אם יתברר שדברי המערער נכונים קיים לדעתו קשר ישיר בין תלונותיו לבין האירוע התאונתי מיום 12.04.17. לאור הממצאים הקיימים הוא מעריך את דרגת נכונות של המערער בשיעור של 10% לפי ס' 37(2)ג III לתקנות הנכים.
בחקירתו הנגדית, אמר שמעיון בתיק מצא שהמערער התלונן ב-2003, במשך חודשיים, ב-2004 התלונן ארבע פעמים, אבל לא היו בדיקות הדמיה, לאחר מכן הייתה תלונה בודדת ב-2004 ולאחריה במשך 10 שנים ללא תלונות ולכן קשה לומר שהיו לו כאבי גב משמעותיים ורלוונטיים לפני האירוע בשירות (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 15.02.21). כשנשאל על ביקור שהיה בבית בשנת 2016 בסמוך לאירוע, ציין את העובדה שהצביעה לטענת ב"כ המערער על מצב חמור שבגללו היה צורך בביקור בית , אמר שמדובר בביקור יחיד ב-28.06.16 שלאחריו לא היה דבר ולא בוצעה בגללו כל בדיקה (עמ' 4 לפרוטוקול).
באשר לבקע אמר שמדובר בבקע דיסק גדול שלגבי המערער, שהיה צעיר יחסית בגיל 40, ולא סביר שמדובר בבקע מסיבה ניוונית, אלא מאירוע טראומתי (עמ' 9 לפרוטוקול).
בחקירתו הנגדית הצביע על מאמר שהוגש וסומן כמע/1 מחודש 10/0, בו נאמר שלפריצת דיסק אתיולוגיה מולטיפקטוריאלית מורכבת, אך מרבית הראיות מצביעות על תהליך הקשור לגיל מושפע מגורמים מכניים וגנטיים.
חוות דעת מטעם המשיב, ד"ר הראל ארזי מיום 02.11.19 (מש/2, צורף לכתב התשובה)
לדבריו, עולה מהתיעוד הרפואי כי ה מערער התלונן על כאבי גב תחתון במספר מועדים טרם אירוע התאונה החבלתית הנטענת. לא נמצא תיעוד ישיר בגיליון הרפואי הכולל את תיאור האירוע, במועד האירוע. בסמוך לאירוע לאחריו, תועד - "אחרי תנועה לא נכונה". בבדי קת ההדמיה נמצאו ממצאי שחיקה של עמוד השדרה המתני, השכיחים ביותר בבדיקות הדמיה של עמוד השדרה המתני בכלל ובעשור החמישי לחיים בפרט. לממצאים אלו לא ניתן לייחס מקור סיבתי חבלתי או חריף אחר. ב ה במידה שאכן הופיעו כאבי גב תחתון לאחר טלטלה בנסיעה במהירות נמוכה ברכב דו גלגלי, הרי שמדובר באירוע נקודתי שאינו יכול לגרום לתחלואה לצמיתות של עמוד השדרה המתני , ובפרט לאור ממצאי בדיקת ה הדמיה. על פי הגיליון הרפואי של המערער תועד מעקב בעניין כאבי הגב במשך כשלושה שבועות לאחר האירוע הנדון , לאחר מכן במשך כחצי שנה לא היה תיעוד על תאונה, ובהמשך שנה נוספת ל א היו תלונות מתועדות (מ -1/17-1/18). לאור האמור, מנגנון החבלה, מהלך התיעוד הרפואי וממצאי ההדמיה, לא ניתן להכיר בקשר סיבתי בין האירוע הנדון של טלטל ה בעת רכיבה על קטנוע במהירות נמוכה ל בין תחלואת ע"ש מתני או תסמונת כאבי גב תחתון לצמיתות.

חוות דעת מגיבה של המומחה מטעם המשיב, ד"ר הראל ארזי מיום 17.07.20 (מש/4, צורף לכתב התשובה)
לדבריו, בחוות הדעת של פרופ' נרובאי לא נמצאה התייחסות לתיעוד בגיליון הרפואי. לכאבי הגב שתועדו טרם האירוע קיימת התייחסות סובייקטיבית בלבד בעמ' 1 לחוו ת הדעת. כאמור, עולה מהתיעוד הרפואי שלא קיים תיעוד לתסמונת כאב מתמשכת בגב התחתון לאחר אירוע החבלה הנטען ולכן לא ניתן להכיר בהחמרה של כאבי הגב לצמיתות כתוצאה מאירוע זה, דבר שאינו נסתר בחוות דעתו של פרופ' נרובאי. נוסף על כך, לא הייתה התייחסות בחוות דעת המומחה מטעם המערער לחוסר התאמה בין המתואר בדו "ח הפציעה מתאריך 20.06.17 לבין התיעוד בגיליון הרפואי, בו לא היה כל אזכור לאירוע זה ו בו תועדו סיבות אחרות לכאבים, כגון "תנועה לא נכונה " (14.04.17) או התקררות במשמרת לילה. מאחר ומנגנון הופעת הכאבים הינו חשוב ביותר באנמנזה של גב תחתון, אין זה סביר שהייתה טעות קיצונית מצד הרופא שרשם "התקררות". ממצאי ההדמיה בפענוח CT מתאריך 24.04.17 הינם ממצאי שחיקה מובהקים של עמ"ש מתני ואינם נגרמים על ידי אירוע חבלתי. העיבוי ה לגמנטרי בגובה 4-5L ובלטי הדיסק בגבהים רבים מעידים על כך באופן חד משמעי. בקע הדיסק המתואר הינו חלק מתהליך ניווני זה וגם הוא אינו קשור סיבתית לאירוע החבלתי, ובייחוד באנרגיה נמוכה כפי שהייתה . הספרות הרפואית אינה מכירה בקשר סיבתי בין אירועים חבלתיים שלא נגרמה בהם פגיעה גרמית בעמוד השדרה ובין תחלואה דיסקלית. לעומת זאת, פרופ' נרובאי לא צירף לחוות דעתו ספרות רפואית שתתמוך בטענתו לגבי קשר סיבתי כזה. לגבי הטענה שמדובר בתחלואה שלא הייתה סימפטומטית שהפכה לסימפטומטית עקב האירוע הנדון, הטענה נדחית לאור היעדר תיעוד רפואי רציף לאחר האירוע והיעדר תיעוד בגיליון הרפואי לאירוע הנדון. לפיכך אין להכיר לדעתו בקשר סיבתי בין כאבי הגב התחתון או תחלואת ע"ש מתני, ובין האירוע הנדון במהלך השירות במשטרה.

חוות דעת נוספת מטעם המשיב, ד"ר הראל ארזי מיום 18.3.21
בחוות דעת זאת התייחס ד"ר ארזי למאמר מע/1 , שהוגש על ידי פרופ' נרובאי בסוף חקירתו הנגדית, ואמר שאין ללמוד ממאמר זה שפגיעות מכניות שאינן גרמיות גורמות לפריצת דיסק.

תיעוד:
רישום 04.01.02 נרשם על ידי רופא: "תלונות/ סיבת הפנייה כאבים בקרסול ימין, שבר של הפטישון פנימי בצה"ל – טופל על ידי גבס" (עמ' 96 לת"ר).
רישום 08.06.04 נרשם על ידי רופא: "שוב כאבי קרסול אחרי חבלה טריה, שוב מצב אחרי חבלה ישנה" (עמ' 96 לת"ר).
ב-29.08.04 נרשם על ידי רופא: "כאבי גב עם קרינה לרגל ימין, שמאל, נשלח למכון רנטגן לבדיקת עמ"ש". (ת"ר 95).
במסמך מיום 30.08.04 נרשם: "נבדק על ידי אורתופד עקב גב תחתון, קיבל המלצה לתרופות ונרשם Low Back Pain ו- Lumbago (עמ' 80 לת"ר).
ב-2.9.04: "בזמן עבודה רכב על טרקטורון, הופיעו כאבים בגב תחתון עם החמרה בימים האחרונים. נבדק על ידי אורתופד שהמליץ טיפול בוולטרן IM.
ברישום מיום 05.09.04 נאמר: "בזמן עבודה רכב על טרקטורון ובשעה 22:30 הופיעו כאבים בגב תחתון. עם החמרה בימים אחרונים, נבדק על ידי אורתופד שהמליץ על טיפול וולטרן" (עמ' 79 לת"ר).
16.6.05 –נרשם כאבי גב תחתון לאחר מאמץ פיזי (ת"ר 72).
ב- 5.9.05 – בזמן עבודה בטרקטורון הופיעו כאבים בגב תחתון עם החמרה בימים האחרונים.
ב-26.8.06 - עקב כאבי גב טופל בית ב-23.8.16. (ת"ר 46).
בביקור במרפאת שמשון אשקלון מיום . כשמונה חודשים לפני האירוע נשוא הערעור ב- 26.08.16 נרשם: "תלונת/ סיבת הפניה עקב כאבי גב, טופל בבית ב-23.18.16" (עמ' 45 לת"ר).
בקשה להכרת זכות שנחתמה ביום 10.04.17 ,( הוגשה ביום 18.5.17.)נרשם: "בזמן שרכבתי על קטנוע בדרך לעמדת שטיפה ונתקלתי ב"במפרים" שמצויים במקום, הרגשתי מתיחה חזקה בגב ולא ייחסתי לכך חשיבות. חשבתי שיעבור, הרגשתי כאבים לאורך כל המשמרת ולמחרת כבר לא יכולתי לקום מהמיטה." (עמ' 1 לתיק הרפואי)
רישום של מרפאת שמשון אשקלון מיום 14.4.17 שעה 11:13- תלונות/סיבת הפניה: אתמול נבדק בביקור רופא עקב כאבי גב תחתון אחרי תנועה לא נכונה טופל בזריקת אביטרן בהטבה מציין שיפור במצבו (ת"ר 43 נספח הערעור ע' 18 ).
16.4.17 רגישות במישוש ע"ש מותני , ללא חוסר נוירולוגי LOW BACK PAIN -.
רישום מיום 19.4.17 - שיפור במצבו (ת"ר 35).
ב-23.4.17 החמרה של כאבים למרות טיפול. (ת"ר35). מתלונן על כאבי גב תחתון. מגבלה בתנועות( ת"ר 94).
23.04.17 - החמרה של כאבים ביום 26.04.17, נבדק על ידי אורתופד ובוצע CT עמ"ש .
ביום 03.11.17, נבדק על ידי אורתופד פרטי שהמליץ על טיפול שומרי.
24.4.17 - בדיקת CT ( נספח לערעור עמ' 20)
26.4.17 – נבדק על ידי אורתופד ובוצע CT ע"ש. (ת"ר 35)
בתעודה רפואית מביקור רופא מיום 13.04.17 נרשם: "כאבי גב תחתון מאתמול אחרי התקררות במשמרת לילה. לא יכול לקום בבוקר עקב כאבי גב תחתון. כאבים יותר בישיבה כאשר קם מהמקום וכאשר קם מהשכיבה" (הודעת המערער על הגשת תצהיר עדות. הוגש ביום 08.12.20, עמ' 31)
4.5.17 – חופשת מחלה עד ליום 8.5.17, הגבלות עד 9.6.17 (נספח לערעור המערער עמ' 26).
7.5.17 הפנייה לפיזיותרפיה – נספח לערעור המערער ע מ' 16,18
בקשה להכרת זכות נכה נושאת תאריך 12.4.17, הוגשה ביום 15.5.17 – בזמן שרכבתי על קטנוע בדרך לעמדת שטיפה ונתקלתי בבמפרים הרגשתי מתיחה חזקה בגב ולא ייחסתי לכך חשיבות, חשבתי שיעבור. הרגשתי כאבים לאורך כל המשמרת. למחרת לא יכולתי לקום מהמיטה(ת"ר 1).
דו"ח פציעה נושא תאריכים -20.4.17, 13.4.17,( סנ"צ משה לוי - נבדק בקופסא הירוקה ואומת). ו ב-8.8.17 – חתימה ב- 12.4.17, הוגש ביום 18.5.17 - בזמן שרכבתי על הקטנוע לצורך ניקוי בעמדת שטיפה, הרגשתי לפתע מתיחה חזקה בגב ותחילה לא ייחסתי חשיבות... כשעברתי לרכב הרגשתי כאבים חזקים ולמחרת כבר לא יכולתי לקום מהמיטה.(נספח לערעור ע' 15, ת"ר 100).
3.11.17- נבדק על ידי אורתופד פרטי שממליץ טיפול שומרי. (ת"ר 35).
23.1.18 – החמרה של כאבי גב תחתון מקרין לרגל שמאל (ת"ר 36).
ביקור במרפאת שמשון באשקלון מיום 06.01.19 נרשם: תלונות/סיבת הפניה מתאריך 14.04.17 ו-23.01.18 וכן שיום לפני כן נבדק ב"ביקור רופא" עקב כאבי גב תחתון אחרי תנועה לא נכונה וטופל בזריקת "אביטרן" והטבה. צוין שיפור חלקי במצבו ביום 19.4.17, בוצע צילום ללא ממצא. תיעוד רפואי נוסף – נספח לתצהיר המערער).

ג. דיון
המחלוקות:
המחלוקות הן עובדתיות ביחס לטיב האירוע הנטען שגרם לטענת המערער לנכותו בגב התחתון, האם מדובר באירוע שיכול לשמש בסיס להכרה בנכות של ע"ש גבי, ואם התקיימו התנאים הדרושים לכך.
מההיבט הרפואי - המחלוקת בין המומחים, האם הוכח הקשר הסיבתי הרפואי בין נכות בגב התחתון ובין האירוע הנטען, בדרך של גרימה או בדרך של החמרה, ואם כן – שיעור ההחמרה שיש לייחס לשירות.
האם הוכח הקשר הסיבתי המשפטי הנדרש בנסיבות העניין.

העובדות
באשר לשאלות העובדתיות, אכן האנמנזות הראשונות הסמוכות לאירוע אינן מ צביעות על פרטי האירוע כפי שהוצג על ידי המערער בתביעה להכרת זכות נכה ובתצהירו, אך נראה לנו שבהסתכלות כוללת, גרסת המערער סבירה ויש לקבלה.
ביום 14.4.17, יומיים לאחר האירוע, המערער נבדק בביקור רופא באשקלון עקב כאבי גב תחתון, שם נרשם שהדבר ארע "אחרי תנועה לא נכונה". יש אפשרות סביר ה שהמערער או מי ש/רשם את האנמנזה התייחס באופן כללי ל "תנועה לא נכונה", בלי לפרט את פרטי האירוע. מכל מקום, בסמוך למועד זה הייתה החמרה של הכאבים והייתה התייחסות ספציפית של המערער לקשר בין כאבי הגב והאירוע עם תלולית האטה בעת שנסע על קטנוע במילוי תפקידו, על מנת לשטוף את הקטנוע ולהכינו להשתתפותו בהפגנה.
המערער היה בחופשת מחלה מיום האירוע עד ליום 8.5.17, ובהגבלות מאושרת עד ליום 9.6.17 (נספח לערעור עמ' 26). בכך יש כדי ל העיד על הכאבים שנמשכו אז כ חודשיים, ואין מדובר בכאבי גב שגרתיים של מה בכך.
בבקשה להכרת זכות נכה הנושאת תאריך 12.4.17, ( ת"ר עמ' 1) שהוגשה למשיב ביום 15.5.17 – כתב המערער "בזמן שרכבתי על קטנוע בדרך לעמדת שטיפה ונתקלתי בבמפרים הרגשתי מתיחה חזקה בגב ולא ייחסתי לכך חשיבות, חשבתי שיעבור. הרגשתי כאבים לאורך כל המשמרת. למחרת לא יכולתי לקום מהמיטה(ת"ר 1).
בדו"ח הפציעה נושא תאריכים -20.4.17, 13.4.17, 12.4.17, ( סנ"צ משה לוי ציין בדו"ח ביום 8.8.17 שהעניין נבדק ב קופסה הירוקה ואומת) (הוגש ביום ( 18.5.17 ) נרשם בו: "בזמן שרכבתי על הקטנוע לצורך ניקוי בעמדת שטיפה, הרגשתי לפתע מתיחה חזקה בגב ותחילה לא ייחסתי חשיבות... כשעברתי לרכב הרגשתי כאבים חזקים ולמחרת כבר לא יכולתי לקום מהמיטה." (נספח לערעור ע' 15, ת"ר 100).
באחד הביקורים הרפואיים נרשם שמדובר היה בהצטננות. בקשר לכך נראה לנו שיתכן שמדובר ב טעות ברישום כפי שטען ב"כ המערער או בטעות של המערער בכך שחשב אז ש מצבו היה קשור אז להצטננות.
ביחס לקיומו של אירוע זה נראה לנו שעדות המערער סבירה ואמינה, היא נתמכת בעדותו של הש וטר העמית שאמר שהמערער סיפר לו על כך למחרת יום האירוע, בדו"ח הפציעה שנבדק ואומת על ידי סגן ניצב במשטרה ובבקשה להכרה זכות, שאף היא נכתבה בסמיכות יחסית לאירוע, ולא נראה לנו סביר בנסיבות העניין שהמערער המציא את האירוע הנטען על מנת לזכות בהכרה בנכות.
לאור זאת נראה לנו שגרסת המערער הוכחה ברמה הנדרשת.
טיב האירוע
ביחס לטיב האירוע, נראה לנו שיש לראות אותו כאירוע מיוחד וחריג המאפשר לקבוע קשר סיבתי בינו ובין נכות המערער בעמוד השדרה הגבי. אכן אירוע זה נראה על פניו לכאורה כאירוע שגרתי שיכול לקרות לכל אדם העולה עם רכבו על תלולית האטה, אך ב נסיבות העניין, מדובר בשוטר קהילתי שבמסגרת תפקידו השיטורי הקהילתי היה צריך להשתתף בהפגנה בענייו משמעותי, ולשם כך היה
צריך היה להכין את רכבו המשטרתי להפגנה ובדרכו לשטיפת הקטנוע התלת מושבי בו נסע הוא נתקל בתלול ית האטה, נפגע באופן משמעותי בגבו התחתון, והיה צריך להיות בחופשת מחלה ובהגבלות תנועה לפרקי זמן ממושכים. העובדות המצביע ות על אופיו של האירוע כאירוע שיכול להוות בסיס להכרה בנכו ת נובעות מההקשר הפונקציונלי של האירוע לתפקידו השיטורי שבגינו חלות עליו הוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959, כפי שנקבע בפסק דין "אביאן" וכפי שפורש בפסק דין רע"א 4949/18, פלוני נ' משרד הביטחון – קצין התגמולים , ניתן ביום 12.5.20.

המחלוקת ביו המומחים
באשר למחלוקת ביו המומחים נראה לנו שיש להעדיף את מסקנת המומחה מטעם המערער על פני מסקנת המומחה מטעם המשיב, ביחס לקיומו של קשר סיבתי רפואי בין נכות קבועה שיש למערער בעמוד השדרה הגבי , ובין האירוע הנטען, כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעם המערער ומהתיעוד הרפואי, אך לא בדרך של גרימה בלעדית כפי שסבר המומחה מטעם המערער, אלא בדרך של החמרת המצב של המערער בגב שקדם לאירוע שהשתקף בתסמינים של כאבי גב שהיו למערער לפני האירוע הנ"ל שהצביע על פריצת , כפי שעולה מהתיעוד הרפואי, מעיון בחוות הדעת שהוגשו ומהתיעוד הרפואי, כאמור לעיל, מהם ניתן להבין ש המערער סבל מכאבי גב והגבלות בשנים 2004-2006, ובשנת 2016, כחצי שנה לפני האירוע נשוא הדיון, ומאז האירוע בשנת 2017 ועד למועד בו נבדק על ידי המומחים.
מבחינה זאת נראה לנו לפי הערכה שיש לזקוף שליש מהנכות, בשל המצב שקדם לשרות ושני שלישים מהנכות לשירות המשטרתי . באשר לספרות הרפואית אליה התייחסו המומחים, נראה לנו ש היא מתיישבת ואף תומכת במסקנה האמורה שכן נאמר בה שלפריצת דיסק יש אתיולוגיה מולטיפקטוריאלית מורכבת, אך מרבית הראיות מצביעות על תהליך הקשור לגיל מושפע מגורמים מכניים וגנטיים.

ד. מסקנה
לאור האמור אנו מקבלים את הערעור בכך שאנו קובעים שהוכח במידה הנדרשת, ברמה מאוד מתקבלת על הדעת ומעבר למאזן ההסתברות כי למערער הייתה החמרת נכות בגבו התחתון ששני שלישים ממנה יש לזקוף לשירות במשטרה.
כמו כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15, 000 ₪.

ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

יו"ר הועדה, ברוך אזולאי חבר הועדה חברת הועדה
שופט בימ"ש מחוזי בכיר בדימוס ד"ר רוברט פינאלי גב' אוסנת וטאבו