הדפסה

בית משפט השלום בבאר שבע כ"ח תשרי תשע"ט 07

לפני
כב' השופט רון סולקין

המאשימה
מדינת ישראל – פמ"ד
ע"י ב"כ עו"ד נאדיר שלאעטה

נגד

הנאשם
לירון עמרם
ע"י ב"כ עו"ד דמיטרי ורניצקי

גזר דין

כתב האישום והסדר הטיעון

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירות כדלקמן:

שימוש ברכב ללא רשות, בניגוד לסעיף 413 ג' סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977;
נהיגה ללא רשיון, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה");
נהיגה ללא ביטוח, בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל -1970;
נהיגה בפסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודה;
נהיגה ברשלנות בגרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם, בניגוד לסעיף 62(2) ביחד עם 38(2) לפקודה;
הפקרה לאחר פגיעה, בניגוד לסעיף 64א (א) לפקודה;
אי שמירת מרחק, בניגוד לתקנה 49 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן כא/1, בהן הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון, נטל הנאשם, בתאריך 27/12/17, סמוך לשעה 15:54, מחני ית ביתה של אמו, בעיר דימונה, ללא רשותה, את רכבה מסוג פורד מונדאו, מ.ר 75-681-62, והחל לנהוג בו.

זאת, על אף שמעולם לא הוציא רשיון נהיגה, ובנוסף, נפסל על ידי בית המשפט לתעבורה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה למשך שנתיים.

הנאשם נהג בכלי הרכב האמור ללא פוליסת ביטוח תקפה.

בהגיעו למעגל תנועה בין רחוב בר-לב לדוגית בעיר דימונה, עקב כך שלא שמר מרחק מספיק מהרכב שלפניו, פגע באמצעות החזית הימנית של רכבו בחלקו האחורי של רכב מסוג טויוטה קורולה, מ.ר. 25-905-51, שהיה נהוג על ידי גב' זוהרה זרח (להלן: "הנפגעת"), ובו נסע גם בנה, קטין יליד 2013 (להלן: "הנפגע").

כתוצאה מהפגיעה, נדחף רכב הנפגעת לעבר מעקה הבטיחות מימין; הנפגעת והנפגע נחבלו בראשם.

על אף האמור, המשיך הנאשם לנסוע, מבלי שעצר במקום התאונה (במסגרת תיקון כתב האישום, הוסכם בין הצדדים, כי הבחין, במראת הרכב, שמאן דהוא אחר עצר את רכבו והחל להגיש עזרה לנפגעים). הנאשם נטש את הרכב במרחק כ-300 מ' ממקום התאונה ונסע באוטובוס מהמקום.

הנפגעת והנפגע פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, שם הוברר, כי הנפגעת סובלת מכאבי ראש וצוואר ואילו הבן הקטין מנפיחות בראשו.

הנאשם הסגיר עצמו למשטרת ישראל לאחר כשעה. זאת, לאחר שהמשטרה איתרה את הרכב שננטש ואת אמו של הנאשם, שהיתה רשומה כבעלי הרכב.

בין הצדדים נקשר הסדר, במסגרתו תוקן כתב האישום. ההסדר לא כלל הסכמות עונשיות.

ראיות לעונש

התביעה הגישה, לעני ין העונש, המרשם התעבורתי של הנאשם (ת/2). כעולה מהמרשם, הורשע הנאשם, בשנת 2016, בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון.

עוד הוגש, מטעם התביעה, גזר דינו של הנאשם בתיק הנ"ל (ת/3), לצורך הוכחת הפסילה המותנית.

מטעם ההגנה, הוגש מסמך, נושא כותרת "הסדר תשלום" (נ/1), ממנו עולה, לכאורה, כי הנאשם הגיע להסכמות עם בעלי הרכב הנפגע, בגין נזקי הרכוש ("נזקי פח") שנגרמו לרכב ועד למועד הגשת המסמך, העביר שלושה תשלומים מתוך 12, על חשבון הנזק שנגרם (בסמוך לכל תשלום, מופיעה חתימת בעלי הרכב).

עוד הוגש, מטעם ההגנה, מכתב המלצה מאת מעסיקו של הנאשם בחברה העוסקת בתיקון מכשירי טלפון חכמים (נ/2). על פי העולה מהמסמך, מועסק הנאשם שם, מזה כשנתיים ומחצה , כטכנאי ועובד ללא בעיות מיוחדות. הנאשם הוערך על ידי מעסיקו כעובד חרוץ ואחראי. המעסיק ביקש להקל בדינו ככל הניתן.

עוד הושמעו, מטעם ההגנה, במסגרת פרשת העונש, אמו של הנאשם ורעייתו.

האם מסרה, כי לאחרונה חל שינוי בהתנהגותו של הנאשם, והוא התבגר. עוד ציינה, כי היא סובלת מליקויים בריאותיים שונים ונזקקת לטיפולים רפ ואיים, כאשר הנאשם מסייע לה.

רעיית הנאשם, אשר, בזמן עדותה, נמנתה על השירות הלאומי, ספרה, כי נשואה לנאשם מזה כשנה ומחצה. לדבריה, לא ידעה כלל, שאין לו רישיון נהיגה. לדבריה, מאז המקרה, התבגר הנאשם והיום הוא יודע ש'צריך לחשוב קודם לפני שעושים'.

הערכת שירות המבחן למבוגרים

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר, המפרט את נסיבותיו האישיות, כבן 21, נשוי, מתגורר בדימונה.

הנאשם בן להורים גרושים. הן לאביו והן לאמו ילדים נוספים ממערכות זוגיות אחרות.

הנאשם סיים לימודים במגמה מקצועית. שירת כסוהר ביטחון.

לדבריו, עובד במשך 3 שנים כטכנאי טלפונים.

הנאשם טען בפני קצינת המבחן, כי ביום המקרה, לא חשה אמו בטוב והוא ביקש להסיעה לבית החולים. יצוין כבר עתה , כי התביעה התנגדה לטיעון זה, אשר, לטענתה, אינו עולה מחומר החקירה , הנאשם לא טען זאת כלל בכל שלב בהליך והדבר אף אינו תואם נוסח כתב האישום המוסכם בין הצדדים.

לדברי הנאשם, ברח ממקום התאונה היות שנלחץ, אך לאחר כשעה התעשת והסגיר עצמו.

שירות המבחן התרשם ממערכת ערכים תקינה ביסודה. עם זאת, הנאשם בעל מאפייני אישיות ילדותיים ובלתי בשלים ולעיתים פועל באופן אימפולסיבי ופזיז.

שירות המבחן התרשם, כי חרטתו של הנאשם כנה וכי הוא עבר תהליך של הפקת לקחים, תוך הבנת המחירים האישיים שהוא עלול לשלם בגין מעשיו.

שירות המבחן התרשם, כי ההליכים המשפטיים, מהווים בעבורו גורם מרתיע.

בסיומו של התסקיר, בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית – טיפולית, להעמיד הנאשם תחת צו מבחן, במסגרתו ישתלב בקבוצה טיפולית וכן להשית עליו עונש במסגרת צו של"צ.

טענות הצדדים

התביעה, הגישה טענותיה לעונש בכתב (ת/4), וכן השלימה אותן על פה.

התביעה, טוענת, כי הנאשם זלזל בצו שיפוטי, כאשר נהג בזמן פסילה.

עוד נטען, כי הנאשם נהג ברכב ללא רישיון, מבלי שהוכשר לנהיגה.

התביעה עומדת על הפסול המוסרי בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה.

התביעה עותרת למתחם ענישה כולל שינוע בין שנה עד שנתיים מאסר בפועל וכן פסילת רישיון נהיגה בפועל במתחם שינוע בין 6 עד 10 שנים.

עוד עותרת התביעה לעונשים של מאסר מותנה; פסילה מותנית; קנס; פיצוי לכל אחד מנפגעי העבירה.

כן עותרת התביעה להורות על הפעלת הפסילה המותנית, התלויה ועומדת בעניינו של הנאשם.

לטענת התביעה, אין תסקיר שירות המבחן משקף את האינטרס הציבורי.

לנוכח נתוניו של הנאשם, עותרת התביעה לענישה ברף העליון של המתחם.

ההגנה, מדגישה התיקון בכתב האישום, לפיו הבחין הנאשם, כי רכב אחר עוצר ונהגו יוצא במטרה להגיש עזרה לנפגעים.

עוד מפנה ההגנה לתיקון סעיף האישום, לחלופה הפחות חמורה מבין עבירות ההפקרה לאחר פגיעה.

ההגנה מפנה לגילו הצעיר של הנאשם.

ההגנה טוענת, כי המדובר באבדן עשתונות רגעי בעקבות לחץ.

ההגנה מציעה מתחם שינוע בין מספר חדשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, ועד מספר חדשי מאסר בפועל לריצוי בכליאה ממשית.

ההגנה עותרת לאמץ המלצת שירות המבחן, ולחלופין, להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, בתחתית המתחם שהוצע על ידה.

עוד עותרת ההגנה להטיל תקופת פסילת רישיון נהיגה כזו, שתותיר אופק שיקומי לנאשם.

כל אחד מב"כ הצדדים הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו.

בדברו האחרון, סיפר הנאשם על המפנה שחל בחייו בעקבות הסתבכותו; סיפר, כי מאז התבגר; ביקש, כי בית המשפט יימנע מלהשית עליו עונש מאסר בפועל ויאפשר לו להתקדם בחייו.

דיון והכרעה

העבירות שעבר הנאשם חמורות ומצביעות על זלזול מתמשך, הן כלפי שלטון החוק והן בנוגע לשלומם ולחייהם של הזולת.

ראשית, נהג הנאשם ברכב מנועי, כלי בעל פוטנציאל ממשי לקטילת חיי אדם או לפגיעה קשה בבני אדם, ללא שהוציא רשיון נהיגה אי פעם. כעולה מהראיות שהוצגו לעניין העונש ומדברי הנאשם בתסקיר, אין המדובר בפעם הראשונה בה נתפס נוהג כך. למעשה, אף מסרה רעייתו בעדותה בבית המשפט , כי לא ידעה כלל שאין לו רשיון.

הסיכון לעוברי הדרך מועצם משמדובר במי שלא זכה להכשרה מתאימה לצורך נהיגתו.

כמובן, נהיגה ללא רשיון מביאה גם לכך, שאין ביטוח בתוקף – לא ביטוח חובה ולא ביטוח נגד נזקי רכוש, על כל המשתמע מכך, בנוגע לפיצוי מי שעלול להיפגע מנהיגה זו.

הוסף לאמור, במקרה דנן, נהג הנאשם גם בזמן פסילה, שהוטלה עליו בבית משפט, גם בכך יש כדי להצביע על היחס שמגלה כלפי שלטון החוק.

בנוסף, נהג הנאשם ברכב ללא רשות בעליו.

והנה, החשש המתואר לעיל, לגבי נהיגה של מי שאינו מורשה ואינו בעל הכלים המתאימים וההכשרה המתאימה, התממש, כאשר במהלך נסיעה שגרתית בעיר, נמנע הנאשם מלשמור מרחק מפני הרכב שלפניו וגרם לתאונה במהלכה נפגעו שני אנשים, אחד מהם – פעוט רך בשנים.

אם לא היה די בכל אלה – הרי נמנע הנאשם מלציית לחובה החוקית, שהיא גם חובה מוסרית בסיסית, כאשר ברח מהמקום ולא עצר כדי לברר מצבם של נפגעי התאונה ולהושיט להם עזרה.

מתחמי הענישה

אשר לעבירה שעניינה נהיגה ללא רישיון – יעמיד בית המשפט את מתחם הענישה בגין עבירה זו, החל מעונש מאסר צופה פני עתיד ועד לעונש מאסר בפועל בן שנה. ראו עפ" ת 22585-11-12 אשורוב נ' מדינת ישראל. כן ראו עפ"ת 36635-03-16 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (פורסמו במאגרים).

אשר לעבירה שעניינה נהיגה בזמן פסילה – בפסק הדין רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים), קבע בית המשפט העליון, מתחם ענישה שינוע בין 7 ועד 20 חדשי מאסר בפועל, בגין עבירה זו, הוא מתחם הולם.

אשר לעבירה שעניינה גרימת תאונת דרכים (ביחד עם העבירה של אי שמירת מרחק, הנבלעת בתוכה) – לנוכח המגוון הגדול של תאונות וכן הפגיעות העלולות להיגרם, נקבע בפסיקה מתחם רחב, החל מעונש מאסר צופה פני עתיד ועד לעונש מאסר בפועל בן 18 חדשים. ראו ת"ד 8563-05-10 מדינת ישראל נ' אבו טראש (פורסם במאגרים).

אשר לעבירה שעניינה שימוש ברכב ללא רשות – בנסיבותיו של מקרה זה, כאשר המדובר במי שנטל כלי רכב מבן משפחה, שלא על רקע עברייני, וללא אינדיקציה לכוונה, לשלילה, מלאה או חלקית, של הבעלות ברכב, יועמד מתחם הענישה, בין מספר חדשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. ראו ת"פ 6450-09-08 מדינתי ישראל נ' הרוש; ת"פ 47341-12-12 מדינת ישראל נ' עמר (פורסמו במאגרים).

אשר לעבירה שעניינה הפקרה לאחר פגיעה, בניגוד לחלופה של ס"ק (א), לסעיף 64א' לפקודה – המדובר בעבירה שהיסוד הנפשי הנלווה לה הוא רשלנות. בפסיקה נקבע מתחם ראוי, הנע בין 6 עד 24 חדשי מאסר בפועל בגין עבירה זו, במקרים בהם לא אירעו, למרבה המזל, תוצאות קשות לתאונה מעבר לחבלות. ראו רע"פ 6823/13 בראנץ נ' מדינת ישראל.

בנסיבותיו של המקרה דנן, יועמד מתחם הענישה הכולל, תוך חפיפה חלקית בין המתחמים שנקבעו בגין כל אחת מן העבירות, בין 10 עד 24 חדשי מאסר בפועל.

ענישה זו תבוא בצד רכיבי ענישה נוספים של מאסר מותנה; קנס; פיצוי לנפגעי העבירה; פסילת רשיון נהיגה לתקופה משמעותית וממושכת, הן פסילה בפועל; הן פסילה על תנאי.

קביעת הענישה בעניינו של הנאשם

אשר לקביעת הענישה הספציפית בעניינו של הנאשם במסגרת המתחם – לחובת הנאשם כאמור, יש לזקוף העובדה, כי אין זו הפעם הראשונה בה נתפס בעבירה בתחום הנהיגה בכלי רכב מנועי, כאשר, כאמו ר, המדובר במי שמעולם לא הוציא רשיון נהיגה כלל.

הנאשם ניסה לתרץ מעשיו בפני קצינת המבחן, תוך שהעלה טענות, שאינן עולות בקנה אחד עם חומר החקירה ועם העובדות המוסכמות בכתב האישום המתוקן.

כעולה מדברי הנאשם לקצינת המבחן, המדובר במי שאינו נרתע מלנהוג ברכב מנועי, ולא היתה זו הפעם הראשונה. כאמור, רעייתו אף מסרה בעדותה בבית המשפט, כי לא ידעה שנוהג ללא רשיון.

עוד יש ליקח בחשבון התרשמות שירות המבחן, כי המדובר במי שהוא בעל אישיות בלתי בשלה ופועל באופן אימפולסיבי.

לזכות הנאשם יש ליקח בחשבון הודאתו באשמה; גילו הצעיר; העובדות המוסכמות בכתב האישום המתוקן - כי הנאשם הבחין במי אחר, אשר עוצר את רכבו במטרה לברר מצבם של הנפגעים וכי התייצב בעצמו במשטרה, בחלוף כשעה (אם כי, במהלך פרשת העונש הוברר, כי היה זה לאחר שעלה בידי משטרת ישראל לקשור את רכבה של אמו לתאונה).

כאמור, בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית – טיפולית, לחרוג לקולה ממתחם הענישה, כשעיקר טעמיו, הם, כי הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי ונטל אחריות על מעשיו.

כבר נאמר, לא פעם , כי המילה "שיקום" אינה בגדר "מילת קסם", אשר תאפשר, בכל עת, סטיה ממתחם הענישה. אין עולה מהתסקיר או מהטיעונים שנשמעו, כל מצוקה מיוחדת ממנה סובל הנאשם, התמכרות או בעיה המצריכה השתלבות בהליך טיפולי. עבירות תעבורתיות וכן עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, הן מטיבן עבירות אשר אינן מאפיינות, דווקא, אנשים שהעבריינות היא לחם חוקם, ופעמים לא מעטות נעברות על ידי אנשים מן הישוב אשר פעלו בשיקול דעת לקוי.

כבר נאמר, לא פעם, כי בכל הנוגע לעבירה של הפקרה לאחר פגיעה – נסוגות אחור נסיבותיו האישיות של הנאשם. יצוין, גם בפסק הדין המנחה בעניינו של בראנץ שהובא לעיל, המדובר היה באדם נורמטיבי ושירות המבחן אף התרשם, כי קיים חשש ש ייקלע למשבר נפשי ואישי קשה מאוד אם ייאסר. על אף האמור – נמנע בית המשפט, בשלוש ערכאות שונות , מלאמץ המלצת שירות המבחן לעונש שאינו כולל מאסר בין כתלי בית האסורים.

ודוק: במקרה דנן, אין עבירת ההפקרה עומדת בודדה, כי אם נלוות אליה מספר לא מבוטל של עבירות נוספות, שאינן פחותות בחומרתן, לרבות העבירה של נהיגה בזמן פסילה וכן שימוש ברכב ללא רשות.

בנסיבות אלה, על אף נתוניו האישיים של הנאשם, אין בית המשפט מוצא מקום לחרוג לקולה ממתחם הענישה.

עם זאת, בהיעדר הרשעות פליליות קודמות , יועמד עונשו של הנאשם על הצד הנמוך של המתחם.

עוד ישית בית המשפט על הנאשם רכיבי ענישה נוספים, בדמות מאסר מותנה צופה פני עתיד; קנס כספי; פיצוי לנפגעי העבירה, שיהיה בו כדי להמחיש הכרה בפגיעה שחוו (בשומת הפיצוי לא יילקח בחשבון הנזק הרכושי, בגינו הגיעו הצדדים להסכמה בנפרד ); פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי לתקופות משמעותיות, שיהיה בהן כדי להרחיק הנאשם, שממילא אינו מורשה לנהוג , מהכביש ולמנוע סיכון עוברי דרך, לרבות הפעלה במצטבר של הפסילה המותנית.

לאור כל האמור, דן בית המשפט את הנאשם לעונשים כדלקמן:
10 חדשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, בהתאם לרישומי שב"ס;
12 חדשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירה בניגוד לסעיפים 64א' או 67 לפקודה;
6 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירה בניגוד לסעיפים 10, 62 לפקודה וכן עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז-1977, פרק י"א;
קנס בסך 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15/11/18 ו בכל 15 לחודש שלאחר מכן;
פיצוי בסך 7,500 ₪ לכל אחד מנפגעי העבירה. בנוגע לנפגע הקטין – יועבר הפיצוי לידי אמו. הפיצוי ישולם אף הוא ב-10 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15/11/18 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן. על התביעה להמציא, בתוך 7 ימים מהיום, פרטי הנפגעים לצורך דיווח הפיצוי;
פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לרכב מנועי למשך 6 שנים;
הפעל פסילה מותנית בת 10 חדשים מגזר הדין ת/3, במצטבר לעונש הפסילה שהוטל בסעיף ו' לעיל;
סה"כ, ירצה הנאשם עונש פסילה בן 6 שנים ו-10 חדשים, במצטבר לכל פסילה אחרת שהוא מרצה, ואם אינו מרצה כיום פסילה – ת ימנה תקופת הפסילה מיום שחרורו ממאסר. מתקופת הפסילה תנוכה התקופה בה היה הנאשם פסול עד תום ההליכים;
פסילת רשיון נהיגה בת שנה על תנאי למשך 3 שנים מסיום הפסילה בפועל.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו כעת.

עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים.

הודעה זכות הערעור.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018, במעמד הצדדים.