הדפסה

בית משפט השלום באשקלון תא"מ 34435-08-18

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה ציפי כהן אביטן

תובעת

אופרייט ליס בע"מ

נגד

נתבע

מור אזולאי

פסק דין

לפני תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 1.3.2018 היו מעורבים רכבי הצדדים.

בכתב התביעה נטען ע"י התובעת כי רכב הנתבע (להלן: "האופנוע") הגיח בחוסר זהירות, התפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעת, חסם את הנתיב ופגע ברכב.
הנתבע טוען, מנגד, בכתב ההגנה כי עת נסע בנתיבו כחוק באופנוע לפתע פנה רכב התובעת שמאלה בחוסר זהירות ומבלי לתת זכות קדימה לנתבע וכתוצאה מכך, התנגש הנתבע ברכב התובעת.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ועיינתי בכל החומר שהובא בפני, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, שכן עדיפה עלי גרסת נהג רכב התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבע/ נהג האופנוע בכתב ההגנה.
נהג התובעת העיד כי החל בפניה שמאלה לאחר שאותת ווידא כי הכביש פנוי ולפתע "הקטנוע נכנס בי מאחורה" וכי "אני לא ראיתי אותו בכלל". בחקירתו הנגדית אישר נהג התובעת כי הצומת היה פנוי וכי יתכן ולא הבחין בנהג האופנוע בשל עצי הדקל המצויים במקום.
תקנה 41 לתקנות התעבורה קובעת כי:
"נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.".
מאשר הובא בפני, לרבות עדות נהג התובעת, שוכנעתי כי נהג התובעת נקט בכל אמצעי הזהירות בעת ביצוע פניה שמאלה.
מצאתי לתת אמון מלא בעדות נהג התובעת, עדות ברורה ישירה בלתי מתחמקת, המתיישבת עם כלל הראיות והנסיבות ועם הגיונם של דברים, ועדות זו הותירה בי רושם מהימן.
מנגד, העיד הנתבע כי נסע במהירות "50 או 60 קמ"ש" וכי " היו 2 מכוניות, אחד עבר, השני רצה לעבור, ונכנסתי בו ליד הדלת ועפתי".
נהג האופנוע אף העיד בחקירתו הנגדית כי לא האט או בלם. לדבריו: "אין לי סיכוי לבלום" ( עמ' 4 לפרו' 22-27).
מאשר הובא בפני, לרבות עדויות הנהגים, שוכנעתי כי התאונה התרחשה בעקבות נסיעה לא זהירה מצד הנתבע/נהג האופנוע ואשר אינה תואמת את תנאי הדרך, תוך שנכנס לצומת לא פנוי. זאת בניגוד להוראות תקנה 65 לתקנות התעבורה הקובעת כי :
" לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור. "
ראשית, נוכח עדות נהג האופנוע כי ראה "רכב ראשון" פונה שמאלה לא ברור מדוע לא האט את נסיעתו.
שנית, סבורני כי נהיגה במהירות 50-60 קמ"ש בצומת בו שדה הראייה מוגבל, על אף שהמדובר בנהיגה במהירות המותרת, אינה זהירה ואינה תואמת את תנאי הדרך.
שלישית, מיקום הנזק בחלקו האחורי של רכב התובעת, יש בו כדי לחזק את גרסת נהג התובעת כי עת החל בפניה שמאלה הצומת היה פנוי וכי נהג האופנוע "נכנס בו" אך לאחר שכבר רכב התובעת היה בתוך הצומת.
יוער כי הימנעותו של הנתבע לתבוע הנזקים שנגרמו לאופנוע, כאשר, לדבריו, המדובר בנזק הנאמד שווי האופנוע (כ-5,000-6,000 ₪ ), יש בה כדי לחזק את גרסת התובעת בסוגיית האחריות לקרות התאונה.
זאת ועוד, על אף שנהג האופנוע ציין בעדותו כי יש עד "שראה את הכל" נמנע מלזמנו לעדות לצורך תמיכה בגרסתו.
גובה הנזק הנטען בכתב התביעה ונתמך בחוות דעת השמאי לא נסתר.

לאור כל האמור, מצאתי לחייב הנתבע לשלם לתובעת סך של 7,829 ₪ , בצירוף אגרת המשפט בסך 748 ₪, שכר העד כפי שנפסק (350 ₪ ), ושכר טרחת עו"ד בסך 1,400 ₪ (כולל מע"מ).

מזכירות בית המשפט מתבקשת לחייב את התובעת באגרת המחצית השניה.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג סיוון תש"פ, 05 יוני 2020, בהעדר הצדדים.