הדפסה

בית משפט השלום באשקלון תא"מ 32304-06-18

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה ציפי כהן אביטן

תובעת

גלינה לגייב

נגד

נתבעים

1.אפריים הלל
2.סגול שיווק והשקעות בע"מ
3.קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

פסק דין

לפני תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 5.6.2018 בו היו מעורבים רכב התובעת ורכבם של הנתבעים.

בכתב התביעה נטען ע"י התובעת כי נהג התובעת עמד בנתיבו כדין במופע רמזור אדום, עת התחלף הרמזור החל בנסיעה איטית, כאשר לפתע פגע בו רכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים" או "המשאית") מאחור.
הנתבעים טוענים, מנגד, בכתב ההגנה כי רכב התובע סטה מנתיב הנסיעה, פגע ברכב הנתבעים וגרם לתאונה.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ועיינתי בכל החומר שהובא בפני, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, שכן עדיפה עלי גרסת נהג רכב התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבעים בכתב ההגנה, ואפרט.
נהג התובעת העיד כי עמד בנתיב הימני ברמזור וכשהחל בנסיעה הרגיש "בום מאחורה". לדבריו, נהג המשאית/הנתבעים ניסה לברוח כשנכנס בו, ולכן פגע בחלקו השמאלי של רכב התובעת.
מצאתי לתת אמון מלא בעדות נהג התובעת, עדות ברורה ישירה בלתי מתחמקת, המתיישבת עם כלל הראיות והנסיבות ועם הגיונם של דברים, ועדות זו הותירה בי רושם מהימן. נראה כי ארוע התאונה נגרם בשל אי שמירת מרחק מצד נהג הנתבעים.
מצאתי אף לקבל הסברו של נהג התובע במהלך עדותו כי אינו יודע בדיוק כיצד התרחשה התאונה, וזאת בשים לב כי המדובר בפגיעה מאחור.
נהג הנתבעים העיד מנגד כי עמד ישר ברמזור מאחורי רכב וממתין כי האור ברמזור יתחלף לירוק. כאשר האור התחלף לירוק החל נהג הנתבעים, לדבריו, להתקדם ולפתע שמע צפירה ונכנס ברכב התובעת. עפ"י עדות נהג הנתבעים, נהג התובע הגיח מהפנייה ימינה, שכן, לדבריו, ביקש נהג התובעת תחילה לפנות ימינה לכיוון העיר קריית גת, אך התחרט ועבר לנתיב שמשמאלו ונהג הנתבעים, אשר, לדבריו, לא הבחין ברכב התובעת, פגע בו.
נהג הנתבעים אף מסר, לשאלת בית המשפט, כי לא הבחין ברכב התובעת, היות ומדובר במשאית גבוהה.
יוער כי במסגרת חקירתו הנגדית הודה נהג הנתבעים כי גרסתו זו הינה השערה, שכן, לדבריו, לא ראה איך התרחשה התאונה.
גרסת נהג הנתבעים אינה סבירה, שכן, ככל שאכן נהג התובעת פנה ימינה והתחרט והתפרץ לנתיב בו נסע נהג הנתבעים, ככל הנראה היה עולה על אי התנועה (אשר עפ"י התמונה נ/1 מצוי במקום), כאשר נהג הנתבעים העיד כי נהג התובעת לא עלה על האי תנועה.
גרסת נהג התובעת אף מתיישבת עם מיקומי הנזק ואופי הנזק ברכב התובעת.
עפ"י התמונות שהוצגו לבית המשפט נפגע רכבה של התובעת בצד אחורי שמאלי בנזק מסוג "מעיכה".
הדבר מתיישב עם גרסת נהגת התובעת כי נהג הנתבעים עמד מאחוריו וניסה לברוח ממנו ואז פגע בחלקו השמאלי אחורי של רכב התובע.
עפ"י גרסת נהג הנתבעים סביר היה כי הנזק ברכב התובעת היה ממוקם לאורך צדו השמאלי של רכב התובעת בנזק מסוג "שפשוף", וזאת בשים לב כי, עפ"י גרסת נהג הנתבעים, רכב התובעת היה בנסיעה כשהמשאית פגעה בו.
יוער כי נהג המשאית העיד כי היתה מותקנת מצלמה ברכבו, אך כאשר ניסה להוציא את הצילום נתברר לו כי התאונה לא תועדה במצלמה בשל בעיה בכרטיס הזכרון.
לאור כל האמור, מצאתי לחייב הנתבעים לשלם לתובעת סך של 8,301 ₪ , בצירוף אגרת המשפט בסך 374 ₪, שכר העד כפי שנפסק ( 300 ₪ ), ושכר טרחת עו"ד בסך 1800 ₪.
מזכירות בית המשפט מתבקשת לחייב את הנתבעים באגרת המחצית השניה.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, בהעדר הצדדים.