הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ת"א 59145-01-17

בפני
כבוד ה שופט עידו כפכפי

תובעים

  1. שלמה דנדקר
  2. רינה דנדקר

ע"י ב"כ עו"ד יעקב גנים

נגד

נתבעת
ויקטור לוי - חברה לבנין והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ירון להב

פסק דין

1. התובעים רכשו דירה מהנתבעת והגישו תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה. עיקר המחלוקת נוגעת לשאלת מתן זכות לביצוע תיקונים לקבלן וכפועל יוצא גם להיקף הליקויים. יש להכריע בנסיבות אלו בשאלת שיעור הנזק ו עגמת הנפש עקב בעיות רטיבות.

רקע וטענות הצדדים
2. ביום 16.6.13 התקשרו התובעים בהסכם מכר לרכישת דירה בבניין שבנתה הנתבעת ברחוב דובדבן באופקים . לטענת התובעים נמסרה להם החזקה בינואר 2016 ולמוצגי הנתבעת צורף פרוטוקול ראשוני מיום 22.11.15 ופרוטוקול סופי המעיד על מסירת הדירה, ללא תאריך. ממסמכים אלו עולה כי החזקה נמסרה ככל הנראה בדצמבר 2015 או ינואר 2016 כטענת התובעים.

כתב התביעה, אשר הוגש בינואר 2017, נסמך על חוות דעת מטעם התובעים אשר נערכה ביום 23.2.16 ופירטה ליקויים בעלות כוללת של כ- 95,000 ₪. הליקוי המרכזי הוא ליקויי רטיבות במצע הריצוף והמומחה קבע כי יש לפרק את הריצוף, להחליף מצע ולרצף מחדש את שטח כל הדירה.

בנוסף נטען כי גם לאחר בדיקה זו התגלו ליקויים נוספים בדירה וצורפה רשימה של 37 ליקויים, לרבות ליקויי חשמל.

נטען כי לאור היקף הליקויים לרבות ליקויי רטיבות והצורך בהחלפת ריצוף זכאים התובע לפיצוי בגין דיור חלוף ועוגמת נפש וזאת מעבר לעלות תיקון הליקויים. ביחס לבעיית הרטיבות נטען כי הדירה נגועה בליקויי רטיבות, העדר בידוד טרמי, הבא לידי ביטוי ברטיבות מעל הפנלים כתוצאה מחול רטוב או מסיבה אחרת.

עוד נטען כי מידי חורף חלה החמרה במצב הקירות וישנם כתמי עובש לחלקים רבים של הקירות. נטען כי לנתבעת ניתנו הזדמנויות לבצע תיקונים, אולם זו לא ניצלה את האפשרות שניתנה לה וביצעה תיקונים חלקיים וכושלים. התביעה הועמדה על סכום כולל של 170 ,000 ₪.
3. בכתב ההגנה הדגישה הנתבעת את בקשתה לתקן ליקויים, ככל וימצא כי קיימים, לאור סירובם של התובעים לאפשר לה לבחון את טענותיהם ועמידתם על פיצוי כספי בחוסר תום לב.

נטען כי הנתבעת מכרה דירה בקומת קרקע והוכחשה הטענה כי בדירה ליקוי רטיבות. נטען כי נציגי הנתבעת שביקרו בדירה לא הבחינו בליקוי רטיבות למעט טענה שבארון המטבח מתחת לכיור קיים ריח המעיד על רטיבות. נטען כי הדירה נבנתה באיכות טובה וללא ליקויים והנתבעת עתרה לדחות את התביעה.
בהמשך , הנתבעת אף פנתה לחוות דעת מטעמה אשר מצאה ליקויים בעלות של כ- 3000 ₪ בלבד.

דיון והכרעה
4. לאור הפער בין חוות דעת המומחים מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מיכאל קרבצ'יק, אשר בדק את הדירה ביום 14.9.17 ובחוות דעתו ציין כי מצא לחות פעילה מעל הפנלים בכל חלקי הדירה למעט בממ"ד. המומחה ציין כי יש לאתר את מקור הרטיבות ולאחר מכן למדוד את שיעור הרטיבות ובהתאם לקבוע אם לייבש את המצעים או האם יש צורך להחליף את המצעים שמתחת לאריחים. המומחה ציין כי במידה ותכולת הרטיבות נמוכה מ- 10 אחוזים ניתן לייבש והעריך את עלות החלופות.

המומחה ציין מספר ליקויים נוספים, ועיקר אומדן הנזק מתייחס לנושא הרטיבות.

ביום 1.3.18 השיב המומחה לשאלות הבהרה בהתאם להחלטה בקדם המשפט מיום 25.12.17. באותה החלטה התבקש המומחה להבהיר את הבדיקות שיש לבצע ונקבע כי הנתבעת תישא בעלות בדיקות אלו. באותו דיון הבהיר ב"כ הנתבעת כי יש שיעור רטיבות המותרת בדין וביקש לאפשר בדיקות משלימות כדי לברר את היקף הבעיה הנטענת. מנהל הנתבעת, שי תורג'מן, טען באותו דיון כי מבדיקת נציגי הנתבעת אין רטיבות ומה שרואים בקיר זה סימנים של התייבשות ויש לבצע בדיקה כדי לבחון האם שיעור הלחות הוא מעבר לתקן. עוד הבהיר כי לא צריך לפרק ריצוף ולכל היותר ניתן לבצע פעולת יבוש.

בהתאם לתשובת המומחה נקבע בהחלטה מיום 15.8.18 כי הנתבעת תישא בעלות בדיקות ועל הצדדים לתאם בדיקת רטיבות מצעים. הדבר לא נעשה עד לקדם המשפט ביום 14.1.19 בו טען מר תורג'מן כי אינו יודע מה מקור הלחות הנטענת ואינו יכול לתקן כאשר לא מאפשרים לו לעשות כן.

לאור עמדת הצדדים נקבע התיק להוכחות ונקבע כי בא כוח התובע יפנה למומחה והמומחה יפעל לבצע בדיקת תכולת רטיבות, ולאור ממצאיה ייתן הוראות משלימות בדבר הצורך בבדיקת איתור מקורות הרטיבות. בפועל הצדדים התייצבו לדיון ההוכחות כאשר התברר שרק סמוך לפני הדיון, ביום 3.11.19, בוצעה בדיקת תכולת הרטיבות על ידי מכון התקנים. תוצאות הבדיקה קבעו כי בשני מקומות במסדרון ומאחורי המקרר במטבח יש רטיבות בשיעור של 4.91% ו – 4.14% העולה על שיעור תכולת הרטיבות בתקן הקובע 3 אחוזים ביחס למצע של אגרנאטים המכונה "סומסום". בבדיקה בחדר הורים בקיר הגובל באמבטיה נמצאה תכולת רטיבות בשיעור תקני של 1.82% .

לאור מועד הבדיקה לא הופנתה בדיקה זו להתייחסות המומחה מטעם בית המשפט ולאור ממציאה עולה כי בשני מוקדים שיעור רטיבות עולה על המותר בתקן (התקנים הרלבנטיים פורטו בבדיקת מכון התקנים שהפנתה לת"י 1555 חלק 3, ת"י 1629 ות"י 5566).

ראיות התובעים
5. התובעים הגישו תיק מוצגים והעיד מטעמם התובע. בעדותו ניתנה לו האפשרות לתאר את המגעים בינו לבין הנתבעת וטען כי נתקל בהתעלמות וחוסר מענה לפניותיו. התובע אישר כי הנתבעת הגיעה מספר פעמים, אולם טען כי הכחישו את קיומם של ליקויים ולכן פנה למומחה מטעמו ולאחר מכן הגיש את התביעה. התובע נסמך בעיקר על הפניות בכתב שצירף לתיק המוצגים. גם כשהתבקש לתאר את עוגמת הנפש טען רק ביחס לכך שמכונת כביסה מקפיצה את החשמל, סימני הרטיבות וריח בארונות המטבח.

מעדותו לא התרשמתי כי נגרם סבל רב או משמעותי למשפחה בגין בעיית הרטיבות הנטענת. עם זאת עולה מידה מסוימת של אי נוחות מתיאורו את עניין ריח הרטיבות בארונות המטבח. בחקירתו הנגדית טען כי הוא, ולא אשתו (התובעת), היה הגורם העיקרי שהיה בקשר עם הנתבעת. לטענתו כל פעם שנדרשה נוכחותו התייצב , שכן עובד באופקים.

במוצגי התובעים צרפו פניות בדואר אלקטרוני מהתובע אל טטיאנה גולוטקו, טניה, מטעם הנתבעת. מדובר למעשה במסמך אחד או ברצף תכתובות שצורפו מספר פעמים מהן עולה כי הפניה הראשונה היא מיום 28.3.16, בהמשך לשיחה קודמת ובה פירט התובע 22 ליקויים.

הדוא"ל מציין את הליקויים העיקריים הבאים: ריח חזק של רטיבות מתחת ארונות המטבח, סימני שריטות בריצוף חצר קדמית ואחורית, סימני רטיבות באמבטיה מהקומה מעל ובמקומות אחרים בתקרה, מפסק פחת שקופץ וקילופי טיח ביחידת הורים וכן בקיר הצמוד לחדר הסמוך המעיד על סימני רטיבות.

בהמשך ההתכתבות עם טניה הוסיף עוד מספר ליקויים וציין ב- 21.4.16 כי לא רואה טיפול באף סעיף. כך טען גם ב- 8.5.16. כמו כן צירף התובע התכתבות עם בא כוחו מיום 6.7.16 אשר במענה זריז מיום 20.7.16 כבר העביר לעיונו של התובע טיוטת כתב תביעה.

בתגובתה של טטיאנה מיום 8.5.16 ציינה כי קיבלה את ההודעה ומעבירה לטיפול.

ראיות הנתבעים
6. מטעם הנתבעת העיד בעליה מר תורג'מן ושני עובדים, מנהל הפרויקטים חיים מט ס ומנהל עבודה גבריאל יפרח. כן צורפו תרשומות שונות המעידות לטענת הנתבעת על התנהלות התובעים וחוסר רצונם כי יבוצעו תיקונים בדירתם.

מעדותו של תורג'מן עלה כי לא מעריך את מומחיות המומחה מטעם בית המשפט, וככלל סבור כי כל המומחים שנוהגים בתי המשפט למנות חסרים את הידע המעשי של בניית דירות ועלות תיקונן. בעדותו הבהיר כי במיזם היו 54 דירות ולא נתקלה הנתבעת בהתנהלות דומה לזו של התובעים, אשר מנעה ממנה לבחון לעומק את טענותיהם ולהתייחס אליהן. כך התייחס בביטול לתלונה אודות ריח של עובש בארונות המטבח וטען כי הוא לא מריח דבר. עיקר עדותו עסקה בכך שהנחה את עובדיו לתקן אולם התובעים מנעו כניסה לדירה וביצוע תיקונים. עוד הבהיר כי ביקש לפני בדיקת מכון התקנים לפתוח מספר מרצפות ובמידת הצורך לייבש עם יבשן, אולם התובעים סירבו. לטענתו גם בביקור האחרון ניתן לראות שאין רטיבות בקירות (תמונות סומנו נ/1) אלא סימני התייבשות ולו היו נותנים לנתבעת לטפל בבעיה הייתה מסדרת מזמן את בעיית הרטיבות, בעלות אפסית. עוד העלה טענות כנגד מקומות בדיקת הרטיבות והבהיר כי במסדרון הרטיבות נובעת מכיור נטילת ידיים הנמצא שם ובמטבח יש להניח כי מקורה בחיבור צנרת שעשה הדייר.

אשר לעלות התיקונים הבהיר כי דירת התובעים נמסרה בין הראשונות באתר והיה במקום צוות עובדים תקופה ארוכה שיכול היה לתקן את הדרוש תיקון, ועד היום החברה נותנת שירותים לדיירים. לשיטתו העלות לנתבעת היא כ- 20 – 30 אחוזים מהערכת העלות של מומחה בית המשפט.

בחקירתו הנגדית טען כי ללא קשר לתלונות הדייר החברה מתקנת את הליקויים שמוצאת לנכון לתקן והלין על כך כי התובע התלונן על שריטות בריצוף שלא מוזכרות בפרוטוקול המסירה.

7. בעדותו של חיים מטס הבהיר כי היה בקשר עם התובעת והגיע ביום 28.7.16 ורשם 11 סעיפים שהנתבעת מבקשת לתקן, וסוכם כי ייכנסו לעבודות תוך 3 ימים, אולם לאחר ביקור זה התנערה התובעת וכל ניסיון לתקן לא צלח. העד הבהיר כי לאחר שהתופעה חזרה על עצמה ערך תרשומות שכן מדובר היה בהתנהגות לא שגרתית.

העד הוסיף כי היו מקרים בהם הגיעו עם צוות עובדים ובאותו יום לא נתנו להם להיכנס לעבודה. על אופי התיקון העיד כי התובעת הצביע על הבעיות אולם הוא העריך אותן כלא מהותיות. את בעיית הרטיבות מתחת לארון "תיקן" באמצעות פירוק דלתות הארונות ביום 28.7.16 לצורך התאווררות למשך 10 ימים. ע וד ציין כי אמנם נכנסו לתיקונים לאחר תיעוד הליקויים ביום 28.7.16, אולם פעם אחת לחצר ופעם נוספת ניתנה להם שעה לעבוד, עד שנאלצו לפנות את הדירה לבקשת התובעת. עוד הבהיר כי בביקור ביום 28.7.16 תיקנו טפטוף קל מברז ההזנה לכיור המטבח. בחקירתו הנגדית טען שעלות ביצוע התיקונים לחברה היא שולית והיה מקום להתעמת עם המומחה מטעם בית המשפט לגבי ממצאיו.

עדות דומה נשמעה מפיו של גבריאל יפרח שגם הוא העיד כי מרבית הקשר מול התובעים היה דרך התובעת שסיר בה לאפשר ביצוע תיקונים, ונערכה תרשומת מתאימה.

8. בחינת מוצגי הנתבעת, על רקע עדות העובדים, מלמדת כי עלה בידי התובעת להוכיח כי התובעים לא שיתפו פעולה באופן מלא עם רצון הנתבעת לבצע תיקונים בדירה. לא נסתרה מהימנות העדים ואותנטיות הרישומים כמעידים על הקשיים בהן נתקלה הנתבעת עת ביקשה לבצע תיקונים בדירה. מבחינת המסמכים עולה כי בפרוטוקולי המסירה (ראשוני וסופי) יש תיעוד של מספר ליקויים אסתטיים, אין אזכור לרטיבות למעט סימני רטיבות עקב נזילה מדירה מעל. כמו כן אין אזכור לשריטות בריצוף בגינות בחוץ.

צורפו שתי הודעות שירות לתיקון בדירה מהימים 21.3.16, 27.3.16 שם יש תיעוד לתלונה אודות רטיבות בדירה ובארונות המבטח. מסמכים אלו אינם קריאים במלואם אולם מעידים כי כבר בשלב זה מודעת הנתבעת לתלונה בעניין זה. רק ביום 28.7.16 יש ביקור של נציגי הנתבעת בדירה ועריכת רשימה של 11 סעיפים, בה צוין בין היתר "סימני רטיבות יבשים במקלחת לבצע תיקון" וריח בארונות שטופל על ידי אוורור. אין ברשימה זו התייחסות לתלונות התובע בכתב שם פירט כבר ביום 29.3.16 רשימה של 25 ליקויים שונים. בין הליקויים שציין רטיבות מתחת לארונות המ טבח וטפטוף הברז שם, שריטות ברצוף חצר קדמית ואחורית וקילופי טיח ביחידת ההורים, בקיר מתחת לכיור הקטן ובקיר הצמוד לחדר הסמוך, המעידים על סימני רטיבות בקיר.

מהמסמכים שצירף התובע עולה כי כבר בשלב הביקור בדירתו פנה לעורך דינו ומתרשומת מהימים 31.7.16, 14.9.16, 14.11.16, 20.11.16 (המועד בו הופסקה העבודה לאחר כשעה), 27.11.16 עולה כי נציגי הנתבעת לא קיבלו שיתוף פעולה להיכנס לתיקונים.

כאמור לעיל התביעה הוגשה כבר בינואר 2017, סמוך לתום שנת הבדק, וגם ניסיון הנתבעת לבצע פרוטוקול שנת בדק נתקל בסירוב התובעים, לאור ההליך המשפטי (כפי שעולה מהמסמכים מיום 16.3.17, 27.3.17).

היקף הליקויים בדירה ואחריות הנתבעת לשאת בעלות תיקונם
9. כאמור לעיל, התובעים קיבלו חזקה בדירה בדצמבר 2015 – ינואר 201 6 וחתמו על פרוטוקול מסירה. המומחה מטעם התובעים, שבדק את הדירה סמוך לאחר קבלת החזקה, ביום 23.2.16 , מצא את הליקויים העיקריים שפורטו לעיל, שעיקרם בעיות רטיבות .

המומחה מטעם בית המשפט בדק את הדירה ביום 14.9.17 ומצא לחות פעילה מעל לפנלים בכל חלקי הדירה. עוד פירט ליקויים שונים ואמד את עלות תיקונם, תוך שבחלק מהסעיפים לא אישר את ממצאי מומחה התובעים. עוד ציין כי לאחר איתור ותיקון הרטיבות, יהיה צורך לפרק את ארון המטבח ולהחליף את גב הארון. כמו כן מצא את השריטות בריצוף החצרות וציין כי לא מדובר בפגם שיכול לנבוע משימוש רגיל בדירה.

למרות שהתובעים לא דרשו מהנתבעת באופן מסודר, טרם הגשת התביעה, כי הנתבעת תתקן את הליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעמם, לא מצאתי מקום למנוע מהם סעד כספי בגין מחדל זה. התביעה הוגשה בסמוך לתום שנת הבדק, ולאור ממצאי המומחה מטעם בית המשפט שידונו להלן, לא ביצעה הנתבעת תיקונים משמעותיים בדירה , בעיקר בכל הנוגע לרטיבות.

בנסיבות העניין יש מתח בין התנהגות התובעים שפורטה לעיל, ממנה עולה כי לכל הפחות מיולי 2016 לא אפשרו ביצוע תיקונים בדירה, אל מול התנהגות הנתבעת שבחרה להכיר בחובתה לביצוע תיקונים קוסמטיים ובחרה להתעלם מבעיית הרטיבות. הנתבעת לא תיעדה את הפעמים בהן כן ביצעה עבודות בדירה ובחרה לתעד רק את סירוב התובעים לאפשר ביצוע תיקונים. כמו כן, מעמדתה בכתבי הטענות ועדות נציגיה, כמו גם מטענות המומחה מטעמה בפני מומחה בית המשפט, נדמה כי זלזלה בנושא התלונות על הרטיבות.

טענות הנתבעת כי ניתן לייבש ואין צורך בהחלפת ריצוף נולדו רק לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שכן עד להגשתה טענו כי אין בעיית רטיבות כלל ואף ביטלו בזלזול את הטענות המתמשכות לריח עובש מארונות המטבח, המעיד על רטיבות כלואה.

מנגד, גם התנהגות התובעים אינה חפה מביקורת. התובעים לא הציגו רצון כן ואמיתי בפתרון הבעיה על ידי הנתבעת, אלא חתרו לפיצוי כספי במסגרת ההליך המשפטי, שעה שפנו לייצוג משפטי כבר ביוני 2016.

10. הנתבעת עותרת לשלילת זכותם של התובעים לפיצוי ולחילופין לפיצוי בשיעור נמוך (כ- 20 עד 30 אחוזים מהערכת המומחה) היא העלות הנטענת של ביצוע התיקונים על ידה. הפסיקה הכירה באפשרות להפחית מסכום הפיצוי במידה והתובע לא נתן הזדמנות נאותה לתקן. (ראה ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ, פ"ד נו (5) 725 (2002), ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז (5) 1 (2003)).

אכן קבלן לא חייב להסכים לתקן את כל הליקויים בחוות דעת הדייר כדי שלא תמנע זכותו לבצע תיקונים, אולם התעלמות ממרבית הליקויים והעדר התייחסות עניינית מובילה למסקנה כי לא ניצל את האפשרות שניתנה לו לתקן. במקרה הנדון הקבלן בחר להתעלם מחלק מהליקויים ולהתייחס בביטול לליקוי הרטיבות. עם זאת בבחינת מכלול נסיבות העניין, לרבות התנהגות התובעים לפני ואחרי הגשת התביעה, יש להפחית מעלות התיקונים כפי שאמד המומחה מטעם בית המשפט .
ככלל, אחראית הנתבעת כמוכר לפי חוק המכר (דירות) לתיקון כל פגם ואי התאמה הנופלת בממכר. הזכות לתיקון אינה זכות מוחלטת, אלא בית המשפט נדרש לפי נסיבות המקרה לבחון האם לאפשר למוכר לתקן בעצמו את הליקויים שנתגלו בדירה, או שמא יש לחייבו בפיצויים, ( ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ, 28.2.05, שם הופחתו הפיצויים בשליש לתובעים שהגישו תביעה במהלך שנת הבדק).

המומחה מטעם בית המשפט המליץ ראשית על בדיקת תכולת רטיבות ואחריה במידת הצורך בדיקות משלימות לאיתור מקור הרטיבות. התנהלות התובעים פעלה לסיכול בדיקת תכולת הרטיבות שבוצעה בסופו של יום רק סמוך לשמיעת הראיות. התובעים למעשה ויתרו על איתור מקורות הרטיבות ולא נסתרה טענת הנתבעת כי אין בעיה בצנרת או באיטום. הנסיבות מלמדות כי הריצוף בוצע על מצע סומסום שהיה לח מעבר לנדרש והוא זה שגרם לתופעת הרטיבות והקילופים בשוליים של הריצוף בנקודות שונות בבית. בנסיבות אלו, לאור ממצאי בדיקת מכון התקנים, עולה כי אין בסיס לדרישה המקורית להחלפת הריצוף בבית.

אשר לחלופה של הייבוש, למרות שבחלוף הזמן שיעור הרטיבות הולך ופוחת, יש עדיין צורך בפעולות הייבוש, לכל הפחות במוקדים בהם איתרה הבדיקה תכולת רטיבות העולה על התקן החל היום. יש ממש בטענת הנתבעת, כי גם בהעדר חקירת המומחה, הערכתו כי נדרש יבוש כל הדירה (95 מ"ר) נראית מוגזמת לאור עדות נציגי הנתבעת ומצב הדירה כפי שעולה מתמונות שצולמו בבדיקת תכולת הרטיבות. ממצא זה סותר את הבדיקה של מכון התקנים שגילתה רטיבות מעל לתקן רק ב 2 מתוך 3 נקודות שנבדקו. על כן מצאתי מקום לאשר פעולות ייבוש לשטח של 60 מ"ר מתוך 95 מ"ר שהמליץ המומחה.

כמוכן, בשקלול מכלול נסיבות העניין מצאתי כי התובעים זכאים לפיצוי בשיעור של 65% מהערכת העלות שקבע המומחה, ללא מע"מ ופיקוח הנדסי, עלויות שהיו נחסכות מהנתבעת לו היו פועלים התובעים באופן סביר. אמנם המומחה העריך עלויות לקבלן ראשי, אולם לאור התנהלות התובעים יש להפחית מהערכה זו.

היקף הליקויים לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואחריות הנתבעת בגינם
9. לבחינת ליקויי הבניה מונה המהנדס מיכאל קרבצ'יק, כמומחה מטעם בית המשפט, אשר בדק את דירת התובעים וענה על שאלות הבהרה. הצדדים ויתרו על חקירת המומחים, לרבות המומחה מטעם התובעים. בהעדר חקירת המומחה מטעם בית המשפט לא נסתרו ממצאיו המקצועיים ולכן אין מקום לסטות מהכלל לפיו יאמץ בית המשפט את הממצאים המקצועיים של המומחה שמונה מטעמו, אלא אם יש טעמים מיוחדים להימנע מלעשות כן (ראה ע"א 5602/03 הנ"ל).

על כן, אין מקום לטענת הנתבעת כי למומחה אין את הידע המספיק להעריך את עלות העבודות ואין לקבל את עדות נציגיה בדבר העלות הנטענת של העבודות עבורם. על כן במרבית רכיבי חוות דעתו יש לאמץ את ממצאי המומחה מטעם בית המשפט, אלא אם נסתרו מיתר הראיות.

הנתבעת למעשה חולקת על המומחה במספר נקודות, הרטיבות, ליקוי ניקוז בקירות תומכים, שריטות בריצוף החצר והעדר חיבור תלת פאזי.

בכל הנוגע לרטיבות, הכרעתי לעיל כי יש לאשר רק פעולות ייבוש בחלק מהבית. בכל הנוגע לקירות התומכים, לא נסתרה עדות תורג'מן כי לא נבנו על ידי הנתבעת, אלא על ידי הקבלן שבנה את הבניין הסמוך. בכל הנוגע לחיבור חשמל תלת פאזי, לא נסתרה עדות תורג'מן הנתמכת באישור חברת החשמל, כי החיבור לדירות בבניין היה תלת פאזי. גם התובע אישר בעדותו כי קיים חיבור מעין זה ולכן אין לאשר ראש נזק זה. הערכתו החלופית של המומחה בתשובותיו לשאלות הבהרה כי המפסק בלוח הוא לא תלת פאזי לא הובהרה ולא תומחרה בהתאם ולכן לא מצאתי כי הוכח נזק זה.

אשר לשריטות בריצוף החצר, התובע התלונן על קיומן כבר כחודשיים לאחר המסירה. ניסיון הנתבעת להוכיח כי התובע ביצע עבודות ריצוף בחצר שפגעו בריצוף לא צלח. התובע הכחיש כי ביצע עבודות אלו ובעדותו של יפרח נטען לראשונה כי הציץ לחצר וראה כי בוצעו בה עבודות ריצוף. אין די בטענות אלו כדי לסתור את קיומו של הפגם והעובדה כי לא אוזכר בפרוטוקול המסירה אינה שוללת את האפשרות כי היה קיים או נגרם משימוש רגיל של התובעים. המומחה הבהיר בתשובותיו לשאלות הבהרה כי טיב השריטות אינו סביר כי ייגרם משימוש הדיירים ומעיד על מוצר ירוד שיש להחליפו. הנתבעת לא הוכיחה כי יש לה אריחים חלופיים שהושארו לדייר להחלפה וממילא מדובר במוצר פגום שאין מקום להתקינו בחצר. על כן לא נסתרה הערכת המומחה בכל הנוגע לעלות תיקון הריצוף בחצר.

10. בתשובותיו לשאלות הבהרה מטעם הנתבעת, פירט המומחה את עלות כל רכיב בחוות דעתו, שחלקם הותיר לשיקול דעת בית המשפט. התובעים לא ניסו להוכיח זכותם לקבל פיצוי בסעיפים אלו שלא כלל המומחה בסיכום העלות. בחינת מכלול הרכיבים בפירוט העלות של המומחה, בקיזוז ההפחתות לעיל של חיבור תלת פאזי, והפחתת היקף פעולות הייבוש, מלמד כי סך עלות התיקונים מסתכמת בסך של 27,920 ₪. סכום זה הוא ללא עלות הבדיקות שכבר בוצעו ומומנו על ידי הנתבעת, ובהפחתת עלות הייבוש לסך של 9,000 ₪. סכום זה לא כולל את הערכת המומחה ביחס לעמודים התומכים וללא תוספת מע"מ ופיקוח הנדסי.

לאור מסקנתי לעיל, יש להפחית מסכום זה 35% לאור התנהלות התובעים, ולכן זכאים הם לפיצוי בסל של 18,148 ₪.

פיצויים בגין עגמת נפש ודיור חלוף
11. בסיכומיהם עתרו התובעים למלוא הפיצוי שנתבע בגין עגמת נפש ודיור חלוף , בסך של 40,000 ₪. המומחה העריך כי אפשר להתגורר בנכס בזמן התיקונים, אולם תגרם אי נוחות רבה והתיקונים יתמשכו לאור הצורך לבצעם לסירוגין באזורים שונים בדירה. בפועל אימצתי רק באופן חלקי את הערכת המומחה בדבר היקף הצורך בייבוש, גם לאור ממצאי בדיקת המעבדה, הן לאור התמונות והעדויות והן מחמת העדר פירוט בחוות דעתו להתרשמותו כי יש לחות פעילה מעל הפנלים ב "כל חלקי הדירה".

הפיצוי בגין נזק לא ממוני, עגמת נפש, נאמד לפי טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהגות הצדדים לפני ובמהלך ההליך המשפטי, עלות התיקונים לרבות הצורך בפינוי מהדירה לצורך ביצועם. אמנם אין יחס ישר בין עלות התיקונים לשיעור הפיצוי בגין עגמת הנפש, אולם על הפיצוי להיות סביר (השווה ע"א 5602/03 הנ"ל, פסקה 16 , כמו כן ראה ת"א (מח' ת"א) 14280-02-13 כהן ואח' נ' גאון נדל"ן בע"מ, 6.7.17 והאסמכתאות שם, שם אושר פיצוי בסך 10,000 ₪ לכל דירה בגין תלאות שעברו הדיירים, למרות סכום תיקונים נמוך יחסית שאושר).

התרשמתי כי לתובעים נגרמה אי נוחות בעיקר בגלל הרטיבות מאחורי הארון מטבח שיצרה גם מפגעי ריח. אי נוחות זו תמשך גם בעת פעולות הייבוש. עם זאת, לא מדובר במקרה חמור של בעיות רטיבות והתלונות בגין החשמל, התובעים יכלו לטפל בהם בעלות נמוכה ולהימנע מאי הנוחות ביחס לרכיב זה. כמו כן עולה כי התובעים היו מודעים לטפטוף מתחת לכיור המטבח והמתינו לתובעת במקום לתקן כשל זה, דבר שיכול היה להפחית את בעיית הרטיבות שם.

מצאתי כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש , אולם בשיעור מתון. מי שסובל מבעיית רטיבות מזדרז לאפשר לקבלן לבצע את כל הבדיקות והתיקונים הנדרשים, והימנעותו מלעשות כן מפחיתה את זכאותו לפיצוי.

לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין אני מעמיד את הפיצוי בגין עגמת נפש על סך של 5,000 ₪ נכון למועד פסק הדין.

סוף דבר
15. בגין ליקויי הבניה אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 18,148 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.10.17 , מועד החישוב בחוות דעת המומחה.

הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך 5,000 ₪, נכון למועד פסק הדין, בגין עגמת נפש.

מאחר שהתביעה התקבלה רק בחלקה, מצאתי כי על הנתבעת לשפות את התובעים רק על חלק מהוצאותיהם. כאשר הפיצוי הוא סביב כ- 25,000 ₪ מתוך תביעה בסך 170,000 ₪, אין מקום לשיפוי מלא על הוצאות.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך 2,000 ₪, שיפוי עבור חלקם בשכר המומחה מטעם בית המשפט בסך 3,510 ₪.

בנוסף תישא הנתבעת בשכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום, כ"ט טבת תש"פ, 26 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.