הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ת"א 58912-06-15

לפני כב' השופטת הבכירה סבין כהן

התובעת

פרחי ספיר בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד קרן חדד

נגד

הנתבעת

הזרע סידס בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גיא שניאור

פסק דין

תביעה כספית, שעניינה נזקים שנגרמו לחקלאי בגידול עגבניות שלא צלח, לטענתו, בשל רשלנות יצרנית הזרעים, בשיווק זן העגבניות, אשר לא היה מיועד לגידול בעונת החורף.

רקע וטענות הצדדים:
1. התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר , בחקלאות ובמועדים הרלוונט יים לתובענה גידלה בארבע חממות במושב בית הגדי עגבניות מזנים שונים.
הנתבעת הינה חברה העוסקת בטיפוח זרעים לחקלאות והתובעת נוהגת לרכוש זרעים , בין היתר, זרעים בפיתוחה ובשיווקה של הנתבעת.

2. בסמוך מועדים הרלוונטיים לתובענה, פיתחה הנתבעת זן עגבניות חדש העונה לשם "אמנון" (וסימונו המסחרי הינו גם זן 27010).
לרוב, העגבניות מגודלות לאחר שתילתן ב אחת משתי עונות, עונת אביב ועונת סתיו. הגם שעגבנייה הינה צמח רב שנתי, מגודלת העגבנייה, לרוב, למשך עונה אחת, עונת החורף או עונת הקיץ בשים לב למועד השתילה.
צמיחתם של פירות העגבנ ייה נעשית בשלבים, כאשר העגבנייה דנן הינה עגבנייה המהווה חלק מטיפוס ע גבניות המכונות עגבניות "בלתי מסיימות" (זני העגבניות הבלתי מסיימות הם הזנים הגדלים בחממות) . העגבנייה צומחת במעין קומות. בכל שלב מתפתחת מעין "קומה" של פרות על הצמח, כאשר ב אותה קומה פורחים פרחים, חונטים וצומח הפרי, מעל אותה קומה צומחת שכבות עלווה, שוב קומת פרי וכן הלאה. בשלותו של הפרי היא הדרגתית, תחילה יצמח ויבשיל הפרי הקומה התחתונה וכן הלאה. גם קטיף הפרי נעשה בהדרגה, מהקומה התחתונה לעליונה. בקומה שנקטפה, לא יצמח פרי חדש והפריחה תהיה בקומות החדשות.
העגבנייה, כצמח "בלתי מסיים" ממשיכה להוסיף קומות על גבי קומות, אלא שמקובל, בהתאם לעונת הצמיחה ולטיבו של הצמח להגביל את מספר הקומות שיצמחו בעגבני יה, כך שבהגיע שיח העגבנייה למספר הקומות הרצוי (כ-12 קומות בזן האמנון בעונה הרלוונטית), נקטם החלק העליון של ה שיח (קיטום המכונה "קיטום ראש"), באופן שבו מופסקת צמיחתן של קומות חדשות ובכך בא למעשה סיום גידולו של הצמח.
זני העגבניות מחולקים לזני עגבניות המכונים עגבניות "בודדות" ו"אשכולות" עגבניות וכשמן כן הן. זן האמנון נמנה על זני העגבניות הבודדות.
עוד יצויין, כי טיפוח העגבניות ושוק העגבניות הם דינמיים. מידי פעם משווקים זנים חדשים, שלכל אחד מהם ייחודיות משלו (גודל, משקל, בשרניות, עמידות לטפילים אלו ואחרים ועוד). השוק אף הוא מכתיב את צרכיו, כאשר משתנה הביקוש גם במשתנים האמורים וגם בשאלת סיווגה של העגבנייה כעגבנייה בודדת או עגבנייה באשכול. בתקופה הרלוונטית לתובענה, החל ביקוש רב יותר לעגבניות שבאשכולות.
עוד יאמר בנוגע לעגבנייה, כי העגבנייה הינה צמח אוהב חום (תרמופילי) והשפעות החורף באות לידי ביטוי בגידול הצמח בעונת החורף.

3. לטענת התובעת, בקיץ 2013, במסגרת ימי מכירה, בהם הציגה הנתבעת את "מרכולתה" ובהמשך , באמצעות איש השיווק של שהנתבעת, מר אריאל רוטמן, הציגה הנתבעת לתובעת את זן האמנון. מר רוטמן, אשר הגיע לחממות של התובעת בקיץ 2013 וישב שם עם המגדל בשטח מטעם התובעת, מר טרבלסי , ועם מגדלים נוספים, המליץ על זן האמנון, כזן חדש אשר פותח על ידי הנתבעת. מר רוטמן הציג את הזן , על פי הנטען, כזן עמיד ובעל פרי גדול .
התובעת, אשר השתכנעה ממאמצי השיווק של הנתבעת, רכשה את העגבניות עבור שתי חממות שבבעלותה (חממות שמספרן 1 ו- 3 מתוך ארבע החממות שבמושב בית הגדי, החממות יכונו להלן לפי המספרים האמורים שניתנו להן על ידי המגדל ).
סך הכל, רכשה התובעת 47,500 שתילים.
סך הכל, על פי הנטען, גידלה התובעת בשתי החממות בהן נשתלו העגבניות מזן אמנון, עגבניות בשטח גידול של 28 דונם האחת 15 דונם שנשתלו בתאריך 15.9.13 בחממה מס' 3, השנייה- 13 דונם שנשתלו בתאריך 13.10.13 בחממה מס' 1. שתי החלקות בהדליה הולנדית שמשמעותה שהצמח מטפס על מתקן שהכינו לו, גגות החממה מחופים יריעות פוליאתילן ודפנותיה ברשת נגד חרקים, כולל תאי כניסה כפולים. הגידולים מושקים ומדושנים באמצעות מערכת השקיה ובקרה. שתילי העגבניות נרכשו משתי משתלות נפרדות- טיב שתיל בע"מ וכל שתיל בע"מ, קרי, חברת הזרע שיווקה את הזרעים למשתלות והן גידלו את השתילים.
השתילים נרכשים באופן שבו המגדל יוצר קשר עם משתלה, אשר מוכרת למגדל את השתילים בהתאם להזמנה, כאשר הזרעים נרכשים מאת הנתבעת.
במקרה דנן, על פי הנטען, כללו השתילים גם 7,500 שתילים שצמחו מזרעים שניתנו לתובעת במתנה, כחלק ממאמצי השיווק של הנתבעת (השתילים מועברים למשתלה על ידי התובעת וזו גובה בעניינם של השתילים שניתנו במתנה רק את עלות השתיל, ללא עלות הזרע).

4. לטענת התובעת, בסמוך למועד שבו החלו לפרוח הפרחים, הסתבר לתובעת, כי ישנן התפצלויות בתפרחות, בכל תפרחת ישנה כמות גדולה של פרחים, דבר שגרם בסופו של דבר לכך שהפרי שגדל היה פרי קטן מידי, בגודל של 55 גרם, במקום גודל של 220-160 גרם כמובטח, שלא היה ראוי ברובו לשיווק .
בהתאם לנטען, שעה שבצמח ישנו מספר רב של פרחים ופירות בהמשך, הפירות הינם פירות קטנים יותר, שכן לצמח אין כוח לייצר פירות רבים וגדולים.
לטענת התובעת, בהתאם להנחיות הנתבעת, דיללה את התפרחות, אלא שגם בכך לא היה כדי להועיל וריבוי הפרחים והפירות בהמשך לא פסק ולא ניתן היה להשתלט עליו.
לטענת התובעת, מסתבר, כי האמנון הינו זן שאינו מתאים לגידול חורף ובהשפעת מזג האוויר נוצר ריבוי התפרחות שגרם לפרי הקטן. התובעת טוענת, כי טרם שיווק האמנון היה על הנתבעת לערוך מבחנים לזן, על מנת לבדוק התאמתו לחורף. בפועל, נעשו מבחנים לאמנון רק בעונת הקיץ והאמנון כלל לא אושר לשיווק לצורך גידול חורף.
לטענת התובעת, הנתבעת הציגה בפניה מידע לא מהימן ואף שגוי לגבי אופן ומועד גידול העגבניות, ולכן נושאת באחריות לכשל בפרי. יצויין, כי התובעת לא פרטה בכתב תביעתה איזו עוולה מייחסת היא לנתבעת בהתנהגותה, אך על פניו מייחסת היא את עוולת הרשלנות, כאשר בהמשך טענה, כי הנתבעת נהגה באופן בלתי סביר, לא נקטה בזהירות ובמיומנות הנדרשים ולכן התרשלה בהתנהגותה, דבר שהביא לכישלון הגידול ולנזקים כספיים שנגרמו לתובעת.
התובעת תמכה תביעתה בחוות הדעת מטעם השמאי עמוס רגב מיום 20.6.15 , שעל פיה נגרם לתובעת נזק של אובדן הכנסה בשתי החממות כתוצאה מהפרי הפגום בסכום של 759,998 ₪.

5. לטענת הנתבעת, לא היה כל פגם בזן והגידול כשל בשל גל קור קיצוני ששרר בארץ בחודשים דצמבר 2013 ופברואר 2014 והתבטא בשלג בירושלים ובישובים אחרים בארץ. גל הקור פוגע בהליך החנטה- תהליך הפיכת הפרח לפרי, לטענת הנתבעת, גל הקור לא פגע רק בזן מסוג " אמנון", אלא פגע גם בזני עגבניות אחרים שגודלו באזור, גם על ידי מגדלים אחרים. כן טוענת הנתבעת, כי בשל תנאי גידול לקויים- הן מחלת צמחים שתקפה את הגידול והן גידול לא מקצועי על ידי המגדל עצמו, לא צמח הפרי כמצופה.
לטענת הנתבעת באותה חממה בה גודל זן האמנון, גודלו שתילי עגבנייה מזן אחר, זן 556, אשר אף בפירותיהם נצפו אותן התופעות כתוצאה מחנטה לקויה. הנתבעת טוענת כי הזן אמנון הוא זן ששווק בשיווק מסחרי, זן שנמכר בכל רחבי ישראל וללא כל מגבלת עונות על ידי הועדה לאישור זנים במשרד החקלאות והאישור פורסם ברשומות. הנתבעת טוענת כי לא הוגשו כל תלונות לנתבעת בגין הזן " אמנון" ומגדלי זנים שונים פנו באותה שנה לקרן לנזקי טבע ( קנ"ט) מכיוון שהנזקים נגרמו מגל קור קיצוני הנחשב אסון טבע או נזק טבע וזו אמנם פיצתה את המגדלים.

6. עיקר המחלוקת בתיק, כפי שהתבררה לאחר שמיעת טענות הצדדים, נוגעת לסוגיית התאמתו של זן האמנון לגידול חורף.
בעוד שהתובעת טוענת, כי התופעות שהתגלו בצמח קשורות לאפיונו של זן האמנון כזן שאינו מתאים לגידול חורף ולכן ריבוי התפרחות והחנטה הלקויה, הרי שהנתבעת טוענת, כי בחורף 2013-2014 שררו תנאי מזג אויר שאינם אופייניים לחורף ישראלי טיפוסי. בחורף האמור, התפתחו תנא מזג אויר קיצוניים, שהתאפיינו ברצף של ימים בהם הטמפרטורה היתה נמוכה משמעותית מהטמפרטורה הממוצעת לעונה, זאת בשני אירועי קור קיצוניים, האחד בחודש דצמבר 2013 והשני בחודש פברואר 2012. תנאי הקור הקיצוניים גרמו לתופעות האמורות בצמח והן לא היו ניתנות לחיזוי, כאשר התנאים האמורים פגעו לא רק בתובעת ולא רק בזן האמנון, אלא גם בזנים אחרים ואצל מגדלים אחרים. מדובר לפיכך בנזק טבע ולא בנזק שמקורו באיכות הזרעים.

חוות הדעת:
7. שני הצדדים הגישו חוות דעת התומכות הטענותיהם לעניין הגורם לנזק, חוות דעת אחת בתחום המטאורולוגי לעניין תנאי מזג האויר בתקופה הרלוונטית וחוות דעת נוספת של אגרונום לעניין השפעות מזג הא וויר על הצמח.
הצדדים הגישו שניהם חוות דעת שמאיות לעניין היקף הנזק, כאשר בחוות דעתו התייחס השמאי מטעם הנתבעת לקיומה של התופעה שממנה סבלו שיחי העגבניות אצל התובעת, גם אצל מגדלים נוספים, אשר גידלו לא רק את זן האמנון.

חוות הדעת מטעם התובעת:
8. הוגשה חוות דעת בתחום המטאורולוגי מיום 20.5.2016, על ידי מר דודי עדרי.
מר עדרי בחן את הטמפרטורות הממוצעות בתקופה הרלוונטית לעומת ממוצע הטמפרטורות לאורך השנים וכן התייחס לסוגיית קיומה של קרה במועדים הרלוונטיים. מר עדרי קבע בחוות דעתו: "כאשר בוחנים את הטמפרטורה המקסימלית שנמדדה בחורף 2014-2013 לעומת הממוצע הרב שנתי, מגלים שבחודש דצמבר 2013 הטמפרטורה המקסימלית הייתה דומה לטמפרטורה המקסימלית הממוצעת. ובחודש ינואר- אפריל 2014 גבוהה ב- 3-4 מעלות מהממוצע הרב שנתי." כמו כן, מר אדרי קבע בעדותו כי : "היה אירוע אחד בין 10-16 שהיו מספר ימים שהטמפרטורות מיום ליום התרחקו מהממוצע אבל אף פעם לא הגיעו ל-0." בסיכום חוות דעתו, בסעיף 12 קבע, כי "כאשר בוחנים את הטמפ' המקסימלית שנמדדה בחורף 2013 -2014 לעומת הממוצע הרב שנתי, מגלים שבחודש ספטמבר 2013 הטמפ' המקסימלית הייתה דומה לטמפ' המקסימלית הממוצעת. ובחודשים מרץ- אפריל 2014 גבוהה ב- 4-3 מעלות מהממוצע הרב שנתי."

9. בתחום האגרונומיה, התובעת נסמכת על חוות הדעת של פרופסור שוסיוב- חוקר מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, אשר ביקר בחממות וקבע כי אישור זן דורש בחינות מקיפות בתנאי גידול שונים על פני מספר שנים לפני שניתן לשחרר זן חדש שיאפשר גידול כלכלי מוצלח. אחת התכונות הגנטיות של הצמח הינה פגמים בהתפתחות הפרי בטמפרטורות נמוכות. עבודות הראו, שהטמפרטורות גידול נמוכות מידי גורמות לתופעות אבנורמליות בהתפתחות אברי רבייה של הצמח וכתוצאה מכך מתקבלים מספר פרחים גדול מידי ופירות קטנים וחסרי ערך כלכלי. טיפוח גנטי נכון, מאפשר בחירת זנים שאינם רגישים לתופעות האמורות בטמפרטורות נמוכות גם בחורף של מדינת ישראל. מכאן ברור, "שטיפוח עגבניות דורש בחינות מקיפות בתנאי גידול שונים על פני מספר שנים לפני שניתן לשחרר זן חדש בביטחון שהוא אכן יאפשר גידול כלכלי מוצלח."
לטענתו, חברת הזרע נהגה ברשלנות, כאשר שחררה את זן אמנון לגידול בחורף ובכך נגרם לה הנזק. במסקנתו זו, נסמך פרופ' שוסיוב על דבריה של הגב' שלי גנץ ממשרד החקלאות , לפיהם הזן אמנון נבדק רק במבחני הקיץ הנערכים במו"פ דרום הבשור והתוצאות היו סבירות. אך בעונת החורף הזן נבדק רק עונה אחת וברמת תצפית בלבד וכאמור לא הומלץ ובמיוחד לא לעונת החורף.
בעדותו, חזר פרופ' שוסיוב על כך שטמפרטורות נמוכות גורמות להתפתחות אבנורמלית באברי הרבייה עם תפרחת מרובה והתפצלות הפירות לפירות קטנים, לטענתו, תופעה זו היא גנטית וקשורה בזן, לכן היה לו ברור כי חברת הזרע הוציאה זן שאינו מתאים לחורף. "הייתי במקום ראיתי את ההתפצלויות וקראתי את חו"ד של המדריכים החקלאיים, ברור לחלוטין שחברת הזרע הוציאה בפזיזות זן שאינו מתאים לחורף.. ברור לחלוטין שהזן הזה שווק ברשלנות."

10. לעניין הנזק, הגישה התובעת את חוות דעתו של מר רגב עמוס- שמאי רכוש וחקלאות אשר נתן חוות דעת מיום 20.6.15 , שנערכה לאחר שלושה ביקורים בחלקות הגידול בתאריכים 27.3.2014, 30.3.2014, 22.4.2014, לחוות הדעת צורפו מסמכים ( חשבוניות , תעודות משלוח, חוברת תחשיבים לגידול של משרד החקלאות, נתונים מטאורולוגיים- טמפ' מינימום ומקסימום בתקופה הרלוונטית, מכתבה של הגב' שלי גנץ מיום 28.4.2014 , מכתבה של חברת רוי רום מיום 13.5.2014 לעניין איכות הסחורה ששווקה לה). כך קבע השמאי בחוות דעתו : "במספר ביקורים פיזיים שערכתי בחלקות הגידול המדוברות מזן " אמנון" במושב בית הגדי, נוכחתי לדעת, כי חלק מפירות העגבניות קטנים ביותר ממשקל ממוצע של כ- 55 גר' ליחי' במקום 170-220 גר' ליחדה במשקל מוצהר, ושתילי העגבניות בעלי תפרחות רבות ביותר עם פירות קטנים שאינם ראויים כלל לשיווק. חרף זאת נעשו מאמצים ע"י החברה למזער את נזקיה ע"י קטיף אותה תוצרת חקלאית אשר הייתה ראויה לשיווק."
לאחר שהוגשה חוות הדעת השמאית מטעם הנתבעת, הוגשו על ידי מר רגב שתי חוות דעת נוספות, משלימות 4.3.16 ומיום 10.11.16 . חוות הדעת הנוספות התייחסו בעיקר לגודל החממות ולתחשיב באשר לאופן הערכת הנזק.

חוות הדעת מטעם הנתבעת:
11. בתחום המטאורולוגיה הוגשה חוות דעתו של ד"ר נח וולפסון- מומחה למטאורולוגיה. ד"ר וולפסון בדק את הטמפרטורות בתקופה הרלוונטית, כשהוא נסמך על נתוני חברת מטאו-טק. בחוות דעתו מיום 23.12.15 , הסיק: "אני חושב שהשמאי טועה בהגדרות המטאורולוגיות, אגדיר במטאורולוגיה המונח " קרה" מוגדר כאשר הטמפ' יורדת מתחת לאפס מעלות, מה שקרה כאן שהיה רצף גדול של ימים שהטמפ' הייתה מתחת לממוצע הרב שנתי. היה קור עז זה היה אירוע שלפחות 10 ימים רצופים, הטמפ' הייתה ב-6 מעלות נמוכה מהממוצע השנתי שלה."
לטענתו: "בחודש דצמבר 2013 נרשמו 3 ימים בהם טמפרטורות המקסימום הייתה כ- 10 מעלות מעל טמפרטורת המקסימום הממוצעת הרב שנתית (01-03.12.14), באמצע החודש נרשם רצף של 10 ימים בהם טמפרטורת המינימום הייתה נמוכה בכ- 5-8 מטמפרטורת המינימו0 הממוצעת הרב שנתית ( 12-21.12.14)." כך גם לטענתו, בחודשים ינואר 2014 ופברואר 2014 נרשמו מספר ימים עם טמפרטורות מתחת לממוצע השנתי באותו חודש.

12. בתחום האגרונומיה, הוגשה חוות הדעת של ד"ר איתן פרסמן, חוקר במחלקה לירקות במנהל המחקר החקלאי- מכון וולקני. ד"ר פרסמן ציין בחות דעתו ובעדותו, כי העגבנייה היא פרי האוהב חום וכי גידול בתנאי חורף פוגם בהנבה. ד"ר פרסמן ציין, וכי הוא מכיר את התופעה לפיה, ירידה בטמפרטורה מביאה לעלייה במספר הפרחים ב תפרחת והסתעפותה ולכן מומלץ לקטום חלק מהתפרחת או לדלל את הפרחים כדי להעלות את גודל הפירות, שכן "הפחתת מספר הפירות נועדה להגדיל את כמות המזון המגיעה לפירות הנותרים וכך להעלות את גודלם ואת איכותם."
המומחה הוסיף: "אחת התגובות המוכרות לקור מתון יחסית ( טמפ' לילה דל כ- 12-10 מ"צ- מעלות צלזיוס) היא עלייה במספר העלים לתפרחת מלווה בהסתעפות התפרחת. ולכן מומלץ לקטום חלק מהתפרחת או לדלל פרחים כדי להעלות את גודל הפירות החונטים, כפי שמומלץ ממילא, בדף התיאור ( Data (sheet של הזן אמנון. "תגובה מוכרת נוספת, שהתקבלה במסגרת המחקרים שהובלתי היא שהקור המתון פוגע בהתפתחות גרגרי האבקה ושגם השתחררות גרגרי האבקה מהאבקנים משתבשת בתנאי חורף."
"בנוסף, מצאנו שהקור המתון גורם לכך שפעילות רקמות הניתוק מעוכבות במידה רבה או נמנעת."
"בהשפעת קור קיצוני יותר (10-8 מ"צ) מספר גרגרי האבקה עלול לרדת מתחת לסף קריטי המאפשר קבלת פרי בגודל מסחרי." "גידול עגבניות בחורף מהווה אתגר בשל רגישות הכללית של הגידול לקור."
"אשר לזן אמנון, אינני מכיר את הזן הספציפי ואת מידת התאמתו לגידול ב. אולם ממחקרי ומניסיוני ומהתעניינות במצב גידול העגבניות העכשיו בחורף, אני יכול להסיק שנתוני חורף 2013/14 באזור גידול בית הגדי, היו קיצוניים במיוחד ושתגובתו של הזן אמנון לתנאים אלה לא הייתה שונה מזנים אחרים."
ד"ר פרסמן אישר בעדותו כי אינו זוכר מתי התבקש להכין את חות דעתו וכי מעולם לא ביקר בחממות, מעולם לא ראה ואינו מכיר את הזן " אמנון" וכי חוות דעתו מבוססת על ידע והסתכלות בנתונים המטאורולוגיים.

13. לשם הערכת הנזק, הוגשה על ידי הנתבעת חוות דעתו של השמאי יגר נבו, אשר הגיש חוות דעתו ביום 19.1.16. השמאי ביקר בחממה בתאריך 23.04.2014 וערך את חוות הדעת ב- 1/2016. מר נבו ציין בעדותו, כי אינו מומחה לעגבניות וכי התייחס בעיקר לנתונים המטאורולוגיים, לכמויות וכד'. בחוות הדעת נסמך השמאי על נתונים של חברת מטאו-טק שכללה טמפרטורה מאזור מושב בית הגדי. לטענתו טמפרטורת המינימום הייתה נמוכה ב-10 מעלות מהממוצע השנתי במושב בית-הגדי במשך מספר ימים.
השמאי נבו בחן לשם עריכת חוות דעתו גם חלקות של מגדלים אחרים:
חלקת יעקב לוי ממושב תלמי בילו שגידל זן " אמנון" ונפגע מגל הקור; חלקת שלמה סקאזי ממושב מלילות שגידל עגבניות מזן 1140 ונפגע מגל הקור; חלקת מלכה חבצלת ממושב יבול שגידלה עגבניות מזן " אמנון" וגם אצלה היו נזקים מגל הקור ו חלקת פיני שריזאדה ממושב פעמי תש"ז שגידל עגבניות מזן קריולה וגם הוא נפגע מגל הקור.

השמאי נבו ציין בחוות דעתו, כי בחממות התובעת ניתן לראות בנוסף לפגיעה מגל הקור הקיצוני גם פגיעה מוירוס צהבון האמיר. השמאי אמד את היקף הנזק מגל הקור ב- 15.85 דונם. ביחס לחלקות הנוספות אותן בחן, ציין השמאי "בקרנו בחממות מגדלים נוספים בהן גדלות עגבניות מהזנים אמנון, 1107, קריולה, 1140 ובכולן מצאנו את השפעת גל הקור העז שהיה בדצמבר 2013- ינואר 2014 המתבטאת במופע של חנטה גרועה, פרי קטן, בעל צורה לימונית ומנגד, כמויות גדולות של פרי".

השמאי נבו חלק על השמאי רגב בשאלת היקף הנזק, כשחלק מהמחלוקת נוגע לשאלת גודל החממות ואומד השתילה בהן.
גם השמאי נבו הגיש חוות דעת נוספת, משלימה מיום 9.8.16, בתגובה לחוות דעתו של השמאי רגב וחוות דעת משלימה נוספת מיום 9.5.17.

הראיות:
14. נוסף על חוות הדעת מטעם הצדדים, הוגשו על ידי הצדדים תצהירי עדות ראשית.
התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם בעליה ומנהלה, מר מיכאל חדד. כן הוגש תצהיר עדות ראשית על ידי מי שגידל בפועל בחממות את העגבניות, החקלאי מר חיים טרבלסי עוד הוגש תצהיר על ידי מנהל השיווק אצל התובעת מר ציון מלכה. התובעת הגישה בנוסף תעודת עובד ציבור של הגב' שלי גנץ, מדריכה ארצית לגידול עגבניות מאכל במשרד החקלאות. באמצעות תעודת הציבור הוגש מכתבה של הגב' גנץ מיום 28.4.14.
מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר יצחק (איציק) עזרא, מנהל השיווק אצל הנתבעת וכן תצהירו של מר אריאל רוטמן, איש השיווק אצל הנתבעת.
הוגשו על ידי הצדדים מוצגים שונים, הן לעניין החבות והן לעניין הנזק.
העדים כולם, לרבות הגב' גנץ נחקרו על תצהיריהם או חוות דעתם.
סיכומי הצדדים הוגשו בכתב.

דיון והכרעה
15. בפתח הכרעתי ועל מנת להסיר סוגיה זו מהמסגרת הדיונית, איני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה המקור לנזקים בחממת התובעת הינו בשל בעיה בתנאי הגידול. על פניו, מר טרבלסי הינו בחקלאי עתיר ניסיון ואף מר אריאל רוטמן טען בתצהירו כי: "המגדל טרבלסי קטף מספר קומות תקינות, לפני שבאו לידי ביטוי נזקי גל הקור הקיצוני ופגיעת צהבון האמיר. הפירות בקומות התחתונות הניבו פרי תקין ושווקו ללא בעיה. כאמור מדובר בשתילת סתיו בספטמבר- אוקטובר." ( סעיף 44 לתצהירו). דברים אלו של מר אריאל רויטמן מעידים כי מדובר בחממות שגודלו כראוי.
זאת ועוד, טענותיו של מר רוטמן לגבי שיטת ההשקיה, לפיה שיטת ההשקיה לא התאימה לקרקע שעליה גודלו הצמחים אף היא לא הוכחה. המומחים מטעם בית המשפט שניהם תלו את הגורם לבעיה בפרי בפגעי מזג הא וויר והתאמת הפרי לגידול חורף ולא בתנאי הגידול. אוסיף ואומר בעניין זה, כי גם אין טענה של המומחים, כי התופעות שהתגלו בפירות קשורות באופן כלשהו לתנאי הגידול.
אמנם, ישנה מחלוקת בין הצדדים באשר להיקף הנזק בחממה מספר 1 שהינו תוצאת מחלת צהבון האמיר שפגעה בחלק מהגידולים בחממה, אך לא בכך עסקינן ושאלה זו רלוונטית לכל היותר לשאלת היקף הנזק. גם לשיטת הנתבעת לכל היותר ב- 40% מהחממה ולא בכולה פשט הו וירוס, כאשר בכל החממה התגלו בעיות חנטה או פירות קטנים.

סוגיית התאמת הזן אמנון לגידול החורף.
16. טענתה הראשונה של התובעת, שעליה מנסה התובעת לבסס את טיעוניה, כי זן האמנון אינו מתאים לגידול חורף הינה הטענה, כי זן האמנון לא אושר על ידי הוועדה לאישור זנים, כזן אשר ניתן לשווקו בעונת החורף, דהיינו, הזן אינו מתאים לגי דול חורף ומכל מקום, לא נעשו מספיק בחינות באשר לזן טרם שיווקו המסחרי.
למען הסר ספק, התובעת לא טענה להפרת חובה חקוקה, דהיינו שיווק הזן בניגוד לאישור הוועדה, אלא עסקינן כאמור בעוולת הרשלנות.

17. בהתאם להוראות תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), התש"מ-1080, כל הזנים ששווקו בשוק במועדים הרלוונטיים לתובענה חייבים היו לעבור אישור של ועדה לאישור זנים שהוקמה על ידי שר החקלאות (בינתיים פוזרה הוועדה והיום הזנים המשווקים אינם עוברים אישור וועדה, חרף הוראות התקנות). הוועדה לאישור זנים מתכנסת ובוחנת את אותם זנים אשר מבוקש לאשר באותה שנה. עם אישורו של זן מסויים, מפורסם האישור ברשומות. חלק מהזנים מאושרים לשתילה במהלך כל השנה וחלקם מאושר לעונה מסויימת.

בעניינו של זן האמנון, ביום 11.11.13 פורסם דבר אישורו של זן האמנון ברשומות (י"פ 6691). בפועל אישורו של הזן אמנון נעשה בישיבת הוועדה לאישור זנים מחודש יולי 2013 ואושר בחתימת הוועדה בראשית חודש אוגוסט 2013.
בטרם מאושר זן מסויים, נערכים לאותו זן מבדקים. חלק מהמבדקים מבוצע על ידי המטפח, במקרה דנן, הנתבעת, וחלק מהמבחנים נעשים על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (המו"פ) .
עריכת מבחנים על ידי המו"פ כרוכה בתשלום המשולם ל מו"פ, אך למטפח אינטרס לבצע את המבחנים האמורים, שכן על פי תוצאות המבחנים, שנעשים על ידי גוף ניטראלי מטעם המדינה, ניתנת המלצה האם לאשר את הזן אם לאו.
בשל העלויות הכרוכות בביצוע המבדקים האמורים, מבוצעים במו"פ שני סוגי מבדקים "מבחנים" ו "תצפיות", כשההבדל בין השניים הינו במספר החזרות של הניסוי, דהיינו מספר השתילות שנעשות לאותו זן לצורך ביצוע המבדק. המבדקים נעשים לרוב לאורך מספר עונות, על מנת לוודא את איכותם של הצמחים , נוכח שינויים בין עונה לעונה ושינויים אפשריים לאורך השנים .

18. כך תיאר מר רוטמן את תהליך פיתוח פרי חדש על ידי הנתבעת :
"כל זן שנוצר בזרע, אם יש לו בגדול 3 שלבים, וגם הם מתחלקים נקרא להם, אר, די ומסחרי.
שלב ראשון הוא שלב הטיפוח הזן הנמצא אם נדבר על האמנון הוא היה בשנת 08-10 הוא נבחן בשנתים האלה אצל המטפחים ב- 2 תצפיות ב- 2008 4 תצפיות בשנת 2009 ובשנת 2010 גם יותר היו תצפיות של שלב 2, 2 תצפיות ב- 2 עונות המטפחים עושים 2 חזרות.
במקרה הזה עבדנו עם ממן ממבטחים, ברגע שהזן המטפח ומנהל של אותו שוק, מחליטים שהזן הה מתאים לעבור לשלב של השני פיתוח ואז הוא מיוצר בהקפים יותר גדולים זה היה באמנון 2010. האמנון מיוצר בהיקף יותר גדול ונבדק במספר רב של תצפיות.
אם אנחנו מדברים על שנת 2010-2011 הוא נבדק ב- 5-6 תצפיות בישראל וגם בעונת אביב וגם בעונת סתיו, ואז הוא עובר לשלב הקדם מסחרי. ואז הוא עובר לשוק המקומי לבחינה.
גם בשלב המסחרי יש לנו מבחנים פנימיים.
רק בסתיו 2011 בדקנו אותו גם במו"פ. מה שקורה בקדם המסחרי אנחנו לוקחים את הזן הוא מיוצר בחצי מסחרי, בסדר גודל של 20-100 את זה אנחנו פורסים אצל חקלאים בעונות שונות, בהיקפים שונים, זה יכול להיות גם בערוגה, או כמו באמנון אצל מיקי חלילי 6000 שתילים.
יש לי פה רשימה של תצפיות. זה יכול לנוע עשיתי חישוב של 27,000 שתילים בשנים 2011-2012 שבהם בדקנו את הזן.
רק בסוף התהליך בסוף אותה שנה מחליטים שהזן מתאים והוא עולה פר עונה, אם אנחנו מחליטים שבעונה מסויימת הוא לא טוב, הוא יעלה רק בעונה טובה.
זה מסלול נפרד מהמסלול שעשינו דרך המו"פ אלה שני מסלולים נפרדים.
ש: המבחנים הפנימיים הם הדרגתיים, זה הולך על פני מספר שנים.
ת: כן.
ש: המבחנים הפנימיים האלה הם מפורסמים זה מועבר למו"פ או לחקלאים?
ת: אני לא יודע אם זה מועבר למו"פ אבל בהחלט אנחנו משתפים את החקלאים. אנחנו לוקחים אותם לראות את הזנים האלה. זנים טובים אנשים הולכים לראות אותם לבד, אפילו לא צריך אותי בשביל זה. ...
ש: כשאנו עוברים את השלב הראשוני אתם עוברים לשיתוף פעולה עם המו"פ
ת: לא, זה יכול להיות במקביל.
ש: חברת הזרע משתתפת במימון של תצפיות של מו"פ.
ת: בוודאי יש עלות למבחן ויש עלות לתצפית. אנחנו קובעים איזה זנים אנחנו רוצים לבחון." (עמ' 139-140 לפרוטוקול).

19. התובעת טוענת, כי הזן דנן לא אושר על ידי הוועדה לאישור זנים ומכל מקום, לא אושר לגידול בעונת החורף.
התובעת תומכת טענתה זו במכתבה של המדריכה החקלאית הארצית הגב' שלי גנץ, אשר ביקרה בחממות בחודש מרץ וביום 28.4.14 ערכה מכתב, הנושא כותרת "המלצות המדריך". הגב' גנץ כתבה באותו מכתב:
"בביקור בחממה במהלך חודש מרס בלט במיוחד שתפרחת הזן מתפצלות ובנוסף בעלות מספר רב של פירות. נראות בעיות חנטה באופן כללי לאורך מס' תפרחות.
זן זה נבדק במבחני הקיץ הנערכים במו"פ' דרום-הבשור והתוצאות היו סבירות. ובעונת החורף נבדק רק עונה אחת וברמת תצפית בלבד., "מבחינת המלצות משרד החקלאות שה"מ עדיין הזן אמנון לא מומלץ ובמיוחד לא לעונת החורף".

פרופ' שוסיוב, ביסס את חוות דעתו על קביעותיה אלה של הגב' גנץ.
כך כותב פרופ' שוסיוב:
"ממ"ר עגבניות במשרד החקאלות גב' שלי גנץ שגם היא תיארה את התופעה קבעה בהמלצות שלה שהזן אמנון מעולם לא אושר לגידול בחורף אלא רק בקיץ.
זן זה אכן נבדק במבחני קיץ הנערכים במו"פ דרום- הבשור והתוצאות היו סבירות. אך בעונת החורף הזן נבדק רק עונה אחת וברמת תצפית בלבד וכאמור לא הומלץ ובמיוחד לא לעונת החורף."

20. הן הגב' גנץ והן פרופ' שוסיוב נחקרו על דברים אלו, לאחר שהוברר, כי הזן אמנם נבדק בעונת החורף ואמנם אושר על ידי הוועדה לאישור זנים, ללא מגבלה באשר לעונת הגידול.
כך העידה הגב' גנץ:
"אני חייבת לציין שיש 2 שפות, אחת של חברות מסחריות שמדברת על הזנים שלה, יש את המערכת שלנו שאנו לא ממליצים על זנים שהם לא עברו את המבחנים שלנו שזה לפחות 3-4 עונות.
אנו לא מייצגים אף חברה, יש את הפרוטוקול שלנו, הדירות היא מאוד חשובה, כי כעונה אחת לא תמיד דומה לשנייה מבחינת אקלים, ועונה.
אז אנו מחפשים את היציבות שרק לאחר שהוכחה היציבות, זה לא משנה , כשיש יציבות, רק אז בדפי המלצה לגידול הזנים בישראל מטעם שה"מ ממשרד החקלאות רק אז אנו ממליצים על הזמן זו שפה אחת.
שפה אחרת היא שיש חברה שממליצה, ולא סתם הם פונים אלינו, הם צריכים לכאורה את החותמת שאנו מכשירים את הזמן. וככה זה התנהל עד היום ועדיין מתנהל.
יש 3-4 שנים שזה תחום אפור, ויש חברות ולא משנה גם הזן, שהם מצליחים לשווק את הזן עד שיש בהירות ויודעים שיש יצבות לזן. לחברה לוקח המון המון שנים לטפח את הזן והם מנסים לשמור את היציבות. (עמ' 15-16 לפרוטוקול).

לגבי האמנון העידה הגב' גנץ:
"לגבי אמנון מבחן התוצאה מגלה שלא גידלו אותם יותר מידי, ויש המון דוחות שאני כתבתי והייתי שותפה, הזן אמנון לא נכנס לדפון ההמלצות, אני מחדשת את הדפון אחת לשנה שנתיים, והוא לא היה רשום אף פעם בדף ההמלצות, ולראייה לכך שהזן יצא מעצמו כעבור שנתיים, לא מגדלים אותו.
אם תעשו סקר, אני לא מכירה את כל חקלאי ישראל אך בשיחה עם משתלות הוא לא נמכר.
ש: אולי בגלל שאת לא ממליצה עליו.
ת: זה לא הגיע לרמה של השאלה הזאת, כי השטח הפנים. זן אמנון אף פעם לא נכנס להמלצות.
יש לנו רמה של ניסוי ורמה של תצפית, בניסוי אנו עושים 4 חזרות מה שזה אומר שיש לזה חוזק מדעי יותר חזק ואנו עושים בדיקות סטטיסטיות, והחברה לא המשיכה עם הזן.
בדקנו ואני לא אסתכל בניירות, ולדעתי בדקנו ברמה של תצפית לחברה לא היה עניין לקדם אותו, מבחינה של הבחינה הציבורית.
ש: את ישבת במשרד וכעבור חודש כתבת לחקלאי מכתב לבקשתו, וכתבת שהזן לא מומלץ, האם בדקת אז.
ת: אני מניחה שבדקתי, לאחר שאני מעיינת במוצגים אני רואה שמדובר בתצפית.
פעמים תצפית. אז בזמן הכתיבה זה היה רלוונטי.
אם נתת לי 4 מבחנים אז סימן שהיו 4 מבחנים.
לפעמים הוא מופיע בקוד ולא בשם, אני לא תמיד יודעת לעשות את ההצלבה בין הקוד לשם וזה לא התפקיד שלי.
ש: אני מפנה למכתב שבו נרשם שנערכה תצפית אחת בלבד, האם זה נכון.
ת: זה כתוב.
ש: האם בדקת כמה מבחנים ותצפיות שנערכו בזן הזה.
ת: כתבתי מתוך הזכרון. אם אתה אומר שנבדק פעמיים כנראה אתה עשית שיעורי בית ואני לא עשיתי.
ש: מפנה אותך לזן 27010 מסכימה איתי שהיא נבחן פעמיים בעונת החורף.
ת: אוקי." (עמ' 18-19 )
ובהמשך:
"ש: בפסיקה כתוב המלצות שלך, את אומרת הזן אמנון לא מומלץ ובמיוחד בחורף.
ת: תראה מה אני כותבת, התחלתי וזה מה שכתוב, מבחינת ההמלצות של משרד החקלאות ... עדיין בשלב הזה הזן לא היה מומלץ. כנראה שלמילה זו היתה משמעות. "

וכן:
"ש: האם נכון כשאמרת שממליצים לבדוק עונה נוספת, התייחסת למבחנים של 2011-2012.
ת: נכון.
בדקנו אותו חורף נוסף, ז"א הוא היה ברמה של תצפית, ז"א שאין לו חוזק סטטיסטי."

הגב' גנץ התבקשה להתייחס לכך שזן האמנון אושר בוועדה, בניגוד לדברים שנרשמו על ידה במכתב מיום 28.4.14:
"ש: בתור ממ"ר עגבניות מה הממשק שלכם עם הוועדה לרישום זנים
ת: בד"כ הוועדה הזאת מי שמגיש ואני לא מצויה בה. אליה פונים לחברות הזרעים שרוצים למכור את הזן, הם צריכים לתאר בעבודה או תצפיות או כמויות מסחריות, לעיתים יש מסלול של מאות דונמים ואם זה נראה טוב לאורך 3- 4 שנים.
יש מסלול כזה, אני לא מדברת על העגבניה הזאת אלא באופן כללי, אם במצב של 3-4 שנים, למשל אם המלון נבחן בהיקף מסחרי והמדריך ליווה את החלקות האלה ויש יציבות שזה זן טוב, זה יכול להיות עם משקל מאוד גבוה בנוסף לעבודות.
ש: אז הוועדה תאשר אותו.
ת: כן בהמלצה של הממ"ר הרלוונטי.
ש: קרה מקרה שהממ"ר לא המליץ על הזן והוועדה לא אישרה אותו.
ת: לא הגיוני. לא ידוע לי על מקרה כזה. אבל זה לא המקום שלי בכלל, אני אגרונומית באתי והלכתי.
ש: אני מראה לך את ההחלטה של הוועדה לרישום זנים, נספח 5 לתצהיר אריאל רוטמן, כפי שאת רואה ברשימה, עגבניה אמנון אושר.
ת: זה לא אני מאשרת את זה.
ש: אם לא היתה המלצה שלך זה לא היה מתקבל.
ת: כן. אבל מה זה התאריך הזה זה יולי 2013. לאיזה עונה זה?
ש: האם כאשר אתם מאשרים זן אתם מאשרים לעונה.
ת: זה לא אישורים שלי, בוודאי. כל המלצה של שם מומלצת לעונה.
אני לא מכירה את האנשים בוועדה. זה לא העניין שלי לחלוטין לא. אני לא יודעת ואני גם לא רוצה לדעת.
הדבר היחידי שאני מוציאה המלצות, הוא מומלץ בעקבות עבודות ותמיד זה יהיה לעונה הרלוונטי.
מה אתה מנסה לערער את האמינות שלי עם הדקויות.
... ש: באותו זמן לא פורסם הדוח שלך על הזנים, את התבקשת להגיש אותו בהקדם.
ת: אתה מביא לי זנים שאני לא יודעת על מה אתה מדבר.
את חושבת שאני זוכרת את כולם, אני יכולה לבנות על הזכרון שלי, זה יותר גרוע מאופנה כל 3-4 שנים יוצאים זנים.
רק את המובילים אנחנו זוכרים.
אני לא מגיעה לוועדות האלה, לפעמים ממלא טופס כי החברה יושבת לי על הוריד שאני אכתוב על הזן הזה.
אמנון נבדק אצלי ברמה של תצפית ואני בטוחה שרשמתי את זה.
מבחן התוצאה הוא לא יציב לא מגדלים אותה, ותכלו למשתלות ותראו מי קונה אותו." (עמ' 20-219.

פרופ' שוסיוב העיד :
"ש: לשאלת בית המשפט, שלי גנץ אמרה שיכולים להיעשות במקביל ניסויים על ידי החברה.
ת: הניסויים יכולים להיעשות גם על ידי חברת הזרעים, אך כדי שהניסוי יחשב, הם חייבים להגיש דו"ח מסודר למשרד החקלאות לוועדה לאישור זרעים. לא בדקתי זאת. הסתמכתי בעניין זה על חוות הדעת של שלי גנץ, שהיא האוטוריטה בתחום, היא זו שנותנת המלצות לחקלאים גם הוועדה הם אוטוריטה. אם הוועדה נתנה אישור לחורף, סיימתי את טיעוניי. שלי גנץ אמרה שלקיץ הוא מאושר, זה כתוב במכתב שלה. היא אמרה שהוא מתאים לקיץ. היא כתבה שהתוצאות סבירות, אז אולי גם לקיץ הוא לא מאושר. אם בית המשפט אומר לי שלגבי הקיץ היא אמרה שהתוצאות טובות במיוחד, אז אפשר לשווק אותו בקיץ." (עמ' 42-43) .

21. בתקנות הזרעים (רשימת הזרעים המורשים למכירה) מופיעים הפרטים שעל מגיש הבקשה לפרט בבקשתו. בין היתר, על מגיש הבקשה לפרט את המבחנים שנערכו לזן (תקנה 4 לתקנות). החלטת הוועדה נסמכת בין היתר על אותם מבחנים ועל מבחנים ואף ניסויים שראשית היא לבצע בעצמה ובסופו של יום "ראתה הועדה כי זן נבדק ונבחן וכי הזן מתאים לתנאי גידול בישראל תורה להוסיף את הזן לרשימת הזנים." (תקנה 7) .
מתוך עדותם של שני העדים עולה בסופו של יום, כי העדים סומכים על שיקול דעתה של הוועדה לאישור זנים, כך שאם זו אישרה זן מסויים, יש להניח, כי הזן עבר בדיקות בהיקף ראוי על מנת שהזן יהפוך לזן מסחרי."

שעה שפרופ' שוסיוב נחקר על חוות דעתו, נסמך פרופ' שוסיוב במידה רבה על דבריה של הגב' גנץ לפיהם זן האמנון לא נבחן ואושר על ידי הוועדה. שעה שהסתבר, כי הזן אושר, טען פרופ' שוסייב: "אם הוועדה נתנה אישור לחורף, סיימתי את טיעוניי."
על פניו, לקביעת הוועדה יש משקל רב. הוועדה בוחנת, כי אכן נערכו די מבחנים לאותו זן על מנת שיאושר והגב' גנץ, הגם שביקשה לנתק עצמה מקביעות הוועדה, ציינה, כי החלטות הוועדה מבוססות במידה רבה על המלצותיה והמלצות חבריה, בבחינת לא הגיוני שהממ"ר לא ימליץ על זן והוועדה תאשר אותו.

22. התובעת טוענת, כי היה על הנתבעת להציג את כל המבחנים אשר נערכו לזן על מנת להוכיח, כי הזן אמנם ראוי לשיווק בעונת החורף.
חלק מאותם מבחנים הוצגו, ואין חולק, כי אמנם בוצעו מבחנים לזן האמנון. איני סבורה, כי היה על הנתבעת להציג את כל המבחנים והתצפיות שנערכו לזן על מנת להוכיח, כי זן האמנון אמנם ראוי.

ראש וראשית, נטל ההוכחה רובץ לפתחה של התובעת.
התובעת ביססה טענותיה על חוות דעתו של פרופ' שוסיוב, אשר לצורך עריכת חוות דעתו לא בחן את השאלה האם בוצעו די מבחנים לצורך אישורו של הזן. פרופ' שוסיוב סמך טענותיו על דבריה של הגב' גנץ לעניין אישורו של הזן, דברים שהתגלו כשגויים, כשפרופ' שוסיוב עצמו מאשר, כי אם הזן אושר על ידי הוועדה "הסתיימו טיעוניו".
הנתבעת זכאית ליהנות מחזקת תקינות הוועדה, אשר אישרה את הזן לאחר עריכת מבחנים ולו אמנם סברה התובעת, כי לא נעשו די מבחנים על מנת שהזן יהא ראוי לשיווק, היה עליה לבחון את מספר המבחנים שנעשו, לבדוק את תוצאותיהם ולהראות, כי הנתבעת נהגה ברשלנות בעת ששיווקה את הזן ולא לצפות, כי הנתבעת תציג את כל תהליך בחינת הזן, על מנת להוכיח שלא התרשלה והלוא, אין עסקינן בהליך שבו נטל ההוכחה רובץ על הנתבעת.

23. לצורך דיון בסוגיה זו, איני רואה בקביעת הוועדה כראה וקדש. חברת הזרעים יכולה לנהוג ברשלנות גם כאשר זן אושר בוועדה, אלא שהוכחת הרשלנות עודנה מוטלת על התובעת והיה על התובעת עצמה כדי להראות שהזן לא נבחן כראוי, לבחון את אותם מבחנים שנערכו לזן ולהראות מתוכם, כי לא היה בהם די.
התובעת, גם בחוות דעתו של פרופ' שוסיוב, בחרה להתעלם מדרך אישורו של הזן (למעט בדרך של הסתמכות על דבריה של הגב' גנץ) ובחרה להתמקד בתוצאה.
התוצאה במקרה דנן, בפרט נוכח טענת הנתבעת, כי מדובר בתופעה שלא התרחשה רק בזן האמנון, אין בה כדי להעביר את הנטל אל שכמה של הנתבעת והתובעת אף לא טענה להיפוך הנטל.
מכאן, שעה שלא הוכח, לבד מאמירה כללית, כי לא בוצעו די מבחנים לזן, אין בידי לקבל קביעה זו.
גם דבריה שלה גב' גנץ בנוגע למספר החזרות שהיה על הנתבעת לערוך בזן ומספר עונות התצפית או הניסויים שהיה על הנתבעת לבצע בזן, אין די בה. ללא דיון בתוצאות הניסויים ובהיקפם, תוך בחינה ספציפית של מה שנעשה בפועל, לא ניתן לקבוע, כי ההחלטה לשווק את הזן היתה החלטה שגויה.
סוגיה זו יכולה היתה בוודאי להתברר במסגרת הליכי הגילוי ומר רוטמן אף היה מוכן להציג במהלך הדיון את תוצאות התצפיות, אלא שב"כ התובעת סרבה לקבלן, בטענה שלמיטב זכרונה, המסמכים התבקשו במהלך הליכי הגילוי והתובעת סורבה.

24. אשר למבחנים שאמנם בוצעו לזן האמנון והוצגו כראיה, הוצגה תצפית שנעשתה על ידי מו"פ דרום בקיץ 2012 (נ/1) זן האמנון נבדק גם במסגרת תצפית שנערכה (זן האמנון כונה זן 27010) וצויין לגביו: "היבול המשווק הגבוה ביותר התקבל בזנים 27010 ו- 8089. מומלץ להמשיך ולבדקם בעונה הבאה."
הוצגו תוצאות תצפית שבוצעו לזן אמנון על ידי מו"פ דרום בחורף 2012-2013. לא ניתנו הערות לגבי זן האמנון, בין לזכות ובין לחיוב.
הוצגה תצפית שנעשה בחורף 2011-2012 לזן 27010 (נ/4) צוין, כי היבול שהתקבל היה גבוה והפרי גדול והומלץ לבחון את הפרי למשך עונה נוספת.
כמו כן, גם מר טרבלסי העיד, כי במקביל לבדיקות במו"פ, נעשה גידול של הזן אצל חקלאים ומר טרבלסי אף ביקר באותן חממות על מנת להתרשם מהגידולים.

25. בהקשר זה של ביקורו של מר טרבלסי בחממות, מצאתי מקום להתייחס לטענה נוספת של התובעת, לפיה היה על הנתבעת לשווק את האמנון בעונת הגידול הרלוונטית בשיווק חצי מסחרי, זאת מטעמי זהירות, על מנת לוודא אמנם, כי מדובר בזן יציב.
עיון בנתוני השיווק של הנתבעת מלמד, כי אמנם לא מדובר בזן שנמכר בהיקפים גדולים, כאשר בעונת השיווק הרלוונטית נמכרה כמות מעט יותר גדולה מהכמות שנמכרה בשנה הקודמת (שאז לית מאן דפליג שהאמנון טרם שווק שיווק מסחרי). העובדה שהתובעת בחרה לרכוש שתילים עבור שתי חממות מתוך ארבע (ומתוך כלל החממות שלה, כיוון שעל ידי הנתבעת גודלו עגבניות גם בחממות נוספות), אין בה כדי להעיד על היקף המכירות של זרעי האמנון ואין בה כדי להעיד על מכירה חסרת אחריות.

26. מסקנתי היא, כי לא ניתן להסיק מתוך הראיות שהובאו, כי בטרם שווקו זרעי זן האמנון על ידי הנתבעת, לא נערכו לזרעים די מבחנים על מנת שוועדת הזנים תאשר את זן האמנון ולמעשה, בפועל, גם לא ידוע מהו היקף המבחנים שנעשו לזן, לעומת ההיקף הרצוי, על מנת שבית המשפט יקבע, כי הזן שווק טרם זמנו, כאשר לפחות לגבי משך הניסויים, ציינה הגב' גנץ, כי יש לבחון את הזן למשך לפחות שלוש או ארבע עונות והדבר נעשה.
בהקשר זה, כפי שאתייחס בהרחבה בפרק הנוגע לתנאי מזג האויר בחורף הרלוונטי, מצאתי מקום להעיר ולציין, כי לשיטת הנתבעת, גם אם היו נערכים לזן מבחנים לאורך מספר שנים, לא היה בכך כדי להעלות או להוריד, שכן חורף 2013-2014 היה חריג באופן שבו ממילא לא היו מתקיימים תנאי מזג אויר כאלה לרוב, בזמן ביצוע מבדקים לזן, גם אם לאורך שנים.

תנאי מזג האויר
27. השאלה המרכזית הנצבת בפנינו האם הנזק נגרם כתוצאה מגל קור חריג או בשל אי התאמה לגידול סתיו/חורף כטענת התובעת. התובעת טוענת כי לא הייתה קרה ולא שרר מזג אויר קיצוני וכי החורף הספציפי הזה לא היה הגורם לנזק. הנתבעת טוענת, כי בחורף 2014-2013 היה גל קור קיצוני ובשל כך גידול הזן " אמנון" לא צלח, כמו שזנים אחרים לא צלחו בשל מזג האוויר.

28. אין חולק, כי העגבנייה זקוקה לחום וכי בטמפרטורה נמוכה יש צפי לפגיעה בחנטה.
כך נכתב למשל בפתיח למבחנים שנערכו על ידי מו"פ דרום לעגבניות בחורף 2011-2012:
"... במקרים רבים נתקל הגידול החורפי בתנאי אקלים קשים המשפיעים באופן שלילי על הצמחים ובעיקר על הפריחה והחנטה. גם בשנה זו נערך מבחן זנים לגידול במשך עונת החורף ונבחנה איכות הפירות לדרישות השוק המקומי. מטרת מבחן זה היא לסקור ולבחון זנים חדשים בכדי לנסות ולאתר זנים שיתנו מענה לקושיי גידול הנובעים מתנאי הגידול החורפיים ובה בעת יספקו פרי איכותי."

הצדדים הביאו חוות דעת מטעמם, על מנת ללמד על הפרשי הטמפרטורה במועדים הרלוונטיים.
אומר כבר עתה, הנושא שהתבקש לבדוק המומחה מטעם התובעת, אינו עונה באופן מדוייק לסוגיה אותה יש לבחון במסגרת ההליך דנן, נוכח טענת הנתבעת לגורם לחנטה הגרועה ולתופעת ההתפצלויות בפריחה.
טענת הנתבעת הינה, כי פערים משמעותיים בטמפרטורה, באופן בו הטמפרטורה נמוכה באופן משמעותי מהממוצע, פוגעים בהתפתחות הפרי, כפי שציין ד"ר פרסמן בחוות דעתו.
הנתבעת טוענת לפיכך, כי בחודש דצמבר 2013 ובחודש פברואר 2014 היה רצף של ימים בהם הטמפרטורה היתה נמוכה מאוד, בפער משמעותי לעומת הטמפרטורה הממוצעת. רצף הימים האמור הוא זה שפגע בהתפתחות הפרי בצמחים.
לטענת הנתבעת, רצף ימים כאמור הוא רצף חריג, אשר לא נצפה למשך שנים.
הנתבעת ביקשה לפיכך להביא בחוות דעתה את השונות המיוחדת שהיתה בחודשים הרלוונטיים לעומת שנים אחרות.
לעומת הנתבעת, המומחה מטעם התובעת, מר עדרי, התבקש להעיד לגבי ממוצע הטמפרטורות במהלך חודשי החורף הרלוונטיים וכן התבקש לשאלה האם היתה בתקופה הרלוונטית קרה.
שאלות אלו, לא יעלו ולא יורידו לצורך הכרעה בהליך שלפניי, נוכח ההנמקה של הנתבעת לעניין הגורם לפגיעה.

29. אין מחלוקת, כי קרה פוגעת בצמח באופן שבו הצמח נפגע באופן משמעותי, העלווה אף היא נפגעת ולמעשה עם אירוע הקרה, מסתיים גידולו של הצמח.
אירוע קרה לא היה במקרה דנן, גם לשיטת הנתבעת.
שאלת ממוצע הטמפרטורות אף היא אינה מועילה במקרה דנן, שכן גם אם הממוצע החודשי או העונתי לא חרג מהממוצע הרב שנתי , אין בכך כדי להעיד על אירועים חריגים שהתרחשו במהלך אותה תקופה.
ייתכן למשל, כי בחודש מסויים יתקיים אירוע קרה, שבו הטמפרטורה מגיעה לאפס מעלות או בסמוך לכך, אך בשל ימים חמים אחרים במהלך החודש, לא ייפגע הממוצע. האם במקרה זה ניתן יהיה להתעלם מהאירוע החריג? כך גם במקרה של אירועים קיצוניים אחרים במהלך החודש, הממוצע החודשי יכול להישאר בתחום הממוצע הרב שנתי, בשל ימים חמים רבים במהלך החודש, לעומת ימים קרים במיוחד מהצד השני.

30. בפועל, ככל שהדבר נוגע למדדים האובייקטיבים, דהיינו הטמפרטורה במועדים הרלוונטיים, אין מחלוקת של ממש בין המומחים, שהלוא מדובר במדידה שנעשתה בפועל לא על ידי המומחים והמומחים לקחו את הנתונים מתוך פרסומים של תחנות המדידה (נתונים אלו אף מתפרסמים באתר הרשמי של השירות המטאורולוגי) .
השונות בין חוות הדעת בהקשר זה נוגעת לתחנות המדידה שעליהן נסמכו המומחים לצורך השוואתן לממוצע, היות ובחממות עצמן וגם ביישוב בית הגדי אין תחנות מדידה. שני המומחים בדקו את הטמפרטורות בתחנות גילת ודורות הממוקמות כל אחת כ- 10 ק"מ מהיישוב בית הגדי (בכיוונים שונים).
על מנת לבחון את ממוצע הטמפרטורות הרב שנתי (לעומת הטמפרטורות בפועל במועדים הרלוונטיים) , בחן המומחה עדרי את הנתונים מתחנת נגבה, הממוקמת 25 ק"מ צפונית לבית הגדי.
לא ברור מדוע המומחה עדרי לא בחן גם את הטמפרטורה הממוצעת מהתחנות האמורות ומכל מקום, הממוצע נבחן לצורך קביעת הטמפרטורה הממוצעת לצורך השוואתה לטמפרטורות שנקבע לגביהן שהן חריגות.

כאמור, שני המומחים בחנו את הטמפרטורות בתחנות גילת ודורות, הממוקמות קרוב ביותר לבית הגדי ותואמות יותר מבחינת מזג האויר לבית הגדי. המומחה וולפסון קבע מהי הטמפרטורה היומית הממוצעת בין שתי התחנות ואילו המומחה עדרי הביא את נתוניה של כל אחת מהתחנות בנפרד. בסופו של יום, אין פער משמעותי בין שתי תחנות המדידה.

31. בהתאם לניתוח שבחוות דעתו של ד"ר וולפסון, בחודש דצמבר נרשמו 10 ימים ברצף (12-21/12/13) בהם הטמפרטורות היו נמוכות מהממוצע ב- 5 עד 8 מעלות.
בחודש פברואר 2014 נרשמו ששה ימים ברצף בהם הטמפרטורות היו נמוכות ב- 3 עד 5 מעלות מהממוצע הרב שנתי.
ד"ר וולפסון קבע כי "זה היה אירוע יוצא דופן" "זה היה אירוע מאוד מאוד נדיר, בדקתי אותו וזה אירוע מאוד נדיר" ד"ר וולפסון ציין, כי הפעם האחרונה בה היה רצף של 10 ימים קרים במידה זו לפני שנת 2013 היה בשנת 1972, קרי, אחת ל- 50 שנה (עמ' 104 לפרוטוקול).
טענתו זו של ד"ר וולפסון לא נסתרה, שכן כאמור, המומחה התובעת לא ערך השוואה באשר לנתונים לעומת שנים אחרות, על מנת לקבוע האם היה אירוע חריג בשנה הנדונה.

32. על מנת להעיד, כי מדובר באירוע מטאורולוגי חריג, הובאו על ידי הנתבעת ראיות נוספות:
ב"סיכום ראשוני של אירוע 10-14 בדצמבר 2013" של השירות המטאורולוגי (נספח 8 לתצהיר רוטמן) נכתב:
"אתמול (14 בדצמבר 2013) הסתיים פרק של מזג אוויר משמעותי שהח ל ב- 10 בדצמבר והגיע לשיאו ב- 12-13 בחודש. האירוע כלל שלג כבד בהרים, כמויות גשם משמעותיות וטמפרטורות נמוכות מאוד, וכפי שניתן לראות בהמשך, האירוע הזה היה חריג."

בפרק הטמפרטורות נרשם לגבי אזורים שונים בארץ:".. וטמפרטורות כה נמוכות ביום נמדדו בעבר רק בשלושה מקרים... גם באזורים נמוכים יותר היה קר באופן חריג... בשתי התחנות (שאחת מהן היא נגבה- ס.כ. ) היו עוד 2-3 מקרים בלבד עם טמפרטורות יום דומות או נמוכות יותר, כולם בינואר או בפברואר. לא היו מקרים דומים בחודש דצמבר... בתחנה במרום גולן... זוהי הטמפרטורה הנמוכה ביותר בתחנה זו מאז שהחלו המדידות בה לפני כ- 35 שנה."

במסמך "נזקי הסופה ופגעי מזג האוויר במחצית דצמבר 2013- הערכה ראשונית" המוגש לוועדת הכספים של הכנסת, לקראת דיון שאמור להתקיים ב- 1.1.4 בנוגע לאמדן עלות נזקי הסופה מחודש דצמבר והערכת נזקים בעקבותיה צויין בפרק 1.7 "ענף החקלאות": "מהערכות ראשונות נראה כי נגרמו נזקים כבדים לגידולי ירקות בשטחים פתוחים... עיקר הנזק נגרם במרכז ודרום הארץ. כמו כן נגרם נזק רב לחממות ולגידולים כמו פרחים, עגבניות ופלפלים... הערכת הנזק הראשונית של פגעי הסופה בחקלאות נאמדת בכ- 100 מיליון ₪."

באותה שנה קנ"ט דיווחה כי שנת 2013 הייתה שנת שיא מזה 5 שנים בתשלום פיצויים לחקלאים כתוצאה מאירועי מזג אויר קיצוניים. (מערכת פורטל לחקלאות טבע וסביבה 27.1.2014 ).

מאמר מתוך מבזק ירקות של חודש דצמבר 2013 (גליון 263) שכותרתו "נזקים בשטחי הירקות כתוצאה ממזג האוויר הקשה בסוף השבוע 13-14.12.13" הפותח במלים: "הסערה שהתחוללה בארץ בסוף השבוע 12-14.12.2013 גרמה לנזקים כבדים בחקלאות, שבהערכה ראשונית מגיעים לכ- 100 מיליון ₪ לחקלאים בכל הענפים. אולם הפגיעה קשה במיוחד בענף הירקות, כך עולה מהערכה ראשונית של קנט..."

ומאמר שפורסם על ידי הגב' שלי גנץ באותה חוברת , שם כותבת הגב' גנץ: "נראה שגל הקור, שפקד אותנו לאחרונה, נמצא מאחורינו, אך אנו עדיין בתקופת החורף, בה הטמפרטורות נמוכות. לטמפרטורה יש השפעה ניכרת על הפוריות של צמחי העגבנייה, הטמפרטורה משפיעה באופן ישיר הן על היבול והן על איכות התוצרת. הפרעות קיצוניות בפוריות צמחי העגבניות נגרמות בחורף, כאשר הטמפרטורה נמוכה ביום ובלילה- מתחת ל-18 ול- 10 מ"צ בהתאמה. בטמפרטורות נמוכות נפגע ייצור האבקה בפרח העגבנייה. טמפרטורות לילה נמוכות במשך כמה לילות רצופים, פוגע קש ות בייצור האבקה ובחיוניתה, אלא אם כן בין הלילות יש ימים חמים, שמפחיתים מחומרת התופעה...."

נראה אם כן, כי הנתבעת בעניין זה סומכת טענתה לא רק על חוות דעתו של המומחה מטעמה, אלא גם על תגובת השטח לתנאי מזג האויר הקשה ששרר במועדים הרלוונטיים ושעניינים פגיעה בחקלאות ובגידול עגבניות בפרט.

33. התובעת עומדת על כך שהטמפרטורות בחממה שונות מהטמפרטורות בתחנות המדידה וכי בית הגדי ממוקם באיזור גבוה יותר מאשר שתי התחנות בהן נמדדו הטמפרטורות.
מר וולפסון עמד בחוות דעתו על כך שבסופו של יום, כיוון שמדובר בחממות מאווררות, הטמפרטורות יכולות להגיע לטמפרטורה שמחוץ לחממה.
הצדדים אינם חלוקים בדבר העובדה לפיה, לרוב, במקומות גבוהים תהיה טמפרטורה גבוהה יותר מאשר במקומות נמוכים.
בעניין זה, אין בידי בית המשפט כלים לקבוע מה היתה הטמפרטורה בבית הגדי בימים הנטענים, האם היתה גבוהה יותר או האם היתה נמוכה יותר. גם הטענה לפיה החממות ממוקמות באזור גבוה לא הוכחה, בוודאי לא ביחס לתחנות המדידה. ברור, כי גם מיקומו של בית הגדי ביחס לתחנות המדידה מעיד על כך שהמדידות אינן תואמות את האזור. הגב' גנץ אף הוסיפה וציינה, כי גם כאשר עסקינן בשתי חממות הממוקמות זו ליד זו, יכול להיות שינוי: "אסור לקחת טמפרטורה שבחוץ לשים אותה בתוך החממה. אין דין גילת כדין החממה הזאת שעומדת. באותו מושב החממה בלמטה ובחממה בלמעלה אחת נפגעת והשנייה לא, זאת טופוגרפיה."

34. ואולם, סבורתני, כי לא היתה מחלוקת במועדים הרלוונטיים, כי הטמפרטורות היו נמוכות הממוצע. הגב' גנץ לא בכדי פרסמה באותם מועדים מאמר הנוגע לבעיות חנטה עקב הטמפרטורה הנמוכה והלוא, נקודת המוצא היא, כי העגבניות גדלות בחממות, אם החממה מגנה מפני פגעי מזג האו ויר באופן מוחלט , מאמרה של הגב' גנץ כלל לא נדרש.
מצאתי מקום לפיכך לקבוע, על סמך מכלול הנתונים, חוות הדעת והראיות הנוספות בנוגע לתגובות שניתנו לעניין גל הקור, כי אמנם במועדים הרלוונטיים היתה טמפרטורה נמוכה מהממוצע באופן משמעותי וחריג .

סוגיית התאמת הזן אמנון לגידול החורף.
35. הזן אמנון אושר על ידי מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתאריך 4.8.2013 , בחתימתו של ד"ר אורי קושניר- יו"ר הועדה לאישור זנים.
משכך, במועד בו נשתלו השתילים על ידי התובעת, היה זן האמנון זן מאושר לשתילה גם בעונת החורף.
בחומר הפרסומי של הנתבעת כתוב:
"משקל: 170-220 גרם"
"שיטת גידול: חממה, בית רשת"
עונות שתילה מיטביות: סתיו, אביב"
"המלצות אגרוטכניות: הזן חונט היטב בחורף, לכן יש לשקול דילול תפרחות בהן יותר מ- 6-7 פירות"

כך נכתב במדריך למגדל של שה"מ: "לפיכך, יש לשאוף למציאת העיתוי האופטימלי לשתילה באזורי הגידול השונים כדי לקבל חנטה מושלמת כבר בתפרחות הראשונות... כאשר התנאים עדיין אינם מתאימים יש ובעיקר טמפ' לילה גבוהות יש להיעזר באמצעי צינון" (גידול עגבניות בעונת הסתיו- חורף אוגוסט 2014). אין חולק בין הצדדים והמומחים, כי הרגישות הידועה של העגבנייה הן בחורף והן בקיץ מצריכות התאמה אופטימלית לתהליך החנטה.

36. אין חולק במקרה דנן, כי עיתוי שתילת השתילים בחודשים ספטמבר ואוקטובר היה נכון ומכאן, יש לבחון האם עצם הגידול בחורף היה שגוי או האם גל הקור הקיצוני הוא זה שגרם לבעיה בצמיחת הפרי.
לטענת התובעת, הבעיה בצמח החלה כבר בשלבי הגידול הראשונים והיא באה לידי ביטוי בתפרחות. לטענתה, התפרחות היו מלאות בפרחים וכללו התפצלויות של התפרחת באופן שלא ניתן היה לשלוט על התפרחות ואף לא לדללן באופן שיאפשר פרי תקין.
הגב' גנץ אף היא תיארה את התופעה כתופעה שנצפתה על ידה בחממה והעידה על כך שמדובר בהשפעה של מזג האוויר על זנים אלו ואחרים.
ד"ר פרסמן אף הוא העיד על התופעה כתופעה הקיימת בפרחי העגבני יה בטמפרטורות נמוכות ופרופ' שוסיוב הבהיר, כי מדובר בתופעה גנטית.
לטענת מר טרבלסי, הפנה את תשומת לבו של מר רוטמן לבעיה כבר משלבי הגידול הראשונים ומר רוטמן המליץ לו לדלל את התפרחות, פעולה שנעשתה על ידו.
יצויין, כי בעדותה ציינה הגב' גנץ, כי לא צפתה תופעה חריגה בפריחה בתצפיות שנערכו כל ידה עובר לשיווקו של הזן.
מר רוטמן אשר ביקר בחממות, טען, כי התופעה לא התגלתה בחודשי הגידול הראשונים, אלא רק בשלב מאוחר יותר, לאחר גל הקור.

37. בחומר הפרסומי של הנתבעת צויינה מפורשות האפשרות לדילול תפרחות, כך שתפרחות הטענות דילול הינה תופעה ידועה בזן האמנון.
הנתבעת ביקשה לפרסם את דבר החנטה הטובה בחורף כאות אזהרה. התובעת אמנם ביקשה לשכנע את בית המשפט, כי הפרסום בדבר החנטה הטובה נועד להעיד על איכותו הטובה של הצמח, ומכאן הפרסום, אך איני סבורה שכך צריך ללמוד מהפרסום. משמעות החנטה הטובה היא, על רקע ההמלצה בהמשך, כי על החקלאי להיזהר, שמא יחנטו פירות רבים מתוך התפרחת (שכן, לא תמיד כל הפרחים חונטים והופכים לפירות) וזאת בשל תכונתו של הזן ולכן, על החקלאי לדלל את התפרחת, על מנת שלא יהיו בה פירות רבים, דבר שגורם לפרי קטן.
נקודת המוצא לפיכך היא, כי לרוב תהיה פריחה של יותר מששה או שבעה פרחים ולכן יש מקום לדילול התפרחת (ראה בעניין זה גם עדותה שלה גב' גנץ לעניין המלצה לדילול על מנת להגיע למספר פירות רצוי).

38. התובעת לא תיעדה את מצב החממות החל מתחילת הגידול. הפעם הראשונה בה נעשה תיעוד היא בחודש מרץ 2013, לאחר שהוזמן למקום השמאי מטעם התובעת ואף הוזמנה הגב' גנץ.
למעשה, בעניין זה, עומדת מילתו של מר טרבלסי אל מול מילתו של מר רוטמן בעניין המועד בו התגלתה התופעה.
ככל שהדבר נוגע לסבירות, הרי שסביר בעיניי יותר, כי אם מדובר בבעיה שהתגלתה כבר משלבי הגידול הראשונים, הדבר היה מוצא ביטוי הן במעורבותו של בעלי התובעת, מר חדד והן במעורבותה של הגב' גנץ כבר בשלבים מוקדמים של הגידול ואף סביר להניח, כי היתה מתקבלת כבר בשלב זה החלטה בדבר הפסקת הגידול.
לא התרשמתי מדברי הגב' גנץ, כי חקלאים אחרים פנו אליה בעניינה של התופעה למן תחילת הגידול. היה מצופה, כי אם מדובר בתופעה חריגה, כי המדריך החקלאי היה מקבל פניה בעניין, אם לא מהתובעת אז מחקלאים אחרים.

39. אפשרות נוספת לבחינת הטענה, הינה בחינת התוצרת החקלאית בתחילת העונה.
הנתבעת חולקת על מהימנות הנתונים שהוצגו באשר למכירת העגבניות, כאשר לטענתה הכיתוב שנעשה על גבי תעודות המשלוח באשר למקור העגבניות המופיעות בחשבוניות נעשה בדיעבד, מבלי להציג את הנתונים שעליהם הסתמך הכיתוב, הגם שמר חדד ציין כי במשרדיו מופיע רישום מדוייק מזמן אמת באשר למקור היבול ששווק, רישום שלא הוגש לתיק בית המשפט וגם לא למדנו, כי הוצג לפני השמאי רגב, אשר ערך את חוות דעתו רק בהסתמך על תעודות המשלוח והחשבוניות שהוצגו, בצירוף הערות התובעת, באשר למקור הפרי.

ואולם, גם אם אסתמך על החשבוניות כפי שהוצגו על ידי התובעת, איני סבורה, כי ניתן ללמוד מהם על דבר קיומה של בעיה בשיווק העגבניות בחודשי השיווק הראשונים.
ראשית, ניתן לראות, כי בחשבוניות של החודשים הראשונים של השיווק, ישנן חשבוניות רבות בהן מדובר בפרי גדול (XL). טענת התובעת בתיק דנן הינה, כי בשל ריבוי התפרחות, גודל הפרי קטן יותר, דבר שאינו מתיישב עם גודל הפרי ששווק.
אציין, כי בחלק מהחשבוניות מצויין, ביחידת ההנפקה "פ.קטן". איני סבורה, כי הכוונה היא לגודל הפרי, שכן בסמוך לכיתוב הפרי "עגבניה" מופיע גם הכיתוב "XL". סביר בעיניי, כי מדובר אמנם ביחידת הנפקה, כאשר בחשבוניות נוספות מצויין ביחידת ההנפקה "קרטון". עוד יצויין בהקשר זה, כי הכיתוב פ. קטן מופיע אך ורק בתעודות המשלוח של "שפיט", כשבמקום אחר בחשבוניות אלו אף מופיע בנוסף הכיתוב "פלסטיק אדום קטן", מה שתומך בעובדה שמדובר במינוח המציין את האריזה. גם מר טרבלסי העיד, כי האריזה השתנתה ממשלוח למשלוח, חלקה בקרטון וחלקה בפלסטיק ולא מן הנמנע, כי האות פ' מייצגת את אריזת הפלסטיק.

40. בחינת נתוני השיווק כפי שהובאו על ידי התובעת (במצורף לחוות דעתו המשלימה של השמאי רגב מיום 10.11.16) מלמדת, כי בחממה מספר 3, ששטחה 15 דונם, שווקה בחודש דצמבר, שהוא חודש השיווק הראשון, סחורה בהיקף של 20,0056 טון.
בחודש ינואר שווקה סחורה בהיקף של 37,083 טון, בחודש פברואר סחורה בהיקף של 13,762 טון, במרץ סחורה בהיקף של 21,554 טון , באפריל סחורה בהיקף של 26,556 טון ואילו במאי סחורה בהיקף של 13,098 טון.
ניתן לראות, כי בחודש ינואר, שהוא חודש השיווק המשמעותי הראשון, שווקה סחורה בהיקפים גדולים משמעותית ביחס לסחורה שווקה בחודשים לאחר מכן, החודשים לאחר שהחלה השפעת מזג האויר על התפרחות ועל החנטה, חלה ירידה בשיווק. יצויין, כי עם התקדמות החודשים ניתן לראות התאוששות של הצמח כך שבחודש אפריל כבר סופקה סחורה בהיקפים גדולים יותר, אם כי לא בהיקפים כמו בחודש ינואר.
בחממה מספר 1, אשר נשתלה מאוחר יותר, ניתן לראות, כי כבר מחודש השיווק המשמעותי, חודש פברואר, השיווק הוא בהיקפים נמוכים, אם כי דווקא בחודש מאי, ניתן לראות התאוששות (בהתאם לעדויות, אף סביר שהתאוששות לא תהיה מלאה, שכן הצמח יכול "לזכור" אירוע טראומטי ולהמשיך בתגובה גם לאחר חלוף האירוע) .
ניתן אם כן לראות, כי בחודש השיווק שלפני הבעיה במזג האויר, היה יבול טוב והבעיה אמנם החלה לאחר שהחלה השפעת מזג האוויר בחודש דצמבר, כאשר בחממה מספר 1, לאור השתילה המאוחרת, ניתן היה לראות את הבעיה כמעט לאורך כל הקטיף.
יש לזכור עוד, כי בחודשים אפריל ומאי, במצב דברים רגיל, ניתן היה לצפות להיקף גדול יותר של עגבניות, אלא שבשל קיטום הראש של העגבניות, שנעשה בשל הבעיה ועל מנת לאפשר פרי גדול יותר בקומות הקיימות, ממילא הצמח לא הוסיף קומות ולא צמחו עגבניות בקומות גבוהות יותר, כפי שהיה מצופה.

משכך, לא הוכח, כי מדובר בבעיה שהחלה עם תחילת הגידול וממילא, יש לבחון את טענת הנתבעת, כי מדובר בתופעה חריגה אשר השפיעה על הגידול.

41. ד"ר פרסמן ייחס בחוות דעתו את שורש הבעיה לחנטה הגרועה, אשר נגרמה בשל תנאי מזג האוויר החריגים ולא התעלם מבעיית התפרחות הרבות .
התובעת עצמה ייחסה את הבעיה לריבוי התפרחות וגם הגב' גנץ ציינה, כי מדובר בריבוי תפרחות.

התרשמותי היא, כי הבעיה נעוצה בשני הגורמים.
על פניו, כפי שעולה מחוות דעתו של ד"ר פרסמן, כפי שאישרה גב' גנץ וכפי שאישר גם פרופ' שוסייב, תופעת ההתפצלויות היא תופעה ידועה, הנובעת מטמפרטורה נמוכה.
בנוסף, גם מקום בו לא סבל הפרי מהתפצלויות, טמפרטורה נמוכה יכולה לגרום לבעיה בחנטה. הדברים עלו בחוות דעתו של ד"ר פרסמן והופיעו גם במאמר שנכתב על ידי הגב' גנץ ב"מבזק ירקות", כאשר גם ד"ר פרסמן וגם הגב' גנץ מציינים, כי עם בעיית החנטה ניתן להתמודד (אם כי באופן חלקי) באמצעים שונים (חומרי צמיחה או דבורי במבוס).
השמאי נבו תיעד בחוות דעתו מספר חממות שבהן ניתן היה לצפות בתופעה של בעיה בחנטה בחורף נשוא התובענה . בהתאם לחוות דעתו של השמאי נבו, כל עגבניה שנבחנה במדגם היתה בחנטה גרועה. שמאי נבו אמנם לא התייחס בחוות דעתו לתופעת התפצלות התפרחות, כתופעה שנצפתה על ידו, אך ציין, כי נצפתה כמות גדולה של פרי, שהיא תוצר ריבוי התפרחות. מכל מקום, אין חולק, כי בחממות נושא הת ובענה נצפו אשכולות של עגבניות שיש בהן למעלה מששה או שבעה פירות, כפי שמצופה היה.

42. בהתאם לטענת הנתבעת, ניתן היה לפתור את בעיית התפרחות בדרך של דילול התפרחות. מר טרבלסי העיד, כי מדובר היה בתפרחות שהיו בהן המון פרחים באופן שבו היה קושי להשתלט על התפרחות ובנוסף גם לאחר הקיטום, צמחו פרחים נוספים.
אין חולק, כי את בעיית ריבוי הפרחים יש לפתור בדרך של דילול, כך גם מופיע בדף הפרסום של הנתבעת, כאשר נקודת המוצא היא, כי בחורף קיימת תופעה של ריבוי פרחים ומכל מקום, יש לדלל את התפרחות.
התרשמתי, בהינתן העובדה, שלחקלאי אינטרס להצליח בגידול ואף לאור התרשמותה של הגב' גנץ, כי מדובר בתופעה חריגה, כי אמנם היה קושי להשתלט על התפרחות בדרך של דילול, אם כי בוודאי ניתן היה לצמצם את התופעה, ככל שהיה נעשה דילול משמעותי יותר מזה שנעשה בפועל.
לרוב, כפי שהוסבר, לא צפוי כי תהיה פריחה נוספת באותה קומה לאחר החנטה, הפריחה תהיה בקומות הבאות ולכן פחות סביר בעיניי, כי כדברי מר טרבלסי היתה גם פריחה מאוחרת. זו ממילא גם לא אמורה לפגוע בפירות שהחלו לצמוח ודווקא פריחה מאוחרת, שמטבע הדברים היא פחות משמעותית, ניתנת לשליטה.

בדיעבד, בשים לב לכך שהתובעת לא תיעדה את הצמח בכל שלביו ובשים לב לכך שהעלתה טענותיה רק בשלבים מאוחרים יותר, לא ניתן לקבוע מהו היקף הנזק אשר נגרם רק מהתפרחות הפגומות ומהו היקף הנזק אשר נגרם כתוצאה מחנטה גרועה, תופעה שלמעשה, גם הגב' גנץ מאשרת במאמר, כי מתרחשת בטמפרטורות נמוכות (כאשר בסוגיית החנטה, נראה, כי יש תמימות דעים, כי זו עלולה לפגוע במרבית זני העגבניות, אם לא בכולם). מר נבו ציין כאמור בחוות דעתו, כי כל הפירות שנדגמו סבלו מחנטה גרועה, כך שעל פניו, הנזק יכול היה להיגרם גם לו לא היתה מתרחשת תופעת ההתפצלויות.
יפים בעניין זה דבריו של ד"ר פרסמן:
"ש: כל הזנים זה אותו דבר.
ת: בטח שלא אחרת היה זן אחד. אבל כל הזנים סובלים.
ש: יש זנים של עגבניות שכן שורדים קור.
ת: אני אסיים את דברי, כשהטפרטורות יורדות בסביבות 10-7-8 אפשר להשתמש בהורמונים, אבל אם היא יורדת מתחת לזה יש פגיעה בשחלה, וכשיש פגיעה בשחלה לא יעזור כלום, לא הורמונים ולא דבורים וגם לא תפילה.
ש: זה משנה למשך כמה ימים יורדת הטמפרטורה.
ת: בוודאי שכן. אני הולך להגיד משפט שאני עומד בו במאה אחוז, זה משנה מה הפרח הבודד חווה.
זה לא משנה על איזה תפרחת מדובר.
הפרח ברגע שהוא חווה קור הוא נפגע, ברגע שיש טמפרטורה נמוכה הפרח יפגע.
בתפרחת של עגבניות, לא כל הפרחים נפתחים בבת אחת, ברגע שפרח מספר 10 נפתח יש כבר פרי בראשון. אני מדבר על אותו אשכול, כשהשישי יפתח בראשון יש חנט. ולכן מה שמשנה מה חווה הפרח הבודד, אני אומר לך ולא משנה איזה תפרחת הוא ולא משנה מתי הוא נשתל, ולכן אני אומר זה סיכום שלי לכל הסיפור הזה אם החורף הזה הספציפי הזה היתה טרמפרטורה כל כך נמוכה לאורך תקופה כל הפרחים שהתפתחו באות תקופה נפגעו. ולכן לא משנה לי אם היו 3 פרחים לתפרחת 30 פרחים לתפרחת או 300 לתפרחת כולם יפגעו, זו דעתי.
ש: אם כך מה שאתה אומר זה שכל זני העגבניות לאותו חורף בטמפרטורות האלה היתה אותה תופעה של תפרחת לא נורמלית, פירות קטנים.
ת: אמרתי פירות לא מפותחים.
ש: לא יכול להיות שיש זן שנותן פירות טובים.
ת: אני לא מאמין שיש זן שיכול לעמוד בטמפרטורה של לילה של 5-6 מעלות
ש: אי אפשר היה לשווק.
ת: לפי דעתי הפירות שאת רואה על הצמחים בתקופה הזאת, אלה שחנטו ראשונים לפני גל הקר.
כל ההתפתחות הואטה ולכן במרץ אפריל את מקבלת את הפירות."

43. מסקנתי הינה, כי תופעת החנטה הגרועה הינה תופעה שסובלים ממנה כל הפירות שעה שיש ירידה קיצונית במזג האוויר. הדברים עולים מתוך עדותו של ד"ר פרסמן ומתן פרסומיה של הגב' גנץ, כאשר לעומת הנתבעת, המומחה מטעם התובעת, פרופ' שוסייב כלל לא נדרש לסוגיית החנטה, פרופ' שוסיוב, שלעומת ד"ר פרסמן ביקר בחממות ויכול היה להתבונן בפנים הפירות, לא בחן את השאלה אם הפירות חנטו היטב ולא נתן כל התייחסות לעניין בחוות דעתו, כאשר חוות דעתו התמקדה אך ורק בסוגיית ההתפצלויות, כשמסקנתו היא, כי בהעדר שינוי קיצוני בטמפרטורה, מדובר בגידול רשלני של הנתבעת.

44. האם הנתבעת יכולה היתה לצפות את תופעת ההתפצלויות?
תופעת ההתפצלויות הינה תופעה מוכרת לכל הדיעות והיא יכולה לנבוע ממזג אויר קר. על פניו, כל אחד מהזנים יכול להגיב לפגעי הקור באופן זה או אחר, כשלא כל צמח יגיב באותו אופן לתופעה. בעוד שבנוגע לחנטה ניתן לומר, כי טמפרטורות נמוכות תפגענה כמעט באופן מוחלט בחנטה, הרי שבנוגע לסוגיית ההתפצלויות אין הכרח כי כל הזנים יגיבו באותו אופן ןבהתאם לחוות דעת ו של פרופ' שוסיוב, הדבר תלוי במטען הגנטי של הצמח.
הנתבעת בחנה את זן האמנון לאורך מספר עונות, חלקן נבחנו במו"פ וחלקן על ידה. על פניו, אם הזן אושר לשיווק על ידי הוועדה לאישור זנים, נערכו די מבחנים על מנת לאשר את הזן ופרופ' שוסיוב אישר הדברים מפורשות, כאשר גם לפי דברי הגב' גנץ וגם לפי דברי פרופ' שוסיוב, בחינה של ארבע עונות הינה בחינה סבירה לצורך אישור הזן.

45. על פניו תופעת ריבוי התפרחות הינה תופעה שהתגלתה רק בחורף דנן. כלל לא ברור האם התופעה היתה מתגלה אם היה ניסוי נוסף על ידי המו"פ במהלך החורף דנן.
והלוא, הבחינה במו"פ נערכת במיקום אחר בארץ. רק על מנת לסבר את האוזן, ומבלי שהדבר נדרש לצורך הכרעתי, על פניו, בחינה בלתי מקצועית באתר השירות המטאורולוגי בנוגע לחוות הבשור, שם נערכו המבחנים והתצפיות על ידי המו"פ מלמדת, כי בחוות הבשור לא היו שינויי טמפרטורה חריגים כמו בתחנות המדידה בגילת ודורות. הגב' גנץ התייחסה לכך בעדותה ולמרות התייחסותה לאפשרות השוואת הטמפרטורות ותוצאות הניסויים בין חוות הבשור, שבה ממילא נערכו ניסויים גם בחורף 2013-2014 ובין האזור דנן, בדיקה זו לא נעשתה על ידי התובעת וככל הנראה, לא בכדי, שכן לא ניתן היה להשוות בין האזור דנן ובין אזור ביצוע הניסויים, כך שיכול מאוד להיות, כי גם לו היה מתבצע ניסוי נוסף, לא היה בכך כדי לשנות מאישורו של זן האמנון לשיווק.

46. בהתאם לעדותו של ד"ר וולפסון, עסקינן בתופעה המתרחשת אחת לחמישים שנה, כך שיכול והתופעה לא היתה מתגלה וככל הנראה, לא בכדי הוועדה לאישור זנים הסתפקה בתוצאות שהובאו לפניה על מנת לאשר את הזן.
אוסיף ואומר, כי ככל שהדבר נוגע לחריגה שהיתה בעונת השנה האמורה לעומת שנים אחרות, הוכחה על ידי הנתבעת בדרכים שונות, כאשר התובעת מצדה לא טרחה להביא כל ראיה לשם הוכחה, כי החריגה בייבול היתה רק בזן האמנון.
הנתבעת כאמור, הביאה בחוות דעתו של השמאי נבו זנים נוספים שסבלו מפגעי מזג האוויר, הנתבעת הציגה כראיה התייחסות בזמן אמת של הגב' גנץ לצורך בהגברת החנטה לאור פגעי מזג האויר. העדים כלם ציינו כי היה מדובר בחורף קשה וגם מדינת ישראל, אישרה בניגוד לרגיל, ייבוא של עגבניות בעונה הנוכחית, בשל המחסור בעבניות עקב פגעי מזג האוויר ואף שילמה תשלומי פיצויים לחקלאים עקב פגעי מזג האויר (כפי שעלה מהכתובות שצורפו ומחוות דעתו של השמאי נבו) .

47. בידי התובעת היתה האפשרות להציג בראש ובראשונה לשם השוואה את זני העגבניות הנוספים שגידלה.
התובעת, אשר טרחה וצרפה לחוות דעתו של השמאי רגב נתונים באשר לייבול בזני העגבניות הנוספים שגידלה בעונות נוספות נמנעה מלהציג נתונים באשר לזני עגבניות נוספים שגידלה בעונה נשוא התובענה.
כפי שהדבר עלה מתוך חוות דעתו של השמאי נבו, בחממות נשוא התובענה גידלה התובעת זן אחד נוסף לפחות, במסגרת ניסוי שנעשה, זן 556.
בהתאם לחוות דעתו של השמאי נבו, גם זן זה סבל מחנטה גרועה.
בחממות נשוא התובענה אפשר וגודלו זנים נוספים, שכן נראה, כי התובעת רכשה יחד עם השתילים של זן האמנון גם שתילים נוספים, ככל הנראה, על מנת להשלים את הערוגות, אך אין התייחסות לזנים אלו. בנוסף, לא הוצגו נתונים מחממה נוספת סמוכה, שגם בה גודלו עגבניות מזן אחר.
התובעת נמנעה מלהציג נתונים באשר לחקלאים נוספים. כך לדוגמא, החקלאי יצחק כהן, שהתובעת טענה לגביו, כי בתחילה גם הוא התכוון לתבוע את הנתבעת, באשר לגידול זן האמנון, לא התייצב לעדות.
והלוא, בנקל היה ניתן להוכיח, כי זן האמנון התנהג באופן חריג בחורף הנוכחי, לו היתה נערכת על ידי התובעת השוואה שלו לזנים אחרים, בין שגודלו על ידה ובין שגודלו על ידי אחרים.
הסתמכותה של התובעת לפיכך אך ורק על התופעה שהתרחשה ועל כך אין חולק בחממה שלה, כאשר המומחה מטעמה מאשר למעשה, כי אין בפיו טענה אם הזן אושר על ידי הוועדה לאישור זנים, אין די בה על מנת להוכיח רשלנותה של הנתבעת, בפרט, כאשר הוכח, כי נגרמו תופעות חריגות למזג אויר טיפוסי לחורף הישראלי, אשר יכולות היו להשפיע על זני עגבניות רבים ולא רק על זן האמנון.

48. מכאן, התרשמתי, כי לא הוכח שהנתבעת התרשלה בעת ששיווקה את זן האמנון בחורף הנוכחי וכי גם אם ישנה בעיה בזן האמנון, אין הכרח, כי מדובר בבעיה שאינה מאפשרת שיווקו של האמנון, כשכל אחד מהחקלאים המגדל עגבניות לוקח סיכון בגידול עגבני יה בחורף, סיכון שהתממש במקרה דנן.
התייחסות המומחים השונים לבעיית ההתפצלויות מעידה על כך שמדובר בתופעה מוכרת, בוודאי בקרב עגבניות המשווקות וישנם כל הזמן ניסיונות לאתר זנים עמידים יותר לתופעה. שעה שמדובר בתופעה שהיא חריגה גם לזן הספציפי, לא ניתן לומר, כי שיווקו של הזן הוא רשלני, אלא כי במבחן הציפיות, יש לבחון את התאמת הזן לעונה הרגילה, מובן שעם סטיות אלו ואחרות, במתחם הסבירות והשינויים המקובלים במזג האוויר, אך אין מקום לבחון התאמת הזן לשינויים קיצוניים וחריגים.
לא מצאתי, כי ישנה ראיה נוספת לכך שזן האמנון סבל מהתופעה בעונות נוספות, אשר יכולות להעיד על פגם בזן אמנם, הזן לא שרד בשוק במידה משמעותית על מנת לבחון תופעה זו (למען הסר ספק, לא הוכחה הטענה, כי הזן אינו ממשיך להיות משווק באופן משמעותי, בשל זו הבעיה, ונראה, כי הזן לא המשיך להיות משווק בשל סיבות אחרות, כגון היותו זן של עגבניה בודדת), אך סביר להניח, כי אם המדובר בבעיה ידועה, היתה יודעת על כך המדריכה החקלאית שאת תשומת לבה לכך היו מפנים החקלאים.

49. שעה שקבעתי, כי הנתבעת לא התרשלה, דין התביעה להידחות, מבלי להיזקק לסוגיית היקף הנזק, שדומה, כי לו זו היתה הסוגיה היחידה שבמחלוקת, הצדדים היו יכולים להגיע בנוגע אליה להסכמות.

50. למרות קביעתי זו, מצאתי מקום להעיר, כי היה מצופה מהנתבעת, כמי שאמונה על טיפוח זנים, כי לאחר האירוע תיבחן את התופעה בנוגע לזן האמנון, שהוא זן חדש יחסית ובמידת הצורך תפיק את הלקחים המתאימים.
ייתכן והמסקנה שצריכה היתה להתקבל, היא כי החורף החריג אינו צריך לשנות מבחינת המדיניות בנוגע לזן זה או אחר, שכן סטטיסטית, אין הצדקה להפסיק השיווק, אך ייתכן, כי המסקנה צריכה להיות, כי היות וזן מסויים מגיב באופן מסויים לטמפרטורות נמוכות, יש להפיק לקחים באשר להמשך שיווקו. הנתבעת בעניין זה, לא הראתה, כי פעלה לשם בחינת העניין וכל שנראה הוא, כי התנהלותה היתה רק בדרך של הדיפת התביעה, דבר שלא נראה ראוי בעיניי.
ייתכן וגם לו היתה נעשית בחינה ראויה בעניין ותוצאותיה היו מובאות לידיעת המגדל, גם המגדל היה מפיק את הלקחים (ויכול היה לפנות לקנ"ט ממנה היה מקבל פיצוי, אם כי חלקי, בשים לב להיקף הביטוח הניתן על ידי קנ"ט) וייתכן, כי המגדל היה מוותר על תביעתו (בהקשר זה יאמר מנגד, כי התובעת כאן, לא ויתרה על תביעתה, גם כאשר הוצגו נתוני אישור הזן וגם לאחר שבית המשפט הסב תשומת לבה במסגרת דיון בלתי פורמאלי, כי ייתכן ואין די בראיות שהוצגו על מנת להוכיח את התביעה ).

51. מכל מקום, דין התביעה להידחות.
בהינתן הנסיבות, אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת (שכר מומחים) וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 30,000 ₪.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ט, 28 יולי 2019, בהעדר הצדדים.