הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ת"א 57775-11-18

מספר בקשה:9
לפני כב' השופטת הבכירה סבין כהן

מבקשים

פלוני

נגד

משיבים

איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. בתיק דנן מונה כמומחה מטעם בית המשפט פרופ' שי שבת, בתחום האורתופדיה.
בחוות דעתו העריך פרופ' שבת את נכותה של התובעת בשיעור 3.3% בהתאם לבדיקה גופנית של התובעת לעניין הגב שהדגימה מגבלה קלה בשתיים מתוך שש תנועות הגב התחתון.

2. ב"כ התובעת שלחה למומחה שאלות הבהרה הנוגעות, בין היתר, לאספקטים הנוירולוגיים של הפגיעה ובפרט, ביקש ה התייחסות המומחה לתוצאות בדיקת EMG, שבוצעה לתובעת, שממצאיה הצביעו על רדיקול ופטיה בחוליות L5-S1. בין היתר , שאל ה ב"כ התובעת את המומחה האם ממצאי בדיקת ה- EMG, מצביעים על נכות נוירולוגית וכן ביקשה לדעת האם לאור ממצאים אלה, אין ראוי שימונה מומחה בתחום הנוירולוגיה.
בתשובות לשאלות ההבהרה, השיב המומחה, כי בבדיקתה, לא התלוננה התובעת על הפרעות כלשהן העלולות להעלות חשד להפרעה עצבית כלשהי. עוד ציין המומחה, כי בדיקתה הקלינית של התובעת לא הצביעה על הפרעה עצבית כלשהי.
לדעתו, אין לסמוך על ממצאי בדיקת ה- EMG לבדם על מנת לקבוע נכות בתחום הנוירולוגיה, כאשר הוא מסביר שבדיקת ה- EMG הינה בדיקת עזר לבדיקה הקלינית. לאור האמור, קבע המומחה כי אין מקום למנות מומחים בתחומים נוספים, גם לא בתחום הנוירולוגי, ואלו דבריו כפי שהובאו בתשובות ההבהרה מיום 5.7.19 סעיף 3.2 : "כבר נקבע בתקנות שרדיקולופתיה כפי שמופיעה בבדיקת E.M.G אינה מקנה נכות. נכות ניתנה רק על פי קריטריונים קליניים. לכן הבדיקה הנ"ל אינה מעלה ואינה מורידה לצורך העניין (ראי העמוד הנלווה מתקנות מל"ל עדכניות ע ם ההנחיות בתחתית העמוד)." ביחס לתשובה זו ביקשה ב"כ התובעת ביום 7.7.19 הבהרה נוספת: "האם קריטריונים קליניים אלו נבדקו על ידך במעמד בדיקת התובעת והאם בנסיבות העניין, יש מקום כי נוירולוג יבדוק את אותם קריטריונים קליניים כמצוות התקנות?"
ביום 25.7.19 השיב המומחה כך: "הקריטריונים הקליניים אכן נבדקו וזו הבדיקה הגופנית המפורטת בחוות דעתי.
בשום מקום לא רשום שהקריטריונים קליניים אלו נבדקים אך ורק ע"י נוירולוג. יתרה מכך, אני כמומחה עמוד שדרה אמון על הבדיקה הנוירולוגית הפריפרית ויודע לבצעה בצורה טובה שזהו חלק ממקצועי ומהתמחותי. רופא נוירולוג בדר"כ מתעסק בעצבים המוחיים המרכזיים ופחות בפגיעות הפריפריות."

3. ב"כ התובעת עתרה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, שכן המומחה לא התייחס בחוות דעתו לשאלת בית המשפט, האם יש צורך במינוי מומחים נוסף אף על פי שהתבקש וכן אין הצדקה לסמוך על קביעתו של המומחה בתחום האורתופדיה הנוגעת לנושאים שאינם בתחום מומחיותו, קביעות אלו אף מעלות חוסר נוחות ואינן תואמות את המקובל.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, בתשובות המומחה לשאלות הבהרה ניתנה עמדה ברורה כי אין צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. למעלה מכך, התובעת עצמה לא עתרה בתחילת הדרך למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה והרי שכל טיבה של הבקשה הוא מסע דיג.

4. השאלה העומדת לדיון היא האם לאור ממצאי חוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדיה יש עוד צורך במינוי בתחום הנוירולוגיה, או שמומחה בית המשפט, במסגרת מומחיותו, ידע לבחון גם את תלונותיה של התובעת בתחום האמור.

5. אחר שהעמדתי על כפות המאזניים את השיקולים לכאן ולכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.
עיון בתיעוד הרפואי שצורף בתמיכה לבקשה למינוי מומחים מלמד, כי חרף אותה פגיעה נוירולוגית, טופלה התובעת אך ורק על ידי מומחים בתחום האורתופדיה.
אין מחלוקת, כי בגין פגיעותיה של התובעת בעמוד השדרה יכול להיגרם לה גם נזק שהוא בתחום האורתופדיה וגם נזק שהוא בתחום הנוירולוגיה ולא בכדי נשלחה התובעת דווקא על ידי רופא אורתופד לבדיקת ה- EMG, שהינה בדיקה מתחום הנוירולוגיה.
ואולם, הנני סבורה, כי התייחסותו של המומחה, אל תחלואתה של התובעת, על האספקטים הנוירולוגיים שלה הינה בתחום מומחיותו ואספקטים אלו נבחנו בפועל על ידו.
המומחה נתן בעניין זה הבהרתו המפורשת, כי מדובר בסוגיה שהיא בתחום מומחיותו של המומחה כמומחה עמוד שדרה. בכל הכבוד, העובדה שמומחה בתחום מסויים נדרש גם לסוגיות שהן קשורות בהגדרתן לסוגיות מתחום אחר, אין בה כדי ללמד, שמדובר בסוגיה שאינה בתחום מומחיותו של המומחה. תחומי הרפואה נושקים זה לזה, לא בכדי התמחותו של מומחה נעשית לאחר שהפך לרופא, כשהוא נדרש לצורך היותו רופא ללמוד את תחומי הרפואה השונים. העובדה שמדובר בבדיקה מתחום אחד, אינה שוללת מומחיות של מומחה בתחום אחר ועתים היא חלק בלתי נפרד מאותה מומחיות אחרת, כפי שהסביר כאן המומחה, באשר לעיסוק השוטף בבדיקות נוירולוגיות אלו ואחרות, כאשר ממילא היותו של המומחה מומחה בתחום עמוד השדרה, כוללת אף מומחיות בתחום הנוירולוגי הקשור בעמוד השדרה.

בעניין זה, לא ניתן שלא להתייחס להערת בא כוח התובעת באשר לכך שמומחה בית המשפט עיין בבדיקות הדימות ובחן אותם. בדיוק כפי שנושא הנוירולוגיה אינו שמור אך ורך למי שסיים התמחות בתחום, גם סוגיית פענוח בדיקות הדימות אינה שמורה אך ורק למומחים בתחום הרנטגן ורופא בתחום האורתופד בוודאי ובוודאי רשאי להסתכל על בדיקות הדימות עצמן, מבלי להיזקק לשירותיו של המומחה בתחום הרדיולוגיה.

עוד אוסיף ואציין, כי לו אמנם סברה התובעת, כי לתוצאות הבדיקה השלכות בתחום הנוירולוגי דווקא, חזקה, כי היתה עותרת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. העובדה שבית המשפט בהחלטתו ציין, כי על המומחה לחוות דעתו בעניין מינוי מומחים בתחומים נוספים, בוודאי היא לכשעצמה אינה פותחת הפתח למינוי מומחה שעה שלא התבקש קודם לכן.

6. לאור האמור, לא מצאתי מקום להורות על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.
יובהר כי לתובעת שמורה הזכות לחקור את המומחה על חוות דעתו והבהרותיו. וככל שהדבר נוגע לפרשנות התקנות, הרי שניתן לטעון בעניין זה גם בפני בית המשפט.

7. התובעת תגיש תחשיבי נזק מטעמה עד ליום 10.10.19 והנתבעת בתוך 30 יום לאחר מכן.
התיק יקבע לתזכורת פנימית של בית המשפט ליום 11.11.19 למשלוח הצעת פשרה.
מועד הדיון ידחה ליום 12.12.19 בשעה 10:00.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ט, 08 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.