הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ת"א 57285-06-15

התובע - המבקש :
ד"ר מיכאל ארמוני

נ ג ד

הנתבעים - המשיבים :
1.יוליה גרינגאוז רזניקוב
2.מורן רות גבאי
3.מילנה בן שמחון
4.קטיה בן עזרא
5.ליזה עליזה בן ששון
6.מונק שני
7. חגית עיני סימון

החלטה

תיק זה קבוע לשמיעת ראיות הצדדים ליום 15.4.18 וליום 22.4.18.

התובע מעורר עתה בקשה להתיר לו להקליט את מהלך הדיונים ולתמללם על חשבונו באמצעות חברה שעיסוקה בכך ו לבקשת בית המשפט הבהיר כי הוא מכוון לכך שההקלטה תשמש כפרוטוקול הדיון ותבוא תחת הקלדתו.
התובע נימק בקשתו כי בתיק זה צפויים להעיד עדים רבים וההקלטה יהא בה כדי לייעל את ההליך ולחסוך זמן שיפוטי בכל הנוגע למשך הדיונים הצפויים.

הנתבעות מתנגדות לבקשה ומכל מקום להשתתפות כלשהי מצידן בעלויות הכרוכות בה.
לשיטתן, יש באלטרנטיבה המוצעת כדי להפקיע מבית המשפט את תפקידו כמי שאמון על הפרוטוקול וכדי לאפשר לכלול בו מעבר לחיוני, קרי - אף אמירות לא ראויות או לא רלבנטיות ומציאות זו עלולה להיות מנוצלת לרעה. הליך זה אינו נושא כל ייחודיות המצדיק חריגה מהכלל הנוהג באולמות המשפט בארץ. על זאת יש להוסיף לדידן אף את השיהוי הכרוך בהמתנה לתימלול הפרוטוקול.

התובע בתשובתו סבור כי דווקא החשש שמביעות הנתבעות מתיעודן של אמירות לא ראויות, יש בו כדי לחזק את הצורך בהקלטה. עסקינן לשיטתו בתיק רגיש ומורכב , המחייב תיעוד מדויק של החקירות הצפויות. אין לשיטתו בטענת השיהוי הצפוי בקבלת התמלול ממש.
מכל מקום, ע"פ הוראת סעיף 68ב לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, ימנע בית המשפט מאישור המבוקש כאן אך מטעמים מיוחדים.
דיון והכרעה
סוגית ניהול הפרוטוקול מוסדרת כיום בסעיף 68א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 שעיקרו:
"בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט .... בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול "

במקרה דכאן, לאחר ששקלתי בדבר, לא מצאתי מקום לאשר בקשה זו.
עסקינן בתביעה שעניינה פרסומי "לשון הרע" שמייחס התובע לנתבעות, כל אחת כחלקה. אינני מוצאת כל היבט חריג בתביעה זו בהקשרו של אופן תיעוד הדיון אשר מייחדה לעומת תביעות אחרות בכלל ותביעות "לשון הרע" בפרט.
לתובע טענותיו שלו ולנתבעות טענותיהן שלהן ובעיקר לגבי משמעות הפרסומים וצפויות חקירות הדדיות כמקובל. אמנם מס' העדים אינו זניח מחמת מספר הנתבעות בתיק, אולם ועדיין, בית המשפט אינו צופה חקירות ממושכות בשים לב לטיבן של המחלוקות בתיק ולא בכדי הוקצו שני ימי דיון ולא מעבר לכך.

לא נחה דעתי כי עסקינן במחלוקת אשר טיבה ונסיבותיה מעניקים חשיבות יותר למהלכן המדויק כדי הקלטה של השאלות והתשובות ואינני מוצאת כל קושי מיוחד בתיעוד הנדרש בדיונים אלה, כך אף בשים לב למהלך הדיונים שנתקיימו עד כה ואופן התנהלות הצדדים.

בכל הנוגע לחשש המובע מאמירות לא ראויות, חזקה כי אם ייעשה כן ע"י מי מהצדדים או אם תימצא חשיבות לניסוח מילולי מדויק של אמירה כלשהי, יבקש כן הצד המעונין באותו הרגע ובית המשפט, מן הסתם, יבחן הצורך בכך.

כיום ועדיין נוקטת שיטת הקלדת מהלך הדיון כברירת המחדל ולא בכדי אין בית המשפט שש לאמץ את אפשרות ההקלטה חרף יתרונות מסוימים הגלומים בה ו בהקשר זה אין לי אלא להביא מדבריו של כב' השופט א.גרוניס (כתוארו אז) ברע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' שלומי לובטון (16.3.08).
בית המשפט מציין שם את השינוי שחל לאורך השנים באופן תיעוד הפרוטוקול, כהחלטה מערכתית, מרישום בכתב יד להקלדה שהיא משום הכלל, ש כמו הרישום הידני אינה אמורה לספק רישום מילולי של כל הנאמר באולם ובכל הנוגע לחריגה מהכלל והמקובל קבע והבהיר:
" .... יחד עם זאת, רשאי השופט היושב לדין לקבוע כי בהליך מסוים רישום הפרוטוקול יעשה בדרך שונה מאשר הקלדה במחשב. על בעל דין המעוניין שהרישום יעשה בדרך שונה מהמקובל והנהוג מוטל נטל כבד לנמק את בקשתו.
7. החיסרון הגדול של רישום פרוטוקול באמצעות הקלטה הינו "התנפחותו" של הפרוטוקול למימדים אדירים. פרוטוקול ארוך מקשה מאוד על השופט היושב לדין בבואו לכתוב את פסק הדין.  אותו קושי קיים אף כאשר ההליך מגיע לערכאת הערעור. לא זו אף זו, ההקלטה יוצרת בעיות בעת שמספר אנשים מדברים בעת ובעונה אחת, בין היתר משום שנוצר קושי לזהות מיהו הדובר. כמובן שיש להודות, כי הקלטה נותנת תמונה מדויקת יותר של המתרחש. עם זאת, כפי שהדבר נכון אף לעניינים אחרים, אין להתעלם משיקולי יעילות. הדרך של הקלדה יעילה יותר מזו של הקלטה. ...
יש צורך בטעמים חזקים ומיוחדים על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה להקליט הדיונים, תחת רישום הפרוטוקול באמצעות הקלדה. המבקשות לא הרימו נטל זה. יש אף לציין, כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב האם ומתי לנהל את הפרוטוקול בשיטה שונה מן המקובל."

אין לי אלא להפנות להנמקת בית המשפט לעיל לגבי הקושי הטמון בפרוטוקול מוקלט ואף אם תומלל. א מנם בשעתו נתונה היתה בתוקף תקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (שעניינה רישום הפרוטוקול) בעוד זו בוטלה בינתיים ובאה לעולם הוראת סעיף 68א לחוק בתי המ שפט הנ"ל, אולם פסיקה מאוחרת יותר הותירה בעינן את העקרונות שהותוו ע"י השופט א.גרוניס בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט להורות על דרך רישום הפרוטוקול ובכל הנוגע לשיקולים הצריכים להנחותו בעניין זה כאמור ב רע"א 8532/14 מחמד דחלאן נ' עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל (31.3.15) שם מסכם בית המשפט: "הוראה על רישום הפרוטוקול בדרך של הקלטה יש ליתן במשורה במקרים מורכבים וייחודיים המצדיקים חריגה מ"דרך המלך", ההקלדה הממוחשבת."

אשר להוראת סעיף 68ב לחוק בתי המשפט הנ"ל שעליה נסמך התובע, הרי שכפי שציין בית המשפט ברע"א 8532/14 הנ"ל, סעיף זה קובע אמנם הסדר ספציפי הנוגע להקלטת דיון לבקשת בעל דין, אולם במקרה כזה ההקלטה לא תיחשב פרוטוקול הדיון והיא נשמרת בידי בית המשפט לצרכי האזנה בלבד , כך שהסעיף אינו רלבנטי לבקשה דלפני וזו נדחית לפיכך.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ח, 26 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.