הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ת"א 52244-10-17

בפני
כבוד ה שופט עידו כפכפי

תובעת

תמוז סי. אס. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יצחק פינק

נגד

נתבע
חיים ריידר
ע"י ב"כ עו"ד חיים ויקי שמעוני

פסק דין

הנתבע הזמין מהתובעת עבודות פיתוח ועיצוב מברשת שיניים המכילה משחת שיניים. התובעת עותר לקבלת יתרת התמורה עבור עבודות שבוצעו, והנתבע מסרב לשלם בטענה כי לא קיבל תמורה בעד כספו ולכן אין עליו חובה לשלם את יתרת התמורה. המחלוקת העיקרית היא האם הצעת המחיר הלא חתומה מהווה את תנאי ההתקשרות, או שמא סוכם תנאי בעל פה של תשלום כנגד קבלת אב טיפוס עובד.

רקע וטענות הצדדים
1. התובעת היא חברה העוסקת בתחום עיצוב ופיתוח מוצרים אליה פנה הנתבע, רופא שיניים במקצועו, לצורך תכנון ופיתוח מברשת שיניים שבתוכה קפסולה עם משחה שתספיק ל- 180 שימושים. לאחר פגישה בין הצדדים נשלחה לנתבע הצעת מחיר/הזמנה מס' 5014 הכוללת את מהות העבודה, שלביה והעלות של כל שלב.

ביום 5.10.16 השיב בשם הנתבע בן דודו מרק צלקוביץ (להלן: מרק), כי את ההתקשרות מול התובעת וחתימה על הצעת העבודה יסדירו כנראה מחר. אין חולק כי בסופו של יום לא נחתם ההסכם, אולם התובעת טוענת כי בפועל הסכים הנתבע לתנאי ההזמנה, שילם בהתאם לתנאים הנקובים בה, עד שהפסיק לשלם את החשבונות ששלחה אליו התובעת החל מיום 30.4.2017 ועד ליום 20.6.2017.

בתביעתה עותרת התובעת לקבל את יתרת התשלום בגין עבודות שביצעה בסכום של 170,024 ₪ ומבהירה כי חובה על הנתבע לשלם בהתאם לתנאי ההתקשרות, ואין לו זכות לסרב לתשלום בטענה כי התשלום יבוצע רק לאחר שיקבל לידיו אב טיפוס עובד של מברשת השיניים.

2. בתביעה מתואר כי עד לסוף אפריל 2017 שילם הנתבע מספר תשלומים בהתאם לחשבונות עסקה שנשלחו אליו בסכום מצטבר של 50,238 ₪, אולם למרות שנשלחו חשבונות נוספים עד ליום 20.6.17 , אשר הופקו לאחר שהתובעת ביצעה את העבודה המפורטת בהם, סירב הנתבע לשלם בטענה כי "אין לו כלום ביד".
התובעת מפנה להסכם ולשלבים הטבועים בהליך פיתוח ועיצוב מוצר, ומסבירה כי מדובר בתהליך המצאתי בו הדברים מתפתחים בהדרגה תוך הידברות והיזון חוזר מול הלקוח.

נטען כי למרות שבתחילת הדרך שיתף הנתבע פעולה עם ההליך, בשלב מסוים לאחר שהתובעת השקיעה עבודה רבה החל הנתבע לזלזל בעבודתה, התבטא בבוטות וטען כי אינו מוכן לשלם תשלומי ביניים לפני שהוא מקבל לידיו מוצר עובד. נטען כי השלב בו הבינה התובעת כי הנתבע לא ישלם יותר, היה הפיתוח כבר ב הליך התכנון מתקדם ביותר, ערב המוכנות ליצור אב טיפוס.

בשורה התחתונה מבקשת התובעת תשלום עבור עבודה שבוצעה, על בסיס ההזמנה.

3. תמצית טענת הנתבע היא כי הזמין אב טיפוס למברשת שיניים הכוללת משחת שיניים אשר תוכל לשחרר כמות קצובה של 180 לחיצות, ובסופו של יום לא הצליחה התובעת לתכנן או לייצר אב טיפוס עובד ולכן אין עליו חובה לשלם. למרות טענה זו, בכתב ההגנה אישר כי סוכם מתווה לביצוע העבודות אשר כלל לטענתו הסכמה לפיה בתחילת ביצוע כל שלב תגיש התובעת הצעת מחיר, ולאחר אישור ההצעה בכתב תחל התובעת בביצוע אותו שלב. בסופו של כל שלב, לאחר קבלת עדכון או מוצר , יעביר הנתבע תשלום . לשיטתו סוכם כי התובעת לא תעבור לשלב הביצוע בטרם יאושר וישולם השלב הקודם , וכי שמורה לו הזכות שלא להתקדם בביצוע העבודות.

הנתבע טוען כי לא חתם על ההסכם לאור הסכמה בעל פה לשלבים המפורטים לעיל. ביחס לתשלומים אשר שילם, נטען כי שולמו לפנים משורת הדין , למרות שהתובעת לא השלימה שלב כלשהו בעבודות , והסתבר כי אינה מסוגלת לייצר אב טיפוס עובד.

נטען כי אמנם התובעת החלה בעבודות הפיתוח, אולם בפגישות שהתקיימו במהלך העבודות קיבל הנתבע רושם לפיו התובעת אינה מתקדמת כלל בפיתוח המוצר ולא אישר את המשך הפיתוח ואף לא היה בכוונתו לשלם, לאור העובדה כי הפיתוח לא התקדם בהתאם להזמנתו ואישורו. הנתבע לא הכחיש בכתב הגנתו את הטענה כי נקבעו שלבי עבודה, אולם טען כי למרות שסוכם שהתובעת תפתח את המוצר בשלבים, לצורך מעבר בין שלב לשלב, נדרש אישורו בכתב למעבר לשלב הבא.

לאחר שסירב הנתבע לשלם, עלתה הצעה מטעמו כי יפקיד בנאמנות את יתרת התשלום בכפוף להצגת אב טיפוס עובד, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר טיבו של האב טיפוס אשר ייצורו יוביל לתשלום.

דיון והכרעה
תנאי ההתקשרות בין הצדדים
4. התובעת נסמכת על הצעת המחיר שצורפה לתביעה ועל הודאת הנתבע בכתב הגנתו ובתצהיריו בכך שסוכם על עבודה בשלבים. עוד נסמכת על האישור מטעמו של מרק כי יסדירו את החתימה בהקדם, על התנהגות הצדדים, ועל העובדה כי שולמו מספר תשלומים בהתאם להזמנה ולשלבים המתוארים בה. למעשה הטענה היא כי גם ללא חתימת הנתבע ברורה גמירות הדעת של הצדדים להתקשר בהסכם , בהתאם לתנאים המפורטים בהזמנת העבודה.

בהתאם לתצהירו של עמית אביגדור (להלן: עמית) שהוא אחד ממנהלי התובעת ומי שליווה באופן אישי את הליך הפיתוח, הוחלפו בין הצדדים מספר נוסחים של הסכם ההתקשרות עד להסכם שצורף לתביעה (הזמנה מיום 29.9.16, נספח ד' לתצהירו , להלן: ההזמנה או ההסכם).בתגובה לשליחתו השיב מרק ביום 5.10.16 כי אין מניעה לתחילת עבודתו של אליעזרי (עו"ד זהר אליעזרי אליו הפנתה התובעת את הנתבע לבחון את נושא הקניין הרוחני). מתוכן מכתבו עולה כי בין הצדדים הייתה הידברות קודמת, לרבות ביחס לבחינת נושא הקניין הרוחני, וסוכם כי התובעת תפקח על עבודת עו"ד הפטנטים. ביחס להסכם השיב מרק כי את החתימה על הצעת העבודה יסדירו כנראה מחר.

התובעת החלה לעבוד בהתאם להסכם, למרות שלא נחתם, וביום 10.10.16 שולמה המקדמה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם לתנאי המפורט בהסכם הקובע כי מקדמה תשולם במועד החתימה.

5. כמפורט בתצהירו של עמית ובהזמנת העבודה, מתואר תהליך העבודה של התובעת והמתווה המוצע לתהליך הפיתוח שמטרתו תכנון מברשת השיניים ובתוכה המשחה. השלב הראשוני הוא עריכת מסמך אפיון המגבש את עקרונות המוצר ומהווה את הבסיס למיזם כולו. השלב הבא הוא גיבוש פתרון טכנולוגי על בסיס הדרישות במסמך האפיון שילווה את התהליך כבסיס לכל ייצור ופיתוח. בהמשך בשיתוף עם הלקוח נבחר הרעיון העיצובי, ואיתו מתקדמים לפיתוח מתקדם ועיצוב סופי עד לשלב של קבלת אב טיפוס ראשוני איתו ניתן לבדוק את השוק. נרשם בהצעה כי אב הטיפוס יהיה זהה כמעט לחלוטין למוצר הסופי והשינויים בו יהיו רק במטרה להכינו לייצור המוני.

חלק מרכזי בהצעה היא טבלה בת שמונה שלבים , עד לשלב של אב טיפוס ראשון. טבלה זו מהווה את תנאי ההסכם המהותיים, כאשר בצד כל שלב פירוט תחת הכותרת "תכולה" אודות טיב הפעולות הנדרשות מהתובעת. לצד כל שלב פירוט התוצר בסיום אותו שלב, העלות המשוערת ומשך הזמן המשוער לביצועו . העלות בטבלה חלקה קבוע וחלקה מציין טווח מחירים אפשרי. בנוסף, ישנו שלב לבחירת הלקוח אשר עלותו היא שעתית והוא ליווי שוטף של עורך הפטנטים, אשר התשלום אליו משולם בנפרד על ידי הלקוח.
מתחת לטבלה הערות לגבי העלויות, הובהר כי טווח המחירים תלוי בתוצאות השלבים שקדמו ולפני כניסה לכל שלב ידע הלקוח מחיר מדויק. הובהר כי תנאי התשלום הם שוטף + 30 ימים, בסיום כל שלב בכפוף לביצוע התכולה המופיעה בטבלה וכי הלקוח מגדיר את סיום כל שלב. בתנאים הכלליים הובהר כי הלקוח רשאי להפסיק את ההתקשרות בכל שלב שהוא בתהליך, ועליו לשלם את החלק היחסי של השלבים שבוצעו עד למועד ההפסקה.

6. אין חולק כי עד לסוף חודש אפריל 2017 שילם הנתבע מספר תשלומים בהתאם לחשבונות העסקה שנשלחו אליו, בסכום כולל של 50,238 ₪ (כולל מע"מ). לראיות התובעת לא צירפה את פירוט החשבונות ששולמו, ככל הנראה לאור הודאת הנתבע כי זה הסכום ששילם בפועל, וגם הנתבע לא צירף העתק חשבונות אלו לראיות מטעמו ( יוער כי למרות שהתובעת צרפה לראיותיה מוצגים של תוצרת עבודתה, בחר הנתבע להימנע מצירוף כל מוצג או ראיה מטעמו, זולת תצהירו ותצהיר קצר של בן דודו מרק).

על פירוט השלבים ששולמו ניתן ללמוד על דרך השלילה מנספח כ"ז לתצהירו של עמית, ובו פירוט של חשבונות העסקה שלא שולמו. מהשוואת חשבונות אלו לשלבים בהסכם עולה כי בפועל שולמו שלושת השלבים הראשונים בהסכם שהם יצירת מסמך אפיון (בריף מקצועי) שתומחר בסך 12,500 ₪ בצירוף מע"מ, ל יווי מחקר הפטנטים אשר תומחר לפי שעות, וחיפוש מספר אפיקים לפתרון טכנולוגי אשר תומחר בסך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ.

מהפחתת הסכומים הנקובים בהסכם לשלבים הנ"ל מהסכום ששולם בפועל , עולה כי שולם ס ך של 12,213 ₪ עבור ליווי מחקר הפטנטים. מאחר והנתבע הודה בסכום הכללי ששילם בפועל, ולא הציג חישוב אחר לזקיפת התשלומים, עולה כי לא שילם דבר מעבר לשלב השלישי . החל משלב בדיקת היתכנות לטכנולוגיה הנבחרת, לא קיבלה התובעת כל תשלום. חשבונית עסקה ראשונה שכלולה בתביעה יצאה ביום 30.4.17 ומשקפת עבודה שבוצעה עד לסוף אפריל 2017. לפי תנאי התשלום היה על הנתבע לשלם בראשית יוני 2017, ועל כן יש לקבל טענת התובעת כי עד למועד בו הביע דעתו הנתבע כי לא ישלם עוד, (20.6.17 המועד בו הופקה חשבונית העסקה האחרונה) עבדה תחת הרושם כי הצדדים פועלים בהתאם להוראות ההסכם ואין לה סיבה להניח כי לא תקבל תמורה על העבודה שבוצעה.

7. מבחינת ראיות התובעת, נוסח הזמנת העבודה והתנהגות הצדדים, עולה כי עלה בידי התובעת להוכיח כי למרות שלא נחתם ההסכם, התנאים המפורטים בהזמנת העבודה היו על דעתו של הנתבע . ניתן לקבוע בנסיבות העניין כי הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בהסכם בהתאם לנוסח ההצעה.

מסקנה זו עולה מעדות עמית שלא נסתרה כי הנוסח שנשלח היה לאחר משא ומתן ומהעובדה כי הצדדים החלו לעבוד בפועל בהתאם לתנאי ההזמנה, למרות שלא נחתמה על ידם. עמית הסביר בחקירתו הנגדית כי למרות שההסכם לא נחתם, התקבל המסמך והובן ומרק אמר ממשיכים בתהליך, ואף נפגשו איתו למחרת והחלו לעבוד בהתאם לתנאים בהסכם. עמית הסתפק בכך שהתקבל אישור להתחיל לעבוד, הועברה המקדמה , וניתנה הפניה להפעיל את עורך דין הפטנטים, וראה בכך הסכמה של הנתבע לתנאי ההזמנה. התובעת נסמכת בפועל על התנהגות הנתבע והתשלומים ששילם. עמית הבהיר כי האישור להתקדם בכל שלב נסמך על הפגישות וההתכתבויות שצורפו, ולא על תשלום עבור שלב שבוצע, בגינו יוצאת חשבונית עסקה לתשלום, שוטף + 30, ועם קבלת התשלום מופקת חשבונית מס.

עדותו של עמית הנסמכת על נוסח ההסכם שהועבר לנתבע, על התשלומים והתנהגות הצדדים לא נסתרה ועולה ממנה כי הצדדים הסכימו להתקשר בהסכם בהתאם לתנאים

8. בנסיבות העניין הנתבע לא יכול להיבנות מהעדרה של חתימה מטעמו על ההסכם. חתימה היא ראיה חזקה לגמירת דעתו של החותם להתקשר בעסקה, אולם העדרה אינו מעיד בהכרח על העדר גמירת דעת. אין קדושה בחתימה ואינה כשלעצמה מילת קסם המלמדת על הסכמה להתקשר בחוזה (ראה ד' פרידמן, נ' כהן, חוזים, כרך א', תשנ"א – 1991, עמ' 448). ראה גם ע"א 692/12 פרידמן נ' שפירא, 7.8.13, פסקה 39 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק – ארז:
"שנית, כבר נפסק כי לא בכל מקרה החתימה תיחשב לתנאי בלעדיו אין להתחייבות, וזאת מבלי לגרוע מכך שיש לקיומה משמעות רבה, במקרה הרגיל (ראו למשל: ע"א 571/79 דירות מקסים בע"מ נ' ג'רבי, פ"ד לז(1) 589 (1983); ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה ליבוא ושיווק בע"מ נ' גת, פ"ד מד(1) 57 (1989))".

בנוסף, בנסיבות המתאימות שתיקה להצעה והתנהגות לאחר מכן בהתאם להצעה, מהווה קיבול ההצעה ( ראה בספר חוזים הנ"ל, עמ' 226). ובעמ' 230 (והאסמכתאות שם) מציינים המחברים:
"שתיקה כשלעצמה אינה מהווה קיבול, אולם אם מצטרפות אליה נסיבות נוספות, ניתן להסיק כי הניצע גמר בדעתו לקבל את ההצעה. דוגמא לכך היא כאשר נעשה בין הצדדים הסכם מוקדם במהלך המשא ומתן וכאשר בתום המשא ומתן שולח צד אחד אל משנהו מכתב מסכם, המפרט את תנאי העיסקה. שתיקתו של הניצע עשויה להתפרש כהסכמה לתוכנו. במקרה כזה ניתן לטעון, כי למעשה התגבש כבר חוזה בתום המשא ומתן (שהיה מושתת על הצעה וקיבול בדרך הרגילה), והמכתב רק מסכם את פרטיו".

מכלול הראיות במקרה הנדון תומכות במסקנה כי שתיקתו של הנתבע יחד עם התנהגותו בהתאם לתנאים בהצעה מהווים קיבול מטעמו של תנאי ההצעה ובכך נכרת הסכם בהתאם לתנאים המפורטים בו.

9. מעבר לראיות התובעת, הפנה בא כוחה בסיכומיו להודאות בעל דין העולות מטיעוניו של הנתבע. כך, אין בפי הנתבע הכחשה כי סוכם על עבודה בשלבים (סעיף 4 לתביעה לא הוכחש). גם הטענה בסעיף 16 לכתב התביעה כי הצדדים החלו לעבוד בהתאם להסכם למרות שלא נחתם לא הוכחשה, והנתבע אישר כי התובעת החלה בעבודות הפיתוח . כך גם בטענות ההגנה כנגד סעיפים 18, 19 לכתב התביעה שם אישר הנתבע כי סוכם כי התובעת תפתח מוצר בשלבים. אמנם הנתבע הוסיף תנאי שלא רשום בהסכם כי לצורך מעבר בין שלב לשלב תקבל התובעת אישור בכתב, אולם כפי שיובהר להלן הנתבע לא הוכיח תנאי התקשרות אחרים בין הצדדים זולת ההסכם עליו נשענת התובעת.

עולה כי די בבחינת טענות ההגנה של הנתבע כדי לקבוע כי הודה כי ההסכם אשר שלחה לו התובעת והבטיח לחתום עליו, הוא ההסכם המגבש את התנאים המסחריים להתקשרות בין הצדדים ועל פיו פעלו הם בפועל.

10. גם בתצהירו של הנתבע חזר על ההודאה שעה שטען כי סוכם שהתובעת תפתח מוצר בשלבים, אולם בעדותו מסר גרסאות הסותרות להודאות אלו. מצאתי כי קשה לתת אמון בגרסת הנתבע המנוגדת למסמכים בכתב ולהתנהלות הצדדים במשך כשמונה חודשים במהלכם פעלו הצדדים בהתאם להסכם . הנתבע בחר להכחיש באופן סתמי את הטענה כי היו שלבים והציג גרסה לפיה התנה מראש את תשלום התמורה בכך שיקבל מוצר פועל, מברשת שיניים שבאפשרותה להוציא 180 מנות.

גרסה זו, כי הנתבע לא הסכים לחתום על ההסכם לאור תנאי זה, עלתה באופן עמום בטיעוניו ורק בעדותו טען כי לא היו שלבים בעבודה וכי אמר לתובעת כי החוזה שלהם לא מקובל עליו, אלא הוא ישלם לפי שיקול דעתו מקדמות, (עמ' 32 שורות 29- 34).

לנתבע אין הסבר מניח את הדעת כיצד במשך שמונה חודשי ההתקשרות ועשרות התכתובות בין הצדדים לא כתב ולו פעם אחת לתובעת כי מסרב לשלם על שלבים בעבודה עד אשר יקבל מוצר פועל. אין גם מחאה מצידו על נוסח ההסכם שנשלח לו ולא הציג הוא תנאי התקשרות אחרים.

טענתו הסתמית כי הובהר שאצלו אין שלבים, כי יש לו מוצר פועל דומה, מנוגדת להתנהלות הצדדים. בחקירתו הנגדית שב ודקלם משנה זו, וחזר וטען כי מעולם לא הסכים לקבל חלק ממוצר ואמר כי אם יביאו לו מברשת פועלת יקבלו כסף וכי נתן מקדמות להראות רצון טוב. הטענה המהותית של תשלום מקדמות לפי רצונו הטוב של הנתבע, לא נטענה באופן מפורש ב כתב ההגנה או בתצהירו של הנתבע וסותרת את כל המהות העסקית של אופן פעולת התובעת.

מדובר בהליך פיתוח כאשר המפתח לא מבטיח הצלחה של התהליך אלא מצהיר כי יש לו את היכולת להתקדם בהליך הפיתוח המבוצע בשלבים, כאשר כל שלב והצלחתו מהווה את הבסיס להתקדמות. טענה כי בהתקשרות מסוג זה הלקוח יכול להתנות את התשלום בהצלחת המוצר הסופי, לא רק שמנוגדת להסכם אשר עמד לנגד עיני הנתבע בטרם שילם את המקדמה, אלא מנוגדת לטיבה וטבעה של עבודת הפיתוח. לאור סתירה מהותית זו בין תנאי ההתקשרות לבין עמדת הנתבע, לו היה בסיס לטענתו, היה עליו להתנות את המשך ההתקשרות במפורש בתנאי זה. משלא עשה כן, עולה כי הסכים לתנאים של התובעת.

אין די בטענתו הסתמית של הנתבע כי כל הזמן אמר לתובעת להתקדם כדי להוכיח כי רצונו לקדם במהירות את תהליך הפיתוח וכי משמעות דבריו הי יתה הסכמה לשלם רק אם יסופק לו מוצר עובד. לא נסתרה טענת התובעת כי התכחשות הנתבע לחובתו לשלם את התשלומים בגין השלבים שבוצעו לא הועלתה כלל במשך העבודה המשותפת, ואף לא לאחר תזכורת תשלום מיום 21.6.17. רק ביום 18.7.17 כתב הנתבע כי לא בוצע כלום מעבר לעבודה בגינה שילם וכי מוכן לשלם הכול תמורת קבלת מוצר סופי תוך שציין "אתם מדפיסים חשבוניות כאילו זה נייר טואלט".

טענתו כי לא היה מחויב לשלם אלא הסכים לשלם בסוף הדרך על המוצר המוגמר וכי שילם מקדמות לבקשת התובעת לכיסוי הוצאותיה ,אבל לא כחלק מההסכם, (עמ' 38 שורות 33 עד 36), חסרת פירוט ולא ניתן לתת בה אמון בהיותה עדות יחידה של בעל דין ללא כל חיזוק חיצוני.

עולה כי מעדות הנתבע לא נסתרו ראיות התובעת מהן עולה כי נוסח ההסכם שנשלח לנתבע ועל בסיסו פעלו הצדדים הוא הנוסח המחייב בהתקשרות בין הצדדים.

11. גם עדותו של מרק אין בה כדי לחזק את גרסת הנתבע. מרק הגיש תצהיר קצר בו לא תיאר כלל את שלבי המו"מ טרם תחילת העבודות וטען רק כי סוכם שהתובעת תפתח מברשת שיניים ותייצר אב טיפוס עובד. בניגוד לגרסת הנתבע כי התנה מראש את התשלום בקבלת מוצר עובד, ציין מרק בסעיף 10 לתצהירו כי רק בשלב מסוים הודיע הנתבע כי לא מוכן להמשיך ולשלם מאחר ולא הייתה התקדמות בפיתוח.

בעדותו של מרק העלה גרסה חדשה, אשר לא פורטה בתצהירו, כי בשיחות ההכרות הנתבע הציג עמדה עממית ופשוטה, וטען באופן עיקש כי לא יכול להתחייב לשום דבר, אלא אם יביאו לו אב טיפוס עובד ביד. גרסה זו נעדרת פירוט, מדובר בעדות כבושה, ולא ניתן לקבל אותה. אין זה סביר כי התובעת תנהל פגישות עם הנתבע, תבין כי מוכן לשלם רק בסוף התהליך בכפוף להצלחת הפיתוח, ותשלח לו הסכם עם תנאים המנוגדים לעמדה זו שעלתה במו"מ.

אין זה סביר גם כי הנתבע ומרק היו מקבלים הסכם המנוגד באופן מהותי לתנאים המסחריים המוסכמים עליהם ולא היו מוחים על נוסח ההסכם, אלא מברכים על היציאה לדרך המשותפת ומשתפים פעולה במשך שמונה חודשים עם התהליך תוך שמשלמים תשלומים בהתאם לשלבי ההתקדמות.

על כן עדותו של למרק כי לא סוכם על עבודה בשלבים מנוגדת למכלול הראיות ואין לקבלה, בייחוד לאור העובדה כי פעלו במשך מספר חודשים בהתאם לשלבים בהסכם.

12. לאור כל האמור לעיל עולה כי הזמנת העבודה, למרות שאינה חתומה, היא המסמך הכולל את תנאי ההתקשרות ומחייב את הצדדים. כאמור לעיל ההסכם ותנאיו קובעים שלבים בפיתוח ולצידם העלות של כל שלב, תוך שנקבע כי תשלום יבוצע בסיום כל שלב בכפוף לביצוע העבודה המפורטת באותו שלב (התכולה) כאשר הנתבע מגדיר את סיום השלב. עוד עולה מההסכם כי לנתבע זכות להפסיק את ההתקשרות בכל שלב בתהליך, אולם עליו לשלם את החלק היחסי של השלבים שבוצעו עד למועד ההפסקה.

עולה כי אין בסיס לטענת הנתבע כי הוסכם כי חובת התשלום חלה עליו רק אם יקבל אב טיפוס של מברשת שיניים המוציאה 180 מנות. חובת התשלום חלה על הנתבע בהתאם לתנאי ההסכם עבור כל שלב בפיתוח בו ביצעה התובעת את התחייבותה בהסכם.

להלן יבחנו טענות הנתבע כי התובעת לא עשתה דבר ולא זכאית לתשלום.

השלבים שביצעה התובעת והתוצר של כל שלב
13. הנתבע כאמור בחר שלא לתמוך עדותו במוצגים וזאת אל מול פירוט התובעת אודות טיב התוצרים שסיפקה. כדי לחפות על העדר ראיות מטעמו בחר להטיח בתובעת עלבונות בטענה כי לא עשתה דבר, העתיקה תמונות מהאינטרנט, קנתה מוצרים בסופרפארם כדי להשתמש במנגנונים שלהם, וציירה ציורים ילדותיים. דרך טיעון פשטנית זו מצטרפת לטענתו הסתמית של הנתבע כי היה לו מוצר פועל שהוציא 120 לחיצות וכי התובעת לא נתנה לו כל תוצר. הנתבע התעלם מהעבודה הרבה שהושקעה בהליך הפיתוח תוך הצגת התוצרים באופן מעוות, ומבלי שבדק והוכיח כי אכן לא ניתן היה להתקדם בפיתוח באמצעות העבודה שביצעה התובעת.

הואיל והנתבע בחר לטעון מהסוף להתחלה, קרי כי לא התקבל מוצר סופי ולכן אין עליו חובה לשלם, אבחן תחילה את השלב אליו הגיעה התובעת בתהליך הפיתוח. ביום 20.6.17 התקיימה פגישה לסיכום שלב הפיתוח המתקדם לאב טיפוס, שלב שביעי מתוך שמונת השלבים עד לייצור האב טיפוס, שלב המכונה בלעז: (CDR – critical design review).

בישיבה זו נכחו ארבעת נציגי התובעת שנטלו חלק בפיתוח המוצר, עמית, איל שמואלי , חגי הרדוף מנהל הפיתוח, ושאול גלבוע מעצב מוצר והנדסאי. מטעם הנתבע נכח מר רון מנוח, אשר הנתבע לא טרח להזכיר אותו בכתב הגנתו ותצהיריו. מרק הבהיר בעדותו כי מר מנוח הוא איש אמיד שהיה משקיע העוגן של הנתבע והיה אמור להיות משקיע רציני אחרי קבלת אב הטיפוס.

לאחר הפגישה נשלח סיכומה עם מצגת וטבלת הצעות מחיר לייצור אב טיפוס, לנתבע ונציגיו והובהר כי יועברו למר מנוח קבצי תלת מימד והצעת מחיר למודלים עובדים. מר מנוח השיב כי הוא ממתין לקבלת הקבצים כדי להתקשר עם חברות שהוא מכיר בסין. למחרת, 21.6.17, השיבה התובעת כי עושה מאמץ לדייק את ההצעות המחיר ולגבי הקבצים מכינים אותם בפורמטים שסוכמו עם מר מנוח.
14. למרות שהיה ידוע לנתבע כי היה תוצר לפגישה זו והוא קבצים איתם פנו למפעלים בסין וקיבלו הצעות מחיר לבניית אב טיפוס, מטיעוניו עולה לכאורה כי רק הודפסה מצגת הכוללת תמונות שלא ניתן לעשות איתן דבר. תוצר זה (נספח כב' לתצהיר עמית, סומן גם ת/10) כולל תמצית הדרישות שם מפורט כי מדובר במברשת שיניים חד פעמית המכילה כמות משחה ל- 180 צחצוחים. מפורט גודל מנת משחת השיניים, מנגנון הבוכנה שנבח ר, נפחים ומשקלים מהם עולה כי תכולת המברשת מספיקה ל- 190 מנות. מתואר העיצוב שנבחר ובפרק ההנדסה יש תיאור תכנון החלקים.

בעדותו של עמית הבהיר את מהותו של התוצר שסופק:
"מפנה לסניף ההנדסה ,בנספח ההנדסה(סלייד 14) , יש פירוט הנדסי מלא של פיצוח החידה מחולק לחלקים הבנויים בתלת מימד המוגדרים על פי חומר היצור, המסמך מופיע עם פירוט של כל היחסים בין החלקים שהרי חלקם זזים, מגדיר כניסת חומר יציאת חומר כמות החומר ואופי הפעילות של הבוכנה. זה מכיל את מעבר הפטנט , המנגנון מוגן מתביעה נגדית, יש קובץ תלת מימד שניתן להפעלה על ידי עכבר ולתצפית גם על ידי תוכנת ויו אייר . וזה תוכנית דיגיטלית שאפשר לייצר בכל נקודה בעולם", (עמ' 19, ש' 3-8).

גם בעדותו של מנהל הפיתוח, חגי הרדוף, הבהיר כי בוצע מודל שיודע להוציא מספר רב של מנות ובדק כי גודל המנה כפול הנפח תואם ל- 180 לחיצות (כפי שעולה לעיל מנספח 10). גם הוא הבהיר את מהות התוצר:
"מפנה לנספח בסוף של כב' , תכנון חלקים . רגע לפני ששולחים לי הצעת מחיר. כתוב תכנון חלקים. שקף 14. כל מה שמתכונן זה מקורי למעט מה שכתוב שזה חלקים קנויים", (עמ' 24, ש' 34).

15. עולה כי התובעת השלימה הליך פיתוח ועיצוב המוצר עד לשלב התוכניות שמאפשרות לייצר אב טיפוס. בשלב זה סירב הנתבע לשלם על חשבונות עבר שהוגשו עד לאותו מועד והתנה את התשלום בקבלת מוצר עובד, לשיטתו: אב טיפוס שמוציא 180 לחיצות.
הגדרה מעין זו של המוצר אינה קיימת בהסכם, וכאמור לעיל, אין לקבל טענת הנתבע כי התנה את ביצוע העבודות מראש בקבלת מוצר זה. מהראיות עולה כי דרישה זו נולדה רק לאחר שהשלימה התובעת את עבודות הפיתוח, עד לשלב בו התנער הנתבע מחובתו לשלם.

גם טענת הנתבע כי לא קיבל מוצר עובד לא הוכחה. להוכחת טענה זו נסמך הנתבע על הצעות פשרה שעלו לאחר פרוץ הסכסוך אשר כללו הפקדת כספים בנאמנות עד לקבלת אב הטיפוס. התובעת סירבה להצעות הנתבע, שכן הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין הגדרת "אב טיפוס עובד". מהעדויות עלה כי הנתבע ביקש אב טיפוס שיכול להוציא 180 לחיצות והתובעת סירבה להתחייב למספר זה.

עם זאת, עמית הסביר עמדה זו:
"אב טיפוס מיוצר בטכנולוגיה לא לייצור סידרתי, הוא מיוצר בחלקים יחידים המדמים יצור סידרתי מתבניות. אב הטיפוס בא לבדוק פונקציה , צורה , ארגונומיה ועלויות צפויות ביצור סידרתי. יש הבדל משמעותי בין אב הטיפוס לבין המוצר ברמת התכנון לתבנית יצור. והפער הזה הוא הפער שמונח כאן.
לשאלת בית המשפט אני מתיחס לפער בין מספר הלחיצות. אב הטיפוס מתוכנן במקור להרבה יותר ליכולת של יותר מ- 180 פעמים , אולם אנחנו בזהירות מקצועית מתחייבים , אב הטיפוס שלא יצור סידרתי, להוצאה של 20 פעימות משחה. ברור מאיליו שבמוצר ביצור הסידרתי הדבר יבדק יוכח ויבוצע. הדבר של 180 יבדק", (עמ' 17, ש' 34 – עמ' 18, ש' 6).

גם חגי הבהיר את ההבדל בין אב טיפוס לייצור סדרתי:
"כשאתה מדבר על מוצר אתה צודק, אל תבלבל בין מוצר למודל. זה שני דברים נפרדים. המודל מקו היצור אחרי הכנסה ליצור צריך לספק 180 מנות", (עמ' 20, ש' 32).

עולה כי טענת הנתבע כי לא סופק כל מוצר לא הוכחה ומראיות התובעת עולה כי הייתה כפסע לפני ייצור אב טיפוס אשר עונה על דרישות המזמין. ניתן להבין מהראיות כי אותו אב טיפוס, כאשר היה עובר לייצור סדרתי, עם השינויים ה מחויבים, היה בהסתברות גבוהה עומד ביעד הפיתוח של 180 לחיצות. מעיון בטבלת השלבים עולה כי לאחר ייצור אב טיפוס יש פעולות נוספות של תכנון מכאני סופי לייצור מתועש. עולה כי הנתבע לא הוכיח כי היה כישלון תמורה מלא אשר פוטר אותו מתשלום.

מחלוקת זו ממילא אין בכוחה לשנות את המסקנה כי לפי תנאי ההסכם היה חייב הנתבע לשלם לפי שלבי התקדמות הפיתוח. על כן טענתו כי לא קיבל מוצר, גם לו הייתה מוכחת (והיא לא הוכחה) אין בכוחה כדי לפטור את הנתבע מחובת התשלום עבור עבודה שבוצעה.

העבודה שבוצעה על ידי התובעת וחשבונות העסקה שלא שולמו
16. השלב הרביעי לפי טבלת שלבי הפיתוח הוא בדיקת היתכנות לטכנולוגיה הנבחרת, בגינו הוצאה חשבונית עסקה בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ ביום 30.4.17.

בתצהירו של עמית ונספחיו תוארו כל השלבים שבוצעו עד לשלב זה (בגינם שולמה מלוא התמורה), לרבות העברת חתכים של מנגנונים אפשריים, בחירת הפתרון הטכנולוגי של מנגנון משאבה, יצירת שלושה דגמים ושלל סקיצות. לאחר העבודה שבוצעה והתייעצות עם עורך דין הפטנטים הודיעה התובעת ביום 23.2.17 למרק כי מתקדמים לשלב העיצוב (נספח יב לתצהיר עמית).

בהעדר גרסה נוגדת מצד הנתבע, לא נסתרה טענת התובעת הנסמכת על מוצגיה כי הושקעו שעות עבודה רבות, מחשבה וניסיון, בביצוע השלבים המזכים אותה בתשלום עבור חשבונית עסקה זו.

17. השלב החמישי הוא בחירת הרעיון העיצובי, ובלעז: artist concept, בגינו יצאה חשבונית עסקה ביום 30.4.17 בסך של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ. ביום 19.3.17 הועברה לנתבע מצגת של שלב זה (נספח טו לתצהיר עמית) והנתבע אישר להריץ הכל קדימה. למחרת נשלח לו סיכום הפגישה (נספח יז) בו נכתב כי נכנסים לשלב הפיתוח הראשוני. בתגובה לעדכון מיום 5.4.17 בדבר שיפורי העיצוב לבקשת הלקוח השיב הנתבע: "אלופי עולם !!! חג שמח" (נספח יח).

עולה כי הוכחה זכות התובעת לתשלום גם עבור שלב העיצוב.

18. השלב השישי הוא שלב הפיתוח הראשוני, ובלעז: PDR – preliminary design review. בגין שלב זה יצאו שתי חשבונות עסקה, האחת ביום 25.5.17 בסך 1,320 ₪ בצירוף מע"מ וביום 31.5.17 בסך 46,000 ₪ בצירוף מע"מ, (צירופן נמצא בתוך טווח המחירים בטבלת ההסכם).

התובעת המשיכה בעבודתה וביום 11.5.17 מציינת כי מפיקים מודל עובד של המברשת על מנת לבחון את איכות עבודת המנגנון, והנתבע בוחר אחד העיצובים ומציין כי התמונות יפות ומחכה לראות תוצאה ממשית (נספח יט). ביום 14.5.17 הציגה מצגת של העיצוב ובתגובה השיב הנתבע: "נראה פגז!!" (נספח כ') .

ביום 28.5.17, לאחר עוד פגישה עם עורך דין הפטנטים, מעדכנת התובעת כי עוברים לשלב הבא, הפיתוח המתקדם (CDR) על טיבו עמדתי לעיל (נספח כא). בשלב זה כבר היה מודל עובד של המברשת וכן עיצוב, והשלב הבא מטרתו להכין קובץ המפרט את רכיבי המברשת.
עולה כי הוכחה זכות התובעת לתשלום גם עבור שלב הפיתוח הראשוני.

19. כמפורט לעיל, הוכח כי תמוז הייתה בסוף שלב התכנון, פיתוח מתקדם לאב טיפוס (CDR) ולכן הוכיחה זכותה לקבלת התמורה המפורטת בחשבונית עסקה מיום 20.6.17 בסך 43,000 ₪ בצירוף מע"מ (אשר נמצאת בתוך טווח העלויות בטבלה בהסכם).

הנתבע התגונן בטענות סתמיות ובחר להציג מצג כאילו התובעת לא עשתה דבר. טענות אלו לא הוכחו והנתבע ידע מראש מה התוצר הצפוי לכל שלב ומה עלותו, ובחר להמשיך בהסכם. למרות העלבונות שהוטחו בעדי התובעת במהלך החקירה הנגדית, השיבו עניינית כי לא מדובר במצגות של תמונות בלבד, אלא בעבודת פיתוח מהותית.

כך הבהיר עמית ביחס לתוצרים של הפיתוח הראשוני אותם מכנה הנתבע כתמונות בלבד:
"התמונה שאתה רואה אותה מפולחת לשכבות ל- 40-60 שכבות של מידע. עשרות שכבות מידע. מה שאדם נאיבי קורא תמונה מבחינתנו זה קובץ תלת מימד מפורק ומפורט לאינפורמציות רבות כגון: מספר החלקים המתוכננים... יתרה מזאת נמסרים קבצי תלת מימד שכל ללקוח יכול לסובב, למדוד ולעיין בהם לעומק במיוחד אם הוא מביא מישהו מטעמו שיכול לעשות את העבודה, הדברים שקופים. 100% מהחומר שיש בתיק הזה הוא אורגינלי, הוא נהגה בתמוז, יוצר, ושורטט בתמוז, אין פה ולו דבר אחד שהורד מהאינטרנט למעט דוגמאות כדי להכיר מתחרים, את זה מורידים מהאינטרנט. קבצי התלת מימד המפצחים את החידה ומביאים לפתרון כולם אוריגינלים ויוצרו בחברת תמוז", (עמ' 14, ש' 8-15) .

גם חגי הבהיר את דרך העבודה, ולמרות שאכן חלק ממנה כלל בחינת מנגנונים קיימים במוצרים אחרים, הבהיר את טיב העבודה שבוצעה. העד חזר והבהיר לאורך כל עדותו כי אכן לקחו עיקרון פעולה ממוצרים קיימים, אולם הושקעה עבודה רבה של תכנון ובניית המוצרים במחשב בתלת מימד:
"לא. בחרתי ממוצרים קיימים בשוק עקרונות פעולה, תכננתי מנגנונים שמסתמכים על אותם עקרונות פעולה, בדקתי במודלים שהעקרונות עובדים גם במקרה שלנו שמזרימים את המשחה באורך הרצוי בכמות הרצויה וכול זה תכננתי על גבי מחשב, ברמה שיש קובץ תכנון מקודם.
ש: תראה לי תכנון אחד שלך של מנגנון לא של האינטרנט שלא העתקת
ת: כל החומר שבתיק הזה הוא מקורי , כל המנגנונים שתכננו הם מקוריים, נכון שהם נשענים על עקרונות שמשמשים במוצרים אחרים, אבל התכנון שלהם מקורי", (עמ' 24, ש' 25 – 30) .

20. מכל האמור לעיל עולה כי התובעת הוכיחה זכותה לקבלת תשלום עבור העבודה שבוצעה והמגולמת בחשבונות העסקה שלא שולמו.

הנתבע לא הוכיח טענתו כי התנה את התשלום בקבלת מוצר מוגמר, ואף לא הוכיח את טענתו כי לא קיבל כל תמורה לכספו.

מדובר בהליך פיתוח אשר מטיבו נתון לשינוים עם התקדמות הפיתוח ולא הוכח כי התובעת יצרה מצג שווא בדבר יכולותיה לספק את המוצר. הוכח כי התובעת התקדמה בהתאם לשלבי הפיתוח שסוכמו מראש ומסרה תוצר המתאים לתנאים בהסכם. הנתבע בחר שלא להציג ראיות מטעמו, זולת עדויות, ולא הוכיח כי לא קיבל כל תמורה.

בהעדר עדותו של מר מנוח אשר קיבל לידיו את התוצר הסופי שהוכן, לא הוכח מה היו מניעי הנתבע עת בחר שלא להשלים את הפיתוח ולעבור לשלב האב טיפוס. רמז לסיבה נמצא בעדותו ביחס להצעות המחיר שהתקבלו לייצור. הסכם ההתקשרות לא קבע את מחיר היעד לצרכן, ואפשר כי עד לשלב הפיתוח המתקדם הבין הנתבע כי רצונו לצאת לשוק עם מברשת הכוללת משחה המספיקה לשלושה חודשים (תקופה התואמת להמלצות הרפואיות למועד החלפת מברשת), אינו כלכלי.

הנתבע לא הוכיח כי הייתה לו זכות להפר את ההסכ ם ולהימנע מתשלום.

סוף דבר
21. הצדדים התקשרו בהסכם בו נתנה התובעת שירותים של פיתוח ועיצוב מברשת שיניים עם משחה. ההסכם בוצע בשלבים והנתבע היה חלק מהתהליך ואישר את ההתקדמות בהליך הפיתוח . הוכח כי התובעת סיפקה את התמורה לה התחייבה, ולכן זכאית לתשלום עבור שלבי הפיתוח שביצעה ובגינם לא קיבלה תמורה.

על כן התביעה מתקבלת ואני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 170,024 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

התובעת רשאית להגיש בקשה לשומת הוצאות, תוך 10 ימים.

ניתנה היום, י"ג תמוז תש"פ, 05 יולי 2020, בהעדר הצדדים.