הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ת"א 50209-02-17

בפני
כבוד ה שופט עידו כפכפי

תובעים

  1. שמעון דהן
  2. ש.כ.מ כפר עזה מפלסים

ע"י ב"כ עו"ד יאיר הולנדר

נגד

נתבעת
קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניבה דורסט, עו"ד גל מנשה

פסק דין

האם זכאי התובע לתגמולי ביטוח בגין אירוע חום שארע במאי 2014 אשר לטענתו גרם לנזק לגידולי שדה שגידל בשני אזורים שונים: גידול פול באדמות כפר עזה וגידול תלתן בשטחי כפר אוריה.

רקע וטענות הצדדים
1. התובע, העוסק בגידולים חקלאיים, התקשר ביום 19.9.13 בהסכם לגידול פול עם ש.כ.מ כפר עזה – מפלסים (שותפות לגידולים של הקיבוצים) בו נשא בעלויות הגידול ורכש את התוצרת של גרעיני פול ירוק בשטח של 200 דונם. לאחר זריעת השטח בפול, התובע מימן רכישת פוליסות לביטוח נזקי טבע בירקות ופוליסה לביטוח אסונות טבע בירקות לעונת 2013 – 2014 מהנתבעת (להלן: קנט) .

לטענת התובע, בשל אירועי שרב חריגים בשבועות האחרונים של אפריל ובימים הראשונים של מאי 2014, נפגע הגידול באופן קשה. התובע הפנה בתביעתו לנתון של 40.1 מעלות ביום 4.5.14, ופנה ביום 11.5.14 בתביעה לפי הפוליסות. מעריך של הנתבעת ביקר בחלקת הפול ביום 20.5.14 וקבע כי הנזק לא מכוסה בפוליסות. במכתב מיום 23.7.14 של אסף שמיר (להלן: אסף), מנהל מחלקת התביעות בקנט, נדחתה התביעה בגין נזקי חום בפול משלושה נימוקים:
במועד אירוע החום ביום 4.5.14 החלקה הייתה אמורה להיות בסיום שלב התירמול וערב הקטיף, ולכן אין כיסוי ביטוחי המכסה נזק רק לשלב הפריחה והחנטה, שהיה בפברואר – מרץ.
מדובר בזן שאינו מתאים לאזור הגידול ונכשל שנה שנייה ברצף ולכן אינו מבוטח.
הנזק נבע מרגישות הזן לטמפרטורות גבוהות יחסית בתקופת הפריחה והחנטה.

לטענת התובע הנתבעת ידעה מה הזן שנזרע ומועד זריעתו ולראיה פיצתה את התובע בעונת הגידול הקודמת בגין אותו זן. לשיטתו, שעה שהסכימה לבטח את הגידול לא יכולה להתנער לאחר מעשה ממתן כיסוי ביטוחי.
בגין נזקי הפול נתבע סך של 267,400 ₪ על בסיס שומה של עמוס רגב, על סמך ביקור מיום 22.5.14.
2. בנוסף נתבעים תגמולי ביטוח בגין נזק חום לגידול תלתן לזרעים בשטח של כ- 450 דונם בשטחי המושב כפר אוריה. התביעה היא מכוח פוליסה לביטוח פלחה לעונת 2013 – 2014 מיום 12.12.13. נטע ן כי גידול התלתן נפגע "ככל הנראה" מאותו אירוע חום בתחילת מאי 2014, אולם אותותיה של הפגיעה התגלו רק בזמן הקציר ביוני.

גילוי הנזק לפי התובע הוא ביום 17.6.14 עת מצא כי הגידול הניב כמות זעומה של כ- 25 ק"ג זרעים לדונם. ביום 18.6.14 בדק מעריך מטעם קנט את שטח התלתן וביום 23.7.14 כתב אסף מכתב דחיה לתביעה לפיצוי בגין נזקי שרב לזרעי התלתן, המבוססת על שלושה טעמים:
איחור בהודעה על הנזק, בין השרב מיום 5.4.14 להודעה, שמנעה בדיקת מצב החלקה בזמן אמת.
נטען לנזק גם במועד חלופי ביום 4.6.14 במועד בו הגידול בסופו ולכן לא יכול היה להיגרם הנזק.
לא היה נזק סביבתי ולכן הירידה בגידול לא נובעת מנזק מבוטח.

התובע טען כי ביקר בשטח בתדירות גבוהה ולא ניתן היה להבחין בנזק עד לקציר ולכן אין מקום לדחות תביעתו מטעם זה. לטענתו השטח טופל כראוי ולכן מקור הנזק הוא מחום, בהתאם לממצאי המדריך החקלאי והשמאי מטעמו.

בגין נזקי התלתן נתבע סך של 158,471 ₪ על בסיס שומה של עמוס רגב, על סמך ביקור מיום 18.6.14.

טענות הנתבעת
3. הנתבעת טענה להעדר יריבות בגין תביעת הפול, לאור זהות המבוטח בפוליסה. בהחלטתי מיום 25.3.18, לאור צירוף ייפוי כוח מטעם המבוטח, ש.כ.מ כפר עזה מפלסים, והמחאת זכות, נדחתה הבקשה לסילוק על הסף תוך שנקבע כי היה מקום לצרף את המבוטח כתובע נוסף. בפועל לא תוקן כתב התביעה אולם מכוח אותה החלטה רשאי התובע לתבוע את נזקי הפול.

קנט מדגישה כי היא חברה ממשלתית, בבעלות משותפת עם ארגוני המגדלים השונים, המתמחה בביטוח נזקי טבע בחקלאות. ביחס לתביעת הפול מפורט כי חוזה ביטוח ירקות מכסה שני מסלולים עיקריים: נזקי טבע ואסונות טבע.

הודגש כי בעונה הקודמת, 2012 – 2013, נגרם נזק דומה לגידול הפול, וקנט שילמה לפנים משורת הדין אולם הבהירה לתובע ולש.כ.מ כי נשתל זן רגיש אשר אינו מתאים לגידול בישראל והתובע התחייב כי לא יגדל שוב את אותו גידול. על כן נטען כי לא מדובר באירוע עקב אירוע אקלים חריג אלא בנזק צפוי כתוצאה מרגישות הזן שהחליט התובע לשתול ולכן אינו מכוסה.

הובהר כי הפוליסה מכסה נזקי חום בשלב הפריחה והחנטה בלבד והנזק הנטען אירע זמן רב אחרי שלב זה, ולכן ככל שנגרם נזק מחום הוא אינו מכוסה. לפי מועד הזריעה בדצמבר, ותקופת גידול של 100 – 120 ימים מועד הנזק היה לאחר שלב הפריחה והחנטה שהיה אמור להסתיים בפברואר 2014. מעבר לדרוש הובהר כי בתקופת הפריחה לא היה אירוע חום כהגדרתו בחוזה אלא ככל הנראה טמפרטורות הגבוהות מידי עבור זן הפול שנשתל. כן נטען לאיחור במסירת ההודעה על הנזק.

4. בנוגע לתביעת התלתן הפנתה קנט לחוזה ביטוח הפלחה המגדיר שרב כבד המקנה פיצוי, אשר מעבר לתנאי הטמפרטורה נדרש כי יהיה מדובר בנזק בהיקף אזורי. כמו כן ביחס לתלתן לזרעי ם תנאי לכיסוי ביטוחי הוא כי השרב גרם נזק נזק לתפרחת או לגרעינים, ממועד תחילת הפריחה ועד לסוף מילוי הגרעין. הובהר כי לא התקיימו שני תנאים אלו ולכן אין כיסוי ביטוחי לנזק.

לאור מועד הדיווח על הנזק, (באמצע חודש יוני) לאחר שלב מילוי הגרעין שהיה אמור להסתיים עד תחילת מאי, נטען לאיחור בדיווח בניגוד לתנאי הפוליסה. לאחר שהובהר לתובע על ידי המעריך כי מבוטח רק שלב הפריחה והחנטה, שינה התובע גרסתו וטען כי הנזק נגרם משרב מתחילת מאי (אותו אירוע חום בגינו תבע על נזקי הפול). ביחס למועד אירוע החום במאי נטען כי האיחור בדיווח חמור יותר וממילא לא שרר שרב כבד במועד זה כהגדרתו בפוליסה.

עוד נטען על סמך בדיקת המעריך כי פוטנציאל הגידול היה 27 ק"ג לדונם בלבד, לאור רשלנות בגידול, ולכן לא נגרם נזק בר פיצוי, שכן הנזק נמוך משיעור ההשתתפות העצמית העומדת על 10%.

5. ביחס ליתר טענות התובע נטען כי מועד סיום הביטוח בפול הוא המוקדם מבין סיום אסיף הייבול או מועד סיום ימי הגידול, ובעת הנזק הנטען הגידול כבר הגיע לפרקו והסתיים והיה צריך לאסוף אותו לפני מועד הנזק הנטען. הובהר כי מעריך הנזקים האזורי, האגרונום אורון בית-אור, לא מצא נזקי חום בפול.

ביחס לגידול בשנה הקודמת, ניסה התובע לגדל זן שאינו מוכר בארץ ואינו מתאים לתנאי הגידול בישראל, ולאחר הכישלון הקודם סוכם כי לא יגדל את הזן האמור פעם נוספת. הודגש כי בעת עריכת הביטוח קנט לא בוחנת את הזנים אותם מחליטים המגדלים לגדל, אולם אין בעובדה כי לכאורה הזן מבוטח כדי להקים חבות לגידול כושל שלא מתאים לארץ. הודגש כי ביטוח ירקות אינו ביטוח לכל הסיכונים ועל התובע להוכיח כי ארע מקרה ביטוח. כמו כן הוכחש אופן חישוב הנזק שלא תואם לתנאי הפוליסה.

דיון והכרעה
תביעת הפול – עילת התביעה, טיב הגידול ומצבו במועד ההודעה על מקרה הביטוח
6. תצהיר התובע חוזר על הטענות בכתב התביעה ללא פירוט עובדתי נוסף. מחמת העדר פירוט והעובדה כי הקשר של התובע לגידול הפול נובע מהסכם בינו לבין ש.כ.מ כפר עזה – מפלסים בו הוגדר הוא כקונה של הייבול, עולה כי לתובע ידיעה מצומצמת ביחס לאופן התפתחות הגידול. העובדה כי התובע לא זימן את החקלאים שגידלו בפועל את הפול פועלת לחובתו ומלמדת כי לו היו מעידים היה עולה כי הגידול לא התפתח כמצופה.

7. למרות שמדובר בתביעה מכוח פוליסת ביטוח, בכתב התביעה ובתצהיר התובע אין טענה ברורה מכוח איזה כיסוי בפוליסה מבוקש פיצוי, ואף לא ברור מאיזו פוליסה מבוקש הפיצוי. לתצהיר אף לא צורפה ההודעה של התובע על הנזק. מחוות דעתו של השמאי רגב, אשר גם היא הוגשה ללא המסמכים אשר טען כי הסתמך עליהם, עולה כי התביעה מבוססת על אירוע חום מיום 4.5.14 בו נמדדו באזור 40.1 מעלות צלזיוס. חוות הדעת לא מפרטת את זן הפול שנזרע, או מועד זריעתו, ואין בה כל התמודדות עם מכתב הדחיה של הנתבעת. מועד הזריעה מצוין במסמכים אחרים, ועל נפקותו אעמוד להלן.

כל ממצאי השמאי מפורטים בשורה אחת בה קבע, לאחר ביקור מיום 22.5.14:
"נוכחתי לדעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי גידול הפול נפגע באורח מוחלט כתוצאה מהחום הכבד ששרר בתחילת חודש מאי 2014 בו הצמחים היו עם תרמול לכל אורכם".

סתם ולא פירש, וצורפו מספר תמונות קטנות (שלא הוגשו בצבע) מהן לא ניתן ללמוד דבר, וממילא ללא הסבר של השמאי למה שנצפה בתמונות, אין כל משקל בצירופן. על כן גם בטרם חקירתו של רגב, וללא קשר לעובדה כי לשמאי לטעמי אין את הכישורים הנדרשים לקבוע סיבות לכשל בגידול, משקלה של חוות דעתו נמוך מחמת העדר פירוט.

8. בתצהירו של אסף, אליו צורף חוזה ביטוח ירקות לעונת הגידול הרלוונטית , יש הפניה לסעיף א1(ז) לפרק א' לחוזה, העוסק בביט וח נזקי טבע, המגדיר מהו מקרה ביטוח של חום: טמפרטורות גבוהות מ- 39 מעלות ונזק כמותי בשלב הפריחה והחנטה.

שעה שהתובע הגיש תביעתו בגין אירוע החום מיום 4.5.14, הרי התביעה היא מכוח חלק הפוליסה הדן בביטוח נזקי טבע. בסיכומי התובע טען כי בעונת הגידול הקודמת קיבל פיצוי הגין נזק דומה, אולם מכוח פרק הפוליסה העוסק באסון טבע (ראה ת/1) וטען כי היה על הנתבעת לבחון אפשרות לפיצוי לפי אסון טבע. לא מצאתי מקום להידרש לטענה זו, שהיא בגדר הרחבת חזית. על התובע היה לנסח תביעתו באופן ברור ולהבהיר מכוח איזה סעיף בפוליסה מבקש פיצ וי. שעה שלא עשה כן והביא ראיות רק ביחס לאירוע חום מסויים, אזי יש לבחן זכאותו לפיצוי מכוח מקרה ביטוח של חום כהגדרתו בביטוח נזקי טבע.

בהתאם לפוליסה לביטוח נזקי טבע תחילת הביטוח היא ביום 2.1.14 , תאריך הזריעה 30.12.13 ותאריך סיום הביטוח 7.6.14. בהצעה לביטוח (אשר הוגשה רק במהלך שמיעת הראיות – ת/3 מיום 30.12.13) שבה המגדל הוא ש.כ.מ כפר עזה, מין הירק שמגודל הוא פול והזן: מצרי.
השלב של הגידול בו היה הפול בעת אירוע החום במאי 2014 ומצב הפול בעת אירוע החום
9. כאמור לעיל, מקרה ביטוח יוכר רק אם נגרם נזק בשלב הפריחה והחנטה. בכל הנוגע למצב הגידול העיד מטעם התובע המדריך החקלאי יעקב ינון (להלן: יעקבי) . בחוות דעתו מיום 13.6.14 מתאר הוא את צמח הפול, ממשפחת הקטניות, אשר הפריחה בזריעות של דצמבר תתחיל כ- 50 – 60 יום מהצצה ותמשך כ- 50 ימים נוספים, כל עוד ממשיך הצמח לגדול. יעקבי מציין כי תקופת הגידול נמשכת בין 100 – 120 יום עד להבשלת הגרעינים, קרי בזריעות דצמבר אמור להסתיים הגידול עד מחצית אפריל. עוד מתאר כי מספר ימים לאחר החנטה מבחינים בהתייבשות הפרח ותחילת התארכות התרמיל, וכי עד להבשלת תרמיל מהחנטה נמשך כ- 20 – 25 ימים.

ממשיך יעקבי ומתאר את שלבי הגידול בחלקה, אשר נזרעה ביום 29.12.13. הצצה ביום 10.1.14, תחילת פריחה ביום 17.2.14, ובביקורו בימים 27.2.14, 4.3.14 מתאר כי גובה הצמח הגיע ל- 60 ס"מ, ממשיכה פריחה, אולם לא נראית חנטה. גם ביום 6.4.14 עדיין אין חנטה. ביום 16.4.14 מתוארת המשך פריחה עם ממוצע של שני תרמילים לענף ונותן הוראות השקי יה של קוב לדונם לשבוע למשך שלושה שבועות. בביקור אחרון מיום 12.5.14 מתאר יעקבי צמחים מזדקנים הלוקים בחילדון ומבהיר כי אין טעם בהשקייה נוספת.

יעקבי מפרט את נתוני האקלים ומתאר אירועי שרב שונים, שרק אחד מהם חצה את רף 39 המעלות, ביום 4.5.14. בניתוח נתוני האקלים והשפעתם על הפריחה והחנטה של הפול מציין כי כל תקופת הגידול התאפיינה בטמפרטורות גבוהות מהממוצע הרב שנתי, אולם ללא אירועים חריגים על לשרב של 3,4.5. יעקבי מציין כי אין לו מידע על תנאי הגידול המתאימים לזן שנזרע, לפי מסמכי חברת הרעים מדובר בזן "רני מורה", ניתן להסביר את מיעוט החנטה בטמפרטורות הגבוהות יחסית בנוסף מתאר את ריבוי השרבים בעונת הגידול.

בסיכום מתאר כי למרות הפריחה והטיפול הטוב, מספר החנטים שהגיעו להבשלה היה זעום והסיבה:
"הסיבה העיקרית הינה רגישות הזן לחנטה בטמפרטורות שמעל 22 מעלות ובעיקר השפעת טמפרטורות (שרבים) שמעל 30 מעלות במשך ולאורך כל תקופת הפריחה והחנטה".

10. לאחר עיון מעמיק בחוות דעתו המפורטת של יעקבי, לא ברור כלל ועיקר מדוע סבור התובע כי תומכת היא בתביעתו. יעקבי מתאר כיצד הפול לא חונט לכל אורך תקופת הגידול ומניב רק מספר חנטים זעום, ללא כל קשר לאירוע השרב במאי.

בחקירתו הנגדית הבהיר כי ליווה את הגידול גם בעונה הקודמת, אולם לא מכיר מגדלים אחרים שמגדלים את אותו הזן. כמו כן העיד בהגינותו כי היה בקשר עם חקלאי בשם מעיין מטעם ש.כ.מ והסביר לו כי הזן לא מתאים לגידול (עמ' 9, ש' 23). להבנתו הזן לא מתאים לגידול בארץ לאור רגישותו לטמפרטורה מעל ל- 22 מעלות. כמו כן אישר כי בעיית החנטה החלה לפני אירוע החום (עמ' 11).

ביחס לסיום הגידול, הבהיר כי לפול אופי של צימוח בלתי מסיים, ברגע שהוא מתחיל לפרוח ולתרמל הגידול הצמחי נמשך כל הזמן לפי שלבים. עם זאת אישר את האמור בחוות דעתו כי ממוצע אורך חיי הגידול הוא עד 120 ימים. על בסיס מועד הזריעה אישר כי הגידול היה צריך להסתיים בסוף אפריל 2014. ביחס להמלצתו להשקיה ביום 28.4.14 הבהיר כי הצמח היה עוד ירוק וחשב שיכול לצבור עוד ייבול. עוד הבהיר כי תרמילים בשלבי הבשלה ראשוניים י כולים להיפגע מחום. כמו כן ציין כי כאשר התרמול מלא, גם אם ממשיך לצבור משקל, מדובר בשלב שלאחר החנטה.

11. מבחינת חוות דעתו של יעקבי, על רקע הבהרותיו בחקירה הנגדית, עולה כי לא ניתן לקבל את טענת התובע כי הנזק נגרם עקב השרב ביום 4.5.14 ואף ניתן לקבוע כי אם נגרם נזק עקב השרב, לא היה זה בשלב הפריחה והחנטה.

יעקבי מתאר גידול אשר לא מתפתח ולא חונט למרות פריחה, וזאת במשך תקופה ממושכת טרם השרב במאי. בעדותו מבהיר למעשה כי העדר החנטה לא קשור כלל לשרב במאי אלא לרגישות הזן לטמפרטורות הגידול הרגילות בישראל, ומאשר בנוסף כי במועד השרב כבר הסתיים שלב הפריחה והחנטה. די במסקנות אלו כדי לדחות את דרישת התובע לפיצוי בגין כשלון גידול הפול.

לא מצאתי רבותא בטענות התובע בסיכומיו בנוגע להיות הפול גידול שלא מסיים או ביחס להוראת ההשקיה האחרונה. אמנם מדובר בגידול המתפתח בשלבים וכל עוד הצמח בחיים יכול לפרוח ולחנוט, אולם יש אורך חיים סביר לגידול בו מפיק הוא תוצרת ראוייה לשיווק. אורך חיים זה הוא כ- 120 ימים, כפי שהעיד יעקבי והעובדה כי הצמח מסוגל לתת עוד קצת תוצרת מעבר לכך, לא מלמדת כי בשלב השרב עדיין לא הסתיימו כל הפריחה והחנטה שהיו על הצמח עד לאותו מועד. גם ההפניה למדריך המקצועי למגדלי הירקות (ת/2) אינה משנה מסקנה זו שכן בעמוד שצורף רשום כי משך הגידול של פול מצרי הוא 110 – 120 ימים ומתחת לכך רשום כי משך הגידול של כל הזנים של פול הוא 150 – 200 ימים. בנסיבות אלו יש להסתמך על ניסיונו של יעקבי שאישר כי משך הגידול הממוצע הוא 120 ימים. ההפניה לכך שתקופת הגידול בפוליסה היא 160 ימים, אינה מעלה או מורידה, מאחר שהיה על התובע להוכיח כי הנזק נגרם בתקופת הפריחה והחנטה, ולא עמד הוא בנטל זה.

גם הוראת ההשקייה האחרונה לא משנה מסקנות אלו. אין בסיס לטענה כי בשלב זה הייתה ציפייה לייבול משמעותי. מקובל עליי הסברה של הקנט כי ההשקיה הייתה מתוך תקווה של המגדל כי אולי ניתן יהיה לקבל תוצרת מהגידול, אשר עד לאותה הוראה כמעט ולא חנט. תקווה זו, שנכזבה בגלל טיבו של הגידול ורגישותו לחום, אינה מעידה כי הצמח לא סיים את שלב הפריחה והחנטה בטרם אירוע החום ביום 4.5.14. עצם העובדה כי התובע נטל סיכון כלכלי והמשיך להשקות אינה מלמדת כי היה פוטנציאל סביר כי ההשקייה תוביל לתוצרת, וזאת לאור העדר חנטה, או חנטה מועטת מא וד של הפול עד לאותו מועד.

אין מקום לטענות התובע בסיכומיו כי היה על הנתבעת לכל הפחות לפצותו באופן חלקי ביחס לשלב של הגידול שנפגע מאירוע החום. הנטל על התובע להוכיח כי חלק מהגידול נפגע מהשרב, אולם בחר הוא להסתמך על חוות דעתו של רגב בה טען כי כל הנזק לגידול הוא מאירוע החום שהתרחש לאחר שהגידול הסתיים בפועל. בנסיבות אלו אין חובה על הנתבעת לנסות ולהוכיח כי היתה אפשרות כי חלק מהגידול נפגע מהשרב.

בסיכומיו הופך התובע את היוצרות וטוען כי לא ניתן לקבל את טענת קנט כי נסיבות אחרות גרמו לנזק ולא אירוע החום בגינו תבע. התובע שוכח כי נטל ההוכחה כי התקיים מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה חל עליו, ולא עמד הוא בנטל זה.

חוות דעתו של השמאי רגב ביחס לסיבה לנזק
12. שעה שמחוות דעתו של המדריך החקלאי של התובע, יעקבי, אשר לו השכלה בתחום החקלאות וגם ניסיון עשיר, לא ניתן לקבוע כי הנזק נגרם עקב השרב במאי, מקל וחומר כי לא ניתן להסתמך על השמאי רגב לצורך מסקנה זו. ככלל, שמאי תפקידו לאמוד גובה נזק וקביעת הסיבה לקרות הנזק חורגת מתחום מומחיותו. יתרה מכך, לשמאי רגב אין השכלה גבוהה בתחום החקלאות ועיקר ניסיונו בתחום השמאות. השמאי רגב לא הפנה למקור החוקי להתמחות הנטענת בשמאות חקלאית, ולמעשה מדובר בניסיון מצט בר ללא עיגון חוקי להכשרה הנדרשת לעסוק בתת תחום זה. על כן אין לשמאי רגב את הכלים לקבוע מה הסיבה לכשל בגידול.

יתרה מכך, הפירוט בחוות דעתו ביחס לממצאיו בשטח דל ומסתכם רק בטענה כי הגידול נפגע באופן מוחלט מחום והצמחים היו עם תרמול לכל אורכם. כך בעדותו, שהייתה לאחר עדות התובע, טען בהתאם לעדות התובע כי הגידול של הפול היה עבור פול יבש, שעה שבהסכם מול ש.כ.מ כתוב שמיועד לפול ירוק. לעובדה זו משמעות גדולה שכן פול ירוק נקטף בשלב מוקדם יותר, לאורך הגידול. שעה שהחלקה לא הניבה ייבול לאורך כל הגידול, נשאל השמאי האם הדבר לא מעיד על כך כי התובע הבין שאין ייבול, וחיפש יום שרב כדי לתלות בו את הנזק. השמאי רגב התחמק מהשאלה ולא ענה עליה כלל (עמ' 28, ש' 12 – 16).

כך התחמק גם ביחס לשאלה האם ניתן היה לאסוף פול ירוק באפריל, התעלם ממצאיו של יעקבי כי לא הייתה חנטה לאורך התפתחות הגידול, וחזר וטען ללא ביסוס כי מה שלא חנט יכול היה לחנוט בהמשך (עמ' 30). לא ניתן לקבל תשובות מגמתיות אלו. טענות כי היה תרמול מלא אינן מתיישבות עם ממצאיו של יעקבי ואין בידי לקבל ן. יובהר כי טענה זו ממילא שומטת את הקרקע מתחת תביעת הפול כי אם היה תרמול מלא באירוע החום, המשמעות היא כי הצמח סיים את שלב החנטה.
גם ביחס לממצאיו בשטח לא שוכנעתי כי ניתן לקבל אותם כמהימנים ולא ניתן להגיע על בסיסם למסקנה כי כל הייבול ניזוק עקב אירוע השרב במאי. על סמך ביקור מיום 22.5.14, בו מתאר בעדותו כי הצמחים שרופים, מייחס הוא פגיעה מהשרב ביום 4.5.14. עדות זו מתעלמת מכך כי הופסקה ההשקייה ביום 3.5.20 ומתעלם מכל ממצאיו של יעקבי, אשר באופן מפתיע אף לא מסכים עם האמור בחוות דעת אחרת מטעם התובע. אין בחוות הדעת תיעוד של נפילת פריחה כתוצאה מחום או סימנים אחרים המעידים על פגיעה מהשרב. מאמץ זה להגיע לתוצאה רצויה, תוך התעלמות מהעובוד ות, מטיל צל כבד על משקל חוות דעתו.

אין בידי לקבל את הסבריו כי הגידול לא סיים את שלב הפריחה והחנטה במועד אירוע החום, (עמ' 28, ש' 27), ויש לקבל את המסקנה העולה מעדותו של יעקבי כי כל הגידול שהיה קיים עד אירוע החום היה כבר אחרי שלב הפריחה והחנטה. העובדה כי הצמח מסוגל להמשיך לגדול אינה משנה כי כל הגידול שהיה קיים כבר עבר את שלב הגידול המכוסה בפוליסה.

על כן, עדותו של רגב לא מסייעת לתובע להוכיח כי אירע מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה. מעדותו התרשמתי כי מתאמץ להגן על המעט שבחוות דעתו, ללא התייחסות לעובדות. בהערכת מכלול עדותו, על רקע חוות דעתו הדלה , התרשמתי כי משקלה נמוך מאוד.

עדות התובע
13. מעדות התובע עלה כי היה לו קשר רופף לחלקה, זולת מימון הגידול, ולא ברור כלל ועיקר מתי ביקר בחלקה שכן אף יעקבי לא זכר אם נפגש איתו בחלקה (עמ' 9, ש' 35). בעדותו טען לראשונה, לאחר שהבין כי סוגיית משך הגידול היא מהותית, כי גידל פול לצורך קטיף של פול יבש. בעדותו התווכח עם ממצאי יעקבי מטעמו וטען כי הפול חנט בצורה מפוזרת והכל היה בסדר. התובע התחמק ממענה לשאלות ושב וחזר על משנתו כי אין זה סביר שהיה משקה אם לא היה סיכוי לגידול וכי אם ביטחו אותו אזי יש כיסוי.

עדות התובע לא מחזקת את תביעתו שכן אין בה כל הסבר כיצד מתמלאים התנאים לקבלת תגמולי הביטוח.

עדויות קנט
14. נציג קנט שהגיע לבחון את הפול היה מנהל אזור הדרום במחלקת הערכת נזקים, אורון בית אור. ההודעה על נזק התקבלה והביקור היה ביום 20.5.15 ובו ציין אורון כי לא נצפה נזק מחום. לפי ממצאיו, אשר פורטו בסיכום הביקור בשטח, נצפה חוסר תרמול לאורך כל הצמח ובחלקו העליון והצמחים היו לאחר תום תקופת הגידול. לסיכום הביקור צורפה תרשומת שערך בביקורו בשטח המתעדת מדגמים שלקח והתומכים בממצאיו.

חקירתו הנגדית התמקדה בשאלות טכניות של מועד הגעתו לשטח ובשאלה מדוע הוא, ולא מעריך אחר שבחן את הפול בנזק בעונה הקודמת, הגיע להעריך את התביעה. לא מצאתי כי יש לתת משקל לטענות אלו של התובע, מהן מבקש ללמוד כאילו המעריך קבע מראש את התוצאה לאור הנזק בעונה הקודמת. התובע לא התמודד כלל עם ממצאיו של אורון לגופו של עניין והעד הסביר מדוע הוא זה ש בחן את הנזק וכן הסביר כי לא הייתה דחיפות להגיע לבחון את הנזק. הסבריו של העד סבירים ולא מצאתי כי עיתוי הבדיקה או זהות המעריך פוגמים בתוכן ממצאיו.

אורון הבהיר את ממצאיו בצורה מנומקת ומשכנעת:
"אפרט, כשאני מגיע עם כובע של מעריך לשטח אני בוחן את ענייני מקצוע, מסתכל גידול שאין בו יבול, יש שם יבול מזערי, הייתי גם שנה קודמת וראיתי אותו מצב. זה דומה. המגדל מצהיר בפני שזה זרעים של שנה קודמת , אני מניח שהוא צודק ויודע מה הוא עשה. אני לא רואה סימנים של שרב. אני לא תרמיל שרוף . לא מהמחלות. גם לא רואה חלטים שרופים על הרצפה שמראים שהיה דבר כזה. אם זה היה ולא היה , זה היה שבועות קודמות. אם הייתי רואה רציפות בגידול, 6-8 תרמילים טובים , הפסקה ושוב תרמול , זה אומר שאולי יש כאן הגיון. אנו יודעים למה מגדלים פול, זה לפסח , לעדות המזרח כאוכלי קטניות, זה נקטף בעונה הזו, אחרת אין מה לעשות עם זה. פול ירוק. הוא מבוטח ככזה.
ש: אין פול יבש
ת: אין . לוקחים את זה לתעשיה. יש זנים שמגדלים אותם בנישה מצומצמת לקראת הפסח. קוטפים את זה ירוק בשרני ככה קונים את זה. אין לו הצדקה למחיה מעבר לתאריך של פסח. כשאני מגיע בתאריך הזה כבר אין פסח וזה לא רלוונטי. לא מועד רלוונטי. הגידול היה צריך להקטף בסוף מרץ. כאן מדובר על מאי, זה לא רלוונטי". (עמ' 69, ש' 26 – 36).

בהמשך עדותו מבהיר כי לפי המדגמים שערך ,המפורטים בנספח לסיכום הביקור, רואים מעט מאוד תרמילים כפי שעולה גם במצאיו של יעקבי. מכלול עדותו והסבריו היו משכנעים מאוד והתרשמתי כי ממצאיו בשטח אמינים, ורק ח יזקו את מסקנתו כי הגידול כשל ללא קשר לאירוע חום , כפי שארע בעונה הקודמת.

15. קנט לא הסתפקה בעדות המעריך, אלא הגישה חוות דעת של המדריך החקלאי יעקב צפלביץ. מומחה זה מתייחס לזן הגידול, "רני מורה" ומציין כי לפי בדיקותיו חקלאים נמנעים מלגדלו כי הוא לא מתאים לתנאי הגידול בארץ. כמו כן בחן את כל הממצאים בתיק ומגיע למסקנה כי במועד אירוע החום הגידול היה לאחר שלב הפריחה והחנטה וכי הנזק נגרם עקב רגישות הזן לחום.

חקירתו הנגדית לא פגעה בממצאיו והסביר עמדתו ביחס למשך הגידול והסיבות לכשל הגידול. עדות זו מחזקת את מסקנות הקנט. גם עדותו של אסף שהותיר רושם אמין ומקצועי, מחזקת את עמדת הנתבעת.

מסקנות אודות סיבת הכשל של גידול הפול
16. מבחינת מכלול הראיות עולה כי התובע לא הוכיח כי אירוע החום במאי 2014 גרם לכישלון כל הגידול. מכלול הראיות מלמדות כי הגידול לא התפתח כמצופה משלביו הראשונים, ככל הנראה על רקע רגישות הזן לאקלים הארץ. הממצאים, לרבות של יעקבי מטעם התובע, מלמדים כי היה תרמול מועט במשך הגידול ולכן טענתו של רגב כי היה תרמול לכל אורך הצמח מנוגדת למכלול הממצאים בתיק. כאמור לעיל, לא ניתן לתת משקל לעמדתו של רגב ביחס לסיבת הכשל הגידול. הנטל על התובע להוכיח כי ארע מקרה ביטוח ולא עמד הוא בנטל זה. יתרה מכך, הנתבעת הניחה תשתית עובדתית מספקת להוכחת טענתה כי הכשל בגידול נבע מרגישותו לתנאי הגידול בארץ ומסקנה זו סבירה יותר מאשר טענת התובע כי נפגע מאירוע חום בודד במאי.

מעבר לאי הוכחה כי הנזק נגרם מאירוע החום, כשל התובע להוכיח כי הנזק נגרם בשלב הפריחה והחנטה. הוכח כי במועד אירוע החום כבר הסתיים שלב החנטה, והעובדה כי הצמח מסוגל להמשיך לגדול ואולי לפרוח קצת ולהפיק קצת חנטים, אינה משנה את העובדה כי כל הגידול שהיה קיים עד לאירוע החום כבר הגיע לפרקו.

אל מול כל הממצאים נסמך התובע על הוראת ההשקיה האחרונה והטענה כי אין זה סביר כי היה משקיע כסף במים אם לא היה סיכוי כי הגידול יניב תוצרת. אין די בטענה זו של התובע כדי לסתור את הממצאים כי הגידול כשל ללא קשר לאירוע החום במאי. סביר יותר להניח כי התובע כבר השקיע משאבים גדולים בגידול שכשל והיה מוכן להשקיע עוד בהשקיה תוך תקווה כי אולי תהיה תוצרת. תקווה זו נכזבה ללא קשר לאירוע החום ולאחר מעשה ניסה התובע למצוא אירוע חום לתלות בו את הנזק שנגרם.

לאור ממצאים אלו יש לדחות את התביעה בגין אירוע הפול, ללא קשר לשאלה אם התחייב התובע לא לגדל את אותו הזן.

נפקות כישלון גידול הפול בעונה הקודמת – האם התחייב התובע לא לשוב ולגדל את אותו הזן
17. בעונה הקודמת נכשל גידול הפול בנסיבות דומות לעונה מושא התביעה, וקנט פיצתה את ש.כ.מ על בסיס פוליסת אסון טבע (ת/1). אז נערך ביקור של המעריך אפי ביום 11.4.13 המתאר נשירה של כל הפרחים והחנטים. ביום 17.7.13 שילמה קנט לשכ"מ כפר עזה פיצוי לפי מסלול ביטוח ירקות אסון טבע, הכולל ניכוי בגין השתתפות עצמית בשיעור של 30% מהנזק.

בתצהירו של אסף פירט את ההתנהלות בעונה הקודמת בה ניסה התובע לגדל את אותו זן, ושכ"מ הגישה תביעה לפי אירועי מזג אוויר חריגים, וקנט הסכימה לפנים משורת הדין לשלם אולם הבהירה לתובע ולשכ"מ כי מדובר בפיצוי חד פעמי בגין זן זה שאינו מתאים לגידול בארץ, והתובע התחייב לא לגדלו.

בעדותו של אסף הבהיר מדוע אישר תשלום בעונה הקודמת:
"סיכם מנהל האזור אורן בית אור, את הנתונים ומסר לי שהוא מבקש לאשר לפנים משורת הדין תביעה של פול שלא חנט עקב חוסר התאמה לאקלים בארץ, וממה שהוא מסר לי המלצה חד משמעית של המגדל יעקוב יינון היתה שלא לחזור על גידול זה שוב, וכתנאי לאישור התשלום לפנים משורת הדין התחייב התובע בפני אורן שלא לגדל בשנית. לכן גם ניתנה הסכמתי לתשלום". (עמ' 46, ש' 32 – 36).

בהמשך הסביר כי מה שהטה את הכף לעבר התשלום לפנים משורת הדין היה כי מדובר בפעם ראשונה שנחשפו לזן זה שנפגע מטמפרטורות גבוהות בזמן הגידול שלא עלו לכדי שרב, ולכן עשה שימוש בשיקול דעתו (בניגוד לדעת המנכ"ל) להכיר בנזק כאירוע אקלים חריג, נוכח הבטחת התובע לאורון כי לא יגדל שוב זן זה.

אסף הבהיר כי אמנם הפוליסה לא מחריגה את הזן שנשתל, אולם לו מחלקת החיתום של קנט הייתה יודעת כי נזרע שוב אותו זן עבור התובע, לא הייתה מסכימה לבטח. עיון בהצעה לביטוח (ת/3 שהוגשה רק בעת חקירת אסף) מלמד כי אין בה זכר לקשר עם התובע ואף לא מצוין תת הזן שנשתל, רני מורה, אלא רק מצוין "פול מצרי". מעדותו עלה כי לקנט היה ברור כי נזק דומה עקב רגישות הזן לחום לא יוכר שוב, אולם לו היה נפגע הגידול מנזק אחר המכוסה בפוליסה (ברד לדוגמא) היה זוכה לכיסוי ביטוחי.

מעדותו המשכנעת של אסף התרשמתי כי ניתנה לקנט הבטחה מהתובע כי לא יגדל שוב את אותו הזן. העובדה כי התובע שילם על פוליסה , למרות הבטחתו זו , אינה בלתי סבירה לאור הסברו של אסף כי אם היה נזק אחר לגידול, שאינו נזק הנובע מרגישות לחום, היה יכול לזכות בפיצוי בהתאם לפוליסה.

18. בתצהירו של אורון מתאר כיצד נפגש בבית קפה עם התובע לאחר כישלון הגידול בעונה הקודמת והסביר לו כי יש נכונות להכיר בפיצוי לפנים משורת הדין, אולם בכפוף להתחייבותו לא לגדל שוב את אותו הזן. אורון מתאר כי התובע הבטיח בעל פה להימנע מכך, לאחר שהבין את רגישות הזן לחום בשלבי הגידול.

בעדותו הסביר כי הפיצוי של אסון טבע לירקות היה חדש בעת הנזק בעונה הקודמת וניתנה התחייבות של התובע שלא יגדל שוב ויחזור על אותה טעות. בחקירתו הנגדית לא נסתרה טענתו כי התובע הבטיח בפניו בפגישה, אמנם רק בעל פה, כי לא יחזור על גידול אותו זן.

גם עד זה הותיר רושם מקצועי ועדותו הייתה משכנעת. אין זה סביר בעיני כי שני העדים של הנתבעת היו ממציאים הבטחה מעין זו של התובע, המתיישבת עם נסיבות הנזק בעונה הקודמת וטיב הפיצוי שניתן אז. על כן שוכנעתי כי אמנם הבטיח התובע לא לשוב ולגדל זן זה.
19. בתצהיר התובע אין טענה מפורשת כי לא הבטיח לשוב ולגדל זן זה, למרות שבכתב ההגנה טענה קנט כי הפר הבטחתו שלא לגדלו. כל שנטען בתצהיר הוא כי קנט ידעה איזה זן הוא מגדל וברגע שביטחה בפועל, לא יכולה להתכחש לקיומה של הפוליסה.

עדות התובע בעניין זה לא משכנעת, שעה שאישר כי נפגש עם אורון בבית קפה לאחר כישלון הגידול בעונה הקודמת, אולם לטענתו אורון לא אמר לו באותו מעמד כי הזן לא מתאים לגידול. שנשאל אם הסבירו לו מקנט כי הזן לא מתאים השיב כי אף אחד לא דיבר איתו ולאחר מכן נתן דוגמא לא רלוונטית (עמ' 18, ש' 1 – 4).

לאחר בחינת מכלול הנסיבות מעדיף אני את גרסת קנט כי לאחר כישלון הגידול בעונה הקודמת הבטיח התובע לא לשוב ולגדל את אותו זן. כל טענות התובע נשענות על חוסר ההיגיון במעשיו בכך שנטל סיכון וגידל שוב את אותו גידול שכשל. יחד עם זאת, עצם העובדה כי התובע נטל סיכון והחליט לעשות שימוש בזרעים שנשארו ברשותו מאותו הזן, אינה מעידה כי לא החליט לגדל את אותו גידול בתקווה שהפעם יצליח.

התובע לא נתן הסבר מדוע לא התייעץ עם יעקבי האם כדאי לשוב ולגדל שוב את אותו גידול שכשל, וכהרגלו נתן תשובה מתחמקת לשאלה מפורשת ששאל:
"אני יכול להתייעץ עם יעקובי אם אלוהים לא יתן עוד פעם שרב. אבל אלוהים נתן שרב. מה לעשות? כמו בחומוס". (עמ' 18, ש' 23).

עם זאת, בניגוד לעדות התובע, לא היה כלל שרב בשלב התפתחות הגידול אלא רגישות הזן לטמפרטורות. אפילו המדריך מטעם התובע, יעקבי, הבהיר כי הסביר למגדלי שכ"מ כי הזן לא מתאים לגידול בארץ. עמדת התובע כי מדובר בפול "מצרי" ושמו מעיד כי עמיד לחום, אין לה כל בסיס בחומר הראיות.

העובדה כי זן ה "רני מורה" מופיע ברשימת זנים המורשים למכירה של משרד החקלאות, אינה מלמדת כי הוא נפוץ ומתאים לגידול בארץ. ממכלול העדויות שנשמעו עולה כי זן זה אינו נפוץ בישראל והמדריכים החקלאיים לא מכירים חקלאים שמגדלים אותו.

על כן שוכנעתי כי זן זה רגיש לטמפרטורות גבוהות וזו הסיבה שהגידול כשל.

מכל הטעמים שפורטו לעיל אין להכיר בתביעה בגין הנזק לגידול הפול.

גובה הנזק בתביעת הפול
20. מעבר לדרוש יובהר כי אין כל בסיס לחישובו של השמאי רגב יחס לגובה הנזק. ראשית חוות הדעת אינה מפורטת ולא מסבירה למה זכי התובע לפיצוי מלא. בעדותו הסביר כי לקח את גבול האחריות בפוליסה כפול מספר הדו נמים, אולם לצורך חישב פשוט מעין זה אין צורך בשמאי. אין בפיו הסבר כיצד המקרה הנדון מתאים לפיצוי מלא שעה שלפי יעקבי החלקה לא התפתחה כלל ללא קשר לאירוע החום.

כמו כן אישר כי לא התחשב בתנאי חוזה הביטוח ביחס לתגמול יורד ואף לא התחשב בהשתתפות העצמית. אין מדובר בהרחבת חזית שכן הנטל על התובע להוכיח כיצד זכאי לתגמולים על בסיס ההוראות בחוזה הביטוח.

על כן, גם בבחינת גובה הנזק כשל התובע להוכיח את נזקיו.

מבחינת מכלול הראיות עולה כי התובע גידל פול ירוק, ולאחר שהגידול כשל חיפש אירוע חום לתלות בו את כישלון הגידול. מכל הטעמים האמורים התביעה בגין נזקי הפול נדחית.

תביעת התלתן – עילת התביעה, טיב הגידול ומצבו במועד ההודעה על מקרה הביטוח
21. כל המחדלים של תביעת הפול רק התעצמו בתביעת התלתן, ולא בכדי ייחד ב"כ התובע רק חלק קטן מסיכומיו לתביעה זו. גם כאן לא פירט התובע בכתב התביעה ובתצהירו על אילו סעיפים בפוליסה נסמך הוא בתביעתו.

את שהחסיר התובע השלים אסף בתצהירו והפנה להגדרת נזקים עקב שרב כבד בחלק ב' לחוזה ביטוח פלחה. תנאים אלו כוללים טמפרטורה מעל ל- 39 מעלות ונזק בהיקף אזורי. תנאי נוסף הוא כי הנזק ארע ממועד הפריחה ועד לסוף מילוי הגרעין.

בתצהיר התובע אין פירוט של מועד הזריעה של התלתן וכל שנטען הוא כי גידל תלתן לזרעים אשר ככל הנראה נפגע מאירוע החום שפגע בפול בתחילת מאי 2014. לטענתו גילה את הנזק בתחילת הקציר ביום 17.6.14. עוד טען כי הוא "ו/או מי מטעמו" הקפידו לבקר בשטחי הגידול ולא יכלו להבחין בנזק עד לקציר. כמו כן טען כי לווה בכל שלבי הגידול על ידי המדריך יעקבי. עם זאת בסיכום ביקור בשטח מיום 18.6.14 של נציג קנט ניסן בהרד, רשו ם כי נכחו התובע ואסף. אותו אסף (שמתצהירו של ניסן בהרד עולה כי מדובר במדריך החקלאי אסף אבנרי) לא התייצב לעדות.

גם כאן לא הוגשה ההודעה על הנזק מטעם התובע, ואין כל נתון אובייקטיבי ממנו ניתן ללמוד על שלבי הטיפול בחלקה. בניגוד לגרסתו של התובע כי גידל תלתן לזרעים ולווה כל העת על ידי יעקבי, העיד יעקבי כי ליווה את השטח עד לסוף מרץ 2014 בהבנה כי מגדלים תלתן לשחת, למאכל לבהמות שנקצר קצת לאחר הפריחה. יעקבי לא היה מודע כלל לטענת התובע כי משאיר את החלקה לזרעים ולא ביקר בה לאחר מרץ.
על כן כבר בהצגת הנתונים הבסיסיים של הגידול הסתיר התובע עובדות מהותיות, ולא הוכיח מתי זרע את התלתן ומה היה ייעדו המקורי. בהעדר ראיות אלו ומאחר והתובע בחר לטעון בתצהירו כי הוא "ו/או" מי מטעמו ביקרו בחלקה, לא ניתן לקבל טענתו כי לא יכול היה לראות את נזקי השרב עד לקציר. לביטוי "ו/או" אין כל משמעות לשונית וודאי שלא ניתן להשתמש בו בתצהיר. על התובע להחליט האם הוא ביקר בחלקה או שמא הוא ואדם נוסף או הוא או אדם אחר. שעה שאותו אחר לא התייצב לעדות, פועלת עובדה זו לחובתו של התובע ויש להניח כי לו היה נגרם נזק משרב, ניתן היה להבחין בו מיד כפי שהעידו המומחים ולא רק בקציר.

22. את הקשר הסיבתי בין השרב לנזק מבקש התובע ללמוד מחוות דעת של יעקבי. כאן יעקבי לא בחן את הנזקים בשטח, אלא הובאה לו דגימת זרעים מהקציר. יעקבי בחן את נתוני האקלים וציין אירועי חום בימים 3.5.14 – 5.5.14, אולם רק ביום 4.5.14 יש אירוע חום העונה להגדרת שרב בחוזה הביטוח.

מבדיקת הזרעים מצא יעקבי כי ישנם זרעים רבים בגוון ירוק וחום הנראים מצומקים ובמשקל נמוך מאוד. ממצא זה הסיק כי בעת השרב פריחת התלתן הייתה בשלבים מוקדמים יחסית של מילוי זרעים. עוד ציין כי בביקור מיום 1.7.14, לאחר הקציר, לא מצא פחת גרעינים משמעותי .

בחקירתו הנגדית הבהיר כי ניתן לראות נזקי חום מיד לאחר אירוע חום על צמחי התלתן: פגיעה בעלים, בגבעולים ובתפרחת. עוד ציין כי במרץ, עת הפסיק ללוות את הגידול, ניתן היה לקצור יבול מלא לשחת. עוד הבהיר כי שרב יכול לפגוע בזרעים הנמצאים בשלבי הבשלה. יעקבי לא עסק בשאלת נזק היקפי ורק ציין כי יכולים להיות הבדלים משמעותיים במרחק של מספר קילומטרים, הבדלי גובה וקרקע.

מעדותו של יעקבי עולה כי לא ברור מה נעשה בחלקה ממרץ עד יוני 2014. כמו כן, ניתן היה במאי 2014 לראות נזקים של שרב על הצמחים ולהערכתו נגרם נזק למילוי הגרעין עקב השרב. יעקבי לא בדק את נתוני הנזק הסביבתי.

23. גם בתביעת התלתן נסמך התובע על חוות דעתו של השמאי רגב, שביקר בשטח ביום 18.6.14. רגב מציין כי בקציר ביום 18.6.14 נאספה כמות זעומה של זרעים המהווים 25 ק"ג לדונם. השמאי קב ע ממצאים בדבר הסיבה לנזק וכות ב כי גידול התלתן נפגע באופן מוחלט מהשרב , מבלי לנמק מסקנה זו. השמאי מציין כי לאור טיבו הירוד של היבול נמכר הוא לצרכי האבסת צאן תמורת 12,529 ₪. את הנזק אמד הוא לפי גבול הכיסוי בפוליסה בסך של 120 ק"ג לדונם . יוער כי רגב טוען כי במועד 4.5.14 היה שרב של 40.9 מעלות, אולם טענה זו מנוגדת לקביעת יעקבי כי באותו מועד היו רק 39.5 מעלות ברבדים.
בחקירתו הנגדית התברר שוב כי חישוב הנזק של השמאי פשטני ולא תואם את הוראות החוזה. כאשר עומת עם השאלה האם בדק חלקות אחרות כדי לבחון האם קיים נזק אזורי, טען כי לא מדובר בנזק אזורי, אולם לא תמך תשובתו בבדיקות עצמאיות שערך וטען כי בדק עם עצמו על בסיס החומר של קנט וטען כי חלקות ההשוואה אינן ברות השוואה.

מעדות זו לא ניתן לקבוע כי התמלאו תנאי הפוליסה לנזק סביבתי. בנוסף, יש קושי לקבוע כי הנזק ארע בשלב מילוי הגרעין. אמנם מעדות יעקבי עולה כי הייתה פגיעה בשלב זה, אולם התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין פגיעה לנזק המלא שנתבע.

ראיות קנט ביחס לתלתן
24. הגורם בקנט שבחן את הנזק בשדה התלתן היה מעריך הנזקים ניסן בהרד, אשר הגיע לחלקה ביום ההודעה, 17.6.16 ולמחרת. (יובהר כי ניתן הסבר מדוע כאן הגיעו ביום ההודעה, בניגוד לפול, כי דווח להם שהחל הקציר ויש להגיע מיד כדי לא לעכבו). בתצהירו, הנסמך על סיכום ביקור שטח ותרשומות שערך, מתאר כי התובע טען תחילה לאירוע שרב ביום 4.6.14. לאחר שניסן הבהיר לו כי במועד זה הסתיים הגידול ואין כיסוי ביטוחי, שינה גרסתו וטען לאירוע שרב בתחילת מאי.

ניסן מתאר כי במועד ביקורו לא יכול היה להתייחס לאירוע שרב שנטען שארע כחודש וחצי קודם לביקורו. המעריך פירט שלוש סיבות לדחיית התביעה:
העדר נזק לחלקות תלתן אחרות באזור.
איחור בהודעה המנע הערכת המצב בזמן אמת
רושם כי פוטנציאל החלקה היה נמוך ממילא.

לאור מצב החלקה המוזנח עם עשביה, מופע זרעים חריג בגודל וצבע, העריך כי הפוטנציאל היה רק 27 ק"ג לדונם ובפועל הופקו 25 ק"ג לדונם. לאור ממצא זה נטען כי אין כיסוי שכן הנזק נמוך מההשתתפות העצמית. עוד הודגש כי לא נגרם נזק אזורי. יוער כי מנספחי תצהירו עולה כי ביום 4.6.14 אכן היה שרב כבד, 41.8 מעלות, אולם שרב זה כבר לאחר שלב מילוי הגרעין.

25. בחקירתו הנגדית של ניסן התרשמתי כי מדובר בעד ענייני ומקצועי שיש לאמץ את ממצאיו. ניסן הבהיר כי התובע אמר לו כי זרע ביום 11.12.13, אולם פקפק הוא בדיווח זה ולהערכתו כנראה זרע קודם לכן והגידול הסתיים בסוף אפריל. לגבי הנזק האזורי הבהיר ניסן כי פנה למשקים בסביבה שגידלו תלתן והציג נתונים שהועברו לקנט. כך הבהיר כי בחולדה , הנמוכה יותר מהחלקות של התובע, הטמפרטורה גבוהה יותר והיבול היה של 200 ק"ג לדונם וגם בהראל במרחק של קילומטר אחד בלבד היה יבול טוב. עוד הבהיר כי החלקות אליהם השווה קצרו בסוף מאי או תחילת יוני.
עוד הבהיר כי הייעוד האמיתי של השדה לא היה לזרעים (עמ' 64, ש' 5) וכי לא הייתה סיבה לחכות לקציר רק באמצע יוני. עוד הבהיר כי לא מצא קרקפות ריקות ומצא זרעים קטנים שלהערכ תו נובעים מתנאי גידול לא טובים.

מבחינת מכלול עדותו של ניסן מצאתי כי יש לתת אמון מלא בממצאיו. כזכור הנטל על התובע להוכיח כי ארע מקרה ביטוח על כל רכיביו, לרבות קיומו של נזק אזורי. ממצאיו של ניסן כי מבדיקת האזור לא נמצא נזק אזורי לא נסתרו. אמנם הנתונים עליהם נסמך הם על בסיס תשאול בעל פה של משקים שכנים, אולם לאחר חקירתו מצאתי כי ניתן לתת אמון בבדיקות שערך. טענות התובע להעדר אפשרות לסמוך על חלקות ההשוואה לא מבוססות. ודאי שהתובע לא רשאי להיבנות מהטענות ביחס למועד הזריעה, שעה שנתן נתון לא נכון ולא הוכיח מתי זרע בפועל.

כמו כן, לא נסתרה טענת ניסן כי באמצע יוני לא הייתה לו יכולת לבחון האם אמנם חלה פגיעה עקב ה שרב של תחילת מאי. בראשית יוני היה שרב כבד יותר ואין לשלול את האפשרות כי מצב הגרעינים נבע גם משרב מאוחר זה. יתרה מכך, לאור העדר מידע מהימן אודות מועד הזריעה, לא נסתרה הערכת הנתבעת כי הנזק לא ארע בשלב מילוי הגרעין.

על כן, גם ללא להידרש לטענות ניסן בדבר מצבה ירוד של החלקה, לא הוכיח התובע כי התמלאו התנאים לפיצוי בהתאם לפוליסה. מעבר לכך, שעה שמטעם התובע לא העיד המדריך החקלאי שליווה את השטח לאחר מרץ 2014, לא ניתן הסבר מדוע זרע תחילה לשחת ואחר כך ייעד את החלקה לזרעים, ולא נתן הסבר לעיתוי הקציר, יש לקבל את הערכת ניסן בדבר פוטנציאל הגידול.

על כן, גם מטעם זה של נזק קטן מההשתתפות העצמית, אין מקום לפיצוי התובע. לא מצאתי כי טענות אלו מנוגדות להנחיית המפקח על הביטוח בדבר פירוט כל נימוקי הדחיה בהזדמנות הראשונה, שכן ממילא כל פיצוי כפוף לתנאי הפוליסה. אם הנזק הוא מתחת להשתתפות העצמית, גם אם הדבר לא נטען במכתב הדחיה, אין מניעה להוכיח טענה זו בהליך המשפטי. ממילא שעה שהתובע לא עתר במועד למחיקת טענות אלו מכתב ההגנה, אין לדון בטענתה זו בשלב הסיכומים.

26. מעבר לעדותו של ניסן העיד גם אסף ביחס לתביעת התלתן ובעדותו חיזק מבחינה עובדתית ומשפטית את טענות קנט. הסבריו הבהירים אודות תנאי הפוליסה לא נסתרו ומחזקים את עדות המעריך ניסן.

קנט חיזקה עמדתה בחוות דעתו של האגרונום יפתח גלעדי. תחילה מבהיר הוא כי אם הזריעה הייתה ביום 11.12.13 אזי תם שלב מילוי הגרעין, אחריו התלתן לא יכול להיפגע מחום. המומחה מבהיר כי מועדי הזריעה המיטביים לתלתן הם מאמצע דצמבר ועד אמצע ינואר. במרץ צריך לבדוק את חיוניות הגידול והרטיבות בקרקע (שכן מדובר בגידולי פלחה, חקלאות בעל הנסמכת על גשמים בלבד) וכאשר אין חיוניות מספקת יש לקצור את הגידול בשלב זה לשחת. עוד מדגיש כי אם ממשיכים לגידול לזרעים יש לעקוב מקרוב ולטפל בחלקה וכך היו מגלים כל סימן של פגיעה מחום. עוד הבהיר המומחה כי אירוע של יום חום לא סביר כי יגרום לנזק בהיקף הנטען וכי נפילת תפרחות עקב חום בתלתן נדירה מאוד. כמו כן הפנה לכך שלא היה נזק אזורי, עובדה המלמדת כי הגידול לא צלח מסיבות אחרות לרבות חוסר הטיפול בחלקה.

בחקירתו הנגדית הבהיר כי מועד הקציר ביוני אינו הגיוני וגם אם התלתן נזרע מאוחר יותר מהמועד שהצהיר התובע, אזי הצמח יפרח בכוח בתקופה קצרה יותר ובצמח קטן, (עמ' 39, ש' 29). המומחה אישר כי התלתן יכול להיפגע מחום אם לא הסתיים שלב מילוי הגרעין, אולם רואים נזק כזה מיד ולא בהכרח המופע על הגרעינים מעיד כי נפגעו מחום. לאור האיחור בהודעה וחוסר אפשרות לדעת מה היה מצב החלקה ביום אירעו החום במאי, סבור המומחה כי לא ניתן לקבוע כי הנזק נגרם מהחום.

מבחינת מכלול עדותו לא נסתרה חוות דעתו כי לא ניתן לקבוע מה גרם לנזק עקב האיחור במסירת ההודעה על הנזק. עוד עולה כי התובע הסתיר עובדות מהן ניתן היה ללמוד מדוע המשיך לאחר מרץ לגידול לזרעים ומה היה מצב החלקה בתקופה זו עד לקציר המאוחר ביוני. חוות דעת זו מחזקת את מסקנות המעריך ניסן.

מסקנות אודות סיבת הכשל של גידול התלתן
27. התובע לא הציג את מלוא העובדות בדבר מטרת הגידול ואין הסבר מדוע הפסיק יעקבי את ליווי הגידול ומדוע החליט התובע להמשיך את הגידול לזרעים. אין כל תיעוד על הטיפול בחלקה ואין הסבר מדוע הקציר היה רק באמצע יוני 2014. התובע לא הוכיח כלל כי עקב אחרי הגידול לאחר מרץ 2014 ואין לו הסבר מדוע לא ראה את נזקי החום מיד לאחר אירוע החום בראשית מאי. אין לקבל טענתו, המנוגדת לכל עדות המומחים, כי לא ניתן היה לראות את הנזק עד לקציר. על כן ההודעה המאוחרת באמצע יוני מנעה מקנט לברר את חבותה ובנזק הראייתי שגרם התובע, כשל הוא להוכיח כי הנזק נגרם עקב אותו אירוע חום. העובדה כי יעקבי העריך כי מצב הגרעינים מעיד כי נפגעו מחום, אינ ה מספיקה כדי לקבוע כי הנזק ארע באותו אירוע חום.

מהנסיבות שפורטו לעיל מסתברת יותר המסקנה כי שדה התלתן במרץ היה מוכן לקציר לשחת, אולם התובע המשיך את הגידול לזרעים מבלי שהמשיך לטפל כנדרש בחלקה. בנסיבות אלו, בהן אין כל תיעוד על מצב החלקה עד לקציר המאוחר ביוני, לא ניתן לקבוע כי הנזק ארע עקב אירוע חום. חסר ראייתי זה, לרבות ביחס למועד השתילה, מוביל למסקנה כי לא הוכח כי הנזק נגרם בשלב מילוי הגרעין. די במסקנות אלו כדי לדחות את תביעת התלתן.

יתרה מכך, התובע כשל בהוכחת התנאי הבסיסי לקיומו של מקרה ביטוח והוא כי השרב הכבד גרם לנזק אזורי. התובע לא הביא כלל ראיות לעניין זה ודי בכך כדי לדחות תביעתו. יתרה מכך, לא נסתרו ראיות קנט מהן עלה כי לא נגרם נזק אזורי והנתונים עליהם נסמכה מספיקים ומתאימים לצורך מסקנה זו.
העדר התיעוד אודות הטיפול בחלקה וממצאי המעריך כי החלקה הייתה מוזנחת ועם עשבייה מובילים למסקנה כי יש לאמץ ממצאי קנט בדבר פוטנציאל החלקה, השולל ים את זכות התובע לקבל פיצוי לאור שיעור הנזק הנמוך.

לאור מסקנות אלו אין לקבל את הערכת השמאי בדבר גובה הנזק שכן אין בסיס עובדתי המאפשר קבלת פיצוי עד לגבול הכיסוי בפוליסה. יתרה מכך, השמאי התעלם מהוראות החוזה בדבר אופן חישוב התגמולים, וגם מטעם זה אין לקבל את הערכתו.

מכל הנימוקים המפורטים לעיל עולה כי יש לדחות את התביעה בגין נזקי התלתן.

סוף דבר
28. לאחר בחינת התביעה על שני ראשיה עולה כי התובע לא הוכיח כי אירעו מקרי ביטוח כהגדרתם בתנאי חוזי הביטוח השונים. ביחס לפול עלה כי הגידול כשל בגין אי התאמתו לתנאי הארץ, עקב טמפרטורות גבוהות יחסית בשלב התפתחות הגידול שלא הגיעו לכדי אירוע חום כהגדרתו בפוליסה. כמו כן לא הוכח כי אירוע החום היה בשלב הפריחה והחנטה של הפול. מסתברת יותר טענת קנט כי התובע הבין כי הגידול כשל עקב רגישותו, כפי שארע בעונת הגידול הקודמת, והמתין עד לסוף הגידול כדי לתבוע את קנט בגין אירוע חום.

ביחס לתלתן לא הוכח קיומו של נזק אזורי ולאור האיחור בהודעה על המקרה לא ניתן לקבוע כי הנזק נבע מאירוע חום.

על כן, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת, לרבות שכר המומחים והעדים וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪.

ניתנה היום, ד' חשוון תשפ"א, 22 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.