הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ת"א 36522-09-20

בפני
כבוד ה שופט עידו כפכפי

תובע

בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורן שרעבי

נגד

נתבעים

  1. תומר זכריה
  2. נטלי זכריה

ע"י ב"כ עו"ד אלדד זכריה

פסק דין

התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר בסך 128,604 ₪ בגין יתרות חובה בחשבון שנוהל בבנק ובו צברו חוב נכון ליום 16.7.20, המורכב משלושה רכיבים:
א. חוב בעו"ש בסך 7,391 ₪.
ב. חוב בהלוואה בסך 100,000 ₪ אשר נלקחה ביום 23.1.19 ויתרתה סך 67,170 ₪.
ג. חוב בהלוואה בסך של 53,793 ₪ אשר נלקחה ביום 31.12.19 ויתרתה 54,042 ₪.

בכתב התביעה נטען כי למרות דרישות לפירעון החוב, לא נפרע החוב ולכן יש לחייב את הנתבעים לשלם את החוב בצירוף ריבית מרבית בהתאם להסכם מול הבנק.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר הנתבע מיום 15.12.20 בו טען כי חשבון הבנק התנהל למופת וכי ההלוואות נלקחו בעצה אחת עם נציג הבנק אשר הבטיח כי במידה ויתקשו לעמוד בהלוואות יפרסו אותן לתקופה ארוכה יותר.

עוד נטען כי באפשרות הנתבעים לפנות, בהתאם להוראות בנק ישראל, ולממש זכותם לדחות את פירעון ההלוואות למשך שישה חודשים, עד שלהי שנת 2020 וראשית שנת 2021.

ביום 13.7.21, בחלוף מספר חודשים לאחר המועד בו נטען כי לנתבעים עומדת זכות לדחות את פירעון ההלוואות, התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן. הנתבע הופנה להלוואה מדצמבר 2019 ונשאל מדוע קיבל הלוואה להסדר חוב לבנק אם טען כי החשבון התנהל למופת והשיב כי הסביר לפקידה כי יהיה לו קשה להחזיר את שתי ההלוואות, אולם נאמר לו שאם יהיה לו קשה, מדובר בבנק משפחתי ויעזרו לו. בעדותו אישר, את שעולה מדף החשבון (ת/1) כי ביום 20.12.19 חזר מחמת העדר כיסוי מספיק תשלום של הלוואה, וזאת סמוך לפני נטילת ההלוואה לכיסוי החוב לבנק. לטענתו ביקש כי יאגדו את שתי ההלוואות בחשבון להלוואה אחת, אולם בבנק ביצעו הלוואה אחת והרגיעו אותו כי יעזרו לו במידת הצורך.

עוד עלה מעדותו כי בשנת 2018 קרסו עסקיו, ולטענתו הגיע להסדרים עם בנקים אחרים. עוד טען כי לא הגיש בקשה לדחיית תשלומי ההלוואות, מאחר וסירבו לקבל את בקשתו לאחר שהחל הליך משפטי.

דיון והכרעה
מעיון בבקשה עולה כי הנתבעים מתארים תמונה של קושי זמני בתשלומים, ככל הנראה על רקע מגפת הקורונה, ועותרים לארכה קצרה להסדרת התשלומים. יחד עם זאת, ההלוואה להסדרת חוב לבנק נלקחה בדצמבר 2019, וכבר סמוך לאחר מכן לא עמדו הנתבעים בתשלומים. התביעה הוגשה בספטמבר 2020 על בסיס חוב שהתגבש ביולי 2020, ולכן הארכה בת שישה חודשים שנטען כי הנתבעים היו זכאים לה חלפה כבר במועד הגשת התביעה, ובוודאי במועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

בתום הדיון ניתנה ארכה נוספת לנתבעים להציע מתווה להסדר החוב, אולם לא הוצג כל מתווה ולכן נדרש בית המשפט להכריע בבקשת הרשות להתגונן.

כאמור בחקירתו הנגדית של הנתבע ובתגובת הבנק לבקשה, אין בסיס לטענת הנתבעים כי החשבון התנהל כסדרו, שכן היו חריגות ממסגרת האשראי קודם לנטילת ההלוואה האחרונה. גם מטרת ההלוואה, הרשומה בסעיף 2, "כיסוי חוב בבנק" וסכומה, מלמדים כי מטרתה לסגור יתרת חובה החשבון. בסעיף 41 להלוואה, תנאים מיוחדים, הוסף בכתב יד כי ידוע ללווים כי הבנק רואה עצמו חופשי לנקוט הליכי גביה בגין כל הפרה של הסכם ההלוואה, ללא התראה נוספת.

הנתבעים לא התייחסו בתצהיר לתנאי מפורש זה בכתב בהלוואה, ועל כן טענתם בעל פה כי ביקשו כי יאחדו את שתי ההלוואות להלוואה אחת, מנוגדת למסמכים בכתב ואין ראשית ראיה מטעמם המצדיקה לקבל טענה זו. גם ההלוואה מינואר 2019, על סך 100,000 ₪ נלקחה למטרת פירעון חוב בבנק אחר וצריכה פרטית. התנהלות מעין זו מלמדת על נטילת אשראי מעבר ליכולת הכלכלית של הנתבעים, פעולה המאפיינת חייבים רבים הנקלעים להליכי חדלות פירעון.

בהלוואה מדצמבר 2019 כבר עלה שיעור הריבית שהבנק היה מוכן להעניק והבנק הזהיר את הנתבעים כי כל הפרה שלה תוביל להעמדת מלוא החוב לפירעון מיידי, על כן אין בסיס לטענת הנתבעים כי ביקשו שתי הלוואות והבטיחו להם כי אם לא יעמדו בהלוואה האחרונה יבוא הבנק לקראתם.

על כן, לא מצאתי כי הנתבעים הציגו טענות הגנה המגלות ראשית ראיה המצדיקה מתן רשות להתגונן.

מסקנה זו יפה גם ביחס לטענה כי עמדה להם זכות לדחות את מועד פירעון ההלוואות לפי הוראות בנק ישראל. הנתבעים לא הפנו להוראות בנק ישראל, לא הראו כי ביקשו מהבנק לדחות תשלומים ולא הציגו ראשית ראיה כי הבנק הפר את הוראות בנק ישראל וכי הפרתו גרמה להם לא לעמוד בהחזרי ההלוואות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן רשות להתגונן נדחית.

ניתן פסק דין בהתאם לעתירות בכתב התביעה.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובע וכן בשכר טרחת עו"ד בהתאם לתעריף המומלץ.

התובע יגיש פסיקתא לחתימה תוך 7 ימים.

ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.