הדפסה

בית משפט השלום באשקלון מ"ת 42609-06-19

בפני
כבוד ה שופטת נועה חקלאי

מבקשת

מדינת ישראל

נגד

משיבים

1.מוחמד אלסאנע (לא בעניינו).
2.יקיר שושן (עציר)
3.דניאל פנסנקוב (עציר)

נוכחים:
ב"כ המבקשת – עו"ד לירן פרג'
משיבים 2 ו- 3 באמצעות שב"ס
ב"כ משיב 2 – עו"ד רז קרן ישועה
ב"כ משיב 3 – עו"ד רינת רוזנטל

החלטה בעניינם של משיבים 2 ו- 3

בפני בקשה להורות על מעצרם של משיבים 2 ו- 3 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו 1996.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום במסגרתו מיוחסות למשיבים 2 ו- 3 עבירה של החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 + סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, עבירה של הסתייעות ברכב לעבור עברה – עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א – 1961 + סעיף 29 (א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 ולמשיב 2 מיוחסת גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 14.06.19 בשעה 01:44 או בסמוך לכך, בכניסה לעיר שדרות, החזיקו המשיבים ברכב בצוותא חדא בשקית שחורה ובתוכה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 431.40 גרם נטו, וזאת שלא לצריכה עצמית ומבלי שיש בידם היתר או רשיון מאת המנהל.
במעשיהם הסתייעו ברכב לביצוע העבירה.

בהמשך, עת הובלו לתחנה בניידת משטרה עשה משיב 2 דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין בהעלמת ראיות בכך שהכניס את מכשיר הנייד שלו מסוג סמסונג אל תוך השקע שבין משענת הגב למושב.

ראיות לכאורה

ב"כ המשיבים לכרסום ביחס לתשתית הראייתית שבתיק החקירה.

ב"כ משיב 2 טען שהרכב הוא רכבו של משיב 1 וטביעות האצבע על הסם הן של משיב 3, ואין דבר שקושר את משיב 2 אל הסם. לדבריו לא ניתן לקבל את ההסבר של משיב 1 לפיו הבחין במשיב 2 מעביר את השקית עם הסם למשיב 3, שכן השקית היתה קרועה ובלתי ניתנת להעברה. לדבריו העובדה שלא נמצאו ט.א. של משיב 2 על השקית מכרסמת בטענה שמשיב 2 העבירה למשיב 3. טען שעדותו של משיב 1 היא עדות שותף לעבירה והיא דרושה חיזוק מוגבר. ב"כ משיב 2 טען כי משיבים 2 ו-3 עלו לרכב כטרמפיסטים, והשקית עם הסם כבר היתה ברכב. לדברי ב"כ משיב 2, משיב 2 מסר כי שהה בנתיבות בבית הוריו עקב ויכוח עם אשתו, ובעת מעצרו היה בדרך לביתו בשדרות לבקר את ילדיו. לדבריו המסרון שנשלח מהטלפון של משיב 2 למשיב 1 נשלח במהלך הנסיעה. שכן רגע לפני שלמשיב 2 נגמרה הסוללה בטלפון שלח למשיב 1 את הטלפון של אשתו. לדבריו הזמנים שמתוארים בדוחות הפעולה של השוטרים אינם מדוייקים ולא ניתן ללמוד מתוכם מתי החלה הנסיעה המשותפת. לדבריו, המשיב לא נחקר ביחס לשיבוש מהלכי משפט, בטלפון אין שום ראיה מפלילה, כך שלא היתה סיבה להסתירו.

ב"כ משיב 3 הצטרפה לטיעוניו של ב"כ משיב 2. לדבריה משיב 3 לא מכיר את משיב 1 ולא היה ביניהם כל קשר טלפוני. משיב 3 ישב ברכב מאחור, במקום בו היתה מונחת שקית הסם, ויכול ונגע במקרה בשקית. לדבריה העובדה שנמצאו ט.א. של משיב 3 על השקית, אין בה בנסיבות אלה כדי לקשור בינו לבין הסמים.

ב"כ המבקשת הפנתה לראיות בתיק. טענה שמיוחסת לכל המשיבים החזקה קונסטרוקטיבית מכח המצאותם ברכב. הפנתה למסרון שנשלח מהטלפון של משיב 2 לטלפון של משיב 1, בשעה 00:23, למעלה משעה בטרם נעצרו, לדבריה המסרון מלמד על קשר בין השניים לפני תחילת הנסיעה, וכי אין מדובר ב"טרמפ" אקראי שמשיב 1 אסף את משיבים 2 ו- 3. הפנתה לט.א. על הסם.

אין מחלוקת כי המשיבים נעצרו כשהם שלושתם ברכב, וברכב שקית המכילה סמים. אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לכך שטביעות אצבע של משיב 3 נמצאו על שקית הסמים, וכי בשעה 00:23, נשלחה הודעת SMS מהטלפון של משיב 2 לטלפון של משיב 1.

די בעצם הימצאותם של משיבים 2 ו- 3 ברכב כדי שניתן לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להחזקתם בסם, מכוח החזקה קונסטרוקטיבית.

ראו בעניין זה בש"פ 3102/16 עמנואל איפרגן נ' מדינת ישראל (21.4.16):
"הטענות בשאלת טיבה של חזקת העורר בסם – 'אמיתית', 'קונסטרוקטיבית', או העדר החזקה – מקומן בתיק העיקרי. בשלב הנוכחי, ולשם ההחלטה בשאלת המעצר, די בכך שקיים פוטנציאל לקביעה, כי העורר ידע על החזקתם של שותפיו לנסיעה בסם, והסכים לכך"

ראו גם בש"פ 4181/15 מוחמד פתאירגי נ' מדינת ישראל (24.6.15) :
" החזקה אינה חזקה חלוטה, ובכוחו של העורר לסתור אותה על-ידי מתן הסבר חלופי שיעורר ספק סביר בדבר נכונות החזקה. ואולם, על-פי ההלכה שיצאה מבית משפט זה, השלב הראוי לבחינת טענות לסתירת החזקה או בדבר חולשת הראיות שבידי התביעה הוא במסגרת ההליך הפלילי העיקרי, ולא במסגרת הליכי המעצר, למעט באותם מקרים חריגים בהם מצליח נאשם להצביע על חוסר ראייתי מובהק בחומר הראיות שבידי התביעה"
ראו גם בש"פ 2083/09 עמיר מולנר נ' מדינת ישראל (19.3.09) :
"במסגרת תיק המעצר, אין צורך לפרש מחדש את דיני ההחזקה, ואין מקום לדיון נרחב בטיבה של החזקה, למעט אותה מידה הצריכה להכרעה בדבר ראיות לכאורה."
המשיבים סיפקו כאמור הסבר, שלשיטתם מרחיק אותם מהסם, לפיו משיב 1 אשר אינו מוכר להם אסף אותם טרמפ, כשהסמים כבר היו ברכב. קרי להם עצמם אין כל קשר לסמים.
אלא שבתיק החקירה תשתית ראייתית אשר לכאורה יש בה כדי לשלול גרסתם של משיבים 2 ו-3:
בתיק החקירה דוח נתוני תקשורת של הטלפונים של המשיבים. מהדוח עולה כי ביום 14.06.19 בשעה 00:23 נשלחה הודעת SMS ממספר הטלפון של משיב 2 למספר הטלפון של משיב 1. עוד עולה כי בעת משלוח ההודעה הטלפון של משיב 2 אוכן במושב פטיש בין כביש מס' 241 לכביש 234, בעוד באותה העת הטלפון של משיב 1 אוכן בצומת אורים מרחבים. (מסמכים ס"ב- ס"ג).

העובדה שבעת משלוח המסרון היו הטלפונים של משיבים 1 ו- 2 מאוכנים במקומות שונים, מלמדת לכאורה כי בעת משלוח ההודעה לא היו משיבים 1 ו- 2 באותו הרכב, ויש בכך כדי לשלול לכאורה את גרסת משיב 2 לפיה אינו מכיר את משיב 1 וכי מדובר ב"טרמפ" תמים, המסרון הנ"ל מלמד לכאורה על קשר בין השניים במועד שקדם ל"טרמפ".

זאת ועוד משיבים 1 ו- 2 שניהם אוכנו באותו המקום – (בקיבוץ רביבים) בסמיכות זמנים (בשעה 23:47- 23:52) נתון שיכול ללמד על קיומו של קשר בין השניים.

לא נעלמה מעיני טענת ב"כ משיב 2 כי על פי דוח הפעולה של השוטרת שובל כהן המשיבים נעצרו ברכבם בשעה 01:44 בעוד על פי שרשרת הסם – הסמים נתפסו בשעה 01:20. לדברי ב"כ משיב 2 – בשל אי הדיוקים בנוגע לשעת המעצר לא ניתן לשלול את טענת משיב 2 כי משלוח הודעת ה- SMS היה אחרי שהמשיבים עלו לרכב, אלא שלכאורה גרסה זו נשללת בשל האיכון השונה של משיב 1 ומשיב 2 בעת שליחת המסרון.

כאמור, מעבר לחזקה הקונסטרוקטיבית, נמצאו טביעות אצבע של משיב 3 על שקית הסמים.

בניגוד להסברים אפשריים שסיפקה ב"כ משיב 3 להימצאות טביעות אצבע של משיב 3 על השקית שהכילה הסמים, הרי שמשיב 3 עצמו לא סיפק הסברים אלה, על אף שהתבקש באופן מפורש לספק הסבר אפשרי להימצאות טביעות אצבעותיו על השקית.

לא נעלמו מעיני טענות ב"כ משיבים 2-3 על כך שלא נבדקו ט.א. של משיב 1 על הסם. אין בכך כדי להמעיט או לכרסם מהעו בדה שנמצאו ט.א. של משיב 3 על הסם.

בנוסף לחזקה הקונסטרוקטיבית ולטביעות האצבע, משיב 1 בהודעתו קושר את משיבים 2 ו- 3 לסמים, שכן לגרסתו, כשהוא אסף את משיבים 2 ו- 3 משיב 2 העביר את השקית הנ"ל למשיב 3. על גרסתו זו חזר גם בעימות מול משיב 2 (מסמך כ"ח) אך חזר בו מטענה זו בעימות מול משיב 3 (מסמך כ"ד). לדבריו כשהבחינו בניידת משיב 2 ביקש ממנו לעשות פרסה, משיב 1 חשש שהם יברחו מהרכב ולכן נעל את הדלתות מבפנים. לדברי משיב 1 בעת הנסיעה משיבים 2 ו- 3 עישנו ברכב והיה לעשן ריח של חשיש.

לא נעלם מעיני כי משיב 1 אף הוא בעל עניין וגם לו אינטרס להרחיק עצמו מהחזקה בסם, אלא שבשלב זה בית המשפט אינו נכנס לשיקולי מהימנות ומשקל.

בתיק החקירה ישנו דוח הפעולה של השוטרת שובל כהן (מסמך ט"ו) אשר עצרה הרכב לבדיקת רשיונות שגרתית, הריחה ריח חזק מאד של סמים, וכששאלה את משיב 1 למעשיהם במקום, ציין בפניה כי הם חברים ובאו לטייל בשדרות לבקר חברים, דבר שמחזק לכאורה את הקשר בין השלושה. לדבריה לאחר שמצאה את הסמים ברכב הכחישו משיבים 2 ו-3 כי מכירים זה את זה והכחישו כי מכירים את משיב 1.

משיב 2 מסר גרסה לפיה תפס "טרמפ" בשעה 01:44 מנתיבות לשדרות על מנת לבקר את ילדיו. בניגוד לדברי ב"כ משיב 2, משיב 2 בהודעתו מיום 15.6.19, לא טען ששלח למשיב 1 את הטלפון של אשתו, אלא טען ששלח לו את הטלפון של שמעון, על פי בקשתו. לדבריו משיב 1 אמר לו שהוא מחפש דחוף את שמעון. (משיב 1 הכחיש זאת).

לא נעלם מעיני שלא נגבתה הודעה משמעון הנ"ל.

משיב 3 מסר גרסה לפיה פגש במשיב 2 והחליט להצטרף אליו.

משיבים 2 ו- 3 שמרו על זכות השתיקה ביחס לחלק מהשאלות שנשאלו.

די במפורט לעיל, כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית אשר מבססת סיכוי סביר להרשעת המשיבים.

כפי המפורט לעיל, הקשר של משיבים 2 ו-3 לסמים אינו נלמד אך ורק מהודעתו של משיב 1, אלא מכל מכלול הנתונים שפורטו לעיל.

באשר לעבירה של שיבוש מהלכי משפט אשר מיוחסת למשיב 2. צודק ב"כ משיב 2 כי משיב 2 לא נחקר על כך ולא מסר גרסה. התשתית הראייתית בתיק זה מבוססת על מזכר של השוטר אוסטריקוב פרל (מסמך י"ט). במזכר צויין כי בעת זיכוי ציוד מהניידת הבחין השוטר בטלפון של משיב 2 אשר הוכנס בין הספסל למשענת הגב ורק חצי ממנו בולט. הנייד היה סגור והועבר לחקירות. משיב 2 נשאל על הטלפון שלו. מסר שהשאירו בבית. בהמשך מסר שיש לו 2 טלפונים. אחד הושאר בבית ואת השני הוא לא מצא. שמח לשמוע שהטלפון נמצא בניידת המשטרה.
ב"כ משיב 2 טען כי למשיב 2 לא היתה סיבה להסתיר הטלפון כי לא היה בו דבר מפליל. ועם זאת משיב 2 סירב להציג את תוכן הטלפון לשוטרים.
בנסיבות אלו הגם שיש תשתית ראייתית לכאורית לעבירה של שיבוש מהלכי משפט, הרי שעוצמתה מאוד נמוכה.

עילת מעצר

ככלל, עבירות פשע על פקודת הסמים המסוכנים מקימות עילת מעצר סטטוטורית, שכן בסעיף 21 (א)(1)(ג)(3) לחוק נקבעה חזקת מסוכנות. על כן, ככלל, עבירות אלו מחייבות מעצר עד לתום ההליכים למעט במקרים חריגים.

"כלל זה נובע מהחשש מפני הישנות עבירות שחלופת מעצר שאינה "הרמטית" לא תצליח למנוע, כמו גם מהסיכון לציבור הנובע מעבירות סמים. לצד זאת נקבע כי בנסיבות ייחודיות ובמקרים מתאימים, ניתן יהיה להורות על שחרור לחלופת מעצר גם נאשמים בעבירות סמים, ובלבד שיימצא בכוחה של חלופת המעצר המוצעת, לאיין את המסוכנות במידה מניחה את הדעת" (בש"פ 5396/16 ערן ברכה נ' מדינת ישראל).

הפסיקה הכירה בקיומם של חריגים לכלל זה, ובפרט באותם מקרים בהם מדובר במשיבים צעירים, נעדרי עבר פלילי, שחלקם היחסי במעשים היה מצומצם מזה של שותפיהם. (ראו למשל בש"פ 3702/15 ברק נ' מדינת ישראל; בש"פ 2196/15 רבי נ' מדינת ישראל, בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל (9.12.15), בש"פ 8800/10 עלי אלטלאקה נ' מדינת ישראל (14.12.10), בש"פ 5678/18 מדינת ישראל נ' שבו (26.7.18), בש"פ 8262/18 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (4.12.2018) בש"פ 8667/18 מדינת ישראל נ' מיעראי (7.12.18), בש"פ 592/19 שחר יחזקאל נ' מ"י (3.2.19) , בש"פ 577/19 שמעיה דוד דולב נ' מ"י (3.2.19).

משיב 2 , בן 29 (יליד שנת 1990) ולחובתו 8 הרשעות קודמות בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש, החזקת סכין שלא כדין, החזקת סמים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, סחר בסמים, תיווך בעסקי סמים, איומים, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, חבלה כשעבריין מזויין, גניבה, הונאה בכרטיס חיוב, התפרצות למגורים.

משיב 2 ריצה עונשי מאסר בפועל לתקופות של 13 ח', 26 ח', 15 ח', 6 ח', מאסרים שלא היה בהם כדי להרתיעו.

משיב 3, בן 23 (יליד 1996) לחובתו 2 הרשעות קודמות ב- 2 עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

תלוי ועומד תיק נוסף בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה מלפני למעלה משנתיים.

ב"כ משיב 2 ביקש להציג חלופת מעצר למשיב 2, בפיקוח אמו של המשיב, בת הזוג, אמה של בת הזוג וחבר של המשיב.

על פניו נדמה כי עניינו של משיב 2 אינו נכלל בגדר אותם חריגים המצדיקים שחרור לחלופה.

על פניו, גם לו היה נכלל בין אותם החריגים, נדמה כי קיים קושי בחלופה, בשים לב שמתיק החקירה עולה כי המשיב עזב את ביתו לבית הוריו בשל משבר עם בת הזוג, וספק אם בנסיבות אלו היא מתאימה למלאכת הפיקוח.

באשר למשיב 3, עברו אינו מכביד באופן יחסי, ונדמה כי בעניינו ניתן לשקול חלופת מעצר, ועם זאת בשים לב שעולם הסמים אינו זר לו, כמו גם העולם העברייני, אני סבורה כי בטרם שחרורו יש לקבל תסקיר מעצר בעניינו. כפי שציין אביו של המשיב בהגינותו, הוא ניסה להאבק בו בכל הנוגע לסמים והיה בקונפליקט עימו. עוד עולה כי אימו של המשיב עובדת, ואביו מחפש עבודה, כך שספק אם החלופה תוכל להחזיק לאורך זמן.

נוכח האמור, בטרם מתן החלטה סופית מצאתי להידרש לתסקיר של שירות המבחן בעניינם של משיבים 2 ו- 3.

לא נעלם מעיני כי משיב 1 שוחרר מבלי שהופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר, ועם זאת, משיב 1 נעדר כל עבר פלילי, והוצגה בעניינו חלופה שלהתרשמותי היה בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו בשים לב להעדר כל הסתבכות קודמת בפלילים.

לפיכך, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר על פי הקבוע בסעיף 21א לחוק. שירות המבחן מתבקש לבדוק נסיבותיהם האישיות של המשיבים, משמעות מעצרם, הערכה בדבר מידת המסוכנות הנשקפת מהם, בדבר היכולת לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר, בדבר אפקטיביות החלופות שיוצגו בפניו וימליץ ככל שיש בידו לעשות כן על חלופות מעצר או על תנאים מיוחדים לשחרורם של המשיבים בערובה והפיקוח עליהם.

הטלפונים של המפקחים המוצעים:
למשיב 2: הגב' מור סויסה בת זוגו של משיב 2 טל' 053-XXXX757.
גב' שושן רחל אמו של משיב 2 טל' 054-XXXX495.
מר שלום זכרוב טל' 054-XXXX980.
ב"כ משיב 2 עו"ד רז קרן ישועה טל' 054-XXXX776 פקס 08-XXXX197.

למשיב 3:
אמו – פנסנקוב מרינה 054-XXXX032
אביו – פנסנקוב ויטלי 053-XXXX839
אחותו – שליין רדה 054-XXXX361

ב"כ משיב 3 , עו"ד רוזנטל טל' 054-XXXX494 פקס 08-XXXX658.

מזכירות בית המשפט תשגר עותק ההחלטה לשירות המבחן, ככל הניתן עוד היום.

קובעת דיון ליום 18.7.19 שעה 12:00.

שירות המבחן יגיש תסקיר עד ליום 16.7.19.

משיבים 2 ו- 3 יובאו לדיון באמצעות שב"ס.

הממונה על המעצר יאפשר לכל אחד מהמשיבים 5 שיחות טלפון והכנסת ציוד נוסף לשני המשיבים על ידי מור סויסה ת.ז. XXXXXX883.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ט, 01 יולי 2019, במעמד הצדדים.