הדפסה

בית משפט השלום באשקלון ה"פ 8021-02-17

בפני
כבוד ה שופטת סבין כהן

מבקשים

ארמונות שלמה (סעדון 2011) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד דוד קולקר

נגד

משיבים

מיכל אטינגר
ע"י ב"כ עוה"ד כרמל נפתלי

פסק דין

לפני תביעה למתן צו עשה, במסגרתו מבוקש לקבוע, כי המבקשת מקיימת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים וכי היא רשאית לפעול בהתאם להוראות ההסכם, לשם ביצוע עבודות בניה, בנכס אותו שכרה מאת המשיבה, כפי המפורט בהסכם.

הצדדים ורקע :
1. המבקשת הינה חברה אשר מ פעילה אולם אירועים במבנה הנמצא סמוך לנכס נושא התובענה.

המשיבה הינה היורשת של הזכויות בנכס, אביה המנוח של המשיבה, אליהו אטלן ז"ל, השכיר למבקשת את הנכס. בעלה, דוד אטינגר, ניהל, על פי הנטען, את המ שא ומתן עם המבקשת בנוגע לעסקת השכירות ולביצועה.

2. בין הצדדים נכרת הסכם שכירות (להלן:- "הסכם השכירות") בשנת 2013 לתקופה של שבע שנים עם אופציה לתקופה נוספת של שבע שנים , לפיו השכירה המשיבה (ההסכם נחתם במקור על ידי המנוח) למבקשת את הנכס .
לטענת המבקשת, סמוך לקבלת המושכר התגלה ליקוי שהינו מום נסתר ויסודי. מתחת לתקרת העץ הדקורטיבית , נמצאה תקרה רעועה מפוררת עם ברזל בנייה חשוף וחלוד, כך שבמצב הקיים מדובר במבנה מסוכן ואסור לשימוש. חלק מן הגג התמוטט תוך כדי פירוק תקרת העץ וחלקים רעועים נוספים היה צריך להפיל בשל סכנה מידית.
נוכח הליקוי שהתגלה נחתם בין המנוח למבקשת ביום 15.5.13 נספח להסכם השכירות (להלן:- "הנספח") בו נרשמה הצהרת הצדדים כי המושכר זקוק לעבודות לשיקום הגג והשוכרת מעוניינת לבצע את העבודות בעצמה ובתנאי שהמשכיר יעביר לה את הסכום שתכנן לשלם על השיפוץ האמור. הסכם זה נחתם לאחר שמלכתחילה התכוונה המשיבה לבצע את עבודות חיזוק הגג בעצמה, אלא שכיוון שתכנית החיזוק שלה כללה גם עמודים בתוך המבנה וכיוון שהמבקשת ממילא התעתדה לבצע שיפוץ במבנה לשם התאמתו לצרכיה, הגיעו הצדדים להסכמה האמורה.

במסגרת הנספח הוסכם לעניין ביצוע עבודות שיקום וחיזוק הגג כך:
"1. השוכרת תבצע את שיקום וחיזוק הגג, לרבות איטום ביריעות ביטומניות בעצמה ועל חשבונה. עבודות אלו יבוצעו כפי ובהתאם לתכניות הנדסיות ואדריכליות לרבות כתב כמויות ולוחות זמנים המצ"ב כנספח "א" (להלן: "התכניות"). התכניות יוכנו על חשבון השוכרת על ידי בעלי מקצוע מיומנים ומנוסים וכפופים לאישור המשכיר. השוכרת תשכור את שירותיו של מהנדס מטעמה אשר יפקח על העבודות ויאשר אותן (להלן: "המפקח")."
...
7. השוכרת תבצע העבודות באופן כנדרש על פי הדין ותהיה אחראית על הוצאת ההיתרים וכל האישורים הכרוכים בעבודות הנ"ל על חשבונה. ..."

3. לטענת המשיבה, המבקשת הרסה חלק מגג הנכס ומקיר הנכס , ללא תכניות הנדסיות ואדריכליות מאושרות על ידי מהנדס וללא היתר בנייה.
ביום 28.8.13 שלח ב"כ המשיבה מכתב התראה בדבר הפרת הסכם השכירות ולמבקשת ניתנה האפשרות לתקן ההפרה. ביום 10.9.13 התקבלה תשובה מטעם ב"כ המבקשת, לפיה המבקשת מחזיקה בתוכניות חתומות על ידי מהנדס מורשה. ב"כ המבקשת דרש תשלום עבור עבודות שיקום הגג שהחלו במושכר והודיע כי עיכוב בהעברת הכספים מהווה הפרת ההסכם.
בתכתובת בין הצדדים כל צד טען כי הצד שכנגד הפר את הסכם השכירות.
לפיכך, שלחה המשיבה למבקשת הודעה על ביטול הסכם השכירות בשל הפרות המבקשת את הוראת סעיף 12 להסכם השכירות האוסר על המבקשת לעשות שינויים פיזיים בנכס ללא קבלת הסכמ ת המשכיר בכתב ומראש ואף הפרת הוראות הנספח.

הליכים נוספים שהתנהלו בין הצדדים:
4. ת.א 54260-11-14 -
ביום 25.11.14 הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשת במסגרתה עתרה לפינוי המושכר נוכח ביטול ההסכם. ב יום 4.9.16 ניתן פסק דין על ידי חברי, כב' השופט עדו כפכפי , שקבע כי התובעת ביטלה את הסכם השכירות כדין ולפיכך ניתן צו לסילוק ידה של הנתבעת מהמושכר. היות ובפועל המבקשת לא עשתה שימוש אותה העת במושכר , נאסר עליה להיכנ ס למושכר.

5. ת.א 142664-02-15-
ביום 5.2.15 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבה, במסגרתה עתרה, בין היתר, לאכוף את הסכם השכירות. ההליך נמחק בהתאם לבקשת הצדדים לאור הסכמות שהושגו במסגרת ע"א 28279-10-16.

6. ע"א 28279-10-16 -
ביום 25.10.16 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ערעור על פסק הדין שניתן ב ת.א 54260-11-14.
ביום 4.1.17 התקיים דיון בערעור. במעמד זה ק יבלו הצדדים את המלצת בית המשפט והוסכם, כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון , כך:
" קיבלנו המלצת בית המשפט ומוסכם בינינו כדלקמן:

  1. דמי השכירות, כפי שהם נקבעו בהסכם השכירות מיום 17.5.13, ישולמו במלואם לתקופה של עד ליום 16.5.16.
  2. דמי השכירות שמיום 17.5.16 ועד סיום שיקום הגג על פי קביעת המהנדס מטעם המשיבה, ישולמו בשיעור של 75% מדמי השכירות שנקבעו בהסכם. לאחר שיקום הגג, יחולו הוראות הסכם השכירות.
  3. הסכומים שלא שולמו ישולמו תוך 10 ימים מהיום.
  4. המערערת תבצע את העבודות לשיקום הגג על פי הנספח להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 15.5.13.
  5. התוכניות לשיקום הגג יועברו על ידי המערערת למשיבה לא יאוחר מיום 9.1.17, ורק לאחר שמהנדס מטעם המשיבה יתן אישור, תתחיל המערערת בביצוע העבודה.

המהנדס מטעם המשיבה יתן אישורו לתוכניות ו/או הסתייגויותיו תוך 10 ימים מקבלת התוכניות.
6. בכפוף לאמור לעיל, העבודות לשיקום הגג וההתחשבנות יבוצעו על פי הנספח להסכם מיום 15.5.13.
7. בכפוף לביצוע האמור לעיל, המשיבה מוותרת על סעד הפינוי שניתן בבית משפט השלום, נשוא הערעור.
8. מוסכם בין הצדדים, כי להסכם השכירות ולנספח לו יתווסף ערב נוסף והערב הנוסף יחתום על הסכם השכירות ועל הנספח לו, לא יאוחר מיום 9.1.17.
9. תביעת המערערת כנגד המשיבה בבית המשפט השלום באשקלון תימחק ללא צו להוצאות ולשם כך תגיש המערערת בקשה לא יאוחר מיום 16.1.17."

הסכמות הצדדים כפי שהובאו לעיל קיבלו תוקף של פסק דין.
טענות הצדדים:
7. לטענת המבקשת, ביצעה היא את חלקה בהסכם שהושג במסגרת ע"א 28279-10-16, אלא שהמשיבה בחרה שלא לקיים את חלקה . המבקשת פנתה למשיבה וביקשה כי התנהלות הדברים תעשה בין המהנדסים מטעמם. המשיבה טענה כי התוכניות אינן מתאימות לה ודרש ה פינוי המושכר.
לפיכך ביום 5.2.17 הוגשה הבקשה לפסק דין הצהרתי וצו עשה במסגרת ההליך דנן לאכיפת פסק הדין שניתן בהליך ע"א 28279-10-16 , כך שבין היתר, תוסמך המבקשת לבצע את פעולות הבנייה המתחייבות לפי ההסכם ועל פי תוכניותיו של המהנדס עודד טרמצ'י , אשר גם יפקח על הבנייה.
תביעה זו הוגשה לאחר שהמבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות באשר לביצוע פסק הדין, אלא שבית המשפט המחוזי ציין, כי הענין אינו מצוי עוד בתחום סמכותו כאשר בית המשפט ממליץ לצדדים לקיים את פסק הדין כלשונו.

התביעה דנן הוגשה תחילה בבית המשפט השלום באשדוד והועברה לבית משפט זה בהתאם להחלטת כב' הנשיאה אבירה אשקלוני מיום 8.3.17.

8. המשיבה מבקשת שבית המשפט ידחה הבקשה מהנימוקים הבאים:

  1. העדר נקיון כפיים- המבקשת עותרת לקבלת סעד מן הצדק (צו עשה) אשר הדין מחייב המבקש לבוא בידיים נקיות בעוד שבמקרה דנן, המבקשת שהמשיבה תקיים את חלקה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעוד שהמבקשת לא מקיימת את חלקה בפסק הדין, התובעת טרם שילמה את דמי השכירות נכון למועד הדיון בתובענה זו . עוד הפרה המבקשת חלקה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בכך שלא פעלה לבצע העבודות לשיקום הגג על פי הנספח להסכם, התכנית שהציגה המבקשת אינה תואמת את הנספח, בין השאר בכך שאינה כוללת זמנים, כתב כמויות, מועדים לתשלום.
  2. המשיבה קיימה את חלקה בפסק הדין- סעיף 5 לפסק הדין קובע כי " המהנדס מטעם המשיבה יתן אישורו לתוכניות ו/או הסתייגויותיו תוך 10 ימים מקבלת התוכניות" בתאריכים: 17.1.17 ו- 18.1.17 הועברו מכתבים מטעם ב"כ המשיבה בדבר התנגדותה לתוכנית. לפיכך אין מקום להורות על אכיפת פסק הדין מקום שהמשיבה קיימה את חלקה. מעבר לכך, רשות האכיפה והגבייה היא הגורם המוסמך לדון בבקשות לאכיפת פסקי דין.
  3. גג בטון- המשיבה מסרה לחזקת המבקשת גג מבטון ולפי התכונית ההנדסית המוגשת היא אינה כוללת גג מסוג זה אלא גג מבניה קלה, כך שמדובר במוצר פחות באיכותו ומכאן נובע סירובה לאשר התוכנית. התוכנית בדבר החלפת גג הבטון לגג מבנייה קלה הוצגה למשיבה רק לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי. מעבר לכך הטענה כי העירייה לא מאשרת בניית גג מבטון לא הוכחה.
  4. אי המצאת מסמכים- המבקשת לא העבירה לה את המסמכים שהוגשו במהלך הדיון ועל כן אינה יכולה להתחייס אליהם בסיכומיה ולפיכך מבקשת שלא יינתן להם משקל ראייתי בפסק הדין.
  5. לעניין הנזקים הנטענים- המשיבה שכרה את המושכר לתקופה ארוכה לצורך שמירת החזית המיוחדת של הכניסה לאולם האירועים השוכן בסמיכות כך שכל פעולות הבנייה השנויות במחלוקת אינן מסבות למשיבה כל נזק כל עוד לא מתקיימת במושכר פעילות אחרת.

9. במהלך הדיון שהתקיים, לאחר שנעשה ניסיון הידברות בין הצדדים, אשר לא עלה יפה, נחקרו לפניי המצהירים מטעם הצדדים, מר רחמים חליפת מטעם המבקשת ומר דוד אטינגר מטעם המשיבה. כן נחקרה המשיבה בחקירה נגדית, לבקשת המבקשת, הגם שהמשיבה עצמה בחרה שלא להגיש תצהיר.

דיון והכרעה:
10. כפי שהתברר במהלך הדיון, סלע המחלוקת בין הצדדים נוגע לתכניות חיזוק הגג כפי שהוגשו על ידי המבקשת למשיבה על פי ההסכם מיום 15.5.13.
מדובר בתכניות אשר הוכנו על ידי המבקשת כבר בסמוך לחתימת ההסכם מיום 15.5.13, כאשר אין חולק כי ביום 15.5.13 לא היו תכניות אלו חלק מההסכם והן הוגשו למשיבה בפועל מאוחר יותר (ראה סעיף 7 לתצהיר דוד אטינגר מב/2).

טענת המשיבה, בעת שסרבה לאשר את התכניות היתה, כי מלכתחילה בעת שביקשה המשיבה לבצע את עבודות חיזוק הגג בעצמה, ביקשה להקים תקרת בטון תחת תקרת הבטון שנהרסה במבנה. לעומת זאת, בתכניות שהוגשו לאישורה, ביקשה המבקשת לבצע את עבודות השיקום והחיזוק באמצעות התקנת תקרת בטון מבניה המכונה "בניה קלה". המשיבה מעולם לא נתנה הסכמתה לשיקום הגג באמצעות בניה קלה ולכן סרבה לאשר את התכניות.
לטענת מר אטינגר במהלך הדיון לפניי, עלות שיקם הגג בדרך של בניה קלה היא עלות פחותה משיקומו בדרך של הקמת גג בטון ולכן, בשלב זה, אם מבקשת המבקשת לאשר בנייה הגג בסטיה מהתכנון המקורי, על הצדדים לדון מחדש בעלות חלקה של המשיבה בעבודת השיקום.

11. המבקשת לעומת זאת אוחזת בכך שהתכניות שהוגשה היתה ידועה למשיבה כבר בטרם הוחל בהליכים המשפטיים והיא הועברה למעשה לידי המשיבה, כך שהיאחזות המשיבה בטענה חדשה, שלא בא זכרה עד כה, נעשית אך ורק מתוך כוונה להקשות על המבקשת, כשאין בכוונת המשיבה לקיים את ההסכם בין הצדדים וכל מטרתה של המשיבה, חרף ההסכם שהושג בבית המשפט המחוזי, ה יא להביא לביטול ההסכם.
12. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בסלע המחלוקת בנקודה זו יש לקבל את עמדת המבקשת, כך שהתנגדותה של המשיבה לתכניות יכולה להיות לכל היותר משיקולים מקצועיים, אך אינה יכולה להינתן באשר לדרך ביצוע העבודה, כפי שהוצגה בתכנית, דהיינו, יש לאפשר למבקשת לבצע את העבודות גם בבנייה קלה.

מסקנתי זו עולה מתוך השתלשלות העניינים לאורך התתנהלות הצדדים למן תחילת הדרך ונראה, כי בשלב זה, לאחר התנהלות של שנים במחלוקת הנדונה, נחסמה בפני המשיבה הדרך לטעון, כי המבקשת אינה יכולה לבנות את התקרה בבניה קלה, בהתאם לתכניות שהוצגו על ידה.

13. בתחילתם של דברים, אשר הביאו לידי ההליכים המשפטיים הקודמים, הוכנה על ידי המבקשת תכנית של המהנדס טרמצ'י. המבקשת אף החלה לבצע בפועל את העבודות על פי התכנית, כאשר באותו שלב טענה המשיבה, כי התכנית אינה מאושרת ואינה חתומה על ידי המהנדס.
המשיבה הוסיפה וטענה, כי בהמשך, שוחחה עם המהנדס טרמצ'י, אשר ציין לפניה, כי לא חתם על התכניות היות והן מהוות חריגת בנייה.
בהמשך הדברים, הוצגו על ידי המבקשת לידי המשיבה אותן תכניות, כשהן חתומות על ידי המהנדס טרמצ'י, בהן מצויין, כי הן כפופות להיתר.

בסלע המחלוקת בהליך שהתנהל בתביעת הפינוי, עמדה טענת המשיבה, כי התכניות לא הוגשו ולא קיבלו היתר בניה ולכן כל עבודת בניה שבוצעה או אי ביצוע עבודות הבניה בהתאם למוסכם, מהוות הפרה של הסכם השכירות באופן המזכה את המשיבה בביטול ההסכם.

14. במהלך הדיון באותה תובענה אישר מר אטינגר, כי קיבל את התכניות של המהנדס טרמצ'י לידיו, בשלב ראשון כשהן לא חתומות ובשלב השני כשהן חתומות בהסתייגות המהנדס באשר לקבלת היתרי בניה.
היום טוען מר אטינגר, כי לא הוצגו לפניו בעבר תכניות מהן ניתן ללמוד בניה קלה (סעיף 4 לתצהיר אטינגר). אין בידי לקבל את טענותיו של מר אטינגר היום, כי התכניות לא הוצגו לפניו.
התכניות הוצגו לפני מר אטינגר, כשהוא מעיד בעניין במסגרת תביעת הפינוי:
"ראיתי שיש תכניות – אכן הגעתי למקום בפעם הראשונה וקיבלנו תכניות. ואלו התכניות שקיבלנו (מפנה).
ש: לא זו שאלתי. כשהגשתי את התכניות החתומות בחודש ספטמבר 2015 ואז היו תכניות אחרות, לא אלו, והוא ראה שהתכניות חתומות ושהעיריה אמרה שלא צריכה היתר, למה אז לא נתן להמשיך? לא קשור לתכניות הישנות. אני שואל – ב- 15.915 ראית תכניות וראית תכניות חתומה. אני שלחתי לך ויש את לכל הנספחים בתיק. שלחתי לך את הכל בספטמבר 2015. כולל המסמכים של העירייה שמאשרים שלא צריכים היתר – למה לא נתת להמשיך אז?
ת: אני אשרל שאלה- אני אתה מדבר על הצו שביקשנו הפסקת בנייה?
ש: בין היתר.
ת: אני הגשתי תביעה, או התובעת הגישה תביעה לפינוי המושכר בגין הפרת הסכם וגרימת נזק. זה משהו שהתחיל לרוץ....
גם היום התכניות שמציעים זה עם עמודים בפנים. יכול להיות שאחד אומר לעשות 4 ואחד אומר 3.
ש: העמודים היום בחוץ, ולכן גם הקורה בגינה ביקשתם הפסקת עבודה- בגלל הקורה החיצונית?
ת: סליחה, אני לא בקיא גדול, אם זה התכניות שנתת המהנדס שתיכנון אותה הכפיף אותה להיתר. הוא חתום על זה."

בהמשך ההליך אף הוגשו תכניות שלא צורפו קודם ומר אטינגר אף העיד על כך ששוחח עם מר טרמצ'י על התכניות.

מכאן, אין כל ספק, כי הוגשו למשיבה תכניות, היא ידעה בדיוק מהי התכנית עליה מסתמכת המבקשת.

15. מר חליפת אף הצהיר, במסגרת ההליך שלפניי (סעיף 5 לתצהיר מר חליפת) כי בעת הדיון בבית המשפט המחוזי, דובר על אותן תכניות שהכין מר טרמצ'י.

אמנם, בבית המשפט המחוזי הוסכם בין הצדדים בפרוטוקול, כי תוגשנה תכניות ולא צויין, כי יעשה שימוש בתכניות הישנות, המצויות בידי המשיבה, אלא שמר אטינגר עצמו הסביר את הדברים:
"במעמד הדיון בבית המשפט המחוזי, זה תכניות של הקלונסאות, תכנית גג מעולם לא התקבלה.
בתכניות תמיד כתוב דף אחד מתוך הפנינו את תשומת ליבם של המבקשים שאנחנו קיבלנו 2 תכניות של עמוד אחד ולא את העמוד השני ולזה אף פעם לא קיבלנו תשובה.
מעולם עד לרגע שקיבלנו, ואחרי הפסיקה במחוזי אמרתי לרמי אגב אוו אחד שהם לא רוצים לדבר אתו אמרתי אתם תמיד שולחים תכניות אחרות ואמרתי לו אם אתם רוצים שאני אאשר את התכניות בהתאם להחלטה של המחוזי, שלח לי את הכניות שאתה טוען שהיא האחרונה המעודכנת. מעולם לא היתה תכניות של הגג, אלא קלונסאות שאמורות להחזיק את הגג." (עמ' 3 לפרוטוקול).

הנה אם כן, גם לשיטתו של מר אטינגר, התכנית שהתכוונו אליה הצדדים בבית המשפט המחוזי הינה התכנית האחרונה שהוצגה ולא היה בכוונת הצדדים בזמן החתימה על ההסכם בבית המשפט המחוזי, כי תוכנה תכניות חדשות לאישור המהנדס מטעם המשיבה.

16. בכל הכבוד, לא שמעתי בהליך שלפניי, כי התכנית שהוגשה למשיבה עתה הינה תכנית שונה מהתכנית שהוגשה בעבר, למעשה, הוגשו לפניי אותן תכניות של מר טרמצ'י, כשאין חולק, כי התכנית החתומה היא זו הרלוונטית.
הנתבעת מעלה למעשה טענה חדשה והיא, כי מהתכניות המקוריות לא ברור, כי הבניה על פי התכניות הינה בניה קלה ועניין זה חדש למשיבה.
למרות טענתה זו, אותה למדה המשיבה לראשונה, לטענתה, מתוך התכניות שהועברו לבדיקתה כעת, הרי שהמשיבה לא הציגה במהלך הדיון חלק מהתכניות שלא הועבר לעיונה קודם, ממנו למדה את הדברים וברור למעשה, כי מה שהוצג לפני המשיבה כעת, הוא בדיוק מה שהוצג לפניה קודם לכן.

17. יש לבחון לפיכך, האמנם מדובר בנושא חדש, אשר לא נדון קודם לכן.
במסגרת הדין בתביעת הפינוי, העיד נציג העיריה, לאור טענת המ בקשת, כי תכניות אלה אינן טעונות היתר וגם העיריה אישרה, נוכח בעיות משפטיות באיזור בו מצוי הנכס, כי לא יינתן היתר.
בישיבה זו העיד נציג העיריה מר לייזר פייגן כדלקמן:
"התקרה של המבנה לא תקנית, חלק נפל, התמוטט וחלק שנשאר יש חלקים שיכולים ליפול, המלצה שלי להחליף את תקרה מבטון חומר קל...
ש: מעבר לאישור הזה האם צריכים היתר?
ת: לא. המדיניות של העיריה באזור מגדל לחיזוק של מבנה מסוכן, יש את הפרוצדורה כי יש הרבה אזורים במגדל שלא קיימת תב"ע, ולא ניתן להגיש בקשה להיתר, או אפילו יש תב" ע אם מדובר רק על ח יזוק מבנה, אז העיריה הולכת לקראת האזרח ונותנת לו אפשרות בלי להגיש בקשה ל היתר לחזק את המבנה. המהנדס מלווה את הבנייה ונותן פתרונות ואחריות. הבעלים יכול להחליט על תקרת הבטון ויש שטכנולוגיות איך להשאיך את זה.
ש: האם ראית את המכתב של המהנדס מפנה לנספח ט"ו טרמצ'י.
ת: כן ראיתי את המסמך ויש לי אותו בתיק.
ש: את המפה הזו ראית?
ת: כן יש לי גם העתק של זה בתיק.
ש: תסביר לי מה כתוב אצל מר טרמצ'י שגרם לו להודיע לך על מה שהודיע.
ת: זו סכימה לחיזוק של המבנה, יש קורות מבטון שהוא עושה צמוד לקירות ועמודים עם פרופיל מתכת שאמורים גם לתמוך את התקרה החדשה וגם לתת חיזוק לקירות הקיימים.
ש: לצורך עמודים האלה יש פה יציקה ראית אותה?
ת: כן." (מתוך מב/1 , הדגשות שלי- ס.כ.).

מכתבו של המהנדס טרמצ'י, אשר הוצג במהלך הדיון בבית המשפט צורף אף להליך שלפניי (נושא סימון טו').
במכתבו זה של מר טרמצ'י מיום 19.3.14 מציין מר טרמצ'י מפורשות:
על מנת לתמוך את הקיר הקיים בחזית המזרחית, יש לבצע יסוד עובר חיצוני בצמוד לקיר הקיים (הקיר הקיים נבנה ללא ביסוס מתאים) והקמת שורת עמודי פלדה בצמוד לקיר הקיים לתמיכת הקיר והשענת התקרה הקלה החדשה." (הדגשה שלי- ס.כ.)

18. הנה, מר טרמצי מציין מפורשת כבר בשנת 2014, כי מדובר בתקרה הבנויה בבניה קלה וגם מתוך עדותו של מר לייזר פייגן הדבר עולה, כשמר פייגן נותן אישורו לתכניות שהוצגו, להקמת תקרה בבניה קלה. אין מדובר בנושא שלא עלה קודם לכן ואין מדובר בנושא שהוסתר מעיני המשיבה.
ייתכן והמשיבה טעתה לסבור, כי מדובר בבטון, אך שעה שהושגה הסכמה, שהמבקשת עצמה לא סטתה ממנה, לא ייתכן שהמשיבה עצמה תסטה ממנה, כאשר עיקר הטענה נוגעת לפן הכספי, דהיינו, כדאיות היקף ההשקעה של המשיבה בעלות שיקום הגג (ראה סעיף 9 לתצהירו של מר אטינגר).
ראה גם דבריו של מר אטינגר בדיון לפניי (עמ' 4-5 לפרוטוקול) מהם עולה, כי מר אטינגר בשלב זה ביקש לקיים משא ומתן באשר לשווי העבודות, כשאינו שולל עקרונית את אופן ביצוע העבודות בדרך של בניה קלה.

19. כפי שהדבר עולה מתוך תצהירו של מר חליפת ומתוך עיון בכתבי בי הדין בהליך הקודם, מעולם לא הושמעה טענה באשר לתכניות של מר טרמצ'י באופן ענייני, אלא רק באשר לסוגיית ההיתר. טענת המשיבה לפיכך, כי לא ידעה על כך שעסקינן בבניה קלה, הינה טענה חדשה, שאינה נוגעת לתוכן התכניות ולתוכן ההסכ מות שאליהן הגיעו הצדדים ועם מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, אין לאפשר בוודאי לא במסגרת קיום ההסכם (להבדיל מביטול ההסכם עקב פגם בכריתה ולא עקב הפרה) , העלאת טענה זו.
בנקודה זו אף מצאתי מקום להעיר, כי מר אטינגר אינו בעל דין. ייתכן ומר אטינגר טעה לחשוב שהבניה תהיה בנייה מבטון, אלא שהמשיבה עצמה לא טענה בכל מקום שהוא, כי היא עצמה לא ידעה שעסקינן בבניה קלה. עם כל הכבוד, ידיעתו של מר אטינגר עצמו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה והוא בוודאי אינו יכול להעיד, מפי השמועה, על ידיעותיה של המשיבה.

20. לפיכך, איני סבורה, כי מדובר בטענה אשר יש מקום להעלותה בשלב זה, לאחר שהצדדים עברו מסכת התדיינויות, הסכימו לפעול לפי מתווה התכניות של טרמצ'י, שבשלב זה הוברר, כי אינן טעונות היתר, כל זאת כשבשלב זה המבקשת מוסיפה לשלם את דמי השכירות, אך עבודות הבניה, על פי התכנית המקורית, אינן מבוצעות.

21. הסכם הפשרה קובע, כי התכניות תועברנה למהנדס מטעם המשיבה.
האישור אשר אמור להינתן על ידי המהנדס הוא אישור הנדסי ולא אישור הנוגע לאופן ביצוע העבודה.
כאשר קבעתי, כי הצדדים ידעו מהן התכניות העומדות לפניהם, הרי ששעה שלא הועלתה טענה, כי מבחינה הנדסית ישנו קושי בתכניות, זאת לאחר שהתכניות היו ידועות לצדדים, הרי שאין מקום לאפשר למשיבה להעלות טענות כלשהן באשר לאופן שבו התכוונה המבקשת לבצע את שיקום הגג.
עניין זה נדון עד תום בהליכים קודמים, מנגנון הביצוע הועבר לידיעת המשיבה ואם לא הבחינה בכך עד כה, הרי שעמדה בפניה האפשרות לטעון לטעות בכריתת ההסכם שהוגש בבית המשפט המחוזי ואין באפשרותה להעלות טענות אלו בשלב זה, כאשר פסק הדין אפשר למשיבה להעלות טענות במישור ההנדסי, הא ולו לא.

22. שעה שזו מסקנתי, איני סבורה שיש מקום לדון ביתר טענותיה של המשיבה.
אומר בקצרה, כי על פניו, התנהלות המשיבה היום הינה בניגוד להסכם, המשיבה היתה זו אשר לא העבירה את אישור המהנדס במועד וטענה טענות שלא ממן המניין.
בנסיבות אלו, איני סבורה, כי ניתן לומר על המבקשת, כי הגישה תביעתה בחוסר נקיון כפיים, שעה שבתקופה שבה המשיבה מפרה את ההסכם, המבקשת נמנעת מלשלם את דמי השכירות במועד (ואין בידי להכריע כעת, האם מחובת המבקשת היה לשלמם בשעת ההפרה, אם לאו).

אין לי אלא להצטרף להערת בית המשפט המחוזי, כי טוב יעשו הצדדים אם יקיימו את פסק הדין כלשונו, על מנת שבחלוף למעלה מארבע שנים מיום כריתת ההסכם, ההסכם בין הצדדים יקויים.

23. לאור כל האמור, שעה שהמשיבה בחרה שלא להביע הסתייגות עניינית מתכניותיו של מר טרמצ'י, יש לראותה כמי שאינה חולקת על התכנית מבחינה הנדסית ו בהתאם להסכם שבין הצדדים, תוכל המבקשת להתחיל בעבודות הבניה, בהתאם למוסכם, לאחר שהמבקשת תמציא למשיבה, כאמור בנספח להסכם כתב כמויות (ככל שאינו מהווה חלק מהתכנית של טרמצ'י), ולוחות זמנים לביצוע העבודה.

אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקשת בהליך שלפניי בסכום של 20,000 ₪.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ז, 07 יוני 2017, בהעדר הצדדים.