הדפסה

בית משפט השלום באשקלון בש"ע 20878-03-19

בפני
כבוד ה שופטת נועה חקלאי

מבקשת

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד עדי זלמן

נגד

משיב
גבריאל קקיאשוילי
ע"י ב"כ עו"ד גילת וקסלר בשמה של עו"ד פרגון

החלטה

בפני בקשה להורות על הארכת תנאים מגבילים בהם שוחרר המשיב וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לפי סעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 .

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למגורים וגניבה בניגוד לסעיפים 406(ב) ו-384 לחוק העונשין.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 22.2.19 בין השעות 21:30 עד 22:00 התפרץ המשיב לדירה ברחוב המעפילים באשדוד, פתח את דלת הדירה אשר היתה סגורה אך לא נעולה, נכנס לדירה וגנב מתוכה תיק גב ובו כלי איפור, ארנק מעור אשר הכיל 200 ₪, כרטיס אוטובוס, תעודת זהות, מפתחות וטלפון נייד.

המשיב נעצר ביום 26.2.19, מעצרו הוארך מספר פעמים לצורכי חקירה.

ביום 4.3.19 הוגשה בקשה נוספת להארכת מעצר וזאת בד בבד עם הגשת ה צהרת תובע שהוגשה בהתאם לסעיף 17(ד) לחסד"פ. בית המשפט, במסגרת תיק מ"י 67004-02-19, קבע כי קיימות ראיות לכאורה ברף הגבוה לעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב ואילו לעבירה של התפרצות בשלב זה קיימות ראיות לכאורה במדרג בינוני. בית המשפט לא מצא להאריך המעצר לצורך הגשת כתב אישום, בחן קיומה של חלופה והורה על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא ובפיקוח שני מפקחים, הפקדה כספית, התחייבות, ערבויות ואיסור הכנסת סמים לכתובת מעצר הבית.

המדינה הגישה ערר על החלטת השחרור. בית המשפט המחוזי דן בערר ביום 5.3.19 במסגרת בתיק עמ"י 8480-03-19 וקבע כי: "בסופו של יום, נוכח מכלול הראיות בתיק, כאשר אין למעשה ראיות פורנזיות ובשים לב לכך שמדובר בעבירות רכוש, נראה לי כי החלטתו של השופט קמא לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים שפורטו בהחלטתו, נותנת מענה ראוי למסוכנות המוגבלת שנשקפת מהמשיב, ובנסיבות הללו לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט קמא אשר מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה".

עם הגשת כתב אישום ביקשה המבקשת להורות על הארכת אותם התנאים עד לתום ההליכים.

ב"כ המשיב התנגדה לבקשה. לדבריה, יש ראיות לכאורה לעבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב, אך אין ראיות לכאורה לעבירת ההתפרצות ולפיכך אין הצדקה לתנאים המגבילים. ב"כ המשיב הפנתה לכך שלא נמצאו ממצאים פורנזיים, שפלט רישומי הטלפון אינה רשומה מוסדית, לא ברור מי ערך את הפלט, עורכו לא מופיע ברשימת עדי התביעה ולא ניתן יהיה להגיש הפלט בתיק העיקרי. עוד הפנתה ב"כ המשיב לכך שבשני הפלטים מוזכר מספר IMEI שונה.

ב"כ המבקשת טענה כי קיימות ראיות לכאורה, הפנתה לראיות שבתיק החקירה, לעדויות, לכך שהאליבי של המשיב הופרך, הפנתה למסוכנות הנשקפת מן המשיב לאור המיוחס לו בתיק זה ולאור עברו וביקשה להותיר את התנאים על כנם.

לאור המחלוקת הראייתית לקחתי את התיק לעיוני.

אין מחלוקת בשאלת עצם ההתפרצות וראיות לכך קיימות בדמות עדויותיהם של המתלוננים:

מעדותו של המתלונן ולדימיר דולב עולה כי יצא לטיול עם הכלב בין השעות 21:30 עד השעה 22:00 וכשחזר הבחין שהדלת מעט פתוחה, הבחין שחסר טלפון ולאחר סריקה בבית הבחין שהתיק של אשתו נגנב. לדבריו כשחזר לביתו הבחין בבחור בגובה 1.60 רזה שיער לא ארוך אשר הלך מהר לכיוון בניין מספר 2. (מדוחות של השוטר מכלין בוריס עולה כי המתלונן אמר שאותו בחור עבר ליד ו מהר במרחק 4-5 מטר, היה חושך הוא לא יחס לכך כל חשיבות ולכן לא זוכר פרטי לבוש וגם לא יכול לזהותו). בהודעה נוספת זיהה המתלונן את הטלפון הגנוב שנתפס אצל המשיב.

מעדותה של המתלוננת טטיאנה בירוקובה עולה כי במועד הפריצה היתה בחדר השינה וצפתה בטלוויזיה, בעלה יצא לטייל עם הכלב ולאחר כ- 20 דקות חזר, אמר שדלת הכניסה היתה פתוחה, ואז הבחינו שהטלפון שלו והתיק שלה נעלמו. היא לא ראתה ולא שמעה את הגנב ולא חושדת באיש.

בתיק הודעתו של המשיב מיום 27.2.19 מאשר שקיבל מאמו שבועיים קודם לכן לערך את ה-SIM שמספרו 052 -2963607 . כשנשאל היכן היה בשעת הפריצה טען שהיה בביתו בארוחת שישי ולא יצא מהבית. כשנשאל על הטלפון שנגנב טען שהטלפון שלו, שקנה אותו לפני כשבועיים תמורת 150 ₪ ממישהו ברחוב, לא מכיר את המוכר. הכחיש שפרץ.

בתיק הודעתו של המשיב מיום 28.2.19, טען שקנה את הטלפון ב- 120-150 ₪ מבחור שהיו לו 3 טלפונים חוץ מהטלפון הנ"ל, בחור שמנמן ממוצא ערבי. קנה את הטלפון בגן שליד ביתו, לא זוכר את התאריך, יום יומיים או שלושה לפני שנעצר, הוא היה שתוי ולכן לא זוכר. כשנשאל היכן היה בערב הפריצה טען שהיה בבית הוריו, קבלת שבת עם הוריו, והלך לבית הכנסת. לאחר שנאמר לו שאביו לא ראה אותו בבית הכנסת וגם אחיו טען שלא היה בבית, סיפר המשיב שהיה ביום הולדת של אשת אחיו, טען שהיה רק רבע שעה ביום ההולדת וחזר לישון. לא זוכר אם הגיע לביתו בשעת אור או בשעת חשיכה. לא זוכר כמה זמן אחר שקנה את הטלפון הכניס אליו את הסים שלו.

בתיק הודעתו של המשיב מיום 3.3.19, חזר על טענתו שלא פרץ ושלא יכול להיות שימצאו בדירה טביעות אצבע שלו.

בתיק החקירה הודעותיהם של שני הוריו ושני אחיו של המשיב:

בתיק הודעתה של נטלה קקיאשוילי, אימו של המשיב, סיפרה כי במועד הפריצה היתה בביתו של בנה טמז, גם המשיב היה שם, היא חזרה הביתה לפני המשיב, הלכה לישון ולא שמעה מתי המשיב חזר הביתה.

בתיק הודעתו של יוסף קקיאשוילי, אביו של המשיב, טען שחזר מבית הכנסת בערך בשעה 19:00, ואז המשיב יצא עם טמז לביתו של טמז, אחרי הארוחה אשתו הלכה לבית של טמז, הוא לא הלך, הוא נרדם בסביבות השעה 21:00. לא יודע מתי אשתו חזרה הביתה כי ישן. לא יודע אם המשיב חזר בלילה הביתה.

בתיק הודעתו של טמז קקיאשוילי, אחיו של המשיב, סיפר כי באותו היום המשיב היה אצלו מספר פעמים, היה בצהרים כדי לעזור, ואחר כך בערב מהשעה 17:00. לא זוכר עד איזו שעה. טמז ליווה את המשיב לבית ההורים אך לא עלה איתו לדירה ולא ראה אם הוא עולה לדירה. לא זוכר את השעה.

בתיק הודעתו של יצחק קקיאשוילי, אחיו של המשיב, סיפר כי היה בבית בין השעות 18:30-19:30, לא ראה את המשיב. אחר כך הלך לבית כנסת עד השעה 23:00 ואחר כן נרדם בסלון. לא יודע אם בשעה 23:00 כשחזר המשיב היה בחדרו, למחרת בשעה 10:00 ראה אותו בבית.

בתיק דוח מסכם מז"פ, צילומים מהזירה ודוח תיעוד פיתוח טביעות אצבע של שערך השוטר קפוזה מיכאל, חלק מהמעתקים שנלקחו אינם בני השוואה. אלו שניתנים להשוואה לא נמצאה התאמה לא לבעל הדירה ולא למשיב, כך על פי מסמך של המעבדה לזיהוי ט"א.

בתיק דוח ביקור בזירה של חוקר זי"ט ישראל אוגלבו, לא נמצאו מצלמות אבטחה המכנסות את האירוע.

בתיק מסמכים המלמדים על בעלותו של יוסף קקיאשוילי על טלפון מס' 052-XXXX607, בתיק פלט נתוני תקשורת המלמדים כי על המכשיר הגנוב היה עד ליום 22.2.19 בשעה 22:21 הסים של המתלונן שמספרו מסתיים בספרות 4255 וביום 23.2.19 בשעה 9:14 כ בר היה שימוש במכשיר הגנוב בסים שמספרו 052-XXXX607, ואשר היה בשימוש המשיב. בתיק צילומים של המכשיר הגנוב לרבות מספר ה- IMEI אשר מוטבע עליו.

בתיק דוחות פעולה של השוטרים ויקטור ברדא, איציק שור, דביר אלון ורועי מזרחי, שערכו חיפוש בביתו של המשיב ומצאו אל הטלפון הגנוב. השוטר שור מציין כי החשוד אמר לו שקנה הטלפון שלושה ימים קודם לכן ואחר כך אמר שקנה שבועיים קודם לכן. לא נמצא רכוש גנוב נוסף מעבר לטלפון.

לסיכום: בתיק ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה מאוד לכך שהמשיב החזיק בטלפון הגנוב, כ- 11 שעות לאחר שנגנב, שכן הטלפון הגנוב נמצא בביתו. הטלפון נגנב ביום שישי בשעת ערב מאוחרת והוחזק על ידי המשיב ביום שבת שלמחרת בשעה 9:14 בבוקר. יתר הרכוש הגנוב לא נמצא.

כידוע, הפסיקה הכירה בכך שהוכחת "החזקה התכופה" הופכת את ההחזקה ברכוש גנוב שנגנב בפריצה כראיה לעצם הפריצה. ראו למשל ע"פ (עליון) 15/78 משה ביבס נ' מדינת ישראל (18.10.78); ע"פ (עליון) לואי שטארה נ' מדינת ישראל (30.6.14).
באשר לעבירות ההתפרצות והגניבה, למעט החזקה התכופה, אין ראיות נוספות הקושרות את המשיב להתפרצות ולגניבה. טביעות האצבע שנלקחו מהזירה אינן תואמות לטביעות אצבעותיו של המשיב.
הגרסה שמסר בחקירתו, לפיה היה כל אותו הערב בביתו, הופרכה, שכן מעדויות בני המשפחה עולה כי באותו הערב יצא מביתו והיה אצל אחיו.
על כן ניתן לומר כי בשל החזקה התכופה, ולאחר שגרסתו הופרכה, יש ראיות לכאורה גם לעבירות ההתפרצות והגניבה, אך עוצמתן אינה ברף הגבוה.

לא נעלמו מעיניי טיעוני ב"כ המשיב בדבר העדר זהות במספרי ה- IMEI אשר מופיעים בפלטי נתוני התקשורת השונים (ישנה זהות מוחלטת אלא שבאחד הפלטים חסרה הספרה האחרונה), ובאשר לשאלת קבילותם של הפלטים ובאיזה אופן יוגשו לבית המשפט, לא מצאתי שיש בטיעונים אלו כדי לכרסם בראיות הלכאוריות, בפרט שהמתלונן זיהה את הטלפון הגנוב אשר נמצא בחזקת המשיב, כך שהראיות לכך שעסקינן בטלפון הגנוב הן בעוצמה גבוהה מאוד, גם אם באחד הפלטים של נתוני התקשורת לא נרשמה הספרה האחרונה, שאלות הקבילות והמשקל דינן להתברר בתיק העיקרי.

עילת מעצר
באשר לעילת מעצר: עסקינן בעבירות רכוש של התפרצות למגורים וגניבה. מחד עסקינן בעבירות מן החמורות שבעבירות הרכוש, בפרט שבני הבית נמצאים בתוך הדירה, מנגד העבירה לא בוצעה בתחכום ואין אינדיקציה לתכנון מוקדם. היקף הרכוש שנגנב אינו רב, המסוכנות הנלמדת מן המשיב בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה הינה ברף הבינוני.

המסוכנות הנלמדת מעברו של המשיב היא ברף הגבוה. למשיב עבר מכביד מאוד בעבירות בתחום הרכוש. המשיב שהינו יליד 1974 צבר לחובתו 10 הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות וריבוי עבירות רכוש.

המשיב ריצה מאסרים בעברו: 12 ח', 36 ח' , 8 ח' 12 ח'.
המאסר האחרון למשך שנה הוטל עליו אך בחודש ספטמבר 2018, מאסר שמניינו מיום מעצרו, קרי 24.4.18. מהאמור ניתן להבין כי המשיב רק לאחרונה שוחרר ממאסרו האחרון, עוד בטרם ריצה את כל שנת המאסר שנגזרה עליו.

תלויים ועומדים כנגד המשיב 2 מאסרים מותנים האחד בן 12 חודשים חב הפעלה בגין עבירות רכוש מסוג פשע מתיק 37793-04-12 שהוארך בתיק 4366-04-16, והשני מאסר מותנה בן 6 חודשים על עבירות של גניבה והסגת גבול מתיק 59103-05-17.

אילו עוצמת הראיות לעבירות ההתפרצות והגניבה היתה גבוהה, דינו של המשיב היה אחד: מעצר עד לתום ההליכים מאחורי סורג ובריח. אלא שבשל עוצמת הראיות, ובאיזון של מקבילית הכוחות, המשיב שוחרר לחלופת מעצר, עוד בשלב מעצר הימים.

עתה מבקשת ב"כ המשיב להקל בתנאים שנקבעו, לאור עוצמת התשתית הראייתית שבתיק, אשר לשיטתה אינה מצדיקה מעצר בית מלא.

בשים לב לעברו המכביד של המשיב, איני סבורה כי בשלב זה קיימת הצדקה להקלה בתנאי שחרורו של המשיב. האיזון בין עוצמת הראיות לעוצמת החלופה, בוצע כבר עת הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים בהם שוהה עתה. איני סבורה כי יש הצדקה להקלה נוספת, בטרם תיבחן מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב, ואפקטיביות החלופה, על ידי שירות המבחן.

נוכח האמור אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר על פי הקבוע בסעיף 21 א לחוק. שירות המבחן מתבקש לבדוק נסיבותיו האישיות של המשיב, שירות המבחן יתן הערכה בדבר מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בדבר אפקטיביות החלופה בה שוהה עתה, ויביע דעתו האם בשים לב למידת המסוכנות, ניתן להקל בתנאים.

קובעת דיון ליום 28.5.19 בשעה 09:00. המזכירות תקבע את הדיון ביומנו של שופט תורן.

למען הסר ספק התנאים בהם שוחרר המשיב ישארו בתוקף עד לתום ההליכים. ואלו התנאים:

א. מעצר בית מלא עד ליום 6/3/19 בשעה 14:00 בכתובת: רחוב אבן עזרא XX/16 אשדוד בהשגחת הערבים הבאים:
מר קקיאשוילי יצחק ת.ז. XXXXXX814, טלפון: 050-XXXX114.
מר קקיאשוילי יוסף ת.ז. XXXXXX953, טלפון: 052-XXXX860.

מובהר למשיב כי נאסר עליו לצאת ממקום מעצר הבית, בכל שעות היממה, אלא אם כן יוזמן לחקירה או לדיון במשפטו. מובהר למשיב כי אם יפר את ההוראות – ייעצר.

ב. הפקדה כספית על סך 3,000 ₪. ככל שהסכום הופקד אין צורך בהפקדה נוספת.

ג. התחייבות עצמית על סך 7,500 ₪. ככל שההתחייבות נחתמה אין צורך בחתימה נוספת.

ד. ערבות צד ג' על סך 5,000 ₪ שתחתם ע"י כל אחד משני הערבים. ככל שהערבויות נחתמו אין צורך בחתימה נוספת.

ה. נאסר על המשיב להכניס סמים לכתובת מעצר הבית או להשתמש בסמים מכל סוג שהוא. מובהר למשיב כי מעבר לאיסור על השימוש בסמים, הרי ששימוש בסמים יהווה הפרת תנאי השחרור ויהווה עילה למעצרו.

ו. זמינות במספרי הטלפון הינה תנאי מתנאי השחרור.

ניתנה היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, במעמד הצדדים.