הדפסה

בית משפט השלום באשדוד תא"מ 7569-04-16

בפני
כבוד ה שופטת טלמור פרס

תובעים

  1. סבטלנה טריגר ת.ז XXXXXX167
  2. יאן שמוילוביץ – ניתן פס"ד ביום 11.3.19
  3. אנטון אורטנברג ת.ז XXXXXX595
  4. אקסלוסיב דנט בע"מ – ניתן פס"ד ביום 17.3.19
  5. יאנה בלחמן – נמחקה בהחלטה מיום 11.3.19
  6. מרינה בלחוב ת.ז XXXXXX615
  7. סבטלנה גונצ'רוב – נמחקה בהחלטה מיום 19.9.19 8. לודמילה וייסמן ת.ז XXXXXX831
  8. אנה קיסר חנינה – נמחקה בהחלטה מיום 6.7.16
  9. יעקב מושייב ת.ז XXXXXX661
  10. ריטה שליאקין – ניתן פס"ד ביום 12.9.19
  11. נתי אנטולי זיקייב ת.ז XXXXXX755
  12. אולגה חרבדוט ת.ז XXXXXX825

באמצעות ב"כ עו"ד י.דהאן

נגד

נתבע
איליה פולישצ'יקוב ת.ז. XXXXXX604

באמצעות ב"כ עו"ד מ. עזורה ועו"ד ט. פרידריך

פסק דין
1. לפניי מספר תביעות שעניינן התקשרויות שערכו התובעים עם הנתבע, למתן שירותי פרסום מקוונים. בשל עניינן הדומה אוחדו התביעות על פי החלטות מיום 6.2.17 ומיום 1.3.17.

ראשיתן של חלק מהתביעות בהתנגדויות לביצוע שטרות שהוגשו לביצוע על ידי הנתבע, בהן ניתנה רשות להתגונן. ביום 26.5.16 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, המרכז טענותיהם כנגד הנתבע ולפיכך יכונה מר פולישצ'יקוב להלן "נתבע", ואילו יתר הצדדים יכונו "תובעים".
בדיון שהתקיים ביום 14.5.17, הסכימו הצדדים שלא יטענו לשינוי סדר הבאת הראיות על פי סוגי התיקים ומשכך, תחילה הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים ואחריהם תצהיר עדות ראשית של הנתבע.
2. למען הסדר הטוב יצוין כי לאורך ניהול ההליך, נמחקו חלק מהתביעות וביחס לחלקן ניתן פסק דין כדלקמן:
תביעת התובע 2, יאן שמוילוביץ, נדחתה בהתאם לפסק דין מיום 11.3.19 ולפיכך תסגור המזכירות גם את תא"מ 37506-05-16.
בתביעת התובעת 4, אקסלוסיב דנט בע"מ, ניתן פסק דין ביום 17.3.19, הנותן תוקף להסכמות הצדדים.
תביעת התובעת 5, יאנה בחלמן, נמחקה בהתאם להחלטה מיום 11.3.19.
תביעת התובעת 7, סבטלנה גונצ'רוב, נמחקה בהתאם להחלטה מיום 19.9.19 ולפיכך תסגור המזכירות את תא"מ 506307-02-16.
תביעת התובעת 9, אנה קיסר, נמחקה בהסכמת הצדדים בהתאם להחלטה מיום 11.7.16.
תביעת התובעת 11, ריטה שליאקין, נמחקה בהתאם להחלטה מיום 13.9.19.

נותר אפוא להכריע בתביעותיהם התלויות ועומדות של התובעים 1, 3, 6, 8, 10, 12, ו-13.

טענות התובעים:

3. התובעים הינם בעלי עסקים שונים. הנתבע, בעליה של חברת "אימפולס - לוטו קלאב" (ע.מ.) , עוסק בקידום עסקים באמצעות טלמרקטינג, קידום אתרים ברשת האינטרנט, כתיבה ופרסום כתבות באמצעי מדיה שונים, הפצת מיילים ומסרונים, הקמת ירידי מכירות, חלוקת פליירים ועוד.

לטענת התובעים, הנתבע, נציגיו או מי מטעמו, יצרו עימם קשר, הציגו להם מצג שווא והתחייבו כלפי כל אחד מהם בנפרד, כי השירותים השונים שיספקו לכל אחד מהם יביאו לגידול מהיר ומשמעותי במספר לקוחותיהם ובמחזור הכספי של עסקיהם.
בעקבות המצגים והתחייבויות הנתבע וסוכניו, התקשר כל אחד מהתובעים בנפרד עם הנתבע, בהסכם לקבלת שירותי פרסום וקידום מכירות שונים. מרבית התובעים הוחתמו על טפסי הזמנה שהיו במתכונת דומה וכללו סעיפים דומים. לטענת התובעים השירותים שנכללו בטפסים היו חלקיים ולא מיצו את כל התחייבויות הנתבע כלפיהם. בתחתית טופסי ההזמנה נכלל סעיף שהודפס, לטענת התובעים, באותיות "זעירות", לפיו במידה והלקוח מעוניין לבטל את העסקה מרצונו ולא בגלל אי קבלת השירותים, עליו לשלם דמי ביטול בגובה 50% מהעסקה.
לטענתם, בסמוך לאחר ביצוע התשלומים נוכחו התובעים כי הנתבע הוליך אותם שולל, והמצגים שהציג ל הם היו מצגי שווא. הנתבע לא מילא אחר התחייבויותיו , השירות שניתן להם היה חלקי, לוקה בחסר ובלתי מקצועי. לא היה כל קשר בין מצגיו והתחייבויותיו לגידול מהיר בכמות הלקוחות שיפקדו את עסקיהם ולגידול במחזור הכספי, לבין המצב בפועל. לחלק מהתובעים, כך לטענתם, אף נגרם נזק תדמיתי, ולכולם נגרם אובדן זמן, מפח נפש ונזק כלכלי. עוד טוענים התובעים, כי הנתבע ומי מטעמו פרסמו באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות, תמונות המתיימרות להציג את עסקיהם ושזכויות היוצרים בהן שייכות לאחרים, ובכך חשף אותם לתביעות עתידיות מצד בעלי הזכויות.

4. תלונות חוזרות ונשנות של התובעים לנתבע, בגין אי קיום התחייבויותיו ומצגיו, לא נענו, או נענו תוך הבטחה כי הדבר יוסדר, אולם בפועל לא נעשה דבר בר משמעות, והאחריות לכישלון הונחה לפתחם. כמו כן, הנתבע לא סיפק לחלק מהתובעים חשבוניות מס ומנע מהם רישום ההוצאה כעסקית וקיזוז מע"מ. הנתבעים טוענים כי התנהגות הנתבע אינה בתום לב, מהווה תרמית, הטעייה, הפרת הסכם והפרת חובה חקוקה.
בשל אלה, עותרים התובעים להשבת כספים ששילמו לנתבע, וכן ליתן צו המורה לנתבע שלא להפקיד שיקים שמסרו לו ושנותרו בידיו, לאסור עליו לגבותם/להפקידם/להוציאם מידיו/להעבירם לאחר ולצוות עליו להחזירם לתובעים.

טענות הנתבע:

5. לטענת הנתבע, במסגרת ההתקשרויות נשוא התביעה, הציע הוא או מי מטעמו, לתובעים, פרסום וחשיפת עסקיהם באמצעות טלמרקטינג, רשתות חברתיות וחדשות הערוץ הרוסי. לטענתו, הוא פעל בכל מרצו והשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת להעניק ללקוחותיו את השירות הטוב והיעיל ביותר, ואולם, מרגע שביסס את התשתית עבור הלקוח וזו היתה מוכנה, הרי שהמשך יעילות העבודה, שמירת הרמה שהוצגה על ידו ללקוחות בית העסק ומינוף העסק, תלויים בעיקר בבעלי העסק וככל שלא עשה זאת בעל העסק, הדבר אינו באחריותו.
לטענתו, יכולותיו אינן "אין סופיות" והוא משקף זאת ללקוחותיו בכל עת, ובמסגרתן הוא עושה את מירב המאמצים כדי לקדם את העסקים עימם הוא מתקשר, וככל שבעלי העסקים אינם ממנפים את הכלים שהעניק להם, הרי שאין להם להלין, אלא על עצמם.

6. לטענתו, הציע לתובעים כי יפעל באמצעות טלמרקטינג, ערוצי חדשות והרשתות החברתיות, לפרסום וחשיפה של בתי העסק, וקיים התחיבויותיו, לרבות שיחות טלמרקטינג שנועדו לייצר "לידים" (מספרי טלפון של לקוחות פוטנציאליים המעוניינים לשמוע פרטים נוספים על העסק), פרסום ברשתות החברתיות "פייסבוק" ו"אדנוקלסניקי", ופרסום בערוץ החדשות הרוסי, זאת עד למועד בו החליטו בתי העסק להפסיק את התשלומים ואת ההתקשרות עימו, לאיים עליו ולהכפיש את שמו.
התחייבותו לא כללה הבטחה להגדלת מאגר הלקוחות או הכנסות בתי העסק, ו אף לא התחייב לסכומים מדויקים. לטענתו, עם העברת ה'לידים' ללקוח, מסתיימת עבודת ו והמשך מימוש הפוטנציאל הקיים ב'ליד', תלוי אך ורק בלקוח. מטרת השירות אותו הציע לתובעים הוא פרסום וחשיפה, ותו לא.
עוד נטען בכתב ההגנה, כי הפרסום באמצעי המדיה נעשה בשקיפות מלאה עם התובעים והיה נתון בכל עת לשינויים מטעמם, כך שלא יכול היה להיגרם לעסק ם נזק, כפי שנטען. בית העסק מעביר את החומרים הרל וונטים לידיו, ואם חומר זה לא מגיע לידיו, הרי שאינו יכול לתת תמונה מלאה בפרסומיו.

7. הנתבע מוסיף כי בשלב מאוחר יותר, לאחר תחילת ביצוע העבודות , פנו אליו חלק מהתובעים והביעו חוסר שביעות רצון מהעבודות שביצע. בפגישה שקיימו הצדדים, דרש בעלה של התובעת 1- מר ויטלי טריגר, את כספו בחזרה ועוד סך של 50,000 ₪ כ"דמי שתיקה", כדי שלא יכפיש את שמו של הנתבע. התובעים ניסו לשדל לקוחות נוספים שלו לחבור אליהם לצורך הגשת התביעה דנא וזו הוגשה כאמצעי לחץ, לצורך התנערות התובעים מתשלומים אותם הם חייבים לו, וכאמצעי סחיטה.
בשל הפגיעה בו ובעסקו, הכפשת שמו הטוב ופרסום כוזב בניגוד לחוק עוולות מסחריות, הגיש הנתבע תביעה כנגד חלק מהנתבעים , בהליך נפרד, ולטענתו חלק מהתביעות נשוא הליך זה, הוגשו כמשקל נגד לתביעתו ולשם התחמקות מתשלום.

כללי

8. לשם הכרעה בתביעות שלפניי, יש לבחון מהן התחייבויות הנתבע ביחס לכל אחד מהתובעים, והאם אכן עמד בהן. בשל זהות מרבית טענות הצדדים בכתבי הטענות ובתצהירים מטעמם, מצאתי לנכון לרכז הדיון ביחס לטענותיהם המשותפות בחלק הכללי להלן, ובהמשך לייחד דיון בכל אחת מתביעות התובעים, ביחס לטענותיהם וראיותיהם הספציפיות.

אקדים ואומר כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בראיותיהם ובסיכומיהם, ושמעתי עדויותיהם בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל בחלקן, כמפורט להלן.

9. כלל הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה" ועל בעל דין מוטל הנטל להוכיח את טענותיו כלפי הצד שכנגד. לפיכך, נושאים התובעים בנטל השכנוע הראשוני ביחס לטענתם שהנתבע התחייב ליתן שירותים נוספים על אלו הכתובים בהזמנה , או להגדיל המחזור העסקי שלהם ואת חוג לקוחותיהם .
חרף ההנחה הבסיסית כי הכתוב בהזמנות מסכם את ההסכמות החוזיות המרכזיות והחשובות העומדות בבסיס העסקה, אין כל מניעה להוכיח הסכמות שנוצרו בעל פה או בהתנהגות, מעבר לחוזה ושאינן סותרות אותו (ראו: י.קדמי "על הראיות", מהד' שלישית, תש"ע-2009, עמ' 1506-15 14 ומראי המקום הנזכרים שם).

10 ככלל, התובעים טוענים כי הנתבע או מי מטעמו, התחייבו כלפיהם בעל פה, במצגים שונים, למתן שירותים נוספים מעבר לאלו הכתובים בהזמנות העבודה, כגון הגעת קבוצות מאורגנות, תרומה כלכלית והגדלת מעגל הלקוחות. מנגד, הנתבע מכחיש כי התחייב לשירותים נוספים על אלו הכתובים בהזמנות, ו טוען כי השירותים הכתובים, סופקו כמתחייב. לטענתו, ככל שמתווספות תוספות להזמנה, הוא נוהג להוסיפן בשורת ההערות בהזמנה (ס' 36 לתצהיר הנתבע). הנתבע העיד כי כל ההתחייבויות למתן שירות, רשומות בהזמנות ומה שלא מופיע, נתן כבונוס ( פרוטוקול מיום 19.9.19, עמ' 188, ש' 6).

11. אל מול עדות הנתבע שלא נכח במרבית הפגישות עם התובעים שהובילו להתקשרות , עדות יחידה של בעל דין, עומדות עדויותיהם של התובעים והמצהירים מטעמם. בכל הקשור לשיח ולמשא ומתן שנערך בין התובעים, לבין נציגיו של הנתבע והמצגים שהוצגו להם בפגישות בהן לא נכח, הרי שעדות הנתבע מהווה עדות סברה או עדות מפי השמועה.
הנתבע נמנע מלהעיד את נציגיו שנפגשו עם התובעים, הגב' אליסה, רוסלן, מיכאל ארמן ואחרים שנכחו בעת ההתקשרות ולא נתן הסבר מניח את הדעת ל כך. כשנשאל מדוע לא העיד את אליסה, לגבי נסיבות חתימת הזמנת התובע 10, השיב: "על מה? שהוא חתם על הזמנה? הוא אמר שהוא חתם. לא צריך להביא אותו. אעיד בעצמי" ובהמשך:" אנו עובדים לפי הזמנה, מה שרשום, זה מה שאנו מבצעים" (פרוטוקול מיום 15.9.19, עמ' 161 ש' 23-27). בהמשך העיד הנתבע כי אין לו קשר עם אליסה ולא זימן אותה לעדות כי "לא צריך אותה בכלל" (עמ' 163, ש' 14).
ביחס לרוסלן, אשר יכול היה להעיד על נסיבות ההתקשרות עם הנתבע 3, השיב הנתבע כי יש לו מספיק הוכחות בלי רוסלן, כי רוסלן לא מדבר ופתח חברה משלו (פרוטוקול מיום 15.9.19 עמ' 175, ש' 17). דברים דומים אמר הנתבע ביחס למיכאל, כשנשאל האם הביא אותו לעדות והשיב: "לא. נתמודד עם זה" ( פרוטוקול מיום 15.9.19 עמ' 174 ש' 23-24). מדובר בעדים מרכזיים, היכולים לשפוך אור על ליבת המחלוקת. הנתבע לא הגיש תצהירים של הנציגים ולא זימן העדים המצויים בשליטתו לעדות, ולפיכך קמה החזקה כי עדותם היתה פועלת לרעת הנתבע ו יש לזקוף הדבר לחובתו.

12. להימנעות הנתבע מלזמן עדים שבשליטו, יש להוסיף את משקלן המצטבר של עדויות התובעים והעדים מטעמם והתרשמותי מדבריהם (כפי שיפורט בהמשך ביחס לכל תובע) . אלו העידו כולם על מצג שהוצג בפניהם בעל פה , ועל טיפול לא מקצועי ולא אפקטיבי לפרסום יעיל ברשתות.
ערה אני לטענות הנתבע ביחס להתארגנות התובעים וקשירת קשר כנגדו בהובלת בעלה של התובעת 1 והראיות שהגיש בנסיון להוכיח טענתו זו (עמ' 153-154 לפרוטו' ונספחים ה' ו-ו' לראיות הנתבע ), אולם לא מצאתי כי יש באמור לסתור גרסת התובעים בנוגע להבטחות שניתנו להם בעל פה , אין בה ן כדי ללמד על שירותים שהעניק לתובעים וככל יש בראיות אלו ערך, הרי שהוא פועל דווקא כנגד הנתבע , שכן הן יכולות ל הצביע על היקף חוסר שביעות הרצון מהתנהלותו.

13. על רקע האמור לעיל - הימנעות הנתבע מזימון עדים רלוונטים שבשליטתו , בשעה שעדותו הינה עדות של בעל דין במשמעות הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות, ועדותו ביחס לדברים שהוחלפו בין נציגיו לבין התובעים, מהוו ה עדות מפי השמועה או סברה - הרי שאין מקום להעדיף גרסתו, ולא עלה בידי הנתבע לסתור טענת התובעים בדבר מצגים שהוצגו להם בפגישות בהן לא נכח, קרי נקיטת פעולות וצעדים לשם הגדלת קבוצת הלקוחות והכנסות התובעים , אשר הובילו לחתימתם על הזמנ ות העבודה.

14. על אף קביעתי לעיל ולפיה הרימו התובעים את הנטל להוכחת הרחבת התחייבויות הנתבע ונציגיו בעל פה, בכל הקשור להגדלת הכנסות העסק וחוג לקוחותיו - אני סבורה כי חלק זה של ההסכם (במובחן מההתחייבויות הכתובות הניתנות לכימות), ניתן לסווגו כחוזה השתדלו ת להשגת תוצאה, ואולם זו אינה מובטחת, ואם נעשו מאמצים סבירים להשיג את התוצאה ואלו לא הניבו פרי, הדבר לא יחשב הפרה.

"בע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית חולון, פ''ד נו(4) 117 נקבע כי חיוב השתדלות הוא חיוב לנקוט את כל האמצעים המתאימים למען השגת המטרה בלי להתחייב להשגתה, להבדיל מחיוב תוצאה שמטרתו השגת תוצאה מסוימת. כאשר מדובר בחיוב תוצאה, עצם קיומה של אי-התאמה בין התוצאה לבין ההתחייבות מהווה הפרה, אולם כאשר החיוב הוא השתדלות להשיג תוצאה, כי אז קיומו של פער בין התוצאה המיוחלת לתוצאה שנתקבלה בפועל איננה תנאי מספיק, ואף לא תנאי הכרחי לאחריותו של החייב" (ת"א (חי') 22497/07 ו- 22497-07 אבן קיסר שדות ים בע"מ נ' The World of Marble and Granite 2000 (פורסם בנבו, 12.12.13) ).
וכן,
"חיוב השתדלות הוא חיוב לנקוט באמצעים המתאימים למען השגת המטרה מבלי להתחייב להשגתה". בחיוב השתדלות ישא החייב באחריות רק אם אי השגת התוצאה המבוקשת קשורה להתרשלותו של החייב או לחוסר מיומנותו" (ע"א 2887/91 גול נ' אוריעל (פורסם בנבו, 28.9.95)).

כטענת הנתבע, התוצאה של הגדלת מאגר הלקוחות כמו גם הכנסות העסק, אינה וודאית ומובטחת, וביצוע השירותים המובטחים בהזמנה, מהווה אמצעי להשגת תוצאה זו. יצוין כי התובעת 1 עצמה, הודתה במסגרת פגישה שנערכה עם הנתבע ועם בעלה והתובע 2, כי הנתבע לא נדרש לספק תוצאה וכי תלונתה היא שלא בוצעה כל עבודה – "התוצאה יכולה להיות אפסית, אני מסכימה. אבל העניין הוא שכאן אין שום עבודה". (ת'/1, עמ' 10, ש' 12).

15. באשר לנטל להוכחת הפרת חיוב השתדלות נקבע בע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים נ' עטרי, פ"ד נא(5) 241, 254: "שאלת ההוכחה בדבר אי קיום חיובי השתדלות היא שאלה מורכבת בשל אופיים של חיובים אלה. דומה, כי רק לעתים רחוקות תימצאנה בידי התובע ראיות ישירות להמנעות הנתבע מקיום חיוביו. כך יהיה, למשל, כאשר הנתבע הצהיר במפורש, כי אין בדעתו לקיים את חיוביו. כך גם כאשר הנתבע נקט בצעדים חיצוניים והתנהג באופן המלמד כי אין בכוונתו למלא אחר חיוביו. דרך אפשרית אחרת שעשויה לשמש את התובע בהוכחת הפרתו של חיוב השתדלות היא הוכחת התרשלותו של הנתבע על ידי הבאת ראיות להתנהגות ראויה ומקובלת לביצוע חיוב מסוג זה, אשר ממנה סטה הנתבע. ואולם גם דרך זו אינה בהכרח מתאימה לכל המקרים בהם מדובר בחיובי השתדלות. במקרים רבים הפעולות הנעשות לשם קיום חיוב ההשתדלות הן בידיעתו של הנתבע בלבד, ואין התובע יכול להוכיח את מחדליו של הנתבע, אלא בהתבסס על התוצאות המאוחרות שלהם. זאת, כאשר הפער בין התוצאה שהושגה בפועל לבין התוצאה הצפויה מלמד על העדר השתדלות. אכן, ראיות בדבר התוצאות אינן בהכרח ראיות מספיקות. אולם, בנסיבות מסוימות משקלן ההוכחתי עשוי להיות רב, ולפחות להוות ראיה לכאורית לכך שלא נעשתה ההשתדלות הנדרשת ולהעביר את הנטל לנתבע להראות כי אכן יצא ידי חובתו".
(וראו גם ת"א (שלום י-ם) 3605-11-14 רוסבך נ' ברטלר (פורסם בנבו 1 0.6.18)).

16. בענייננו, בחינת קיומם של חיובי ההשתדלות, מצריכה בהכרח גם בחינה של ביצוע ההתחייבויות הכתובות בהזמנת השירות, שכן ברי, כי בביצוע התחייבויותיו הכתובות של הנתבע, הניתנות לבחינה וחלקן אף לכימות, גלום הפוטנציאל להגדלת חשיפת עסקי התובעים, להשאת מאגר הלקוחות, ופועל יוצא של האמור, הינו הגדלת התשואה הכלכלית של העסק, כפי שעל פניו הציגו נציגי הנתבע בעל פה לתובעים.
משמעות הדבר היא, כי במידה והנתבע נקט באמצעים ובמאמצים סבירים לביצוע התחייבויותיו, גם הכתובות, לשם השגת התוצאה הרצויה כפי שהוצגה לתובעים, אך זו לא הושגה, הרי שדי בכך כדי לקיים ההסכם בעל פה. וכטענת הנתבע בסיכומיו, מרגע שיוכיח הנתבע כי הוא היה גורם יעיל ופעל בהתאם לחוזה השירות, הרי שגם אם התוצאה אינה כפי שקיוו לה התובעים, אין לפוטרם מתשלום (סעיף ח' לסיכומים) . אולם, ככל שלא יעלה בידיו להוכיח כי נקט בכל הפעולות הנדרשות לקיום התחייבויותיו בהתאם להזמנות השירות, הרי שקיים קושי לקבוע כי הנתבע קיים את חיובי ההשתדלות.

17. כמו כן, הנתונים והפעולות שנעשו בענייננו לשם קיום חיובי ההשתדלות, הם בידיעת הנתבע ולא נ יתן להתעלם מחוסר הסימטריה בינו לבין התובעים. בהיותו מנהל ובעלים של העסק, כל הפעולות שננקטו לשם קיום חיובי ההשתדלות, הן בידיעתו ובשליטתו. כך גם המסמכים והנתונים המעידים על פעולות שביצע לשם קיום החיובים, קרי, חשבוניות, הזמנות עבודה מספקים, תשלום לספקים ולעובדים, פרסומים שפרסם, אתרים שהקים וכיוצ"ב. מכאן, שעל הנתבע מוטל הנטל להבאת ראיות המלמדות על ביצוע התחייבויותיו ולשם סתירת טענות התובעים כי לא פעל לספק הש ירותים לגביהם התחייב.
העדרן של תוצאות ברורות, יכול אף הוא להוות ראיה לכאורית כי הנתבע לא פעל במיומנות הנדרשת, תוך השתדלות רציפה, ולפיכך הנטל עובר אל הנתבע להראות כי יצא ידי חובתו.

טענות התובעים להפרת התחייבויותיו הכתובות של הנתבע:

18. ככלל, התובעים טוענים כי הנתבע הפר התחייבויותיו הכתובות להקמת אתר אינטרנט וכלל שזה הוקם, הרי שהיה חובבני וברמה נמוכה וחלק מהתמונות היו חסרות זיקה לעסק. עמודי הרשתות החברתיות שהוקמו עבורם, נוסחו בצורה עילגת ותוכנם לא תאם את העסק, כתבות לא נכתבו ולא פורסמו כמובטח וחלקן היו כתבות מועתקות. כמו כן, לא בוצע טלמרקניטג בהיקף השעות שהובטח ותוצרי השיחות, "הלידים", היו שקריים ולא מהימנים.

הנתבע, טוען מנגד, כי השירותים הכתובים בהזמנה, סופקו כמתחייב וניתנו באופן מלא ובצורה הטובה ביותר. ככל שלא בוצעו שירותים, היה זה בשל חוסר שיתוף פעולה של מי מהתובעים, שלא שלחו חומר שהתבקש.

19. ברי, מכוח דיני החוזים הכלליים, כי התחייבויות הנתבע למתן השירותים, כפופות לחובת תום הלב ומכאן שעל הנתבע לבצע התחייבויותיו לשם הגשמת תכלית העסקה – יצירת חשיפה ופרסום שנועדה להגדיל את הכנסות העסק ומאגר הלקוחות.
בחינת ראיות הנתבע, כפי שיפורט להלן, מובילה לכלל מסקנה, כי הנתבע לא הוכיח הנתבע שקיים את מלוא התחייבויותיו הכתובות, כפי שיפורט להלן.

20. בנסיון להוכיח טענותיו, הציג הנתבע שלל מסמכים ומוצגים המאוגדים ב-4 כרכים עבי כרס ובכרך מתורגם נוסף. מרבית ראיות הנתבע, אינן רלוונטיות, או שאינן קשורות קשר ישיר וקונקרטי למי מהתובעים ולשירות שנטען כי ניתן לכל אחד מהם ואף ראיות שניתן לקבוע כי הן רלוונטיות, משקלן אינו רב.
הנתבע הגיש מכתבי תודה מלקוחות שונים (נספח ג'), תיקי לקוחות והזמנות של לקוחות אחרים, חוזי עבודה, מסמכים ברוסית ללא תרגום, חשבוניות עבור שירותים שונים ומה ן לא ניתן ללמוד האם מדובר בשירותי טלמרקטינג שניתנו לתובעים , או למי מלקוחותיו הא חרים, תמונות שלא ברור הקשרן, וכיוצ"ב מסמכים, אשר אינם קשורים כלל לתובעים ולמחלוקת נשוא התביעה.

21. בעדותו, לא הכחיש הנתבע כי חלק גדול מהמסמכים אינו קשור כלל לתביעת התובעים ולשיטתו מרבית המסמכים מטרתה ללמד על היות החברה חברה פעילה, ולאו דווקא להוכיח איזה שירות ניתן בפועל לכל אחד מהתובעים ומה היקפו. (עמ' 150 ש' 15; עמ' 151 ש' 12-17; עמ' 153 ש' 7 ש' 16-18; עמ' 155 ש' 9-11; ע מ' 156 ש' 17; עמ' 157 ש' 18) הנתבע אף טען לגבי חלק מהמסמכים כי "...לא יודע להגיד מה שייך למי. יכול להיות שיש חשבוניות שקשורות גם לאחרים ולא לתובעים. אני לא יכול כרגע להגיד מה של מה, אני יכול להגיש דו"ח מפורט" (עמ' 161 ש' 7-9). לשאלת בית המשפט, מדוע צירף 100 עמודים שלא קשורים לתובעים, השיב הנתבע: "כי זו פעילות של החברה יום יום. כי הם אומרים שאני לא קיים. זה הוכחה שאני קיים" (עמ' 158 ש' 21-22).
לשאלה "איזה מהמסמכים האלה, מאסופת המסמכים המסומנת ג', שייכת לתובעים ואם כן, למי?" השיב הנתבע: "לכולם. רק תאריכים צריך לראות. לכולם. 2016 שייך, כי זה משכורות על עובדים שביצעו עבודות" (עמ' 152 ש' 20-24). ולשאלה כיצד תשלום שכר עובדים קשור לתובעים, השיב כי "עובדים מבצעים טלמרקטינג. נכון שאני משלם באופן כללי משכורת. כל זה קשור לעסק", ובהמשך "לכולם זה שייך, תוכיח אחרת" (עמ' 153 ש' 1-5).

22. גם נספח י', חשבוניות מערוץ 9 ומהרדיו, לא נקשר באופן ספציפי לתובעים . לדברי הנתבע מדובר ב"חשבוניות שאנו עובדים וקונים" וכי "לא רלוונטי לתובעים" (עמ' 155 ש' 9-12). גם נספח יב' המשמש לדברי הנתבע כ"הוכחה שאנו בפעילות, לא שייך" (עמ' 156 ש' 17-18), נספח טו' שעניינו סרטונים מתוך ערוץ 9 שהוצגו ביוטיוב "התמונות האלה לא קשורות לתובעים" (עמ' 158 ש' 16-17).
נספח יא' מציג חשבוניות עבור רישום או חידוש "דומיין" באינטרנט, ועיון בחשבוניות אלו מעלה, כי למעט התובעת 1 והתובע 12, מדובר ב "דומיין" עבור לקוחות אחרים, ואין קשר קונקרטי בינו, ליתר התובעים שלפניי.
הנתבע העיד בקשר לנספח יג', חשבוניות מחברת פרטנר, ונספח יד', חשבוניות עבור אספקת מסרונים, כי אלו מלמדות על שיחות עבור לקוחות . לשאלת בית המשפט השיב, כי "לכל לקוח יש לי תיק כמה בוצע וכמה שעות ובחשבוניות לא רשום, ולא ניתן לדעת כמה נתן לתובעים שכן מדובר בחשבוניות כלליות של העסק עבור טלמרקטינג" (עמ' 157 ש' 1-19). הנתבע לא קשר בין נספח יז' , חשבוניות בהן מפורטת רכישת עמודים לצרכי פרסום, לפרסומים השייכים לתובעים ולא הציג, למשל, לצד שורת החיוב בחשבונית, עותק מהפרסום שנעשה עבור מי מהתובעים, אף שהיה ביכולתו לעשות כן:
"ש. איך בית משפט יכול לדעת שהוא מעיין בכל החשבוניות שאתה צירפת לנספח יז', מה מהם מתייחס למי מהתובעים ולאיזו תקופה?
ת. לוקחים הזמנה, רואים בהזמנה שמגיע ללקוח הזה, כל מעמד לפי תאריכים ואיפה זה יצא. לעשות פשוט התאמה. הכל יש..." (עמ' 160 ש' 3-6).

23. הגשת מסמכים כה רבים, שאין להם כל קשר לתובעים, הכבידה מאוד על ניהול ההליך ויצרה קושי להתמצא בראיות הרבות ולדלות מהן את הראיות הרלוונטיות לתובעים. לכך יש להוסיף את העובדה כי חלק מכריע מהמסמכים שהוגשו, היו מסמכים בשפה הרוסית ולא לכולם צורף תרגום. אמנם הנתבע הגיש כרך מוצגים מתורגמים ובנוגע לחלק מהמסמכים הסכימו הצדדים על התרגום, אולם לא ניתן היה לקשר בקלות, בין ארבעת כרכי המוצגים שהוגשו תחילה, למסמכים בכרך התרגומים.
בהחלטתי מיום 19.9.2019 נדרשו הצדדים לצרף לסיכומיהם כל ראיה עליה הם מבקשים להסתמך, אולם למעט מספר מסמכים שצורפו לסיכומי הנתבע ושרק לגבי חלקם הוצג תרגום, לא צורפו מסמכים נוספים.

24. מכלל הראיות עולה, כי הנתבע לא הצליח, במרבית המקרים, לשייך כל אחד מהחיובים לתובעים, באופן שילמד על מתן מלוא השירותים והיקפם. כל שהצביע עליו הוא, כי ניתנו שירותים כלשהם בגינם נדרש לשלם לספקים. הנתבע העיד כי בחוג לקוחותיו נמנים לקוחות נוספים מלבד התובעים, ולפיכך לא מן הנמנע כי חלק מהשירותים לגביהם הוצגו ראיות, קשורים ללקוחותיו האחרים ולאו דווקא לתובעים בתביעה זו.

25. בעוד שהנתבע הכביר בראיות בלתי רלוונטיות, הרי שמנגד, נמנע מלהציג מסמכים שהיה בהם כדי לתמוך בטענותיו. הנתבע לא הציג דו"חות המפרטים את שעות הטלמרקטינג שבוצעו עבור כל תובע וטען "אני יכול לשלוח אותו לבית משפט... אתה מחפש לתפוס אותי בדברים שאני לא עו"ד" (עמ' 169, ש' 7), מתי בוצעו השיחות, על ידי מי, מה היה תוכנם ומה היתה התוצאה; הנתבע נמנע מלהציג צילומי כתבות או פרסומים ספציפיים בקשר עם התובעים ואף לא הציג צילומי 'דפים' שבנה ברשתות החברתיות.
כאמור הנתבע אף נמנע מהגשת תצהירי עדות ראשית של נציגיו שעמדו בקשר עם התובעים, בין אם בעת ביצוע ההזמנות ובין אם במהלך ביצוען ולא זימן אותם לעדות. גם בעניין טענתו לביצוע השירותים המובטחים, נותרה עדותו של הנתבע כעדות יחידה. הנתבע העיד כי יכול היה להעיד עדים נוספים, למשל על מנת להוכיח שנתן לתובעים 180 שעות טלמרקטינג – "אני יכול להביא בן אדם מהחברה שעבדתי איתה בטלמרקטינג והוא יכול להיות עד, הוא יגיד לכם איך המערכת עובדת, אדם מוסמך" (פרוטוקול דיון מיום 19.9.19 עמ' 180 ש' 9-11). חרף האמור, לא זומן גורם כלשהו לעדות בעניין זה.
הימנעותו של הנתבע מלהציג ראיות רלוונטיות ביחס לשירותים שסיפק לטענתו לתובעים, פועלת לחובתו ומחלישה את גרסתו. כך ביחס לשיחות הטלפון עם לקוחות פוטנציאליים שהסתיימו כנטען ברשימת 'לידים'; מצגים שהוצגו, או חילופי דברים בין הצדדים בעל פה; עדות לגבי התקשרויות ספציפיות עם ספקים חיצוניים כגון שירותי מדיה או פרסום, בקשר לשירותים שניתנו לתובעים; עד ויות או ראיות לגבי בניית האתרים והדפים ברשתות החברתיות ועוד עדויות שהיה בהן כדי לשפוך אור על קיום ההתחיבויותיו.

26. סיכומו של עניין זה- ניכר כי הנתבע הכביר במסמכים ומוצגים אשר אינם מלמדים על קשר ברור וקונקרטי לשירותים שטען כי סיפק לכל אחד מהתובעים, ומאידך החסיר ראיות משמעותיות ועדויות רלוונטיות לתמיכה בגרסתו ביחס למתן השירותים. למעשה, מכלל המסמכים שהוצגו, אלו שרלוונטיים לתובעים שלפניי מרוכזים תחת נספח ב', ו-2 עמודים מתוך נספח יא'- ובהם אדון במסגרת התביעות הפרטניות.

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא הביא באופן חלקי ראיות להוכחת השתדלותו המקצועית, האיכותית והרציפה בקיום הפעולות להן התחייב מכוח הזמנת העבודה ולא הציג תשתית ראייתית מספקת כי פעל באופן מלא ומקצועי לשם קיום הבטחותיו לתובעים, ורק בחלק מהמקרים ניתן לראות מחדלי הנתבע, כמשלימים את חוסר שיתוף הפעולה של התובעים עימו.

27. ביחס לכל התביעות - בהיעדר ראיות ל נקיטת פעולות במידת ההשתדלות הנדרשת על פי ההתחייבויות הכתובות במלואן, אני סבורה כי יש מקום להתערב בתמורה החוזית המוסכמת, ולהורות על השבת חלק מהתשלומים ששולמו לנתבע, או שלתשלומם התחייבו התובעים, לידיהם.

עמדת הפסיקה היא כי במקרים בהם לא ניתן לערוך חישוב אריתמטי של סכום הנזק, ניתן לפסוק על דרך האומדנא, ובלבד שלא יצא חוטא נשכר - (ראו ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ ( פורסם בנבו ביום 11.11.10); דנ"א 4693/05 בית חולים כרמל חיפה נ' מלול ( פורסם בנבו ביום 29.8.10); ע"א 1716/09 יעקובי נ' בנק דיסקונט ( פורסם בנבו ביום 28.6.10); ע"א 153/04 רבינוביץ נ' רוזנבוים ( פורסם בנבו ביום 6.2.06)).
" בהקשר הנדון אין נפקא מינה אם מדובר בפיצוי על בסיס חוזי או פיצוי על בסיס נזיקי... השימוש בכלי האומדנא נשמר גם בפסיקת פיצויים נזיקיים לנסיבות בהן בלתי אפשרי או לפחות קשה להוכיח את שיעור הנזק בצורה מדוייקת ומלאה". (ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז(3) 23, 34 (1993) ).

בענייננו, במרבית הזמנות העבודה להן התחייב הנתבע, לא צוינה עלות כל שירות, ותמורת השירותים משתנה מתובע לתובע ולפיכך לא ניתן להקיש מהסכם אחד למשנהו בעניין זה. לא ניתן אף להסיק מראיות הנתבע מהי עלות כל אחד מהשירותים אותם התחייב לספק. בעדותו מיום 6.2.17, העריך הנתבע עלות בניית אתר אינטרנט, בסך של 5,000-8,000 ₪. ביחס לתובעת 8, העריכו הצדדים בהזמנת העבודה עלו ת "רשת חברתית" – "פייסבוק" ו"אדנוקלסניקי" לתקופה של 12 חודשים, 4 שעות ביום, בכ-11,000 ₪; 180 שעות טלמרקטינג, 4 שעות ביום, בעלות של 4,860 ₪.

מאחר והפעולות להן התחייב הנתבע, בוצעו בחלקן וההשתדלות הייתה חלקית (ולעיתים מזערית) , הרי ששלילת התמורה החוזית במלואה, תהא לטעמי בלתי הוגנת ומשכך, יש להעמיד את התשלום בגין אותה חלקיות, על דרך האומדנא.

28. טרם דיון פרטני בתביעות התובעים, מצאתי לנכון להתייחס לטענה כללית נוספת שבפי הצדדים בעניין ה"לידים". כמצוין לעיל, 'ליד' הוא תוצר של שיחות שיווק טלפוניות הכולל פרטים של לקוח פוטנציאלי המעוניין בשירותי העסק המפרסם.
התובעים טוענים כי ה לקוחות הפוטנציאליים אליהם פנו על פי ה'לידים' שס יפק להם הנתבע, לא היו מעוניינים בשירותי העסק, או שכלל לא הבינו במה מדובר, ולמעשה לא צמחו מה'לידים' האמורים עסקאות רלוונטיות. הנתבע חזר וטען, כי לא התחייב לספק 'לידים', אלא שעות טלמרקטינג, וכי אותם 'לידים' הם בגדר בונוס שניתן לתובעים (עמ' 188 ש' 3-9 ; ש' 20-23). כן העיד כי הוא אינו אחראי לתועלת שתצמח לתובעים מאותם 'לידים', שכן הוא מספק אותם לתובעים והמינוף שלהם לטובת הגדלת רווחי העסק ומאגר הלקוחות – תלוי במאמצי התובעים.

29. בעניין זה מקובלת עליי ההבחנה שעורך הנתבע בין התחייבותיו למתן שירותי טלמרקטינג המכומתת בשעות, לבין מסירת 'לידים'. ההתחייבות לביצוע שיחות טלמרקטינג עניינן יצירת חשיפה לבית העסק ומתן פרטים ללקוחות פוטנציאליים. הא ותו לא. זאת לעומת התחייבות לאספקת כמות מסוימת של 'לידים' שעניינה גיבוש מאגר לקוחות פוטנציאליים, ומסירתו לבית העסק , מלאכה מורכבת יותר שאינה בהכרח נמדדת בשעות עבודה אלא בתוצ רים (רשימת 'לידים').
הזמנות העבודה של כלל התובעים, כללו שירותי טלמרקטינג ואין בהן התחייבות למסירת 'לידים' והדבר אף לא עולה מעדויות התובעים שטענו כי ה 'לידים' שסופקו להם היו שגויים ובלתי מועילים. במצב דברים זה איני רואה לנכון לקבוע כי הנתבע התחייב למסירת אותם 'לידים' ו משכך, לא מצא תי לנכון להתעמק בטיבם בהקשר זה, תוך הסתייגות אחת ולפיה ככל שההתרשמות הינה כי שלידים שנמסרו, לא אותנטיים או שגויים , אפשר שיש מקום לקבוע כי שיחות הטלמרקטינג שבוצעו על ידי הנתבע כנטען על ידו – כלל לא בוצעו, או בוצעו בחלקן. כפי שאבהיר להלן לא התרשמתי שזהו מצב הדברים, ולא ניתן לקבוע באופן גורף כי כלל ה'לידים' שנמסרו היו ש גויים ולפיכך איני סבורה כי יש מקום להשליך מעצם טיבם על מתן שירותי הטלמרקטינג כאמור.
תביעות התובעים
30. לאחר סקירת העדויות והראיות כמפורט בחלק הכללי, ביחס לכלל התובעים, אבחן תביעות התובעים באופן פרטני, לאורם של הדברים המצוינים לעיל.

תביעת התובעת 1- סבטלנה טריגר

31. התובעת 1 ובעלה, מר ויטלי טריגר, הינם בעלי מסעדת "דז'ה וו". ביום 10.3.15 חתמו הצדדים על הזמנה שמספרה 553 (נספח א' לתצהיר התובעת 1). בהתאם להזמנת השירות, בתמורה לתשלום הסך של 22,656 ₪ (כולל מע"מ), היה על הנתבע לספק לתובעת את השירותים הבאים:
בנייה ואחזקת אתר בין התאריכים 1.4.15-30.3.16; "רשת חברתית"-פייסבוק ואדנוקלסניקי בין התאריכים 15.3.15-14.2.16 ; 250 שעות "טלמרקטינג" ; כתיבת 10 כתבות.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית שלה ושל בעלה.

טענות התובעת 1:
32. לטענתה, בחודש פברואר 2015, קיימו שני סוכני הנתבע, אליסה ורוסלן, מספר פגישות עם בעלה, בנסיון לשכנע אותו להתקשר עם חברת 'אימפולס' של הנתבע. השניים הציגו את החברה כבעלת מוניטין ונסיון רב בקידום עסקים, פרסום ושווק.
ביום 10.3.15 חתם בעלה של התובעת על טופס ההזמנה ובו פורטו התחייבויות הנתבע. חלק מההתחייבויות, היו בעל פה ו לא מצאו ביטו ין בטופס ההזמנה. כך הובטח שההתקשרות עם החברה, שלה מאגר לקוחות בלתי נדלה, תביא במהרה להגדלה משמעותית במספר הלקוחות ותגדיל את המחזור הכספי של העסק (ס' 5-10 לתצהיר התובעת 1). הנציגה התחייבה עוד כי תוכן השיחות עם לקוחות פוטנציאלים של העסק, יאושר מראש על ידי בעלה, וישלחו קבוצות מאורגנות של עובדים, איתם יש לחברה קשרים עסקיים, לשם קבלת שירותי הסעדה. התובעת 1 העידה כי חרף הבטחת נציגת הנתבע, הדברים לא מצאו ביטויים בהזמנה (עמ' 37 לפרוטוקול, ש' 1-9).
לטענת התובעת, בניגוד למצגי השווא, לא צמחה לעסקם כל תרומה כלכלית או עליה משמעותית במספר הלקוחות כתוצאה מההתקשרות בין הצדדים, והעסק אף נפגע כלכלית ותדמיתית (ס' 12, 30 לתצהיר התובעת 1). התובעת ובעלה פנו בתלונות לנתבע, במפגשים ביניהם וטלפונית, בטענה שהתחייבויותיו לא קיומו, אולם בפועל לא נעשה דבר משמעותי והאחריות לכשלון הועברה לפתחם, בטענה שאינם יודעים למכור או להתנהל מול לקוחות.

33. ביום 2.7.15, הודיעו התובעת ובעלה לנתבע, בכתב, על ביטול ההסכם עקב הפרת התחייבויותיו וביטלו את השיקים, לאחר שארבעה מהם בסך של 6,136 ₪, נפרעו, ו חלקם הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל . בניגוד להסכמת בני הזוג, הנתבע המשיך לפרסם את העסק ברשתות החברתיות, באופן רשלני שהסב להם נזק תדמיתי.

בעלה של התובעת 1, מר ויטלי טריגר, חזר בתצהירו ובעדותו על דברי התובעת 1. מר טריגר העיד כי התרשם מנציגיו של הנתבע ונתן בהם אמון, ולכן לא דאג להעלות את כל התחייבויות על הכתב, לרבות עניין הבאת קבוצות מאורגנות ועליה גדולה במחזור הכספי של העסק, והוא אינו זוכר אם נציגת הנתבע הבטיחה להעלות את הדברים על הכתב, כפי שהעידה התובעת 1 (עמ' 39 לפרוטוקול ש' 18-23, עמ' 40 ש' 1-8).

נוכח דברים אלו, עותרת התובעת להשבת הסך של 6,136 ₪, לאסור גביית השיקים הנוספים שבידי הנתבע והשבתם לידיה, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 7,500 ₪ ועלות ביטול השיקים בסך של 141 ₪.

טענות הנתבע:
34. הנתבע מכחיש התחייבות נוספות מעבר להזמנה ו טוען כי כל אשר הובטח בוצע. הנתבע מצהיר כי לאחר שהתובעים העלו טענות בדבר השירות, הוא נפגש עימם, ובפגישה ניסו התובעת ובעלה לסחוט אותו ולגבות ממנו דמי שתיקה בסך 50,000 ₪ והשניים ניהלו מסע הכפשות נגדו.

35. כאמור לעיל בסעיפים 10-13, במצב דברים בו עדויות התובעת ובעלה, אשר נכח בפגישה בה סוכמו הדברים עם נציגת הנתבע, עומדת מנגד לעדות הנתבע, שלא נכח בפגישה ולא זימן את הנציגה לעדות, ללא הסבר מניח את הדעת - יש לקבל טענת התובע ת ב נוגע להרחבת התחייבויות הנתבע, והבטחות נציגיו בעל פה, מעבר להתחייבויות המפורטות בהזמנת העובדה. יחד עם זאת, כמצוין בחלק הכללי לעיל, יש לראות בחיובים אלה שנמסרו בעל פה, משום חוזה השתדלות, שלשם בחינת קיומו, יש לבחון הפעולות שעשה הנתבע ועמידתו בחיובים הכתובים בהזמנה.

בחינת ביצוע התחייבויותיו הכתובות של הנתבע בעניינה של התובעת 1, כחלק מבחינת קיומם של חיובי ההשתדלות, מובילה לכלל מסקנה כי הנתבע קיים חלק מהתחייבויותיו.

36. טלמרקטינג:
על פי הזמנת העבודה הכתובה, הנתבע התחייב לבצע 250 שעות טלמרקטינג. לטענת התובעת לא בוצעו שעות והדו"ח שמסר לה הנתבע, שאמור לשקף ביצוע שיחות אלה, התברר כשקרי. לטענתה, משיחות שקיימו היא ובעלה עם האנשים שהופיעו בדו"ח, התברר כי מרביתם כלל לא שמעו על העסק ולא היו מעוניינים בשירותיו (ס' 21 לתצהיר התובעת 1). היא ובעלה כלל לא אישרו מראש את תסריטי השיחה עם הלקוחות הפוטנציאליים ולא ידוע להם מה היה תוכן השיחות (ס' 9 ו- 23 לתצהיר). דרישותיה לקבל את הקלטות השיחות נענו בשלילה ( ס' 22 לתצהיר).
באותו עניין העידה התובעת 1 כי פנו אליה לקוחות וטענו שהתקשרו אליהם אולם הדברים שנמסרו לאותם לקוחות, טלפונית, לא היו ברורים וגררו תלונות של אותם לקוחות (עמ' 28 ש' 1-13). כמו כן, 90% מה"לידים" שנמסרו לה, לא ענו לשיחות שהיא ביצעה באופן אישי (עמ' 28 ש' 19) ולמרות שהיא ובעלה ביקשו מספר פעמים מהנתבע, לא נמסר לה תוכן השיחות כנדרש (עמ' 28 ש' 25-27).

37. מר טריגר העיד ביחס לשירותי הטלמרקטינג, כי קיבל 180-200 'לידים' שאינם מהווים לטעמו 250 שעות טלמרקטינג (עמ' 47 לפרוטו', ש' 2-18, עמ' 51, ש' 10) . בהנחיית הנתבע, פנה לאותם לקוחות פוטנציאליים שברשימה לשם חשיפתם לעסק, אולם 97% מהם ביקשו שיפסיקו להציק להם (עמ' 48 לפרוטו', ש' 14-18). לדבריו, חלק מהאנשים אמרו שלא שמעו כלל על המסעדה וביקשו לא להתקשר יותר (עמ' 51 לפרוטו', ש' 7-13) ובעקבות אותם "לידים" לא הגיעו למסעדה לקוחות (עמ' 50 ש' 22-26; עמ' 51 ש' 14-21).

38. הנתבע הצהיר כי סיפק לתובעת 1 92 'לידים', ששימורם תלוי אך ורק בבית העסק ובשירות שהוא נותן (סעיף 43 לתצהיר). לתצהירו צירף רשימת 'לידים' שהועברו לתובעת 1 ובעלה. לדבריו התובעת 1 אישרה ת סריט שיחה אותה התכוון הנתבע להקריא ללקוחות במסגרת שירותי הטלמרקטינג, והפנה בעניין זה לנספח 3 לכתב ההגנה. בעדותו, הפנה הנתבע לתכתובות מייל עם מר טריגר, בהן אישר את החומר שהועבר אליו, ביצע בו תיקונים וכך גם לגבי אישור תסריט השיחה ותחזוקת הרשתות החברתיות (נספח ב' לכרך המוצגים המתורגם). הנספח, הינו דוא"ל ברוסית שלא תורגם, אינו מלמד על תוכן תסריט השיחה או על אישור התובעת או בעלה, אותו.
הנתבע לא הכחיש בעדותו כי התחייב לספק 250 שעות טלמרקטינג (עמ' 185 פרוטו' מיום 19.9.19, ש' 3-4). כשב"כ התובעים ביקש ללמוד ממספר ה'לידים' שסופקו , על שעות טלמרקטינג שבוצעו בפועל, הכחיש הנתבע את המסקנה והשיב כי לא התחייב כלל לספק 'לידים' (עמ' 185 ש' 3-9) וכי את שעות הטלמרקטינג שסיפק, הוא יוכל להוכיח באמצעות אדם מקצועי שכן הוא אינו איש טכני (עמ' 185, ש' 4). הנתבע טען כי העביר לתובעת 1 ובעלה הקלטות של שיחות עם לקוחות פוטנציאליים (עמ' 181 ש' 13-23).

39. מכלל העדויות והראיות עולה כי הנתבע סיפק רשימת 'לידים', היכולה ללמד על ביצוע שעות טלמרקטינג ועל פי עדות מר טריגר, הועברו כ-180-200 'לידים'. בהעדר התחייבות של הנתבע לספק רשימת 'לידים', הרי שאין לקבל טענת התובעת ולפיה רשימת ה'לידים' לא הייתה של לקוחות פוטנציאלים.
40. שירותי אינטרנט- בניית אתר ופרסום ברשתות החברתיות:
אין מחלוקת כי הנתבע הקים לעסקה של התובעת 1, אתר אינטרנט וכן עמודים ברשתות החברתיות ובכך אף מודים התובעת 1 ובעלה (עמ' 26 לפרוט', ש' 8). אולם, בעוד הנתבע טוען כי ביצע את עבודתו ללא דופי, הרי שהתובעת 1 טוענת כי האתר היה ברמה נמוכה, חובבני, וחלק מהתמונות שהופיעו בו לא היו קשורות לעסק ולממכר שבו, לא תאמו את אופיו, והועתקו ממאגר תמונות אינטרנטי (ס' 24-26 לתצהיר התובעת 1).
גם עמודי הרשתות החברתיות שהוקמו היו לא מקצועיים, ניסוח הדברים לא תאם את קהל היעד של העסק ותוכן הפרסומים לא תאם את העסק ואופיו, באופן שגרם לפגיעה בעסק (ס' 27 לתצהיר התובעת 1). התובעת 1 העידה כי הוקם אתר (עמ' 26 לפרוט', ש' 8), נעשתה עבודה כלשהי, אולם היא אינה תואמת את הסכום ששילמה (עמ' 35 ש' 23-27), וכי החומרים הדרושים נמסרו לנתבע לרבות תמונות ומנות, אולם אלו לא עלו לאתר שהוקם (עמ' 27 ש' 1-8) . תחת זאת נעשה שימוש בחומר שלא שייך למסעדה (עמ' 36 ש' 1-8). דף הפייסבוק שהוקם, כלל הפניות לא נכונות (עמ' 36 לפרוטו', ש' 13-23).

41. מר טריגר חזר בעדותו על דברי התובעת והוסיף כי התמונות שהוצגו באתר היו תמונות של אומנות ותמונות פספורט, חלקן הפוכות, והאתר נבנה בצורה רשלנית ולא מקצועית (עמ' 46 וכן עמ' 5, ש' 17; עמ' 8, ש' 23 לת'/1). לדבריו הלוגו של המסעדה כבר היה קיים ולא ידוע לו האם הנתבע עשה בו שינוי (עמ' 46 ש' 7-26).
השניים לא הציגו חוות דעת מקצועית של בונה אתרים, או בעל מומחיות מתאימה אחרת, לתמיכה בטענותיהם.

42. הנתבע העיד כי השירותים שניתנו לתובעת 1 ובעלה ניתנו על ידי עובדים מטעמו ולא על ידו באופן אישי. כך למשל ביצעה יאנה את קידום האתרים (עמ' 186 לפרוטו' מיום 19.9.19, ש' 7-13). ל שם הוכחת חלק מהשלבים להקמת אתר אינטרנט לתובעת 1, הפנה הנתבע בעדותו לחשבונית מס' 1122476 שניתנה בגין תשלום רישום דומיין (נספח ב' בכרך התרגומי), עליה נכתב "קוד מוצר- dejavurest.co.il"" 1 ( פרוטו' עמ' 156 ש' 11-12).

43. כאמור, אין מחלוקת שהוקמו אתר אינטרנט ודף ברשתות החברתיות להם התחייב הנתבע ומשאין מחלוקת ביחס לאמור, הרי שעל התובעת 1 להציג ראיות המלמדות על טיבו של האתר וטיבם של הפרסומים, שאינם מקצועיים לטענתה. התובעת לא צירפה תרגומים של חלק מהראיות שהגישה בשפה הרוסית ולא ניתן ללמוד מהם האם מדובר בפרסום השייך לבית העסק שלה וביחס לאיזה פרסום נטען כי הוא חובבני או בשפה רוסית עילגת. התובעת לא הגישה חוות דעת המלמדת על טיבו ואיכותו של אתר האינטרנט שהוקם או איכותם של הדפים ברשתות החברתיות, ונוכח טענתה כי מדובר באתר לא מקצועי, היה מקום לעשות כן.

יחד עם זאת, לפחות ביחס לחלק מהפרסומים שפורסמו, עולה כי אלו אינם קשורים לבית העסק (הנספחים לתצהירי התובעת 1), שם מופיעות תמונות של חברת הובלות ורכבים, שפורסמו בדף הפייסבוק.

44. ביחס להתחייבות הנתבע לפרסום 10 כתבות, העיד מר טריגר, כי עם הקמת האתר עלתה כתבה בחזית האתר ולדבריו "היו כל מיני כתבות. השאלה מה כתבה בשבילך. אם כתוב "תבואו לארוחת בוקר" זו כתבה בשבילך? אם זו כתבה בעינייך אז אולי 30-40 היו" (עמ' 50 לפרוטו', ש' 16). על אף טענות התובעת ובעלה, כי הפרסומים בוצעו ברמה נמוכה והסבו לעסק נזק, לא הוצגו דוגמאות של הפרסומים או ראיות ביחס לנזק (עמ' 41 ש' 12-15).

הנתבע הצהיר כי הכתבות לא בוצעו בהעדר שיתוף פעולה של התובעת 1 ובעלה , שלא העבירו את החומרים הדרושים לצורך הפרסום (ס' 56 לתצהיר הנתבע). מנגד, בעדותו, טען הנתבע כי בנה עבור התובעת 1 אתר אינטרנט שעדיין פעיל וכי פרסם יותר מ-10 כתבות לגביהם התחייב, תוך שהפנה ל'קישורים' שהגיש במסגרת כרך המוצגים (עמ' 186 לפרוטו' מיום 19.9.19, ש' 14-18). את הכתבות עצמן, לא הציג הנתבע ולא עלה בידיו לסתור טענת התובעת כי שירותים אלו לא סופקו.

45. אשר להתחייבות הנתבע להביא קבוצות מאורגנות של עובדים למסעדה, כטענת התובעת 1, הכחיש הנתבע בעדותו כי הדבר הובטח, אולם טען כי אנשי משרד 'ריהאוס' הממוקם מעל המסעדה של התובעת, סעדו בה 10 פעמים לפחות ( פרוטוקול דיון מיום 19.9.19 עמ' 185 ש' 1). אף לא אחד מאנשי המשרד זומן לעדות לשם תמיכה בגרסת הנתבע ולא הוצגה כל ראיה לתמיכה בטענה זו.

דיון והכרעה:
46. מכלל העדויות עולה, כי הנתבע סיפק חלק מהשירותים להם התחייב במסגרת הזמנת העבודה.
מרשימות ה'לידים' שסיפק הנתבע לתובעת 1 נלמד כי בוצעו שעות טלמרקטינג (כפי שאף הניח מר טריגר בעדותו, עמ' 47, ש' 15), אולם לא ניתן לקבוע בוודאות מה היקף השעות, מה תוכן השיחות ולא הוצגה ראיה הקשורה לאישור תסריט השיחה.

כאמור, אין מחלוקת כי הנתבע סיפק שירותים הקשורים בהקמת אתר אינטרנט ודפים ברשתות החברתיות, ואולם לא הוצגו ראיות מספקות בכל הקשור לטיבם ואיכותם ולא הוכח האם כטענת התובעת 1, אלו היו בלתי מקצועיים ורשלנים.

הנתבע לא הציג ראיות ביחס להתחייבויותיו לפרסום כתבות והבאת קבוצות למסעדה שבבעלות התובעת 1.
טענות התובעת כי העסק שבבעלותה נפגע כלכלית ותדמיתית בשל הפרת התחייבויות הנתבע, לא הוכחו כנדרש, ולא הוצגו ראיות שיש בהן להוכיח את הפגיעה או את שיעורה. אולם, כמפורט לעיל, ניתן להניח, מטבע הדברים, כי ביצוע פעולות הפרסום להן התחייב הנתבע, באופן מקצועי, היה מקדם את העסק ותורם לרווחיו.

47. מכלל האמור עולה כי הנתבע סיפק חלק מהשירותים המובטחים ושלילת התמורה החוזית במלואה, תהא לטעמי בלתי הוגנת. משכך, לאור המפורט לעיל בסעיף 27 ביחס לפסיקת פיצוי על דרך האומדנא ובשים לב להיקף השירותים שהוענקו לתובעת וטיבם, לפרק הזמן של 3 חודשים, בין מועד ההתקשרות לסיומה, בהם סופקו השירותים - אני סבורה כי הסכום ששילמה התובעת 1 לנתבע, בסך של 6,136 ₪, יש בו משום תשלום הוגן ומספק בגין השירותים שסיפק הנתבע, וזה משקף חלוקה צודקת בין הצדדים.
פועל יוצא של האמור - תיקי הוצל"פ 28058-09-16 ; 39763-06-16; 7569-04-17, יסגרו. הנתבע ישיב לתובעת 1 את השיקים הנתונים בידיו בסך 16,520 ₪, שטרם נפרעו ונאסרת עליו גבייתם, הפקדתם, או הוצאתם מידיו לאחר.
כמו כן יפצה הנתבע את התובעת 1 בגין עוגמת הנפש, בסך של 1,500 ₪, וישא בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל 3,000 ₪ . הסכומים הפסוקים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

תובע מס' 3- אנטון אורטנברג

48. התובע 3, בעל עסק להובלות בשם "הובלות או.קיי". בעניינו של התובע 3 לא הוצגה הזמנה כתובה, או מסמך אחר המשקף את הסכמות הצדדים, והתחייבויות הנתבע נלמדות מדברי הצדדים וראיותיהם.

טענות התובע:
49. לטענת התובע 3, נפגש בחודש יוני 2014 עם נציג הנתבע, רוסלן שניידרמן וזה הציג לו מצג ולפיו התקשרות עם חברת "אימפולס" שבבעלות הנתבע, תגדיל את הכנסותיו בצורה משמעותית. הנציג טען שיש לו קשרים עם לקוחות רבים וידאג לו לקווי חלוקה ולקוחות רבים.
בשיחה טלפונית עם הנציג, זמן קצר לאחר הפגישה, הבהיר התובע 3 כי לקוחותיו הפוטנציאלים הינם בעלי עסקים דוברי עברית, ופרסום בשפה הרוסית אינו רל וונטי מבחינתו . הנציג הציע כי "אימפולס" תבנה לו אתר אינטרנט בעברית וברוסית ועמוד פייסבוק בעברית. לאחר שכנועים, חתם התובע על טופס הזמנה בו פ ורטו חלק מהתחייבויות הנתבע - בניית אתר אינטרנט, קידום וטיפול ברשתות החברתיות פייסבוק ו- "אודנוקלסניסקי".
בעדותו חזר התובע 3 על הדברים (עמ' 66 לפרוטו', ש' 3-12). לטענתו, הנתבע התחייב שאתר האינטרנט יבנה על ידי קופירייטרים מקצועיים וכי העמודים ברשתות החברתיות יתוחזקו באופן שוטף, שעתיים ביום , במשך שנה. כן התחייב הנתבע, לפרסם את העסק באתרי חדשות רוסים ולספק ללא חיוב נוסף, שירותי טלמרקטינג ופרסום ברדיו. בניגוד למצוין בסיכומיו, טוען התובע 3 כי הבין שכתיבת כתבות בעיתונים, פרסום ברדיו או פניה ללקוחות, הינה בתוספת ואין לו טענה בעניין זה (עמ' 75, ש' 14-18).

50. בתמורה לקיום התחייבויות, שילם התובע 3 לנתבע סך כולל של 21,240 ₪ ב-12 שיקים שנפרעו. לטענתו, תלונות חוזרות שהפנה לנתבע בגין אי קיום החיובים לא נענו, והוא הופנה לפקידת הנתבע. בשל הפרת ההתחייבויות, הודיע התובע 3 במכתב מיום 1.8.14, על ביטול ההתקשרות. לפיכך, עותר התובע 3 להשבת הסכום ששולם ומבקש לפצותו בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

טענות הנתבע:
51. הנתבע טוען מנגד, כי סוכם עם התובע 3 שכל העבודה תתבצע ותתפרסם בשפה הרוסית והתוכן והמלל נשלחו לאישורו בשפה הרוסית לכת ובת המייל שלו, כעולה מנספח 7 לכתב ההגנה. בהתאם להזמנה עליה חתם התובע 3, אושר ונפתח דף ברשתות החברתיות, בשפה הרוסית, ולא הובטח ה הגדלת מספר הלקוחות או הכנסות העסק.
לדבריו בעדותו, נכח הנתבע רק בפגישה הראשונה ע ם התובע 3 ובפגישות הנוספות נפגש התובע 3 עם נציגיו (עמ' 172 לפרוטו', ש' 20-28). לטענתו ניתן ללמוד מה היו התחייבויותיו, ממייל ששלחה לו העובדת דרינה שצורף כנספח ב' לעותק המתורגם של ראיותיו, ולפיו - "קמפיין: אתר, רשתות חברתיות, כתבות הודעות sms".

היקף התחייבויות הנתבע:
52. עדותו של התובע 3 ביחס לתוכן ההתקשרות והבטחות נציגי הנתבע , עשתה עלי רושם מהימן ובדומה לעניינם של התובעים הנוספים, במצב דברים בו עדות התובע , שנכח בפגיש ה עם נציג הנתבע ולאחר מכן שוחח עימו טלפונית , עומדת מנגד לעדות הנתבע, שלא נכח בפגישה בה בוצעה ההתקשרות, ו אף לא זימן את נציגו לעדות - יש לקבל טענת התובע 3 ביחס ל התחייבויות הנתבע, הבטחות נציגו בעל פה, והבטחות לביצוע הפרסומים בעברית , וגרסת התובע 3 בעניין זה לא נסתרה.

53. אין מחלוקת בין הצדדים כי התחייבויות הנתבע כללו בניית אתר אינטרנט, שירותים ברשתות החברתיות ולטענת התובע 3 , גם פרסום כתבות. הנתבע העיד כי התובע 3 ביקש שלא יועברו לו 'לידים' ברוסית כי הוא מבקש לעבוד עם דוברי עברי ת (עמ' 173, ש' 19-21) ודברים אלה מתיישבים עם טענת התובע 3 כי ביקש שהפרסומים יהיו בשפה העברית. פניות התובע 3 ל דרינה ולנתבע בסמוך לאחר ההתקשרות, כפי שעולה גם מעדות הנתבע עצמו (עמ' 173-174), בתלונה כי על החומר להיות בעברית, מחזקות גרסת התובע כי ההתחייבות הייתה לפרסומים בעברית ומכל מקום, נציג הנתבע , רוסלן , שהבטיח לטענת התובע פרסום בעברית, לא הובא לעדות ולא סתר דבריו .

בחינת הפעולות שעשה הנתבע והשירותים שהעניק לתובע 3, על בסיס ראיות הצדדים ועדויותיהם, מובילה לכלל מסקנה כי רק חלק מהתחייבויות הנתבע קוימו.

אתר האינטרנט:
54. לטענת התובע, לא הוקם אתר אינטרנט, לא נשלחו לו קישור , או סקיצה של אתר שהיה אמור להיבנות וטקסטים שנשלחו לו ברוסית ל אישורו, היו חסרי זיקה לעסק ו לא תאמו את אופיו ואת שיטות ההובלה הקיימות בישראל, כגון פרסום מכשירי הובלה ומנופים שאינם קיימים בעסקו. לטענתו, מדובר בטקסטים שהועתקו מאתרים זרים, כגון נספח 7 לכתב ההגנה, ופרסומם באתר עלול לפגוע ב ו ולגרור תביעות של צדדים שלישיים. כאשר התובע 3 העלה השגותיו בפני הנתבע ובפני יאנה, אישרה יאנה שהעתיקה חלק מהטקסטים ואמרה כי הדבר תקין (ס' א-ד לתצהיר התובע 3).

55. בעדותו מיום 6.2.17 ומיום 17.3.19, חזר התובע 3 על הדברים והוסיף כי ראה חשיבות גבוהה בבניית אתר האינטרנט וזו היוותה עיקר העסקה מבחינתו (עמ' 67 ש' 16-19). התובע 3 הדגיש חשיבות כתיבת הטקסטים באתר, על ידי קופירייטרים של הנתבע (עמ' 72 ש' 14-23).
כן העיד, כי הכין תמונות מקצועיות לצורך פרסום באתר , אולם לא שלח אותן לנתבע לאחר ש התרשם שהטקסטים נכתבו בשפה לא מתאימה, וכי בדק ומצא כי מדובר בטקסטים גנובים (עמ' 68-69). לדבריו שלושה שבועות לאחר ההתקשרות, נשלח לו חומר לשם אישור העלתו לאתר, החומר היה ברוסית בלבד, בלתי מקצועי , ובחיפוש בגוגל מצא כי התוכן גנוב ממספר אתרים שעיסוקם אינו הובלת דירות, כי אם הובלה של חומרים מסוכנים (עמ' 9, ש' 4-16; עמ' 72 ש' 24-27).
התובע פנה למשרד הנתבע, התלונן על העדר פעילות וחוסר מקצועיות וביקש להגיע להסדר לתשלום חודשיים והשבת השיקים הנוספים. מאותו רגע פסקה הפעילות ולא ניתן שום שירות. מעדותו עלה, כי התובע נפגש עם הנתבע ושני נציגים נוספים לאחר שהודיע על רצונו להפסיק את ההתקשרות, אז הובטח לו כי הליקויים יתוקנו, אולם לא הועבר לו חומר חדש ו לאחר הפגישה לא נעשה דבר (עמ' 74, ש' 13-25).

56. התובע 3 מאשר את הכתוב במכתבה של נציגת הנתבע דרינה, מיום 1.7.14 (נספח ב' לראיות הנתבע בכרך המתורגם) ולפיו נפתחו עמודים ברשתות החברתיות, היו דיונים בנוגע לאתר, נכתבו טקסטים לאתר, אולם לטענתו האתר לא הוקם. "זה נעצר ב טקסטים כמו שהיא כותבת" (עמ' 73, ש' 17-21).
בניסיון להוכיח כי פרסומים שפורסמו אינם קשורים כלל לעסק שלו, צירף התובע פרסום בשפה הרוסית מלווה בתמונות, אולם בחקירתו הסביר כי מסמך זה לא פורסם באתר או בפייסבוק שלו ויכול להיות שנעשתה טעות והמסמך הנכון לא צורף (עמ' 76, ש' 18-19) ולמעשה אין במסמך זה כדי לחזק טענות התובע בעניין זה.

57. מנגד, הנתבע העיד כי בנה לתובע 3 אתר בשפה הרוסית, שכלל טקסטים ומאמרים ולאחר מכן ביקש התובע שהאתר יהיה בעברית. הנתבע הסביר לו שלא ניתן לעשות זאת ולכן ביקש התובע 3 שהאתר יהיה בשפה העברית או שהכל ימחק, אולם הנתבע סירב למחוק הכל לאחר שביצע את העבודה (עמ' 173 ש' 25-28). הנתבע הדגיש בעדותו כי לא התחייב לתחזק את האתר אלא רק לבנות ולהעלות אותו (עמ' 178 ש' 3-6).

רשתות חברתיות:
58. התובע 3 אינו מכחיש כי בוצעו פרסומים בפייסבוק ב'אונדוקלסניקי' במשך כמה שבועות, עד שאלו הופסקו לבקשתו (פרוטו' עמ' 71, ש' 1-7; עמ' 75, ש' 19-22). לטענתו הטיפול ברשתות החברתיות היה רשלני, לא מקצוע י וברמה נמוכה ואף הסב ל ו נזק תדמיתי. הפרסום נכתב ברוסית, בניגוד להתחייבות ובשפה עילגת. תוכן הפרסומים והתמונות לא תאם את עסקו ו ה"חברים" היו פיקטיביים ובלתי רלוונטיים. איש מהם לא הגיע לעסקו ולא יצר עימו קשר.
בחקירתו הנגדית חזר התובע על הדברים והוסיף כי פנה להנהלת הרשת החברתית בבקשה להסיר את הפרסומים, בהיותם גרועים ומביישים (עמ' 71). התובע 3 לא צירף דוגמאות של פרסומים כאמור ו לא תמך דבריו כי האתר אינו מקצועי, בחוות דעת או ראיה אחרת.

59. הנתבע העיד כי פרסם בפייסבוק עבור התובע פרסומים ברוסית והתובע 3 ראה בזמן אמת את הפרסומים, אולם לא עצר אותם באותו רגע, אלא אפשר לנתבע לסיים ורק לאחר מכן טען כי על הפרסום להיות בעברית ( פרוטוקול דיון מיום 15.9.19, עמ' 175 ש' 20-23; עמ' 177 ש' 20-25).
בעדותו הנתבע פירט את הפרסום שעשה בפייסבוק (עמ' 176 ש' 8-23) וטען כי הפרסומים היו מקוריים ולא מועתקים ומאחר ויש אתרים רבים של הובלות , קיים דמיון בי ן הטקסטים וחזרה על אותם משפטים (עמ' 177 ש' 4-8). הנתבע העיד כי הוא אינו זוכר שקיבל מכתב מהתובע 3 להסיר את דף הפייסבוק שערך עבורו. (עמ' 176 ש' 24-27).

כתיבה ופרסום כתבה באתרי חדשות רוסיים:
60. הנתבע מאשר טענת התובע 3 כי לא נכתבה ופורסמה כל כתבה כפי שהתחייב, לטענתו משום שהתובע 3 בחר לבטל את החוזה עוד בטרם הגיע לשלב פרסום הכתבה.

דיון והכרעה:
61. מהמפורט לעיל עולה, כי רק חלק מהשירותים שהובטחו לתובע 3 , סופקו לו.

בכל הקשור לאתר האינטרנט, כדברי הצדדים עצמם, החל איסוף החומר לאתר, היו דיונים כיצד הוא צריך להיראות, אולם בסופו של יום לא הוכח כי זה הוקם. מעדות התובע 3 וראיותיו נלמד, כי התובע 3 לא היה שבע רצון משירותי הנתבע, בפרט ביחס להקמת אתר האינטרנט, החומר שנכתב בשפה הרוסית ותוכנו וחרף פניותיו לנתבע ולנציגיו, לא הועבר לו חומר אחר והליקויים לא תוקנו.
הנתבע לא הציג כל ראיה בדבר הקמת אתר, הלכה למעשה, לא הביא לעדות מי שיכול היה למסור מידע ביחס להקמת אתר כאמור או בנוגע לתוכנו, ובמצב דברים בו פעל הנתבע אך לשם הקמת אתר, שלא תאם את דרישות התובע לפרסומים בשפה העברית, הרי שאין מקום לפסיקת תגמול בגין פועלו בענין זה.

62. אין כך הדבר ביחס לפרסומים ברשתות החברתיות, בעניינם אין מחלוקת כי בוצעו פרסומים בפייסבוק וב'אונדוקלסניקי' במשך כמה שבועות, עד שאלו הופסקו לבקשת התובע 3 .
טענות התובע 3 בדבר רמתם של הפרסומים, הקשר שלהם לעסקו, היות הטקסטים מועתקים ובניית תוכן רשלנית– לא הוכחו. התובע לא הציג כל ראיה ביחס לאמור, כגון דוגמאות של פרסומים, תמונות, תרגום של הפרסומים המלמד על רמתם , חוות דעת וכיוצ א באלה ראיות היכולות ללמד על טיב עבודתו של הנתבע.

יחד עם זאת, בשעה שהנתבע אינו חולק על היות הפרסומים בשפה הרוסית, וכי בחלוף חודשיים ממועד ההתקשרות, הלין התובע 3 על טיב השירות שניתן לו (פרוטוקול דיון מיום 15.9.19, עמ' 175, ש' 10) וממכתבה של הנציגה דרינה עולה כי "עד סוף החודש הראשון הפרוייקט בוטל" (נספח ב' לכרך הראיות המתורגם), הרי שלא ניתן לקבוע כי הנתבע ביצע התחייבויותיו כלפי התובע 3 במלואן.

63. לאור המפורט לעיל בסעיף 27 ביחס לפסיקה על דרך ה אומדנא ובשים לב להיקף השירותים שהובטחו לתובע ו היקף השירותים שהוענקו לו וטיבם, אני סבורה כי יש לאמוד עלותם של השירותים שהוכח כי ניתנו לתובע 3, בסך של 4,000 ₪ וכי תשלומם משקף חלוקה צודקת בין הצדדים.
לפיכך, על הנתבע להשיב לתובע 3 את הסך של 17,240 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון השיקים שהועברו לידיו ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יפצה הנתבע את התובעת 1 בגין עוגמת הנפש, בסך של 1,500 ₪, וישא בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪. הסכומים הפסוקים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

תובעת מס' 6 - מרינה בלחוב

64. התובעת 6, מנהלת עסק בתחום הקוסמטיקה בעיר ראשון לציון.
ביום 20.11.14 נחתמה הזמנה מס' 0959 (נספח ט' לתצהיר התובעת 6) ולפיה בתמורה לתשלום הסך של 27,600 ₪ (כולל מע"מ), היה על הנתבע לספק לתובעת 6 את השירותים הבאים:
בנייה ואחזקת אתר (מופיע כיתוב ברוסית שלא תורגם) בין התאריכים 20.11.14-20.11.15; רשת חברתית – פייסבוק ואדנוקלסניקי בין התאריכים 20.11.14-20.11.15 ; 360 שעות "טלמרקטינג". תחת "שירותים נוספים" נרשם - "יום ראשון סליקה לאומי קארד" ובהערות – "מימונית השבוע" [כך במקור ט.פ.].

טענות התובעת:
65. לטענת התובעת 6 החתימה על גבי ההזמנה אינה שלה, כי אם של נציג הנתבע, אולם בתצהירה אינה מכחישה כי נענתה להצעה המפורטת בהזמנה (סעיף 6 לתצהיר התובעת 6 וכן עמ' 94 ש' 12-19).
התובעת הצהירה כי פרט למפורט בטופס ההזמנה, נציג הנתבע- רומן, הציג בפניה מצג לפיו התקשרותה עם הנתבע תוביל להגדלה משמעותית של לקוחותיה ולעליה דרמטית במחזור הכספי של העסק . כמו כן התחייב למתן שירותי טלמרקטינג בהיקף של 4 שעות ביום למשך שנה, העברת דו"ח המפרט את פרטי הלקוחות המעוניינים בשירותי העסק ו שליחת לקוחות אמידים המתגוררים בסמוך למקום העסק, בהתבסס על מידע שברשותו מחברות האשראי.

66. לטענתה, בניגוד למצגי השווא של הנתבע, לא הייתה כל תרומה כלכלית לעסק שבבעלותה או עליה בהיקף הלקוחות ושירותי הטלמרקטינג, הקמת אתר האינטרנט והעמודים ברשתות החברתיות, ניתנו באופן לא מקצועי. לדבריה בעדותה, ניסתה לבטל את ההסכם בחודש מאי 2015, אולם הנתבע השיב לה כי עליה לשלם מחצית מהסכום הנקוב בהסכם (עמ' 95 ש' 24-27; עמ' 96 ש' 1-16).
לתצהירה צרפה התובעת 6 את הזמנת העבודה מיום 20.11.14 וכן מכתב ששלח בא כוחה ביום 22.5.15.

לאור האמור, עותרת התובעת בכתב התביעה להשבת הסך של 13,800 ₪, בגין 6 שיקים שנפרעו, לאסור גביית 4 שיקים נוספים שבידי הנתבע בסך של 9,200 ₪ ולהשיבם לידיה (לאחר שהנתבע השיב 2 שיקים) , פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪, עלות ביטול השיקים בסך של 104 ₪ ועלות יעו ץ משפטי בסך 1,000 ₪. במהלך חקירתה, הבהירה התובעת כי הנתבע השיב לה 5 שיקים מבין ה-6 ש טרם נפרעו, בסך כולל של 11,500 ₪ ולפיכך על הנתבע להשיב לה בנוסף לסך של 13,800 ₪, את הסך של 2,800 ₪ אותם שילמה לצד ג' לאחר ששיק שמסרה לנתבע, הוסב ונפרע .

טענות הנתבע:
67. לטענת הנתבע, מעולם לא הבטיח לתובעת 6 כי שירותיו יביאו לגידול במאגר הלקוחות ובהכנסות העסק , כל ההתחייבויות נכתבו בטופס ההזמנה והתשואה הכלכלית הינה באחריות התובעת בלבד (ס' 96-97 לתצהיר).
הנתבע העיד כי לא נכח בעת ביצוע ההזמנה של התובעת 6, אולם בדק עם הנציג רומן אילו שירותים התחייב לתת (עמ' 178 ש' 7-15). לדבריו, עמד בכל תנאי ההזמנה המזכים אותו בקבלת מלוא התשלום.
לטענתו, לאחר שקיבל את מכתבה של התובעת 6 , הגיע עמה להסדר לפיו ישיב לה שיקים עבור העבודה שטרם ביצע, והשיקים שנותרו בידיו הם עבור העבודה שבוצעה עד למועד הפסקת ההתקשרות בין הצדדים (ס' 98 לתצהיר הנתבע). עם זאת בעדותו לא זכר הנתבע כמה שיקים השיב לתובעת 6 (עמ' 180 ש' 3-13).

68. כאמור לעיל, במצב דברים בו עדות התובעת 6, שנכחה בפגישת ביצוע ההזמנה, עומדת מנגד לעדות הנתבע, שלא נכח בפגישה ואף לא זימן את נציגו לעדות, אני מוצאת לקבל טענת התובעת 6 ביחס להרחבת התחייבויות הנתבע, בהבטחות נציגו בעל פה, מעבר להתחייבויות המפורטות בהזמנת העובדה.
יחד עם זאת, כמצוין לעיל, יש לבחון הפעולות שעשה הנתבע, האם נקט מאמצים סבירים ועמד ב התחייבויות הכתובות לשם השגת התוצאה הרצויה של השאת מאגר הלקוחות ו הגדלת התשואה של העסק, כפי שעל פניו הציגו נציגי הנתבע בעל פה לתובעת.

טלמרקטינג:
69. התובעת 6 טוענת , כי הנתבע לא ביצע טלמרקטינג בהיקף של 360 שעות. רשימות של שמות של מעוניינים בשירותי קוסמטיקה , שהועברו לה, היו שקריות, ונסיונותיה ליצור עימם קשר כשלו, או ש נדחו בטענה שאינם מעוניינים בשירותיה והם מבקשים שלא להטרידם . חלק מהשמות כלל לא התגוררו בעיר ראשון לציון, ו בעמל רב הצליחה התובעת 6 לשכנע 15 אנשים לקבל אצלה טיפול. נסיונותיה לשמוע את ההקלטות לאחר שנדרשה על ידי הנתבע לשלם 100$ בגינן , לא צלחו. בחקירתה חזרה התובעת 6 על הדברים האמורים (עמ' 100-102).

70. הנתבע אישר כי התחייב ל-360 שעות טלמרקטינג ו שב וטען כי אינו מחויב להעביר 'לידים'. לטענתו, 2-3 'לידים' ביום הינם תוצר של עבודה של כ-12 שעות ביום , וכל לקוח עשוי להגדיל הכנסת התובעת ב-2,000 ₪ (פרוטוקול דיון מיום 15.9.19, עמ' 179 ש' 9-21). הנתבע העיד כי בחודש מאי 2015 אישרה התובעת 6 קבלת 'לידים', אולם לא צירף כל ראיה לתמיכה בדבריו (עמ' 180 ש' 24-26).
לתצהירו צירף הנתבע רשימת 'לידים' שהועברו לתובעת 6 ומייל של לקוחה המעוניינת בטיפול לייזר ובהדבקת ריסים (המייל בשפה הרוסית, אולם התובעת 6 תרגמה אותו בעדותה- עמ' 105, ש' 15-16) .
הנתבע לא זימן לעדות מי מנציגיו/עובדיו היכול להעיד על מתן השירות האמור.

71. מכלל הראיות ובפרט מעדותה של התובעת 6 עולה , כי הועברה לה רשימת "לידים" (עמ' 96 ש' 18-20), כמעט מידי יום הועברו לה 'ליד' אחד או שניים, בין התאריכים 30.11.14 ועד לחודש מאי 2015, אז ביקשה להפסיק את ההתקשרות עם הנתבע (עמ' 98 לפרוטו', ש' 1; עמ' 100, ש' 12) . לדבריה הגיעו לידיה כ-100 'לידים', באמצעות מסרונים, אולם איכותם לא הייתה גבוהה (עמ' 100, ש' 11). התובעת הכחישה קבלת רשימות 'לידים' במייל ולדבריה למדה להשתמש במייל רק בשנתיים האחרונות (עמ' 97, ש' 17-19).
העובדה כי הועברו לתובעת רשימות 'לידים', יש בה כדי ללמד על ביצוע שעות טלמרקטינג, אם כי לא ניתן לקבוע באופן מדויק מהי כמותם.

שירותי אינטרנט- בניית אתר ופרסום ברשתות החברתיות:
72. בתצהירה טוענת התובעת כי באתר האינטרנט שהוקם לה, לא נעשה קידום מכירות והאתר, כמו גם עמודי הרשתות החברתיות, נבנו באופן רשלני ובלתי מקצועי , תוך שימוש בניסוח עילג ופרסום תמונות שלא תואמות את העסק. לטענתה, החברים שהצטרפו לרשתות החברתיות , היו פיקטיביים ולא רלוונטים.
בחקירתה אישרה התובעת 6 כי הוקם לה אתר ו נפתח עבורה "פייסבוק של רוסים" (עמ' 96 ש' 18-20). מנגד, בהמשך חקירתה, סותרת עצמה התובעת וטוענת כי לא הוקם דף ברשת החברתית הרוסית 'אונדוקלסניקי', כי לא ראתה את אתר האינטר נט ולא שלחו לה פרטים איך להיכנס אליו (עמ' 96 ש' 23-24; עמ' 98 ש ' 21; עמ' 103 ש' 35-26). טענתה זו של התובעת, אינה מתיישבת עם טענותיה בדבר בניית אתר והקמת דפים ברשתות החברתיות באופן רשלני ובלתי מקצועי, שכן בשעה שלא נכנסה אליהם, לא ברור כיצד ידעה על היותם בלתי מקצועיים, כי פורסמו בהם תמונות שאינן קשורות לעסק שלה , או כי החברים שהצטרפו הינם פיקטיביים , והדבר לא הוכח .

73. התובעת 6 הופנתה לראיות הקשורות לעניינה אשר צורפו כנספח ב' לעותק המתורגם של ראיות הנתבע, ואישרה כי כתובת המייל אליה נשלח לכאורה החומר אותו נדרשה להעביר טרם פרסום באתר לשירותי קוסמטיקה (תמונות ותוכן) , הינה כתובתה (עמ' 98, ש' 2). התובעת טענה כי מדובר במידע שמסרה לנתבע אודות העסק באמצעות הטלפון, אך הכחישה שראתה את הפרסום האמור באתר שנבנה עבורה (עמ' 105 ש' 14-27; עמ' 106 ש' 1-16).
כמו כן אישרה התובעת 6, שהנתבע הכין לעסק שלה לוגו שנשלח אליה באמצעות ה'ווטצאפ' על פי דרישותיה (עמ' 99 ש' 16-23; עמ' 1-9) בהמשך טענה כ י מדובר בלוגו שעשתה לפני שנים והיא שהנחתה את הנתבע להכין לוגו תואם, והיום היא עושה בו שימוש (עמ' 105 ש' 1-13).

יצוין, כי במכתב ב"כ התובעת 6 , אשר נשלח לנתבע ביום 22.5.15, כחצי שנה לאחר הזמנת העבודה, לא הלינה התובעת על אתר אינטרנט או דף ברשתות החברתיות שלא הוקמו, או על טיבם.

74. הנתבע העיד כי אתר האינטרנט של התובעת 6 עובד כבר 3 שנים במימונו (עמ' 180 ש' 1-2) וכי למיטב ידיעתו, כתוצאה משירותיו הגיעו לעסק של התובעת, 11 לקוחות (עמ' 178 ש' 21-22).
הנתבע העיד כי ביום 26.4.15 כמעט 9 חודשים לאחר תחילת ההתקשרות, לאחר שקיבלה את כל השירותים, הודיעה התובעת כי היא מבטלת את ההסכם (עמ' 179 ש' 2-6) . בהמשך העיד כי התובעת 6 ביקשה לבטל את העס קה ב-22.5.15 (עמ' 180 ש' 14-16).

לא הוצגו על ידי הנתבע ראיות המלמדות על קיומו של אתר אינטרנט, או דפים ברשתות החברתיות ולכל הפחות ניתן לומר שהוצג מעט חומר המלמד על כוונה לבנותם, וככל שניתן ללמוד על ההקמה, הרי שזה עולה מטענות התובעת עצמה בכתב התביעה, מתצהירה ומחלק מעדותה כמפורט לעיל.

ביצוע עסקאות וסליקות אשראי באמצעות הטלפון
75. התובעת 6 העידה כי הנתבע דאג לאפשרות ביצוע עסקאות וסליקות באשראי באמצעות מכשיר הטלפון, כפי המצוין בהתחייבותו בכתב יד בהזמנת העבודה, וכי לא שילמה עבור שירות זה תוספת. לדבריה, מאוחר יותר ביטלה אפשרות זו (עמ' 95 ש' 12-23).

דיון והכרעה:
76. מהמפורט לעיל עולה כי הנתבע הרים את הנטל להוכחת ביצוע חלק מהתחייבויותיו.
מבין השירותים שהובטחו לתובעת 6 , נמצא כי סופקו לה שעות טלמרקטינג, אם כי היקפ ם אינו ברור וניתן להקיש זאת מרשימת ה'לידים' ומעדויות הצדדים מהן עולה כי לכל הפחות, כדברי התובעת, סופקו לה רשימות 'לידים' מידי יום ובסה"כ כ-100 'לידים'. התובעת אף העידה כי מבין ה'לידים' שהופנו אליה, הצליחה למכור שירותיה לפחות ל-15 לקוחות.

כמו כן עולה, מדברי התובעת 6 עצמה ומעדותה, כי הוקם אתר אינטרנט ונפתח דף ברשתות החברתיות, אולם אף אחד מהצדדים לא טרח להציג מידע ברור המלמד על טיבו של האתר או קיומם של דפים ברשתות החברתיות וגם אם אניח כי אלה הוקמו, כטענת התובעת 6 עצמה בתצהירה, הרי שלא הוכח כטענתה בכתב התביעה, שאלה היו לא מקצועיים, או שהקמתם הייתה רשלנית וניסוחם עילג. לא צורפו דוגמאות לאמור, חוות דעת או ראיה אחרת היכולה להצביע על חוסר מקצועיות, רמה נמוכה, טעויות הגהה או אי התאמת התמונות לעסק שלה, כפי שנטען. אין להתעלם אף מהסתירות שעלו בעדות התובעת 6, בשעה שמחד טוענת כי בניית אתר האינטרנט והדפים ברשתות החברתיות הייתה רשלנית ובלתי מקצועית, ומאידך העידה כי לא ראתה את אתר האינטרנט שנבנה עבורה.
יש לתת את הדעת אף למשך זמן מתן השירות, 6 חודשים, ממועד ההתקשרות ועד להודעת התובעת על רצונה להפסיקו.

77. לאור המפורט לעיל ביחס לפסיקת פיצוי על דרך האומדנא ובשים לב להיקף השירותים שהובטחו לתובע ת 6, היקף השירותים שהוענקו לה וטיבם, אני סבורה כי יש לאמוד עלותם של השירותים בסך של 13,800 ₪ וכי תשלומם משקף חלוקה צודקת בין הצדדים.

78. לפיכך, על הנתבע להשיב לתובעת 6 את הסך של 2,300 ₪ , שיעור השיק שהועבר לצד ג' , חב' אופל באלנס, ונפרע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון השיק ועד התשלום המלא בפועל. יצוין כי התובעת טענה ששילמה לצד ג' סך של 2,800 אולם לא הוצגה כל ראיה בעניין זה ולפיכך יושב לה סכום השטר שניתן לנתבע.
כמו כן יפצה הנתבע את התובעת 6 בגין עוגמת הנפש, בסך של 1,000 ₪ וישא בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל 2,500 ₪ .
הסכומים הפסוקים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

תובעת מס' 8- לודמילה וייסמן

79. התובעת 8 היא מנהלת בית עסק בשם "קונדטוריית קפריס" בעיר אשדוד.
ביום 13.1.15 חתמה התובעת 8 על הזמנת עבודה מס' 0651 (נספח יב'1 לתצהירה) ולפיה בתמורה לתשלום הסך של 15,860 ₪ (כולל מע"מ) יספק הנתבע לתובעת 8 את השירותים הבאים:
"רשת חברתית" – "פייסבוק" ו "אדנוקלסניקי" לתקופה של 12 חודשים, 4 שעות ביום, בעלות של 11,000 ₪; 180 שעות טלמרקטינג , 4 שעות ביום, בעלות של 4,860 ₪. השתתפות והצגת העסק ב-2 ירידי מכירות.

בתמורה לשירותים אלה, מסרה התובעת 8 לנתבע 12 שיקים על סך של 1,321 ₪ כל אחד, מתוכם נפרעו 9 שיקים.
80. יצוין כי במועד חתימת הזמנת העבודה, נחתם מסמך נוסף בשפה הרוסית (נספח יב'2 לתצהיר התובעת 8) ו תרגומי שני המסמכים לא הוצגו, אולם על תוכן השירותים הסכימו הצדדים (עמ' 109 לפרוטו', ש' 4) . עוד יצוין, כי תחילה הזמינה התובעת 8 גם שירותי בניית אתר בעלות של 5,500 ₪ וסכום זה הושב לה.

טענות התובעת 8:
81. לטענת התובעת 8 בתצהירה, נפגשה עם נציג הנתבע מיכאל ארמן, אשר הציג בפניה מצ ג לפיו ההתקשרות עם חברת 'אימפולס' תביא להגדלה משמעותית במספר הלקוחות של הקונדיטוריה ולעליה דרמטית במחזור הכספי. ארמן לחץ עליה לחתום על מסמך ההזמנה , ולהתחייבויות בהזמנה הכתובה התלוותה גם התחייבות להעברת דו"ח אקסל של פרטי לקוחות מעוניינים.
לגרסתה, הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו ו בניגוד למצגיו, הכנסות העסק לא גדלו ולא היתה עליה משמעותית במספר הלקוחות כתוצאה מההתקשרות (ס' 8 לתצהיר). תשובות נציג הנתבע והנתבע עצמו לפניותיה, היו שהיא אינה יודעת לעבוד ועם הזמן הנתבע איבד את הסבלנות כלפיה.
בעקבות כך, דרשה התובעת 8 מהנתבע להפסיק את השירות, לבטל את העסקה ולהשיב לה את התמורה ששילמה ואף הודיעה על כך במכתבה מיום 18.10.15. בהמשך נתנה הוראה לביטול השיקים שטרם נפרעו ודרשה מהנתבע שלא להפקידם . חרף האמור, הנתבע המשיך לפרסם את העסק באופן רשלני ברשתות החברתיות תו ך גרימת נזק תדמיתי וכלכלי (ס' 17-22 לתצהיר התובעת 8).

82. לאור האמור, עותרת התובעת להשבת הסך של 11,889 ₪ בגין 9 שיקים שנפרעו , לאסור גביית השיקים הנוספים שבידי הנתבע והשבתם לידיה, חיוב הנתבע בתשלום הסך של 1,321 ₪ לפיצוי בגין נזק שנגרם לה בשל הימנעות ו מלהנפיק חשבוניות מס כדין, פיצוי בסך 3,500 ₪ בגין עוגמת נפש ואובדן זמן ועלות ביטול שיקים בסך של 53 ₪.

לתצהירה צירפה התובעת 8, את הזמנת העבודה מיום 13.1.15 והמסמך הנוסף ברוסית מאותו מועד; מכתבה מיום 18.10.15 בדבר הפסקת ההתקשרות ; רשימת טלפונים ושמות ברוסית; תכתובת מייל ברוסית ; מסמך שעניינו חסימת פרופיל המשתמש בשל שימוש ב"דוא"ל זבל"; ופרסום מתוך עמוד הרשת החברתית.

טענות הנתבע:
83. הנתבע טוען כי ההתקשרות עם התובעת 8 נעשתה מרצונה הטוב והחופשי, לאחר שכל שאלותיה נענו בסבלנות והיקף העבודה ותוכנה פורטו בפניה והוסברו לה. מטרת ההתקשרות הינה פרסום וחשיפה, ולא הובטחה לה הגדלה בהכנסות העסק ובמאגר הלקוחות וכל שהתחייב לגביו ביצע על הצד הטוב ביותר, עד שהתובעת 8 בחרה לבטל את ההסכם (ס' 108 לתצהיר הנתבע).
בניגוד לאמור בתצהירו (ס' 108), העיד הנתבע כי לא נכח במעמד חתימת ההזמנה ו מיכאל, הנציג מטעמו שנכח, לא זומן לעדות . הנתבע אישר שאינו יודע מה נאמר במעמד החתימה, אולם טען שמלוא ההתחייבויות מצאו ביטוין בהזמנה (פרוטוקול הדיון מיום 19.9.19 , עמ' 174 ש' 21- 36). הנתבע העיד כי הוא אחראי על העובדים שלו ויודע בדיוק ובאופן אישי מה ביצע עבור כל אחד מהלקוחות (עמ' 177 ש' 20-24).

84. יאמר, כי מעדות התובעת עצמה, לא התרשמתי כי הופעל עליה לחץ במעמד ההתקשרות. התובעת העידה כי היא וביתה נפגשו בקונדיטוריה עם הנציג מיכאל ארמן וכי היא חתמה על הזמנת השירותים מרצונה הטוב והחופשי (עמ' 109 ש' 21). לדבריה חשה לחץ בשל הצגת הדברים על ידי הנציג, אשר ידע כי העסק שלה לא במצב טוב וגרם לה להרגיש שהפרסום יציל אותה וכן בהעמדת לוח זמנים צפוף לחתימה. יחד עם זאת העידה כי מאוחר יותר ניתנה לה האפשרות לעשות שינויים בהזמנה ולבטל את שירותי בניית האת ר ו"לא כוון אליה אקדח" (עמ' 109 ש' 24-28).

85. בחינת הפעולות שעשה הנתבע ועמידתו בהתחייבויות הכתובות בהזמנה, לשם קביעת מידת השתדלותו להשגת התוצאה של חשיפת העסק, פרסומו וכן הגדלת מספר הלקוחות וההכנסות, מלמדת כי הנתבע קיים רק חלק מחיוביו, ולא נקט בכל האמצעים לגביהם התחייב בכתב, לשם השגת התוצאה.

טלמרקטינג:
86. התובעת 8 טוענת כי הנתבע הפר התחייב ותו למתן שירותי טלמרקטינג בהיקף של 180 שעות. בשיחות שקיימה עם לקוחות מעוניינים על פי רשימה שנמסרה לה, מסרו אלה שאינם מעוניינים במוצריה ודרשו ממנה להפסיק להטרידם. חלק גדול מהנתונים לא היה מדויק. חלק מהלקוחות שהגיעו לעסק טענו כי הובטחו עוגות, מתוקים וכיוצ"ב, בחינם, והתובעת 8 לא ידעה על כך ולא נתנה לכך הסכמתה. בעדותה הוסיפה כי לעסק הגיעו קשישים שטענו שהובטח להם טלפונית שיקבלו מוצרים ולאחר ש הסבירה להם שהיא מוכנה לתת להם מתנות אם י רכשו ממנה מוצרים, התברר שהרכישה לא הייתה רלוונטית עבורם כי מוצרי העסק מכילים סוכר ( עמ' 110 ש' 2-6).
התובעת 8 העידה כי כחודשיים וחצי ממועד החתימה על טופס ההזמנה, הגיעו לבית העסק בין 5-6 לקוחות לשם רכישת מוצרים (עמ' 110, ש' 1) .
בחקירתה הנגדית חזרה התובעת 8 על הדברים והוסיפה , לאחר שהופנתה לנספח ב' לראיות הנתבע (עמ 49), כי בנתה יחד עם הנתבע תסריט שיחה (עמ' 113 ש' 21-23).

87. הנתבע העיד כי קיים התחייבותו לספק לתובעת 180 שעות טלמרקטינג בתקופה שבין ינואר לאוגוסט 2015 ו הדגיש כי אינו מחויב לספק לה 'לידים' אלא רק לבצע טלפונים , והדבר אכן בוצע (עמ' 178, ש' 19-28 ). לתצהירו צירף הנתבע רשימות 'לידים' המתפרשות על פני מספר חודשים, החל מ-22.1.15.

באשר לחלוקת העוגות שהובטחה למי שיגיע לקונדיטוריה, העיד הנתבע שבמסגרת אירוע שביצע בבית אבות חילק פליירים והבטיח כי מי שיגיע לחנות יקבל עוגייה קטנה או עוגה, ויתכן ש לקוחות שהגיעו ביקשו זאת, אולם זה חלק מהפרסום (פרוטוקול הדיון מיום 19.9.19 עמ' 174-175).

רשתות החברתיות:
88. התובעת 8 הצהירה כי ערב ההתקשרות עם הנתבע היה לה עמוד משתמש פעיל ברשת 'אודנוקלסניקי' אשר הכיל למעלה מ-1500 חברים והנתבע שטען כי הוא אינו מפותח דיו, התחייב לתחזק ולתפעל אותו 4 שעות ביום. בניגוד להתחייבותו לא עשה כמעט דבר לשם כך, ופעולות שכן נעשו, התבצעו באופן רשלני וחובבני, והסבו נזק לעסק (ס' 29-30 לתצהיר התובעת 8).
לטענתה, ביום 14.8.15 חסמה הנהלת הרשת את הדף , בטענה שהועלה תוכ ן 'ספאם' לעמוד , וכי חלק מתכניו פורסמו תוך הפרת זכויות יוצרים ולכן נדרשה להקים עמוד חדש. התובעת 8 הצהירה כי הנתבע כלל לא ידע ע ל כך והדבר נודע לו מפיה . לאחר כשבועיים פתח הנתבע דף חדש שפרטיו לא היו נכונים, התמונה שהוצגה בו לא שיקפה את העסק, לא נכללו בו פרטי יצירת קשר עם העסק, חלק מהתמונות שהוצגו בו נלקחו מהדף הישן וחלקן מרחבי האינטרנט, תוך הפרת זכויות יוצרים. האנשים שהצטרפו אליו היו פיקטיביים ולא הגיעו לעסק (ס' 31-37 לתצהיר התובעת 8 ).

89. בחקירתה חזרה התובעת 8 על הדברים והוסיפה כי כתוצאה מסגירת הדף למשך שבוע, היא איבדה לקוחות ולא יכלה לפרסם את העסק. את דף הפייסבוק לא ראתה כלל וגם הוא התבטל. "נסגר וזהו" (עמ' 110-111; עמ' 115, ש' 17-20).
כשנשאלה התובעת 8 ביחס ל פניות שהופנו לה באתר ובמייל, לכאורה של לקוחות המעוניינים בשירותיה, השיבה כי חלק מהתשובות לפניות אינו שלה וכי הנתבע יכול היה לענות בשמה שכן הסיסמא שלה נתונה בידיו (עמ' 112, ש' 20).

90. הנתבע אישר בעדותו כי התחייב לקדם את הרשתות החברתיות של התובעת 8 , במשך 12 חודשים (עמ' 177 ש' 25-28; עמ' 178 ש' 1) ובתצהירו טען כי הוא אחראי על בניית העמוד ברשת החברתית ו פרסום בו, ואינו אחראי על תחזוקה שוטפת של הדף, כמו הוצאת דואר ספאם (ס' 112 לתצהיר הנתבע). הנתבע לא השיב עניינית לשאלה מדוע גרם פעמיים לסגירת ה 'פייסבוק הרוסי' (עמ' 178, ש' 3) ו הכחיש את טענת התובעת 8 לגבי המייל המפוברק (עמ' 177 ש' 13-19).

הצגת העסק בשני ירידי מכירות
91. התובעת טענה כי בניגוד להתחייבויות הנתבע, העסק לא הוצג ושווק ב-2 ירידי מכירות לגביהם התחייב הנתבע (ס' 38 לתצהיר התובעת 8).
לראשונה טען הנתבע בעדותו כי באירוע שנעשה בבית אבות, ניתנו טיפול י יופי בחינם וניקנו עוגות לבית האבות מהקונדיטוריה של התובעת, תוך שהיא מוצגת כנותנת החסות של האירוע ובכך קיים התחייבותו (עמ' 176, ש' 16-33) . הנתבע לא נתן הסבר להימנעותו מלציין עניין זה בתצהיר ואני סבורה כי לא עלה בידיו להוכיח כי אכן העסק של התובעת 8 שווק והוצג בשני ירידי מכירות.

דיון והכרעה:
92. מכלל הראיות עולה, כי הנתבע הרים את הנטל ל הוכחת ביצוע מקצת מהתחייבויותיו כלפי התובעת 8 .
אף שהנתבע לא צירף מסמך מתורגם של רשימת ה'לידים', אין מחלוקת כי הועברו לתובעת 8 רשימות 'לידים', ועל פי הראיות שהוצגו בפני הדבר נעשה בחודשים ינואר-מרץ ו- יוני-אוגוסט.
כמו כן, על פי עדות התובעת הגיעו לקונדיטוריה מספר לקוחות. אמנם שהיו אלה לקוחות בודד ים, יש בהגעתם כמו גם ברשימת ה'לידים', כדי ללמד על ביצוע שעות טלמרקטינג, אף שהיקפן אינו מדויק. לאור קביעתי לעיל ולפיה התחייבות הנתבע אינה כוללת העברת רשימות 'לידים', אני סבורה כי אין לתת משקל לטענה ולפיה רשימת הלקוחות הפוטנציאלים ב 'לידים', אינה איכותית.
יחד עם זאת עולה, כי מספר הלקוחות שהגיעו לעסק בעקבות פעולות הנתבע, היה מועט מאוד, ומ עדות התובעת 8 שהייתה מהימנה עלי, נלמד כי שיחות הטלמרקטינג 'הולידו' פניות בלתי רלוונטיות של מי שאינו צורך את מוצריה, וזאת על אף שנמסר לנתבע תסריט שיחה ברור, וניתן להסיק לגבי איכותן של השיחות וחריגה מנוסח השיחה המוסכם. ויודגש שוב , הנתבע לא זימן מי מעובדיו שיכול היה להעיד על אופן ביצוע שיחות הטלמרקטינג, כמות, טיב ן ותוכנן.

93. אשר לרשתות החברתיות, לא עלה בידי הנתבע להוכיח שהקים דף פייסבוק, אולם אין מחלוקת כי דף ברשת החברתית הרוסית, הוקם. ביחס לזה האחרון, הרי שפרופיל העסק של התובעת 8 נחסם בה ו אני סבורה כי מקום בו התחייב הנתבע לתת שירותים בנוגע לעמוד העסק של התובעת ברשת , במשך 4 שעות ביום לאורך שנה , לא ניתן לקבל טענתו כי אינו אחראי על תחזוקה שוטפת של הדף . מצופה היה מהתובע, כי לכל הפחות יבחין בחסימת הפרופיל ויפעל לתיקונו בהקדם. כמו כן, העמוד החדש שנפתח ציין פרטים שגויים (כגון תאריך הקמת העסק ותאריך פתיחת העמוד) ולא צוינו בו פרטי התקשרות, כעולה מהנספחים לתצהיר התובעת 8.

94. בשונה מהזמנות העבודה האחרות, מכמתת הזמנת העבודה בעניינה של התובעת 8 את עלות 180 שעות הטלמרקטינג, בסך של 4,860 ₪ ועלות קידום הרשתות החברתיות בסך של 11,000 ₪.
לאור המופרט לעיל, בהתחשב בחלוף 10 חודשים בין מועד ההתקשרות, למועד הודעת התובעת על הפסקתה, אני מוצאת להעריך על דרך האומדנא, תמורת שירותי הטלמרקטינג , בסך של 2,000 ₪ ו תפעול וקידום הרשתות החברתיות, בסך של 2,500 ₪ .
פועל יוצא של האמור - על הנתבע להשיב לתובעת 8 את הסך של 11,360 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון השיקים ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יפצה הנתבע את התובעת 8 בגין עוגמת הנפש, בסך של 1,000 ₪ וישא בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪.
הסכומים הפסוקים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

אשר לטענת התובעת כי נגרם לה נזק בסך 1,321 ₪ בשל אי מסירת חשבוניות כדין, הרי שבעדותה אישרה קבלתן עד לחודש ספטמבר וממילא לא הוכח על ידה מהו הנזק שנגרם לה כתוצאה מכך. לפיכך אין מקום לפסיקת פיצוי בגין רכיב זה.

תובע מס' 10- יעקב מושייב

95. התובע 10 מנהל רפדיה ששמה "חידוש רהיטים" בעיר תל אביב.
ביום 14.5.15 חתם התובע 10 על הזמנה מס' 0558 (נספח יח' לתצהיר התובע 10) ולפיה תמורת תשלום הסך של 13,920 ₪, יספק הנתבע לתובע 10 את השירותים הבאים: רשת חברתית " פייסבוק" ו "אדנוקלסניקי", בין התאריכים 20.5.15-19.4.16; 120 שעות טלמרקטינג ופרסום כתבה אחת.

96. בעקבות התקשרות הצדדים, מסר התובע 10 לנתבע, 12 שיקים על סך של 1,160 ₪ כל אחד , מתוכם נפרע שיק אחד. לטענת התובע 10, לאחר שתלונותיו לנתבע לא נענו, ביטל את ההסכם ביניהם ונתן הוראה לביטול השיקים הדחויים שטרם הגיע מועד פירעונם, כאשר עלות הביטול הייתה 42 ₪ (ס' 11, 18 לתצהיר התובע 10) . שניים מהשיקים הוגשו על ידי הנתבע לביצוע בהוצאה לפועל. אין מחלוקת כי התובע שילם סך נוסף של 1,700 ₪ לצד ג', חב' "חירבאוי" , לה הוסב אחד מהשיקים.

טענות התובע 10:
97. לטענת התובע 10 הגיעו לעסקו שניים מנציגי הנתבע והציגו בפניו מצג ולפיו התקשרות עם חברת אימפולס תביא להגדלת לקוחותיו והכנסות העסק, ולאחר לחץ שהופעל עליו על ידי הנציגים, חתם על טופס ההזמנה בו פורטו התחייבויות הנתבע (ס' 5-7 לתצהיר התובע 10).
בעדותו מסר כי במהלך הפגישה לחצו עליו נציגי הנתבע לחתום על טופס ההזמה ואמרו לו "תחתום, תחתום" (עמ' 136, ש' 9).
לטענתו, הנתבע הפר את התחייבויותיו ובניגוד למצגי השווא, לא נוצרה לו כל תרומה כלכלית או עליה משמעותית במספר הלקוחות.

98. לאור האמור, עותר התובע 10 להשבת הסך של 1,160 ₪ בתוספת עלות ביטול שיקים בסך של 42 ₪, לאסור על הנתבע לגבות את השיקים שנמסרו לו ושטרם נפרעו, להוציאם מידיו או להעבירם לאחר ולהשיבם לידיו. התובע העיד, כי פרט לתשלום הסך 1,160 ₪ לנתבע, שילם סך של 1,700 ₪ לתיק הוצל"פ שנפתח על ידי צד ג' – חב' "חירבאווי" (עמ' 172 ש' 1-6).

לתצהירו צורפו העתק ההזמנה, תכתובות 'ווטצאפ' בשפה הרוסית שלא תורגמו כדין; קבלה מרשות האכיפה והגבייה על סך של 1,703 ₪ א ותם שילם לצד ג' בגין אחד השיקים; ורשימה של לקוחות פוטנציאלים שהועברה לו על ידי נציג הנתבע.

טענות הנתבע:
99. הנתבע הצהיר כי לא הפעיל לחץ על התובע 10 לחתום על ההזמנה והוא חתם עליה מרצונו החופשי לאחר שהוסבר ו לו פרטי העסקה בשפה המובנת לו. לטענתו קיים את התחייבויותיו (ס' 116 לתצהיר הנתבע) .

מעדותו עלה כי לא נכח במעמד ההזמנה ואליסה, הנציגה שהחתימה את התובע 10 לא זומנה לעדות , מבלי שניתן הסבר מניח את הדעת לכך (161 ש' 18-30; עמ' 162 ש' 1-5).

100. בחינת ראיות הצדדים ועדויותיהם ביחס לפעולות שעשה הנתבע לקיום ההתחייבויות הכתובות בהזמנה, לשם קביעת מידת השתדלותו להשגת התוצאה של חשיפת העסק, פרסומו וכן הגדלת מספר הלקוחות וההכנסות, מלמדת כי הנתבע קיים מקצת מחיוביו, ולא נקט בכל האמצעים לגביהם התחייב , לשם השגת התוצאה.

טלמרקטינג:
101. התובע 10 הצהיר כי קיבל מנציגי הנתבע שמות ופרטים של אנשים שמעוניינים בעבודות ריפוד, ולאחר שפנה לכ-30 מתוכם, התברר לו כי רובם ככולם לא היו מעוניינים בשירותי ו ולא הבינו כלל על מה מדובר ו רק אחד היה מעוניין בעבודת ריפוד קטנה שלא הייתה קשורה לנתבע (ס' 14 א-ב לתצהיר התובע 10). משנוכח כי הנתונים שנמסרו לו היו שקריים, הודיע על ביטול ההתקשרות בהודעת 'ווטצאפ' שנשלחה לנציגת הנתבע אליסיה.
התובע העיד כ י ה תחיל לקבל שירותי טלמרקטינג שלא התאימו, ולכן לאחר 7 ימים ביקש לבטלם. חרף בקשתו, המשיך הנתבע לספק 'לידים' אליהם כבר לא התקשר, והודיע לנציגה על כוונתו לבטל את השיקים (עמ' 135, ש' 17-28; עמ' 136, ש' 15). התובע 10 הוסיף כי אין זה הגיוני שבוצעו מלוא 120 שעות הטלמרקטינג בשלושה שבועות וכי לא ראה את התנאי ולפיו במקרה של ביטול עליו לשלם 50%. לטענתו ניסה להתקשר לנתבע אולם מספר הטלפון היה שגוי ולכן התכתב עם הנציגה עימה נקשרה העסקה (עמ' 137 ש' 1-8).

102. הנתבע טוען מנגד, כי התובע 10 קיבל רשימה של 97 'לידים' שהם תוצאה של שירות הטלמרקטינג שסיפק לו , והמשך השווק היה תלוי רק בתובע 10 (ס' 117 לתצהיר הנתבע). הנתבע העיד ש"דווקא בשבילו הרבה. הפרוייקט עבד טוב מאוד".
לשאלת בית המשפט האם מהראיות שהגיש, יכול הנתבע להראות שביצע את מה שהתחייב, השיב הנ תבע – "הוא קיבל 120 שעות. מקריא מהפלאפון שלי" (עמ ' 162, ש' 8).
בין ראיותיו צירף הנתבע תרגום של 3 טבלאות המונות פרטיהם של כ-100 אנשים ו כן מייל שנשלח לכאורה לתובע 10 בו נכתב "אלינה", טלפון, "מעוניינת בהחלפת ריפוד" (נספח ב' לכרך הראיות המתורגם) .
הנתבע הפנה למייל ששלחה העובדת דרינה לתובע 10 (נספח ב' בכרך המוצגים המתורגם) וביקש לראות בו ראיה למתן שירותים לתובע 10. תחת הכותרת "יעקב מושייב דו"ח", נכתב - "קמפיין מ-17.05.15, טלמרקטינג 120 שעות, סה"כ 120 שעות, התחלה: 18.05.15, סיום 28.06.15".
העובדת דרינה לא הובאה לעדות, לטענת הנתבע "כי היא עובדת בקישינב" (עמ' 162 ש' 30-31).

103. הנתבע טען כי מי שביצע את השיחות עבור התובע 10 היא יאנה הנמצאת בקישינייב והיא זו שגם בדקה אות ן, וכי יש לראות ברישום ליד כל פרטי לקוח, הוכחה לכך שהיא באמת התקשרה לאותם אנשים ודיברה איתם. לדבריו, אפשר להרי ם טלפון ולשאול אם דיברו איתם. כשנשאל כיצד ניתן לראות זאת ברשימות שהגיש, השיב הנתבע כי בתרגום חתכו את מה שדיברו, אבל במסמכים המקוריים המופיעים ברוסית , כתוב. (עמ' 164 ש' 4-17 ; עמ' 166). מסמכים מלאים לא הוגשו, ויאנה שעל פניו ערכה את המסמכים, לא הובאה לעדות.
בתשובה לשאלה איך ניתן לדעת שרשימת ה'לידים' לא הועתקה מתוך מאגר נתונים המצוי בידי ו, השיב הנתבע כי ברשימת ה 'לידים' מופיעים פרטים יחודיים ללקוחות הנתבע, שלא מופיעים במקומות אחרים. בהפנותו לדו"ח אקסל שלא הוגש, טען הנתבע כי סיפק 120 שעות טלמרקטינג בין התאריכים 17.5 ועד 28.6 בהם ניתנו בממוצע כ-6 שעות טלמרקטינג ביום. לדבריו הדו"ח מצוי בידיו ו"אני יכול לשלוח אותו לבית המשפט" כשנשאל מדוע לא צירף אותו, השיב הנתבע "זה דו"ח אלקטרוני. אתה מחפש לתפוס אותי בדברים שאני לא עורך דין" (עמ' 1 69 ש' 6-11).

רשתות חברתיות:
104. התובע 10 הצהיר כי בניגוד להתחייבות לא נבנו עבורו עמודים ברשתות החברתיות ולא פורסמה כתבה כלשהי בנוגע לעסקו (ס' 14 ה-ו לתצהיר התובע 10; עמ' 136 ש' 17-18; עמ' 138 ש' 4-5).

למעט הכחשה כללית, הנתבע אינו מוסר גרסה מפורטת בכתב הגנתו ובתצהירו ביחס למתן שירותים הקשורים לרשתות החברתיות , ולמעשה גרסתו המפורטת נמסרת לראשונה בעדותו , במהלכה הוא מפנה לתרגום, שלדבריו הינו תרגום דף פייסבוק שכותרתו "יעקוב רהיטים" (נספח ב' לכרך המתורגם). יצוין כי לא מצאתי שמסמך המקור הוגש ולא ניתן להתרשם האם באמת מדובר בדף פייסבוק .
טענות הנתבע כי יצר לתובע 10 עמוד ב'אונדוקלסניקי' וכי סיפק לו שירותים בפייסבוק , נטענו בעלמא ולא הוכחו (עמ' 169 ש' 22-23; 4-5 ).

105. אשר לפרסום כתבה – הנתבע טען כי אולי עשה כתבה אבל הוא מוכן לוותר על עלות הכתבה בסך 300 ₪ (עמ' 169 ש' 16-17).

דיון והכרעה:
106. מעדות התובע 10 ומ תצהירו, עולה כי הוסברו לו תנאי העסקה וכי למעט האמירה "תחתום תחתום" לא הוכח כי הופעל עליו לחץ בלתי הוגן. כמו כן, בחינת טענות הצדדים, עדויותיהם וראיותיהם, מלמדת כי ממועד ביצוע ההזמנה ביום 14.5.15 ועד למועד ביטולה על ידי התובע 10 ביום 15.6.20, כעולה מהודעות ה"ווטצאפ" שצירף, ביצע הנתבע מקצת מהתחייבויותיו, כמפורט להלן.
הנתבע סיפק לתובע לכל הפחות כ- 30 'לידים' אשר יש בהם כדי להעיד על ביצוע שעות טלמרקטינג. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי הנתבע עצמו לא עסק בקיום התחייבויותיו, לא שוחח עם התובע 10 ולא עמד איתו בקשר ועל אף שהיה ביכולתו להוכיח באמצעות ראיות נוספות, ועדים מטעמו - אליסיה, דרינה, יאנה ועובדים נוספים - כמה שעות טלמרקטינג סופקו, מה היה תסריט השיחה ומי הם הלקוחות אליהם פנה, לא עשה כן.
נתתי אמון בדברי התובע 10, ביחס לאיכותן של רשימות ה 'לידים', אשר הניבה חוסר הבנה של ה'לקוח הפוטנציאלי' בנוגע לפניה אליו, ודח יית שירותיו.

107. כמו כן, מעדות התובע 10 הנתמכת בהתכתבויות ה"ווטצאפ" עם נציגת הנתבע, שלא הוכחשו (נספח יח'2 לראיות התובע 10), עולה כי התובע 10 ביקש לבטל את ההתקשרות לכל המאוחר חודש לאחר חתימת ההזמנה, וזאת בשל אי שביעות רצון מהשירותים. התובע כותב לנציגה כי 'הפרסום לא עובד', 'הכל שקר'. יצוין כי הנתבע לא הכחיש ההתכתבויות, והמסקנה בדבר ביטול, בשל טיבם ואיכותם שירותי הנתבע עולה גם מתרגום ההתכתבות על ידי הנתבע עצמו בסעיף 118 לתצהירו.
לפיכך אין מקום לחייב את התובע 10 בדמי ביטול בשיעור של 50% משווי העסקה וזאת אף מבלי לבחון שאלת היות התניה המצוינת בהסכם, משום תניה מקפחת בחוזה אחיד.

108. אף ביחס לרשתות החברתיות לא הוכח כי הנתבע ביצע פעולה הקשורה אליהן, בקשר עם עסקו של התובע 10 . לא הוכח אף כי פרסם מאמר כפי שהתחייב.

בסיכומיו מציע הנתבע להשיב לתובע 10 שקים בגין העבודה שלא הספיק לעשות עד למועד ביטול ההתקשרות (סעיף 103 לסיכומים).

109. לאור המופרט לעיל, אני מוצאת לקבל את תביעת התובע 10 ברובה ול העריך על דרך האומדנא תמורת מקצת שירותי הטלמרקטינג שסופקו לו עד למועד ביטול ההתקשרות , בסך של 1,160 ₪. פועל יוצא של האמור - על הנתבע להשיב לתובע 10 את הסך של 1,703 ₪ ששילם לצד ג' בתיק ההוצל"פ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון השיק ו עד התשלום המלא בפועל. תיק הוצל"פ 506285-02-16 שפתח הנתבע לגביית שני שיקים – יסגר. כמו כן, נאסר על הנתבע לגבות את השיקים שנמסרו לו ושטרם נפרעו, להוציאם מידיו או להעבירם לאחר ועליו להשיבם לתובע 10. בנוסף, יפצה הנתבע את התובע 10 בגין עוגמת הנפש, בסך של 1,000 ₪ וישא בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪.
הסכומים הפסוקים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

תובע מס' 12- נתי אנטולי זיקייב

110. התובע מס' 12, מורה לפיתוח קול באולפן הקלטות וזמר המופיע באירועים שונים תחת שם הבמה "נתי גייל". ביום 11.1.15 חתם הנתבע 12 על הזמנה מס' 0974 (נספח כא' לתצהיר התובע מס' 12), ולפיה, תמורת תשלום הסך של 18,000 ₪, יספק לו הנתבע את השירותים הבאים:
בניית ואחזקת אתר בין התאריכים 11.1.15- 11.1.16 , תוך שצוין כי "אתר קיים תוספת רוסית שפה+קידום"; רשתות חברתיות פייסבוק ואדנוקלסניקי לתקופה שמיום 11.1.15 ועד 11.1.16 ; 180 שעות טלמרקטינג, 4 שעות ביום; תחת שירותים נוספים והערות נכתב – "כתבה קיימת צריך לפרסם באתר + בלוג" וכן, "אנו מתחייבים להביא לנטי 4 אנשים תוך 45 ימים ".

בעקבות התקשרות הצדדים, שילם התובע 12 לנתבע את הסך של 18,000 ₪ ב-12 תשלומים.

111. טענות התובע 12:
לטענת התובע 12, בפגישה בה נכחו נציג הנתבע, רומן ואחיו של הנתבע, בוריס פולשיקוב, יצרו בפניו השניים מצג לפיו ההתקשרות עם חברת אימפולס תביא להגדלה משמעותית במספר ההזמנות של ההופעות ובמספר התלמידים המעוניינים בשיעורי פיתוח קול. הכנסות העסק יוגדלו משמעותית ויכסו את העלות הכרוכה בהתקשרות. לטענתו, במעמד ביצוע ההזמנה התחייבו נציגי הנתבע להמציא לו דו"ח של פרטי הלקוחות אשר מבקשים להתקשר עמו בעסקה והשניים לחצו עליו לחתום על הזמנה (ס' 5-6 לתצהיר התובע 12 ).

עוד טוען התובע 12 , כי הנתבע הפר את התחייבויותיו ופניות אליו לא נענו או שהושבו בהבטחה לתיקון , אולם בפועל לא נעשה דבר והאחריות לכשלון הועברה לפתחו של ו, בטענה שאינו יודע למכור. במהלך חודש מרץ 2015, נפגשו התובע 12 וחברתו אולגה, עם הנתב ע ו רעייתו, והביע חוסר שביעות רצון מהשירות וביקש לבטל את ההסכם לאלתר. לדבריו, הנתבע דחה את הודעת הביטול, הטעה אותו ואמר שעל פי טופס ההזמנה אין אפשרות לבטל בשום מצב ואופן.
לתצהירו צירף התובע 12 העתק מההזמנה ו רשימה בת 2 עמודים בה מופיעים מספרי טלפון, תאריכים וכיתוב ברוסית.
לאור האמור, עותר התובע 12 להשבת הסך של 18,000 ₪ ולפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 3,500 ₪.

טענות הנתבע:
112. לטענת הנתבע לא הובטח לתובע 12 כי עסקו יקבל חשיפה ופרסום או שמאגר הלקוחות והכנסותיו יגדלו.
התובע 12 חתם על ההזמנה מרצונו החופשי לאחר שהוסברה לו ההצעה והנתבע או נציגיו לא לחצו עליו.

כפי שהוסבר לתובע 12 במעמד החתימה ו גם לאחר שהתלונן בפני הנתבע, כי עם העברת ה 'לידים', מסתיימת עבודת הנתבע והמשך התשואה שיניב העסק תלוי בנתבע ובעסקו . מעולם לא נאמר לתובע 12 שאין אפשרות לבטל את העסקה, כך לטענת הנתבע.
הנתבע הכחיש טענות התובע כי לא קיים התחייבויותיו.

113. נתתי אמון בדברי התובע 12 בכל הקשור לדברים שהוחלפו בינו לבין נציגי הנתבע, עובר לחתימת ההזמנה, ובשעה שהנתבע נמנע מלהביא את רומן ובוריס שנכחו בפגישות עם התובע ויכלו להעיד בנוגע למצגים שהוצגו לתובע ולהתחייבויות כלפיו, אני מוצאת כי יש לקבל טענותיו ביחס להתחייבויות הנתבע והבטחות נציגיו.

יחד עם זאת, מדברי התובע 12 בעדותו, לא התרשמתי כי הופעל עליו לחץ עובר לחתימ ה על הזמנת הש ירותים. התובע העיד ש"יש לי נטיה להאמין לאנשים. דיברו איתי יפה. הזמינו אותי לשיחה. הסבירו לי יפה... " ... "ישבו והסבירו לי וכאילו מהפנטים אותך. לא הכריחו אותי עם אקדח אבל הרגשתי שכן, כן, אמרתי אני מאמין להם ... מסרתי את השיקים מרצוני החופשי" (עמ' 126 ש' 6-9).
מהדברים עולה, כי הפגישה עובר לחתימה, התנהלה בנועם ואף אם נעשה נסיון לשכנע את התובע 12 להתקשר עם הנתבע בהסכם, הרי שזה לא היה תוך כפיה, או לחץ בלתי לגיטמי.

114. בחינת ראיות הצדדים ועדויותיהם בנוגע לפעולות שעשה הנתבע לקיום ההתחייבויות הכתובות כלפי התובע 12, לשם קביעת מידת השתדלותו להשגת התוצאה של חשיפת העסק, פרסומו וכן הגדלת מספר הלקוחות וההכנסות, מלמדת כי הנתבע קיים רק חלק מחיוביו, ולא נקט בכל האמצעים לגביהם התחייב , לשם השגת התוצאה.

טלמרקטינג:
115. לטענת התובע 12, הנתבע הפר התחייבותו לביצוע 180 שעות טלמרקטינג. השיחות בוצעו על ידי נציגות הפועלות ממולדובה, דוברות השפה הרוסי ת, שאינן מכירות את המנטליות הישראלית תוך ניסיון לקדם שירותים שהן לא בקיאות בהם. הטלמרקטינג היה חסר תועלת ולא מתאים לאופי העסק.
לתצהירו צירף התובע 12 את דו"ח ה'לידים', שנמסר לו בשפה הרוסית ולטענתו הדו"ח שיקרי. משיחות שקיים עם אנשים שהופיעו בו , התברר שמרביתם כלל לא שמעו על יו ולא היו מעוניינים בשירותיו וביקשו שלא להטרידם . התובע 12 הצהיר שבמשך שנה לא הגיע לעסקו אף לקוח שהיה מעוניין להתקשר איתו, כתוצאה מפעולות הנתבע (ס' 15 א-ד לתצהיר ).

116. התובע העיד כי קיבל כ-30 'לידים' במייל וה עבירם לטיפולה של אולגה, חברתו הטובה שסייעה לו בעסק. לחלק מה'לידים' הוא התקשר בעצמו ולאנשים "לא היה מושג מה אני ר וצה מהם. חלק אמרו שהם לא רוצים" ומאחר ולא רצה להציק אנשים, לא התקשר לכולם (עמ' 127 ש' 22-28).

117. הנתבע טען מנגד כי סיפק לתובע טלמרקטינג בהיקף של 180 שעות (4 שעות ליום) והדגיש שוב כי אינו חייב לספק 'לידים'. לשאלת בית המשפט מה מבין ראיותיו מוכיח כי סיפק 180 שעות, השיב "לא קיים פורמט להוכחה שסיפקתי לו 180 שעות" וכיום כבר אין ברשותו דו"ח שמציין כמה שעות סופקו ובאילו ימים (פרוטוקול דיון מיום 19.9.19, עמ' 179 ש' 30-41; עמ' 180 ש' 1-2, ש' 20-21). לדבריו הוא יכול להביא אדם מהחברה שעבד איתה בטלמרקטינג ו זה יכול ל העיד ולספר כיצד המערכת עובדת (עמ' 180, ש' 10).
חרף האמור, לא הובא כל עד ולא הוצגה כל ראיה בעניין שירות הטלמרקטינג, למעט רשימת ה'לידים' אותה צירף התובע 12 עצמו.

אתר אינטרנט:
118. לטענת התובע 12, ערב ההתקשרות עם הנתבע היה לו אתר אינטרנט שהופעל על ידו ו הנתבע התחייב להקים אתר חדש בשפה הרוסית, מפותח ומקצועי, שי ציג וישווק את העסק בצורה אטרקטיבית. חרף התחייבות הנתבע, רק כעבור חצי שנה הוקם אתר חדש שלא קודם על ידי הנתבע ולא ס יפק כל אינדיקציה לגבי התנועה שנוצרה כתוצאה מבנייתו (ס' 15 ה-ז לתצהיר התובע 12).
בעדותו טען כי אינו זוכר אם הוקם אתר (עמ' 127, ש' 1). ואח"כ טען כי "היה איזה אתר. לא זוכר איזה אתר. כשנכנסתי אליו ראיתי שאני לא מבסוט מאתר ובינינו פשוט הרמתי ידיים" (עמ' 127, ש' 16).

הנתבע העיד כי התחייב לבנות ולתחזק לתובע 12 אתר (עמ' 180 ש' 26-29) ו קשר בעדותו את חשבונית מס 119560 על סך של 69.90, שניתנה בגין רישום דומיין, עליה נכתב "קוד מוצר- )"nayigale.co.ilנספח יב' לכרך המתורגם) לתובע מס' 12 (עמ' 156 ש' 11-12). לשאלת ב"כ התובע 12 השיב בנוגע ל הקמת אתר ותחזוקתו – "הורדתי לו, התחייבתי, כפתור אחד ואני מראה" – אולם לא הציג ולא הראה מאומה.

רשתות חברתיות:
119 התובע 12 טען כי עמודי הרשתות החברתיות שהקים הנתבע, נבנו באופן רשלני וברמה נמוכה מאוד והסבו נזק תדמיתי לעסקו , שכן ניסוח הדברים נעשה בצורה עילגת, במשלב לשוני נמוך , תוך שגיאות בשפה וללא הגהה. לחלק גדול מהתמונות שפורסמו צורפה גרפיקה ברמה נמוכה, החברים הבודדים שהצטרפו לעמודים לא היו רלוונטים לשירותיו וחלקם כבר היו חבר ים בעמוד של התובע 12 קודם לכן. לטענתו, משהבין שעמודי הרשתות החברתיות מסבים לו נזק, תיקן אותם בעצמו (ס' 15 ח לתצהיר התובע 12).
בעדותו חזר התובע על הדברים והוסיף כי הוא והעוזרת שלו, אולגה, נאלצו לפנות כל הזמן בדרישות לתיקון הטעויות, עד שאולגה קיבלה סיסמא לשם תיקון. אולגה לא זומנה למתן עדות ו התובע לא צירף דוגמאות מהאתר או מהרשתות החברתיות התומכות בטענותיו בעניין הסגנון וטיב הפרסומים, או ראיה אחרת המלמדת על כך (עמ' 127 ש' 19-20).
שירותים נוספים:
120 לטענת התובע, הנתבע לא סיפק לו 4 לקוחות תוך 45 ימים , ולא פרסם כתבה על העסק כפי שהתחייב בהזמנה (ס' 15 –ט'-י' לתצהיר התובע 12).
בעדותו אישר התובע 12 כי אדם בשם אנדרי, חברו של הנתבע, הזמין את שירותיו לחתונתו והוא אינו זוכר אם הגיעו אליו הזמנות לחתונות נוספות באמצעות הנתבע (עמ' 127, ש' 2-14).

הנתבע העיד כי התובע 12 היה שותף של אחותו בבית ספר למוסיקה וכי הוא נתן להם כסף לפתוח אותו. לדבריו סיפק לתובע 12 יותר מ-4 אירועים ב-45 ימים כפי שהתחייב, וכי בפועל סיפק לו כ-40-50 אירועים (עמ' 179 ש' 1-22). על אף שטען כי "הכל מצולם", הנתבע לא הציג ראיות בעניין זה ולדבריו "בפעם הבאה בסיכומים אני אביא אותם... בסיכומים אני אגיש".

כמו כן הודה בעדותו כי התחייב לפרסם כתבה (עמ' 180 ש' 26-29), אולם גם בעניין זה לא הוצגה כל ראיה.

דיון והכרעה:
121. ביחס לשעות הטלמרקטניג, לא נסתרה טענת התובע כי לא סופקו לו 180 שעות והנתבע לא הציג ולו ראיה אחת בנוגע לשירות זה בכל הקשור לתובע 12. על ביצוע טלמרקטינג ניתן ללמוד מרשימת ה 'לידים' שהגיש התובע 12 עצמו , אולם אין בה כדי להצביע על כמותם ואיכות ם.

אשר להקמת אתר אינטרנט ודף פייסבוק, אין מחלוקת כי אלו הוקמו והתובע 12 אישר זאת. הנתבע אף צירף חשבונית המלמדת על תשלום בגין "דומיין" – (שם ברשת האינטרנט ). יחד עם זאת לא ניתן ללמוד על קידום האתר ודף הפייסבוק ותחזוקתם. מנגד, לא הוגשו ראיות היכולות לתמוך בטענות התובע בדבר חוסר המקצועיות שבבניית האתר והפייסבוק או על רמתם של הפרסומים. התובע 12 לא צירף תמונות היכולות ללמד על טיבה של הגרפיקה שלטענתו הייתה ברמה נמוכה, או דוגמאות לניסוח עילג. אולגה, חברתו של התובע 12 אשר סייעה לו בתיקון הטעויות בפרסומים ברשתות החברתיות, לא זומנה לעדות ו התובע 12 לא צירף דוגמאות מהאתר או מהרשתות החברתיות התומכות בטענותיו בעניין הסגנון וטיב הפרסומים.

כמו כן, מבין ארבעת האירועים שהבטיח הנתבע להעביר לתובע 12 , הוכח כי הועבר אירוע אחד. לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי העביר אירועים נוספים או כי פירסם כתבה הקשורה לעסקו של התובע 12 , כפי שהתחייב.

122. לאור המופרט לעיל, אני מוצאת לקבל את תביעת התובע 12 בחלקה ולהעריך על דרך ה אומדנא, תמורת חלק מהשירותים שסופקו לו, בסך של 6,000 ₪. פועל יוצא של האמור - על הנתבע להשיב לתובע 12 את הסך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון השיקים ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, יפצה הנתבע את התובע 12 בגין עוגמת הנפש, בסך של 1,000 ₪ וישא בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל 2,500 ₪.
הסכומים הפסוקים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

תובעת מס' 13- אולגה חרבדוט

123. התובעת מס' 13 שימשה בעת הרלוונטית כמורה לתיאטרון בחיפה, וניהלה עסק של אירועים. בעניינה של התובעת 13 לא הוגשה הזמנה כתובה והתחייבויות הנתבע נלמדות מדברי הצדדים וראיותיהם.

טענות התובעת 13 :
124. לטענת התובעת 13 , ביום 16.11.15 נפגשה עם הנתבע בביתה ובמהלך הפגישה הציג בפניה מצג לפיו התקשרות עימו תביא לעליה משמעותית במספר לקוחותיה ותגדיל את הכנסותיה במידה ניכרת. עוד התחייב הנתבע לספק לה שירותי טלמרקטינג בהיקף של 180 שעות, קידום וטיפול עסקי ברשת החברתית "פייסבוק" במשך 4 חודשים, פרסום ברדיו, בטלויזיה ובאמצעי מדיה נוספים. כן התחייב הנתבע להעביר לה דו"ח מפורט ביחס לעבודת השיווק והפרסום שעשה עבורה.
לטענתה לא נחתמה הזמנה כתובה, ומייל ברוסית שצירפה לתצהירה, יש בו כדי ל שקף מקצת ההתחייבויות (ס' 3-6 לתצהיר התובעת 13 ; עמ' 140 ש' 2-3 לפרוטו' ).
בחקירתה הנגדית עומתה התובעת 13 עם מסמך לגביו נטען כי הוא ההסכם בין הצדדים, אולם התובעת 13 הכחישה כי היא חתומה על יו, המסמך לא הוגש ואינו מהווה חלק מהראיות בתיק (עמ' 145 ש' 15-25, עמ' 146 ש' 1).
בתמורה להתחייבויות הנתבע מסרה לו התובעת , 4 שיקים בסך כולל של 8,000 ₪, מתוכם בסופו של יום נפרע שיק אחד בסך 2,000 ₪ ו-3 שיקים בוטלו על ידה.

125. לטענת התובעת 13 , הפר הנתבע את ההתחייבויות כלפיה ולא נוצרה לה כל תרומה כלכלית או עליה משמעותית במספר הלקוחות כתוצאה מההתקשרות עימו (ס' 8 לתצהיר התובעת 13). השירותים שהובטחו לא סופקו, או שסופקו באופן רשלני, לא מקצועי ולא מיומן וג רמו נזק לעסקה. הנתבע גם לא מסר לה פירוט של עבודות הפרסום והשיווק שעשה (ס ' 24, 15 לתצהיר התובעת 13 ; פרוטו' עמ' 146 ש' 3).
ביום 27.11.15, שוחחה התובעת 13 עם הנתבע ודרשה לטענתה , לתקן את הפרת ההתחייבויות, שאם לא כן תראה את העסקה כבטלה. לאחר השיחה נית ק הנתבע עם התובעת 13 כל קשר והתחמק משיחותיה.

בשל הפרת התחייבויות הנתבע, עותרת התובעת 13 להשבת הסך של 2,000 ₪ ששולמו לנתבע ועלות ביטול שיקים בסך של 52 ₪.

126. הנתבע טוען מנגד, כי לא הבטיח לתובעת 13 חשיפה ופרסום של העסק שלה, או גידול במספר לקוחותיו ותשואותיו. לטענתו, הנספח אליו מפנה התובעת (נספח כב' לתצהיר התובעת 13) הודעת דוא"ל ששלח לה, מפרטת את השירות שינתן לה במסגרת ההתקשרות והתשלום עבורו (ס' 129-130 לתצהיר הנתבע).
בעדותו הוסיף הנתבע כי על השירותים שהתחייב ונתן לתובעת 13 ניתן ללמוד מ מייל ששלחה אליו דרינה, עובדת שלו (נספח ב' לכרך המוצגים המתורגם) (פרוטוקול דיון מיום 19.9.19, עמ' 182). באותו מייל, שנשלח ביום 30.3.17 נכתב:
"קמפיין מ-15.11.15 - 4 חודשים פייסבוק; טלמרקטינג 180 שעות; בפייסבוק ניהלנו את העמוד שלה מ-20.11.15 עד 25.12.1; טלמרקטינג: התחלה: 23.11.15 סיום 21.12.15 80 שעות מתוך 180 (מבוטל), מצורפים התסריט והלידים (רשימת לקוחות). 1000 הודעותSMS נשלחו , עשה טלפונים לקישנב" (עמ' 182 ש' 9-18; עמ' 183 ש' 4-5).

127. מכלל הראיות והעדויות, כמו גם תכתובות המייל שהגישו הצדדים (נספח לתצהיר התובעת ונספח ב' לתצהיר הנתבע) עולה, כי התחייבויות הנתבע כללו 180 שעות טלמרקטינג, 10 כתבות בערוץ 'רדמקס' ו"פייסבוק" ל-4 חודשים. בניגוד לשאר התובעים, שבמפגש עימם נכחו נציגי הנתבע, הרי שבעניינה של התובעת 13 נכח הנתבע עצמו. ל מרות שלטענת התובעת ההסכם בעל פה בינה לבין הנתבע, נערך ב נוכחות ביתה וחתנה, התובעת 13 לא זימנה אותם לעדות על מנת לתמוך בגרסתה, משום שאינם בארץ (עמ' 142 ש' 10-13).

אולם, גם ביחס להתחייבויות אלו, לא עלה בידי הנתבע להוכיח, כי מילא אחר כולן.
טלמרקטינג
128. לטענת התובעת 13, הדו"ח שמסר לה הנתבע ואשר שיקף לכאורה את השירות שניתן לה, היה שקרי ולא מהימן. משיחות שקיימה עם האנשים ששמותיהם הופיעו בדו"ח האמור, התברר כי מרביתם לא שמעו כלל על העסק או לא היו מעוניינים בשירותיה (ס' 16-18 לתצהיר התובעת 13). ב יחס לקבלת 'לידים', לא היו תשובות התובעת 13 בחקירתה, עקביות – תחילה העידה כי אכן קיבלה ' לידים' אולם לא את הכמות שהובטחה לה (עמ' 140 ש' 4-8) ובהמשך טענה שלא קיבלה רשימת 'לידים' (עמ' 146 ש' 2-3 , ש' 11).
עוד טענה התובעת 13, כי על אף שהודיעה לנתבע כי היא אינה פנויה בתאריך 31.12.15 למתן שירות בשל התחייבויות קודמות, הפנה אליה לקוחות ש היו מעוניינים בשירותיה דווקא במועד זה (ס' 18 לתצהיר ).

בחקירתה הנגדית הוצגו לתובעת 13 תכתובות לגביהן נטען כי הן מלמדות על אישור קבלת 'לידים'. התובעת 13 השיבה כי מדובר בתכתובות מאוחרות למועד ביטול ההסכם וכי שלחה מספר הודעות לנתבע לצורך ביטול ההסכם, אולם אלו אינן ברשותה, לאחר שהחליפה טלפון (עמ' 148 ש' 8-9).

129. הנתבע העיד כי התובעת 13 קיבלה יותר מ-180 שעות טלמרקטינג ולשאלה כיצד הוא יודע, השיב – " יש לי מערכת שסופרת שעות ט למרקטינג ואני אביא אותה ואת המומחה"... גם דרינה יו דעת, היא שולטת על המערכת (פרוטוקול דיון מיום 19.9.20, עמ' 181, ש' 33-41). בהמשך עדותו טען הנתבע כי סופקו לתובעת 80 שעות טלמרקטינג בין התאריכים 23.11.15-21.12.15, וזאת הוא למד מדווח של דרינה. הנתבע לא הגיש כל ראיה בענין זה, ודרינה, כאמור, לא זומנה לעדות.
לדברי הנתבע, התובעת 13 סגרה עסקאות בעקבות כמה 'לידים' שהועברו אליה (עמ' 183). גם הפעם העיד הנתבע כי לא התחייב לתת לתובעת 13 'לידים' בכלל וכי הדבר הוא בגדר בונוס (עמ' 182-183). לתצהירו צירף הנתבע רשימת 'לידים'.

פייסבוק
130. לטענת התובעת 13 בתצהירה, לא הוקם עבור העסק שלה דף בפייסבוק, והנתבע העלה תמונות לפייסבוק הפרטי של ה שבו היה פרסום שולי ולא מקצועי . האנשים שהצטרפו כחברים לפייסבוק הפרטי שלה היו ברובם פיקטיביים או לא רלוונטיים (ס' 19-21 לתצהיר התובעת 13).
לעומת זאת, בחקירתה הנגדית העידה, כי יתכן והנתבע לא הבטיח לה לפתוח עבור העסק עמוד בפייסבוק אלא לקדם את העמודים הקיימים (141 ש' 5-28, עמ' 142 ש' 1-7). הנתבע ביצע 2 פרסומים בפייסבוק (עמ' 142 ש' 16-24), אולם הם אינם משקפים את הפרסומים שהובטחו לה (עמ' 143 ש' 20-22) ו בניגוד להבטחתו, לא קידם הנתבע את דף הפייסבוק של עסקה. את הסתירה בין האמור בתצהירה לעדותה, הסבירה התובעת 13 – "אולי לא הבנתי אותו נכון" (עמ' 142, ש' 1).

הנתבע אינו מתייחס מפורשות בתצהירו לשירותי קידום דף הפייסבוק של התובעת 13, אולם מכחיש טענתה ומצרף שני צילומים של מאמר וכתבה שלטענתו פורסמו.

פרסום באמצעי מדיה ושירותים נוספים
131. לטענת התובעת 13 העסק שבבעלותה לא פורסם באמצעי מדיה (ס ' 22 לתצהיר ה). גם פרסום פרטיה באמצעות הודעות S.M.S נעשה בשפה הרוסית, בעקבותיו פנו אליה אנשים שטענו כי אינם מבינים את הכתוב וביקשו להפסיק להטרידם (ס' 23 לתצהירה).

132. הנתבע העיד כי פעל לשווק עסקה של התובעת 13 באופן אישי , מפני שהתובעת 13 אינה יודעת עברית, נסע לשדרות, אשדוד ואשקלון כדי לסגור לה עסקאות וניהל משא ומתן עם מסעדות ומוסדות (עמ' 182, ש' 26, 33-35). טענתו כי "סגר" לתובעת אירוע במסעדת "לחיים", לא נטענה בתצהיר ולא נתמכה בראיה כלשהי.

אשר לכתבות ב"רדמקס", טוען הנתבע כי סיפק זאת לתובעת 13 לפני ראש השנה והוא יכול להוציא זאת מהארכיב כי זה נשמר (עמ' 182 ש' 20), אולם לא הוצגה כל ראיה בענין זה.

דיון והכרעה:
133. לא יכולה להיות מחלוקת כי לא סופקו 180 שעות טלמרקטינג לתובעת 13, והנתבע אף אישר זאת בעדותו, עת שהתייחס ל מייל ש שלחה לו דרינה, ולפיו סופקו 80 שעות טלמרקטינג ולא יותר (עמ' 182 ש' 9-18; עמ' 183 ש' 4-5). אולם גם ביחס ל-80 שעות לא הוצגו ראיות ועל מתן מקצת משירותי הטלמרקטינג, ניתן ללמוד מה'לידים' המעטים אותם קיבלה התובעת 13 על פי דבריה, אולם לא הוכח מה היקפ ן של השיחות ותוכנן.

אשר ל"פייסבוק" הרי שזה היה קיים עובר להתקשרות התובעת 13 עם הנתבע ולמעט פרסום שתי תמונות אותן אישרה התובעת 13 , לא הוכח כי הנתבע ביצע פעולות נוספות ביחס לפרסום או קידומו של הדף בכל דרך אחרת.

אף בעניין פרסום כתבות ומתן שירותי פרסום נוספים באמצעי מדיה שונים, לא הציג הנתבע כל ראיה.

134. לאור המופרט לעיל, אני מוצאת לקבל את תביעת התובעת 13 ברובה ולהעריך על דרך ה אומדנא, תמורת חלק מהשירותים שסופקו לה, בסך של 1,000 ₪. פועל יוצא של האמור - על הנתבע להשיב לתובע ת 13 הסך של 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון השיק ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ככל שבידי הנתבע שיקים נוספים שמסרה לו התובעת 13 בגין ההתקשרות נשוא התביעה, נאסר על עליו לגבות את השיקים שנמסרו לו ושטרם נפרעו, להוציאם מידיו או להעבירם לאחר ועליו להשיבם לתובעת 13. בנוסף, יפצה הנתבע את התובעת 13 בגין עוגמת הנפש, בסך של 750 ₪ וישא בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪.
הסכומים הפסוקים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

135. סוף דבר:

תביעות התובעים מתקבלות בחלקן, כמפורט לעיל בעניינו של כל תובע.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את כל התיקים שבכותרת .

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים.