הדפסה

בית משפט השלום באשדוד ת"ט 67043-01-19

לפני
כבוד ה שופט יהודה ליבליין

המבקשת
ע"י ב"כ עו"ד ת' פרסלר

גולדה פריידה אייזין

נגד

המשיב
ע"י ב"כ עו"ד י' פריד
יעקב כהן

החלטה

מבוא
1. במהלך חודש אוגוסט 2018, הגיש מר יעקב כהן (להלן – "המשיב"), לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, 4 המחאות עליהן חתו מה גב' גולדה פריידה אייזין (להלן – "המבקשת").

2. ביום 21.1.2019, הגישה המבקש ת בקשה להרשות לה להתנגד לביצוע ההמחאות, ובצד זאת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת ההתנגדות.

3. על פי החלטת כב' הרשמת אודליה ביטון אוחיון מיום 22.1.2019 הועברה הבקשה להארכת מועד, יחד עם בקשת ההתנגדות לדיון בפני בית משפט זה.

4. המבקשת, בתצהיר שצור ף לבקשה להארכת מועד, ציינה , כי קיבלה לידיה את האזהרה, אך חשבה שמדובר בהליך בעניינו של בנה, מר יוחנן אייזין, שלטענתה, הסתבך בלקיחת הלוואות בסכומי עתק (נטען, כי בדיעבד התברר למבקשת כי בנה עשה שימוש בשיקים על שמה). לטענת המבקשת, רק כאשר ננקטו הליכי הוצאה לפועל והוטלו עיקולים כנגדה, הבינה כי מדובר בהליך שמתנהל נגדה.

עוד ציינה המבקשת, שטענתה המרכזית הינה, כי מדובר בשטרות שנמסרו למשיב, ללא רשותה וללא חתימתה, שככל הנראה זויפה. לפיכך, לטענתה, ישנם סיכויי הגנה גבוהים בהליך דנן, ונוכ ח הנסיבות המפורטות לעיל, מתקיימים ה"טעמים מיוחדים" הדרושים לצ ורך הארכת המועד, כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן- " התקנות").

5. לטענת המשיב, אשר מתנגד לבקשת הארכה, האזהרה נמסרה למבקשת ביום 16.7.2018, לפיכך, בהתחשב בפגרה, היה עליה להגיש את התנגדותה עד ליום 9.10.2018, אך היא הוגשה בפועל רק ביום 21.1.2019.
נטען, כי אין בבקשת המבקשת נימוק ענייני לאיחור הניכר, למעט הטענה כי חשבה שמדובר בהליך של ב נה. לטענתו, מדובר בטענה לקונית, ש אינה מהווה טעם מיוחד, שבשלו יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות.

נטען, כי הגשת ההתנגדות באיחור ניכר של כשלושה וחצי חודשים, מהווה רשלנות של ממש בהתנהלות המבקשת, שאיננה עולה כדי "טעם מיוחד" להארכת מועד. הודגש, כי ככל שמשך האיחור הוא רב יותר, אזי גוברים הטעמים המיוחדים הנדרשים לצורך הארכת המועד.

6. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב נטען, כי אמנם מדובר באיחור לא קטן בהגשת הבקשה, אך האיחור נבע מטעות , ומיד לאחר שנודע למבקשת על קיומו של ההליך כנגדה, הוגשה בקשת ההתנגדות.

נטען עוד בתגובה, כי קיומה של הגנה טובה, יכולה להוות טעם מיוחד להארכת המועד, בפרט לאור מגמת הפסיקה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת שתביעות יתבררו לגופן.

דיון והכרעה
7. סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן - "חוק ההוצאה לפועל") קובע, כי המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, הינו 30 ימים מיום המצאת אזהרה לפי סעיף 7 לחוק (וראו גם תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – "תקנות ההוצאה לפועל")).
היות והמבקשת איננה חולקת, כי קיבלה לידיה את האזהרה ביום 16.7.2018, אזי היה עליה להגיש את בקשת ההתנגדות (בהתחשב בפגרת הקיץ ופגרת סוכות) עד ליום 15.10.2018, אך הבקשה הוגשה כאמור ביום 21.1.2019. מכאן ש אין מחלוקת כי מדובר באיחור של כשלושה וחצי חודשים בהגשת בקשת ההתנגדות.
8. תקנה 128 לתקנות ההוצל"פ, קובעת כי:
"מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע בתקנות סדר הדין".

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת, כי בית-המשפט רשאי להאריך מועד או זמן שנקבע בחיקוק, וזאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

9. ד. בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל - הליכים והלכות" (חלק שלישי, מהדורה שביעית, ספטמבר 2017), בעמ' 1012 כתב בעניין זה:
"המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר נקבע בחיקוק (תקנה 106), ומשום כך תחול על מועד זה תקנה 528 סיפא של תקנות סד"א, לפיה קיים צורך בקיומו של טעם מיוחד להארכת המועדים שנקבעו בחיקוק...נקודת הקישור שבין תקנות 106 ו-528 נקבעה בתקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל. שם נאמר כי בית המשפט רשאי להאריך מועד שבסדר דין בפני בית משפט, לפי הקבוע בתקנות סדר הדין. תקנה 528 סיפא דורשת כזכור טעם מיוחד להארכת המועדים, ולכן יהיה על בית המשפט לבדוק בכל מקרה את קיומו של הטעם המיוחד כתנאי להארכת המועד...".

10. בנוגע להגדרת המונח "טעם מיוחד", שבתקנה 528 לתקנות, קיימת פסיקה מרובה, ולפיה יש לרכך את הדרישה ל"טעם מיוחד" הנדרש. ברע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (21.4.2015) נקבע :

"דרישתו של 'טעם מיוחד' להארכת המועד נובעת מתוקף עקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה...כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות 'טעם מיוחד'...עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו 'טעם מיוחד'. נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ'טעם מיוחד' המצדיק הארכת המועד...לעניין זה יש גם להתחשב בסיכוייו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד... מן הדברים עולה כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותה הציבורית, וסיכוייו של ההליך...".

(ראו גם: רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ (16.8.2012)).

11. הנטייה בפסיקת בתי המשפט, לגבי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, היא להקל בבחינתם של "הטעמים המיוחדים" (ראו א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (סיגא הוצאה לאור בע"מ – מהדורה עשירית), בעמ' 771. בפרט כאשר מדובר בערכאה הדיונית.
בכל הקשור בערכאה הדיונית יש לזכור, כי מדובר בבעל-דין שטרם קיבל את יומו בבית-המשפט, ואת זכויותיו של התובע, לרבות אינטרס ההסתמכות והצפייה שלו, יש לאזן אל מול זכות הגישה לערכאות של הנתבע ת. דחיית בקשת ארכה משמעותה סגירת דלתות בית-המשפט בפני הנתבעת, כך שטענותיה לא תתבררנה לגופן, אף אם בידיה טענות הראויות לבירור.
ובעניין זה למבקשת (הנתבעת) טענה, כי החתימה על השטרות איננה חתימתה, אלא זיוף, וטענה זו ראויה לבירור.

12. בענייננו, לכאורה היה מקום לקיים דיון בשאלת הסיבה להגשת הבקשה באיחור, והאם אכן האיחור נבע בשל טעות בתום לב . עם זאת, המבקשת מציינת כי כלל לא מסרה למשיב את השיקים, אשר נמסרו ללא רשותה וככל הנראה בזיוף חתימתה. לפיכך, גם אם לא ניתן לראות בטענות המבקשת אשר בגינן הוגשה הבקשה באיחור כמצדיקות את האיחור, הרי בשים לב לטענות זיוף השטרות , יש לתת משקל גבוה יותר לטענות ההגנה ולאזן בין האינטרסים של הצדדים (ראה לעניין זה רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה (5.12.2000) ).

13. נוכח האמור לעיל, ו לאור טענת ההגנה של המבקשת הראויה לבירור, אזי חרף האיחור הניכר בהגשת ההתנגדות, מצאתי לנכון להאריך למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות. עם זאת, לנוכח אורך תקופת האיחור, יש מקום לחייב את המבקשת בהוצאות לטובת המשיב, וזאת על אף שמתקבלת בקשתה למתן ארכה.

14. בכל הנוגע להתנגדות עצמה, אני קובע דיון בבקשה ליום 31.10.2019 בשעה 09:30. לדיון יתייצבו המבקשת והמשיב. על בעלי הדין להביא עימם למועד הדיון כל מסמך רלבנטי שהם מבקשים להסתמך עליו. במידה ותינתן רשות להתנגד לשטרות, על בעלי הדין להיערך לקיים ישיבת קדם משפט, מיד עם תום הדיון בבקשה.

15. על מנת לחסוך בזמנם של הצדדים ובהוצאותיהם ועל מנת להביא לייעול ההכרעה במחלוקות, יודיע המשיב, עד ליום 5.5.2019, האם קיימת הסכמה למתן רשות להתנגד לשטר ות, זאת מבלי שהדבר יהווה הודאה או הסכמה לטענות המבקשת או חלקן, ובשים לב להלכה הפסוקה, לפיה די בהגנה בדוחק על מנת להביא לפתיחת שעריו של בית המשפט ולמתן רשות להגן. אי מתן תשובה בעניין זה כמוה כהסכמה למתן רשות להתנגד.

16. ככל שתהיה הסכמה בדבר מתן רשות להתנגד לביצוע שטרות, אזי הדיון שנקבע יהווה קדם משפט, והצדדים יפעלו בהתאם למפורט להלן:
המשיב יגיש כתב תביעה עד ליום 5.6.2019.
המבקשת תגיש כתב הגנה עד ליום 7.7.2019.

17. עד ליום 5.5.2019 יודיעו הצדדים באם נתונה הסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט לכתב יד על מנת שזה יחווה את דעתו, באם החתימה על השטרות שהוגשו לביצוע היא חתימתה של המבקשת.

18. בעלי הדין ישלימו ביניהם ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שידרשו. הליכים אלה יסתיימו בתוך 90 יום מהיום.

19. כל בקשה בעניינים המנויים בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוגש לתיק בית המשפט ובמישרין לצד שכנגד תוך 90 יום מהיום. כל בקשה כאמור תידון בהתאם להוראות תקנה 241 של התקנות, אלא אם כן ניתנה החלטה אחרת. לא תוגש בקשה כאמור במועד, יסתיים שלב ההליכים המקדמיים.

20. הצדדים יקפידו להגיש תגובות לבקשות במסגרת הבקשה הנכונה, ולציין בכותרת התגובה את מספר הבקשה שבגדרה היא נמסרה. תגובה שלא הוגשה בהתאם לאמור תחשב ככזו שלא הוגשה כלל, וביהמ"ש יתעלם ממנה.

21. לאחר השלמת ההליכים המקדמיים יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, כמפורט להלן:
א. המשיב יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד ליום 8.9.2019.
ב. המשיבה תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 22.10.2019.

22. בשל האיחור הניכר בהגשת בקשת הארכה ובקשת ההתנגדות, המבקשת תשלם למשיב שכר טרחת עו"ד והוצאות בסכום כולל של 2,000 ₪, ללא כל קשר לתוצאות ההליך. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בחלוף מועד זה.

המזכירות תודיע לצדדים ותקבע ת.פ ליום 7.5.2019.

ניתנה היום, י"ט אדר ב' תשע"ט, 26 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.

יהודה ליבליין, שופט