בית משפט השלום באשדוד ת"א 3788-12-14

לפני כבוד ה שופט יהודה ליבליין

התובע

בני אנור

נגד

הנתבעים
.1 אנטון קוזין

.2 איגור אנגלוב

.3 פירסט יארד השקעות בע"מ

<#2#>
נוכחים:
התובע ואשת התובע
הנתבעים 1 ו – 2 וב"כ הנתבעים – עו"ד חיים פרנק ועו"ד נורית מנשרוב
המומחה - מר גיל אברמוביץ

פרוטוקול

התובע וב"כ הנתבעים:
שמענו הצעת ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, נבקש הפסקה של מספר דקות על מנת ליתן את תשובתנו.

לאחר הפסקה.

המומחה יוצא מאולם ביהמ"ש

ב"כ הנתבעים:
אנו לא מסכימים להצעת ביהמ"ש, אנו מציעים טווח אחר.

התובע:
אני לא מוכן להצעה הנגדית של הנתבעים.

מר גיל אברמוביץ מעיד לאחר שהוזהר כחוק:
ב"כ הנתבעים:
אני מתנגדת לכל עדות שמיעה.
חקירה נגדית:
ש. עברתי על המסמכים שעמדו בפניך, אני מבינה שמדובר במסמכים משפטיים, כתב הגנה כתב תביעה וכו'?
ת. הסתמכתי ביחוד על האפיון, דברים שאמורים לקרות ואם לא היו באפיון לא התייחסתי, אני לא ראיתי בסיכום של אפיון, אז לא התייחסתי
ש. האם היו בפניך אפיונים טכניים?
ת. מה שמופיע בדף וחצי שהיה בפניי.
ש. הסבר לי מניין הנחת שהמזמין לא אישר אפיונים טכניים מלאים, שנכתבו על ידי המפתח מנין רשמת בחוו"ד זאת?
ת. היינו בפגישה ולא נאמר לי על כך ואתם לא הצגתם בפניי.
ש. האם התובע הציג בפניך בשלב כלשהו אפיונים טכניים מלאים לכל אחת מהאפליקציות?
ת. לא.
ש. ז"א האפיון היה קצר ולא מלא?
ת. נכון.
ש. אם לא הוצגו אפיונים טכניים מלאים מדיע רשמת בפניך שהם לא אישרו את האפיונים שהוא עשה אם בכלל לא עשה?
ת. אפיונים טכניים, מנקודת הנחה שהלקוח שהוא לא מגיע מהעולם הטכנולוגי, בד"כ מקובל שהמפתח או המספק השירות כותב את האפיון הטכני המלא אלא אם הלקוח יצר אפיון כזה באמצעות הצד השלישי וביקש ממנו לעשות זאת. אפיון טכני הוא התנ"ך של המפתח הוא נותן לו למעשה כלים איזה צבע הכפתור או צבע הפונט ונותן לו ברמה מפורטת איך תראה האפליקציה.
ש. האם מקובל כך לעשות?
ת. תלוי מה סוכם. בד"כ זו הדרך לעבוד אך משלמים על כך בכספים ומשהו שעולה בסביבות 20 אלף ₪ ואף יותר תלוי באפיון והוא יכול לנוע בין עשרות למאה עמודים, כמובן שזה כולל צילומי מסך או שרטוט גרפי של קווים של איפה יושב מה ואיך צפוי להראות הממשק.
ש. אתה ניסחת בחו"ד שכביכול הוא הציג בפני המזמינים אפיון טכני מלא והם סרבו לקבל, רשמת "לא אושרו ע"י המזמין אפיונים טכניים מלאים שפותחו ע"י המפתח", אז נכתבו או לא?
ת. למיטב הבנתי לא היה שום אפיון טכני. לא הוצג לי אפיון טכני שהוא לא חתם עליו, לא היה מסמך להישען עליו.
ש. כוונתך שלא הוצג מסמך של מאפיינים טכניים מלאים?
ת. לא הוצג בפניי מסמך כזה שיכלתי להסתמך עליו. יכול להיות שלתובע היה מסמך כזה משל עצמו.
ש. ממה שהתרשמת בשום שלב לא היה כזה מסמך?
ת. לא שוחה במסמכים המשפטיים.
ש. מצד אחד יש את התובע שמציג עצמו כמומחה לאפליקציות ומצד שני יש את נציגי הנתבעת שאין להם רקע במחשוב, האם במצב כזה לכל הפחות היה על התובע לידע אותם מלכתחילה על הצורך ביצירת אפיונים טכניים מלאים?
ת. אני יכול להעיד על איך שאני מתנהל, הרבה פעמים זה גם תלוי בסדר גודל החברות, יש הרבה יותר תיעוד על רמת המיילים, לא היו לי הרבה דברים שיכלתי להישען עליהם, הרבה מהדברים נעשו בעל פה. אני הייתי מציע או שבאמת ייכתב מסמך כזה או שיוגש מסמך כזה, אני לא יכול להעמיס על המזמין עוד עלויות, אך הוא כן צריך לספק לי אחרת אתה מוצא את עצמך בבית משפט אח"כ, הכל ניתן לפרשנות.
ש. אתה מציין בחו"ד שיש פער קל בין הגרסה שאופיינה לבין זו שפותחה בפועל עקב שינויים עיצוביים שביקש המזמין, אתה מציין שהשינויים האלו נפוצים לא מעט במהלך פיתוח אפליקציות?
ת. כן, זה לא אומר שלא צריך לשלם על זה.
ש. אם זה נעשה בהסכמת הצדדים בידיעה מלאה?
ת. הצד השני הוא אוטונומי, אם הוא מאפשר להם לפתח אהלן וסהלן.
ש. הבדיקה אליה התייחסת בחו"ד זה בעצם מפגש שבו זומנו הצדדים למשרדי החברה שלך, אתה יכול לתאר מי היה בפגישה?
ת. התובע, הנתבע 1 ועורכי הדין של הנתבעים.
ש. אתה זוכר שהיה עו"ד נוסף מטעמו של התובע?
ת. כן אני זוכר שהיה, הייתה פגישה מרובת משתתפים.
ש. חוד דעתך מתבססת על האפליקציות נשוא התביעה שהוצגו בפנייך על מכשיריו הניידים של התובע במהלך הפגישה המשותפת?
ת. נכון, לצורך העניין לא הצגתם מכשירים ולכן זה היה רק המכשירים שלו. שאלתי אתכם אם היה לכם להציג מכשירים על מנת שנוכל לבדוק את הבעיות שציינתם ואמרתם שלא.
ש. למעשה התובע הגיע למפגש עם 2 מכשירים ניידים מסוג אנדרואיד?
ת. לדעתי היו 2 מכשירי אייפון.
ש. תפרט אילו סוגי מכשירים הוא הביא איתו לפגישה?
ת. היו 2-3 אייפונים על השולחן ואנדרואיד 1, אני זוכר שבדקתי על שניהם, אני זוכר שבדקנו 2 מכשירי אייפון בוודאות והיה את השלישי שהיה כגיבוי.
ש. אני הייתי שם וזכור לא שלא היו פגישה על 3 מכשירים?
ת. אין צורך לבדוק על 3, נבדקו רק 2.
ש. מה היו סוגי המכשירים שבדקת?
ת. אייפון ואנדרואיד.
ש. האפליקציות לא הותקנו על מכשירים שלך?
ת. לא, לא זוכר.
ש. למה?
ת. לא היה צורך.
ש. אתה מודע לכך שמונית כמומחה מטעם ביהמ"ש?
ת. כמובן.
ש. למה בכל זאת לא התקנת את האפליקציות ולא ביקשת לפחות שיתקינו על מכשירים שלך?
ת. אני קיבלתי גרסה במייל, גרסה לאנדרואיד, היה מייל שהועבר עם קובץ, זה במייל שציינתי בנספח הראשון (מפנה לעמוד 9 בחו"ד).
ש. האם נכון שצרפת את זה רק כדי להראות את תאריך החתימה הדיגיטלית?
ת. נכון.
ש. זאת אומרת שהבדיקה כולה התמצתה למעשה במועד המפגש ע"ג 2 המכשירים?
ת. זה לא מה שזה אומר, מה שזה אומר זה שזה מה שצרפתי לתיעוד כי על זה הייתה השאלה במהלך הפגישה שלנו, אתם תהיתם למה זה לא עובד על המכשירים שלכם וחששתם שיש פערים בין הגרסאות וניסיתי לקבוע אתכם פגישה נוספת.
ש. זאת אומרת שניסית לבדוק במדויק את התאריך של החתימה הדיגיטלית של הגרסאות שהיו במעמד הפגישה? משמע בדקת בבית רק את החתימה הדיגיטלית?
ת. לא, שיחקתי קצת עם הממשק, אבל בהקשר לזה לנושא המדובר זו הסיבה שצרפתי את זה, בגלל זה החתימה הדיגיטלית.
ש. אתה מציין שהאפליקציות לא הותקנו על מכשירייך ולכן ההתנסות שלך באפליקציות הייתה מוגבלת?
ת. נכון.
ש. 2 האפליקציות הותקנו על מכשירייך בשלב כלשהו?
ת. אחת מהן, זו שנשלחה לי, האפליקציה של "מאסט".
ש. אתה בדקת את זה על 2 מערכות הפעלה, כל אחת מהאפליקציות?
ת. בדקתי את זה במהלך הפגישה לא בביתי.
ש. על איזה מערכות אלו?
ת. על אנדרואיד, אנדרואיד מאסט. במהלך הפגישה נבדקו 2 האפליקציות על כל מערכות ההפעלה הרלוונטיות.
ש. אתה גם מציין שייתכן כי הבאגים שהוזכרו בכתב ההגנה ושהוגדרו כקריטיים, יכול להיות שמתקיימים, אתה מציין בעמוד 7 לחו"ד. איך אפשר לדעת אם באג הוא קטן או גדול וכמה זמן צריך בשביל לתקן?
ת. צריך צוות מקיף של בדיקות תכנה שנקרא צוות QA, הצוות הזה בודק בין היתר את האפליקציה על מכשירים שונים, מערכות הפעלה שונות, במקרה שכמו האפליקציה שלכם, נאמר תיבדק ההתאמה בין אנדרואיד לאייפון.
ש. האם נכנסים לבדיקות של קוד פיתוח?
ת. לא.
ש. אתה עשית בדיקה כזו?
ת. בדקנו אחד אחד את הנושאים שהיו באפיון.
ש. הרגע פירטת מה עושה אותו צוות, אני שאלתי על תקלות, כמה זמן דרוש כדי לדעת האם זו תקלה גדולה או קטנה וכמה זמן נחוץ כדי לתקנה, אמרת שצריך צוות QA שבודק את מה שהשבת, אני שואלת האם בצעת את זה ?
ת. אני לא צוות QA מקיף, כמובן שלא בדקתי ברזולוציות האלה. את הדברים שהעלתם ועומדים במחלוקת כן בדקנו יחד.
ש. התובע לא העביר לך את קוד הפיתוח נכון?
ת. לא.
ש. האם יכול להיות שיש באגים נוספים על אלו שצוינו בחו"ד אך לא הוזכרו בחו"ד מהסיבה שבשביל לאתר אותם צריך לבדוק את קוד הפיתוח ?
ת. לא צריך לבדוק את קוד הפיתוח בשביל לאתר באגים, זו חווית משתמש על פי רוב, שנית הנגזרת של באגים נובעת בעיקר מ – הראשון זה מחשבה על כל תרחיש אפשרי, כי בסופו של דבר המחשב עושה את שהנחנו אותו, שנית זה יכול לנבוע ממערכות הפעלה שהשתנו, דברים שמשתנים בגישה למערכות שמתמשקות, "פייסבוק" לדוג'.
ש. אתה יכול לתאר לי איך בנוי קוד פיתוח של אפליקציה?
ת. יש קומפננטוס, יש קלאסיים...יש כמה מונחים בסיסיים שיש להכיר כדי להבין תכנות, נתחיל מכך שכל אפליקציה היא באה לתת מענה על איזו בעיה, את הבעיה הזו את מפרקת לתתי בעיות, כל בעיה קטנה היא פונקציה או פרוצדורה או לולעה ולמעשה את מנחה את האפליקציה לפתור את זה כך שאת מפרקת את זה לתתי בעיות קטנות והתוצאה עולה שלב למעלה ולמעלה ע ד שהיא פותרת את הבעיה ונותנת לך מענה כמשתמש.
ש. קוד הפיתוח למעשה הוא חומר הגלם הראשוני שממנו תורכב האפליקציה בסוף השרשרת?
ת. הוא מעבר לחומר גלם, הוא האפליקציה.
ש. יש בו הרבה רכיבים?
ת. נכון.
ש. האם נכון שרק בדיקה של קוד הפיתוח מאפשרת לגלות מה חומרת התקלה וכמה זמן יידרש לצורך התיקון?
ת. זה חצי סובייקטיבי, אם אני הייתי המפתח של האפליקציה הייתי מכיר את כל המשתנים, הייתי מכיר את המטודות שהשתמשו בה, הייתי מכיר את תרשים הזרימה איך כל פונקציה מתממשקת עם פונקציה אחרת, שמות המשתנים, הרבה דברים שאולי הייתי מתעד ואולי לא, מה שהיה נותן לי הבנה למצוא באג ביתר קלות או שלא, יכול להיות שהיה לוקח לי 5 דק' להבין ששכחתי נקודה ופסיק בסוף פקודה. יש גם לכל דפדפן, יש דפדפנים מיוחדים שנותנים להם לעשות בדיקה של הכל, קוראים להם "דה באגר", זה מקפיץ הודעות שגיאה, הרבה פעמים לפי מיקום בקוד ולעיתים זה מאפשר לאתר את הבעיה. כשאמרתי שזה חצי סובייקטיבי הכוונה היא שאני חיצוני לחברה, אין לי גישה לתיעוד או לשנות המשתנים או לפרוצדורות, יכול לקחת לי הרבה זמן להבין מה לחפש, לכן אין לדעת, לא ניתן להכריע באמרה אחת האם זה קל או קשה למצוא באג.
ש. אני שאלתי האם חומרת הבאג ופרק הזמן שדרוש לתיקונה יילמד מבדיקת קוד הפיתוח עצמו?
ת. שוב, אני לא חושב שזה נכון. אם יש בעיה לגשת למוסד נתונים וזה קופץ לעין בזה שהאפליקציה קורסת אפשר ללמוד את זה גם משתמש מהשורה ולא מתכנת.
ש. בחו"ד אמרת שלא ניתן לדעת האם מדובר בבאג גדול או קטן בחלק מהמצבים?
ת. נכון.
ש. איך יכלת לבדוק בוודאות אם זה באג גדול, מה היית צריך לבדוק לשם כך?
ת. מה זה באג גדול? נדבר על מקרה ספציפי.
ש. אתה מציין בעמ' 7 לחו"ד פסקה אמצעית ב – 4 השורות האחרונות, אני רוצה לדעת איך אתה כבודק, כמומחה, יכול לומר אם זו תקלה גדולה או קטנה ?
ת. הזמן שאת נכנסת, את יכולה למשל בסימולטור שמדמה את האפליקציה בזמן ריצה של האפליקציה, את יכולה לראות ב"דה באגר" לדוג' את ההערות, בהקשר למה ששאלנו, אם הפונקציה כלל לא נכתבה הוא ידפיס שהוא לא יודע על מה מדובר, מה לחפש, בעוד שבמקרה אחר הוא יכול להגיד שחסר משתנה לא ברור שהוא לא יכול לעלות עליו.
ש. התייחסת להליך בדיקה מסוג "דה באגר", הוא בעצם הליך שיקוף שעובר על התכנה?
ת. הוא מריץ את האפליקציה ואם יש שגיאות או אזהרות אז המערכת "דה באגר" מקפיצה אותן.
ש. גם אזהרות לגבי תקלות?
ת. כן. אזהרות יכולות להיות כלליות, לדוג' דרך הצהרה על משתנים, זה לא בהכרח מחייב שהאפליקציה לא תעבוד, פשוט נניח אם יש מתודיקה מסוימת שלדעת הדפדפן צריך ללכת דרכה הוא יציע את אותה המתודיקה.
ש. אך הוא מתריע על תקלות שהוא רואה?
ת. כן.
ש. אתה השתמשת בבדיקה מסוג "דה באגר"?
ת. לא.
ש. האם נכון שהמפגש היה במקום סגור במשרד תחילה?
ת. נכון.
ש. האפליקציה הראשונה שהפעיל התובע במשרד הייתה אפליקציית ההיכרויות ואח"כ אפליקציית הבריקס?
ת. אני לא זוכר את הסדר.
ש. האם נכון שמהרגע שהתובע הפעיל את האפליקציה הוא התחיל להדגים לך את השימוש באפליקציות?
ת. כן.
ש. לאחר מכן יצאו הנוכחים החוצה כדי להתרשם מאפליקציית מאסט?
ת. נכון.
ש. במשרדך, בבדיקה, מי אחז במכשירים?
ת. אני לא זוכר בדיוק מי היה עוד, אני דיי בטוח שבן היה אחד מהם, אני זוכר שבשלב מסוים כולכם עמדתם מאחוריי, לא רק אני והוא שיחקנו בזה ואתם ישבתם רחוק.
ש. היה במהלך הבדיקה מצבים בהם התובע אחז במכשירים?
ת. לדעתי זה היה שרירותי. כן.
ש. התובע גם לחץ על מקשים מסוימים?
ת. כלומר? הוא שיחק בזה. אני לא חושב שיש הרבה מדיי פונקציות במאסט, לא היה יותר מדיי לאן ללכת.
ש. תחום המחשוב הוא תחום מדוייק, מדעי, נכון?
ת. נכון.
ש. אתה ציינת בחו"ד מספר תקלות בנוגע לאפליקציית מאסט, אני רוצה להתייחס לבדיקה מחוץ למשרד, במקום פתוח – באוויר הפתוח מחוץ למקום סגור אפליקציית מאסט בזמן המפגש לא עבדה ואתה אישרת בחו"ד שהיה חוסר יציבות בקבלת סיגנל שהיינו בחוץ ?
ת. חוסר יציבות אני לא זוכר שרשמתי את זה.
ש. אני מפנה אותך לעמוד 3 שורה אחרונה, זה ממשיך גם לעמוד אח"כ, אתה מציין "עדיין הייתה חוסר יציבות בקבלת הסיגנל"?
ת. אוקי.
ש. כמה זמן נטו הייתה הבדיקה בחוץ של אפליקציית מאסט להערכתך?
ת. דקות בודדות, סדר גודל של דקה-שתיים.
ש. אתה מציין בעמ' 4 בשורות 7-8 שזה היה מסתדר הדבר הזה?
ת. אוקי.
ש. איך אתה מניח זאת בלי שראית שזה היה מסתדר?
ת. אם היינו נשארים שם יותר זמן, אך הצד שלכם מיהר, כך היה, הוא ביקש לחזור פנימה, אבל מבחינת פונקציונליות מצאנו אחד את השני בחוץ, הבעיה הייתה אחרת, זה הראה לכיוונים שונים, כאילו אנחנו עומדים...בחוץ, ראינו אחד את השני בהחלט, אך בכיוונים שונים, והאיכון מחדש היה צריך כדי לקבל את הזווית.
ש. יש פה דברים שאני בתור נוכחת במקום אני זוכרת במדויק, הנתבע נכח במשרד עוד בתוך המשרד, אך הוא לא דחק בך לחזור מבחוץ, האם אנחנו באי כוחו באיזושהי צורה דחקנו בך לסיים את הבדיקה?
ת. כן, הצד שלכם אמר שהוא ממהר וצריך לחזור פנימה "טוב אין לנו זמן", זה קרה, מבחינתי היה להישאר שם עד שנבדוק את הבעיה.
ש. יכול להיות שאתה מיהרת?
ת. מה פתאום, יש לנו את כל היום מבחינתי.
ש. למה לא ביקשת לבדוק את זה בזמן הפרטי שלך?
ת. אני ביקשתי מכם לבוא לפגישה נוספת, זימנתי אתכם, אתם לא רציתם לבוא או לפחות לא נתתם לי אישור שאתם מתכוונים לבוא.
ש. האם יש לך איזשהו מייל שאנחנו אומרים שאנחנו לא מוכנים לבוא לבדיקה?
ת. אני שלחתי לכם מייל והוא מפיע בנספחים שמסביר לכם שאני צריך לסגור את החו"ד ואתם ציינתם שעל המכשירים שלכם יש בעיות ואמרתי לכם למען הסר ספק בואו לפגישה נוספת, במשרדים, עם המכשירים, ביקשתי מבן שיעזור לכם להתקין את האפליקציה על המכשירים שלכם ולא קיבלתי תשובה, גם ציינתי את תאריך סגירת חו"ד.
ש. לאחר המפגש שלחנו אלייך מייל בוא שאלנו לגבי הצורך בבדיקת קוד פיתוח?
ת. נכון.
ש. אתה יכלת לבקש מהתובע את האפליקציה ולבדוק אותה בזמנך, בחוץ או בפנים, שלא בנוכחותנו?
ת. נכון.
ש. עשית את זה?
ת. לא. מבחינתי האפליקציה כן עבדה ברמת המיקום, היא קיבלה אות לווייני ברמת ה – 3 G ו – 4 G כפי שביקשתם, במשרד רמת הוויפי, זה תלוי במכשיר לא תלוי בי, זה תלוי ברשת בישראל, קיבלנו את האות מהלוויין, הדיוק לא היה מושלם, זה היה נראה כאילו אנחנו מתרחקים אחד מהשני ולא מתקרבים אחד לשני כמו שהיה בפועל, זו הייתה הבעיה, מבחינתי הדגשתי את החשיבות של זה בחו"ד כבאג משמעותי, אך בהקשר לאפיון אם אין דרך לתקשר בין הצדדים באמצעות צ'ק למשל, אם אתם לא מוצאים האחד את השני זה מבחינתי קריטי, ז ה קריטי כי האפליקציה הזו לא תעבוד בצורה אחרת, אם אין דרך לתקשר ואתה לכאורה מתקרב לבן אדם וזה מראה שזה מתרחק זו בעיה.
ש. באותו מעמד, אני כבן אדם שהוא לא מומחה אני ראיתי שהאפליקציה "נתקעה", זה מה שציינת כחוסר יציבות בקבלת סיגנל, נתקעת?
ת. נתקעת מבחינתי זה שהיא קופאת, זה לא מה שקרה שם, היא לא קפאה. קפאה זה לאתחל את המכשיר כי לדוג' היא הציפה את הזיכרון ואין לו יותר איך לכתוב מידע, לדוג' לולאה אין סופית שמילאה את הזיכרון.
ש. לא הייתה זרימה שוטפת של האפליקציה בחוץ?
ת. אני העדתי על הבאג הספציפי הזה, ספציפית בנקודה שבה לא יכולנו לראות האחד את השני מתקרבים שלמעשה זה מה שקרה בפועל.
ש. אפשר היה לעשות בדיקה השוואתית עם אפליקציית ווייז למשל שהיא מבוססת מיקום, לבדוק אם היא עובדת באותו רגע, אם הייתה עובדת היינו מבינים שאולי הבעיה היא באפליקציה שהתובע תכנת?
ת. יכול להיות שלמשל עצם העובדה שיש מעל גגון פלסטיק, זה מנע גישה ישירה ללוויין, לדוג' אם אפליקציית וויז עובדת באוטו או עובדת מתחת לגגון פלסטיק יש הבדל. אחת האפליקציות הכי פופולריות היא פוקימון גו, שנה אחרי כתיבת חו"ד אנשים עדיין מתלוננים על ממשק במקומות מקורים, זו לא קשור לאפליקציה אלא לטכנולוגיה לוויינית. הממשק של האפליקציה מתרחש בחוץ, על מפות, לא יהיו פוקימונים בתוך הבית, כי זה מבוסס ג'י פי אס כמו וויז.
ש. האם בדיקה השוואתית, למשל אם אפליקציה מבוססת מיקום כמו וויז הייתה מעלה לך את רמת הביטחון לגבי מקור הבעיה?
ת. לא, אני חושב שעצם העובדה שבמהלך הבדיקה תחת רשת 3G או 4 G, הצלחנו למצוא עצמנו כ – 2 מכשירים על אותה המפה הוכיח לי שאין בעיית קישוריות ללוויין.
ש. אבל אנחנו לא בודקים קישוריות ללוויין, אנחנו בודקים את הפונקציונליות של האפליקציה?
ת. אם תרצי אשמח לפרט איך עובד GPS ומה הקשר ללוויין.
ש. איך אפשר לדעת בוודאות לפי איזו טכנולוגיה האפליקציה מאכנת את המשתתפים, האם לפי טכנולוגיית וויפי, האם לפי טכנולוגיית GPS או לפי אנטנות סלולריות. אתה יכול להגיד לי ?
ת. השימוש בחוץ מתבצע באמצעות לוויין, בפנים זה כבר הרבה יותר שימוש בטכנולוגיות וויפי, יש הרבה טכנולוגיות שעוזרות להבין את הקרבה למכשיר, כלומר, בדרך כלל במקומות כמו קניון, מקומות מקורים, יש חברות טכנולוגיה שממפות את נק' הוויפי ואז בודקות בראדר את המרחק מהקריאה, כשהיא נשלחת כמה זמן לוקח לה לחזור, ובהקשר ללוויינים אז יש 3 לוויינים בדר"כ שיש לקבל מהם רוחב ואורך ועוד 4 שאתה מקבל מהם גובה, וזה נמדד על פרקי זמן וכך זה מחשב את המיקום שלך.
ש. אני שואלת ספציפית על אפליקציית מאסט, האם בדקת בוודאות על איזו טכנולוגיה היא עובדת?
ת. כל האפליקציות עובדות על אותה טכנולוגיה. את ניגשת לספריות, אפליקציית נייטיב, זו אפליקציה שקודדה ספציפית למערכת ההפעלה/מכשיר במקרה של אפל, זו אפליקציה שנעזרת בספריות של המכשיר, לכל מכשיר או מערכת הפעלה יש GPS או לדוג' טאץ', ללא זה יש להשתמש ביכולות אחרות, כשזה נכתב "נייטיב" למכשיר, את נתמכת ע" י הספריות של המכשיר, של המערכת הפעלה, הוא כותב לך "משתנה נקודה משתנה..." זה פשוט ככה, לא צריך לדעת לתכנת לוויינים בשביל דבר כזה.
ש. האם בדקת לפי איזו טכנולוגיה מאכנת אפליקציית מאסט, בפנים ובחוץ?
ת. אין אפשרויות אחרות, לא בדקתי כי אין דרך אחרת להתממשק, פשוט ככה.
ש. קוד הפיתוח לא היה עונה על השאלה הזו?
ת. אין דרך אחרת, הסברתי עכשיו איך זה עובד.
ש. משמע ייתכן שאפליקציה תעבוד גם לפי וויפי וגם בטכנולוגיית GPS בו זמנית?
ת. לא, יש שילוב של טכנולוגיות, במיוחד כמו בקניונים אורבניים, הכוונה למקומות מקורים, אם את עוברת בין בניינים לדוג' בניו יורק, יש השתקפות שמגיעה מהבניינים, מהמתכות, זה עלול להפריע לקבל אות מהלוויין, ואז נעשה שימוש בשילוב של טכנולוגיות, למשל מה שציינתי קודם, מרחק מנקודות וויפי ציבוריות נניח.
ש. איך שאני מבינה, אתה אומר שאפליקציה מסוימת יכולה לעבוד או בטכנולוגיית וויפי, או ג'י פי אס, או שילוב בניהם במקומות סגורים?
ת. כן, זה גם תלוי באיזה טכנולוגיות אימצה חברת אפל או גוגל למכשיר שלה, יש חברות שנותנות שירותים שעולים כסף או שלא ותלוי מה אימצה כי למשל יש חברה ששולחת אנשים לנסוע ולחפש את הנקודות האלו.
ש. אתה לא בדקת ספציפית לגבי מאסט באיזו טכנולוגיה?
ת. לא.
ש. איך בודקים לפי איזה טכנולוגיה, איך יודעים איזו בדיקה יש לעשות?
ת. במקרה למשל של אפל יש לך התממשקות למכשיר, אם אתה נכנס לקוד מקור אתה יכול לראות את זה אך זה לא רלוונטי כי במקרה של אפליקציית נייטיב לאפל יש רק אופציה אחת.
ש. אתה באמת סבור שבדיקה כזו מהותית היא לא רלוונטית שלב ליבה של המחלוקת בין הצדדים היא שהתובע טוען שלא סוכם שיש דרישה שהאפליקציה תעבוד במקומות סגורים, אתה לא סבור שצריך לעשות את הבדיקה הזו?
ת. כמו שכתבתי, הבעיה הזו הרבה יותר גדולה ממה שקורה בניכם, זו בעיה שלא ניתן להתמודד איתה והיא לא קשורה לאפליקציה כזו או אחרת, אין דרך לעקוף את זה, כמו שהבאתי תיעוד על אפליקציה שהשקיעו בה מיליונים, גם בוויז יש את זה, אם תפתחי וויז בבית לא תקבלי דיוק.
ש. אם זו בעיה כ"כ גדולה, בתור בן אדם שמבין בתחום לא צריך לשים את זה על השולחן מראש?
ת. זה מה שהוא כתב.
ש. תראה לי שהוא רשם שזה לא יעבוד במקומות סגורים?
ת. מקריא ממסמך האפיון שם נרשם בתרגום מאנגלית שיכול להיות אי דיוק מסוים אם הGPS לא עובד, או שהמשתמש איננו במקום פתוח וזה לא תלוי באפליקציה.
ש. יש הבדל בין אמירה לא מדויק לבין אמירה לא עובד בכלל?
ת. כן בהחלט. זה לא אומר שזה מה שקרה.
ש. ציינת בחו"ד תקלה שהמשתמשים הוצגו בכיוונים מנוגדים אחד לשני ממיקומם הגאוגרפי?
ת. זה היה כשהיינו בחוץ, במתחם המשרד.
ש. אני מדברת על חלל סגור, בחדר הישיבות?
ת. אני חושב שהתקלה הזו הייתה כשהיינו בחוץ.
ש. כשהמשתמשים הוצגו בכיוונים מנוגדים זה ארע בתוך המשרד?
ת. אני זוכר שזה היה בחוץ, והתרחקנו, בחדר ישיבות לא היה לנו לאן ללכת בתוך המשרד ישבנו האחד ליד השני.
ש. אני רוצה להוכיח לך שאתה טועה, אתה תיארת שהבדיקה הייתה בתוך המשרד...?
ת. יכול להיות שטעיתי. אני באמת לא זוכר שככה זה...מה שאני זוכר זה שבמשרד הנקודות קצת קפצו, כי זה היה ממוסך ולא הייתה אפשרות לקבל, ואז יצאנו החוצה וקיבלנו את זה טוב יותר על הספרה של הרדאר ואז שהתקרבנו או התרחקנו זה הראה כיוונים נגדיים, במשרד לא זזנו.
ש. לי זכור שבתוך המשרד, כשהתובע הביא את 2 המכשירים, אני זוכרת שראינו שבתוך המשרד הכל היה מנוגד?
ת. אני זוכר שהנקודות קפצו... בגלל זה גם יצאנו החוצה. גם ידענו מראש שהסיכוי שזה יעבוד בתוך המשרד הוא לא גבוהה, זה מנוגד לטכנולוגיה, אז יצאנו לבדוק זאת בחוץ.
ש. כמה זמן הבדיקה הייתה בתוך המשרד הסגור?
ת. אני חושב שהיא ארכה יותר זמן ממה שהיא הייתה בחוץ.
ש. בתוך המשרד אמנם היה איכון אך הפוך לגמרי, בחוץ אמרת שהבדיקה הייתה דקה, אז איך יכול להיות שבחוץ התאפשר לך לבדוק יותר?
ת. אני חושב שכתבתי את זה בצורה מאוד ברורה, בתחילה סיכמתי את הבעיה שמצאנו, שהיו כיוונים הפוכים, אח"כ כתבתי שלא מצאנו אות בתוך המשרד, וכשיצאנו החוצה התעוררה הבעיה שכתבתי עליה. דיברתי על זה באופן כללי כמה משפטים למעלה.
ש. בחו"ד ציינתי שלפי האפיון משתמשים יוכלו לאתר משתמשים אחרים של האפליקציה בתוך רדיוס של 100 מ' או לפי הרדיוס שהוגדר ע"י המשתמש?
ת. זה לפי האפיון.
ש. אתה בדקת מה המרחק שהוגדר באפליקציית מאסט עצמה?
ת. אין דבר כזה, זה לא ניתן להגדרה, זה מה שקורה בפועל, הGPS עושה את העבודה שלו מבלי לשאול לאיזה מרחק לדייק, הוא מביא את הדיוק הכי גדול שהוא יכול.
ש. איך האפליקציה תדע איך להשתמש בפונקציית האיכון לפי GPS, או לפי וויפי, או לפי אנטנה, זה לא תלוי בכתיבה של הקוד?
ת. לדעתי כיסינו את זה בתשובה קודם, זה קורה כברירת מחדל, ברגע שלא מוצא אות, ראינו את זה שזה עבר לוויפי למשרד. לשאלת ביהמ"ש האיכון נעשה לפי מדרג, קודם מחפשים אות מהלוויינים, ככל שלא נמצא נעשה חיפוש באמצעות הוויפי בשילוב עם האנטנות הסלולריות, זה תלוי במה שאפל או אנדרואיד מציעים.
ש. אמרת במהלך החקירה שלא בדקת לפי איזה איכון מאסט מאכנת, אז איך אתה יודע?
ת. כי ככה אפל מציעה את זה, היא בונה את זה בצורה כזו, זה נותן לפי היררכיה, קודם GPS, אם הוא לא מצליח הוא מנסה להיעזר בגורמים שונים, אגב ווייז מנסה לתת לך כל מיני פתרונות עקיפים, אם ווייז יזכור את הפעם האחרונה בה החנית את האוטו... לשאלת ביהמ"ש למכשיר יש חיישנים אפילו ברמת התנודה, למעשה כל אפליקציה מבוססת מיקום תשען בעניין זה על האופן בו המכשיר או מערכת ההפעלה מבססת את המיקום באותה נקודת הזמן.
ש. אתה יכול לאשר לי בוודאות שהתובע בעת פיתוח האפליקציה בכתיבת קוד הפיתוח פעל לפי המדרג שאתה ציינת כרגע?
ת. זה לא לשיקול דעתו, זה המערכת בנויה כך, התניה קורית אצלה, אם הוא לא מוצא את הGPS אז הוא פונה לאמצעים אחרים. לשאלת ביהמ"ש מפתח יכול בעיקרון להימנע משימוש המיקום של מערכת ההפעלה ולתת הוראה ספציפית נוגדת באפליקציה שלו.
ש. איך אתה יכול לדעת שזה לא מה שנעשה בתוך האפליקציה של מאסט?
ת. עצם השימוש בGPS שקיבלנו את זה מבחוץ, השימוש ב GPS או בוויפי, מראה שהוא כן השתמש בסיפריות המכשיר, ולצורך העניין אם היה פועל בדרך שאת מציעה, היה צריך להשקיע משאבים רבים, כל החברה שלו הייתה צריכה להתעסק בדרך לעקוף את שירותי המיקום של המכשיר.
ש. בדקת אם האפליקציה עבדה בכל מרחק שהוגדר באפיון?
ת. בדקנו רק במשרדים, אם אני מעריך את הגשר נכון, סביב ה – 10 מטרים.
ש. אתה במרחק של 10 מ' יכלת לראות מה יש לו על הצג?
ת. כן עברתי בין המכשירים, במתחם המשרד על הגשר העילי. יותר מזה, קל וחומר אם זה עבד בקרבה כזו ממצה אחד לשני, בקרבה רחוקה יותר...המטרה היא למצוא את רמת הדיוק, אם זה עבד בקרבה של 10 מ' קל וחומר שזה יעבוד במרחקים גדולים יותר, הקושי הוא במרחקים קצרים למצוא האחד את השני.
ש. אם אני אגיד לך שבתוך המשרד לי זכור שהתובע הצמיד את המכשירים בצורה כזו (מצמידה את הידיים)?
ת. כן.
ש. זה יותר מקל על התקשורת?
ת. זה לא משנה, אין לזה השפעה, הם לא מדברים ישירות.
ש. אבל אתה לא בדקת במרחק של 20-30 מטר?
ת. לא.
ש. ציינת בחו"ד שכאשר מתבצע ניסיון של משתמשים לאתר אחרים במקום סגור, איתור המשתמשים יהיה תלוי בעצמת האות הלווייני שהתקבל באותו רגע ובגורמים אחרים שעלולים לשבש את האות, ומפתחים שלא מתמקדים בפיתוח ספציפי של הטכנולוגיה הזו צפויים להתמודד עם בעיות ולתת מענה טכנולוגי, האם זה מה שקרה כאן שהמפתח לא התמחה באיכון בתוך מבנה?
ת. עניתי על זה, אלא אם החברה זה כל מה שהיא עושה, והיא לא מתמחה בזה, היא לא צריכה. אפל לדוג' מנגישה את השימוש בו לא תצטרכי להיות מומחית, לא נותנים לך אפשרויות רבות מדיי.
ש. אתה מאשר בחו"ד שמקום סגור בעיית הדיוק משמעותית?
ת. נכון.
ש. מה שלי לא ברור זה איך יכול להיות מצב שדווקא במקום סגור שהתובע אומר שהאפליקציה לא תעבוד דווקא שם היה איכון, אמנם בכיוון הפוך, יותר מאשר בחוץ?
ת. כתבתי בחו"ד שבדיוק עברנו בין רשתות, בין וויפי לבין 3G, הוא לא הספיק להתעדכן. כשאת נמצאת בבית, אם את מתרחקת מהראוטר, ועוברת לרשת הסלולרית ובדיוק ניסית לטעון דף אולי תקבלי שגיאה שהוא לא הצליח לקרוא את הדף, כי בדיוק זה הרגע בו עשה את המעבר. במקרה שלנו לא רק שהוא צריך לעשות מעבר אלא צריך לעשות קליברציה מחדש של קו האורך, רוחב וגובה. למשל, הטכנולוגיות שאמרתי לך שמשתמשים בהם בקניונים ובמקומות סגורים, גם אם הוא מביא לך את הקרבה, הוא לא יכול לדעת איזו קומה את נמצאת, כי זה דו מרחבי ולא תלת מרחבי, לא ניתן לאתר בן אדם במקומות סגורים עם האפליקציה הזו כי קרובים, אך רחוקים במרחק של קומות.
ש. ממה שהשתמע בטכנולוגיות מסוימות אפליקציית מאסט כן יכולה לעבוד במקום סגור, זה לא שלא תוכל לעבוד בכלל?
ת. כן, זה גם תלוי במבנה.
ש. לא צריכה להיות מניעה?
ת. היא לא תעבוד כמו שצריך.
ש. לא ניתן לומר שהיא לא תעבוד בכלל במקום סגור זו אמירה לא מדויקת?
ת. תלוי מה את רוצה שהיא תעשה.
ש. אמירה כזו שאומרת שאפליקציית מאסט לא יכולה לעבוד במקום סגור בכלל היא אמירה לא מדויקת?
ת. במבנים עם קירות כמו כאן היא לא תעבוד באופן מוחלט, במקרים שבהם את נמצאת במחסן עם קירות דקים יותר היא תעבוד יותר טוב, במקרים שיש לך כמה קומות היא לא תעבוד מספיק טוב, מאותה סיבה שציינתי קודם, תפיסה דו מרחבית לעומת תלת מרחבית. האפליקציה שלכם אמורה להפגיש בין אנשים ללא יכולת לצ'וטט, רק על סמך מיקום, כשאת שואלת אם תעבוד או לא זה לא כך. לשאלת ביהמ"ש לא אני לא מקבל את האמירה בה האפליקציה הזו לא תעבוד בכלל במקומות סגורים, אני חושב שהוא ציין באפיון שהיא לא תעבוד אופטימלית.
ש. גם אתה וגם התובע בדקתם את האפליקציות עוד לפני שהוגשה התביעה במקום סגור, אם היא לא אמורה לעבוד במקום סגור למה נעשו בדיקות במקום סגור?
ת. כי רציתם שהיא תעבוד במקום סגור, ציפיתם שהיא תעבוד בפאבים או במקומות כאלו, מה אני יאמר לכם היא לא תעבוד? באתי להקשיב לראות לבדוק.
ש. נעבור לאפליקציית בריקס, אתה יכול לתאר בתמצית את מהות האפליקציה?
ת. אפליקציה שמיועדת לחלק משימות בין מעסיק לעובדים, שאפשר גם לחלוק סטטוס של המשימה, קבצים, מיקום וכו', לעדכן סטטוס.
ש. אתה בדקת הזרמת משימות לאפליקציית בריקס ולראות אם עדכונים בזמן אמת עובדים או לא?
ת. כן, בדקנו יחד.
ש. איזה פונקציות בדקת?
ת. יצרנו משימה...
ש. מי יצר?
ת. למיטב זכרוני היינו חלק מהעניין פסיביים, כי באחד המקרים אני בדקתי העברת קבצים והייתי אקטיבי באיזשהו שלב, זה היה מול העיניים שלנו זה לא שהוא עשה משהו נסתר.
ש. התובע ביצע חלק מהפעולות?
ת. כן, אך זה לא היה משהו מוסתר.
ש. היו מצבים בהם הוא הוביל את הבדיקה או את ההדגמה?
ת. יכול להיות.
ש. כמה זמן נערכה הבדיקה של אפליקציית בריקס במשרד בנוכחות הצדדים?
ת. לא זוכר להגיד לך, אבל זה היה בזמן פחות יחסית לאפליקציית מאסט.
ש. בדקת את כל הפונקציונליות של האפליקציה יחסית לאפיונים?
ת. כן, מצאנו גם באגים, 2 באגים זה רשום בחו"ד.
ש. תסביר לי איך מה שאתה אומר עכשיו שאתה אומר שבדקת הכל מסתדר עם עמוד 5 לחו"ד כשאתה אומר בסעיף 8 שפונקציית שליחת SMS למשתמשים לא עובדת ?
ת. הסתייגתי בחו"ד מעניין זה, שנית העלנו את זה במהלך הפגישה וההסבר היה שלא רציתם לשלם על השרתים כדי לבדוק את זה כדי שאפשר יהיה לבדוק את הפונקציה ולכן אי אפשר היה לבצע את הבדיקה.
ש. אפליקציית הבריקס שהביא התובע למשרד, היא אמורה להיות ראייה מהותית מבחינתו, האם היה לתובע אינטרס להמשיך לשלם עבור שרת כדי להוכיח שזה עובד לטענתו?
ת. זה עניין סובייקטיבי, אני לא שופט, באתי להגיד מה אני רואה, ההסבר שלו היה הגיוני, אם אתם הלקוח לא מוכן לשלם על שרתים הוא לא יכול לשאת בעלויות כאלו.
ש. מה עלות שרת בחודש לאפליקציה כזו ?
ת. לפי מה שהבנתי זה 300 דולר בחודש.
ש. זה הגיוני?
ת. אני משלם הרבה יותר, אלפי שקלים לפעמים. זה לא קשור למספר האפליקציות זה תלוי בתעבורת המידע, בכמות המידע שנצבר.
ש. אם מדובר ב – 2משתמשים, כמה זה אמור לעלות ?
ת. אם את יוצאת לחו"ל ועושה חבילת SMS לא היו סופרים לך כמה SMS שלחת אלא אם עברת את המכסה או לא. בהקשר לשאלתך, גם אם היה משתמש רק ב – 2 הודעות הוא היה מחויב על החבילה שלקח, אני לא מכיר את ההסכמים המסחריים אך הסכום נשמע הגיוני.
ש. התובע לא שלח לך את האפליקציה למכשיר הנייד שלך, זה לא נבדק אצלך במערכות?
ת. לא. למיטב הבנתי המחלוקת הייתה יותר לגבי האפליקציה הראשונה. לא חשתי גם במהלך הבדיקה במשרד שהיו לכם יותר מדיי התנגדויות ולכן הבנתי שהאפליקציה הראשונה הייתה בשיא המחלוקת.
ש. אתה מודע לכך שיש החלטה שאתה צריך להתייחס לפונקציונליות של האפליקציה הזו, אתה צריך לבדוק אותה?
ת. עשיתי ככל שביכולותיי, מה אני אשלם בעצמי על השרתים?
ש. אם היה אינטרס להוכיח שהם עובדים היה אינטרס להציג שהם עובדים?
ת. בגלל זה הסתייגתי, לא יכולתי לדעת אם זה עובד או לא.
ש. אנחנו בדקנו ויש שאומרים שעלות של שרת היא 10 דולר בחודש, זה יכול להיות?
ת. הכל יכול להיות, תלוי לאילו צרכים, אני זוכר שקראתי איפשהו שהוא הביא את זה לאישוריכם אילו שרתים...
ש. מה בנוגע לצרכים בעניין הספציפי שלנו?
ת. קטונתי, אני לא יודע מה אתם צריכים, אם הייתם מצליחים מעבר למצופה הייתם צריכים יותר.
ש. זו הפונקציה היחידה שהיית צריך בשביל השרת?
ת. שרת עם צרכים ספציפיים של החלפת מסרים, כנראה שזה משהו שהוא שונה.
ש. על שרת אחר כן שולם? זה כן עבד במקרה הספציפי?
ת. אני מניח שהיו שרתים נוספים שעבדו פה, ואני אסביר לך מאיפה הנחה, השימוש במסד נתונים שיושב בשרת כלשהו, ללא שימוש במסד נתונים, אם האפליקציה הייתה לוקלית, עובדת לצרכי המשתמש בלבד, הוא היה שומר משימות לעצמו ולא שומר על שרתים. אך ברגע שהוא חולק את זה עם מישהו אחר זה עובר דרך מסד הנתונים שבשרת אחר ומשם חוזר אל מכשיר המשתמש.
ש. אז במקרה זה התובע בעצמם שילם עבור חלק מהחלקים ועבור השרת הספציפי הזה הוא לא שילם?
ת. נכון.
ש. לפי האפיון זה צריך להיות מוגבל ל – 50 משתמשים ואתה בדקת רק ל – 2, למה לא בדקת עם יותר משתמשים ?
ת. נכון, לא הייתה השגה שזה לא עובד עם כמות משתמשים גדולה יותר ושנית לא היו לנו 50 מכשירים לבדוק עליהם.
ש. לא 50, 5,6,7?
ת. אין לי גישה לכמות כזו. לא בדקתי מעבר לכמות המכשירים שהייתה במשרד.
ש. כתב ההגנה עמד בפנייך, יש שם טענה מפורשת שהמשתמשים טוענים שהבריקס לא עבדה, איך אתה בא ואומר עכשיו שלא הייתה השגה?
ת. כי כשישבנו במשרד לא הועלתה הבקשה לבדוק ביותר מ- 2 מכשירים, לא הייתי מונע את זה אם הייתם מבקשים, הייתם צד פעיל.
ש. אתה נתקלת בתהליך בדיקה של מומחה מטעם ביהמ"ש שבו הצדדים צריכים לתת הנחיות למומחה אילו בדיקות לבצע?
ת. אני פעם ראשונה במעמד הזה ואין לי שום ניסיון ולא קיבלתי הנחיות מיוחדות. התשלום שקבע ביהמ"ש, אם היית מבינה כמה לכאורה לא פוציתי, זה זניח לכמות העבודה שהשקעתי על זה ללא קשר.
ש. תתאר לי את הבאגים שמצאת בבריקס?
ת. הבאג הראשון היה כשרצינו לשתף משתמש נוסף, לחצנו על אותו משתמש ולא ראינו שקורה כלום, לכן הבנתי שזו הייתה הדרישה שלכם שיוסף כפתור שנקרא ASSIGN, כלומר שזה לא היה אינטואיטיבי שלחיצה על המשתמש סוגרת את הפינה, צריך לעשות לחיצה נוספת של יישום כדי שהפעולה תתבצע, זה מה שנקרא עניין של חווית משתמש, אפשר להעביר אותו עוד כמה כפתורים בדרך. הבאג השני היה בריענון, ששלחנו קובץ מולטימדיה כלשהו, אז זה לא רענן שנשלח הקובץ עד שיצאתי מהשיחה וחזרתי אליה. זה קרה רק באחד מהמכשירים, אחד מהמערכות הפעלה כמו שפירטתי בחו"ד, שאלת אם זה נראה לי תקין, זה נראה סביר, זה באג שאפשר לפתור אותו.
ש. כמה זמן לוקח לפתור באג כזה?
ת. הערכה שלי שלאור העובדה שזה עבד במצב ההפוך שהפונקציה נכתבה, בדקנו בין אנדרואיד לאיפון, במקרה הראשון זה עבד ובשני זה לא, לא רוענן באותה המידה, לכן אני חושב שהבאג זניח, הפתרון בהישג יד, זה פשוט לא מיושם רוחבית.
ש. איך אפשר לדעת את מקור התקלה?
ת. להיכנס לקוד או "דה באגר".
ש. משמע כדי לדעת בוודאות את מקור התקלה ועל מנת לדעת האם גדולה או קטנה יש להיכנס לקוד הפיתוח או ל"דה באגר"?
ת. נכון.
ש. במקרה שלנו אף אחת מהבדיקות הללו לא בוצעו?
ת. לא על ידיי.
ש. אתה גם מציין בחו"ד שבאג יכול להראות בהתחלה זניח אך לא ניתן לדעת בוודאות, יש לבדוק את קוד הפיתוח?
ת. נכון.
ש. גם בשביל לדעת ספציפית באיזה רכיב של הקוד יש תקלה?
ת. נכון.
ש. אתה מציין לגבי מסד נתונים שאין לך דרך להעריך כיצד מנוהל מסד הנתונים?
ת. צריך להיכנס לקוד, זה גם דורש עבודה מעמיקה.
ש. כמה זמן?
ת. זה מקצוע שלעצמו, זה להתמחות בבניית מסד נתונים, זה עניין של אדריכלות של תכנות.
ש. אם נבוא ונבקש להפנות אלייך את קוד הפיתוח לבדיקה, אתה מסוגל לבדוק, יש לך את הכישורים?
ת. חלקים כן וחלקים לא. כל שקשור למסד הנתונים יהיו לי הבנות ותובנות אך הייתי לוקח מומחה DBA לעניין מסד הנתונים.
ש. אחרי המפגש שהיה נשלח אלייך מייל מטעמנו עם שאלה קונקרטית לגבי הצורך של בדיקת קוד הפיתוח לצורך הבדיקה האם תקלה היא חמורה או קטנה ומה משך הזמן הנדרש לתיקונה, בשום מקום לא ציינת את מה שאתה אומר כרגע?
ת. בשביל זה אנחנו פה.
ש. בהמשך למייל ששלחנו למומחה, בסוף חו"ד יש מייל לגבי הנחיצות של בדיקת קוד הפיתוח כדי לאתר תקלות, חומרתן, משך זמן התיקון. שאלנו אותך ספציפית לגבי קוד הפיתוח והנחיצות שבבדיקה שכזו, האם באיזשהו שלב הנתבעים אמרו לך שהם נמנעים לממן בדיקה נוספת אם היא מצריכה עוד זמן ?
ת. לא.
ש. משמע לא נתקלת בהתנגדות מצדם?
ת. לא.
ש. האם נכון שבזמן המפגש התובע הצהיר, כולנו היינו עדים וגם אתה שהתובע אמר מפורשות שהוא לא מוכן בשום אופן למסור לך את קוד הפיתוח לבדיקה, למרות שביקשת?
ת. יכול להיות שאמר את זה, נשמע לי מוכר, אני יכול להבין את ההסתייגות, אני חברת תכנה בסופו של יום.
ש. מה הקשר?
ת. הוא רוצה להגן על הקניין הרוחני שלו בסופו של יום. אני חברת תכנה, הוא רוצה להגן על הקניין הרוחני שלו, למיטב ידיעתי איך שאנחנו עובדים, החברה שלי, כל עוד לא שולם מלוא הכסף למפתח הקניין הרוחני עדיין שייך לבעל הקוד, למי שפיתח אותו. זה עניין המחלוקת, הקניין הרוחני עדיין לרשותו. אבל זה לא שיקול שלי, כמובן.
ש. אתה מסכים איתי שזו סוגיה משפטית?
ת. חד משמעית. יותר מזה, כתבתי על זה גם במייל, בתשובה שלי למייל, שבמידה וביהמ"ש יחליט אקח את זה על עצמי לעבור על הכל, אך העלות של בדיקת הקוד לא פרופורציונלית לתיק הזה.
ש. אנחנו שאלנו קונקרטית מה העלות ונתת לנו אפשרות להחליט?
ת. לא, כי כמו המשפט כמה תעלה חליפה ליתום, אתה לא יודע מה הגובה ומה המידה, אני לא יודע כמה שורות פה יש, איך אני יכול להעריך מראש כמה יעלה לבדוק את זה? במידה כזו אני הייתי פותח שעון ורץ עד שהייתי מסיים ואז הייתי מגיש לכם חשבון, אני לא יכול להגיד לך.
ש. אתה מסכים איתי שלא בסמכותך לקבוע האם העלות של הבדיקה מוצדקת ופרופורציונלית לתיק?
ת. מסכים איתך.
ש. אתה לא יכול לדעת במבחן המציאות איך תתפקד אפליקציית בריקס כשיש הרבה משתמשים?
ת. כמובן, מוקדם לדעת, אחרי מהפידבק מגיע מהמשתמשים אחרי שהורידו אותה. כשווינדוס משיקים גרסת עדכון למערכת ההפעלה שלהם הם נתקלים בהמון באגים שמדווחים ע"י המשתמשים הראשונים שהורידו אותה.
ש. לא הייתה מניעה שהוא ישלח לך את אפליקציית בריקס ואתה תתרשם תחת מספר משתמשים?
ת. לא הייתה מניעה, ולא שילמו לי מספיק כדי שאבדוק זאת באמצעות צוות QA.
ש. בדקת את הסטנדרט של בדיקת קוד הפיתוח?
ת. לא.
ש. בדקת אם כל הקוד קריא במלואו?
ת. לא עברתי על הקוד.
ש. האם נבדקו 2 האפליקציות תחת עומסים?
ת. לא ניתן לבדוק זאת ללא משתמשים.
ש. לא נבדק אם מכשיר עומד בעומס?
ת. העומס הוא על התעבורה של המידע וזה לא נבדק.
ש. אז אי אפשר להבטיח ברמת וודאות מוחלטת שכל אחד מהאפליקציות מצליחה לסחוב שימוש רב?
ת. אפשר, זה תלוי בהגדרה של השרתים, על ידי אופן האדריכלות של השרתים, אפשר לתת מענה אך הוא כלכלי בעיקר, לא ניתן לעשות משהו טכני.
ש. אפשר לבדוק?
ת. ככל שהכיס שלך עמוק.
ש. אז לא עשית בדיקה?
ת. לא. את יכולה להעמיד חדר מלא בשרתים שרק מחכים ליום הפקודה.
ש. בדקת מהירויות ביצוע של כל אחת מהאפליקציות?
ת. לא.
ש. האם בדקת דיוקים של כל אחת מהאפליקציות?
ת. עשינו את הבדיקות במשרד, לא העליתם בעיה כלשהי או התנגדות, הייתם מעלים הייתי עושה בדיקה.
ש. צריכת חשמל של אפליקציה בדקת?
ת. לא, גם לא את מזג האוויר באותו היום.
ש. אתה אומר שלא בדקת את קוד הפיתוח, אז איך ניתן לדעת האם הקוד שבה נכתבה האפליקציה מאפשר שדרוג והתאמה למכשירים חדישים?
ת. הייתי משווה את זה למסמך וורד שהייתי מוחק וכותב מחדש, ברגע שיוצאת מערכת הפעלה חדש האו עדכון גרסה, הם חולקים תיעוד סביב זה ואתה עושה את ההתאמות, אף מפתח לא יתמוך קדימה בערובה, אם מחר פייסבוק תחליט שהם סוגרים את החברה אז אפליקציות לא יעבדו.
ש. אם ניקח לדוג' את אפליקציית הוואטסאפ, השפה בה היא נכתבה מאפשר שדרוג מעת לעת?
ת. נכון.
ש. אחרי חצי שנה אפשר לזרוק אותה לפח אם אי אפשר לשדרג אותה?
ת. כל קוד ניתן לשכתוב.
ש. באפליקציות נשוא התובענה, איך ניתן להיות בטוחים שניתן לשכלל אותן מבחינת שפה ולהתאימן למכשירים חדשים ?
ת. השפה שאני כותב בה היא מקבילה לשפה שאנחנו דוברים, אם מחר יחוקק חוק שסותר את של היום משהו ישתנה בפסיקה, אותו דבר אם משהו משתנה במערכת ההפעלה, אותו דבר בשדרוג, שכתוב הקוד ושדרוגו והתאמתו "לעולם החדש" שהם חלקו עם העולם.
ש. מצאת באגים בכל אחת מהאפליקציות אך לא מציין כמה זמן ייקח לפתור אותם ומה העלות?
ת. נכון.
ש. עד למועד הבדיקה אצלך זה לא תוקן?
ת. נכון.
ש. אתה אומר שתקלות כן ניתן לפתור?
ת. כמובן.
ש. התובע מביא אלייך אפליקציות לבדיקה ואתה לא מצליח לתקן?
ת. אני לא יודע אם הוא לא הצליח או לא ניסה. חשבתי שזה לא היה בפיתוח מ – 2014.
ש. אתה מאשר שקיבלת את האפליקציות לפי חתימה דיגיטלית של אוק' 2014?
ת. נכון.
ש. לגבי אפליקציית מאסט, אני אומרת לך שבתצהיר העדות שלו הוא מצהיר לביהמ"ש שהאפליקציה הזו הייתה שמישה, עם פונקציונליות מלאה, כבר במאי ויוני 2014, האם הגרסאות האלו הועמדו לבדיקתך?
ת. לא.
ש. אתה יכול לדעת בוודאות מוחלטת שאותן גרסאות ממאי ויוני 2014 לעומת הגרסה של אוק' 2014 לא עברו שיפוצים או תיקונים?
ת. אם תעבירו לי את הקבצים אוכל לדעת.
ש. זאת אומרת שבמועד הבדיקה לא יכולת לדעת את זה?
ת. לא דובר על גרסת מאי יוני. אני התייחסתי בעיקר לאפיונים ולמחלוקות של הבאגים, אני לא שוחה בפרטי הדין.
ש. טרח התובע והעביר לך תכתובות מילים וכתבי בי דין, אך את הדבר המהותי הנכון למאי ויוני 2014, איך אני יכולה להיות סמוכה ובטוחה שבזמן אמת בחודשים מאי ויוני 2014 כשהתובע טען בפני הנתבעים שהפונקציונליות מלאה והכל בסדר ולטענתנו היא לא עבדה, איך ניתן לדעת שאותן גרסאות לא עברו שינוי ושיפוץ לקראת בדיקת המומחה בגרסה שהומצאה לו בחודש 10/14?
ת. בדצמבר 2015 הוא שלח לי את הגרסה של אוקטובר 2014. הוא לא ידע שאני יום אחד שאני אהיה שם, אז אני לא חושב שהוא שיפץ למשהו לטובתי, אך יחד עם זאת אתם הייתם שם באותה מידה ויכולתם לבקש.

הערת בית המשפט:
התנהל דיון ארוך בשאלה האם המומחה התבקש לבדוק את הגרסאות הקודמות של האפליקציות ובסופו של דבר לא עלה בידי הנתבעים להראות לי בקשה כזו שהופנתה אליו ישירות.

ב"כ הנתבעים:
אנחנו הגשנו בקשה ספציפית בעניין זה לביהמ"ש.

המשך חקירה:
ש. עשית בדיקות של אבטחת מידע?
ת. לא.
ש. האם בדקת אם הקוד פרוץ?
ת. לא התבקשתי. יש הרבה דברים שניתן לבדוק, אם יש לכם השגות לגבי האבטחה יש לבקש לבחון את זה ואם זו הזווית שסביבה כל המשפט נע אולי כדי להביא מומחה לאבטחה.
ש. לפי חו"ד אתה לא יכול להבטיח באופן מדעי שהאפליקציות עומדות בדרישות של אייפון וגוגל?
ת. אף אחד לא יכול, ובנוסף הצעתי בחו"ד ובהתכתבותי שתעבירו את זה לבדיקה טכנולוגית אצלם ומהניסיון שלי אני מעריך בסבירות גבוהה שזה היה עובר. זה דורש את הסכמתכם, אם היה מעלה המפתח את האפליקציה על חשבונו היא הייתה הופכת לשלו, אני מניח שהייתם רוצים שהיא תעלה על שמכם ולכן נדרש פתיחת חשבון מפתח באפל וגוגל שאליו עולות האפליקציות, זה עניין בירוקרטי ומשפטי ואינו מורכב.
ש. תאורטית, אם התובע ימציא לך את הגרסאות ממאי ויוני 2014, אתה תוכל לערוך השוואות בינן לבין הגרסה של אוקטובר 2014, האם ניתן לבדוק אם יש שינויים?
ת. הבדיקה אפשרית אך מהות השינויים דורשת צלילה לקוד ועל זה אני לא יכול לערוב כמה זמן זה ייקח, אני צריך להבין את כל הקוד.
ש. אתה מציין בחו"ד שהתובע המציא לך חו"ד שהוא הגיש מטעמו לתיק ביהמ"ש שהתובע תרגם אותה מרוסית לעברית, אתה מודע לכך שלפי דיני הראיות זה לא כביל?

<#3#>
החלטה
אני לא מתיר את השאלה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ו, 19/09/2016 במעמד הנוכחים.

יהודה ליבליין , שופט

המשך חקירה:
ש. אתה מודע לכך שנציגי הנתבעת החלו לפעול ולשווק את האפליקציות, ידעת על זה?
ת. לא.

המומחה משיב לשאלות התובע:
ש. אני מבין שזה ניסיונך הראשון בבית המשפט?
ת. נכון.
ש. מה היה התפקיד שלך שהובא אלייך תיק הבדיקה, מה היית צריך לבדוק, פונקציונליות, להיכנס לקוד?
ת. התאמה בין האפיון לבין ביצועי האפליקציה.
ש. בסיכום שלך, אני מפנה אותך לדף מספר 7, אתה כותב "אם לסכם עליי להסכים על קביעת חו"ד של מיכאל זלנסקי כי אכן עובדת אפליקציית מאסט לפי הגדרת האפיון ואף מעבר לכך...", האם האפליקציות שבדקת תקינות ועובדות לפי משק האפיון?
ת. כן, כמובן שמצאנו באגים שמצאנו אך זה לא בסתירה לכך שהאפליקציה עושה את שיועדה לפי האפיון, אם האפליקציה עומדת בסתירה לאפיון, אם המזמין רוצה דבר שונה מהאפיון על זה אנחנו לא מדברים.
ש. בבריקס ציינת שמצאת 2 באגים?
ת. 1 וחצי.
ש. בקשר לפתור ASSIGN שזה היה דרישה שלהם להוסיפו, תאשר שזו הייתה דרישה שלהם ?
ת. במהלך הבדיקה היה חשד שזה באג אך לאחר הבהרות במהלך הפגישה הובהר שזה עניין של חוויית משתמש.
ש. האם בעזרת כפתור ה – ASSIGN היה ניתן לצרף מספר אנשים לתוך הקבוצה ?
ת. אפשר, אך אפשר היה גם אחרת.
ש. איך אתה בתור מתכנת נוהג כאשר לקוח מבקש ממך דרישת אפיון מסוימת, האם אתה מבצע?
ת. במידה וזה שינוי סביר כמו לוגו או שם לא הייתי עושה עניין, כאשר זה שינוי התנהגות וסטייה מההתנהגות אז זו בעיה. כאשר לקוח דורש אפיון מסוים אני אחווה את דעתי בנוגע לעניין ואם תהיה לי הסתייגות אומר אותה אך בסופו של דבר ההחלטה היא של המשלם.
ש. האם בדקת את כל הפונקציונליות של הבריקס, האם בפגישה המשותפת בדקנו סעיף סעיף לפי האפיון?
ת. כן.
ש. האם זה היה בנוכחות כל הצדדים, גם הנתבעים וגם התובע?
ת. כן.
ש. איזה באג נוסף קיים באפליקציה זו?
ת. עניין הריענון.
ש. האם באתי עם 3 מכשירים, 2 מכשירים של אנדרואיד ואחד של אייפון?
ת. כן.
ש. האם אמרתי במסך איפה שלא התרענן זה היה רק במסך של אנדרואיד במכשיר סיני והסברתי לך שיש לו בעיות?
ת. יכול להיות.
ש. שהוא אפילו לא מקבל הודעות וואטסאפ, האם אמרתי לך את זה?
ת. זה מה שהבאת וזה מה שיש.
ש. האם הנוטיפיקציות, קבלת ההודעות, עבדו במכשיר האיפון ובמכשיר האנדרואיד האחר?
ת. כן.
ש. האם אתה כמומחה מכיר שיש מכשירים סינים מסוימים שאפילו הודעות וואטסאפ לא עובדים שם?
ת. אני לא מכיר דבר כזה, אך הכל ייתכן, זה קוד. מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד, היא מערכת קוד פתוח ולפיכך כל יצרנית מתאימה אותה לצרכיה, ולפיכך יכול להיות שבסין רוצים לחסום הודעות וזה הגיוני.
ש. האם ריענון מתבצע על סמך הודעה?
ת. הריענון הספציפי שחווינו שם היה שונה מעניין הנוטיפיקציה, לקח לזה זמן ברגע שיצאנו החוצה ונכנסנו, לדעתי זה היה עניין של אתחול משתנים.
ש. זה היה תלוי במכשיר הספציפי הזה שהיה תקול?
ת. אין לדעת, זה יכול להיות מקריי קצה שמובילים לכך, יכולות להיות כל מיני סברות, זו שאלה שדורשת חקירה מעמיקה. במידה ובאמת במכשיר אחד זה עובד ובאחר זה לא, אז זה דורש לרדת לרזולוציות יותר ולאתר מקריי קצה.
ש. עוד ציינת שלא היו שרתי SMS, אתה יכול להסביר למה נועד שרת ה - SMS?
ת. על מנת לשלוח הודעות במידה והתעדכן סטטוס של משימה, או העברת קבצים.
ש. האם מערכת הSMS הייתה מיועדת בשביל שאדם יקבל בחזרה קוד ?
ת. המטרה הייתה למטרת זיהוי חד חד ערכי של בעל המכשיר.
ש. בזמן פיתוח, האם אפשר לדמות שבן אדם הוא בן אדם אמיתי, האם יש צורך לבדוק זאת, האם יש צורך להפעיל את שרת הSMS בזמן הפיתוח ?
ת. אתה יכול לעשות הרבה דברים, אפשר לכבות את הפונקציה ולעקוף את זה, אפשר לעשות דלת אחורית...
ש. אמרת לצד השני שלא בדקת מהירויות באפליקציות, מה הכוונה, לא בדקת שמכשיר אחד יתקשר עם מכשיר שני וחיכית 5 דק?
ת. אני התכוונתי לסימוכיות ורעיון של ריצת אלגוריתם. לא התכוונתי לחוויית משתמש, לא הייתה בעיה בנושא הזה לדעתי.
ש. במכתב שלך לעו"ד פרנק כתבת שכדי לדעת האם פותחו אפליקציות בהתאם לאפיון שלהם אין צורך לפתוח את קוד הפיתוח ולבדוק אותו, האם זה נכון ?
ת. זה מה שעשינו, זה נכון.
ש. האפליקציות היו מוכנות להישלח לחנות?
ת. כן.
ש. האם כאשר יוצאת גרסה חדשה של אפל או של אנדרואיד ייתכן שהיא צריכה שינוי כדי שהיא תעבוד?
ת. כן.
ש. האם גם הוואטסאפ הגדולים נאלצו לשדרג את האפליקציות שלהם לקראת מכשירים חדשים כי הגרסה הישנה לא תמכה בגרסאות הישנות של IOS?
ת. לא יודע באופן ספציפי אך אני מניח שזה אפשרי, הכל אפשרי, אני מניח שאפליקציות עושות עדכוני גרסה לצורך התאמה למערכות הפעלה.
ש. יש לך חברה משלך עם לקוחות?
ת. כן.
ש. אם לקוח אינו מגיב למפתח ומושך זמן ולבנתיים... ?

<#5#>
החלטה
התובע שואל שאלה שדורשת ממנו השערות שאינן בתחום מומחיותו, לכן אינני מתיר את השאלה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ו, 19/09/2016 במעמד הנוכחים.

יהודה ליבליין , שופט

המשך חקירה:
ש. אם מעלים אפליקציה זמנית לחנות זמנית, בשביל שאנשים אחרים יורידו אותה, האם תוך 7 ימים מוחקים אותה משם, לדיאבלו למשל?
ת. יש כל מיני שירותים, אתה יכול להשתמש בטסט פליי...
ש. האם הם מוחקים לאחר תקופה מסוימת?
ת. כן הכל מוגבל בזמן ובמטרה שלא יעקפו את החנות.
ש. בנוגע למאסט, האם מפתח בשביל לדעת מיקום של מכשיר, מיקום גאולוקציה של מכשיר, הוא קורא לפונקציה ואין לו שליטה?
ת. כן.
ש. אם רשום בתוך האפיון שדיוק מיקום טלפוני לא קשור לאפליקציה, האם זה כך?
ת. הדיוק קשור למכשיר ולא לאפליקציה.
ש. האם כתוב באפיון שתכנה, שאפליקציה, עלולה לא לעבוד בצורה מדויקת במקומות סגורים והיא תלויה בתפקוד ה GPS?
ת. כן, או במיקום המשתמש.
ש. אם אני שם 2 מכשירים, אותו דגם, שיוצרו באותו המפעל, שם אותם, האם הם יראו באותו המקום בGPS?
ת. סביר להניח שבסמיכות גבוהה, בין 3-13 מטר.
ש. אפילו במקום פתוח?
ת. כן.
ש. וזה קשור לGPS שלהם ?
ת. כן.
ש. בבדיקה שנערכה במקום הפתוח אמרת שברגע שזזנו לכיוונים אחרים הוא הראה הפוך, השאלה האם באפיון כתוב שצריך לעקוב על תזוזה און-ליין?
ת. באפיון לא כתוב.
ש. האם באפיון כתוב שאנשים יכולים לזהות את המרחק בניהם?
ת. ככל שהאפיון היה יותר עבה ומפורט יותר ניתן לתת מענה לכל מקרה לגופו, כמו לדוג' מקרים כאלו.
ש. בחו"ד יש את כל האפיונים והמסכים שאישרו הלקוחות?
ת. אם אתה רוצה לקרוא לזה אפיון כן זה מופיע שם. לצערי כן זה מה שהיה שם.
ש. מה לא ברור באפיון שנכתב פה?
ת. ללא קשר לכלום האנגלית קצת לא תקנית, וזה יכול לתת פרשנות שונה לכמה דברים, הוא לא מפורט דיו, הוא לא יורד לרזולוציות המתבקשות. אם זה האפיון שהגיש לך המזמין זה מקובל, אם זה אפיון שאתה כתבת הייתי מצפה למשהו יותר טכני.
ש. אם כתבנו את זה שלושתנו יחד, האם זה מספיק?
ת. האפיון הזה לא היה מספיק לי כדי להתחיל לעבוד, מהמקום של לא לסיים פה.
ש. מפנה אותך לעמוד 27 מוצג ב1 בתצהיר עדות הראשית בתיק המוצגים, תמונה מספר 2 ו – 3, האם אנשים נמצאים על מפת גוגל ?
ת. כן. זה עניין עיצובי.
ש. האם המחיר שגביתי הוא גבוהה או נמוך?

<#7#>
החלטה
אינני מתיר את השאלה. עניין זה לא נדרש בחו"ד שבה נשאל המומחה אך לפער שבין האפיון למוצר שהתקבל בפועל.
<#8#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ו, 19/09/2016 במעמד הנוכחים.

יהודה ליבליין , שופט
המשך חקירה:
ש. האם טענתם העיקרית של הנתבעים בפגישה הייתה שאין כפתור יציאה באפליקציית המאסט?
ת. זה היה אחד הדברים שנטענו.
ש. האם הטענה הייתה שאין כפתור יציאה לכן האפליקציה לא תעמוד בעומסים?
ת. אמרתי בפגישה שלרוב האפליקציות היום אין כפתור יציאה ומכבים אותם באמצעות כפתורים ייעודיים שמשחררים זיכרון.
ש. נכון שגם בוואטסאפ אין כפתור יציאה?
ת. נכון.
ש. אתה קיבלת רשימת תקלות "קריטיות", שמומחים מטעם הנתבעים צרפו לתיק, כתבת בחו"ד שכל הבעיות הקריטיות הן שינויי עיצוב ושינויי חוויית משתמש, האם אתה מאשר שכל הבעיות הקריטיות הן שיוניי עיצוב וחוויית משתמש?
ת. כשקראתי את חוה"ד מטעם הנתבעת, היו הערות מטעם הנתבעת לגבי חוויית המשתמש וזה סובייקטיבי, זה כמו שאתן לאדם ברחוב לחוות דעה על אפליקציה, לכן טענתי בחו"ד שמה שלא סוכם עליו לא ניתן להתייחס אליו, אם הוא טוען שזה היה אמור להראות אחרת מבחינת הממשק אז היה צריך להראות שזה מה שסוכם.
ש. האם בזמן פגישה עו"ד מנשרוב הציעה לך כל סכום כדי שתפתח ותבדוק את הקוד?
ת. אני לא זוכר הצעה כזו, אך לא התייחסתי להצעות כאלו.
ש. האם בדקת בוודאות שהאפליקציות שקיבלו הנתבעים בזמנו זו אותה אפליקציה שאתה בדקת?
ת. מה שיכלתי לבדוק זה שזה התאים למה שטענת בהתאם לחתימה הדיגיטלית. לגבי האם זו אותה גרסה שהותקנה להם על המכשיר לא יכלתי לוודא כי לא הוצגו בפניי מכשירים ולא דובר על גרסאות קודמות שרק היום הבנתי שהיו.
ש. האם בפגישה סיכמנו שבגלל שהנתבעים ביקשו לבדוק את האפליקציות בעומסים לאחר שהבינו שהאפליקציות עובדות הוצעה להם פגישה אך הם לא הגיבו?
ת. לא הייתי אומר שזה בהכרח סיכום, אך הצעתי הייתה שיבואו לפגישה נוספת ויציגו לי את האפליקציות שמותקנות להם על המכשיר וזה בגלל העובדה שטענו שלא עובדות בכלל. ייתכן שהרישיון שלהם פג פשוט, היות וזו לא אפליקציה שהורדה מהחנות אלא הותקנה על המכשיר, בעלת רישיון זמני, לכן ביקשתי במייל שהוצאתי לעו"ד פרנק, שבן יאריך את הרישיון על מנת שבמידה ותתקיים פגישה כזו הם יוכלו להציג היה וזה היה מקור הבעיה והם לא ענו לי למייל ולכן לא הייתה פגישה.
ש. כתבת ש – 2 האפליקציות הן לפי אפיון ואף יותר מכך ?
ת. לפי האפיון שהוצג, אין שאלה לגבי הלגיטימיות.

חקירה חוזרת:
ש. האם זה נכון שמקובל שהמפתח ישלם על השרתים בזמן הפיתוח?
ת. זה עניין מסחרי, מה שהוחלט בהסכם. הוא נכנס להפסד כתוצאה מכך אני לא הייתי עושה את זה, אם עלות שרתים חודשית שלי יכולה להגיע לאלפי שקלים וזה לא מגולם בהסכם המסחרי בין החברות אני לא רואה סיבה למה אני אספוג את זה.
ש. גם אם באפיון רשום שעלות השרתים היא בין 60-100 דולר?
ת. זה בניכם. מה שסוכם בניכם אם החלטתם שהוא סופג את זה זה עניין שלו, אך זו הגדלת ראש.
ש. לגבי כפתור שחרור הזיכרון, זה לא חשוב שיהיה כפתור כזה על מנת לנקות את הזיכרון?
ת. זה "נייס טו האו" , זה לא "מאסט" רוב החברות עצמן מאפשרות לך לעשות את זה וממליצות באמצעות ממשק הטלפון.

<#9#>
החלטה
אני פוסק למומחה את שכרו בסך של 2,000 ₪ בגין עדותו היום.
המזכירות תעביר למומחה את שכרו.
<#10#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ו, 19/09/2016 במעמד הנוכחים.

יהודה ליבליין , שופט

התובע לאחר שהוזהר כחוק משיב לשאלות ב"כ הנתבעים:
ש. מתי הוקם העסק בשם "TERNAOR"?
ת. אני לא זוכר בדיוק תאריך אבל המון שנים.
ש. מי הבעלים הרשום של העסק?
ת. אני.
ש. כמה אפליקציות בנית לפני האפליקציות נשוא כתב התביעה?
ת. לא יכול לומר מספר מדויק, כמה עשרות ומאות אתרים.
ש. אפליקציות שבנית בנית אותן לצד שלישי?
ת. חלקן, וחלקן לא, חלקן לעצמנו.
ש. כיצד לראשונה הכרת את הנתבע 1?
ת. לא זוכר בדיוק.
ש. יכול להיות שהוא ייצג אותך בעבר?
ת. יכול להיות שכן.
ש. הוא ייצג אותך?
ת. יכול להיות. לאור הערת ביהמ"ש אני משנה את תשובתי, הוא ייצג אותי.
ש. באיזה הליך?
ת. באיזה תיק מסוים שניהלתי.
ש. אתה לא זוכר באיזה הליך?
ת. זה נשאר בין עו"ד לבין הלקוח שלו.
ש. כיצד היית מגדיר את היחסים בינך לבין אנטון לפני התביעה?
ת. אנחנו שכנים באותו בניין משרדים, שלום שלום, הוא גם לקוח שלי וגם עכשיו הוא לקוח שלי באתר האינטרנט שלו, הוא מתחזק אותו אצלי כבר שנים רבות, גם מכר וגם היינו אומרים שלום אחד לשני בצורה מאוד נחמדה.
ש. האם זה נכון שהנתבע 1 הוא שהכיר לך את הנתבע 2?
ת. נכון.
ש. מה ידוע לך על אפליקציית מאסט? מי הגה את הרעיון?
ת. הנתבע 2. זה מה שנאמר לי ע"י הנתבע 1.
ש. הוא סיפר לך על הרעיון?
ת. כן, הוא סיפר לי בפגישה שישבנו שלושתינו, הוא סיפר לי על האפליקציה, הוא אמר לי בפירוש שהנתבע 2 הוא לקוח שלו והוא יציג לי את האפליקציה בצורה טובה יותר.
ש. מה היה רעיון האפליקציה?
ת. כשאיגור בא אליי הוא ישב מולי איך שאני זוכר ואמר "קרה לך פעם שברחוב ראית בחורה, היא הסתכלה עליך, אתה עליה, ושניכם התביישתם לגשת האחד לשני", אמרתי כן, "תתאר לעצמך שלשניהם הייתה אפליקציה ששוברת את הקרח הראשוני ושולחים הודעה ראשונה בלבד והצד השני יכול או להתעלם או להקיש בכפתור בוא תגיע אליי".
ש. כיצד זה היה אמור לעבוד?
ת. זו מערכת שצד אחד מוריד אפליקציה, צד שני מוריד אפליקציה, שניהם מתחברים לאותו שרת, השרת מקבל עדכון איפה כל מכשיר נמצא באופן פיזי, הוא יודע מהמכשיר איפה נמצא כל מכשיר, הוא יודע מגדר של הבן אדם, ובהתייחס לזה אם בן אדם מעוניין בבחורה הוא רואה בחורות ואם בחורים אז הוא רואה בחורים ולפי זה יכול לשלוח את ההודעה. הוסבר לאיגור באותו מעמד שזה יכול לעבוד רק במקומות פתוחים.
ש. האם זה נכון שאתה זה שערך את ההסכם?
ת. זה חלקי, ישבנו שלושתנו ויש לי במשרד מסך גדול שרואים מכל הצדדים ובהתחלה אנטון ישב בצד שמאל ואיגור בצד ימין ואח"כ איגור עבר לצד שלי כך שראה את המסך שלי ואנטון ראה את המסך המשותף הגדול. ערכנו ביחד את ההסכם.
ש. אתה מציין בתצהיר, בסעיף 21, שכתבתם יחד את ההסכם, נכון שפתחתם קבוצת וואטסאפ לצורך אפליקציית בריקס ומאסט?
ת. אני לא יודע אם אני פתחתי, לדעתי מייק פתח את הקבוצה יכול להיות שאני פתחתי.
ש. אם אני אציג לך SMS שאתה כותב בו שאתה העברת להם הסכם מוכן, מה תגיד ?
ת. יכול להיות, מר אנטון לא חתם כשאני חתמתי על ההסכם ורציתי להעביר לאיגור...לאחר הערה העד משיב כעת כך – מר אנטון לקח את המסמך והוא אמר אני כעו"ד שלו...אמרתי אני רוצה שאיגור גם יחתום אז אנטון אמר בצחוק "זה לא יעזור לך כלום אני עו"ד", הוא לקח את המסמך ואמר שישמור אצלו במגירה, ואז שלחתי לו את המסמך אני חושב גם כן במייל, כי אני חשוב לי שהכל יהיה בצורה מסודרת וכתובה, גם כל ההתנהלות שלנו הייתה דרך מיילים.
ש. תאשר לי שנשלח אלייך SMS מהנתבע 1 שבו הוא מודה לך על זה ששלחת לו את ההסכם, אולם הוא שואל מדוע אין עליו חתימה ותאריך ?
ת. לא, לא מאשר.
ש. נכון שיש לך אינטרס מובהק שיהיה לך הסכם חתום כי על סמך זה אתה גובה את התמורה המגיעה לך?
ת. ההסכם הזה אכן קיים וזה נמצא אצל אנטון קוזין במגירה שלו, חתום על ידי ולא על ידיו.
ש. אני קורא בסעיף 22 לתצהיר, כל כך קל להחליק את עניין החתימה ? כך אתה מוותר על מסמך מהותי, הוא לקח אותו וזהו ?
ת. אני לא יודע כמה ברירות יש לך במקרים כאלה.
ש. הוא איים עלייך?
ת. לא. אילו ברירות יש לי?
ש. התקשרת אליו? ביקשת ממנו להעביר לך את המסמך?
ת. ברגע ששלחתי את ההסכם במייל ההסכם הוא הסכם למרות שהוא לא חתום. גרסה מקורית הוא קיבל לידיו.
ש. אתה הגשת תביעה ע"ס הסכם, אך לא צרפת אותו, ללא תאריך ללא שום דבר, איך אני יודע שזה מה שחתמנו עליו, אם חתמנו בכלל?
ת. גם אתם צרפתם אותו לתביעה שלכם, נכון שאין חתימה שלכם אך הנתבעים ערכו איתי יחד מילה במילה שלושתנו ישבנו באותו חדר מול אותם מחשבים ואף הכתיבו לי.
ש. אתה בטוח שהכתיבו לך?
ת. 100%.
ש. אתה בטוח שההסכם הוקלד בנוכחות הנתבעים ובנוכחותך?
ת. ב – 100%.
ש. אתה יודע מתי הוכן ההסכם, מתי הוקלד?
ת. אני לא זוכר בוודאות, אני זוכר שזה היה בערב ושלושתנו ישבנו. זה נחתם 3 או 4 ימים לפני שהם העבירו לי כסף, משהו כזה, שבוע, לפני שהם העבירו לי כסף ראשוני.
ש. מתי הם העבירו לך את הכסף הראשוני?
ת. העברתי חשבונית למחרת, אני לא זוכר מתי בדיוק.
ש. היות וההעברה בוצעה ביום 16/2/14 אז ניתן להניח שההסכם הוכן במחצית הראשונה של חודש פברואר?
ת. אני לא יכול לומר בוודאות אך זה היה מספר ימים לפני.
ש. אז זה היה בחודש פברואר?
ת. לא זוכר בוודאות זה היה לפני למעלה משנתיים.
ש. אני מפנה אותך לנספח א בתיק המוצגים שלך, אם אתה טוען שההסכם הוכן בחודש פברואר 2014, איך ידעת שהגרפיקה תאושר ב – 16/4/14, תאריך מדויק, איך זה מופיע בהסכם המקורי שלטענתך נחתם הוכן והודפס בנוכחות כולם בחודש 2/14 ?
ת. השורה הזו הוספה לאחר שקיבלתי אישור מהנתבע 2 על אישור גרפיקה כי השעון היה צריך להתחיל לתקתק מהרגע שקיבלתי מהם אישור שהתקבל ב – 16/4/14. גם יש נספח בקשר לזה של הנתבע 2 שמאשר את הגרפיקה שצרפתי לו, נספח ג' בתיק המוצגים, עמוד 44.
ש. ייתכן שהוכנסו להסכם עוד שינויים חוץ מעניין אישור הגרפיקה?
ת. לא.
ש. אתה בטוח?
ת. ב – 100%.
ש. אתה טוען שמר קוזין היה בכובע מתווך או עו"ד ומי שהזמין את האפליקציה בפועל זה הנתבע 2?
ת. נכון.
ש. בשורה הראשונה של ההסכם, למה הכנסת את הנתבע 1 עם כל תפקידו היה תיווך?
ת. כי בתאריך 16/2/14 כשהוא העביר את הכסף שוחחנו בטלפון והוא אמר לי ש – 10% שמגיע לו כתיווך אני אפחית מסכום התמורה והוא היה צריך להעביר 50% והוא העביר 50% מ – 19,800 דולר ואמר לי שאוציא חשבונית על שם חברה ישראלית שפעם ראשונה ששמעתי באותה שיחה והוא תירץ את זה כמיסוי.
ש. אתה טוען שקוזין היה או בתור מתווך או בתור עו"ד, אך לא מזמין, מדוע הכנסת אותו ביחד עם אנגלוב אותה שורה כאילו הוא המזמין גם?
ת. המעמד הזה היה במשך שבוע עד שהתקבל תשלום ראשוני של 50% שהוא היה מתווך עד התאריך שהוא התקשר אליי ואמר לי שהוא נכנס כשותף ומעביר לי את הכסף מחברה ישראלית. הסכם ראשוני נחתם בסטטוס שאנגלו היה היחיד שמולו חתמתי ואנטון היה מתווך ואחרי שבוע אנטון נהפך לשותף.
ש. לפני כמה דק' אמרת שהסעיף הזה הוא הדבר היחידי ששינית?
ת. זה לא סעיף. לשאלת ביהמ"ש הצדדים להסכם הם מהותיים להסכם, אבל ברגע שהוא הפך להיות שותף לכן אני הוספתי אותו להסכם.
ש. אתה צרפת לתיק המוצגים הסכם שהוא לא ההסכם המקורי?
ת. הסכם מקורי נמצא אצל אנטון...
ש. צרפת לתיק המוצגים הסכם שהוא לא ההסכם המקורי?
ת. זה ההסכם המקורי עם תוספת של התאריך מתי התחיל הפרויקט.
ש. אם מה שאתה אומר נכון, אתה הכנסת את קוזין רק לאחר שנודע לך שהוא בכובע של מזמין יחד עם אנגלוב, גם המחיר השתנה?
ת. למה השתנה?
ש. אמרת שנתת לו הנחה של 10%, נכון?
ת. כן.
ש. כשהכנסת את קוזין ידעת שאתה צריך לתת את ה – 10% האלו, למה לא שינית ?
ת. למה יש צורך לשנות את זה?
ש. למה יש צורך להוסיף את קוזין? הרי אם אנגלוב חתם לך ...?
ת. הוא לא חתם לי. זה מה שאמרתי שהנתבע 1 לקח את המסמך שהוא היה בסטטוס של עו"ד.
ש. אתה טוען לאורך כל התצהיר שהאפליקציות מוכנות והיו מוכנות מזמן?
ת. כן.
ש. אתה רשמת ב – 16 /4/14 שקיבלת אישור לגרפיקה, כל שלב ושלב אתה מעדכן בהסכם?
ת. לא, ממש לא.
ש. קיבלת אישור לגרפיקה ועדכנת?
ת. אישור לגרפיקה זה דבר משמעותי כי כל השעות וכל התאריכים שרצים לא היה להם תאריך התחלה ולא היה להם שום משמעות אם לא מעדכנים את תאריך ההתחלה.
ש. ההסכם שצרפת לתיק המוצגים זה לא ההסכם המקורי?
ת. זה ההסכם המקורי עם שינוי של תאריך תחילה.
ש. האם זה נכון שבהתחלה הסכום שדרשת בגין בניית אפליקציית מאסט זה היה 50,000 דולר?
ת. נכון.
ש. מה היה כלול?
ת. בגלל שיש לי ניסיון רב שאנשים לאחר שהם מאשרים אפיון תוך כדי פיתוח יש להם דרישות נוספות אני כבר כללתי בתוך המחיר את כל השינויים העתידיים, זה נובע מניסיון.
ש. כלומר 50,000 דולר כללו את השינויים העתידיים?
ת. כן.
ש. לאחר מכן ירדתם ל – 22,000 דולר?
ת. נכון.
ש. מה כלל המחיר הזה?
ת. האפיון שמופיע, בלי שינויים.
ש. השינויים מה איתם?
ת. נאמר בפגישה שלנו שאני מקבל 250 ₪ לשעה לפני מע"מ ועל זה אין לכם בשום דבר התנגדות. זה גם הוסכם ע"י הצדדים ואפילו אנטון קוזין גיחך ואמר זהו? רק 250 ₪ לשעה?
ש. נראה לך הגיוני שאתה מוסיף את אנטון קוזין כמזמין, אך שוכח ולא טורח להכניס עניין מהותי כמו השכר שלך, שאתה הסכמת על 250 ₪ לשעה בגין שינויים?
ת. 250 ₪ לשעה הוסכם אחרי שכבר נערך המסמך, חוץ מזה לא היה שום הסכם מתי שהוצע להם 50,000 דולר.
ש. אתה אשרת לי ש – 50,000 דולר כלל את כל השינויים העתידיים, ואז אמרת שהורדת את המחיר ל – 22,000 דולר?
ת. כן.
ש. אחרי שהורדת את המחיר, ההסכם מדבר על כך שאתה גובה 22,000 דולר?
ת. נכון.
ש. זה רק חלק מהתמורה שאתה אמור לקבל על האפליקציה?
ת. מזאת אומרת?
ש. שאם יהיו שינויים אתה מקבל 250 ₪ לשעה, סעיף התמורה היה אמור לכלול 2 תתי סעיפים, מחיר האפליקציה ומחיר השינויים, ואתה החלטת להכניס רק את סעיף מחיר האפליקציה?
ת. כשערכנו את המסמך זה צץ אחרי זה, אחרי שהמסמך היה מוכן ולא היה ברשותי.
ש. זאת אומרת שכשכתבת 22,000 דולר כבר ידעת שאתה הולך לגבות מהם 250 ₪ לשעה?
ת. כי קיבלתי מהם את ההסכמה בטלפון, לא קיבלתי הסכמה של כסף קיבלתי מהם הסכמה על 22,000 דולר לא כולל שינויים עתידים, אחרי שסגרנו את ההסכם סיכמנו על 250 ₪ לשעה. לשאלת ביהמ"ש למה לא הוספתי את מחיר השינוי לשעה העד משיב – העד פוסק ידיים ואין לו תשובה. לאחר זמן קצר מוסיף – שוכחים לפעמים.
ש. יכול להיות שזה לא סוכם?
ת. לא, זה בטוח סוכם.
ש. כל התשלומים הועברו לך ע"י הנתבעת 3?
ת. כן.
ש. אתה הוצאת חשבוניות על שם הנתבעת 3?
ת. נכון.
ש. אתה ממשיך לטעון בכל התצהירים שאין שום קשר לחברה ומי שהתקשר איתך זה רק מר אנגלוב ואח"כ הצטרף מר קוזין?
ת. נכון. להסכם אין שום קשר לנתבעת 3, הנתבעת 3 רק הצטרפה אחרי העברת הכסף שהודיעו לי את השם שלה, לאיזו חברה להוציא את החשבונית ולכן החשבונית ניתן לשים לב שהיא יום למחרת ולא לפני, בדר"כ מוציאים חשבונית ורק אח"כ עושים העברת כסף. החשבונית יצאה בתאריך 17.
ש. זה משנה מי העביר לך את הכסף?
ת. בגדול? לי זה לא.
ש. אז אם זה לא משנה למה אתה תובע את הנתבעת 3?
ת. כי הוצאתי חשבונית לחברה הנתבעת 3, כל אחד שהיה מעורב בעסקה, כל מי שהוצאתי לו חשבונית הייתי תובע אותו.
ש. למה? זה שאתה מוציא חשבונית בגין תשלום זה מקים עילה לתביעה?
ת. אני לא עו"ד, אבל אינסטינקטיבית אם הוצאתי לחברה חשבונית והיא לא משלמת לי ממישהו אני צריך לגבות את הכסף שמגיע לי. החשבוניות שולמו כולן . החברה הזו שייכת להם. החברות האחרות של מר אנגלוב לא מצורפות כי הן לא העבירו כסף. לפי הגיון כל אחד שמעורב לדעתי מעורב. לא הוצאתי חשבונית על בנק, הוצאתי חשבונית על חברה מסוימת. באפליקציית בריקס כבר החברה הייתה מעורבת, כבר ידעתי שהם שניהם יחד. לשאלת ביהמ"ש אני הבנתי שכל מי שמעורב הוא יכול להתבע וכדי לא להיות במצב שתטען טענה שבסופו של דבר לא הנתבעים 1 ו -2 הם החייבים אלא החברה, צרפתי גם את החברה.
ש. בתצהיר הצגת את עצמך כבעל ידע וניסיון?
ת. נכון.
ש. ידוע לך שהנתבע 2 ו – 3 מחוסרי ידע בתחום הטכני והתכנות ?
ת. לא.
ש. למה לא?
ת. כי יצא לנו להיפגש פעמים רבות ועל כל אפליקציה דנו והסברתי בדיוק את כל ההשלכות.
ש. האם זה נכון שאין להם כל ידע או הבנה בכתיבת אפליקציות, כיצד זה מתבצע, איך הרכיבים עובדים?
ת. אני לא יכול לשפוט מה יודע בן אדם אחר.
ש. אתה מתאר בהסכם כיצד אפליקציה צריכה לעבוד?
ת. נכון.
ש. מפנה לסעיף 3 להסכם, שם נאמר שייתכנו אי דיוקים אם הGPS לא מופעל או אם המשתמש נמצא באזור לא פתוח, בתצהירך בסעיף 38 אתה אומר "חשוב לציין כי הסברתי למזמיני האפליקציה כי דיוק של המשתמשים על המפה או על שטח תלת ממדי תלוי בדיוק של GPS של סמארטפונים וטעות של GPS יכולה להיות מ – 1 עד עשרות מטרים, ואח"כ יש המשך בסעיף 39 אתה אומר שהGPS לא קולט בשטח סגור ?
ת. נכון.
ש. אח"כ אתה אומר בהסכם שייתכנו אי דיוקים בGPS?
ת. אי דיוקים איפה?
ש. בסעיף 39 אתה משנה גרסה ואומר הGPS לא יקלוט בשטח סגור ?
ת. הGPS יכול לקלוט או לא לקלוט, באפליקציה יכולים להיות אי דיוקים מבחינת המיקום.
ש. מה מעניין אותי בתור מזמין, שהאפליקציה עובדת או שGPS לא עובד ?
ת. זה מה שהסברתי להם לפני הפגישה, לפני שנחתם ההסכם הם ידעו את כל זה.
ש. אז למה לא רשמת בהסכם שהGPS לא יעבוד בשטח סגור, ואתה אומר שאתה הקלדת כל אות ואות?
ת. אם תשים לב בהסכם יש את אותה השוואה, שאו שהGPS אינו מופעל או שמשתמש אינו בחוץ שזה באותה רמת משקל שכמו שאמרתי, שלפני כל משפט שהכנסנו להסכם כל משפט דנו בין 5-10 דק, זה הוסבר, שה GPS אינו עובד במקומות סגורים.
ש. אתה אומר שזה היה ידוע להם עוד במעמד החתימה של ההסכם?
ת. נכון.
ש. אני מפנה אותך למייל שגם אתה צרפת, מה – 7/6/1 4, נספח ו' לתיק המוצגים של התובע, זאת אומרת מהמייל הזה עולה לראשונה שהנתבעים הבינו במועד זה שהאפליקציה לא עובדת במקומות סגורים.
ת. זה לא נכון, מה שקרה הוא שאחרי חודשיים שכבר כתבנו את רוב הפונקציות והמערכת כבר עבדה בצורה בסיסית, הנתבעים הביאו בחור בשם מייק וייסמן שהיה צריך להיות אחראי על עניין שיווקי. בפגישה מייק וייסמן במשרדו של עו"ד קוזין הציג את תכנית השיווק שלו, בתאריך ה – 5/6/14. בתכנית השיווקית שלו הוא הציג שהוא מתכוון לעשות שיווק של האפליקציה בפאבים ובדיסקוטקים וישר באותו זמן אמרתי להם חברה זה לא עובד, מי שלא היה מעודכן זה היה מייק וייסמן למרות שהנתבעים לא היו מעודכנים. הם יודעים מתחילת הדרך גם אפשר לראות את נספח ו' את תשובתו של אנטון קוזין, הוא כותב "אני חושב שבגלל שאנשים לא יושבים במקום ואנו לוקחים קשר ויזואלי ראשוני זה לא נחוץ, מה שחשוב שהקשר ישמר ויהיה ברדיוס מרחק". איגור באותו מכתב כותב "אתה דיברת שוויפי פותר את הבעיה", הוא התכוון למכתב בעמוד 60 שם כתוב וויפי לא יכול לתת מיקום מדויק בלי GPS, וויפי נותן מיקום בערך אך לא מדויק.
ש. מה ענית למייל הזה, ראית שהוא מתפלא שזה לא עובד במקומות סגורים?
ת. מדפדף ארוכות בתיק הנספחים. לא נתנה תשובה.
ש. יש שם באותו מייל דבר משמעותי וחמור שהוא כותב, הוא אומר "אם מדובר רק על מקומות פתוחים אפשר לקפל את העבודה", אתה לא הגבת למייל הזה ? איך התמודדת עם זה?
ת. איך הייתי אמור להתמודד? לא אמרו לי לקפל שום דבר. להיפך, הם המשיכו את העבודה.
ש. כתבו לך שאם מדובר במקומות פתוחים בלבד אפשר לקפל את העבודה, ואתה טענת שהאפליקציה יכולה לעבוד רק במקומות פתוחים, אם שולחים מייל כזה לא מגיבים?
ת. לא אמרו לי לסגור את האפליקציה, הם המשיכו, כמו שהפניתי לתגובה של אנטון קוזין הוא אמר שממשיכים, למרות שמייק וייסמן שינה את ההגדרות והחליט לעשות שיווק בדיסקוטקים סגורים, אנטון קוזין בנספח ו' אומר שזה לא משנה ואפשר להמשיך. הערת בית המשפט – המייל של הנתבע 1 הוא לפני המייל של הנתבע 2. המשך עדות – אם אחד אומר שזה בסדר והשני לא אמר לי להפסיק, לא אמרו לי להפסיק אלא המשיכו לתת לי משימות חדשות בפירוש.
ש. האם יכול להיות שהם הסתמכו על מה שאתה כתבת במסמך האפיון שיכול להיות שיהיו אי דיוקים והם הסתמכו על זה, כי בשום מקום אחר עד אותו מייל לא כתוב שהGPS לא יעבוד במקומות סגורים, יכול להיות ?
ת. לא. הם הסתמכו גם על ההסברים שלי וגם על ההסכם שעשינו.

<#13#>
החלטה
נקטע במהלך שמיעת עדותו של התובע בשל אילוצי יומן.
אני קובע להמשך שמיעת הראיות ליום 4/12/16 בשעה 10:00 עד לשעה 12:00. חצי שעה תוקצה לסיום חקירתו הנגדית של התובע ושעה וחצי תוקצה לחקירת הנתבעים.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ו, 19/09/2016 במעמד הנוכחים.

יהודה ליבליין , שופט