הדפסה

בית משפט השלום באשדוד ת"א 35801-01-21

בפני
כבוד ה שופטת טלמור פרס

התובעת-המבקשת

רחל שועי חליפט ת.ז. XXXXXX796

ע"י ב"כ עו"ד ד.קולקר

נגד

הנתבעים-המשיבים

  1. ל.ל. בשרים בע"מ ח.פ. 515006278
  2. להב דוד כהן
  3. ליאור כהן

ע"י ב"כ עוה"ד א.ארדן

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת-התובעת למתן סעד זמני המורה למשיבים-הנתבעים להימנע מלעשות שימוש בשם "שווארמה ראש העיר" בכל צורה שהיא בתחומי העיר אשקלון.

פרט לסעד זה הגישה המבקשת בקשה לסעדים זמניים נוספים כמצוין בסעיף 13 לבקשתה אולם בדיון שהתקיים ביום 7.2.21 (עמ' 3, ש' 21) ביקשה למחקם, וכך אני מורה.

כמו כן, הגישה המבקשת בקשה להטלת עיקול על זכויות המשיבים בשם המסחרי הרשום בפנקס סימני המסחר במשרד המשפטים ורשם הפטנטים, ובקשתה זו נדחתה בהחלטת כב' הרשמת הבכירה א.רוזן מיום 21.1.21.

רקע בתמצית:

2. המבקשת הינה בעלים של נכס ברחוב צה"ל 3 באשקלון בו התנהלה בעבר, החל משנת 2004, מסעדה הנושאת את השם "שווארמה ראש העיר".
המשיבים 2-3 עבדו במסעדה כשכירים ובשנת 2010 רכשו מהמבקשת את הפעילות בנכס ובכלל זאת את הציוד, המוניטין, המלאי ואת השם המסחרי "שווארמה ראש העיר", והכל בחוזה המכונה "חוזה למכירת פעילות". במקביל נחתם בין הצדדים הסכם שכירות ארוך טווח למשך 10 שנים במסגרתו שכרו הנתבעים מהתובעת את החנות .
בחלוף 10 שנים, בתום תקופת השכירות, ולאחר שניסיונות הצדדים להגיע להסכמות בדבר הארכת השכירות, כשלו, פינו המשיבים את החנות של המבקשת ופתחו עסק של שווארמה, פלאפל ובשרים בחנות אחרת ברחוב הרצל 31 באשקלון, שם הם מנהלים את פעילותם תחת השם והלוגו "שווארמה ראש העיר".

לטענת המבקשת, המשיבים הפרו את הסכם מכירת הפעילות בכל הקשור למיקום החנות שנפתחה בתום תקופת השכירות, ולפיכך יש למנוע מהם לעשות שימוש בשם המסחרי "שווארמה ראש העיר" בעיר אשקלון (סע' 13 (ב) לבקשה).

3. יצוין כי קדמה לתביעה זו תביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשת לבית המשפט המחוזי, במהלכה הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 31.12.20, לפיו המבקשת (הנתבעת שם) "לא תעשה יותר שימוש בשם שווארמה ראש העיר, לאחר מועד הדיון בשום צורה שהיא". המבקשת התחייבה להסיר את השילוט בנכס ברחוב צה"ל 3 תוך 21 ימים, להפסיק את הפרסומים באינטרנט, בעיתונות ובכל מדיה אחרת תוך 7 ימים והצדדים הסכימו שאין באמור כדי לפגוע בטענות המבקשת ביחס להפרת הסכם מכירת הפעילות והסכם השכירות , והיא רשאית להגיש כל תובענה בעניין זה לרבות בקשה לסעדים זמניים.
לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובעקבות טענות המשיבים להפרתו, עתרו המשיבים בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ובהחלטתו מיום 1.2.21 הבהיר בית המשפט המחוזי, כי המבקשת אינה רשאית לעשות שימוש כלשהו בשם "שווארמה ראש העיר" וכי עליה לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו גם אם החנות סגורה.

במקביל טוענת המבקשת כי היא נקטה בהליך למחיקת סימן מסחרי באמצעותו היא מבקשת לגדור את הזכויות של המשיבים בסימנים שנרשמו לזכותם כך שיתאימו להיקף האמיתי של הזכות.

טענות המבקשת:

4. לטענת המבקשת בכתב התביעה, מכירת הפעילות במסגרת ההסכם כללה גם את הזכות לעשות שימוש בשם , אולם זאת בתנאי מפורש שאם יחדלו המשיבים לשכור את עסקה של ה מבקשת, הרי שיהיו מנועים מלעשות שימוש בשם זה בתחום של 50 מטר ברדיוס אווירי ממקום העסק המקורי. לטענתה, בניגוד למוסכם, באוגוסט 2020 הפרו המשיבים במפגיע את התחייבותם, עת ששכרו חנות ופתחו עסק זהה, מסעדה לממכר שווארמה, במרחק של כ-30 מטר ופחות מזה מעסקה שלה. לטענתה, אילו פתחו המשיבים את עסקם בכל מקום אחר מחוץ לטווח הרדיוס האווירי של 50 מטר, הרי שהיו זוכים לאיחולי הצלחה , אולם משהפרו את הוראות הסכם המכירה עליהם להפסיק את ההפרה הבוטה.

לפיכך עותרת המבקשת בכתב התביעה (סעיף 26) ליתן צו עשה המורה למשיבים להסיר כל סממן של השם "שווארמה ראש העיר" בתחום כל עסק אשר הוא או חלק ממנו נמצא בתחום הרדיוס האווירי של 50 מטר מהנכס ששכרו מהמבקשת ברחוב צה"ל 3 באשקלון, לסלק ולעצור כל פרסום לעסק כזה וליתן צו הצהרתי האוסר עליהם לעשות כן בעתיד מכוח החוזה שבין הצדדים.

5. בבקשתה למתן הסעד הזמני טוענת המבקשת כי דרושה הכ רעה מהירה בסוגיה המשפטית האם ההסכם הופר או לא, ומניעת סעד זמני המורה למשיבים להימנע מלעשות שימוש בשם "שווארמה ראש העיר" בכל צורה שהיא בתחומי העיר אשקלון, עלולה לגרום לנזק כלכלי המוערך על ידי המשיב 2 ב-1,500,000 ₪, קרי נזק גדול ומתגבר שאין להעריכו כ זוטי דברים, שמתווסף לנזקים האדירים שנגרמו למבקשת בעקבות הפעלת חנות מתחרה על ידי המשיבים בתוך תקופת השכירות, הכנסותיה נפגעות וכך גם המוניטין שלה.

בהבהרה שהוגשה ביום 19.1.21 הוסיפה המבקשת כי גם אם יש למשיבים זכות קניינית בשם הסימן המסחרי כלפי כולי עלמא , הרי שהיכולת לעשות שימוש בזכות זו מוגבלת כלפי המבקשת מכוח ההסכם.

טענות המשיבים:

6. בהתייחסם לעילת התביעה ולסעד הנתבע בכתב התביעה, טוענים המשיבים כי הסעד העיקרי המתבקש בכתב התביעה של אכיפת ההסכם, אינו תואם את מכתבה של ה מבקשת מיום 4.8.20, באמצעות בא כוחה, המודיע על ביטול ההסכם (נספח 4 לכתב התביעה) .

כמו כן, המבקשת לא הצביעה על קיומה לכאורה של עילת תביעה, שכן פרשנות סעיף 6.2 לחוזה המכר הינה, כי ההגבלה של פתיחת עסק בשם "שווארמה ראש העיר" בטווח של 50 מ', תחול ב מקרה בו המשיבים מפסיקים את הסכם השכירות ועוברים למקום אחר בתוך התקופה של 10 שנים, ואילו לאחר 10 שנים אין כל הגבלה, לא הסכמית ולא חוקית. לגישת המשיבים, הסעיף בהסכם אינו מדבר על סיום השכירות אלא על מקרה של הפסקת השכירות זאת מאחר שהמבקשת רצתה להבטיח שהמשיבים ישכרו את הנכס שלה למשך 10 שנים וזה האינטרס העסקי שעמד מאחורי סעיף זה. מכאן, לגישת המשיבים, הפסקה של השכירות תוביל להגבלה של פתיחת עסק בשם "שווארמ ה ראש העיר" בטווח 50 מטר ולא סיום הסכם השכירות בתום תקופת השכירות, שאינו מוביל להתחייבות או הגבלה של פתיחת שווארמה בשם זה גם בטווח קרוב יותר.
המשיבים מוסיפים וטוענים כי אף שהמבקשת הציגה עצמה כבעלים בסימן המסחרי וקיבלה תמורה של מאות אלפי שקלים עבור כך, הדבר התברר כשקרי ולמבקשת לא הייתה בשום שלב זכות להשתמש בשם "שווארמה ראש העיר". כעולה מתעודת הרישום ובקשת רישום הסימן המסחרי, השם היה של אדם אחר בשם אריה שריין ומכאן שסעיפים 6.2 ו-6.3 להסכם המכירה הנסמכים על זכות המבקשת , ה ינם תוצאה של הטעיה ויש לבטלם.
לטענת המשיבים, בהעדר זכות לכאורה ונוכח החלטת בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא תעשה יותר שימוש בשם, לא יהא במתן צו המניעה הזמני כדי לסייע למבקשת.
לטענתם, למעלה מעשר שנים שהם מנהלים, משווקים ומתפעלים את העסק בשמו המסחרי ובפעילותם ועמלם הם הפכו את השם למותג והעסק צבר מוניטין ולקוחות.

7. המשיבים טוענים עוד, כי הסעד המתבקש ולפיו יש למנוע מהם לעשות שימוש בשם "שווארמה ראש העיר" בכל צורה שהיא בתחומי העיר אשקלון, אינו תואם את האמור בהסכם המכירה אשר מגביל לטענת המבקשת פתיחת מסעדה בטווח של 50 מטר. גם אם תזכה התובעת בתביעתה, לא יעלה בידיה להפעיל מסעדה בשם זה נוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומשהזכות בשם המסחרי נתונה להם.
אף אם יתבקש צמצום הסעד הזמני כך שייאסר על המשיבים לעשות שימוש בשם בטווח של 50 מטר הרי שקיימת זהות בין הסעד הזמני לבין הסעד העיקרי.

8. לטענתם, המבקשת הגישה בקשתה "כשידיה אינן נקיות", הואיל והיא עצמה ממשיכה לנהל מסעדה ב חנות שלה תחת השם "שווארמה ראש העיר", בניגוד להחלטה שיפוטית המורה שאין לעשות כן, ועובדה זו בלבד יש בה כדי להביא לדחיית הבקשה. חוסר ניקיון הכפיים לטענת המשיבים, בא לידי ביטוי אף בהעלמת העובדה שהמבקשת קיבלה ביום 14.1.21 התראה בשל ביזוי פסק הדין של בית המשפט המחוזי עת שהפרה סימן מסחר רשום , כשעשתה שימוש בשם בניגוד לפסק הדין.

9. גם בחינת מאזן הנוחות, לטענת המשיבים, מובילה למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני שכן הנזק שייגרם להם אם יינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שייגרם למבקשת ככל שלא יינתן הסעד הזמני שכן גם אם תזכה המבקשת בתביעתה, לא יעלה בידיה להפעיל מסעדה בשם "שווארמה ראש העיר" נוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומשהמשיבים מחזיקים בסימן המסחר הרשום.

בדיון שהתקיים ביום 7.1.21, השלימו הצדדים טיעוניהם והמצהיר מטעם המבקשת, מר חליפט, נחקר על תצהירו. המבקשת לא עמדה על חקירת המשיבים.

דיון והכרעה:

10. לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש, שמעתי טיעוני הצדדים וחקירת מצהיר המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.

בעת בחינת בקשה למתן סעד זמני והכרעה בה, על בית המשפט לשקול שלושה שיקולים עיקריים המעוגנים בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשע"ט-2018.

השיקול הראשון הינו קיומה לכאורה של עילת תביעה וסיכוייו הלכאוריים של ההליך, כאשר די בכך שבית המשפט ישתכנע שהתובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית שאינה בגדר תביעת סרק. בחינת סיכויי ההליך נעשית באופן לכאורי, מבלי לקבוע קביעות בדבר ממצאים סופיים.

השיקול השני הינו מאזן הנוחות, בו נבחן הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני , וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר. שיקולים אלו מקיימים ביניהם יחסי גומלין המכונים בפסיקה "מקבילית כוחות" ולפ יהם חוזקו של שיקול אחד , יש בו כדי לפצות על חולשתו של השיקול האחר (ראו: רע"א 1896/12 מטרת מיזוג חברות בע"מ נ' אולטרה שייפ מדיקל, "נבו" (5.4.12); רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ, "נבו" (12.5.13)).

שיקול שלישי שישקל על ידי בית המשפט הוא שיקול שביושר ובצדק, קרי "תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת בקשה לסעד הזמני". ביחס לשיקול זה קבעה הפסיקה כי יש לתת משקל למועד בו פנה המבקש בסעד לבית המשפט, האם הפנייה אינה לוקה בש יהוי, האם פנה בבקשה כשידיו "נקיות" כשהוא תם לב והאם הביא לפני בית המשפט את כל המידע הרלבנטי לבקשה (רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, "נבו" (24.10.07)).

11. בענייננו, בחינת התנאים הקבועים בתקנות לשם מתן הסעד הזמני מובילים לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.

אשר לעילת התביעה, הרי שתביעת התובעים נסמכת על הוראות סעיף 6.2 לחוזה מכירת פעילות הקובע כי "במידה והרוכשים יפסיקו להפעיל את העסק בנכס המושכר ויבקשו לעבור לפתוח עסק מסוג שווארמה במקום אחר, הרי שלא יוכלו לפתוח עסק בשם שווארמה ראש העיר אלא אם העסק החדש יהיה במרחק של 50 מטר לפחות ברדיוס קו אווירי מהמקום הנוכחי".

על פניו, בקשת המבקשת לסעד זמני המגביל את המשיבים לעשות שימוש בשם, בכל מקום בעיר אשקלון, אינה מתיישבת עם הוראות הסעיף בהסכם המכירה שעניינו הגבלה נטענת במרחק של 50 מטר מחנותה של המבקש ת. אולם בהתייחס לסעד המתבקש בכתב התביעה, המבקש לאכוף את המגבלה בטווח של 50 מטר, הרי שלא ניתן לומר כי זה משולל כל יסוד. אמנם, יש לבחון טענות המשיבים המסתמכים על קריאת שני הסכמים נפרדים, הסכם השכירות והסכם המכירה, ולפיה ן קיימת אפשרות פרשנית אחרת של הסעיף , המקנה להם זכות לעשות שימוש בשם המסחרי גם ברדיוס מצומצם מ-50 מ', מקום בו הסתיים הסכם השכירות בין הצדדים. יש אף מקום לבחון הטענה כי המבקשת לא היתה בשום שלב, בעלת הזכות בסימן המסחר . גם טענת המשיבים ולפיה לא יכולה המבקשת לדר וש אכיפת ההסכם, בשעה שהודיעה על ביטולו נדרש לבוחנה - אולם, לא ניתן לומר , בשלב זה, כי תביעת המבקשת הינה תביעת סרק ומבלי לקבוע מסמרות, אניח לטובת המבקשת כי קיימת עילת תביעה לכאורה וטענות המשיבים דינן להתברר במסגרת בירור התביעה .

12. יחד עם זאת, יש ליתן הדעת לעובדה כי בקשת המבקשת הינה למתן צו מניעה זמני, המשנה מהמצב הקיים, וכי קיימת זהות וחפיפה בינו לסעד העיקרי המתבקש בתובענה, ובנסיבות ענייננו מתן צו מניעה אינו ראוי וצודק .

על פי הפסיקה, קיים קושי ליתן סעד זמני החופף לסעד העיקרי שבתובענה, מבלי שבוררו הטענות והדברים עד תום. מתן צו שכזה החופף לסעד העיקרי, יעשה במצבים חריגים בלבד, לאחר שבית המשפט התרשם כי נדרשת התערבות על מנת למנוע תוצאה קשה ביותר, וכאשר לא ניתן לרפא הנזק שעלול להיגרם באמצעות פיצוי כספי (רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ, "נבו" (20.1. 13); רע"א 5255/05 קובל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף לאיגוד מקצועי "נבו" (7.8.05); רע"א 1868/98 סייג נ' המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי, "נבו" (6.4.1998)).
בענייננו, הצו המתבקש לא רק שחופף את הסעד העיקרי, אלא מתבקש במסגרתו סעד החורג ורחב יותר מהסעד העיקרי.

13. לכך מתווסף הצורך לנקוט משנה זהירות מקום בו הסעד הזמני משנה מהמצב הקיים. בעוד שככלל, מגמתו של צו מניעה זמני הינה שימור המצב הקיים לשם מניעת המשך פגיעה במבקש עד להכרעה סופית בתובענה העיקרית, הרי שהצו המתבקש בענייננו , הינו להורות למשיבים לחדול מהשימוש בשם המסחרי בו הם עושים שימוש למעלה מ-10 שנים, לאחר שהשקיעו מיטב כספם בהעתקת פעילותם מהחנות של המבקשת לחנות אחרת, ובמצב דברים בו לא יכולה להיות מחלוקת, כי לעת הזו, המבקשת אינה יכולה לעשות כל שימוש בשם "שווארמה ראש העיר", והכל טרם התבררה התביעה העיקרית. איני סבורה כי מקרה זה הינו מסוג העניינים החריגים בהם "נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם" ולא הוכח כי זה המקרה בענייננו. ( ראו 9213/12 רשת נגה בע"מ לעיל וכן רע"א 5711/12 נ. מצה בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, "נבו" (25.2. 13)).

ערה אני לטענת המבקשת בסיכומיה, כי נוכח הסכמת הצדדים בבית המשפט המחוזי וויתרו המשיבים על כל טענה בדבר שיהוי בהגשת הבקשה, אולם הסכמה זו אינה משנה מסווג הצו המתבקש , שהעתרות לו מהווה שינוי המצב הקיים, בפרט בנסיבות ענייננו בהן המשיבים עושים שימוש בשם למעלה מעשר שנים ומקום בו לא חל עליהם איסור גורף לעשות שימוש בשם המסחרי בעיר אשקלון, כפי שעותרת המבקשת , ו האיסור הגורף שלא לעשות שימוש בשם כלל , חל דווקא על המבקשת.

14. ואם לא די בכך, הרי שבחינת 'מאזן הנוחות' מכריעה את הכף לטובת המשיבים.
המבקשת טוענת לנזקים גדולים ומתמשכים שנגרמים לה, שלא ניתן לכמתם, ול"הרס כלכלי" יום יומי, נוכח מיקום העסק של המשיבים תחת השם המסחרי "שווארמה ראש העיר". בסיכומיה הוסיפה המבקשת כי הפגיעה הינה גם במוניטין שלה.
בעניין זה לא הציגה המבקשת ולו ראיה לכאורה. אכן, ככל שיקבע כי המשיבים הפרו את הסכם המכירה, עת שמיקמו את העסק בטווח של כ-30-35 מטרים מחנות המבקשת, אפשר שהמבקשת תהא זכאית לפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם המכירה, אולם לא הוצגו נתונים עובדתיים שיש בהם כדי להעיד על פגיעה כלכלית או פוטנציאל לפגיעה כלכלית במבקשת.

יצוין כי מחקירת בן זוגה של המבקשת, אשר מעורב ובקיא בפרטי העניין, ו ממוצג מב'/1 אותו הגישה המבקשת, ע ולה כי ליד חנות המבקשת פתוחה חנות שווארמה נוספת, פרט לזו של המשיבים, וכי כיום יש שלוש חנויות שווארמה באזור (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 8).

אשר לפגיעה הנטענת במוניטין, הרי שטענה זו אינה ברורה נוכח האיסור החל על המבקשת לעשות שימוש בשם המסחרי ו במוניטין של "שווארמה ראש העיר" השייכים על פניו, לפי הסכם המכירה, למשיבים. ואולם, גם אם אסתפק בקיומו של פוטנציאל לפגיעה במוניטין, הרי שגם ברף זה לא עמדה המבקשת ולא הראתה ולו ראשית ראיה לפוטנציאל של פגיעה במוניטין המצדיקה את מתן הסעד הזמני המבוקש.

זאת ועוד, אף אם יתברר כי כטענת המבקשת, השימוש שעושים המשיבים בשם המסחרי במרחק קטן מ-50 מ', יש בו משום פגיעה כלכלית בה, הרי שלא ניתן הסבר מדוע הפגיעה הינה בבחינת נזק בלתי הפיך שאינו נית ן לפיצוי כספי. אפשר שכטענת המבקשת, הפגיעה הכלכלית עלולה להיות קשה לכימות, אולם אין לקבוע כי היא בלתי ניתנת לכימות.

15. מנגד, הפגיעה במשיבים, ככל שינתן הצו הסעד הזמני המבוקש, הינה גדולה יותר. המשיבים עושים שימוש בשם המסחרי תקופה ממושכת של למעלה מ-10 שנים, לאחר שהשקיעו מזמנם, מרצם וכספם בהפעלת העסק תחת השם המסחרי הרשום, ובהפעלת החנות ברח' הרצל בתום תקופת השכירות על פי הסכם השכירות בינם לבין המשיבים, באוגוסט 2020.
יתרה מכך, מניעת המשיבים מלעשות שימוש בשם, כמתבקש על ידי המבקשת, לא יהא בה כדי להתיר למבקשת לעשות שימוש בשם המסחרי וממילא ככל שתבקש להפעיל את עסקה, יהא עליה לעשות זאת תחת שם אחר. בנסיבות אלו, נדמה כי הפגיעה העיקרית במבקשת ככל שישנה, נגזרת מהאיסור הגורף שנאסר עליה לעשות שימוש בשם המסחר.

לאור האמור, 'מקבילית הכוחות' נוטה לטובת המשיבים באופן המצדיק דחיית הבקשה, אף בהנחה שהמבקשת הוכיחה קיומן של ראיות לכאורה לביסוס עילת התביעה.

16. פרט לאמור, יש ליתן הדעת לשיקולים שביושר ותום ליבה של המבקשת ואין להתעלם מטענות המשיבים ביחס להתנהלות המבקשת עצמה. לטענתם, התנהלות המבקשת לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הובילה לפניה במכתב התראה למבקשת ואח"כ פניה לבית המשפט בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, בטענה ולפיה המבקשת ממשיכה לעשות שימוש בשם המסחרי, בניגוד לפסק הדין.
בעקבות פניה זו, הבהיר בית המשפט המחוזי בהחלטת ביניים מיום 1.2.21 כי על המבקשת לקיים את פסק הדין שניתן על ידו "ככתבו וכלשונו" ו לא את תכלית ההסכם, וכי היא אינה רשאית לעשות שימוש בשם ועליה להסיר את השילוט וכו', כאמור בפסק הדין. בהחלטה זו נדרשה המבקשת , ככל שקיימות הפרות של פסק הדין, לחדול מכך באופן מיידי.

17. המשיבים צירפו לתגובתם את בקשתם לפי פקודת בזיון בית משפט ובכלל זאת צילומים של פרסומים באינטרנט ובעיתונות, שלט של השם המסחרי בחנות המשיבים, שילוט חיצוני וצילום של עובד במקום הלבוש חולצה עליה "לוגו" עם השם המסחרי.
יצוין כי ב"כ המבקשת לא עמד על חקירת מי מהמשיבים ובסיכומיו טען כי פסק הדין "מולא בכל הדברים המרכזיים" אולם לא הכחיש כי העובדים לבשו חולצות עם השם המסחרי או שבתוך העסק יש שילוט נושא השם המסחרי, והסביר כי העסק סגור ולא נכנסים אנשים פנימה.
יודגש, כי עניין מכתב ההתראה בדבר ההפרות הנטענות של פסק הדין, שנשלח למבקשת ביום 14.1.21, לא צוין בבקשתה לסעד זמני מיום 19.1.21 או בהבהרתה מאותו מועד.

התנהלות זו של המבקשת, מעלה שאלה לגבי תום הלב וניקיון הכפיים המצופה ממנה עת שמוגשת בקשה לסעד זמני, ואולם גם אם יאמר כי אין בכך כדי להוסיף או לגרוע משיקולי ההכרעה , די במפורט לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה.

18. על יסוד כל האמור אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשפ"א, 09 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.