הדפסה

בית משפט השלום באשדוד ת"א 35129-04-19

בפני
כבוד ה שופטת עדי אייזדורפר

תובעת
אליאן בן חור
ע"י ב"כ עו"ד יניב אהרון

נגד

נתבעים

  1. נתן מועלם
  2. טלאור מועלם
  3. לידור מועלם

ע"י ב"כ עו"ד מסיקה אליהו

4. אברהם מנובלה
ע"י ב"כ עו"ד שני

החלטה

1. על פי כתב התביעה המתוקן, פלשו הנתבעים למקרקעין התובעת או לשטח המשותף המצוי בין בתי הצדדים וביצעו בו עבודות בניה שלא כדין, ללא היתר, באופן שגרם נזק לתובעת. לטענת התובעת, פגעו הנתבעים בזכויותיה באמצעות העבודות שביצעו, כך ש בין היתר, הוקטן שטח חצר התובעת, הוצבה גדר איסכורית על ידי הנתבעים החוסמת את חצר התובעת וכן בוצעו שינויים נוספים ועבודות ללא היתר על ידי הנתבעים.
ועוד. לטענת התובעת ( סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן) במסגרת העבודות שביצעו הנתבעים, הרסו הם את שביל הגישה אשר היה קיים מזה עשרות שנים, והיווה זיקת הנאה לטובתה בהתאם לסעיף 94 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק"), באופן שחיבר בין חזית רח' הרקפת אל יחידת הדיור שברשות התובעת.
במקביל ובנוסף , טוענת התובעת כי התנהלות הנתבעים עולה לכדי עוולת מטרד ליחיד והשגת גבול במקרקעין.
בכתב התביעה עותרת התובעת להורות לנתבעים לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מן העבודות שביצוע הנתבעים, בדמות ירידת ערך , אובדן שכירות, מטרד ליחיד, הפרת חובה חקוה בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה וכן נזק לא ממוני. בנוסף עותרת התובעת להורות לנתבעים להשיב את המצב לקדמותו, לפרק את גדר האיסכורית שהקימו ולהשיב לקדמותו את "המצב הטופוגרפי" שהיה קיים ערב ביצוע העבודות.

2. במסגרת דיון שהתקיים ביום 27.7.2020, בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר נדרש בין היתר, לחוות דעתו ביחס לשטח נשוא כתב התביעה, הבעלות בו וכן גבולות החלקה של כל אחד מן הצדדים.
3. ביום 12.802020 פנה המומחה לבית המשפט וציין כי האזור נשוא התביעה אינו מוגדר כחלקה עצמאית, או אפילו כמגרש נפרד, בהתאם לתכנית בניין מאושרת, ועל כן אין אפשרות להגדיר את גבולות השטח וחלוקתו.
עוד עלה מפניית המומחה, כי מדובר במקרקעין הרשומים בלשכת רישום המקרקעין על שם רמ"י, ואין בנסח כל הערה לגבי זכויות כאלה ואחרות שהוקנו למי מן הצדדים.
המומחה ציין, כי הצדדים מסרו לו שהקרקע מנוהלת על ידי החברה המשכנת "אפרידר", אולם לא נמסרו לו מסמכים המאשרים זאת, תוך שאישורי זכויות מטעם "אפרידר", שהוצגו לעיונו של המומחה, אינם מפרטים באלו זכויות מדובר וביחס לאיזה שטח, ומה הם גבולותיו.
המומחה ציין בנוסף, כי למבנים בשטח אין תיקי בניין ואף לא היתרי בניה.
להשלמת התמונה יצוין כי בפנייתו הביא המומחה בפני בית המשפט והצדדים שתי אפשרויות להסדרת המצב הנ"ל, אולם לא בכך עוסקת החלטה זו.
4. למעשה, נוכח המפורט במכתבו של המומחה ובממצאיו באשר למצב הקנייני הנוגע למקרקעין נשוא התביעה, יש לקבוע כי התובעת לא הצליחה להראות כי בידיה זכות כלשהי במקרקעין נשוא התביעה, מכל סוג שהוא, המאפשרת לה לפנות בתביעה כגון זו שהוגשה על ידה.
ממצאי המומחה מעלים כי למבנה השייך לתובעת, כמו גם למבנים השייכים לנתבעים, אין היתרי בניה ואין תיקי בנין. בהינתן מצב דברים זה, שבו המבנה השייך לתובעת נעדר היתר בניה, והתובעת לא השכילה להציג כל זכות במקרקעין נשוא התביעה, מתבקשת המסקנה כי יש להורות על מחיקת התביעה בהעדר עילה, שעה שהתובעת לא הציגה זכויות במקרקעין המקנות לה את הזכות להגיש את התביעה בגין הפגיעה בזכויותיה הקנייניות ( כגון זיקת הנאה וכיוצ"ב כנטען על ידי התובעת), אשר כאמור, כלל אינן קיימות בידיה .
5. בטיעוניו במסגרת הדיון היום, הפנה ב"כ התובעת אף לעילות תביעה מכח פקודת הנזיקין, אשר לטענתו מולידות אף הן את זכאותה של התובעת לפיצוי כתוצאה ממעשי הנתבעים.
עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי הדברים לא פורטו כדבעי, תוך שמדברי בא כוח התובעת בדיון עלה כי הסוגיה הקניינית היא לב העניין, בעוד שהסוגיה הנזיקית הינה נגזרת בלבד של הטענות הקנייניות.

במצב דברים זה, משלא עלה בידי התובעת להצביע על זכות כלשהי במקרקעין נשוא התביעה, וודאי שלא עלה בידיה להוכיח מה הם גבולות החלקה שבבעלותה, אשר לטענתה אליה פלשו הנתבעים וגרמו לנזקים, מתבקשת המסקנה כי יש להורות על מחיקת התביעה בהעדר עילה.
6. מאחר וכאמור הפן הנזיקי הינו נדבך משני לתביעה, ומאחר ועניין זה לא פורט כנדרש באופן עצמאי בכתב התביעה, לא מצאתי מקום בשלב זה, לערוך אבחנה לעניין המחיקה, בין הטענות הקנייניות לטענות הנזיקיות, תוך שנהיר הדבר כי מאחר ועסקינן במחיקה בלבד, הרי שככל וסבורה התובעת כי בידיה טענות נזיקיות טובות, פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעה מתאימה.
בהתחשב בתוצאות החלטה זו, מצאתי לנכון להורות כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעים 1-3 בסך כולל של 1800 ₪, ובהוצאותיו של הנתבע 4 בסך כולל של 1200 ₪.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.