הדפסה

בית משפט השלום באשדוד ת"א 32460-03-12

אחר תיק נייר
בפני כב' השופטת עדי אייזדורפר

התובע
ישי אהרון

נגד

הנתבעים

  1. מנהל מקרקעי ישראל - נמחק
  2. בטחה מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית - נמחק
  3. גבריאל יוסף
  4. הועדה המקומית לתכנון ובניה "שמעונים" - נמחקה

<#1#>
נוכחים:
התובע וב"כ – עו"ד אלקיים רגב
הנתבע 3 וב"כ – עו"ד יעקב גסר

פרוטוקול
ב"כ נתבע 3:
אנו מהתחלה כפי שכתבנו בכתב ההגנה, וכפי שנטען בכתבי ההגנה, הן של המדינה המייצגת את המינהל והן של המושב, להיתר סמכות ביהמ"ש הנכבד הזה לדון בתביעה.
בכל זאת בשלב מסוים כשהועלה העניין שיגיע למקום מודד, כשי למנוע את המשך המחלוקת בין שניהם. צא וראה מה קרה, לגבי המחלוקת והעניין שבגינו הוגשה כל התביעה על שטח ציבורי פתוח, הוא למעשה קיבל את העמדה שלנו שאין בין שני החלקות, אין לתובע את האפשרות לעבור ואנו הסברנו והראינו שהכל הפריע לו כי הוא מגדל שם סוסים אשר עושים סיבוב ונכנסים למקום.
בכל השנים, הנתבע בניגוד לבעלי הבתים לא גידר את חזית ביתו. בשלב מסויים הוא קיבל אישורים מהוועדה ומכל מקום אפשרי, לגדר את המקום.
המודד לגבי החזית שהינה אחידה עם כל הדירות, קבע שהחזית רחוק מדי, כלומר הוא קיצץ לו מהשטח של החזית, זה כל העניין. לעומת זאת, מה שעשה לדירה הסמוכה של התובע, הוא הוסיף לו פתאום מטרים לאמצע הכביש.
באנו וטענו שזה מחוסר הגיון בניגוד לכל המפות ולמה שהמושב אומר, הוא החזיר את הלקוח שלי בחזית והוסיף לו לאמצע הכביש, על כן היו כל הזמן שאלות הבהרה, כי הוא רצה להוריד את החלק של הנתבע כי לא מצא חן בעיניו שהוסיף לו לאמצע הכביש.
אם אנו ויתרנו על נפנוף התביעה כולה בהעדר סמכות, באה מיד לאחר שהמודד עשה את מה שעשה. התובע עשה דין לעצמו, הלך והרס את מה שהוא בנה כדין בהתאם לאישורים. אני מציג לביהמ"ש את התמונה לגבי החלקה שלו וכן כל החלקות שכולם בנו, והוא היחידי שלא בנה.
עכשיו לאחר שנים מאחר והוא נכנס לשטח שלו עם הסוסים, והוא פנה למשטרה בתלונות.
אני מציג לביהמ"ש את התלונות שהוגשו למשטרה.

לעניין הסמכות העניינית אם לא ניתן להסכים, נמשיך את הדיון. אני מוכן לקחת את הסיכון כי מה שהוא עשה דין לעצמו...

ב"כ התובע:
יש פרוטוקולים שדיברו על זה כבר ואמרו כך.

ב"כ הנתבע 3:
לאחר ששמענו את דברי בית-המשפט אין לנו טענה בעניין הסמכות העניינית אבל אנו עומדים על עדות המומחה.

ב"כ התובע:
ארצה להגיב, נקודה ראשונה בעצם התיק הזה נוצר, צו המניעה, הבקשה, כל הסכסוך היה הסגירה של הכניסה שלו לכיוון המשק, ואז איך הוא טוען שזה לא עניין של המודד, התיק נפתח בגלל זה. היית הטענה משנית לגבי השביל, אבל לצורך סגירת התיק ומה שרשמנו בתגובה.
במסגרת שתי החלטות בשני דיונים נפרדים, לא במחטף, בהטעיה או טעות, פעמים הייתה הסכמה שיהיה מודד, תבוצע מדידה, שני פרוטוקולים אחד אחרי השני, שני דיונים, בשניהם היה כתוב שניתן לשאול שאלות הבהרה ולהתאים עצמו, בפרוטוקול הראשון היה רשום תוך 3 חודשים, בפרוטוקול השני העלו את זה לחצי שנה.
פתאום במשך שנה וחצי מושכים אותנו.

ב"כ הנתבע 3:
שאלות הבהרה מפה עד הודעה חדשה התובע ציפה, הגיש.
אני בקושי שאלה אחת, לא קיבלתי תשובה.
התובע עושה דין לעצמו.

ב"כ התובע:
במסגרת ההחלטה מהדיון הראשון שהייתה הסכמה גם היה עניין של שאלות הבהרה שיעבירו האחד לשני, במסקרת שאלות ההבהרה שלו הוא העלה נקודה אחת לעניין מאיזה מפות, על סמך מה הסתמך, בתשובתו הייתה תשובה לשני הצדדים בדיוק.
התיק הזה נמשך כבר המון שנים, אנחנו נבקש הוצאות מוגברות בסיום ההליך.

הנתבע 3:
קודם כל הוא פרץ לי את הגדר, הוא עקר לי את השער, את הגדר של הרשת, חתך לי את השורה של הפרדס, ועקר סימון אחרון בין שני הגבולות שזה עבירה פלילית. אין סימון. הוא עקר אותו.
האם הוא יכול לעשות דין לעצמו, לחתוך את הגדר ?

ב"כ התובע:
בהרבה תיקים שהצדדים לא הסכימו, אחד מהצדדים הייתה טענה לעקירה של סימוני המודד, קבעו שוב למדידת מודד והתחילו כבר באותו יום את הכל.

הנתבע 3:
אם הוא רוצה לשים באותה רגע גדר, O.K.

ב"כ התובע:
כך אין מחלוקת לגבי הסימון הזיזו לא הזיזו.

הנתבע 3:
אני מסכים לתקוע גדר בין שנינו, לפי המודד.

ב"כ התובע:
לפי הסימונים באותו יום לפי קביעת המודד.

הנתבע 3:
החזית זה שנוי במחלוקת הייתה אסיפה כללית. נסתמך לפי המודד, לפי המפות של המושב ומפות של הועדה. העמודים צריך לעשות סימונים מחדש.

ב"כ הנתבע 3:
אני לא נמנע לעולם סיום מחלוקת או פשרה בין הצדדים.

ב"כ התובע:
יש פה שאלה עקרונית שלא קשורה לשאלות של המודד הם לא מוכנים למגרעת הזאת אז זה לא יעזור.

הנתבע 3:
לשאלת בית המשפט אם אני יודע מה קבע המודד אני משיב שהמודד לקח מפה לא נכונה.
אני יודע מה הוא קבע ואני יודע שבעבר הסכמנו שמה שהמודד יחליט זה מה שיהיה.

יש לי פה הסתייגויות למשל במפה שנמצאת לועדה לתכנון. שהמודד בא לקח מפה לא תקנית שלא מתייחסת ל... אני רוצה שהמודד יקח את המפה שמתייחסת לזה.

ב"כ התובע:
ההסכמה הייתה לעניין הליך זה, הוסכם מראש בין הצדדים שאם יהיה בקשה לשינוי תב"ע הצדדים יוכלו שם להגיש התנגדויות או בקשות, לא קשור אלינו לפה.

הנתבע 3:
ז"א שמה שהתב"ע תקבע הוא מה שיהיה. פני כחודש בא המושב אישר את המפה החדשה. כי יש קואורדינציות.

ב"כ הנתבע 3:
הוא (המודד) מתעלם מכל מה שקורה מכל ההתפתחויות החדשות, מכל ההסכמה של המושב הוא מתעלם. אני מסביר לבית-המשפט שנוצרת אנומליה. הוא בונה חומה, עוד 5 – 10 שנים הוא יהרוס את החומה.

הנתבע 3:
יש מפות שאני קיבלתי...

ב"כ התובע:
אין להן תוקף למפות האלה.

-לאחר הפסקה-

ב"כ הנתבע 3:
שוחחתי עם מרשי בהפסקה הוא הסכים לכך שיגיע המודד לשטח פעם נוספת והסימון שלו יהיה יצוק מברזל ושם את הגדר.

ב"כ הנתבע 3:
אני אביא בזנטים אני אתקע. לפי מה שאומר המודד אתקע בזנטים. אביא איש מקצוע שישים את הגדר לפי סימון המודד. גדר בלי שביל בלי כלום.

ב"כ הנתבע 3:
אחרי שזה יתבצע זה מייתר את שאלות ההבהרה.

הנתבע 3:
אני מבין שבהסכמה שהשגנו נגמר התיק עד שתהיה תב"ע וכשתהיה תב"ע היא תקבע.

הצדדים
אנחנו נקבע מועד שיתואם על ידי הנתבע שאליו יגיעו המודד וכן איש שעיסוקו בבטון ובמועד זה נעמיד נקודות יצוקות מבטון בקרקע שמהם יוצאים עמודים בהתאם להנחיות המודד, כפי שקבע המודד בחוות דעתו.
בעלות יציקת הנקודות וביקור המודד יישאו הצדדים בחלקים שווים.
בכך בעצם אנחנו מאשרים הסכמה קודמת באשר למנגנון סילוק התביעה. מובהר שמנגנון זה יהיה תקף עד וככל שתהיה תב"ע תקפה שהיא בהתאם להסכמה, היא המחייבת.

<#4#>
פסק דין

מאשרת את הסכמת הצדדים ונותנת לה תוקף של פסק דין.

לפי הסכמה זו הצדדים יתאימו את המצב בשטח לחוות דעתו של המודד שמונה על ידי בית-המשפט, בהסכמתם וזאת בתוך חצי שנה מהיום .

ככל ותקבע תב"ע תקפה לאזור הרלוונטי, מסכימים הצדדים כי התב"ע היא זו שתחייב.
אין בהסכמה זו כדי לגרוע מזכויות הצדדים בהתאם להוראות כל דין.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"ז, 03/04/2017 במעמד הנוכחים.

עדי אייזדורפר , שופטת