הדפסה

בית משפט השלום באשדוד ת"א 25867-07-17

לפני
כבוד ה שופט יהודה ליבליין

המבקש
ע"י ב"כ עו"ד טויטו ינון

שרל סבח

נגד

המשיבה
ע"י ב"כ עו"ד אשר קדוש

אבו יחיאל - חברה לבנין בע"מ

החלטה

1. חברת אבו יחיאל – חברה לבניין בע"מ (להלן – "המשיבה"), הגישה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 6.3.2017 בקשה לביצוע שטר על סך של 1,000,000 ₪, עליו חתום מר שרל סבח (להלן – "המבקש"), (להלן – "השטר"), כערב לחובותיה של חברת א.ס.דניאל – מרכז אירועים אשדוד בע"מ (להלן – "החברה").

2. המבקש הגיש לבית המשפט בקשה ביום 25.9.2017 להארכת מועד להגשת בקשה להתנגדות לביצוע השטר, ובצידה בקשת התנגדות לביצוע השטר.

3. על פי הנטען בבקשה, ביום 1.9.2017, בעת שניגש המבקש לסניף הבנק בו מתנהל חשבונו, גילה להפתעתו כי הוטל עיקול על חשבונו על ידי לשכת ההוצאה לפועל, ורק משניגש לברר עניין זה, התברר לו להפתעתו שהוגשה בקשה לביצוע השטר. עוד הוסיף המבקש, כי היה וידע במועד, שהוגשה בקשה לביצוע השטר, אז היה מגיש את התנגדותו בסמוך לאחר מכן.

4. לגופו של עניין טוען המבקש, כי החברה פינתה את הנכס שהושכר לה על ידי המש יבה, וזאת לאחר ששילמה את מלוא דמי השכירות הנדרשים ממנה, על פי הסכם השכירות , וכי אין כל הסבר בבקשת הביצוע, מהו החוב בגינו מבוקש ביצוע השטר.

5. המשיבה מתנגדת למתן אורכה להתנגדות, וטוענת כי אזהרה בדבר הגשת הבקשה הודבקה כדין על מענו הרשום של המבקש ביום 11.5.2017, ועל אף האמור, לא הוגשה בקשת התנגדות במועד. עוד מוסיפה בהקשר זה המשיבה, כי שני ערבים נוספים, החתומים על השטר , הגישו בקשות התנגדות בתאריכים 28.4.2017 ו – 10.6.2017, כאשר בקשות אלה נתמכו בתצהיר של המבקש , ולכן טענתו בדבר חוסר ידיעה אודות הבקשה שהוגשה היא טענה מיתממת.

6. יצויין, כי שני הערבים הנוספים, מר ויקי עזרן ומר אבנר מרסל עמר , הגישו בקשות התנגדות, ולאחר עיון בהן ניתנה להם רשות להתנגד.

7. לאור התנגדות המשיבה, קיימתי דיון ביום 22.3.2018, בבקשת המבקש להארכת מועד, במהלכה נחקר המבקש בגין התצהיר שהוגש על ידו בתמיכה לבקשה.

8. מן החקירה הנגדית של המבקש עולה, כי הדברים שנרשמו בתצהיר אינם נכונים, שכן המבקש הכחיש את האמור בתצהיר, ולפיו דבר הגשת הבקשה לביצוע השטר נודעה לו רק ביום 1.9.2017, בשל העיקול שהוטל (ראו עמ' 2 לפרוט' ש' 22 - 26).

עוד העיד המבקש, כי הוא זה שפנה לעו"ד שמחי וביקש שיטפל בבקשת ההתנגדות עבור מר ויקי עזרן ראו עמ' 2 לפרוט' ש' 26 – 29) , ואף חתם על תצהיר בעניין זה ביום 28.4.2017 (ראו מוצג מש/1).

בנוסף חתם המבקש על תצהיר עבור מר אבנר מרסל עמר ביום 10.6.2017 (ראו מוצג מש/2).

9. לאחר שהתברר כי האמור בתצהירו של המבקש איננו נכון, ביחס למועד ידיעתו כי הוגשה בקשה לביצוע השטר, ולאור האמור לעיל, אני קובע כי לכל המאוחר ידע המבקש שהוגשה בקשה לביצוע השטר ביום 10.6.2017.

10. על פי האמור בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, בקשת התנגדות יש להגיש בתוך 30 יום מיום שנמסרה לחייב האזהרה.

המבקש הגיש את בקשתו ביום 25.9.2017, ומכאן שאחר את המועד להגשת בקשת ההתנגדות.

11. היות והמועד להגשת בקשת התנגדות קבוע בחיקוק, אזי בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984 נדרש טעם מיוחד למתן אורכה.

12. האינטרס המוגן של המשיבה הוא אינטרס ההסתמכות, ולפיו לאחר חלוף המועד להגשת בקשת ההתנגדות, היא יכולה למממש את השטר שבידה. אינטרס זה גובר בכל יום שחולף, ובענייננו חלפו לכל הפחות 3 חודשים (ולמעשה כחמישה וחצי חודשים), מן המועד בו ידע המבקש אודות הבקשה לביצוע השטר , ועד המועד בו הגיש את הבקשה דנן.

13. יש לציין, כי עיון בבקשה למתן ארכה, מעלה שניתן נימוק כללי בדבר סיכויי ההגנה של המבקש, ולפיו החברה פרעה את מלוא דמי השכירות המתחייבים ממנה. המבקש לא צרף כל אסמכתא לתצהירו, שתתמוך בטענה זו.

14. לכאורה די בכך כדי לדחות את הבקשה , שכן אין כל נימוק בפי המבקש ביחס לאיחור בהגשת הבקשה, ואף סיכויי ההתנגדות, על פני הדברים, אינם גבוהים (ראו רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח ביצוע פרוייקטים נ' קרן הסיטי בע"מ (16.8.2011)).

15. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה, כי קיומו של הליך אחר התלוי ועומד לפני בית המשפט, באותו עניין, יכול שיהווה טעם מיוחד למתו ארכה (ראו ע"א 550/01 עזבון אטינגר נ' החברה לשיקום הרובע היהודי, פ"ד נה(3) 486).

היות ובעניינו של השטר תלויים ועומדים שני הליכים, בעניינם של שני הערבים הנוספים, מר עזרן ומר עמר, אזי יש בעובדה זו כדי להוות נימוק, להאריך את המועד להגשת בקשת התנגדות גם מטעמו של המבקש, וכך אני מורה.

16. ניכר מטיעוני המשיבה, כי ככל שתינתן הארכת מועד להגשת בקשת ההתנגדות, אזי בשים לב להחלטות שניתנו בעניינם של שני הערבים האחרים, היא לא תעמוד על התנגדותה למתן רשות להתנגד לביצוע השטר.

17. יחד עם זאת, המשיבה ביקשה, כי ככל שתינתן למבקש ארכה להגשת בקשת ההתנגדות, ומתן רשות להתנגד, אזי אלה יהיו מותנים בכך שהמבקש יפקיד ערובה הולמת.
לכאורה טעם רב בטענות המשיבה בעניין זה, בפרט לנוכח האיחור הרב בהגשת הבקשה ובסיכויי ההגנה, אלא, שבמהות , עניינו של המבקש איננו שונה מעניינם של שני הערבים האחרים, ולגביהם לא נדרשה ערובה , וממילא לא ניתנה החלטה המחייבת אותם בהפקדת ערובה כתנאי למתן רשות להתנגד. לכן, לא מצאתי מקום לחייב את המבקש בהפקדת ערובה.

18. אני קובע דיון ליום 22.4.2018 בשעה 10:30 , המועד בו קבוע דיון בעניינם של הערבים הנוספים. המזכירות תודיע בדחיפות לב"כ הצדדים.

19. אף שהבקשה להארכת מועד התקבלה, אזי לנוכח האיחור המשמעותי בהגשת הבקשה, מצאתי מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה. המבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪, וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית בחלוף מועד זה.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ח, 15 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

יהודה ליבליין, שופט