הדפסה

בית משפט השלום באשדוד ה"פ 48420-11-20

לפני
כבוד ה שופט יהודה ליבליין

המבקש

רון אל אהרון
נגד

המשיב
ישראל יהודה כהן

פסק דין

1. לפני בקשה לאישור פסק הדין, כפסק בוררות, שניתן ביום 9.5.2020 על ידי בית דין "חקת משפט" (להלן - "פסק הדין"), ונחתם על ידי הרבנים הנכבדים אלחנן פרץ, יוסף יוסף ומשה אדיר.
הבקשה הוגשה ביום 22.12.2020, בהתאם לסעיף 23 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - "חוק הבוררות") על ידי מר רון אל אהרון (להלן - "מר אהרון"). נטען, שפסק הדין ניתן בסיום הליך בוררות מוסכם, בינו לבין המשיב לבקשה מר ישראל יהודה כהן (להלן - "מר כהן").
2. בבקשה נטען, כי ביום 23.6.2019 קיימו הצדדים הליך בוררות, אשר החל בחתימה על שטר בוררות כדין (צורף כנספח 1 לבקשה). עוד נטען, כי ביום 9.5.2020 ניתן פסק הדין, שבמסגרתו נקבע כי על מר כהן לשלם למר אהרון סכום של 4,500 ₪ (פסק הדין צורף כנספח 2 לבקשה). מר כהן קיבל את פסק הדין, אך לא קיים את שנקבע בו.
לבקשה צורף תצהיר, שעליו חתם מר אהרון.
3. ביום 24.12.2020 הוריתי למר אהרון לבצע מסירה אישית של בקשתו למר כהן, ובהחלטה שניתנה נקבע, כי מר כהן רשאי להתנגד לבקשה לאישור פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שתימסר לו ההחלטה.
4. מאישור המסירה שצירף מר אהרון עלה, כי מר כהן סירב לקבל את הבקשה והחלטת בית המשפט. במקביל, טען מר אהרון, כי האמור נשלח גם באמצעות דוא"ל. עם זאת, מר כהן הגיש בקשה ביום 11.1.2021, ובה נטען כי הדוא"ל שהגיע אינו ברור, וכי הוא מבקש כי האמור יומצא לו במסירה אישית.
5. ביום 13.1.2021 ניתנה החלטה, שבה נקבע כי למרות שמהודעת מר אהרון עולה, כי מר כהן התחמק מלקבל את כתב התביעה שנשלח אליו, הרי שלאור האמור בבקשה, ישלחו אליו פעם נוספת המסמכים, בדואר רשום, על ידי מזכירות בית המשפט. במקביל, הוארך המועד להגשת ההתנגדות לבקשה עד ליום 10.2.2021.
6. ביום 11.2.2021 הגיש מר כהן בקשה לארכה, שכן לטענתו הוגש ערעור על החלטת הבורר, ויש להמתין לדיון שיתקיים בעניין. הבקשה לא נתמכה בתצהיר, ולא צורפה אליה כל אסמכתא להגשת הערעור כאמור.
לפיכך, ביום 11.2.2021 נדחתה הבקשה, וניתנה הוראה למר כהן להגיש התנגדות מפורטת לבקשה, בליווי תצהיר לאימות הנאמר בה.
7. ביום 25.2.2021 הגיש מר כהן את תגובתו לבקשה.
בתגובה נטען, כי מר אהרון דרש ממר כהן סכומים גבוהים של כסף על עבודות שלא עשה כלל. עוד נטען, כי "הוכרחתי להגיע לדיון וזאת לאחר איומים עלי ועל הורי, כמובן שלא חתמתי אצל אותו בית דין על שום מסמך או הסכם לגבי בוררות כפי שהציג המבקש בבית המשפט" (סעיף 14 לתגובה).
8. מר כהן מוסיף וטוען כי בדיון טען טענות מקדמיות, וכי בית הדין סיכם את הדיון בכך שידון בטענות המקדמיות, ויקבע בהמשך מועד לדיון לגופם של דברים, אך הופתע לגלות כי לאחר שנה ניתן פסק הדין, מבלי שנשמעו טענות הצדדים כסדרן וללא נימוקים.
עוד נטען, כי מיד לאחר שניתן פסק הדין הגיש על כך ערעור, וכן ביקש כי יועבר לו שטר הבוררות עליו חתם, לכאורה, אך הוא נענה בשלילה.
9. מר כהן מציין בתגובתו, כי הגיש תלונה במשטרת ישראל כנגד מר אהרון, בגין הטרדה, סחיטה באיומים והפרת חובת נאמנות. לתגובה צורף אישור בדבר הגשת תלונה, אשר ממנו עולה כי התלונה הוגשה ביום 24.5.2020. דהיינו, כשבועיים לאחר המועד שבו ניתן פסק הדין.
10. מר כהן מפרט את ההתנהלות העסקית בינו לבין מר אהרון, ולפיה נשכר מר אהרון לייצג את מר כהן, כטוען רבני , בדיון בנושא גירושיו של מר כהן, שהתקיים בבית הדין הרבני באשקלון. נטען, כי מר אהרון עזב את בית הדין עוד לפני שהסתיים הדיון . עוד נטען, כי בין הצדדים מעולם לא נסגר הסכם עבודה, וכי התנהלות מר אהרון בנושא תשלום היתה רק למול אביו של מר כהן. מר כהן הוסיף כי גם לאחר הדיון קיבל מר אהרון את החלטת בית הדין, אך לא עדכן את מר כהן בתכנה.
11. לאור האמור בתגובה, שנתמכה בתצהיר של מר כהן, מבקש מר כהן, כי אורה על ביטולו של פסק הבורר.
12. ביום 14.3.2021 הגיש מר אהרון את תשובתו לאמור בתגובת מר כהן.
בתשובתו נטען, כי מר כהן לא עמד בתנאי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - "חוק הבוררות"), בכך שלא הגיש בקשתו בדרך של "בקשה לביטול פסק בוררות, כאמור בסעיף 23( ב) לחוק הבוררות", אלא שטענותיו הועלו רק בתגובה לבקשת מר אהרון.
13. עוד נטען, כי מר כהן מנסה לנהל סוג של ערעור על החלטת הבורר, דבר שאינו קיים במסגרת חוק הבוררות. בנוסף נטען, כי מר כהן בעצמו הוא זה שביקש לפנות לדין תורה, וכי משקיבל מר כהן את פסק הבורר כבר ביום 14.5.2020, חלף מזמן המועד בו יוכל להביע את התנגדותו לאישורו.
14. עוד טרם ניתן פסק דין בהליך, נתתי לצדדים הוראה, ולפיה עליהם להודיע באם הוגש ערעור על פסק הבורר, בהתאם לאמירתו של מר כהן (ראו סעיף 3 לעיל).

15. ביום 10.5.2021 הגישו הצדדים הודעות סותרות:
מר אהרון הודיע כי לא הוגש ערעור על פסק הבורר;
מר כהן הודיע כי הוגש ערעור על פסק הבורר, אך לא צירף כל ראיה לכך.
16. לפיכך, נקבע ביום 11.5.2021, כי ככל שעומד מר כהן על טענתו כי הוגש ערעור על פסק הבורר, יצרף את הודעת הערעור עם אסמכתא לתמיכה בטענה זו.
17. ביום 25.5.2021 הגיש מר כהן הודעה, שאליה צורף מסמך "הבהרה" מטעם בית הדין "חקת משפט, מיום כ"ו אייר תש"פ (20.5.2020). בהבהרה (מיום כ"ו אייר תש"פ) נכתב "על פי בקשת הנתבע להקפיא את פסק הדין על מנת לערער על הפסק, בית הדין נענה לבקשת הנתבע ומקפיא את פסק הדין עד שיתקיים דיון בערעור בעניין, וזאת בתנאי שהנתבע יפקיד במזכירות ביה"ד סך 4500 ש"ח, כפי שנפסק." (ראו נספח להודעת מר כהן מיום 25.5.2021).
להודעה גם צורפו שני מסמכים, עליהם חתום מר כהן:
בראשון, הנושא תאריך כ"א אייר תש"פ, נכתב כי: "הנני מבקש מכב' להעביר לי מסמך שמקפיא את פסק הדין שנשלח אלי וזאת בכדי למנוע עוגמת נפש מול רשויות החוק. וד"ל."
השני, נושא תאריך כ"ג אייר תש"פ, בו נכתב כי " הנני רוצה לבהיר לכב' בית הדין שתכליתה של הבקשה היא ערעור על פסק הדין שניתן ביום ט"ו אייר תש"פ."
18. ביום 26.5.2021 נקבע, כי עד ליום 9.6.2021 על מר כהן להציג אסמכתא על ביצוע ההפקדה בהתאם להחלטת בית הדין, שאם לא כן תינתן החלטה בהליך.
19. לאחר בקשת ארכה, הוגשה ביום 21.6.2021 הודעת מר כהן, בה נטען כי לבית הדין אין חשבון בנק, ולכן ההפקדה נעשתה לידי "מזכיר בית הדין ששומרו באמתחתו."
לבקשה צורף המסמך שלהלן :

יצויין, כי התאריך המופיע במסמך, כ"ב סיון תשפ"א (2.6.2021), הינו למעלה משנה לאחר המועד בו נקבע כי ביצוע פסק הבורר יעוכב לאחר ביצוע הפקדה (ראה סעיף 17 לעיל).
20. ביום 2.7.2021, הגיש מר כהן מסמך נוסף, על גבי מה שנחזה להיות כנייר מכתבים של בית הדין, ואשר כותרתו "הבהרה". ובו נכתב כי "מועד להרהור נקבע לד' אב תשפ"א" (הטעות במקור - י.ל.). המסמך האמור נחתם לכאורה בידי "מזכיר בית הדין". המסמך אינו נושא שם של אדם ספציפי המאשר האמור בו, לא כל שכן חברי הרכב בית הדין.
ד' באב היה יום 13.7.2021. מועד זה חלף, ומר כהן לא הגיש כל הודעה בדבר דיון שנערך, לשיטתו, בערעור, וממילא אף לא הראה כי ערעורו התקבל.
21. ביום 7.7.2021, ומבלי שניתנה החלטה לקבלת עמדת הצדדים, הגיש מר אהרון שתי הודעות:
בהודעה הראשונה, טען מר אהרון, כי המסמך שהגיש מר כהן ביום 2.7.2021 הינו מסמך מזוייף, שאינו תואם המסמך שהתקבל אצלו מבית הדין.
בהודעה השניה, צירף מר אהרון מסמך הנחזה להיות מבית הדין, בפורמט זהה לזה שהגיש מר כהן ביום 2.7.2021, אך במסמך זה נכתב:
" היות וסמכותנו כבוררים היא נושא לדיון בבית המשפט על ידיך
משום כך אנו מנועים מלדון בכל בקשה בנושא של דו"ד שבניך לבין ר' רון אל אהרון עד שהתבררו הדברים בבית המשפט."
דיון והכרעה
22. סעיף 24 לחוק הבוררות, שכותרתו "ביטול פסק בוררות", מונה את הטענות שבגינן רשאי בית המשפט לבטל פסק בורר:
"(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;
(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;
(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;
(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;
(6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;
(7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;
(8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;
(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;
(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד."

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור
23. בהתאם להוראת סעיף 27 לחוק הבוררות, יש להגיש בקשה לביטול פסק בורר 45 ימים מהיום שבו נמסר פסק הבורר למבקש. זאת, אלא אם מדובר בבקשת ביטול על פי העילה שבסעיף 24(1) – ולפיה לא היה בין הצדדים הסכם בוררות בר תוקף.
24. כפי שצוין בסעיף 17 לעיל, מר כהן צירף מסמך מבית הדין, שממנו עולה כי כבר ביום 20.5.2020 ניתנה החלטה בבקשתו להגיש ערעור על פסק הדין. כלומר, אין מחלוקת שמר כהן ידע על פסק הדין, לכל המאוחר, ביום זה.
25. למרות האמור, מר כהן לא הגיש במועד בקשה לביטול פסק הדין בהתאם להוראות חוק הבוררות, ואף לא הגיש בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. מחדלים אלה בולטים בפקט הוכח העובדה, שטענותיו, בתגובתו לבקשה לאישור פסק הדין, הן בעיקרן דרישה לביטול פסק הדין .
די באמור כדי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, שכן בהעדר הארכת מועד להגשת הבקשה, אין מקום לדון בבקשה. למען הסר ספק יובהר, כי גם לגופ ו של עניין יש לקבל את בקשת מר אהרון ולהורות על אישור פסק הדין.
26. ככלל בתי המשפט יקיימו פסקי בוררות, והתערבות בהכרעות הבוררים תעשה בצמצום (ראו ע"ע (עבודה ארצי) 234/08 מועצה דתית – רבנות אזורית – מרום הגליל נ' הרב דוד אלבז (16.8.2009)).
27. צודק מר אהרון בטענתו, כי בית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על פסק הדין, ועל כן, אין מקום להידרש למרבית הטענות אותן העלה מר כהן בדבר התנהלות הצדדים. לפיכך, יש להתמקד בשתי טענות רלוונטיות:
הראשונה - כי לא נחתם הסכם בוררות ; והשנייה - כי בית הדין לא שמע את מלוא טענותיו, אלא רק טענותיו המקדמיות.
האם נחתם בין הצדדים הסכם בוררות?
28. כאמור בסעיף 2 לעיל, לבקשה צורף העתק מהסכם בוררות חתום.
29. מר כהן לא סיפק שום הסבר מדוע מופיעה חתימה, אשר נחזית להיות חתימתו, על הסכם הבוררות. מר כהן גם לא סיפק כל הסבר מדוע לאחר שלטענתו "הוכרח" להגיע לדיון , עקב איומים עליו ועל הוריו (ראו סעיף 14 לתגובתו של מר כהן), שטח את טענותיו המקדמיות (כך לגרסתו) בפני בית הדין , ולא סירב לקיום הדיון.
30. הטענה לפיה לא נחתם הסכם בוררות , נדחית גם מפני עותק הדוא"ל, שצורף לתשובת מר אהרון (נספח א' לתשובה מיום 14.3.2021), ממנו עולה לכאורה, כי מר כהן הוא זה שזימן את מר אהרון לדין תורה, כאשר בכותרת הדוא"ל שצורף, נכתב "מאחר ובחרת להתעלם אני נאלץ לפנות לד"ת מצב הזמנה לד"ת במידה ולא תופיע אאלץ לפנות לבית המשפט ולספר את כל הידוע לי עליך!!".
31. גם התלונה שהגיש מר כהן במשטרה כנגד מר אהרון, הוגשה כשבועיים לאחר שניתן פסק הדין, ולא מיד לאחר שהתקיים הדיון, כפי שניתן היה לצפות, לו היה מר כהן משתתף בדיון בבית הדין תחת איומים. העובדה שמר כהן השהה את תלונתו, כמו מלמדת כל עצמה שמדובר ב"חכמה" בדיעבד, ולא בטענה של ממש בזמן אמת.
32. לאור האמור, אני דוחה את טענתו של מר כהן על כי לא חתם על הסכם הבוררות.
הטענה בדבר אי שמיעת מלוא טענותיו של מר כהן
33. כאמור בסעיף 8 לעיל, מר כהן טוען כי בית הדין לא שמע את טענותיו לגופו של עניין, טרם ניתן פסק הדין, ונשמעו רק טענותיו המקדמיו ת.
בהקשר זה יש לציין, כי עולה מתגובת מר כהן, כי טען בפני בית הדין שכלל לא היה צד להסכם למתן שירות , וכי ההסכמה על הייצוג נעשתה בין אביו לבין מר אהרון.
עוד טוען מר כהן, כי טען בפני בית הדין שמר אהרון איים עליו, ולכן הוא מבקש שהדיון יתקיים בפני גורם מוסמך.
34. עוד יש לציין, כי אין בתגובתו של מר כהן, פירוט כלשהו של טענות נוספות אותן ביקש להביא בפני בית הדין, ושלטענתו לא נשמעו.
35. מנגד, מר אהרון טוען כי מדובר בשקר, וכי בבית הדין התקיים דיון ארוך וממצה, כאשר מר כהן אף חקר את מר אהרון, ואף הציג ראיות ומסמכים לתמיכה בטענותיו.
36. עולה מן המתואר לעיל, שטענתו של מר כהן היא טענה ערעורית באופייה, בפרט כך שעה שהוא איננו מכחיש, כי מר אהרון העניק לו ייצוג, ולו חלקי. העובדה, ולפיה אביו נשא בתשלום מסויים של שכר הטרחה , וייתכן שאף בא בדברים עם מר אהרון איננה מעלה ואיננה מורידה. שעה שאין הכחשה כי ניתן שירות, הרי שמר אהרון זכאי לתשלום, ויוזכר כי בית הדין פסק שעל מר כהן לשלם סכום מינימאלי של 4,500 ₪.
37. היות שמר כהן איננו מפרט, מה הן הטענות שעל-פי הטענה ביקש להעלות ולא נשמעו, הרי שממילא לא ניתן לומר באם קמה עילה בהתאם לסעיף 24(4) לחוק הבוררות, ועל-כן אני דוחה את טענתו בהקשר זה.
לכל האמור אוסיף, כי ככל שאכן יש ממש בטענותיו של מר כהן, הרי שהוא לכאורה יכולה היה להעלותן בערעור שעל-פי הטענה הגיש, אלא שכמפורט להלן, לגישתי לא הוכח שאכן הוגש ערעור.
האם קיים ערעור על פסק הבורר?
38. בהתאם להוראת סעיף 21א(1) לחוק הבוררות, ניתן להגיש ערעור על פסק הבורר רק בהתאם לעילות המנויות בסעיפים 24(9) ו-(10) לחוק הבוררות בלבד. כלומר, ככל שהפסק מנוגד לתקנת הציבור, או שקיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין חלוט.
39. "כתב הערעור" שאותו צירף מר כהן, אינו מכיל את טענותיו בנוגע לעילות שבגינן הוא מבקש לערער על פסק הבורר (רא ו ס עיף 17 לעיל).
40. בנוסף, המסמך אותו צירף מר כהן כ"אסמכתא" על כי הופקד הסכום שנקבע בהחלטת בית הדין כתנאי לערעור, אינו מהווה אסמכתא הולמת לכך כי אכן הופקד הסכום האמור. המסמך אינו כתוב על מסמך רשמי של בית הדין, לא ברור מי הוא החותם עליו ו מה מקור סמכותו, והמסמך לא לווה בתצהיר לצורך אימותו. גם המסמך הנוסף שאותו צירף מר כהן ביום 2.7.2021, אינו מהווה אסמכתא כאמור, באשר שגיאות הכתיב הכלולות בו, והיעדר חתימה מזוהה, אינם מקנים לו אמינות.
41. מעבר לכך, גם לו היה מדובר באסמכתא כדין, לביצוע ההפקדה, הרי שהיא נעשתה למעלה משנה לאחר המועד בו ניתנה ההחלטה בעניין, ומר כהן לא הראה שבית הדין יהיה נכון לדון בערעור, ככל שהוגש, לאחר שחלף זמן כה רב, שבמהלכו מר כהן לא שילם את הסך של 4,500 ₪, ואף לא ביקש עיכב ביצוע של פסק הדין.
42. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את בקשתו של מר אהרון ומאשר את פסק הדין.
מר כהן ישלם למר אהרון הוצאות הליך זה בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בחלוף מועד זה.
43. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את ההליך.

זכות להגשת בקשת רשות לערער כחוק.

ניתן היום, י"ז אב תשפ"א, 26 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

יהודה ליבליין, שופט