הדפסה

בית משפט השלום באילת ת"א 55069-05-21

בפני
כב' השופטת ליאורה אדלשטיין

תובעים

ג'פניקה בע"מ

נגד

נתבעים

  1. איתן קובי
  2. וולף ישראל

החלטה

לפני בקשת הנתבע להוספת בעלי דין נוספים  - חברת סושי אילת בע"מ ומר אבי בן דוד - לכתב התביעה.
ברקע הבקשה תביעה לתשלום סך של 100,000 ש"ח בגין הפרת זכות הקניין הרוחני של התובעת בשמה ובסמל המסחר שלה בכך שהנתבע, המנהל מערך שליחויות באילת ובעליה, מבצע משלוחים ללקוחות מסניף ג'פניקה באילת למרות סירובה של התובעת לכך ומתחזה לנציג של רשת התובעת בישומון שהוא מנהל בשם "וולף" כאשר הוא עושה שימוש בשמה וסמלה המסחרי .  הנתבע טען כי יריבות - אם קיימת – יש רק בין התובעת לבין שותפו אבי בן דוד שהוא גם שותף ברשת התובעת וגם מנהל מסעדת ג'פניקה באילת ואשר הנתבע נותן לו שירותים לפי הזמנתו. בתשובה טענה הנתבעת כי היא בעלת סימן המסחר. מר בן דוד אינו מחזיק במניותיה ואין לו תפקיד אצלה. סושי אילת בע"מ קבלה מהתובעת זכיון לעשות שימוש בסימן המסחרי של התובעת באילת. מר בן דוד אפילו אינו בעל מניות אצל הזכיין אלא רק עובד שכיר שלו. נכון שאשתו של מר בן דוד היא בעלת 15% ממניות הזכיין אך אין למר בן דוד רשות/סמכות לתת לנתבע להשתמש בסימן המסחרי של התובעת. התובעת צרפה מכתב שבו מפנה מר בן דוד את הנתבע לקבל ממנה רשות לעשות שימוש בסימן המסחרי שלה.

טענות הנתבע:
הנתבע טוען כי רק בשל מה שמסר בכתב ההגנה נזכרה התובעת להסכים שלאשתו של בן דוד 15% במניות הזכיין אך טענה כי מר בן דוד הינו עובד זוטר בחברה. ברור לדעתו שאם אשתו של מר בן דוד היא בעלת מניות הרי שמר בן דוד מהווה את זרועה הארוכה. עוד הוא טוען כי מר בן דוד בצע אפילו הגהה ותיקונים של לוגו המותג בישומון וכעת הוא מתחמק מאחריותו. היות ומר בן דוד לא הציג אישור בכתב לפעולות השיווקיות בהן נקט, טענות התובעת היו צריכות להיות מופנות אליו.
הנתבע מצטט את החלטת כב' השופט גונטובניק בת"א 28905-04-19 יאה חן - השקעות בע"מ נ. מ.פעמית בניה וייזום בע"מ ולפיה "על מנת לכפות צירופו של נתבע , על מבקש הצירוף לשכנע שנוכחותו דרושה כדי לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". במקרה הנוכחי מדובר, לטענת הנתבע, במספר צדדים ולא רק בצד אחד, אשר אינם נושאים באחריות ביחד ולחוד למלוא הסעד הנתבע אלא שניתן לחלק חלק מהאחריות לחלקם וחלקה לאחרים ועל כן יש צורף בצירוף הנתבע הנוסף.
טענות הנתבעת:
התובעת טוענת כי היא האדון להליכים ולה הפררוגטיבה לקבוע את מי תתבע. הנתבע רשאי להגיש הודעת צד ג'. היא טוענת שבאותה החלטה שצוטטה על ידי התובע נאמר גם כי "נדיר שיקום הצורך להתערב באופן בו התובע שרטט את גבולות המריבה מבחינתו". הם מבחינים בין המקרה שם והמקרה דכאן בכך ששמו של הנתבע שכנגד המבוקש שם הועלה 79 פעם בכתב התביעה שכנגד והטענה נגדו היתה שבנה בפגמים, בסטייה מהיתר וכיו"ב. . ואילו במקרה הנוכחי אין לתובעת טענה כלפי מר בן דוד. היא טוענת שלמרות שיש לבית המשפט שיקול דעת רחב להחליט אם אדם מסויים הינו בעל דין דרוש, בפועל נעשה שימוש לא רחב בתקנה זו (דברי כב' השופט סולברג ברע"א 1949/16). לגופו של עניין טוענת התובעת שלא צרפה את מר בן דוד כי סושי אילת רשאית לעשות שימוש בסימן המסחרי שלה אך מר בן דוד שאינו נושא תפקיד אצל התובעת אינו רשאי לתת לנתבע רשות לעשות שימוש בסימן המסחרי של התובעת. 
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית לבקשה זו היא סעיף 63(ב)11 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תקנה 24 לתקנות הישנות). ההבדל בין שתי תקנות אלה הוא שבתקנה הישנה נרשם כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כנתבע ואלו התקנה החדשה מורה כי בישיבת קדם המשפט רשאי בית המשפט מיזמתו או לבקשת אחד מבעלי הדין להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם.
היות ובקשה זו הוגשה לפני מועד קדם המשפט ולא אחריו, הרי שלפי תקנה 63(ג) רשאי בית המשפט להכריע בה גם עתה.
ולגופו של עניין - התובעת אמנם טוענת כי לא התירה לנתבע לעשות שימוש בסימן המסחרי שלה ותובעת אותו על כך שהוא מבצע משלוחים ללקוחות באזור אילת מסניף ג'פניקה באילת למרות התנגדותה. לא ברור כיצד יכול היה הנתבע לבצע משלוחים ממסעדת ג'פניקה אילת, שהיא בבעלות הזכיין – סושי אילת בע"מ - (אשר לדברי התובעת יש לה מערך שליחויות עצמאי) ללא שיתוף פעולה של אותה מסעדה. האם הוא כפה על עובדי המסעדה למסור לו את ההזמנות? מר בן דוד בתצהיר שצורף לכתב התשובה טוען אמנם שהנתבע (או וולף) הינו לקוח ככל לקוח, ומשתמע מדבריו שהנתבע רכש מג'פניקה אילת מזון כלקוח סופי ודאג להעבירו אל הלקוח הסופי באמת ללא ידיעת המסעדה אולם קיים סימן שאלה בעניין זה נוכח נספח ה' לכתב ההגנה. על מנת לברר סוגיה זו נדרשת לכל הפחות נוכחותה של מסעדת ג'פניקה באילת, אשר היא כאמור בבעלות סושי אילת בע"מ ויתכן שמהווה גורם בהפרת הזכות (אם קיימת הפרה) .
באשר למר בן דוד - היות וכאמור בטענות שני הצדדים משמש מר בן דוד לכל היותר כאורגן בחברת סושי אילת בע"מ ולטענת התובעת אף זאת לא, לא ברור מכח מה ניתן להרים המסך (אף כי הטענה בדבר הרמת מסך לא נטענה ) ולתבוע אותו אישית. יש מקום להטיל אחריות על סושי אילת בע"מ לפעולותיו כל עוד לא נעשו אלה באופן המאפשר הרמת מסך כאמור.
על כן מכח סמכותי כאמור לעיל מורה על צירופה של סושי אילת בע"מ ח.פ. 515720621 בלבד כנתבעת נוספת.
בהינתן נוסחו הנוכחי של כתב התביעה עומדת בידי התובעת האפשרות לתקן אותו, ככל שתרצה, עד 1.11.2021. גם אם לא יוגש כתב תביעה מתוקן, רשאית סושי אילת בע"מ להגיש כתב הגנה עד 1.1.2022. 
הוצאות הבקשה – נוכח צירופה של סושי אילת בע"מ מחד גיסא ואי צירופו של מר בן דוד מאידך גיסא, לא פוסקת הוצאות.
קובעת תז"פ לתאריך 5.1.2022.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשפ"ב, 02 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.