הדפסה

בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז המ"ש 7338-01-20

בפני
כבוד ה שופטת לאה שלזינגר שמאי

מבקשים

מאיר לוי

נגד

משיבים

  1. מדינת ישראל
  2. משטרת ישראל-פניות נהגים

החלטה

1. לפני בקשה להארכת מועד להשפט בגין דו"ח שנרשם לחובת המבקש ביום 23.1.15 בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.
הדוח נשלח למבקש ביום 25.1.20, היינו יומיים לאחר ביצוע העבירה.

2. המבקש טען בבקשתו, כי לא קיבל את הדוח מעולם.
המבקש הוסיף וטען כי אדם אחר נהג ברכב במועד הרלוונטי וע"כ הוא מבקש להסב הדוח על שמו.

3. . הבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229 (א) לחוק סדר דין פלילי , הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף (ח2)לחוק, אף אם לא הוגשו במועדים הקבועים בס"ק (א) כאילו הורשע בבית משפט .
גדרי הזמן הקבועים בחוק מחייבים ואין לסטות מהם. בית המשפט העליון בפסיקתו עמד על נחיצות ההגבלה בלוח הזמנים משיקולי הגנה על סופיות הדיון ויעילות ההליך, להוציא החריג של אי-ידיעת המבקש על אישום התלוי ועומד נגדו (ראו לענין זה רע"פ 2096/07 רייני נ' מ"י, וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מ"י).
משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229 (א)(ב) לחסד"פ, הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף (ח2) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

4. זאת ועוד, הדו"ח שולם ע"י המבקש ביום 16.8.15. בהתאם להוראת סעיף 229(ח) לחוק  מששולם הקנס, השתכללה הרשעתה של המבקשת בעבירה בה הואשמה, ועם חלוף המועד להגשת ערעור ההרשעה הפכה חלוטה.

5. בהתאם לפסיקה, הסבת דוח לאחר אינה מצדיקה הארכת המועד ואינה מהווה עיוות דין. ראה לעניין זה ע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל וכן עפת (מרכז) 29393-11-09‏ ‏ שלום מיכאלי נ' מדינת ישראל.

6. הבקשה הוגשה בתאריך: 19.1.20, קרי 5 שנים לאחר מועד ביצוע העבירה הבקשה וכ-4 שנים ומחצה ממועד תשלום הקנס וזאת ללא כל הסבר על השיהוי הרב בהגשתה. אין די בטענה כללית וכוללנית לעיוות דין שיגרם למבקש מאי קבלת הבקשה.

8. אשר על כן, הבקשה נדחית .

ניתנה היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.