הדפסה

בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז בפ"מ 639-05-20

בפני
כבוד ה שופטת מגי כהן

מבקשים

רפאל דג'ורייב

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית .
המבקש נפסל ע"י קצין משטרה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום על כך שבתאריך 28/4/20 בשעה 02:23 נהג המבקש ברכב מסוג אאודי מס' רישוי 19-171-67 בכביש 431 ק"מ 10.5 ממערב במהירות של 155 קמ"ש (לאחר הפחתה של 5 קמ"ש) העולה על מהירות 100 קמ"ש הרשומה בתמרור בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנת התעבורה.

המבקש באמצעות ב"כ עותר לביטול/ קיצור הפסילה המנהלית מהנימוקים הבאים:
המבקש כופר בביצוע העבירה , הקצין הפוסל הוא זה שאכף את העבירה , זקוק לרישיון להסיע את אמו לטיפולים ו כן לעיסוקו בהיותו עובד חיוני בעבודה חיונית , חריגת המהירו ת הינה של 5 קמ"ש בלבד, עברו התעבורתי אינו מכביד ולא מהווה סכנה לציבור.
ב"כ המבקש טוען להעדר ראיות לכאורה כי השוטר איבד פעמיים את קשר העין עם הרכב.
על כן, לאור מצב החירום עקב משבר "הקורונה" וכפי שנקבע על ידי בתי משפט אחרים, מבקש לבטל את הפסילה ולהסתפק בימי פסילה שריצה עד כה.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

ראשית, אתייחס לטענת ב"כ המבקש שאותו שוטר שאכף את העבירה למעשה גם ביצע למבקש את השימוע.
אין בידי לקבל טענה זאת וטוב היה עושה ב"כ המבקש לו לא היה מעלה אותה כלל, היות ומדובר במקרה שונה.
במקרה שלפנינו, מדובר בעבירת מהירות שנאכפה על ידי השוטר ולדימיר ואחניה באמצעות מכשיר ממל"ז, והקצין הפוסל באירוע הינו פקד גיא בן צור אשר שימש באותו אירוע רק כאתת.
ואילו בבש"פ 267/05 "אוריאל מרמור נ' מדינת ישראל" מדובר היה בעבירה של " אי מתן זכות קדימה" לניידת משטרה שהתקרבה לצומת, השוטר רשם דוח הזמנה לדין וזימן את הנהג לדיון בפני קצין משטרה רפ"ק ירון טיילר. כך שמדובר היה בעבירה שנעברה כלפי השוטר שהיה מעורב בשונה למקרה שבפנינו .

לגופו של עניין אתייחס לעניין הראיות הלכאורה והמסוכנות.
ראיות לכאורה
בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל נקבע ע"י כבוד השופטת פרוקצ'ה :
"שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים : האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו "

עוצמת הראיות הנדרשת בשלב זה אינה אלא קיום ראיות לכאורה.
מעיון בחומר הראיות עולה כי מפעיל הממל"ז ביצע את כל הבדיקות לפני ואחרי המשמרת

והיו תקינות, טווח גילוי רכב המטרה היה 83.9 מטר, הרכב היה בודד בנתיבו, בנתיב ה 2 מתוך

3 נתיבים, מזג האויר נאה, תאורת הכביש תקינה לכל אורך הנסיעה.

בנוגע לקשר העין על פי חומר הראיות מפעיל הממל"ז הודיע בגל לאתת את פרטי הרכב . הן השוטר ולדימיר ואחניה והן האתת פקד בן צור גיא איבדו כל אחד מהם ובנפרד לרגעים את קשר העין הרציף עם הרכב, יחד עם זאת, בשילוב עדותם יחד והעובדה שהשוטר ולדימיר ציין במפורש כי לא היו כלל רכבים בכביש, ובשים לב לכך שהעבירה בוצעה בתקופה של הסגר עקב מגפת "הקורונה" ובשעה מאוחרת (28.4.20 שעה 02:23) אין בכך כדי לפגוע בקיומן של ראיות לכאורה.

ולאור כל הנתונים הנ"ל מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האשמה בתיק .

מסוכנות
מסוכנותו של נהג נמדדת באמצעות שני מקורות .

קבע כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו :

"השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות"

בדקתי את נסיבות אירוע, את עברו התעבורתי ואת וותק נהיגתו של המבקש.
המבקש אוחז ברישיון נהיגה משנת 2015 , ועברו התעבורתי כולל 5 הרשעות קודמות.
בין הרשעותיו, עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, עבירה של חוסר שליטה ברכב (הרשעה מ4.2019).
המדובר בחריגה במהירות של 55 קמ"ש מעל המהירות המירבית המהווה מסוכנות ופוגעת בביטחונם של המשתמשים בדרך. כך שהנני קובעת כי קיימת מסוכנות.

עיינתי בפסקי דין שצירף ב"כ המבקש שניתנו בתקופות שונות במהלך משבר הקורונה על ידי בתי משפט לתעבורה על קיצור פסילה מנהלית ולא מצאתי שמשבר "הקורונה" כשלעצמו היווה עילה לביטול או קיצור פסילה מנהלית, ולכל היותר או שהיתה הסכמה בין הצדדים או שבית המשפט מצא נסיבות אישיות המצדיקות קיצור התקופה.

כמו כן, לא מצאתי הצדקה לביטול/ קיצור פסילה מנהלית עקב שימוש בקנביס רפואי על ידי אמו וזאת בהעדר הגשת אישורים על טיפולים ספציפים, הסעות הכרחיות והעדר חלופה אחרת להסעתה.

באשר לטענת ב"כ המבקש, כי המבקש הינו "עובד חיוני במפעל חיוני" כפי שעולה מהמסמכים שצורפו . כעת, לאור ההקלות הכוללות גם החזרת פעילות ה תחבורה ציבורית ובהעדר טענת המבקש כי נהיגתו הינה הדרך היחידה להגעתו למקום עבודתו, אין עילה לקיצור הפסילה.

מכל הנימוקים הנ"ל לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של קצין המשטרה, על כן הנני דוחה את הבקשה .

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים ותחזיר את התיק לתביעה.

ניתנה היום, י"ז אייר תש"פ, 11 מאי 2020, בהעדר הצדדים.