הדפסה

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 67754-02-20

לפני: כבוד השופט גיא הימן

התובע (המשיב) :

פלוני

נגד

הנתבעת (המבקשת) :
דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

החלטה
1. לאחר שעיינתי היטב בבקשה לביטולו של פסק הדין, בתשובה לה ובתגובה לתשובה זו , מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

2. בתובענה, שהוגשה בחודש פברואר השנה, תיאר התובע נסיעה ב אחד מן האוטובוסים הציבוריים שמפעילה הנתבעת, קו מספר 66 בתל אביב, ביום 23.2.2020. בשעה 10:30 לערך, בעת שהאוטובוס נסע בצומת הרחובות ארלוזורוב ושלמה המלך בתל אביב-יפו ובלם, נפל התובע , נחבל בראשו ושיניו נשברו. הוא פונה לבית-החולים, עבר מספר בדיקות, הדמיות ובדיקה של רופא אורטופד. בעקבות האירוע , סיפר התובע, הוא החל לסבול מסחרחורות וכאבים בכל גופו ואף לטול תרופו ת לשיכוך כאבים. כתב התביעה ה וגש מספר ימים לאחר קרות האירוע והומצא, הוא והזמנה להגיש כתב הגנה, לידיה של הנתבעת ביום 12.3.2020. חרף האמור לא הוגש כתב הגנה. בית המשפט התריע על כך באוזני הנתבעת בהחלטה מיום 2.6.2020 וניתנה אורכה עד ליום 21.6.2020. אפילו אז לא הוגש כתב הגנה וביום 23.6.2020 ניתן, בהעדרה, פסק דין במעמד צד אחד.

3. את הבקשה לביטולו של פסק הדין הגישה, בשמה של הנתבעת , הראל חברה לביטוח. זאת, אפילו שחברת הביטוח איננה צד לתיק זה ואפילו שהשתיים – בעלת הדין וחברת הביטוח שלה, מכירות היטב את בית המשפט לתביעות קטנות ואת העובדה כי בעל דין אינו יכול להיות מיוצג בו בידיו של אחר אלא ברשות, שלא ניתנה (סעיף 63( ב) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], תשמ"ד-1984; רע"א 6892/13 חיימוביץ' נ' אוריון ( פורסם באתר הרשות השופטת, 23.2.2014)). עניין זה, לכשעצמו, די בו לדחייתה של הבקשה.

4. גם לגופם של דברים לא קמה, לשיטתי, עילה של ביטול. על המבקש את ביטולו של פסק דין לעמוד בשני היבטים: לספק הסבר, שיהא בו להניח את הדעת , באשר לסיבה שבעטייה לא הוגש כתב הגנה; ולהראות כי סיכויי הגנתו טובים, היינו כי "ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות". לשני ההיבטים, כידוע היטב, ניתן משקל יחסי, באופן שנימוק משכנע לאחד מהם מקטין את המשקל המיוחס לאחר (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, בפסקה החמשית לפסק די נה של כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה (פורסם במאגרים, 27.2.2001)) .

בבקשה מאת הנתבעת הוסבר כי כתב ההגנה לא הוגש משום שעובדים במחלקת הביטוח של הנתבעת הוצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות משבר הקורונה ושבו לעבודתם רק ביום 23.6.2020. את הטענה הזו התקשיתי לקבל . הנתבעת לא תמכה אותה בתצהיר. התובע, מצדו, עמד על כך ש הוא עצמו ביקר ב משרדיה של הנתבעת ארבע פעמים במהלך אותה תקופה ואלה היו מאוישים. קשה, עוד, ליישב את הטענה הזו עם מעורבותה של חברת ביטוח חיצונית בפרשה.

באשר לסיכויי ההגנה, הרי זו נסמכת על הטענה כי התובע לא הוכיח, שהאירוע נושא התובענה אכן התרחש ואם התרחש – כי היה זה באוטובוס של הנתבעת. לא הוצגו קבלה עבור תשלום על נסיעתו של התובע או תיקוף של כרטיס הרב-קו שלו. נטען גם שנזקיו של התבוע לא הוכחו דים. גם טענות אלהף על פניהן, לא ניתן לקבל. ראשית תיאר התובע , באופן שלא יכול להיות מפורט יותר , את פרטיה של הנסיעה. ספק בעיני אם כל הפרטים ש הוא מסר לא די היה בם לנתבעת על מנת לאמת את קיומה של הנסיעה המדוברת . באשר לנזקיו של התובע, הרי שאלה היו נזקים, שאינם ממוניים והם נתמכו במכתבו לנתבעת ממש בסמוך לקרות האירוע וכן במסמכים רפואיים רבים. מכל אלה, באתי לכלל מסקנה שאין די בטענות ההגנה שהוצגו להקים קו הגנה בעל ממשות עניינית, כנדרש לשם המשך בירורה של התובענה.

5. בשולי הדברים אוסיף כי ביטולו של פסק הדין יוביל, מעצם טיבן של הטענות המועלות בכתב התביעה, לבירורה של התובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. כפועל יוצא, ישית הבירור על הנתבעת עלויות לא מעטות, לרבות עלויות שכרם של מומחים שמינוים עשוי היה להידרש. כשביטול של פסק דין עלול לגרור התדיינות ממושכת ויקרה, הן למי מבעלי הדין והן לציבור, מונח משקל נוסף על הכף, המצדדת באי-הביטול.

6. התוצאה היא אפוא, כי פסק דיני מיום 23.6.2020 על כל קביעותיו , נותר על כנו. בהתחשב בתוצאה, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להרשות ערעור לפי תקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976.

ניתן היום, ג' בתשרי התשפ"א, 21 בספטמבר 2020, שלא במעמד-הצדדים.