הדפסה

בית המשפט לתביעות קטנות בקריית גת ת"ק 21834-02-18

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

התובע

יורי דזבסרוב

נגד

הנתבעת

בזק בינלאומי בע"מ

החלטה

מבוא
תביעה כספית בסך של 4,800 ₪ בגין גביית כספים ביתר על ידי הנתבעת, לאחר מתן הודעה על סיום ההתקשרות לקבלת שירותי אינטרנט.
טענות הצדדים
התובע טען בכתב התביעה, בעיקרי הדברים, כי בשנת 2016 התקשר עם הנתבעת לצורך קבלת שירותי אינטרנט בסך של 85 ₪ ובהמשך בסך של 130 ₪ לחודש; ביום 18.4.2017 הודיע לנתבעת על הפסקת השירות ועבר לחברת " פרטנר"; התובע החזיר את הציוד לפי בקשת הנתבעת; בספטמבר 2017 התקשר אליו נציג הנתבעת והציע לו להמשיך ולקבל שירותים מהנתבעת ושהוא עדיין מחובר, ורק אז נודע לו שחויב בתשלום בגין התקופה שמאפריל ועד ספטמבר 2017, והחיוב הופסק; כך יצא שבתקופה זו התובע חיוב על ידי הנתבעת ובמקביל על ידי חברת " פרטר"; לכתב התביעה צורף העתק תעודת משלוח שהוצאה על ידי חברת " פרטנר" לגבי הספקת נתב.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה, בעיקרי הדברים, כי התובע לא פנה לנתבעת באפריל 2017 לצורך הפסקת השירות, ולא התבקש להחזיר לה ציוד מכיוון שהנתבעת לא סיפקה לו ציוד כלשהוא; בהעדר הודעת ניתוק הנתבעת המשיכה לחייב את התובע באמצעות כרטיס האשראי והמציאה לו חשבוניות; הנתבעת מקפידה לתעד במחשב כל פנייה של לקוח אלא שלא תועדה פנייה מטעם התובע לצורך סיום השירות; התובע פנה לראשונה לנתבעת לצורך סיום השירות ביום 17.9.2017 והשירות נותק עוד באותו המועד; הנתבעת נדרשה בלית ברירה לפנות לעורך דין לצורך גביית יתרת החוב; יתרת חובו של התובע בגין אוגוסט וחלק מספטמבר 2017 עד לביטול השירות עומד על סך של 347.06 ( כולל שכ"ט עו"ד) והועלתה טענת קיזוז; סכום התביעה הינו מופרז ולא הוצגו לגביו ראיות.
מהלך הדיון
התביעה נדחתה מכיוון שהתובע לא התייצב לדיון הוכחות שנקבע ליום 23.5.2018. פסק הדין בוטל בהמשך לפי בקשת התובע, שעליה הוגשה תגובת הנתבעת, למרות שידע על מועד הדיון, וזאת על מנת ליתן לו את יומו בבית המשפט, תוך חיובו בהוצאותיה של הנתבעת בשל התייצבותה לדיון.
דיון הוכחות נוסף נערך ביום 18.7.2018. התובע טען שהעמיד את סכום התביעה בסך של 4, 800 ₪ בשל עגמת הנפש שנגרמה לו. נציגת הנתבעת טענה שהתובע לא קיבל מהנתבעת נתב ויש להניח שהיה ברשותו נתב ממקור אחר. התובע לא פנה לנתבעת על מנת להתנתק מהשירות וכאשר נערכה אליו פנייה ביום 17.9.2017 לצורך שדרוג השירות הודיע לראשונה על רצונו להתנתק. התובע ביקש להעמיד לעיון מחודש את ההוצאות שנפסקו עליו בהחלטה לביטול פסק הדין בטענה שלא התייצב לדיון מחמת מצבו הרפואי.
בתום הדיון התובע ביקש להתיר לו להגיש ראיות נוספות על החזרת הציוד ולגבי סיום השירות מאפריל 2017 ומצאתי לנכון להיעתר לבקשתו.
התובע הציג העתק של טופס מסירה של מודם/נתב להחזרה (2 יחידות) מיום 24.4.2017 לחברת "בזק", באמצעות חברת ההפצה בר בי.טו.די בע"מ, וצירף תיעוד רפואי.
הנתבעת טענה בתגובתה כי האישור על החזרת הנתב הוצא על ידי בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ בגין שירות אחר ( תשתית לאינטרנט) ולא על ידי הנתבעת שסיפקה שירותי גישה לאינטרנט, ומכל מקום המדובר בישויות משפטיות שונות הפועלות בנפרד, והתובע לא הודיע על רצונו להתנתק במועד שנטען על ידו.
באשר לתיעוד הרפואי נטען כי התובע פנה לרופא בשל שיעול וכאב גרון ביום 21.5.2018 ועמדו לרשותו יומיים על מנת לבקש את דחיית הדיון שהיה קבוע ליום 23.5.2018 , ולייתר את התייצבותה של נציגת הנתבעת שהגיע מפתח תקווה, ולכן אין מקום לבטל את ההוצאות שנפסקו עליו.
התובע טען בתשובתו לתגובת הנתבעת כי לא התייצב לדיון מפאת מצבו הבריאותי וביקש לבטל את חיובו בהוצאות. עוד ביקש לקנוס את הנתבעת בשל מתן עדות שקר ולקבל את תביעתו.

דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את כל שהוגש בפניי וטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שהתובע לא הציג ראיות במידה מספקת לצורך הוכחת התביעה ודינה להידחות .
התובע טען שביום 18.4.2017 הודיע לנציג הנתבעת על רצונו לסיים את השירות, ולראיה הציג אסמכתא לקבלת נתב מאת חברת " פרטנר" וטופס נוסף לגבי החזרת מודם לחברת " בזק" (באמצעות חברת הפצה).
הנתבעת טענה כי התובע הודיע לראשונה על בקשתו להתנתק מהשירות ביום 17.9.2017, וטענתה נתמכת בתיעוד הפנימי שהציגה ( נספחים ב' ו-ג' לכתב ההגנה).
התובע העיד בדיון שהבחין בחיובים בגין שירותי האינטרנט במהלך התקופה האמורה ולטענתו פנה לנציגי הנתבעת בעניין זה, אלא שפניות אלה לא תועדו אצל הנתבעת, ולא הוצגו ראיות של ממש לכך שהתובע פנה לנציגי הנתבעת במהלך התקופה בבקשה חוזרת לסיום השירות.
התובע הציג טופס החזרה של מודם לחברת " בזק", אלא שהנתבעת טענה בתגובתה למסמך שהוצג שכלל לא סיפקה לתובע נתב לצורך שירותי אינטרנט, וחברת " בזק" סיפקה לתובע שירותי תשתית אינטרנט, בעוד שהנתבעת, חברת " בזק בינלאומי", סיפקה לתובע שירותי גישה ל אינטרנט. ראוי לציין כי טענות אלה של הנתבעת לא זכו להתייחסות עניינית הולמת מטעמו של התובע, שטען בתשובתו בעניין ביטול חיובו בהוצאות במסגרת ההחלטה לביטול פסק הדין, והעלה טענה כללית כי הנתבעת מסרה גרסה שקרית, אלא שלא סיפק התייחסות של ממש לטענות שהעלתה הנתבעת.
ראוי לציין שהתובע לא הציג ראיות לגבי החיובים הכספיים שלפי הטענה נגבו ממנו על ידי הנתבעת במהלך התקופה האמורה.
מהמקובץ לעיל סבורני שהתובע לא הוכיח שהודיע לנתבעת על ביטול השירות במהלך אפריל 2017, ולא ברור האם הנתב שהוחזר לחברת " בזק" היה קשור לתשתית אינטרנט שאותה סיפקה חברת " בזק", או לשירותי הגלישה באינטרנט שסופקו על ידי הנתבעת, ובמצב דברים זה המשך העמדת השירות על ידי הנתבעת כמו גם החיובים בגינו, עד להודעת הביטול שניתנה ותועדה ביום 17.9.2017, נעשו כדין.
התובע ביקש להעמיד לעיון מחדש את חיובו בהוצאות בסך של 350 ₪ בהחלטה לביטול פסק הדין שניתנה ביום 13.6.2018, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.
ככלל, אין בתקנות שיפוט בתביעות קטנות ( סדרי דין), התשל"ז-1976, או בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הליך של " בקשה לעיון חוזר" וההלכה בעניין זה היא- "שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על-ידי הערכאה שנתנה אותה ... אולם אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה מוטעית ... מובן שקיים חשש כי בעל-דין יעשה שימוש בלתי נאות באפשרות הנתונה לו לבקש שינויה של החלטת ביניים. במקרים מתאימים רשאי בית-המשפט לדחות את הבקשה מן הטעם שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, בייחוד אם מדובר בבקשות חוזרות" (ראו, רע"א 3604/02 אוקו נ' שמי. פסקה 5 (28.5.2002); ע"א 3537/03 זאב בר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף). מכאן שלעיתים רשאי בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על ידו ולשנותה מחמת שנפלה בה טעות, אף בלא שחל שינוי בנסיבות, אלא שהשימוש בסמכות זו ייעשה אך במקרים נדירים.
בענייננו, התובע טען שלא התייצב לדיון שנקבע ונערך ביום 23.5.2018 מפאת מצבו הבריאותי, אלא שמעיון בתיעוד הרפואי עולה שעוד ביום 21.5.2017 נבדק בשל שיעול וכאב גרון, ועמדו לרשותו יומיים על מנת לבקש את דחיית הדיון ולייתר את התייצבותה של נציגת הנתבעת, וזאת לא נעשה. בנסיבות העניין לא מצאתי הצדקה להורות על ביטול ההוצאות.
התוצאה
התוצאה הינה שהתביעה נדחית ולפנים משורת הדין לא פסקתי הוצאות נוספות על התובע.
למניעת ספק, על התובע לשאת בהוצאות שנפסקו עליו בהחלטה לביטול פסק הדין שניתנה ביום 13.6.2018.
בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.