הדפסה

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים תו"ב 71688-11-16

בפני כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

אברהם שטרן

הנאשם

גזר דין

הנאשם הואשם בבית משפט זה בכתב אישום שהוגש ביום 27.11.2016.

הכרעת הדין
ביום 10.10.2019 הנאשם הורשע, לאחר הליך הוכחות מלא והגשת סיכומים, בעבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (כפי נוסחו עובר לתיקון 116; להלן - החוק).
על פי עובדות כתב האישום, בין התאריכים 18.8.2015 - 1.4.2016 או בסמוך לכך ביצע הנאשם את העבודות הבאות בדירתו ברח' נלסון גליק 16 בשכונת רמות בירושלים: (א) פרץ פתח לכיוון שטח שאמור להיות שטח מילוי/בלתי חפור (בקומת המרתף); (ב) הרס מדרגות שחיברו בין קומת המגורים לקומת המרתף ובכך הפריד בין הקומות; (ג) הרס גדר (בחצר הבית) - והכל כמסומן בתשריט שהוגש עם כתב האישום.
מדובר בעבודות שבוצעו לשם פיצול הדירה לשתי דירות, כך שבקומת המרתף תהיה יחידת דיור נפרדת.

רקע דיוני קצר
הגם שכתב האישום הוגש ביום 27.11.2016, רק ביום 28.11.2018 התקיים דיון הקראה. הנאשם ייצג את עצמו לאורך כל ההליך.
לאורך ההדיינות בית המשפט איפשר לנאשם לפעול תוך חריגות מסדרי הדין ותוך שבית המשפט נקט סובלנות מרבית אל מול התנהלות חריגה של הנאשם ביחס למקובל בבתי המשפט. לא היה בכל אלה כדי להועיל לנאשם והוא הורשע, לאחר שמיעת ראיות והגשת סיכומים בכתב, בהכרעת דין מלאה, בעבירות המיוחסות לו.
הנאשם באר כי העבודות בוצעו לשם הגדלת התשואה מהשכרת הנכס כשהוא מפוצל ליחידות. סמוך לביצוע העבודות בקיץ 2015 הוצא צו הפסקה מינהלי בפועל ובראשית שנת 2016 הוצא צו הפסקה שיפוטי לביצוע העבודות (סעיף 22(ז) להכרעת הדין). צווי ההפסקה הותירו את הנכס בשממונו, ללא כל ניצול או שימוש, משך כל ההדיינות.
לאחר השמעת הכרעת הדין ביום 10.10.2019 (אשר לוותה בתדהמה-רבתי של הנאשם בדבר הרשעתו, והדברים נאמרים במילים העדינות ביותר האפשריות, תוך שפרוטוקול אותו דיון מדבר בעד עצמו) נקבעו 3 דיוני טיעונים לעונש לחודשים נובמבר 2019 עד ינואר 2020. לאור בקשות הנאשם, שלושת הדיונים לא התקיימו - בתחילה מטעם שלא הספיק להיערך לדיון, ופעמיים מטעמים רפואיים.
לא נותר מנוס מלהעביר את ההליך למסלול של מתן טיעונים לעונש בכתב. הטיעונים לעונש מטעם המאשימה הוגשו (כפי ההחלטה מיום 12.1.2020 - מועד הדיון השלישי שאליו לא התייצב הנאשם) ביום 27.1.2020. טיעונים לעונש הוגשו על ידי הנאשם עד יום 28.7.2020, תוך שגם נשמרה זכותו לומר דברים אחרונים בעל פה.
עובר לדיון היום ולמתן גזר הדין מכיל התיק 232 מסמכים. נפתחו לא פחות מ-69 הליכי בקשות, רובם המוחלט - על ידי הנאשם (מהליך מס' 34 ואילך, מדובר בבקשות שהוגשו לאחר הכרעת הדין). הנאשם עשה בתיק ובהליך ככל העולה על רוחו, תוך שהתבטא בלשון אשר מקומה לא יכירנה - לא בבית משפט וגם לא ברחובה של עיר. הנאשם איים על המזכירות חדשות לבקרים וטיפס לשיאים של התלהמות בזיקה לקשיים טכניים שהיו לו בהעברת כתבי טענות מרובים לבית המשפט. זמן שיפוטי ומזכירותי אדיר הוקדש לטיפול בפניותיו המרובות של הנאשם לבית המשפט, פניות אשר לכל הפחות רובן הגדול היה חסר רלבנטיות.
התנהלותו של הנאשם היתה מנותקת מסדרי הדין (אף לאחר שאלו הובהרו לו בתכלית הבהירות בהחלטות סדורות) ותוך שהחלטות שיפוטיות נחשבו בעיניו, לכל היותר, בגדר המלצה בלתי מחייבת.
לא היה כתיק זה לפניי ולא היה כנאשם זה לפניי.

פרשת העונש
ראיות לעונש
המאשימה לא הגישה ראיות לעונש.
במצורף לכתבי טענותיו (ולאחר מתן סיכומי המאשימה לעונש), הנאשם מימש את זכותו להגיש ראיות לעונש בהתאם לסעיף 40י(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין):
מסמך תוצאות בדיקות גב של הנאשם עדכני ליום 20.5.2019;
החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בירושלים בדבר קיומו של דיון ביום 2.7.2020 ב-ה"פ 66562-06-20 (הליך בו נקט הנאשם נגד בנק הדואר בעניין הגבלת חשבונו);
מכתב התראה טרם נקיטת הליכים מיום 27.10.2019 בעניין אי תשלום דמי שכירות על ידי הנאשם ורעייתו, כולל דרישה לפינוי הדירה בה הם מתגוררים בשכירות;
צילום בלתי קריא מתוך תכתובת דוא"ל המציג צירוף של תמונות לתכתובת;
מכתב מבנק הדואר מיום 24.5.2020 בגין כוונה לסגירת חשבון הבנק של הנאשם וכן מכתב עדכני מיום 5.7.2020 בדבר סגירת החשבון בפועל;
תמונה לא-לגמרי-ברורה של אשת הנאשם, האמורה להמחיש את היותה על סף אירוע מוחי;
עמוד אחד מתוך כתב טענות בהליך הערעור בו מעורב הנאשם בגין חשבונות הבנק;
מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם - עדכניים לימים 19.7.2020 ו-23.7.2020;
מכתב התראה מחברת החשמל עדכני ליום 20.7.2020 בעניין חוב כולל של 7,320 ₪;
מכתב התראה טרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל מבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ מיום 8.7.2020 בגין חוב של 7,373 ₪;
הודעה בדבר סגירת כרטיס לקוח בסופר מרקט שכונתי עדכני ליום 27.7.2020.
סיכומי המאשימה לעונש
עבירת פיצול דירות היא בעלת אופי כלכלי מובהק. היא מביאה לפגיעה באיכות החיים בכך שהיא מעמיסה על התשתיות הקיימות - יחידות דיור נוספות. ישנה פסיקה המטילה קנסות יומיים בגין טובת הנאה הצומחת לנאשמים כתוצאה מעביר פיצול.
יש ליתן דגש לפוטנציאל הרווח הגלום בעבירה. עבירת פיצול קשה למעקב. גם אם כיום היחידות עומדות ריקות, הרי שבכל נקודת זמן צפוי הדבר להשתנות.
מתחם הענישה ההולם הוא 40,000-80,000 ₪ (רע"פ 4072/17 אופיר חלפון נ' עיריית תל אביב (13.6.2017)). ב-תו"ב (י-ם) 69831-06-17 מדינת ישראל נ' א. מקסים סחר במזון בע"מ ואח' (5.11.2019) הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בפיצול בקומת מרתף לשלוש יחידות דיור. במסגרת הסדר עונשי הוטל באותו עניין על הנאשמים קנס בשיעור כולל של 140,000 ₪.
במקרה דנן, הואיל ולא נעשה שימוש בעבירה הפיצול, מבוקש להטיל על הנאשם קנס בסך 40,000 ₪ (ברף הנמוך) ב-60 תשלומים.
מבוקש לחייב את הנאשם בהוצאות בהתאם לסעיף 79 לחוק העונשין בסך של 20,000 ₪. הנאשם ניהל הליך במשך 3 שנים תוך העלאת כלל הטענות הקיימות בדין הפלילי במטרה למנוע את הרשעתו. הנאשם העלה טענות חמורות ביותר כלפי המאשימה, כלפי עובדי עיריית ירושלים ונציגי ציבור, כאשר לשיטתו אלו פעלו בניגוד לדין. כל אלה נטענו בכתב ובעל פה, וזאת מבלי שהנאשם הציג כל אסמכתה לתמיכה בטענותיו. הנאשם אף הטיח עלבונות והשפלות בעדי המאשימה במהלך עדויותיהם.
מבוקש להטיל על הנאשם לחתום על התחייבות בסך של 50,000 ₪.
מבוקש להטיל צו התאמה, לרבות באמצעות הריסה או אטימה, דחוי ב-60 לצרכי התארגנות בלבד.
תיקון עמדתה העונשית של המאשימה עם התקדמות השבת המצב לקדמותו
ביום 22.5.2020 הודיעה המאשימה כי כלל העבירות הוסרו (הושבו לקדמותן), למעט אי הקמת מדרגות מקשרות בין המפלסים (אולם ההפרדה הוסרה). בנסיבות אלה, עמדתה העונשית העדכנית של המאשימה היא לעונשים דלהלן (הליך 55):
קנס שלא יפחת מ-20,000 ₪;
התחייבות על סך של 20,000 ₪;
הוצאות לפי סעיף 79 לחוק העונשין כמפורט בסיכומים המקוריים מטעם המאשימה;
צו התאמה (להשלמת הקמת מדרגות מקשרות) אשר ביצועו יידחה ב-30 יום.
בסופו של דבר הושב המצב לקדמותו באופן מלא
יצוין כי לאחר בקשות וטענות שונות, הודיעה המאשימה ביום 15.7.2020 כי המצב בשטח הוא לשביעות רצונה ולפיכך תיק הפיקוח נסגר (הליך 65). משמע, כל העבירות תוקנו ו המצב הושב לקדמותו במלואו.
המצב לא היה כך במועד מתן הכרעת הדין וכמובן שלא קודם לכן (ראו סעיף 33 להכרעת הדין).
עם מתן הודעת המאשימה כאמור לא נמסרה הודעה על עדכון נוסף באשר לעמדתה העונשית.
סיכומי הנאשם לעונש
סיכומי הנאשם לעונש החלו להיות מוגשים מיום 30.6.2020 ואילך במספר כתבי טענות. להלן מכלול טיעוני הנאשם לעונש.
הבינוי מושא ההליך דנן לא היה ראוי למגורים ולפיכך הנאשם מעולם לא התגורר בו.
עוד בשנת 2015, לאחר ביקור מחלקת הפיקוח בבינוי, הנאשם אטם את החלל ואת הכניסות לחלל (בקומה התחתונה).
כבר כאן יוער כי לאחר החלטת בית המשפט (בעקבות תהייה שהתעוררה מטענות הנאשם) ותשובת הנאשם עלה כי לטענת הנאשם גם העבירה בגין הגדר הוסרה ורק מתוך טעות לא נטען דבר לגביה בסיכומי הנאשם.
נוכח מצוקה כלכלית בה היה שרוי הנאשם לא היה ביכולתו לבצע את החיבור בין הקומות באמצעות בניית מדרגות (השבת המצב לקדמותו). עם זאת, עמד הנאשם בהבטחתו למחלקת הפיקוח על הבניה בעיריית ירושלים והצליח למצוא רוכשים לנכס אשר יבצעו על חשבונם את החיבור בין שתי הקומות.
הגדר הפרוצה נסגרת בקיץ 2019.
מצוקתו הכלכלית של הנאשם מנעה ממנו לשכור יייצוג משפטי.
הנאשם מגלגל חובות בסך של 1,000,000 ש"ח. החוב נוצר בשל האישום השקרי שהוגש נגד הנאשם בתיק דנן. הנאשם מכר את הבית ב-600,000 ₪ פחות מהסכום שבו מכרו שני שכניו (לא פורט סכום המכירה ולא הוכח ההפרש במחיר המכירה וטעמו). הנאשם הפסיד שכירות של 55 חודשים שמסתכמת ב-550,000 ₪ (לא הוצגו ראיות לתמיכת הטענה בעניין שיעור שכר הדירה שנמנע מהנאשם).
לנאשם לא היה ניסיון קודם ברכישת דירה בסכום כה גבוה. רכישת הדירה היתה בהסתמכות על הוראה שעה אשר קודמה, ובסופו של דבר אף נכנסה לתוקף, בדבר אפשרות פיצול דירה ליחידות דיור נפרדות.
יצויין כבר עתה כי נושא זה נדון בסעיף 24 להכרעת הדין - ונדחה.
נגד הנאשם בוצעה אכיפה בררנית שכן ברוב הבתים באותו טור של המבנה מושא ההליך דנן בוצעו עבירות בניה דומות ומכאן סבר הנאשם כי ביצוע הבניה מותר.
יצויין כבר עתה כי נושא זה נדון בסעיף 31 להכרעת הדין - ונדחה.
המאשימה לא הציעה לנאשם הסדר מותנה כמקובל ומכאן שיש לפטור את הנאשם מכל קנס בשל הגנה מן הצדק.
יצויין כבר עתה כי נושא זה נדון בסעיף 33 להכרעת הדין - ונדחה.
הנאשם פעל לאור מחוייבותו לדאוג לפרנסת משפחתו ובכללם שני ילדים יתומים.
במשך כל ההליך דבק הנאשם במידת האמת אף שבהליכים שונים פעל הדבר לרעתו.
ניהול ההליך הסב לנאשם ולמשפחתו נזקים בריאותיים רבים. מצבו הבריאותי של הנאשם אינו שפיר ולאחרונה הומלץ לנאשם לקבל טיפול פסיכיאטרי בעקבות הלחצים הכלכליים בהם הוא שרוי.
מצבו הכלכלי של הנאשם עודנו קשה גם לנוכח מצב החירום המיוחד בשל נגיף הקורונה אשר בעקבותיו לא הרוויח הנאשם דבר במשך החודשים האחרונים (לטענתו, הנאשם מתווך להשכרת דירות לתושבי חו"ל המגיעים לישראל; לא הוצגו ראיות לעניין עצם העיסוק ו/או לעניין הכנסותיו של הנאשם בתקופות קודמות).
הנאשם לא שילם שכר דירה במשך למעלה משנה וכתוצאה מכך עומדים הנאשם ומשפחתו בפני סילוק מדירת המגורים בה הם מתגוררים. מלכתחילה הכוונה היתה שההכנסות מהשכר הנכס מושא ההליך דנן יכסו את שכר הדירה שאמור היה להשתלם בגין מגוריה הנוכחיים של המשפחה.
חשבונות הבנק של הנאשם הוגבלו מספר פעמים. בקשר לכך הנאשם בנאלץ לנקוט בהליך בפני בית המשפט המחוזי ליום 2.7.2020.
לנאשם חוב גבוה לחברת החשמל לאחר שלא היה ביכולתו לשלם את הוצאות החשמל.
מבוקש לנהוג עם הנאשם לפנים משורת הדין ולפטור את הנאשם מכל קנס שכן מדובר בכספים המיועדים למוצרי מזון בסיסיים לבני משפחתו.

דברי הנאשם
משנקבע כי סיכומי הצדדים לעונש יוגשו בכתב, נשמרה לנאשם זכותו לשאת דברים אחרונים בעל פה בפני בית המשפט בהתאם לסעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הנאשם אף הקפיד להדגיש בכותרות כתבי טענות שהגיש כי הוא עומד על זכותו האמורה. זכותו של הנאשם מומשה היום.
עיקרי דבריו של הנאשם:
הנאשם חזר על טענות רבות שהובאו בכתבי טענותיו.
התא המשפחתי מורכב מהנאשם, רעייתו, בן בגיל 10.5, בת בגיל 12.5, ושני בנים בגירים - בני 22 ו-24.
הכנסתו הרשמית של הנאשם היא בסך של 400 ₪ לחודש ממיני-מרקט שהקים לאחותו.
אשת הנאשם עובדת כקופאית בשופרסל.
מצבו הנוכחי של הנאשם הוא בסטטוס של 'מוגבל חמור'.
במהלך התקופה שהבית עמד בשממונו, הנאשם שילם החזרי הלוואות מובטחות במשכנתאות - בהיקף של 400,000 ₪ לבנק טפחות ו-300,000 ₪ לבנק דיסקונט.
הנכס נמכר לבסוף תמורת 2,800,000 ₪ - סכום הנמוך ב-600,000 ₪ מתמורת מכירתן של דירות זהות-סמוכות.
לא הוצגו אסמכתאות לאיזה מהטענות.
סכום התמורה ממכירת הנכס מיועד להשבת הלוואה מובטחת במשכנתה בסך של 1,600,000 ₪. בנוסף על הנאשם לפרוע חובות לגמ"חים בהיקף של מיליון ש"ח. מהתשלום הראשון
הקנס לגבי עבירה זהה בדירה סמוכה (רח' נלסון גליק 26) היה 2,000 ₪ בלבד.
עיון בתיק בית המשפט שהוזכר על ידי המאשימה (ת"פ 8555/2009) מעלה כי באותו עניין אכן היה מדובר ביצירת יחידה במאפיינים הדומים למקרה דנן (אם כי לא זהים). גזר הדין שניתן באותו עניין ביום 7.12.2011 על פי הסדר בין הצדדים כלל קנס בסך של 2,000 ₪ חתימה על התחייבות בסך 2,000 ₪ - וזאת לאחר שהעבירה הוסרה והמצב הושב לקדמותו.
גם אשת הנאשם נקלעה לחובות בשיעור של מאות אלפי שקלים בגין הלוואות שנטלה למימון החזר ההלוואות השונות.
הנאשם טוען לנזקים שנגרמו לו בגין ההליך דנן בסך כולל של מיליון ש"ח, אולם הוא יסתפק בכך שלא יוטל עליו עונש כספי כלשהו במסגרת ההליך דנן.
למען אסמכתה לעניין מעמדו של הנאשם כ'מוגבל חמור', לא הוגשו אסמכתאות נוספות לגבי איזה מהטענות.

הבניית שיקול הדעת השיפוטי על פי תיקון 113 לחוק העונשין - מבוא
לפי סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
לפי סעיף 40ג לחוק העונשין, מלאכת גזירת העונש מתחלקת לשלושה שלבים:
קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין): לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב: (1) בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה; (2) במידת הפגיעה בערך החברתי; (3) במדיניות הענישה הנהוגה; (4) ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (כמפורט סעיף 40ט לחוק העונשין). (5) בהתאם לסעיף 40ח לחוק העונשין, אם מתחם העונש ההולם כולל קנס אזי לשם קביעתו על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.
בעת גזירת הדין יתחשב בית המשפט בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין).
התחשבות בנסיבות שיצדיקו סטייה ממתחם העונש ההולם: שיקולי שיקום (סעיף 40ד) ושיקולים של הגנה על שלום הציבור (40ה).

השלב הראשון: קביעת מתחם העונש ההולם

הערך החברתי המוגן שנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו להגן על מספר תכליות:
תכנון - נדרש ניצול זהיר ומחושב של משאבי הקרקע, משאבים שהם מתכלים אינם מתחדשים ומיועדים לשמש את הציבור בכללותו.
תקינות ההליך התכנוני - ההליך התכנוני צריך להתבצע מבלי שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח שישבשו את התכנון הציבורי.
שלום הציבור - בינוי המבוצע ללא היתר מראש אינו מפוקח והוא מסוכן לציבור ויכול לפגוע בסביבה.
שוויון והגינות בין האזרחים - יש לאפשר לכלל האזרחים הזדמנות תכנונית שווה. קביעת עובדות בשטח משמעה עקיפה אלימה של ההליך התכנוני על ידי מי שבוחר להתעלם מההליך המסודר החקוק.
כיבוד הדין - פעולה בניגוד לדיני התכנון והבניה משקפת זלזול פומבי בשלטון החוק.

בית המשפט העליון ציין פעמים רבות את החומרה שבה יש לראות עבירות על דיני התכנון והבניה:
"התופעה של בניית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה."
(ר"ע 23/83 בנימין פור נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 533, 535 (1983); דברי כב' השופט דב לוין)

"בנייה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבנייה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק"
(ר"ע 1/84 אברהם דוויק ואח' נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד לח(1) 494, 500 (1984); דברי כב' הנשיא מאיר שמגר)

"לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט."
(ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל מזרחי נ' מוסא נימר אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987); דברי כב' השופט מנחם אלון)

"תופעת הבנייה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה – ברבות הימים והשנים צירפה עצמה מכה זו – בצד מכת גניבות רכב – לעשר המכות"
(רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו", פ"ד נו(3) 49, 60ה (2002); דברי כב' השופט מישאל חשין)

"המאבק בתחומים אלה של בניה שלא כדין הוא סיזיפי, ואין צורך להכביר מלים על "מכת המדינה" רבת הפנים שמילאה את הארץ במקומות שונים. אין סיבה להוציא את הרוח ממפרשי הרשויות, המבקשות להיאבק בכך ככל יכולתן, ולרפות את ידיהן. על הבונים שלא כדין לידע, כפי שנכתב בפי המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי כספם מושם על קרן הצבי. בתי המשפט גם מצווים ליתן יד לכך."
(ע"פ 11000/07 יהודה אלמליח נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, סעיף ה(3) להחלטת כב' השופט אליקים רובינשטיין (1.1.2008))

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שעבירות התכנון והבניה הן עבירות המבטאות זלזול בחוק וברשויות, וכי בתי המשפט ימעלו בחובתם אם יתנו לבניה בלתי חוקית להיגרר כך שלא יושם קץ להפקרות"
(רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, סעיף 9 להחלטת כב' השופט סלים ג'ובראן (27.12.2015))

ביצוע עבירת בניה פוגע בתכליות דיני התכנון והבניה המפורטות לעיל ונתפס בפסיקה כחמור.

מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן
לעניין עוצמת הפגיעה ישקול בית המשפט את השיקולים הבאים:
היקף העבירה. מדובר בעבודות שאינן רחבות היקף אולם תכליתן היא ביצוע עבירה כלכלית של פיצול דירה ליחידות דיור.
הסיכון שהעבירה יוצרת. לא ידוע על סיכון מיוחד שהעבירה יצרה. עם זאת, בינוי שאין לו היתר לא עבר את ההליך התכנוני אשר אחת מתכליותיו היא וידוא שהוא אכן תקין ואינו מסוכן.
הרווח שמביאה העבירה לנאשם. מדובר בעבירה שתכליתה הישירה היא כלכלית-עסקית. עם זאת, אין מחלוקת כי בפועל התכלית לא התממשה כלל ולא היה כל שימוש בדירה כולה מאז ביצוע העבודות. בפועל לא צמח לנאשם כל רווח מהעבירה.
התמשכות העבירה אל מול התנהגות הרשויות. מדובר בפרשה הנמשכת מאז קיץ 2015 - זה כחמש שנים. רק זה מקרוב ולאחר הכרעת הדין פעל הנאשם להשבת המצב לקדמותו. נראה שאם הנאשם היה עושה זאת מלכתחילה (עם גילוי העבירה ומתן הצווים) אזי לא היה הדבר מגיע לכדי הגשת כתב אישום. הנאשם בחר שלא להשיב את המצב לקדמותו בטענות (שנדחו בהכרעת הדין) בדבר התחייבות של המאשימה שלא לנקוט בהליך פלילי נגדו.
בנסיבות העבירה דנן ניתן לומר כי מדובר בעבירה חמורה אשר הנאשם בחר לבצעה ביודעין.
מדיניות הענישה הנוהגת
עבירת פיצול יחידות דיור מטעמים כלכליים היא מהעבירות החמורות שבדיני התכנון והבניה. כאשר מדובר בביצוע בניה ללא היתר לצורך הקמת יחידת דיור להשכרה (יצירת רווח כלכלי-עסקי), העונש המתאים, כנקודת מוצא, הוא כפל העונש המקובל ביחס לבניה למגורים עצמיים. בעניין בינוי אשר כולו חוקי, העונש פוחת. כאשר מדובר בעבירת פיצול שהוסרה (מה שקרה בענייננו רק ברגעיו האחרונים של התיק), העונש פוחת, תוך שיש להתחשב גם במשך הזמן שבו העבירה עמדה על כנה ובצורך להרתיע את הציבור.
לאור מכלול הנסיבות, סבורני כי מתחם העונש המתאים בעניין עבירת פיצול של בינוי שהוקם בהיתר ותוך שלא היה כל ניצול של הנכס (במלואו או בחלקו) נוכח צו הפסקת עבודות הוא קנס בטווח 3,500-21,000 ₪ בתוספת מתן צו להתאמת הבינוי.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה
מתוך רשימת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין, רלוונטיות לענייננו הנסיבות הבאות (מספריהן להלן - כמספריהן בחוק):
(1) התכנון שקדם לביצוע העבירה - עבירות בתחום התכנון והבניה הן עבירות מתוכננות. הן דורשות התארגנות מוקדמת, גיוס משאבים כלכליים נכבדים וכן שכירת אנשי מקצוע שיבצעו את העבודות האסורות. בוודאי שאמורים הדברים גם במקרה דנן. הנאשם בחר לבצע שינויים פנימיים משמעותיים מטעמים עסקיים-כלכליים.
(3) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה - פיצול דירות גורם עומס על התשתיות הציבוריות ומכביד על הצפיפות, העומס וההמולה בבתים משותפים. כל זאת היה צפוי מראש.
(4) הנזק שנגרם מביצוע העבירה - נוכח הוצאת הצו המינהלי והצו המשפטי לא צלחה הכוונה להשלים את פיצול הנכס והשכרתו. מנגד, הנאשם בחר משך שנים שלא להשיב את המצב לקדמותו וכך נותר גם מפגע סביבתי - שכן הגדר נותרה הרוסה משך שנים (לטענת הנאשם - עד קיץ 2019).
(5) הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה - הנאשם הבהיר כי ביצע את העבודות מטעמים כלכליים - מקסום התשואה מהנכס באמצעות פיצולו ליחידות דיור נפרדות. הנאשם טען כי התכוון לבצע את הפיצול נוכח הצהרת השר משה כחלון לגבי כוונתו להביא לכך שפעולת פיצול מעין זו תהיה חוקית. התייחסתי לכך בפירוט בסעיף 24 להכרעת הדין מיום 10.10.2019 וקבעתי שאין ביוזמת חקיקה עתידית כדי להכשיר מראש עבודות בניה שבוצעו ללא היתר.

עונש קנס - מצבו הכלכלי של הנאשם
מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס.
הנאשם טען למצב כלכלי חמור ביותר וצירף אסמכתאות לכך.
דא עקא, גם בערבו של יום ולאחר אפשרות בלתי מוגבלת שהיתה בידי הנאשם (בין ברשות בית המשפט, בין מיוזמת הנאשם עצמו) להציג את מלוא טענותיו ומלוא המסמכים התומכים בהן, רב הנסתר על הנגלה. לא ברור במה עסק הנאשם ומה היתה רמת הכנסותיו.
הוצגו אסמכתאות המבססות לכאורה קשיים תזרימיים של ממש.
לגבי מצבו ההוני של הנאשם נטענו הדברים בקווים כלליים, רק היום, רק לאחר שאלות שהפנה בית המשפט וללא אסמכתאות . אסמכתאות לגבי מכירת הנכס (לרבות שיעור התמורה וייעודה, ככל שהוא לפירעון חובות) - לא הוצגו. אסמכתאות לגב חובותיו של משק הבית - לא הוצגו. פירוט מקורות כספיים של משק הבית - לא הוצג.

מתחם העונש ההולם
נוכח נתוני העבירה וקשיים תזרימיים של משק הבית, נראה כי מתחם הענישה הראוי הוא 3,500-14,000 ₪.

השלב השני: נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
מתוך רשימת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין, רלוונטיות לענייננו הנסיבות הבאות:
(2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם - ברי כי עונש כספי ישפיע על הנאשם ומשפחתו. נסיבות אלה מצדיקות את פריסת תשלום הקנס אך לא הפחתה בו.
(3) הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו - נוכח ביצוע העבירה הוצאו סמוך לכך צו הפסקה מנהלי וצו הפסקה שיפוטי. הנאשם לא ניסה לבוא בדברים עם המאשימה לשם השבת המצב לקדמותו. כתוצאה מכך, הנכס עומד ללא ניצול משך שנים (הנאשם טען ל-55 חודשי הפסד תקבולי שכירות). מדובר בהפסד הכנסות פוטנציאליות מדמי שכירות שהיו מתקבלים גם אם הנכס היה מושכר בתצורתו החוקית (כיחידת דיור גדולה אחת). ברי כי הנזק מתעצם נוכח הטענה שיש לנאשם הוצאות מימון בזיקה לרכישת הנכס (אף כי המסמכים לא הוצגו).
(4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב - הנאשם לא הודה במיוחס לו ועודנו כופר באשמתו.
(5) מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה - רק זמן משמעותי לאחר מתן הכרעת הדין פעל הנאשם לתיקון תוצאות העבירה והשבת המצב לקדמותו.
(9) התנהגות רשויות אכיפת החוק - לנאשם טענות רבות נגד רשויות האכיפה, אשר יסודן בטענה שניתנו לו הבטחות מפליגות (במהותן) אשר עיקרן התחייבות המאשימה שלא לנקוט נגדו בהליך פלילי ולאפשר את ביצוע השבת המצב לקדמותו על ידי מי שירכוש את הנכס. כממצא שבעובדה, בית המשפט דחה את הטענות בהכרעת הדין.

השלב השלישי: מיום 10.7.2012שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבורתיקון מס' 113
אין במקרה דנן שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 104 ( ה"ח 241)

חיוב הנאשם בהוצאות
חיוב נאשם בהוצאות במסגרתו של הליך פלילי בהתאם לסעיף 79 לחוק העונשין הוא חריג ביותר.
דא עקא, התנהלותו של הנאשם בהליך דנן היתה חריגה ביותר וזרה לכל נורמה מקובלת של דיון, התנהלות והתבטאות.
הדברים קיבלו תיעוד בפרוטוקול דיון ההוכחות שהתקיים ביום 6.6.2019 (לרבות בהחלטות ביניים שניתנו תוך כדי הדיון) וכן בדיון השמעת הכרעת הדין ביום 10.10.2019. הדברים גם צויינו לעיל בעניין כמות הבקשה וסגנונן.
אין מנוס מלקבוע כי הנאשם גזל משאבים תביעתיים חריגים ביותר במסגרת נסיונות סרק להוכיח את הגנותיו הקלושות. לדיון ההוכחות זומנו, לבקשת הנאשם, עדים שהם עובדי עיריית ירושלים (וכן נבחר ציבור). העדים נאלצו להתמודד עם התבטאויות לא תקינות של הנאשם, תוך שהוא מאשימם בהאשמות חריפות.
חרף מצבו הכלכלי הנטען של הנאשם וחרף העובדה שבערבו של יום (ממש בסופו של ההליך) הושלמה השבת המצב לקדמותו, סבורני כי בית המשפט יחטא אם יעבור לסדר היום על התנהלותו של הנאשם - שהרי אם לזאת יחריש בית המשפט, לא ניתן יהיה לצפות ולדרוש מבעל דין כלשהו לנהוג באופן הולם בניהול הליך ובהתבטאות בפני בית המשפט.
התנהלותו של הנאשם מחייבת חיובו בהוצאות בהתאם לסעיף 79 לחוק העונשין.

התוצאה
לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס כספי בסך 5,000 ₪ בתוספת הוצאות לטובת המאשימה (לפי סעיף 79 לחוק העונשין) בסך של 10,000 ₪. את הסך הכולל של 15,000 ₪ ישלם הנאשם ב- 60 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 3.11.2020 ובכל 03 לחודש שלאחר מכן. ככל שהסכום לא ישולם אזי ייאסר הנאשם למשך 60 יום. לעניין ביצוע תשלום חלקי יחולו הנחיות סעיף 71 לחוק העונשין.
חתימה במזכירות בית המשפט על התחייבות בסך של 20,000 ₪ שלא לבצע כל עבירה על חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 וזאת למשך 3 שנים מהיום. ככל שלא יחתום הנאשם על ההתחייבות תוך 3 ימים, ייאסר למשך 5 ימים (בכדי לכפותו לחתום על ההתחייבות, בהתאם לסעיף 74 לחוק העונשין).

זכות ערעור - הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין - לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג אב תש"פ, 03 אוגוסט 2020, בנוכחות הנאשם וב"כ המאשימה.