הדפסה

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים תו"ב 61902-08-16

בפני כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

אחמד משעל

באמצעות ב"כ עוה"ד ג'ומעה חלאילה
הנאשם

גזר דין
הנאשם (אחמד משעל, ת.ז. XXXXXX709, יליד 15.9.1944) הואשם בבית משפט זה בכתב אישום שהוגש ביום 7.8.2016.

הכרעת הדין
עוד ביום 2.7.2017 הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (כפי נוסחו עובר לתיקון 116; להלן - החוק) בכך שלא קיים צו שניתן לפי סעיפים 205 או 206 לחוק.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 29.6.2003 נגזר דינו של הנאשם על ידי בית משפט זה ב-ת.פ. 7075/1999 ובו, בין היתר, נצטווה להתאים תוספת בנייה בשטח של כ-250 מ"ר (המצויה בשכונת ראס אל עמוד בירושלים) להיתר בניה, לרבות באמצעות הריסה, וזאת לא יאוחר מיום 1.1.2005. מעת לעת האריך בית המשפט את מועד ביצוע הצו עד ליום 1.6.2015. הנאשם לא קיים את צו ההתאמה (לא על דרך של הריסה ולא על דרך של קבלת היתר כחוק מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים) עד ליום 21.6.2016.
עסקינן באישום שלישי בגין אי ציות לצו ההתאמה.

פרשת העונש
ראיות לעונש
ההגנה הגישה ראיות לעונש בהתאם לסעיף 40י(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין):
נ/1 - תדפיסי מידע רפואי לגבי הנאשם.
עולה כי הנאשם סובל מתחלואה מרובה לרבות דלקת פרקים ניוונית, סכרת, פריצת דיסק L4-L5, בעיות ראיה (גלאוקומה, ניסטגמוס וקטרקט) ועוד.
נ/2 - תדפיסים מהמוסד לביטוח לאומי לגבי הנאשם. משק הבית (בני הזוג) מקבל קצבת אזרח ותיק בסך כולל של 3,177 ₪ נטו. הנאשם רשום כלא עובד וכחסר הכנסות החל מיום 1.5.2017
נ/3 - תדפיס תנועות בחשבונו של הנאשם בבנק הדואר לתקופה 1.8.2018-10.2.2019.
החשבון משמש לקליטת תשלומי המוסד לביטוח לאומי ומשיכתם כמזומן וכן לתשלום בהוראת קבע לחברת בזק.
בזמן דיון הטיעונים לעונש (שהתקיים ביום 11.2.2019) הצהיר הסניגור כי בו ביום יגיש לתיק מכתב איש מקצוע בדבר פוטנציאל ההכשרה של הבינוי (עמ' 13, שור' 1) - אולם לא עשה כן.
עובר לדיון הטיעונים לעונש הגישה המאשימה תדפיס מידע פלילי לגבי הנאשם אשר אין בו דבר מעבר להרשעותיו הקודמות של הנאשם בעניין הבנייה דנן (בקשה 4).
סיכומי המאשימה לעונש
הבינוי הוקם לפני כעשרים שנה. בשלב זה אין עדיין אפילו תכנית מתאר לבינוי מושא ההליך.
מתחם העונש ההולם הוא 20,000-29,000 ₪, תוך שמבוקש למקם את העונש בקצה התחתון של המתחם - 20,000 ₪.
בנוסף, מבוקש להטיל קנס יומי. הטלת קנס יומי אינה תלויה בהיקף בניה מינימאלי מסויים או תקופת הפרה מינימאלית מסויימת. ההפרה על פי כתב האישום נמשכה שנה ו-20 יום, אולם בפועל היא נמשכת ברציפות מאז יום 1.6.2015. חרף מתחם עונש נטען של קנס יומי בתחום 500-1,400 ₪, מבוקש להטיל על הנאשם קנס יומי בסך כולל של 30,000 ₪ - סכום המגלם הפחתה ניכרת ביותר ביחס למפתח החיוב היומי האמור.
מבוקש להטיל על הנאשם מאסר של חודשיים אשר התנאי להטלתו כבר חב הפעלה. מבוקש כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 3.1.2019.
מבוקש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי חדש של 3 חודשים למשך 3 שנים.
מבוקש שביצוע צו ההריסה יידחה ב-6 חודשים.
סיכומי הנאשם לעונש
עמדת המאשימה מתעלמת מנסיבותיו האישיות - הבריאותיות והכלכליות - של הנאשם.
באזור מגוריו של הנאשם בנו יתר בני משפחו באופן שלא נותרו לנאשם אחוזי בניה ועל רקע זה כשלו שני נסיונות שלו לקדם הליכים תכנוניים.
לשם הכשרת הבינוי יש להעביר תב"ע - והנאשם מתכוון לעשות זאת על חשבונו.
לפני 20 שנה הנאשם בנה את הבית עבור משפחתו. מאז, מצבו הרפואי והכלכלי של הנאשם השתנה לרעה.
הנאשם אלמן ומתגורר במבנה לבדו. בתו היחידה של הנאשם נשואה, והיא ובעלה מתגוררים במקום אחר (עמ' 12, שור' 15-14).
פסקי דין שהסניגור הפנה אליהם:
תו"ב (י-ם) 13960-09-08 מדינת ישראל נ' חליל נאסר (30.10.2018) בו בגין אי ציות ראשון של 3 חודשים (שלאחריהם ניתנה לנאשם ארכה לביצוע צו התאמה) בעניין בינוי של 311 מ"ר בשכונת ראס אל עמוד נגזרו על הנאשם קנס של 5,000 ₪ ודחייה של 3 חודשים בביצוע צו ההתאמה. בית המשפט מבהיר כי בפסק הדין האמור שאליו הפנה הסניגור, בהתאם להנחיית ערכאת הערעור (אשר ביטלה גזר דין קודם שניתן על ידי מותב קודם) ניתן משקל מוגבר לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה - כעשור טרם מתן גזר הדין (ראו סעיף 17(10) לגזר הדין).
10431-07-09 ועדה מקומית לתכנון ובניה מעלה הגליל נ' מאיר פרץ (6.5.2010) בו בגין בניית רפת בשטח של 260 מ"ר ושימוש בה (בקרקע חקלאית, קרי בהתאם לתכנית המתאר אך ללא היתר) נגזרו קנס של 20,000 ₪, התחייבות של 10,000 ₪ וצו התאמה שביצועו נדחה בשנה.
מבוקש להטיל קנס מינימאלי שתחילת תשלומו תהיה דחויה בשנה. מבוקש להימנע מהטלת מאסר על תנאי נוסף (חדש).
לעניין בקשת המאשימה להטלת קנס יומי, הרי שעל המאשימה להציג את מדיניותה לגבי דרישה להטלת קנס יומי - באילו מקרים היא דורשת זאת, לגבי איזה היקפי בניה וכיו"ב.
הנאשם שיתף פעולה עם רשויות האכיפה, הודה ובכך חסך זמן שיפוטי, ועודנו מנסה להכשיר את העבירה.
דברי הנאשם
הנאשם מימש את זכותו לשאת דברים אחרונים בהתאם לסעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ובהם השתלב כלל הסברו לגבי הבינוי.
הנאשם לא חשב לעשות מעשה לא חוקי. איש מקצוע העובד בעיריית ירושלים אמר לנאשם שחבל שנוצלו כל זכויות הבניה בחלקה (הטענה בעניין לא פורטה ולא פורשה).
הנאשם בנה את המבנה מפרנסתו כמורה דרך. אלא שבשנת 2000 לא היתה לנאשם יותר עבודה בגלל האינתיפאדה.
הקרקע היתה שייכת לאביו של הנאשם.
לדברי הנאשם, את המבנה הוא הקים עבורו ועבור אחיו אשר נמצא בגרמניה.
כיום מתגוררים בבית הנאשם, בתו הנשואה ושלושת ילדיה (בני 7, 11 ו-14). בעלה של הבת מתגורר בחו"ל.
הנאשם בן 75, לא עובד ועם מחלות שונות. בעניין זה הוגשו מסמכי המוסד לביטוח לאומי, קופת חולים ובנק הדואר (מוצגים נ/1-נ/3 האמורים לעיל).

הבניית שיקול הדעת השיפוטי על פי תיקון 113 לחוק העונשין - מבוא
לפי סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
לפי סעיף 40ג לחוק העונשין, מלאכת גזירת העונש מתחלקת לשלושה שלבים:
קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין): לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב: (1) בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה; (2) במידת הפגיעה בערך החברתי; (3) במדיניות הענישה הנהוגה; (4) ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (כמפורט סעיף 40ט לחוק העונשין). (5) בהתאם לסעיף 40ח לחוק העונשין, אם מתחם העונש ההולם כולל קנס אזי לשם קביעתו על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.
בעת גזירת הדין יתחשב בית המשפט בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין).
התחשבות בנסיבות שיצדיקו סטייה ממתחם העונש ההולם: שיקולי שיקום (סעיף 40ד) ושיקולים של הגנה על שלום הציבור (40ה).

השלב הראשון: קביעת מתחם העונש ההולם

הערך החברתי המוגן שנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו להגן על מספר תכליות:
תכנון - נדרש ניצול זהיר ומחושב של משאבי הקרקע, משאבים שהם מתכלים אינם מתחדשים ומיועדים לשמש את הציבור בכללותו.
תקינות ההליך התכנוני - ההליך התכנוני צריך להתבצע מבלי שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח שישבשו את התכנון הציבורי.
שלום הציבור - בינוי המבוצע ללא היתר מראש אינו מפוקח והוא מסוכן לציבור ויכול לפגוע בסביבה.
שוויון והגינות בין האזרחים - יש לאפשר לכלל האזרחים הזדמנות תכנונית שווה. קביעת עובדות בשטח משמעה עקיפה אלימה של ההליך התכנוני על ידי מי שבוחר להתעלם מההליך המסודר החקוק.
כיבוד הדין - פעולה בניגוד לדיני התכנון והבניה משקפת זלזול פומבי בשלטון החוק.

בית המשפט העליון ציין פעמים רבות את החומרה שבה יש לראות עבירות על דיני התכנון והבניה:
"התופעה של בניית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה."
(ר"ע 23/83 בנימין פור נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 533, 535 (1983); דברי כב' השופט דב לוין)

"בנייה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבנייה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק"
(ר"ע 1/84 אברהם דוויק ואח' נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד לח(1) 494, 500 (1984); דברי כב' הנשיא מאיר שמגר)

"לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט."
(ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל מזרחי נ' מוסא נימר אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987); דברי כב' השופט מנחם אלון)

"תופעת הבנייה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה – ברבות הימים והשנים צירפה עצמה מכה זו – בצד מכת גניבות רכב – לעשר המכות"
(רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו", פ"ד נו(3) 49, 60ה (2002); דברי כב' השופט מישאל חשין)

"המאבק בתחומים אלה של בניה שלא כדין הוא סיזיפי, ואין צורך להכביר מלים על "מכת המדינה" רבת הפנים שמילאה את הארץ במקומות שונים. אין סיבה להוציא את הרוח ממפרשי הרשויות, המבקשות להיאבק בכך ככל יכולתן, ולרפות את ידיהן. על הבונים שלא כדין לידע, כפי שנכתב בפי המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי כספם מושם על קרן הצבי. בתי המשפט גם מצווים ליתן יד לכך."
(ע"פ 11000/07 יהודה אלמליח נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, סעיף ה(3) להחלטת כב' השופט אליקים רובינשטיין (1.1.2008))

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שעבירות התכנון והבניה הן עבירות המבטאות זלזול בחוק וברשויות, וכי בתי המשפט ימעלו בחובתם אם יתנו לבניה בלתי חוקית להיגרר כך שלא יושם קץ להפקרות"
(רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, סעיף 9 להחלטת כב' השופט סלים ג'ובראן (27.12.2015))

ביצוע עבירת בניה פוגע בתכליות דיני התכנון והבניה המפורטות לעיל ונתפס בפסיקה כחמור. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים כאשר מדובר באי ציות - בחירה של הנאשם שלא לבצע גזר שניתן נגדו.

מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן
לעניין עוצמת הפגיעה ישקול בית המשפט את השיקולים הבאים:
היקף העבירה. מדובר בעבירה רחבת היקף. לא למותר לציין כי שטח המבנה אינו עומד כיום בהלימה עם הצורך הסוציאלי המצומצם של הנאשם למחיה לו-עצמו.
הסיכון שהעבירה יוצרת. לא ידוע על סיכון מיוחד שהעבירה יצרה. עם זאת, בינוי שאין לו היתר לא עבר את ההליך התכנוני אשר אחת מתכליותיו היא וידוא שהוא אכן תקין ואינו מסוכן.
הרווח שמביאה העבירה לנאשם. ביצוע העבירה היטיב את מצבו של הנאשם. מדובר גם בחלופת מגורים עבור בתו של הנאשם וילדיה ובכך יש חסכון של דמי שכירות. עם זאת, לא מדובר בבניה עסקית.
התמשכות העבירה אל מול התנהגות הרשויות. מדובר בבנייה הקיימת כעשרים שנה. הליך תכנוני לא הוכח ובכל מקרה אין טענה קונקרטית ולו לגבי קיומה של תכנית מתאר שיש בה כדי להכשיר את העבירה – והכל בחלוף שני עשורים. הנאשם לא פעל להריסת המבנה וכלל לא נשמע שיש בכוונתו לעשות דבר בעניין.
בנסיבות העבירה דנן ניתן לומר כי מדובר בעבירה חמורה אשר הנאשם בחר לבצעה ביודעין.

מדיניות הענישה הנוהגת
ב-תו"ב (י-ם) 72129-07-17 מדינת ישראל נ' סאאד סלאח (31.10.2018) נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וכן קנס בסך 29,200 ₪ בגין אי ציות שני לצו התאמה של 190 מ"ר בשכונת ואדי ג'וז בירושלים.
ב-תו"ב (ים) 61872-01-16 מדינת ישראל נ' מחמוד עבאסי (30.10.2018) נגזרו על הנאשם קנס כולל של 65,200 ₪, מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וארכה של 3 חודשים לביצוע צו ההתאמה בגין אי ציות ראשון במשך 72 יום בעניין בינוי בשטח של 448 מ"ר בשכונת עין אלוזה בירושלים. ערכאת הערעור אישרה את גזר הדין תוך שהארכה לביצוע צו ההתאמה הוארכה ב-3 חודשים (עתפ"ב 21257-12-18; 28.1.2019).
ב-תו"ב (ים) מדינת ישראל נ' דיאדלין יוסף אבראהים עבאסי (21.11.2018) נגזרו על הנאשם קנס של 25,000 ₪, מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וארכה של חודשיים וחצי לביצוע צו ההתאמה בגין אי ציות ראשון במשך 3.5 חודשים בעניין בינוי בשטח של 145 מ"ר בשכונת ג'בל מוכבר בירושלים.
ב-ע"פ (י-ם) 50877-01-15 אבו רמילה נ' מדינת ישראל (23.2.2015) נדון אי ציות של הנאשמים לצו התאמת מבנה בן 3 קומות בשטח כולל של כ-744 מ"ר (אשר נבנה שלא כדין) בשכונת שועפט בירושלים לתכניות ולהיתרי הבניה החלים באזור. בית המשפט המחוזי בירושלים הכביד את עונשם של הנאשמים (אשר נגזר על ידי בית משפט זה ביום 10.12.2014 ב-ת"פ 7484/11) וגזר על כל אחד משניהם (עונש כולל לאחר ההכבדה): קנס של 12,000 ₪; התחייבות בסך של 29,300 ₪ למשך שנתיים; צו התאמה דחוי בשנה; קנס (נוסף) יומי בסך כולל של 54,000 ₪ (300 ₪ בגין 180 ימי הפרה לכל אחת משני הנאשמים, קרי קנס יומי כולל של 600 ₪); מאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנתיים. בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי - נדחתה (רע"פ 2464/15).
ב-ע"פ (י-ם) 9966-01-13 מחמוד אחמד כאלותי נ' מדינת ישראל (17.7.2013) נדון אי ציות של הנאשם לצו התאמת מבנה בין 5 קומות בשטח של 1,020 מ"ר (אשר נבנה שלא כדין) בשכונת שועפט בירושלים לתכניות ולהיתרי הבניה החלים באזור. בנוסף נדונה עבירת בניה של הוספת קומה בשטח של 225 למבנה (בניה חדשה שלא כדין). בית המשפט המחוזי אישר את גזר דינו של בית משפט זה אשר גזר על הנאשם את עונשים הבאים: בגין אי הציות: הקנס המרבי בחוק לגבי אי ציות (29,200 ₪; סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין); קנס של 500 ₪ ליום בגין אי הציות (מדובר ב-860 ימי אי ציות ולפיכך הסכום הוא 430,000 ₪); מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים. בגין הבניה החדשה: הקנס המרבי הקבוע בחוק לגבי בניה שלא כדין (75,300 ₪; סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין); התחייבות בסך 75,300 ₪ למשך שנתיים. לכלל הבינוי ניתן צו התאמה דחוי ב-3 חודשים לצרכי התארגנות. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי - נדחתה (רע"פ 6059/13).
ב-ע"פ (ב"ש) 7374/06 אברהם ארבל נ' מדינת ישראל (10.7.2007) בו נדון אי ציות במשך 94 ימים לצו התאמה של בינוי בשל של 1,380 מ"ר. הוטל על הנאשם קנס כולל של 120,000 ₪. בית המשפט לא התייחס למרכיב עונש לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין ולמעשה מכאן קנס יומי של 1,276 ₪.
ב-ת"פ (י-ם) 12292/11 מדינת ישראל נ' עבדאללה אבו פרחה (23.10.2012) דן בית משפט זה באי ציות משך 296 יום לצו התאמה של בינוי בשטח של 520 מ"ר. על הנאשם נגזר באותו עניין, בין היתר, קנס כולל של 170,000 ₪. בהנחה שסכום זה כלל את הסך של 29,200 ₪ כעונש הבסיס המירבי לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, מתקבל קנס יומי של 475 ₪ ליום.
ב-תו"ב (ק"ג) 63696-11-14 מדינת ישראל נ' מיכאל פוסטילניק (26.5.2015) נגזר על הנאשם, בין היתר, קנס של 20,000 ₪, בגין אי ציות במשך 14 חודשים לצו התאמה של 23 מ"ר, תוך שהריסת הבינוי הושלמה בסמוך להגשת כתב האישום. ערעור הנאשם על גזר הדין (עפ"א (ב"ש) 31788-10-15) נדחה ביום 10.11.2015.
ב-תו"ב (ק"ג) 10894-03-15 הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת נ' אליהו מרקוביץ (12.11.2015), במסגרת הסדר עונשי, נגזר על הנאשם, בין היתר, קנס של 25,000 ₪ בגין אי ציות במשך שנה וחצי לצו התאמה של 25 מ"ר.
מהסדרים עונשיים שהוגשו ואושרו בבית משפט זה (הסדרים, אשר ברגיל מגלמים הפחתה של כשליש מרף הענישה העליון על פי שורת הדין) ומהאמור לעיל עולה כי הענישה בגין עבירות כגון דא כוללת: הפעלת מאסר על תנאי שהוא חב הפעלה; מאסר על תנאי חדש של עד 6 חודשים למשך עד שלוש שנים; עד הקנס המרבי הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (29,200 ₪) בתוספת קנס יומי בסך 500-1,400 ₪, ככל שמדובר בעבירה שיש לה יסודות כלכליים (וכן מאסר חלף קנס); התחייבות עד לסכום הקנס. בנוסף ניתנת דחייה של 3-12 חודשים בביצוע צו ההתאמה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה
מתוך רשימת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין, רלוונטיות לעניינו הנסיבות הבאות (מספריהן להלן - כמספריהן בחוק):
(1) התכנון שקדם לביצוע העבירה - עבירות בתחום התכנון והבניה הן עבירות מתוכננות. הן דורשות התארגנות מוקדמת, גיוס משאבים כלכליים נכבדים וכן שכירת אנשי מקצוע שיבצעו את העבודות האסורות. הבחירה של הנאשם שלא לציית לצו ההתאמה היתה בחירה מודעת מראש.
(3) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה - תוצאת המחדל של אי קיום צו ההתאמה היתה צפויה מראש.
(4) הנזק שנגרם מביצוע העבירה - הקמת קומה בבניין והותרתה על תילה ללא היתר ובניגוד לצו ההתאמה מהווה פגיעה חמורה בכלל הערכים המוגנים.

עונש קנס - מצבו הכלכלי של הנאשם
מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס.
מצבו הכלכלי של הנאשם אינו טוב, תוך שפרנסתו היא מקצבת ביטוח לאומי בסך של 3,177 ₪ נטו. עם זאת יוזכר כי מדובר במבנה גדול ביותר שבו מתגוררת גם בתו של הנאשם עם ילדיה - מגורים המהווים תועלת כלכלית משמעותית ויש להם ערך כספי.

מתחם העונש ההולם
נוכח נתוני חומרת העבירה שבפני נראה כי מתחם הענישה הראוי לעבירת אי ציות לצו התאמה שניתן לגבי בינוי רחב היקף שאינו עסקי ובהינתן מצב כלכלי לא משופר של הנאשם הוא:
הפעלת מאסר על תנאי שהוא חב הפעלה;
מאסר על תנאי של עד 6 חודשים למשך עד 3 שנים;
עד מלוא הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (29,200 ₪; ובכל מקרה לא פחות מ-20,000 ₪) עם אפשרות של תוספת קנס יומי בשיעור 300-900 ₪ ליום הפרה;
קנס מותנה (התחייבות) עד לגובה הקנס;
דחיה של 3-12 חודשים בביצוע צו ההתאמה.

השלב השני: נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
מתוך רשימת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין, רלוונטיות לעניינו הנסיבות הבאות:
(1) הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו - ברי כי עונש כספי ישפיע על הנאשם. הנסיבות מצדיקות פריסה לתשלומים.
(2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם - ברי כי עונש כספי ישפיע על הנאשם. הנסיבות מצדיקות פריסה לתשלומים.
(4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב - הנאשם הודה במיוחס לו.
(5) מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה - לא הוצגו ראיות לשקידה על הליך תכנוני שיש בו כד להכשיר את העבירה. לא נטען שגם בחלוף 20 שנה מהבניה יש תכנית מתאר המכשירה את הבינוי. הבינוי האסור גם לא נהרס.
(6) שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו - הנאשם הודה באישום ללא צורך בניהול הליך הוכחות. עם זאת חלפו 5 דיונים פרונטאליים (לא כולל דחיות בכתב) ושנה וחצי בין דיון ההרשעה לבין דיון הטיעונים לעונש. בכל הכבוד, לא ניתן להתייחס להתנהלות הנאשם ככזו שאיפשרה את זירוז הדיון.

השלב השלישי: מיום 10.7.2012שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבורתיקון מס' 113
אין במקרה דנן שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 104 ( ה"ח 241)

הערות טרם חתימה
פסקי הדין שציין הסניגור אינם רלבנטיים למקרה דנן.
ב- תו"ב (י-ם) 13960-09-08 מדינת ישראל נ' חליל נאסר, השיקול המרכזי לקולא היה חלוף הזמן (עשור) מעת ביצוע העבירה (התחומה בזמן, שכן בסופה ניתנה לנאשם ארכה), תוך שגם כך הארכה שניתנה לביצוע צו ההתאמה היתה של 3 חודשים בלבד.
ב-10431-07-09 ועדה מקומית לתכנון ובניה מעלה הגליל נ' מאיר פרץ מדובר היה בתיק בניה ולא אי ציות (שהוא חמור יותר נוכח בחירת הנאשם שלא לציית לגזר דין שכבר ניתן נגדו בעניין אותה עבירה), תוך שהבניה גם היתה תואמת תכנית מתאר - בעוד שבמקרה דנן הבניה נוגדת תכנית מתאר גם בחלוף שני עשורים מעת שבוצעה.
בקציבת המועד להסרת הבינוי הבאתי בחשבון את חלוף הזמן ממועד הודאתו של הנאשם בעבירה. צו ההתאמה חל על הנאשם (ללא ארכות) מיום 1.6.2015 ולמעשה מאז הודאת הנאשם ביום 2.7.2017 (לפני יותר משנה וחצי) ברור לנאשם (כפי שהיה ברור גם קודם לכן) שעליו לציית לצו ההתאמה. מן הדין לקבוע קיום מיידי של צו ההתאמה, או, לכל היותר, ליתן לנאשם חודש בודד לשם התארגנות. נוכח העמדה העונשית של המאשימה מצאתי שלא לגזור על הנאשם בעניין זה צו שהוא חמור יותר (ארכת התארגנות קצרה יותר) מאשר נתבקשתי.
מקובלת עליי עמדת המאשימה באשר לסכומו הכולל של הקנס אשר ראוי להשית על הנאשם בנסיבות היקף העבירה, משך העבירה, העדר אופק להכשרתה וסירוב הנאשם לבצע את צו ההתאמה.
איני רואה מנוס מהטלת מאסר על תנאי חדש בכדי לגרום לנאשם לציית לצו ההתאמה שהוטל ואינו מקויים.

התוצאה
לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
אני מפעיל מאסר על תנאי מ-ת.פ. 1337/04 (אשר הוארך ב-ת.פ. 766/14) לחודשיים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 3.1.2019. מועד תחילת ריצוי עבודות השירות: 13.3.2019. בירורים יש לבצע ישירות מול הממונה על עבודות השירות.
מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום 18.8.2019 לא יעבור הנאשם כל עבירה על דיני התכנון והבניה.
קנס כספי בסך 50,000 ₪ ב-100 (מאה) תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 28.4.2019 ובכל 28 לחודש שלאחר מכן. ככל שהקנס לא ישולם אזי ייאסר הנאשם למשך 200 יום. לעניין ביצוע תשלום חלקי יחולו הנחיות סעיף 71 לחוק העונשין.
מועד כניסתו לתוקף של צו הריסת הבינוי או התאמתו להיתר בניה שהוטל ב-ת"פ 7075/99 נדחה ליום 18.8.2019.
ביצוע הצו מסור בידי הנאשם (ולא הרשות) אולם מובהר לו כי ככל שלא יקיימו אזי ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום נוסף בגין עבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי, דבר העלול להביא להפעלת המאסר על תנאי.
המזכירות תתייק גזר דין זה ב- ב-ת"פ 7075/99.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.