הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 21

מספר בקשה:1, 2
לפני :
כב' השופטת הלית סילש

התובעת

תמנון הופ בע"מ

נגד

הנתבעת

י.ד.אופק מעקות אלומיניום בע"מ

החלטה
מונחות בפני בקשת התובעת למתן סעדים זמניים ובקשת הנתבעת לעיכוב ההליכים ומתן ארכה להגשת כתב ההגנה.
ברקע הבקשות תביעה במסגרתה עותרת התובעת למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת להוסיף ולהפר את זכויות הקניין הרוחני של התובעת ביחס למדגם רשום שעניינו מודל של מסתור כביסה, וכן עתירה לפיצוי בהיקף של 500,000 ₪ .
הבקשה למתן צו מניעה
נימוקי הבקשה
במסגרת הבקשה נטען כי התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בפיתוח, ייבוא, ייצור ושיווק של מוצרים לענף הבניה ולשוק הפרטי, ומתמחה, בין היתר, בפיתוח וייצור של מסתורי כביסה.

במסגרת פעילותה הגתה התובעת, וייצרה, צורה ייחודית לפרופיל מוצר של מסתור כביסה, כאשר עם השלמת הפיתוח של מוצר זה, ביום 1.2.2016, נרשם ביחס אליו מדגם מס' 58029 אשר מגן על עיצובו (להלן: "המדגם"). המדגם המדובר נקרא ע"י התובעת "שלדג" ולטענתה הוא מהווה את דגם הדגל שלה, אשר צבר מוניטין בקרב לקוחותיה ומהווה נתח עיקרי ממכירותיה בתחום מסתורי הכביסה.

לטענת התובעת, התברר לה לאחרונה, כי הנתבעת, משווקת תחת השם "ספיר", מוצר זהה לחלוטין לדגם "שלדג" , המוגן ע"י המדגם הרשום, תוך הפרה בוטה של זכויותיה.

כן נטען על ידה כי המדגם הרשום לא פורסם בישראל טרם הגשתו לרישום, כפי שהוצהר על ידה גם במסגרת הבקשה לרישום המדגם.
התובעת הוסיפה וטענה כי אין זו הפעם הראשונה בה הנתבעת מפרה את זכויותיה וקניינה של התובעת, ובין הצדדים כבר התנהלו הליכים משפטיים קודמים במסגרתם הגיעו הצדדים לכלל הסדר אשר כלל גם מתן צו מניעה קבוע כנגד המשיבה. על אף האמור לעיל, שבה הנתבעת והפרה את זכויות הקניין הרוחני של המבקשת.

לטענת התובעת, פעולות הנתבעת מגיעות כדי תחרות בלתי הוגנת, הפרת מדגם רשום בהתאם להוראות סעיף 37 לפקודת הפטנטים והמדגמים (להלן: "הפקודה"), ויש בה משום חוסר תום לב עד כדי פגיעה בזכויות היסוד של התובעת, כמו גם עשיית עושר, גניבת עין והטעיה.

לטענת התובעת, צו המניעה הזמני הכרחי לצורך הפסקת הפגיעה החמורה, בה, בקניינה ובמוניטין שלה, תוך הטעיית הציבור.
לשיטתה, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתה, מקום בו בכל יום שחולף מתעצמים נזקיה ומקום בו אי מתן הצו יאפשר לנתבעת להמשיך ולהתעשר שלא כדין, על חשבון התובעת, לפגוע במוניטין שלה ולנכס לעצמה את לקוחותיה, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לתובעת.
התובעת הוסיפה וטענה כי היא מוכרת את המוצר המוגן במדגם מזה שנים ובהיקפים משמעותיים, ואילו הנתבעת החלה לעשות שימוש במוצר המפר רק לאחרונה, והיא מוכרת במקביל מוצרים מקבילים רבים (שאינם מפרים) כך שלא ייגרם לה כל נזק ממתן הצו, וודאי שלא נזק אשר אינו ניתן לפיצוי כספי.
לשיטת התובעת גם שיקולי היושר מצביעים על כך שיש מקום למתן הצו, מקום בו היא מבקשת להתפרנס בכבוד מקניינה ואילו הנתבעת פועלת בחוסר תום לב ובאופן פסול, תוך הפרה בוטה של זכויותיה של התובעת במדגם הרשום.
התשובה לבקשה
לטענת המשיבה דין המדגם מושא התביעה, בטלות מדעיקרא, מאחר והוא פורסם על ידי התובעת בפומבי, במועדים רבים, הקודמים למועד הגשת הבקשה לרישום המדגם. לעניין זה צורפו על ידי הנתבעת צילומים שונים אשר לכאורה צולמו קודם למועד בו הוגש המדגם לרישום.

לטענת הנתבעת, מקום בו מי מהציבור נחשף לעיצוב חדש, אשר אין בו זכות קניינית רשומה, הוא רשאי להשתמש באותו עיצוב, להסתמך עליו או לקבל ממנו השראה. התובעת לא יכולה הייתה לרכוש מוניטין כלשהו בפרופיל נשוא הבקשה, שעה שהוא היה נגיש לציבור עוד לפני הגשת הבקשה לרישום מדגם, וממילא, בהיעדר מדגם רשום ו/או מוניטין בפרופיל ו/או הטעיה, נופלות גם יתר עילות התובענה כגון גניבת עין ועשיית עושר. התובעת לא הוכיחה, ולו לכאורה, את העילות הנטענות על ידה, וממילא אינה זכאית לסעדים המבוקשים.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה גם בשל התנהלות בחוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים, המתבטאים בהיעדר פנייה מצד התובעת לנתבעת בניסיון לפתור את המחלוקת טרם נקיטת הליכים משפטיים.
לשיטת הנתבעת לא היה גם מקום להתייחסות להליך קודם אשר הסתיים בהסדר ושלא על דרך של הכרעה משפטית.

כן נטען כי הנתבעת ניסתה להטעות את בית המשפט ואת רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (להלן: "רשם המדגמים") ביחס לזכויותיה בפרופיל מושא התביעה, עת הצהירה בפניו כי המדגם לא פורסם ולא שווק טרם מועד הגשתו לרישום - הצהרה אשר בדיעבד התבררה כלא נכונה. עוד נטען להסתרת עובדות מהותיות על ידי התובעת, כמו גם לאי הצגתן של ראיות מהותיות ביחס לטענות שהועלו.

לשיטת הנתבעת , התובעת נמנעה מלהסב את תשובת הלב לעובדה כי מוצרים דומים, מיוצרים ומשווקים בארץ ע"י ספקים שונים, וכי כל מטרתה של התובעת היא "לנקות" את השוק הישראלי ממתחרים מסחריים לגיטימיים, וזאת ללא כל זכות שבדין.

כן נטען על ידה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, ללא מתן כל הסבר לכך, שכן בניגוד לטענת התובעת, נודע לה על שיווק המוצרים מושא הדיון, על ידי הנתבעת, זמן רב קודם להגשת הבקשה לסעד זמני, ולכל המאוחר בחודש נובמבר 2018.

הוסיפה הנתבעת וטענה, כי הגם שאין בית המשפט נוטה לברר לעומק טענות הנוגעות לעצם תוקפו של מדגם רשום במסגרת בקשה לסעד זמני, יש לעשות כן, בהתאם להוראות הפסיקה, מקום בו מוצגות ראיות מובהקות לכך שהמדגם לא היה כשר להירשם מלכתחילה.

בפועל, קיים הבדל מהותי בין המדגם לב ין המוצר המשווק על ידה, ובהינתן העובדה כי תחום הפרופילים הינו תחום צפוף בו חירות העיצוב מוגבלת, יש לתת משקל גדול יותר לשינויים עיצוביים.

התובעת, הציגה את המוצר נשוא המדגם כשהוא מחובר לחלקים נוספים אשר אינם מהווים חלק מהמדגם הרשום ואשר אינם מאפשרים לראות אותו בשלמותו ולבחון את ההבדלים הקיימים בין המוצרים, אולם בפועל קיימים הבדלים בפרופורציה בין המוצרים ובפסים המצויים בחלק העליון והתחתון של המוצר, אשר יש בהם כדי לשלול את הטענה להפרת המדגם.
הוסיפה הנתבעת וטענה כי לא מתקיימים תנאי הוראות הדין בכל הנוגע להטעיה מצדה, וממילא עסקינן במוצר אשר נרכש לאחר בחינה ובדיקה, לרבות של המוכר. עוד נטען לקיומם של הבדלים בין המוצרים, אשר יש בהם כדי לשלול כל חשש להטעיה.

לטענת הנתבעת מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה מקום בו המבקשת פנתה לבית המשפט למתן צו דרסטי, בידיים שאינן נקיות וללא כל זכות שבדין. לטענתה, מתן הצו יסב לה נזקים מהותיים, מאחר ומדובר בתחום שמבוסס על קשר אישי ורצוף עם לקוחות, וככל שהנתבעת לא תוכל לספק לאותם לקוחות גדולים את הזמנותיהם, הם יעברו למתחרים.

מאידך, הנזק הצפוי למבקשת, ככל ובקשתה תדחה אינו משמעותי מקום בו מדובר בערך סחורה נמוך הניתן לכימות כספי. הנתבעת העלתה תהיה באשר לתלות הנטענת של התובעת במוצר הפרטני.
האינטרס הציבורי, לרבות ניקיון כפיים, שימוש ראוי בהליכי המשפט, חופש העיסוק ועידוד התחרות החופשית בשוק, מטה את הכף לכיוון דחייתה של הבקשה.
התגובה לתשובה
במסגרת התגובה לתשובה נטען כי הטענה לפיה קיים הבדל מהותי בין המדגם לבין מוצר המשיבה הינה טענת סרק, ולא בכדי היא נטענה באופן לקוני ומצומצם.

כן נטען כי בשלב הדיון בבקשה לסעד זמני, אין מקום לטענות שהוכחתן סבוכה ומורכבת ומחייבת שמיעת עדים וראיות.
באשר לראיות לכאורה אשר הובאו על ידי הנתבעת, נטען כי המבקשת לא ביצעה עבודה באתר הנטען, וכלילתו של פרויקט זה בקטלוג שלה, נבעה מטעות טכנית, ככל הנראה של מפיקת הקטלוג.

עוד נטען על ידי התובעת כי אין בפרסומי אתר האינטרנט שלה, כדי ללמד על פרסום המוצר מושא התביעה טרם הגשת הבקשה לרישום המדגם. תאריך על תמונה הינו עניין של כיוון המצלמה, אשר לרוב אינו עדכני, ולא יכול להעיד באופן אמין על המועד בו בוצע הצילום.

אתר האינטרנט אשר מתיימר לשחזר את אתר המבקשת במועדים היסטוריים שונים, הינו אתר חינמי, אשר אינו מתיימר לבצע שחזור מדויק של תכנים באתרים ואף מאפשר עריכה של התכנים הנשמרים על ידו.
יתרה מכך, מחוות הדעת אשר צורפה על ידי מומחה התובעת, אף עולה כי ככל שקיימים תכנים ויזואליים שהמערכת לא מצליחה לקרוא, היא משלימה אותם, מעמודים אחרים באתר האינטרנט (לרבות עמודים עדכניים). התובעת טענה כי פסילת מדגם בשל פרסום קודם, לא יכולה להסתמך על אתר אינטרנט, אשר אינו מתיימר להיות מדויק.
לטענת התובעת, מבדיקה מקדמית שנעשתה על ידי באי כוחה, עולה כי קיים פער בין המועד המוצג על ידי הנתבעת לעניין הפרסום הקודם, לבין המועדים המפורטים באתר האינטרנט בו עשתה הנתבעת שימוש.

התובעת הבהירה כי היא עומדת על טענתה, לפיה במועד רישום המדגם דובר במדגם חדש, שלא נמכר ולא הוצג לציבור עד אז, ועובדה זו אף נבדקה על ידי הרשות המוסמכת טרם מתן האישור לרישום המדגם.

התובעת חזרה וטענה כי הנתבעת מחקה את מוצריה תוך הפרה בוטה של זכויותיה ומתעשרת שלא כדין על חשבונה.
הבקשה לעיכוב הליכים
נימוקי הבקשה
הנתבעת עתרה לעיכוב ההליכים בפני, ומתן ארכה להגשת כתב ההגנה.

הנתבעת הדגישה, כי ביום 9.1.2019, היא פנתה בבקשה לביטול המדגם הרשום , בפני רשם המדגמים, וזאת נוכח טענותיה, כפי שפורטו לעיל, בדבר קיומם של פרסומים אשר יש בהם כדי להביא לביטול רישום המדגם.

לטענתה, רשם המדגמים, הינו הערכאה המקצועית אשר דנה בשאלת תוקפו של מדגם, כאשר הדיון בפניו כולל הגשת ראיות ותצהירים, דיון וחקירת עדים, והחלטתו כמוה כפסק דין.
לשיטת המבקשת, מקום בו שני ההליכים (זה המונח בפני וזה אשר אמור להתנהל בפני רשם המדגמים) עוסקים בעילות זהות באופן מהותי, מן הראוי להורות על עיכוב ההליכים בתיק המונח בפני, עד להכרעת רשם המדגמים, וזאת משיקולי יעילות הדיון, מניעת כפל הליכים, בזבוז זמנם של הצדדים ושל הערכאות השונות וכן מניעת הכרעות סותרות.
התשובה לבקשה
התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה אשר הוגשה לרשם המדגמים, הוגשה כשבועיים לאחר פתיחת ההליך הנוכחי על ידי התובעת, ולאחר שבמסגרת הליך זה אף התקיים דיון, הוצגו ראיות ונשמעו עדים. ככל שעסקינן אפוא, בהליך תלוי ועומד, ההליך אשר אותו יש לעכב, הינו ההליך בפני רשם המדגמים, אשר הוגש לאחר שנפתח ההליך הנוכחי, ב מתכוון.

לטענת התובעת שיקולי יעילות הדיון מחייבים עיכוב ההליך בפני רשם המדגמים. לדיון בפני רשם המדגמים אין יתרון כלשהו, על פני הדיון בבית המשפט, והוא יחייב, ניהול הליכים כפולים ומקבילים, מקום בו התובענה מושא תיק זה, כוללת בחובה עילות נוספות, מעבר לעילה הנוגעת להפרת המדגם הרשום, אשר רשם המדגמים כלל אינו מוסמך לדון בהן.

כמו כן לבית המשפט יתרון על פני רשם המדגמים, מקום בו מרבית הראיות כבר מונחות בפניו וכן הוא כבר שמע עדים מטעם הצדדים והתרשם מהם, כאשר בפני רשם המדגמים טרם נוהל דיון כלשהו.

לטענת התובעת, פיצול הבירור כך שרשם המדגמים ידון בעילת הפרת המדגם ואילו בית המשפט ידון ביתר העילות, יוביל לא רק לניהול הליך כפול, אלא אף לניהול הליכי ערעור כפולים, בשתי ערכאות נפרדות. בנסיבות אלה, ובהינתן העובדה כי בית המשפט הינו הגורם היחיד אשר יכול ומוסמך לדון בכל העילות, ראוי כי ההליך יתקיים בפניו.

התובעת הוסיפה וטענה כי דין הבקשה להידחות גם בשל חוסר תום הלב העומד בבסיסה. דרישת המבקשת לעכב את ההליך ע"י הגשת בקשה מאוחרת וטקטית של בקשה לביטול המדגם, מקוממת. הנתבעת מבקשת לבצע מקצה שיפורים ביחס לטענותיה וגרסאותיה, אשר התבררו כחלשות בדיון אשר התקיים בבית המשפט, ופועלת כדי למנוע מהמשיבה את האפשרות לעמוד על זכויותיה, תוך ניסיון לחמוק מחובתה שלה, לשאת בתוצאות מעשיה.

התובעת הדגישה כי לבית המשפט נתונה הסמכות לדון בתוקפו של מדגם, לרבות בטענות הנוגעות להיעדר כשירותו לרישום עקב פרסום הקודם לבקשת הרישום.
תגובה לתשובה
במסגרת התגובה נטען כי אין פסול בכך שהבקשה לביטול המדגם הרשום הוגשה לאחר פתיחתו של ההליך הנוכחי, באשר אחת הסיבות העיקריות להגשת בקשות לביטול מדגם, הינה תביעה קודמת בגין מדגם אשר לא היה כשיר לרישום.

הנתבעת הצהירה במפורש, כבר במסגרת תשובתה לבקשה למתן סעד זמני, ועוד קודם הדיון בסעד הזמני, כי היא הגישה בקשה לביטול המדגם. מדובר בהליך המצוי בשלבים מקדמיים ביותר של בירורו ואף כתב הגנה טרם הוגש.

לטענת הנתבעת, ההלכה בדבר עיכוב הליך תלוי ועומד חלה לא רק כאשר מדובר בעילות זהות, אלא גם כאשר מדובר בעילות שונות בתכלית, אשר משותפת להן שאלה מהותית, אשר ההכרעה בה, תכריע את גורלן של העילות בשתי התביעות, כאשר בענייננו אין ספק כי העילה המרכזית בתיק הינה זו הנוגעת להפרת מדגם.

הנתבעת חזרה וטענה כי רשם המדגמים הוא הגוף המיומן והמקצועי לדון בענייני תוקף של רישום, והוסיפה כי לבית המשפט לא מוקנה יתרון דיוני כלשהו על פני רשם המדגמים מקום בו שני ההליכים מצויים בשלבים מוקמים ביותר של בירורם.

בנוסף נטען כי התובעת מעלה טענות סותרות, מקום בו מחד גיסא היא טוענת כי ההליך הזמני לא נועד לבחינה מעמיקה של טענות הצדדים והבאת ראיות מורכבות, ואילו במסגרת תשובתה לבקשה לעיכוב ההליך, היא מציגה את מצב הדברים, כאילו כבר התקיים דיון הכולל חקירה מעמיקה ויסודית אשר מייתרת את בירור הטענות הנוגעות לתקפות המדגם במסגרת ההליך העיקרי, תוך שנטען כי מרבית הראיות כבר הונחו בפני בית המשפט.
הדיון ביום 16.1.2019
ביום 16.1.2019 התקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה, במסגרתו נחקרו מר בני ירון – מנכ"ל התובעת, מר שמוליק זאבי – מנכ"ל הנתבעת ומומחה הנתבעת - מר חיים נייברג.

לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשות בתשובות ובתגובות וכן בכתב התביעה, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים, כמו גם בהוראות החוק והפסיקה הרלבנטיים, באתי לכלל מסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות. טעמי להלן:
הבקשה למתן צו מניעה
בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984, הדנה בבקשה לסעד זמני נקבע:

" (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש"
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר שיקולים אלה:
הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק ייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או אדם אחר.
אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

כידוע, החלטת בית המשפט לעניין צווי מניעה זמניים היא פרי שיקול דעת שיפוטי. בבואו של בית המשפט לשקול מתן סעד זמני עליו לבחון, בין היתר, מהות הסעד המבוקש, סיכויי הצדדים להוכיח את טענותיהם (קיומה של זכות לכאורית של המבקש לקבל את הסעדים המבוקשים על ידו), מאזן הנוחות, ניקיון כפיו ותום ליבו של המבקש.

כל אחד מן השיקולים נבחן בפני עצמו ואולם ההחלטה נובעת ממשקלם הסגולי הכולל של כלל הרכיבים כפי שנבחנו על ידי בית המשפט בהסתמך על הבקשה כמו גם עדויות וטענות הצדדים בדיון.

אקדים ואציין כי בחינת קיומו של התנאי הבסיסי, הראשון, למתן הצו הזמני, אשר הינו סיכויי ההליך, הינה לכאורית בלבד, והיא אינה משקפת עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית. (בעניין זה ראה גם ע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר פ"ד נו(1) 529).
נוכח כך, כוחה של ההחלטה בבקשה, יפה לשאלת הסעד הזמני, וזאת בלבד.
היה זה כבוד השופט ריבלין אשר ציין במסגרת רע"א 2516/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים; 7.5.2006 ) כדלהלן:
"ואולם יש לשנן ולזכור, כי אין אנו מצויים בהליך העיקרי. זה עוד עתיד להתקיים, ובמסגרתו יתבררו השאלות שבמחלוקת. עת, כל ענייננו בהליך ביניים בדבר סעד זמני. הליך זה אל לו שיבוא תחת ההליך העיקרי. אין מקום לכך שנרד היום לעומק השאלות הקשות שעודן מונחות בפני הערכאה המבררת; וודאי אין מקום שנכריע בסוגיה נשוא התביעה, שהיא, כלשונה של המערערת עצמה, "סוגיה משפטית חדשנית ועקרונית אשר טרם נדונה". במסגרת הבקשה שלפנינו, יש לצמצם עצמנו לבחינת השאלה האם סיכויי התביעה הם כאלה, המצדיקים את מתן הסעדים הזמניים המבוקשים, זאת בהתחשב גם במאזן הנוחות".
בעניין זה, ובזהירות המתבקשת נוכח השלב בו מצוי ההליך, באתי לכלל מסכנה כי סיכויי התביעה הינם לכאורה מאוזנים.

מבחינה ראשונית של המוצר מושא המדגם, וזה אשר נמכר על ידי הנתבעת, דומה כי יש בסיס לטענתה של התובעת בדבר העתקת המדגם על ידי המשיבה.

זאת ועוד, אין חולק כי לתובעת מדגם רשום וזכות לכאורה במדגם, כל עוד זה לא בוטל.

היה בטענות הנתבעת לעניין הפערים ה-"מהותיים" בין המוצרים או אופן רכישתם, כדי לעורר סימני שאלה לא מעטים, וניתן היה להתרשם כי חלק מהטענות הועלו בשפה רפה, ואף עמדו בניגוד מסוים לעדותו של מנכ"ל הנתבעת.

כך לדוגמא העיד מנכ"ל הנתבעת כדלהלן:
"ש. אנחנו מסכימים שהפרופיל שאופק משווקת והפרופיל שהמבקשת רשמה עליו את המדגם הם זהים?
ת. כן. לזה אין לי בעיה לאשר" (ראה עמוד 9 שורות 23-25 לפרוטוקול הדיון).
וכן:
"... המוצר הזה ספציפי אני רואה שהוא כמעט אחד לאחד. זה נראה על פניו אחד על אחד אני לא מתכחש לזה" (ראה עמוד 10 שורות 30-31 לפרוטוקול הדיון).

זאת ועוד, נתונים עובדתיים אשר עלו במסגרת חקירתו הנגדית של מנכ"ל הנתבעת, לא מצאו ביטוי במסגרת תשובת הנתבעת לבקשה, הגם כי חלקם מהותיים מאוד. ( לעניין זה ראה עמוד 10 שורות 8-15 לפרוטוקול הדיון).

בדיון הוצגו המוצרים בפועל וניתן היה להתרשם, לכאורה, באשר לרכיביהם והמתאם ביניהם.
בנסיבות אלו, הטענה על פיה הקימור של שני הפרופילים, זהה עד כדי יכולת לקחת את הסטנד של הנתבעת ואת הפרופיל של התובעת והשחיל את האחד בתוך האחר, הוא מקרי, תמוהה מאוד .

ואולם, טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת, התמקדה בטענה כי דין המדגם הרשום בטלות . לעניין זה, והגם בזהירות המתבקשת נוכח השלב בו מצוי ההליך, לא ניתן היה להתעלם מהמסמכים אשר צורפו לתשובת הנתבעת לעניין אפשרות פרסומו ברבים של המוצר מושא המדגם, קודם רישומו (ביום 1.2.2016), כמו גם אפשרות שיווקו קודם לאותו מועד.

כך לדוגמא, הנתבעת הציגה תמונה מתוך אתר האינטרנט של התובעת, בה מצולם לכאורה הפרופיל מושא התביעה, מורכב בבניין מגורים, כאשר התאריך המופיע על גבי התמונה הינו 17.9.2014, דהיינו כשנה וחצי טרם הגשת הבקשה לרישום המדגם.

אני ערה לטענות התובעת על פיהן לא ניתן להתייחס אל התמונה כראיה כאשר לא ידוע מי צילם אותה ומתי, וכאשר התאריך במצלמה הינו עניין של כיוון כאשר לרוב אנשים אינם מכוונים את המצלמות.

עוד אני ערה לעובדה כי בכל הנוגע לתמונות המוצרים עצמם (כאשר אלו אינם מותקנים בנכס זה או אחר) , העובדה כי צולמו קודם למועד רישום המדגם אינה מלמדת בהכרח כי אותו צילום/תמונה גם פורסם קודם למועד רישום המדגם.

עם זאת, ולעת הזו, נקובים תאריכים, ולא הוצגו ראיות המלמדות כי התמונות צולמו במועד שונה.

הוא הדין ביחס לתמונות ושרטוטים שונים שהובאו על ידי הנתבעת, אשר לכאורה מופיעים באתר התובעת כבר בנובמבר 2015, או במועדים הסמוכים למועד זה, אשר קדמו למועד הגשת הבקשה לרישום.

טענות התובעת ביחס לאלו היו כלליות מאוד, באשר לחוסר הדיוק של האתרים המשחזרים לכאורה אתרים אחרים.

עוד נטען על ידה כי בדיקה מקדמית שנערכה על ידי באי כוחה, מצביעה על קיומו של פער, בין המועדים המוצגים על ידי הנתבעת כמועדים בהם פורסם המידע לבין המועדים המופיעים באתר האינטרנט. (ראה עמוד 2 שורות 22-25 וכן עמוד 4 שורות 30-33 לפרוטוקול הדיון).
ואולם טענה זו לא נתמכה בראייה כלשהי או פירוט.

שני הצדדים העלו טענות לעניין אפשרות ההתערבות בתכני האתר, או פגיעה באמינותו, לרבות יכולתו של שלישי לעשות כן. כל זאת, הגם כי נטען על ידי הנתבעת כי האתר המסוים ממנו שאבה הנתבעת את המידע בדבר תוכנו של אתר התובעת בעבר , מהווה מקור מידע מהימן. ( לעניין זה ראה עמוד 7 שורות 17-18 לפרוטוקול הדיון )

מכתבי הטענות והעדויות עלה במפורש הצורך בבירור עובדתי. אלא כי המועד להידרש לכלל הראיות ומשקלן המלא, אינו במסגרת בקשה מקדמית למתן סעד זמני.

זה המקום לציין כי מצאתי את שני הצדדים כמי שמבקשים, במסגרת טיעוניהם בפני, בחבל משני קצותיו, ואפרט;
התובעת - טענה במסגרת התשובה לבקשה לעיכוב הליכים, כי נערך בירור עובדתי מעמיק. מאידך, במסגרת הבקשה לסעד זמני, נטען כי אין להידרש לטיעון העובדתי בשלב זה.
הנתבעת - טענה לקיומה של הצדקה לבירור עובדתי משמעותי בשל הטענה לפרסום מוקדם, לצורך בחינת סיכויי ההליך במסגרת ה בקשה לסעד זמני; מן העבר השני נטען על ידה כי אותו בירור עובדתי, ראוי כי ייעשה בפני רשם המדגמים, בהיותו ה-"אכסניה" המקצועית המתאימה לדון בסוגיות השונות.

לגופן של טענות, ומקום בו יכול ויהא בראיות הלכאוריות כדי להשליך על שאלת סיכויי ההליך, אין מקום להתעלם מקיומם.

עם זאת, ובניגוד לטענות הנתבעת, לא נמצאתי למדה כי מדובר בראיות מובהקות בדבר פרסומו הקודם של המדגם, אלא כי יש להוסיף ולבחון את הראיות, בין אלה שהובאו ובין אלה שיובאו בהמשך, וכן לשמוע עדים ולקיים חקירות, בין היתר ביחס למועדים בהם הותקנו מסתורי הכביסה בפרויקטים השונים, ביחס למועדים בהם צולמו התמונות ונערכו השרטוטים וביחס למועדים בהם הם הועלו לאתר התובעת, והכל בשים לב גם לטענות התובעת בדבר אי התאמה לכאורה של התאריכים הנטענים על ידי הנתבעת לעומת אלה המופיעים באתר.
כל זאת עוד קודם שאדרש לעילות הנוספות כפי שהועלו במסגרת כתב התביעה.
מאזן הנוחות
באשר למאזן הנוחות, לא מצאתי כי זה נוטה ל כיוונו של מי מן הצדדים.

התובעת הציגה את המוצר מושא המדגם כדגם הדגל שלה, וטענה כי הוא מהווה נתח נכבד מהכנסותיה, אך לא הציגה ראיות מתאימות לעניין זה.

הנתבעת מצדה טענה לאפשרות היווצרותם של נזקים רחבי היקף בשל אובדן לקוחות ואולם מנכ"ל הנתבעת התייחס במסגרת עדותו למוצר כדלהלן:
"זה אחד מבין עשרה שיש לי. אתה מציג פה שניים מבין עשרה שיש לי "
( ראה עמוד 10 שורות 3-5 לפרוטוקול הדיון).

שני בעלי הדין טענו לפגיעה בזכויות יסוד (קניין וחופש העיסוק) ואולם להתרשמותי עסקינן, בשני המקרים, בנזק כלכלי, אשר ניתן לפיצוי כספי.

בין סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, מתנהל מערך של "כלים שלובים" ויחסי גומלין.
ככל שהזכות לכאורה הינה טובה יותר, יינתן משקל נמוך יותר לשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך; ככל שהזכות לכאורה/סיכויי התביעה נמוכים יותר, כך יהיה על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו בצורה ברורה יותר.
שיקולי יושר
מעבר לבחינת סיכויי ההליך ומאזן הנוחות, יש להוסיף ולבחון את תום לבם של הצדדים.

סעד זמני מעצם טיבו הינו סעד מדיני היושר, כאשר למערכת דיני היושר, כללים משלה. בעניין זה קבע כבוד הנשיא אולשן (כתוארו דאז) בע"א 233/53 טהרני נ' גרינברג, פ"ד ט(2) 1283:
" צד המחפש עוגן הצלה בעקרונות היושר, עליו להראות כי מצדו נהג לפי הכללים האלה".
תום הלב, ככל ועניינו מתן הסעד הזמני, נבחן בשני מישורים נפרדים:
האחד, זה אשר עניינו דרך התנהלות הצדדים קודם להגשת הבקשה;
האחר, זה המתייחס למועד הגשת הבקשה;

באשר לדרך התנהלות התובעת, טרם הגשת הבקשה, לא מצאתי כי היה בהתנהלותה משום חוסר תום לב, אשר יש בו כדי להצדיק דחייה של הבקשה.
הנתבעת הצביעה על כך שהתובעת לא שלחה לה מכתב התראה טרם הגשת התביעה. הגם שניתן היה לצפות כי הצדדים יבואו בדברים קודם נקיטתם של הליכים משפטיים, לא ניתן להתעלם מהיסטוריית היחסים בין הצדדים, כזו המשליכה על סיכויי ההדברות.

באשר למועד הגשת הבקשה, עיון בפסיקתו של כב' בית המשפט העליון מלמד כי בשיהוי בהגשתה של הבקשה, יש כשלעצמו משום חוסר תום לב ומשכך, הוא מהווה טעם עצמאי לדחייתה של בקשה לסעד זמני.
זאת ועוד, מקום בו השתהה בעל דין בהגשתה של הבקשה, ייראו אותו כמי שהוא עצמו אינו רואה במתן הסעד הזמני חשיבות של ממש, על כל המשתמע מכך (ראה רע"א 5240/2 חלמיש חב' ממשלתית נ' אשרז עיבוד נתונים, פ"ד מז(1) 45).
האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו מדובר בהגנה המתבקשת על זכות קניינית (ר' רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם 28.6.2010); רע"א 8630/05 ניר שיתופי אגודה ארצית להתיישבות עובדים נ' עיריית הוד השרון (פורסם; 10.4.2007).
בעניין זה עלה במסגרת החקירה, כי בניגוד לנטען על ידי התובעת בבקשתה, לפיה נודע לה על הפרת המדגם כשבוע לפני הגשת הבקשה (ס' 4.1 לבקשה), בפועל נודע לה על כך למעלה מחמישה שבועות טרם הגשתה, לכל הפחות.
מנהל התובעת אישר בחקירתו את משלוח הודעת ה- whatsapp לאחד היצרנים (מוצג נ/1), ממנה עולה כי כבר במועד משלוח ההודעה (21.11.2018) היה מודע להעתקת הפרופילים על ידי הנתבעת (ראה עמוד 2 שורות 3-9 לפרוטוקול הדיון).
התובעת טענה בסיכומיה, כי בשבועות שקדמו להגשת הבקשה, לא היה בידיה אלא חשד.
עם זאת, לגרסה זו, לא היה זכר במסגרת הבקשה המקורית, ומנכ"ל התובעת לא העלה אותה, גם עת נחקר ביחס לאי ההתאמה בין הנטען בבקשה לבין מועד משלוח ההודעה.
הנתבעת הפנתה לפסק הדין שניתן ברע"א 3569/10 לעיל בטענה שעולה מתוכנו כי בתחום הפרופילים והמדגמים, תקופה בת פחות מחודש ימים, יש בה כדי לעלות כדי שיהוי.
אלא כי מפסק הדין עלה כי ההתייחסות לתקופה האמורה, אינה נוגעת למועד שבין גילוי ההפרה ועד להגשת הבקשה למתן צו מניעה, אלא למועד בו הוגשה בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט השלום אשר דחתה את הבקשה למתן צו מניעה.
ביחס לכך נקבע כי השתהות של חודש בהגשת הבר"ע יכולה ללמד על הדחיפות (או היעדר הדחיפות) של הסעד הזמני ונחיצותו למבקשת.

לגופו של עניין, היה בפרק הזמן אותו נטלה התובעת לצורך הגשת הבקשה כדי ללמד, במידת מה, על ראייתה שלה את היקף דחיפות הגשת הבקשה , הגם שאין בו להביא לדחייה מקדמית של הבקשה.

משנתתי דעתי לכלל הנתונים, לרבות אלו המתייחסים לסיכויי ההליך, מאזן הנוחות ותום הלב, ומקום בו הסעד הזמני הוא החריג ל-"דרך המלך" המשפטית, במסגרתה יינתנו סעדים בסיומו של ההליך ובכפוף לתוצאותיו, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה, ואני מורה על דחייתה.

לעניין זה אוסיף ואציין כי מקום בו הסעד הזמני הוא במידה לא מבוטלת גם הסעד הסופי המבוקש במסגרת ההליך (אחד הסעדים) , על בית המשפט לנהוג משנה זהירות קודם שתמצא ההצדקה לתתו, במסגרת בקשה מקדמית בהליך.
לא מצאתי כי הליך זה, הינו החריג המצדיק לעת הזו, מתן הסעד המבוקש, בשלב המקדמי וקודם בירור הראיות וההכרעה במחלוקות.

הבקשה לעיכוב הליכים
לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ההליכים להידחות.

הסמכות לדון בבקשה לביטולו של מדגם, מוקנית באופן מקביל, לרשם המדגמים, מכח סעיף 36 לפקודה, ולבית המשפט המחוזי מכח סעיף 44(1) לפקודה (וראה גם ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577).

לטענת הנתבעת יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה, נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד, אשר הוגש על ידה בפני רשם המדגמים, ובהינתן שיקולים של יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות.

אכן, אין מחלוקת כי בשני ההליכים מדובר בהכרעה בשאלה עיקרית זהה, הנוגעת לעצם תוקפו של המדגם הרשום. להכרעה בשאלה זו, תהא השפעה, גם על עילות הנוספות הכלולות בכתב התביעה אשר מונח בפני, כגון עילת עשיית העושר.

ההתדיינות היא לכאורה בין אותם צדדים, וברי כי קיומם של הליכים מקבילים עלול להביא גם להכרעות סותרות.

עם זאת, לא ניתן להתעלם ממועד הגשת הבקשה לביטול רישום המדגם בפני רשם המדגמים.

לא ניתן לומר, כי ההליך המונח בפני, הוגש שעה שבין הצדדים היה הליך תלוי ועומד, בפני רשם המדגמים.

למעשה, ההיפך הוא הנכון; הבקשה לרשם המדגמים הוגשה, שעה שההליך שבפני כבר היה תלוי ועומד.

מצאתי את טענת הנתבעת על פיה קיימת הצדקה להורות על עיכוב ההליך אך מחמת הגשת בקשה לביטולו של מדגם רשום, אשר הוגשה כתגובה ולאחר פתיחתו של הליך משפטי באותו נושא בדיוק, כטענה המעוררת חוסר נוחות, וכזו אשר קיים קושי דיוני מובנה בקבלתה.

לגופן של טענות לא נמצאה כל מניעה כי בית משפט זה ייבחן את טענות הצדדים, בהיבט העובדתי והמשפטי, לרבות שאלת הפרסום הקודם ותוקפו של המדגם במסגרתו. כל זאת , לצורך ההליך המונח בפני

יתרה מכך, ההליך אשר בפני, כולל בחובו, עילות נוספות, אשר אינן תלויות בהכרח, בעילה הנוגעת להפרת מדגם. כך למשל, בהתייחס לעילה הנטענת של גניבת עין.
לצורך הוכחתה של עילה זו יהא על התובעת להוכיח קיומו של מוניטין במוצר המפר, כמו גם הטעיה של הציבור לחשוב, כי המוצר המפר, הינו בעצם של התובעת.

לא יהא , בהכרח, בבחינת תוקפו של המדגם, כדי לאיין את הצורך בבחינת קיומה של עוולת גניבת העין, וממילא לרשם המדגמים אין כל סמכות לדון בקיומה של עילת תביעה זו.

באשר לשלב הדיוני בו מצוי ההליך, הרי ששני ההליכים מצויים בשלבים מקדמיים של בירורם. עם זאת, ההליך שבפני מצוי בשלב מעט מתקדם יותר, מקום בו כבר התקיים דיון, הגם במסגרת בקשה לסעד זמני, אשר במסגרתו אף נחקרו עדים, הגם אם באופן נקודתי ומצומצם.

בהינתן כל אלו נמצא כי הכף נוטה, באופן ברור, לדחיית הבקשה תוך מתן הנחיות לקידום ההליך בבית המשפט.

הבקשה לעיכוב הליכים נדחית. הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 21 יום מהיום.
סוגיית ההוצאות תובא בחשבון במסגרת מתן פסק הדין בהליך העיקרי.

אני קובעת את התיק לישיבת קדם משפט ליום 3.6.2019 בשעה 11:30

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.