הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 05

מספר בקשה:20
לפני :
השופט יעקב שפסר, סגן הנשיאה

החברות:

המבקשים:

1.חברת פרחי אחזקות בע"מ
2.חברת בי.סי.איי.די בע"מ

עו"ד יאיר צדוק, כונס נכסים
עו"ד דן בן שאול, כונס נכסים
נגד

המשיב:
זכריה ידייב

החלטה

בקשת כונסי הנכסים לפסיקת שכר טרחתם.
המבקשים מונו לשמש כונסי נכסים בהתאם לפסק דינו של כב' השופט א' יעקב מיום 13.1.2015. מינויים של המבקשים נקבע לצורך ביצוע פסק דין שניתן ע"י כב' השופט י' שינמן ביום 9.8.2010 בת.א. 466-06-09, ולאחר שנדחה ערעור שהוגש לבית המשפט העליון (ע"א 7792/10).
ברקע מינויים התדיינות משפטית ממושכת, בעקבות שני הסכמים שנערכו בין הצדדים (מיום 31.12.2003 ו- 15.12.2004), לפיהם מכר המשיב לחברות שלש קומות בבנין שבנה וכן חלקים נוספים ממנו.
לאור הפרת התחייבויות נטענת מצדו של המשיב ( אי ביצוע פעולות לקבלת טופס 4, אי תשלום מס, אי רישום הזכויות ועוד), הוגשה התביעה נגדו, אשר נתקבלה ובעקבותיה הוטל עליו להשלים את התחייבויותיו בהן לא עמד.
בעקבות מחדלי המשיב כאמור, מונו כונסי הנכסים לתפקידם, זאת לצורך ביצוע פסק הדין, ובעיקר נקיטת פעולות לקבלת טופס 4, והשלמת רישום הנכסים ברמ"י.
מאז מינויים של המבקשים לפני קרוב ל- 6 שנים, השלימו לאחרונה המבקשים את רישום הזכויות שרכשו התובעות על שמן. בנסיבות אלה עותרים הם לפסיקת שכר טרחתם, אותו אומדים הם בסך של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ (זאת, הן עפ"י שעות עבודתם ולחלופין – עפ"י 1.5% משווי הנכס), כשבבקשתם מפרטים הם גם את פעולותיהם.
תגובת ב"כ המשיב התבקשה והתקבלה ובה מתנגד הוא לבקשה. המשיב עותר כנגד אופן הרישום שבוצע והחלקים שנרשמו ע"ש כל צד, טוען כי החברות נותרו חייבים לו סכומי כסף, טוען כנגד אי פירוט מספק וה עדר אסמכתאות, וכי הפעולות שנעשו על ידי הכונסים מעטות לדבריו כשעל החברות לשלמן. כן טוען המשיב כי ככל שמדובר על תחשיב לפי שווי הנכס, הרי שזה עומד על 0.5% ולא 1.5%, כשלא צורפה על ידי הכונסים אסמכתא לשווי הנטען.
הכונסים הגישו תשובתם לתגובה ובה דוחים הם את הנטען, תוך שמביעים הם את צערם על הצורך להתמודד שוב עם טענותיו הממוחזרות של המשיב שנדחו כבר בהליכים קודמים, והנובעות, כך לטענתם, עקב החלפת שלל פרקליטים מצדו של המשיב. לעניין זה מפנים הם להליכים שננקטו עוד לפני 3 שנים עת המשיב סירב לשתף פעולה עם הרישום, על אף שהתקבלו כל טענותיו וניתנה לו האפשרות לחתום בעצמו על חוזי החכירה, ולפיכך הוסמכו הכונסים לחתום על התשריט בשמו (החלטה מיום 3.7.2017). בכל מקרה טוענים הם שאף לרמ"י עומדת החזקה כי החוזים נערכו על ידה בהתאם לתשריטים ולמצב העובדתי והמשפטי הנכון. הכונסים דוחים אף את הטענה בדבר חוב החברות כלפי המשיב, טענות שנדחו עוד בפסק הדין המקורי שפורט לעיל. אשר לשווי הנכס מצרפים הכונסים חוו"ד תיווך וכן מידע נדל"ן רשות המיסים , המלמד ות על שווי נכס של כ- 15 מליון ₪.
אחרי שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, וכן בשלל מסמכי תיק זה, נחה דעתי כי בדין הוגשה הבקשה, וכי הכונסים זכאים ללא ספק לתשלום שכר טרחתם. הכונסים נדרשו לביצוע פעולות רבות ביותר, ובכלל זה פעולות שנבעו לא רק מהימנעות משיתוף פעולה מצדו של המשיב, אלא אף בשל הכשלתם המעשית תוך הגשת התנגדויות סרק מצדו של הנתבע, ונאלצו להשקיע שעות עבודה רבות, באופן שהכביד והאריך שלא לצורך על היקף עבודתם. בנסיבות אלה אך מובן מאליו כי תשלום הוצאות אלה, רובץ לפתחו של המשיב.
הכונסים עותרים לתשלום שכר הטרחה בסך של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ. עם זאת, ובין היתר לנוכח העובדה כי הנתבע הוא שמחויב בתשלום, מצאתי לפנים שורת הדין לקבל את תחשיבו שלו (0.5% משווי הנכס) המהווה למעשה מחצית הסכום הנתבע, כך שבאה באופן מעשי לידי ביטוי גם עמדתו של המשיב בדבר השתתפות נדרשת מצד התובעים בעניין זה.
לאור האמור הנני מחייב את הנתבע לשלם את שכר הכונסים בסך של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

ניתנה היום, י"ג תמוז תש"פ, 05 יולי 2020, בהעדר הצדדים.