הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד תפ"ח 24139-09-17

בפני:
כבוד השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד
כבוד השופטת ליאורה ברודי
כבוד השופט רמי אמיר

המאשימה

מדינת ישראל
באמצעות ב"כ, עו"ד יניב בן הרוש

נגד

הנאשמים
1. יבגני גולובקו (עציר)
באמצעות ב"כ, עו"ד קטי צווטקוב ועו"ד אנה שכטמן
2. רוסלן שצ'פאניוב (עציר)
באמצעות ב"כ, עו"ד אבי כהן ועו"ד פרידה וול

הכרעת דין

לאחר החלטתנו מיום 17.10.18 בדבר הסרת החיסיון, הודיעה המאשימה על בקשתה לחזור בה מהאישומים כנגד שני הנאשמים, משום שהחיסיון עדיף בעיניה. המאשימה הוסיפה כי בכוונתה לערער על פסק הדין, ובתוך כך על ההחלטה בדבר הסרת החיסיון (במטרה שזו תבוטל על ידי בית המשפט העליון).
לנוכח בקשתה של המאשימה, המקובלת כמובן על הנאשמים, אנו מורים על זיכויו של כל אחד מן הנאשמים מכל העבירות המיוחסות להם.
מכוח סמכותנו לפי סעיף 63 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–מעצרים), תשנ"ו-1996, מורים אנו על מעצרם של הנאשמים למשך 72 שעות, לשם הגשת הודעת הערעור. לא תוגש הודעת ערעור כאמור עד ליום 9.11.18 בשעה 13:45, ישוחררו ממעצר שני הנאשמים מידית.

השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט

השופט מנחם פינקלשטיין, אב"ד:
צר לי, אך מבקש אני להביע תמיהה על החלטה זו של הפרקליטות, שמשמעותה היא כי מוטב שיזוכו שני נאשמים, שלדעת הפרקליטות קיימות די ראיות להרשיע כל אחד מהם בעבירת רצח, מאשר שתתגלה הנחיה נורמטיבית חשובה של פרקליט המדינה, בנושא הפעלתם של מדובבים בחקירות משטרה בטרם העמדת הנחקרים על זכויותיהם.
נער הייתי, גם זקנתי, ואף למדתי – שלעיתים נישא לשווא שמו של השיקול הביטחוני (ביטחון הציבור או ביטחון המדינה). במקרים כאלה – יש למחות על כך!
"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא" – לפני כ-66 שנה יצא נתן אלתרמן בחריפות, בטור השביעי, כנגד דרישת חיסיון שעלתה בהליך משפטי שהתנהל באותם ימים:

...וראינו מחזה לא שכיח,
זכרו לא בִּן-לילה יָסוּף –
בהיות המשפט ראש מטיח
בחומה העוטה כשוף.

כי סוד מתנשא מארבעת רוחות,
סוד מִשְּׁמֹעַ וסוד מִדַּבֵּר וּמֵרְאוֹת,
ואין לאָמרו בדלתים פתוחות
ואין לאָמרו בדלתים סגורות.
ואין ללחשו באזני השופט
ואין לבטאו בשפתי העדים...

("לַחַש סוֹד", הטור השביעי כרך רביעי, עריכה וביאורים: דבורה גילולה, הקיבוץ המאוחד, תשע"ד (9.1.1953), עמ' 100, 102.

שיר חשוב זה – שמומלץ לקוראו בשלמות – נכתב בתגובה לכך שהפרקליטות (הצבאית) ביקשה להגן על דרישה פיקודית כי עד לא יענה על שאלה אלמנטרית שנשאל בבית המשפט, משום שהמענה לה הוא בגדר "סוד צבאי". המשורר סבר שאותו סוד נטען הוא "קְצָת מֻפְרָךְ וּמְגֻחָךְ", וכי היענות לדרישת החיסיון תפגע קשות במשפט ובצדק ("אך סרוב משפטי שכזה הוא חרב/ מונפה על שלומם של חברה ומדינה"). כמה נאו דבריו של "נתן החכם", וכמה מתאימים הם גם להליך המשפטי דנן.
לא למותר יהיה להביא כאן גם את הבית שבו בחר המשורר לסיים את שירו, כפי שהופיע במקור (ראו הערות וביאורים, שם, בעמ' 354):
וביחוד סוד כזה. שמירתו ביודעים
האם אין בה
גם קצת
מבזיון בית-הדין?

למרבית הצער, דברים אלה משקפים את תחושותיי.
לסיום דבריי, ולא בשוליהם, מוכן אני, במלוא האחריות, ללכת כברת דרך נוספת, ולומר שלא זו בלבד שאין מקום לדעתי להעדיף על פני הגנת הנאשמים את חיסיון הנחייתו הנידונה של פרקליט המדינה – שרק היא העיקר כאן – אלא שראוי הדבר לדעתי שהנחיה נורמטיבית זו תהיה גלויה ולא סודית, וזאת ללא כל קשר להליך המסוים שבפנינו. הדיון בשאלה העקרונית באלו תנאים ומגבלות ניתן לפגוע, במדינה דמוקרטית ויהודית, בזכויות יסוד של נחקרים במהלך הפעלתם של מדובבים בחקירה – חייב לדעתי להיות גלוי וידוע.

מנחם פינקלשטיין, סג"נ
שופט

השופט רמי אמיר:
מעבר לפסק דיננו האופרטיבי, קראתי גם את התוספת של חברי השופט פינקלשטיין. דעתי כדעתו. לא רק שטענת הסודיות הייתה צריכה להידחות בענייננו מפני הגנת הנאשם, ולא רק שאין בה ממש בנסיבות העניין – אלא שלדעתי, נכון וראוי היה למדינה, ללא קשר לתיק זה, לפרסם את עמדתו העקרונית והמנומקת של פרקליט המדינה בסוגיה החוקתית שעומדת על הפרק, של דיבוב חשודים בטרם אזהרה.

רמי אמיר, שופט

<#3#>
ניתנה והודעה היום כ"ח חשוון תשע"ט, 06/11/2018 במעמד ב"כ הצדדים והנאשמים.

מנחם פינקלשטיין, שופט
סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט