הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד תא"ק 60511-03-15

בפני
כבוד ה שופטת ד''ר איריס רבינוביץ ברון

תובעת

א. מדז'ר הנדסה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נתאי נדר

נגד

נתבעת

המועצה המקומית באר יעקב
ע"י ב"כ עו"ד יובל דמול

פסק דין

מבוא
1. בפני תביעה על סך 7,094,817 ₪ שהגישה התובעת, א. מדג'ר הנדסה בע"מ, כנגד המועצה המקומית באר יעקב. התביעה עניינה טענות התובעת, כי הנתבעת נותרה חייבת לה כספים בגין עבודות פיתוח שבוצעו על ידה בבאר יעקב.

2. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

3. התובעת היא חברה קבלנית המבצעת עבודות פיתוח.
הנתבעת, התקשרה בשעתו עם לור"ם – חברה ממשלית לפיתוח לוד רמלה בהסכם לגבי ביצוע עבודות פיתוח ביישוב, כאשר בהתאם להסכם החברה המנהלת היא חברת מילומור בע"מ (להלן: "מילומור"), אשר מר פרדי רובינסון הינו המנהל והבעלים שלה.
מילומור התקשרה ביום 1.12.04 בהסכם עם התובעת על מנת שתבצע את עבודות הפיתוח בתב"ע 1492 ובתב"ע 1518 בבאר יעקב (להלן: "הסכם 2004" שצורף כנספח א' לכתב התביעה).
בשנת 2008 מילומור נקלעה לקשיים ובהמשך הגישה בקשה לבית המשפט להסדר נושים.
בעקבות זאת, לא עמדה בתשלומים לתובעת.

הנתבעת היתה מעוניינת שעבודות הפיתוח בתחומה, שנדרשו לצורך איכלוס הבתים שהיו בבנייה, יימשכו כסדרם. לפיכך, ביום 18.8.08 חתמו הצדדים על הסכם שנועד לאפשר את המשך ביצוע עבודות הפיתוח שנדרשו לצורך איכלוס הדירות בתב"ע 1518 (להלן: " הסכם 2008" שצורף כנספח ב' לכתב התביעה).
במסגרת הסכם זה, התחייבה הנתבעת, בין היתר, לשלם ישירות לתובעת את הסכומים שהיתה זכאית לקבל ממילומור, בהתאם להסכם 2004. התובעת התחייבה להמשיך בעבודות.

בוצעו על ידי התובעת עבודות פיתוח במסגרת התב"עות האמורות וכן עבודות פיתוח נוספות ברחבי הישוב.

בעבר, פתחה התובעת בהליכים משפטיים כנגד הנתבעת בטענה לכך שאיננה משלמת לה את כל הסכומים שעליה לשלם לה. הצדדים הגיעו להסדר לגבי חלק מהסכומים. במסגרת ההסכמות פורטו המחלוקות שנותרו והוסכם בין הצדדים כי ינסו להגיע להסכמות לגביהן.

משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, הוגשה התביעה שבפני.

4. מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מנהל התובעת מר צבי פריד ושל מר יצחק עזר. מר עזר שימש כעוזר למנהל הפרויקט, מטעם חברת מילומור ובדק מטעמה את החשבונות שהוגשו מטעם התובעת.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של אינג' נתנאל שגוב, אינג' זאב רזניק ורו"ח קריסטיאן גובראן.
התובעת ביקשה לזמן לעדות מספר עדים הקשורים לנתבעת ומביניהם הותר לה לזמן את העדים הבאים: מר דניאל אורן, שתצהירו הוגש מטעם הנתבעת בתמיכה לבקשת רשות להתגונן, אך לא הוגש על ידי הנתבעת תצהיר עדות ראשית מטעמו, מר שמואל מלמד, מר יוסף אורן, מר אשף מכלוף ומר יעקב זעפרני .

5. בדיון שהתקיים ביום 4.1.17 הגיעו הצדדים להסכמות שצמצמו את גדר המחלוקות. לגבי חלק מהנושאים הגיעו להסכמה לגבי גובה סכומים שישולמו. לגבי חלק מהנושאים שנותרו במחלוקת הגיעו להסכמה להסמיך את בית המשפט להכריע על פי סעיף 79א ללא צורך בהנמקה, והכל כמפורט בפרוטוקול הדיון וכפי שיפורט להלן
במסגרת זאת, אף סוכם כי טענות שהוזכרו בכתב ההגנה בעניין שימוש במחצבים על ידי התובעת, לא יתבררו במסגרת תביעה זו. כתוצאה מכך ויתרה התובעת על זימונם של מספר עדים נוספים, אשר קודם לכן ביקשה לזמן לעדות.
עוד הסכימו הצדדים כי מבין המצהירים ייחקרו מר דניאל אורן, מר פריד ורו"ח כריסטיאן ג'ובראן. מצהירים אלו אכן נחקרו בדיון ההוכחות. הצדדים ויתרו על חקירת שאר המצהירים.

6. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים

7. בדיון שהתקיים ביום 4.1.18 הגיעו הצדדים להסכמות הבאות (ר' עמ' 24 ואילך לפרוט' הדיון) :

ב"כ הצדדים:
הגענו להסכמה לגבי הסכומים נשוא נספחים ז' 1- ז' 40 (בכפוף למפורט לעיל):

"עבור חשבונות ז' 1 – ז' 6, ז' 8, ז' 9, ז' 17, ז' 18, ז' 19, ז' 20, ז' 21, ז' 22, ז' 26, ז' 39 ו-ז' 40.
לגביהם נקבע סה"כ החשבון שאושר על ידי מלימור, בסך של 2,373,627 ₪ נכון ליום 19.3.15, כולל מע"מ והפרשי הצמדה וריבית עד לאותו מועד.

לגבי חשבונות ז' 36, ז' 37, ז' 38 – ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו לפי ס' 79 א' ללא צורך בהנמקה, לאחר שמיעת השלמת טיעון בעניין, ככל שלא נגיע להסכמה. מדובר בתביעה להפרשי הצמדה וריבית עבור חשבונות חצב 7, 8 ו-9, כאשר הקרן שולמה.

לגבי החשבונות הבאים הוסכמו סכומים לא כולל מע"מ ולא כולל הפרשי הצמדה וריבית:
ז' 10 – 30,000 ₪ ; ז' 11 – 102,000 ₪; ז' 12 – 28,000 ₪; ז' 13 – 7,000 ₪; ז' 14 – 7,000 ₪;
ז' 15 – 26,000 ₪; ז' 16 – 42,000 ₪; ז' 23 – 112,000 ₪; ז' 25 – 204,000 ₪; ז' 27 – 6,000 ₪;
ז' 28 – 5,900 ₪; ז' 29 – 33,000 ₪; ז' 30 – 5,900 ₪; ז' 31 – 144,000 ₪; ז' 32 – 10,000 ₪. (בפרוטוקול הדיון מופיע כל סכום בשורה נפרדת – א.ר.ב).

לגבי ז' 27 – הסכום שהושגה הסכמה לגביו כולל בחובו הפחתה של עמלת משכל בגין התשלום ששולם בהסכם הפשרה מיום 29.9.14 והמועצה מתחייבת שלא לתבוע את עמלת משכל שהופחתה כאן.

לגבי ז' 7 – ישנה מחלוקת האם הנתבעת אמורה לשלם חשבון זה או שהוא אמור להיות משולם על ידי מילומור, אין מחלוקת לגבי עצם ביצוע העבודה. ככל שלא נגיע להסכמות עד למועד הדיון הבא, נותיר את ההכרעה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט לפי סעיף 79 א' ללא צורך בהנמקה לאחר שנעלה את טיעונינו.

מעבר לכך, לגבי חשבונות מספר ז' 33, ז' 34, ז' 35 ו-ז' 24 – לגבי חשבונות אלה לדעת הנתבעת נדרש אישור המועצה, וזו הטענה היחידה בקשר אליהם והנתבעת תפעל עד ליום שני, 9.1.17, בניסיון להסדיר נושא זה.

מוסכם שככל שהתיק לא יסתיים בפשרה, יכריע בית המשפט גם לעניין הפרשי הצמדה וריבית מהמועדים שבהם היו אמורים החשבונות להיפרע, למעט ביחס לסך של 2,373,627 ₪ נכון ליום 19.3.15, אשר לגביו הטענה להפרשי הצמדה וריבית היא החל מאותו מועד.

מוסכם כי ככל שלא נגיע להסדר פשרה, העדים שיהיה צורך לשמוע אותם הם: מר פריד וכן הגזבר ורואה החשבון כריס ג'ובראן.
אין מחלוקת כי ההתחשבנות לגבי העבר לא נמסרה על ידי התובעת לנתבעת לפני ההליכים בתיק זה. והנתבעת טוענת גם עתה שחסרים מסמכים, לפי המפורט בחוות דעת של רו"ח ג'ובראן".

טענות הצדדים

טענות התובעת
8. התובעת טוענת בכתב התביעה כי הנתבעת נותרה חייבת לה כספים בקשר לארבעה עניינים עיקריים: חשבונות שאושרו לתשלום בתב"ע 1518 ולא שולמו; חשבונות ש אושרו לתשלום בתב"ע 1492 ולא שולמו; חשבונות שאושרו לתשלום ברחבי הישוב ולא שולמו; חשבונות שאושרו לתשלום בגין עבודות ברח' החצב ושולמו רק ביום 5.10.14 וללא ריבית, וכל שנתבע בגינם הינה הריבית.

התובעת טוענת כי החוב הנומינלי של התובעת עמד על 10,488,777 ₪ בצירוף מע"מ בסך 1,887,980 ₪ והפרשי הצמדה וריבית בסך 357,901 ₪. מסכום זה יש להפחית סך משוערך של 5,639,840 ₪ המהווה את הסכום הנומינלי ששולם לתובעת ביום 5.10.14 על ידי החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) על חשבון החובות נשוא התביעה.

התובעת צירפה לכתב התביעה את החשבונות שלטענתה אושרו בגין עבודות בתב"ע 1518 ובתב"ע 1492.

התובעת מפנה בסיכומיה לחקירתו של גזבר המועצה רו"ח דניאל אורן אשר ציין כי יתכן ומגיעים כספים לתובעת וכי לא בדק את כל החשבונות שצורפו לתביעה. הגזבר העיד כי לגבי התקופה שקדמה לאוקטובר 2014 (כשנכנס לתפקידו) הוא מעיד על סמך הניירת.

9. באשר לטענות הנתבעת כי שולמו סכומים של כ-43 מליון ₪ שהנתבעת לטענתה לא יודעת בגין מה שולמו, התובעת טוענת כי התברר, כעולה מפרוטוקול הדיון המתנהל בבוררות בין קבוצת מילומור לבין הנתבעת (להלן: " הבוררות"), כי ראש המועצה מר גוזלן העיד שם כי הסכומים קשורים לתב"ע 1517 ולא קשורים לתביעה שבפני.
לטענת התובעת התברר כי הסיבה שלא שולמו לה הכספים בגין העבודות שביצעה ולכן נדרשה להגיש את התביעה שבפני, היתה הרצון של הנתבעת לגרום לתובעת לסייע לנתבעת בתביעה על סך מאות מ יליוני ₪ המתנהלת בינה לבין קבוצת מילומור, כאמור, בבוררות.

התובעת מציינת בסיכומיה כי מעדותו של רו"ח ג'ובראן גם כן עולה כי אין טענה ששולמו סכומים נוספים מהחשבונות ז1-ז40 שצורפו לכתב התביעה.
לטענת התובעת התנהלות הנתבעת נגועה בחוסר תום לב ויש להביאה בחשבון אף לעניין הוצאות.

10. בסיכומיה מבקשת התובעת כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לה את הסכומים הבאים וזאת אף בהתייחס להסכמות אליהן הגיעו הצדדים :
כל הסכומים שסוכמו בין הצדדים בעמ' 24 לפרוט' הדיון שורות 29-14.
סך של 2,373,627 ₪ נכון ליום 19.3.15 כמפורט בפרוט' הדיון בעמ' 22 שורות 8-6.
כל הסכומים בחשבונות ז': 24, 33, 34, 35.
כל הסכומים שבחשבונות ז' 38-36, וזאת בגין הפרשי הצמדה וריבית עבור חשבונות רח' החצב מס' 9-7 אשר הקרן בגינם שולמה , וזאת בפסיקה לפי סעיף 79א.
הסך בחשבון ז'7 המוסכם בין הצדדים ואשר הוסכם כי נתון לשיקול דעת בית המשפט לפי סעיף 79א באשר לאופן החיוב.
הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד לתשלום כל סכום ועד למועד התשלום בפועל לתובעת.
הוצאות משפט הכוללות אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בהתחשב באופן התנהלות הנתבעת.

טענות הנתבעת

11. לטענת הנתבעת, בהתאם להסכם 2004 נקבע כי מחירי היחידה בכתב הכמויות יהיו ללא שינוי, בהתאם למחירון מילומור.
בהסכם 2008, התחייבה התובעת לבצע את העבודות בתב"ע 1518, בהתאם להסכם 2004.
הנתבעת הסכימה לשלם לתובעת את התשלומים שמילומור היתה מחויבת לשלם לה. התובעת התחייבה בסעיף 3.2 להסכם 2008: "להמציא למנהל אגף התשתיות במועצה בתוך 7 ימים מהמועד שנדרש לכך את כל המסמכים הדרושים לו ובכללם יומני עבודה, חשבונות מאושרים וכל מסמך ממנו ניתן ללמוד על ביצוע עבודות הפיתוח בתלמי מנשה והתמורה ששולמה ומגיעה לקבלן בגינה".
בסעיף 4 צוין כי תערך בדיקה של החשבונות בסיום ביצוע עבודות הפיתוח במלואם , עד ליום 31.12.08 ובסעיף 7 נקבע כי תערך התחשבנות בין הנתבעת, לנדקו (מקבוצת מילומור) והתובעת.

הנתבעת קיימה חיוביה לפי הסכם 2 008 ואולם התובעת הפרה את חיוביה, סירבה להמציא את מסמכי ההתחשבנות כולל מחירון מילומור, ניצלה לרעה את המצב שבו המועצה עמדה בפני איכלוס אלפי דירות, הגישה חשבונות לפי מחירון משכ"ל (חברה למשק וכלכלה (להלן: "משכ"ל") הגבוה ב-40% ממחירון מילומור, התעשרה שלא כדין במיליון ₪ ומסרבת עד היום לערוך התחשבנות כאמור בסעיף 7 להסכם 2008.

12. בסיכומיה מציינת הנתבעת כי ההתחשבנות לפי סעיף 7 להסכם 2008 צריכה להיעשות באופן הבא:
התובעת הגישה חשבונות לפי מחירון משכ"ל וקיבלה מהנתבעים מאז 2008: 16,158,561 ₪
יש להפחית מכך 40% ששולמו ביתר: 6,463,244 ₪
לאחר הפחתת הסכום המוסכם בתביעה: 3,898,998 ₪
יתרת חובה של התובעת למועצה: 2,564,246 ₪.
הנתבעת מציינת כי התובעת הפרה את חיוביה, מסרבת עד היום להציג את מחירון מילומור
אך מנהל התובעת הודה שחשבונותיו הוגשו על פי מחירון משכ"ל , הגבוה ב-40% ממחירון מילומור.
הנתבעת מוסיפה ומציינת כי בדיון מיום 4.1.17 הסכימה התובעת להפחית הסכומים בתביעה בהתאם למחירון מילומור בשיעור של 40%.
13. לגבי תב"ע 1492 היה אמור להיחתם הסכם. בפועל לא נחתם הסכם, אך הנתבעת שילמה לתובעת ישירות ממועד הסכם 2008 ועד חודש 4/2011, עב ור שתי התב"עות, מליוני ₪.
14. בסיכומיה ציינה הנתבעת כי מחקירתו הנגדית של מר פריד עולה כי סמוך לאחר חתימת הסכם 2008 החליט להפר אותו ולא להעביר לנתבעת את חשבונותיו מול מילומור לתקופה שקדמה להסכם ואת מחירון מילומור וזאת באופן מכוון , כאשר בהמשך הוציא חשבונות מופרזים לפי 40% יותר מהמחיר לפי מחירון מילומור . בהתאם לעדותו, מילומור הודיעה לו כי היא אוסרת עליו, כקבל ן משנה שלה, להעביר את המסמכים לגבי העבר לנתבעת. עוד אישר כי לא נערכה התחשבנות. פריד טען כי הנתבעת "אילצה" אותו לעבור למחירון משכ"ל. מדבריו עולה כי עשה כן מאז שנת 2008.
כמן כן, מתצהירו של מר איציק עזר ומהנספח שצורף לו עולה כי מילומור הפחיתה לתובעת שיעור של עד 40% מהסכומים שהיא דורשת בתביעה, לאחר התאמה למחירון מילומור.

סעיף 7 להסכם 2008 קובע התחשבנות בתום התקופה. אמנם עבודות הפיתוח טרם הסתיימו אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות הסעיף ולהסדיר ההתחשבנות משנת 2008 בהתאם למחירון מילומור.

עוד צוין כי עד היום לא קיבלה הנתבעת את מחירון מילומור למרות בקשות בגילוי מסמכים ויתכן והפער גדול עוד יותר.

מאחר ועל התובעת להשיב לנתבעת סך ל 6,463,244 ₪ ובהפחתת הסכום המוסכם 3,898,998 ₪ נותרת חייבת לנתבעת סך של 2,564,246 ₪ ולכן דין תביעתה להידחות. הנתבעת מציינת כי תפעל למימוש זכויותיה לגביית יתרת הסכומים המגיעים לה מהתובעת.

לטענת הנתבעת, הדרישה להתחשבנות לפי הסכם 2008 איננה בגדר הרחבת חזית. המידע לגבי המחירון נחשף רק עתה ולכן גם אם מדובר בהרחבת חזית, הרי שהיא מוצדקת.

עוד מציינת הנתבעת כי הפרות התובעת את הסכם 2008 זכו למענה בזמן אמת ומפנה למכתבים בעניין (מוצגים 5-3).

התובעת איננה זכאית לתשלום לפי מחירון משכ"ל. מכתב עו"ד גל ספקטור מסכם ישיבה שנערכה בנוכחות ראש המועצה, אין בכך כדי ליצור הסכם יש מאין הגובר על הסכ ם 2004 ו על הסכם 2008.

לטענת הנתבעת, על יסוד המסמכים החלקיים שניתנו לה על ידי התובעת, נערכה חוות דעת רו"ח ג'ובראן. מחוות הדעת עולה כי שולמו לתובעת, בהתאם לספרי המועצה , תשלומים בסך של 31,760,332 ₪ וכן תשלומים עקיפים בסך 14,816,345 ₪ ובסה"כ: 46,576,677 ₪.
לגבי התשלומים העקיפים – לא ניתן היה לערוך ביקורת חשבונאית לגביהם.
הסכם 2004 מדבר על 35 מליוני ₪ ומכאן שהתובעת קיבלה 11,576,677 ₪ יותר מהסכום בהסכם 2004 .
ברור כי השבת כספים מהתובעת לנתבעת ייגרע מהסכומים שנתבעים על ידי הנתבעת ממילומור, במסגרת הבוררות.

15. התובעת איננה זכאית לריבית בגין חשבונות בקשר לעבודות ברחוב חצב, שלטענת התובעת שולמו באיחור. המדובר בנושא שהוסכם שיוכרע לפי סעיף 79א.
התובעת רק ציינה שהסכום שולם באיחור. אף בסיכומים מטעמה לא פירטה בעניין ולכן יש לראות בכך זניחת הטענה.
מעבר לכך, ביום 29.9.14 נחתם הסכם פשרה בגינו התחייבה המועצה לשלם לתובעת בגין עבודות ברחוב החצב. הנתבעת למעשה ויתרה על הדרישה להפרשי הצמדה וריבית.

16. הנתבעת מציינת כי התובעת איננה זכאית להפרשים בגין הסכום המוסכם מאחר והפרה את הסכם 2008 בכך שנמנעה מהמצאת חשבונות והגישה חשבונות לפי מחירון משכ"ל ונטלה, לפי הנטען, לכיסה ביתר מליוני ₪.

טענות תשובה של התובעת

17. התובעת, שבה וציינה כי טענת הנתבעת לפיה החשבונות הוגשו לפי מחירון משכ"ל בהפחתה של 10% הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. המעבר למחירון משכ"ל נעשה לאור הוראת מר מלמד מהנתבעת ולאחר קבלת חוות דעת משפטית על ידי הנתבעת.

התובעת ציינה כי הנתבעת נמנעה מלחזור בסיכומיה על טענותיה לגבי כך שחסרים בקופתה עשרות מליוני ₪ אשר לא ברור לה על מה הוצאו, וטוב שכך.

דיון והכרעה

טענות הנתבעת להפרת הסכם 2008 על ידי התובעת

18. הטענה העיקרית שמעלה הנתבעת בסיכומיה, הינה כי התובעת הפרה את הסכם 2008 שעה שסירבה למסור את מסמכי החשבונות ומחירון מילומור והגישה חשבונות לפי מחירון משכ"ל הגבוה ב-40% ממחירון מילומור . בכך נטלה, לפי הנטען, התובעת לכיסה מליוני ₪ ביתר ובניגוד להסכם.

19. התובעת מציינת כי הטענות המועלות בסיכומי הנתבעת הן בגדר הרחבת חזית אסורה. עוד נטען כי הן אינן עול ות בקנה אחד עם הסכמות הצדדים כמפורט לעיל.

20. ראשית יש לציין כי הנתבעת לא העלתה טענות אלו בכתב ההגנה. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת, בעיקרו של דבר, טענות לפיהן לא צורפו לתביעה חשבונות מאושרים בגין העבודות נשוא התביעה ולגבי חלקן נטען ג ם, כי הן בוצעו ללא הזמנה חתומה כנדרש. אך, לא הועלו טענות לפיהן התובעת הפרה את חובתה לפי הסכם 2008 למסור מסמכים לגבי ההתחשבנות
בעבר. כמו כן, אין זכר בכתב ההגנה לטענות לפיהן שולמו לתובעת סכומים ביתר בעבר בכלל ובשל הגשת חשבונות לפי מחירון משכ"ל, בפרט.

הנתבעת אכן עמדה על קבלת מסמכים לגבי ההתחשבנות בעבר במסגרת הליכי גילוי המסמכים.

יצויין כי בתצהירו של רו"ח כריס גובראן, שהוגש מטעם הנתבעת, פורט לגבי ההתחשבנות שבדק. במסגרת זאת, ציין כי התקבלו סכומים ישירות מהנתבעת לתובעת בהיקף של כ-34 מליון ₪. סכומים אלו נבדקו ולא היתה טענה לגביהם. רו"ח ג'ובראן ציין כי בנוסף נמצאו אצל התובעת הכנסות בסך של כ- 14.8 מליוני ₪ שקיבלה מקבוצת מילומור. לדבריו לא היתה לו אפשרות לבדוק התחשבנות זו. במהלך החקירה הנגדית של רו"ח ג'ובראן, אישר כי הנתבעת תובעת סכומים אלו ממילומור במסגרת בוררות המתנהלת ביניהן בימים אלו.

במסגרת הסיכומים, לא התייחסה הנתבעת באופן ישיר לסכומים אלו. לפיכך, ככל שניתן היה לראות בנתבעת כמי שהעלתה הטענה בתצהיריה, הרי שהטענה נזנחה בסיכומיה. לפיכך, אין לקבלה כטענה כנגד התביעה.

באשר לטענה לפיה שולם לתובעת (בעבר) ביתר לפי מחירון משכ"ל ולא לפי מחירון מילומור, טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים.

הנתבעת מציינת בסיכומיה כי אין המדובר בהרחבת חזית שכן רק בחקירתו הנגדית של מר פריד התברר לה כי החשבונות נערכו בהתאם למחירון משכ"ל הגבוה בכ-40% ממחירון מילומור. אך, ככל שביקשה ה נתבעת להוסיף לטיעוניה טענת קיזוז מעין זו, היה עליה לבקש לתקן את כתב הגנתה או לכל הפחות לבקש רשות להוסיף טענה זו. משלא עשתה כן הנתבעת, לא נדרשה התובעת להתייחס לטענה זו. בסיכומי התשובה שהגישה הנתבעת, צוין כי החיוב לפי מחירון משכ"ל נעשה רק משלב מסוים, לאחר שהושגה הסכמה בעניין עם התובעת. התובעת אף צירפה לכתב התביעה מסמכים מהם עולה כי הנתבעת קיבלה בשנת 2010 חוות דעת משפטית, לפיה באפשרותה לשלם ישירות לתובעת וכי אין מניעה לשלם לפי מחירון משכ"ל. משמע, נושא זה נדון בין הצדדים. היה ידוע לנתבעת כי הסכם 2004 מתייחס למחירון מילומור ולכן יכלה להעלות טענותיה בעניין זה בכתב ההגנה. זאת ועוד, מנהל התובעת העיד בחקירתו הנגדית שקיבל הוראה ממר מלמד, מטעם הנתבעת, בשלב מסוים להגיש את החשבונות בהתאם למחירון משכ"ל בעקבות חוות דעת משפטית.
לתובעת ניתנה רשות לזמן את מר מלמד לעדות. במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים קודם לדיון ההוכחות, ויתרה על העדתו.
ככל שהנתבעת היתה מבקשת להוסיף את הטיעון כי יש לקזז סכומים מהתביעה שכן חשבונות עבר נערכו לפי מחירון משכ"ל, בניגוד להסכם 2004 ולהסכם 2008, מן הסתם היה מקום לשמוע את עדותו של מר מלמד ועדים נוספים לגבי נסיבות השינוי במחירון שלפניו נערכו ואושרו החשבונות והמשמעות שיש ליחס לחוות הדעת המשפטית שקיבלה הנתבעת והתייחסה, בין היתר, לאפשרות לשלם לפי מחירון משכ"ל.

זאת ועוד, הנתבעת עצמה ציינה בסיכומיה כי בהתאם להוראות סעיף 7 להסכם 2008 ההתחשבנות אמורה להיעשות בתום עבודות הפיתוח. לשיטתה, אמנם עבודות הפיתוח טרם הסתיימו אך אין מניעה לכך שתדרוש לערוך עתה את ההתחשבנות בגין חשבונות העבר. יצויין כי מהעדויות עולה כי עוד נותרו עבודות בהיקפים משמעותיים לביצוע. לפיכך, נשאלת השאלה האם הדרישה המו עלית לעריכת ההתחשבנות אינה מוקדמת. בכל מקרה, הנתבעת ציינה בסיכומיה כי תמצה את זכויותיה לתבוע החזר כספים מהתובעת.

21. לא נעלמה מעיני העובדה שמנהל התובעת הודה בעדותו כי נמנע מלהעביר בשעתו לנתבעת את המסמכים לגבי התחשבנות בעבר משום שלדבריו מילומור, נתנה לו הוראה חד משמעית שקבלן משנה שלה אינו רשאי להציג שום מסמך על העבר לנתבעת (ר' עמ' 66 ואילך לפרוט' הדיון). זאת, למרות ההתחייבות החוזית שהיתה מוטלת עליו. יחד עם זאת, כפי שציין, הנתבעת לא הפסיקה את עבודתו אלא בחרה להמשיך בעבודות ואף שילמה לו . כמו כן, במסגרת התביעה שבפני העבירה התובעת בהליכי גילוי לנתבעת את החומרים שבידי ה.

כמו כן, אמנם התובעת לא העבירה את מחירון מילומור משנת 2004 ולדברי מר פריד הוא כבר אינני נמצא בידיו. עם זאת, בהתאם לעדותו, מחשבונות העבר שהעביר לנתבעת, ניתן ללמוד את מחירי היחידה שלפיהם הוגשו ומכך ניתן ללמו ד בדבר המחירים לפי מחירון מילומור (ר' עדותו של מר פריד עמ' 53 לפרוט' הדיון) .

22. סיכומו של דבר, הנתבעת מבקשת להתגונן מפני התביעה בטענת קיזוז, משום שהתובעת לא מסרה לה את החשבונות לגבי העבר כפי שנדרשה לפי הסכם 2008 והתברר לה לטענתה ששילמה לתובעת ביתר עבור חשבונות אחרים, שכן שילמה לפי מחירון משכ"ל ולא לפי מחירון מילומור. אני מוצאת כי בכל הנוגע לטענה האמורה של הנתבעת לקיזוז בשל חיובי יתר מצד התובעת בגין חשבונות שכבר שולמו, בגין ההפרש בין המחירונים, הרי שבכל הנוגע להתגוננות הנתבעת מפני התביעה שבפני, מדובר בהרחבת חזית אסורה.

ההכרעה לגבי הפרשי הצמדה וריבית בקשר לחשבונות ברחוב החצב

23. הצדדים הסמיכו אותי להכריע בעניין טענת התובעת כי היא זכאית להפרשי הצמדה וריבית בגין חשבונות ברחוב הח צב, ששולמו לה בעקבות הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בעניין זה, לא שוכנעתי כי על הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי הצמדה וריבית בגין החשבונות האמורים. לפיכך, אינני מחייבת את הנתבעת בתשלום בגין הפרשי הצמדה וריבית לגבי חשבונות אלו.

חשבון מס' 7 –

24. לגבי חשבון זה טוענת הנתבעת כי החשבון היה אמור להיות משולם על ידי מילומור ולא על ידי התובעת. אין מחלוקת על עצם ביצוע העבודה.

הצדדים הותירו לשיקול דעת בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט האם על הנתבעת לשאת בתשלום או שמדובר בחשבון שעל מילומור לשלם לתובעת.

מאחר והצדדים הסמיכוני להכריע בעניין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ללא צורך בהנמקה, לאחר שעיינתי בכתבי בי דין, בתצהירים ובסיכומים אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת בגין החשבון ז'7 סך של 135,174 ₪ (כולל מע"מ) .

חשבונות ז/33, 34, 35 ו-24 –

25. באשר לחשבונות אלו הוסכם בדיון האמור כך: "...לגבי חשבונות אלה לדעת הנתבעת נדרש אישור המועצה, וזו הטענה היחידה בקשר אליהם והנתבעת תפעל עד ליום שני, 9.1.17, בנסיון להסדיר נושא זה".
לא נמסרה הודעה כי העניין הוסדר ולכן יש צורך בהכרעה של בית המשפט בעניין.

הצדדים לא התייחסו לנושא זה באופן מפורט בסיכומיהם.

הטענה של הנתבעת היא כי נדרש אישור הנתבעת לגבי חשבונות אלו . בכתב ההגנה נטען לגבי מספר חשבונות (כולל חשבונות אלו) המתייחסים לעבודות שבוצעו ברחבי הישוב, כי הם בוצעו ללא הסכם התקשרות וללא חשבונות/הזמנות עבודה חתומות של מורשי החתימה בנתבעת וכי די בכך על מנת לדחות את התביעה בקשר אליהם.

המצהיר מטעם הנתבעת ציין בתצהירו כי עד ליוני 2013 היה צורך באישור ראש המועצה והגזבר ואילו מיוני 2013, משמונה חשב מלווה לנתבעת, היה צורך אף באישור החשב המלווה.
התובעת לא חלקה על כך שהאישורים נדרשים על פי הדין.

מעיון בחשבונות עולה כי החשבונות (למעט אחד מהם, כפי שיפורט להלן) הוגשו בזמן אמת לאישור המועצה, בהתאם לחותמות המופיעות עליהם.

בהתאם לפסיקה, במצבים שבהם עבודות בוצעו עבור מועצה מקומית, ללא האישורים הנדרשים על פי דין, על בית המשפט להכריע האם יש לחייב בתשלום בכלל ובאיזה שיעור יש לחייב (ר' רע"א 5210/08 עו"ד זרח רוזנבלום נ' המועצה המקומית חבל מודיעין (פורסם במאגרים)). על פי ההלכה, יש לבחון את מידת תום הלב של הצדדים, ובכלל זאת האם הספק היה מודע לצורך בחתימה על חוזה העומד בדרישות החוק, האם התשלום בגין העבודה נכללה בתקציב הרשות המקומית וכיוב'. עוד נקבע כי רק במקרים חריגים ישולם מלוא המחיר החוזי.

26. בענייננו, התובעת היא חברת קבלנית שהתקשרה בהסכמים בכתב עם הנתבעת לגבי עבודות אחרות שביצעה. כחברה שעובדת בהיקפים נר חבים של ביצוע עבודות פיתוח עבור רשויות מקומיות היה עליה לדעת כי ה יא נדרשת להתקשר בהסכמים מסודרים , בטרם תחל בביצוע עבודות. יחד עם זאת, מעיון בחשבונות מדובר בעבודות פיתוח מובהקות, כדוגמת עבודות שנועדו לשמש לצורך הקמת גן ילדים.

לפיכך, יש לבחון באופן פרטני האם מדובר בעבודות שהוכח כי הוזמנו מטעם הנתבעת, בוצע ו, הוגש חשבון למחלקת ההנדסה והוא אושר על ידה ובהתאם, לשקול האם ואיזה סכומים ראוי לחייב את הנתבעת לשלם בגינן:

ז/24 בגין משטחי חניה - נתבע סך של 69,071 ₪ (כולל מע"מ) . חשבון זה צורף מבלי שצורף אישור כלשהו בדבר הגשתו למחלקת הנדסה, או כל מסמך אחר בעניינו, מעבר לחשבון של התובעת.
המצהיר מטעם הנתבעת, המהנדס שגוב ציין בתצהירו כי לא צורפה לגבי חשבון זה הזמנת עבודה ולא תוכנית עבודה בפועל. המצהיר הנוסף מטעם הנתבעת, המהנדס רזניק , ציין כי חשבון זה לא הועבר לבדיקתו.
בנסיבות שפורטו לעיל , אינני סבורה כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום בגין החשבון ז/24.

ז/33 – צוות כוננות גשמים - 116,103 ₪ (כולל מע"מ) - לגבי חשבון זה ישנו אישור של מהנדס הנתבעת מטעם מחלקת הנדסה מיום 19.1.14 המצהיר ציין בתצהירו כי החשבון נבדק על ידו ואושר על סך 116,103 ₪ (כולל מע"מ).

ז' 34 – חשבון לגבי אספקת חומרים על פי מחירון משכ"ל, על סך 34,887 ₪ (כולל מע"מ) - יש אישור של מהנדס מטעם הנתבעת על סך 31,488 ש"ח (כולל מע"מ) מיום 23.1.14 ובטופס שמופנה על ידי מהנדס מחלקת הנדסה לגזבר מצוין " אספקת חומרים לפי בקשת ראש המועצה".

ז/35 לגבי פרויקט גן ילדים במגרש 309 יש אישור של מהנדס מטעם הנתבעת על סך 482,891 ₪. האישור מיום 30.1.14.

מנהל התובעת, מר פריד, ציין בתצהירו (סעיף 22) כי באותה תקופה קיבלה התובעת מהנתבעת את כל המגיע לה ולכן ביצעה עבודות נוספות מבלי לחתום על הסכם והסתפקה בהזמנות העבודה, צוי התחלת עבודות, דוחות פיקוח ובאישורים לחשבונות, כמפורט בתצהירו .
בחקירתו הנגדית העיד כי בשעתו לא הבין לגמרי את המשמעות של מינוי חשב מלווה (ר' עמ' 78 ואילך לפרוט' הדיון).

27. לנוכח כל האמור, אני סבורה כי במקרה זה, האחריות למצב הדברים שבו עבודות פיתוח בוצעו על ידי התובעת, ללא קבלת האישורים הנדרשים להתקשרות , מוטלת על שני הצדדים. מעבר לכך, אמנם, לא הוסכם בהסכם מחייב בין הצדדים לפי איזה מחירון ייערכו החשבונות, אך מעיון בהם עולה כי נערכו, לפחות בחלקם, לפי מחירון משכ"ל. ביחס לעבודות בתב"עות שלגביהן נעשו הסכמים, היתה בשעתו הסכמה לכך שהתשלום יהיה על פי מחירון מילומור שהיה נמוך יותר ממחירון משכ"ל. מר פריד אישר בחקירתו שמחירון משכ"ל גבוה יותר. כאשר נשאל בחקירתו בכמה אחוזים בממוצע הוא גבוה יותר, וכן נשאל מספר פעמים האם הוא גבוה בממוצע ב- 40% ממחירון מילומור, לא ניתנה על ידו תשובה ישירה (ר' עמ' 71 ועמ' 75 לפרוט' הדיון). אני סבורה כי בנסיבות אלו, כאשר התובעת ביצעה את העבודות ללא הסכם כנדרש בדין ובהתאם לפסיקה כפי שהובאה, יש לפסוק לתובעת שכר ראוי בשיעור של 60% מגובה החשבונות כפי שאושרו על ידי המהנדס מטעם הנתבעת.

לפיכך, בגין חשבון ז/33 על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 69,600 ₪ (כולל מע"מ) מיום 19.1.14.
בגין חשבון ז/34 על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 18,893 ₪ (כולל מע"מ) מיום 23.1.14
בגין חשבון ז/35 על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 289,735 ₪ (כולל מע"מ) מיום 30.1.14.

28. סיכומו של דבר, כהכרעה בתביעה שבפני אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 2,373,627 (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.3.15 ועד התשלום המלא בפועל.

סך של 894,800 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

סך של 69,600 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.1.14 ועד התשלום המלא בפועל.
סך של 18,893 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23.1.14 ועד התשלום המלא בפועל.
סך של 289,735 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.1.14 ועד התשלום המלא בפועל.
סך של 135,174 ₪ (כולל מע"מ) ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגובה הסכומים ששולמו על ידה בגין אגרת משפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאתם ועד התשלום המלא בפועל, וכן בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 200,000 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 60 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.