הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד תא"ק 27789-06-17

בפני
כבוד ה שופטת הלית סילש

תובעים

  1. שי גרנות
  2. ריצ'רד נימר
  3. ניל סמולט

נגד

נתבעים

  1. איתן לוי
  2. נ. לאלף הבא בע"מ

החלטה

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר, במסגרתה עותרים התובעים לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום סך של 6,887,165.44 ₪.

כתב התביעה:

1. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי חב' MLP GROUP SA (להלן: " MLP" או "המיזם") הינה חברה ציבורית בפולין, אשר מחזיקה במספר מרכזים לוגיסטיים, ומניותיה הוצעו לציבור בבורסה בוורשה ביום 18.10.2013.
הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הינו הבעלים הרשום של הנתבעת 2 ("להלן: "הנתבעת") וכן של חב' GRACEUP"" , אשר באמצעותן הוא מחזיק, עבור עצמו ועבור אחרים, לרבות התובעים, בהון המניות של MLP.

2. לטענת התובעים, ביום 6.9.2006 נכרת הסכם בין הצדדים במסגרתו נקבע כי כנגד מתן שירותים משפטיים, ליווי עסקי, וסיוע בגיוס משקיעים עבור MLP, יהיו התובעים זכאים לתמורה בשיעור של - 21% מכלל התמורות אשר יתקבלו בידי הנתבע, הן במישרין והן בעקיפין, מכלל אחזקותיו בפרויקט של MLP. (להלן: "ההסכם").
כן נקבע בהסכם כי לצורך זכאות לעמלת היזום ייחשבו כאירוע מימוש כל מכירה ואו הנזלה של כל חלק מתוך אחזקות הנתבע ו/או כל תשלום דיווידנד ו/או דמי ניהול ו/או תמורה אחרת לנתבע, בזכות כל חלק מאחזקותיו בפרויקט (סעיף 7 להסכם).

3. לטענת התובעים, התרחשו במהלך התקופה אשר קדמה לפתיחתו של ההליך מספר אירועי מימוש, כהגדרת אלו בהסכם, מכוחם קיבל הנתבע כספים, ואשר בגינם הם זכאים לקבלת דמי ייזום. על אף זכאותם זו, לא שולמה להם התמורה המוסכמת, ומשכך הוגשה התביעה.

בקשת הרשות להתגונן:

4. במסגרת בקשת הרשות להתגונן נטען כי דין התביעה להידחות על הסף, נוכח סירובם המתמשך של התובעים, מאז שנת 2013, להציג לנתבעים מסמכים ונתונים אודות המיזם נשוא התביעה, אשר הגיעו לידיהם כמי ששימשו עורכי הדין של הנתבעים ושל שותפי הרווחים/ התמורות. בהינתן סירוב זה של התובעים, לא ניתן כלל לבצע התחשבנות וחלוקה של הכספים.

5. לגופו של עניין, טענו הנתבעים, בין היתר, כי התובעים שימשו כיועצים המשפטיים שלהם וליוו אותם בכל הקשור למיזם, תוך שהם נהנים מאמון מלא ומוחלט מצד הנתבעים.

6. התובעים, אשר במקביל ליוו גם גורמים אחרים בפרויקט, אותם הם "שידכו" לנתבעים, ניצלו לרעה את אותו אמון עיוור אשר נתנו בהם הנתבעים, ובין היתר הוציאו תחת ידם מסמכים והסכמים, נעדרי תוקף משפטי, הסותרים זה את זה ואת מצב הזכויות במיזם, תוך שהם מסבים לנתבעים נזקים משמעותיים, אשר חלקם טרם התגבשו, ואשר בגינם, קיימת לנתבעים זכות לקיזוז.

7. הנתבעים הוסיפו וטענו כי התובעים קיבלו לידיהם, סך כולל של 11,078,872 ₪ (סך של 2,846,723.1 ₪ בין השנים 2012-2013 וסך של 8,232,149 ₪ בין השנים 2004-2008), וזאת עוד בטרם נולדה זכותם ל"דמי הייזום" בגין אירועי ההנזלה ו/או מימוש אחזקותיו של הנתבע במיזם.

8. הנתבעים הוסיפו וטענו כי בעת פתיחתו של הליך זה, היו התובעים מודעים לטענותיהם של צדדים שלישיים כנגד הנתבע ומצבת זכויותיו במיזם, ואשר בגינם אף מתנהלים הליכים משפטיים.

ככל שטענותיהם של אותם גורמים כנגד הנתבע תתקבלנה, יביא הדבר לצמצום זכויותיו במיזם, וכפועל יוצא מכך גם לצמצום זכויותיהם של התובעים. לשיטת הנתבע, רק לאחר הסדרת הסוגיה דנן אל מול אותם צדדים שלישיים, לרבות בהכרעה שיפוטית, ניתן יהיה להוסיף ולהידרש להתחשבנות מול התובעים.

9. לטענת הנתבעים, זכאות התובעים הינה לקבלת אחוזים מתוך רווחים/ תמורות שינבעו מהמיזם. ואולם, מתוך כתב התביעה עולה כי התובעים מבקשים לקבל לידם כספים או תמורה גם בהתייחס לפעולות שבוצעו ואשר אין לראותן כ-"אירוע מימוש".

כך לדוגמא מזכה ההסכם את התובעים בעמלת ייזום בקרות אירוע מימוש -מכירה ו/או הנזלה של חלקם של הנתבעים בתמורות המתקבלות (לאחר חלוקה לשותפי הרווחים/ התמורות), אולם החזרי הלוואות אינם מזכים אותם בעמלה כאמור.

11. לשיטתם, סך כל התמורות אשר התקבלו בידי הנתבעים ביחס למיזם, וזאת מאוקטובר 2013 ועד למועד הגשת הבקשה, ע ומדת על סך של כ- 7,845,000 ₪ (בטרם ביצוע ה חלוקה לגורמים המעורבים הנוספים). משך, ובהינתן הוראות ההסכם, זכאים התובעים לקבל, לכל היותר, ועוד קודם זכות הקיזוז של הנתבעים בגין נזקים שנגרמו להם, על סך של כ- 921,000 ₪.

12. בהינתן הסכום שנגבה על ידי התובעים עד היום, כמו גם תוך מתן הדעת לסכום לו הם זכאים, כמפורט לעיל, יש לראות את התובעים כמי שגבו סך של כ- 10,157,872 ₪ ביתר.

13. ככל שתינתן לנתבע רשות להגן, בכוונתו להגיש תביעה שכנגד בגין סכום זה.

דיון

14. תקנה 204 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת את סמכותו של בית המשפט או הרשם ליתן רשות להתגונן במסגרת תביעות המוגשות בסדר דין מקוצר.
15. בהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון ותוך מתן הדעת לעובדה כי זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות מעין חוקתית, נטל ההוכחה המוטל על מבקשי הרשות להתגונן, מצומצם.

16. המבקשים אינם נדרשים לעת הזו, להראות, כיצד בכוונתם להוכיח את הטענות , כפי שהועלו על ידם או להוכיח את הגרסה העובדתית אשר באה לידי ביטוי באותה בקשה. כמו כן אין אני נדרשת, לעת הזו, לבחינת מהימנותם של המבקש ים או טיב הראיות.

17. למעשה, בקשת הרשות להתגונן תידחה, רק מקום בו ברור ונהיר, כי למבקשים אין כ ל סיכוי, ולו קלוש, להצליח בהגנתם, גם מקום בו כל האמור בתצהירים יוכח כנכון.
(לעניין זה ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, בעמוד 803; ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו); ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו); ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ (פורסם בנבו); ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)).

18. בקשת הנתבעים (המבקשים) והאמור בתצהיר מעוררים לא מעט תמיהות וסימני שאלה, זאת בין היתר נוכח קיומם של מסמכים והסכמים שונים, מהם עולה תמונה שונה לכאורה מזו המוצגת על ידי הנתבעים, כפי שאף עלה במסגרת חקירתו של המבקש.

כך לדוגמא טענות המבקשים באשר לשיעור האחזקות אל מול מסמכים המלמדים על היקפם, כמו גם אישור הנתבעים את הנקוב בהם.

19. עם זאת, מקום בו נדרשת הכרעה בסוגיות שונות עובדתיות ולצדן גם הכרעה לעניין פרשנותו והיקפו של ההסכם ( לרבות מהות הפעולות המזכות את התובעים בקבלת התמורה), לא ניתן לראות את הנתבעים כמי שאין להם סיכוי, ולו קטן, כי איזה מטענותיהם יתקבלו.

כך לדוגמא העובדה כי קיימת הסכמה על פיה התובעים זכאים לקבל 21% מסך כל התמורות המתקבלות בידי הנתבעים או מי מהם, אין בה כדי לגרוע מהצורך לבאר, אלו רכיבים מהווים בגדר "תמורה", אותה יש לראות כזו אשר התקבלה בידי הנתבעים ומזכה את התובעים בחלקם.

20. ויודגש, אין בהחלטתי זו משום הכרעה באיזה מהטענות, אלא כי המקום לברר את אלו אינו על דרך של שלילת אפשרות הנתבעים להוכיח טענותיהם, מלכתחילה.

21. בהינתן ההלכות הנוגעות למתן רשות להגן, כמפורט לעיל, לא מצאתי כי יש מקום למנוע מן המבקשים א ת האפשרות להוכיח את הנטען על ידם, וזאת הגם (כפי שצוין לעיל), סימני השאלה הלא מבוטלים אשר עלו מתוך גרסתו של המבקש.

20. בנסיבות אלה אני מורה כי ניתנת למבקשים רשות להתגונן.

21. תצהירו של המבקש ישמש ככתב הגנתם של הנתבעים.

בקשה מספר 5 - בקשה להתליית ההליך

22. במסגרת בקשה מספר 5, עתר ו הנתבע ים כי ב ית המשפט יעשה שימוש בסמכותו על פי תקנות 152-153 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, ותקנה 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) ויורה על עיכוב בירור התובענה, וזאת עד למתן הכרעה סופית וחלוטה, בתביעות התלויות ועומדות, המתנהלות בינו לבין יתר המעורבים במיזם, אשר נדונות במאוחד בפני כב' השופט אורן שוורץ, בבית משפט זה.

23. במסגרת הליכים אלה, טוענים המעורבים האחרים, כי הנתבעים מחזיקים עבורם בנאמנות מניות במיזם וכספים הנובעים ממנו.

24. לטענת הנתבעים, ככל שתתקבלנה התביעות האחרות, יהא בכך כדי להקטין את היקף זכאותם של התובעים לקבלת דמי ייזום בהליך הנוכחי.

25. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי די בכך שהשאלה המרכזית אשר נדונה בשתי התובענות או המסכת העובדתית המהווה בסיס להן דומה, ולא נדרשות זהות או חפיפה מלאה, בין כלל הנושאים הנדונים.

26. לשיטתם, הכרעה בהליך זה, במנותק מיתר ההליכים התלויים ועומדים, עלולה להביא להכרעות סותרות ולעיוות דין, הן ביחס להכרעה בדבר היקף אחזקותיהם של הנתבעים במיזם והן ביחס לכספים ולתמורות אשר לטענת התובעים מגיעים להם בקשר עם מיזם זה, שכן עתירת התובעים לקבלת דמי ייזום, מתעלמת מהנקוב באותן תביעות.

27. התובעים התנגדו לבקשה להתליית ההליך, וטענו, בין היתר, כי מדובר בבקשה שמטרתה, הלכה למעשה, לערער על החלטתו של כב' השופט שוורץ שלא לאחד את הדיון בתובענה דנן עם יתר ההליכים אשר מתנהלים בעניינם של הנתבעים.

28. לטענת התובעים, קבלת הבקשה תביא לפגיעה קשה בזכויותיהם המהותיות והדיוניות, ותביא למעשה לעיכוב ההליך למשך שנים רבות, כל זאת שעה שמדובר בטענות בעל פה של הנתבעים, אשר נטענו בעלמא כנגד מסמכים כתובים שנחתמו על ידם.

29. התובעים הוסיפו וטענו כי יש לדחות את הבקשה גם מקום בו היא לא הוגשה בהזדמנות הראשונה, אלא אך כשלושה חודשים לאחר שהוגשה בקשת הרשות להתגונן, ימים ספורים טרם מועד הדיון בבקשה ומתוך מטרה להתחמק מחקירת המצהיר על תצהירו.

30. לשיטתם לא מדובר כלל באותה מסכת עובדתית, שכן במסגרת התביעה דנן מדובר בתביעה כספית לקבלת שכ"ט במסגרת יחסים שבין עו"ד ללקוח ואילו עניינם של יתר ההליכים הינו ביחס לזכאותם של המעורבים בפרויקט לפירעון הלוואות שנטען כי ניתנו על ידם, כמו גם מניות וכספים בפרויקט. מדובר אפוא בהליכים שונים, אשר השאלות הנדונות במסגרתם, כמו גם הסעדים המבוקשים, שונים.

31. התובעים הוסיפו וטענו כי ההליכים הנוספים ננקטו כנגד הנתבעים בלבד, כאשר הם עצמם, צורפו להליכים אלו, רק נוכח הודעות צד ג' מופרכות ומוכחשות, אשר הוגשו כנגדם על ידי הנתבעים, מתוך ניסיון של הנתבעים להסיט את ההליך לאפיקים אחרים ולהתחמק מפירעון חובם לאותם תובעים.

32. במסגרת תשובתם חזרו הנתבעים וטענו כי די בקיומן של שאלות משותפות ומהותיות לכלל ההליכים ואין צורך לזהות מלאה ביניהם.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי דמי הייזום מושא התביעה נגזרים באופן ישיר מן התמורות אשר יתקבלו בידי הנתבעים במסגרת המיזם, ומכיוון שהתביעות הנוספות קוראות תיגר על היקף האחזקות והתמורות הנובעות מהן, יש להכיר ולהכריע תחילה בתביעות אלה, באופן סופי ומוחלט, וזאת טרם הדיון בתובענה דנן.

33. כן טענו הנתבעים כי בקשות האיחוד אשר הוגשו ונדונו בפני השופט שוורץ, לא התייחסו להליך זה, וכי התובעים היו אלה אשר התנגדו לאיחוד התובענה דנן עם יתר ההליכים.

34. לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה וכן במסמכים המצויים בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן;

35. על בית המשפט הנדרש לבקשה להתליית הליך, ליתן דעתו לכלל הסוגיות הנוגעות לעניין, לרבות שאלת זהות הסוגיות הנדונות בהליכים השוני ם, היקפן, השלב בו מצויים ההליכים, משמעות עיכוב ההליך על כל אחד מבעלי הדין, התועלת לצדדים כמו גם לאינטרס הציבורי מקום בו יעוכב הה ליך, השלב בו הוגשה הבקשה וכיוצא באלו.

36. בניגוד לטענות הנתבעים, אין מקום לקביעה על פיה קיימת זהות בין הנושאים הנדונים בתובענה דנן לבין אלו הנדונים במסגרת התביעות האחרות, הגם כי קיימות ביניהן נקודות השקה. אין באלו כדי להוות חפיפה המצדיקה עיכוב ההליכים.

37. לעניין זה אוסיף ואציין כי אין אני מתעלמת מהעובדה כי יכול ולהכרעות אשר תינתנה במסגרת ההליכים הנוספים, תהא השפעה גם על ההליך הנוכחי.

38. הגם כי סוגיית היקף אחזקות הנתבעים בפרויקט מהווה סוגיה אשר לא ניתן להתעלם ממנה ויש בה לכאורה כדי להשליך גם על ההליך דנא, אין זו הסוגיה היחידה.

כך לדוגמא יהא מקום, בין היתר, לדון בפרשנות של הסכם שכר הטרחה והזכאות לקבלת עמלות ייזום על פיו, תוקפם המשפטי של המסמכים אשר נערכו על ידי התובעים, הסכומים אשר לטענת הנתבעים שולמו לתובעים עוד בטרם התגבשה זכותם לקבלת עמלות ייזום, זכות הקיזוז של הנתבעים וכיוצ א באלו.

לאלו יצורף כאמור הצורך לבחון את משמעות קיומן של התקשרויות חוזיות על המערכת ההסכמית בין התובעים לנתבעים.

בנוסף, קיים אינטרס ברור של התובעים, לבירור תביעה אשר עניינה שכר טרחה, בגין שירותים שניתנו על ידם, זה מכבר.

המשמעות המעשית של התליית ההליכים, הינה עיכוב בבירור התביעה, לתקופה ארוכה מאוד (ייתכן שנים). כל זאת מקום בו מדובר בהליך שנפתח לפני כשנה ואשר טרם התחיל להתברר לגופו.

כל זאת מקום בו, כפי שהובהר לעיל, גרסתם העובדתית של הנתבעים מעוררת סימני שאלה לא מעטים.

בנוסף, וככל והצדדים אכן מבקשים למנוע קביעות סותרות באשר להיקף אחזקותיהם של הנתבעים , יכולים הצדדים להגיע להסכמות דיוניות שונות אשר לא יהא לצדן צורך בעיכוב ההליך דנא.

39. רבים הם המקרים בהם נדרש בית המשפט לאזן בין אינטרסים נוגדים. בתיק זה, ותוך מתן הדעת לכלל הסוגיות הצריכות לעניין, לא מצאתי כי נקודת האיזון מצויה על דרך של עיכוב ההליך.

40. בהינתן כל אלו, נמצא כי לעת הזו, אין מקום להורות על התלייתם של ההליכים.

סוף דבר,

הבקשה למתן רשות להתגונן מתקבלת.
הבקשה להתליית ההליך נדחית.
סוגיית ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין ובכפוף לתוצאותיו.

לצורך קידום ההליך לגופו ניתנות בזאת ההנחיות הבאות:

א. ניתן צו גילוי מסמכים כללי והדדי לביצוע עד ליום 18.7.18.
ב. דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים בתוך 14 יום ממועד קבלת תצהירי גילוי המסמכים הכלליים. המסמכים אשר התבקש גילויים יועברו בתוך 14 יום נוספים.

ג. צד המבקש לפנות בשאלון למשנהו יעשה כן בתוך 20 יום מהיום. תצהירי תשובות לשאלון בתוך 20 יום נוספים.

ד. אני קובעת את התיק לישיבה מקדמית ליום 15.11.18 בשעה 11:30

המזכירות תתתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים
ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018, בהעדר הצדדים.