הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 56081-06-17

מספר בקשה:15
בפני
כבוד ה שופטת הדס עובדיה

מבקש

ארז אבני
על-ידי ב"כ עוה"ד שלומי אבני וערן פלסר

נגד

משיבות
1.למטייל - המרכז לטיולים בע"מ
2.למטייל - ציוד ומידע למטיילים בע"מ
3.שלג - עולם של סקי וסנובורד בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד מסדה ליטבק

פסק דין
אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת ( להלן בהתאמה: "בקשת האישור" ו- " הסדר הפשרה"). על יסוד הנימוקים שאפרט להלן מצאתי לנכון לאשר את הבקשה, ולתת להסדר תוקף של פסק דין.

טענות הצדדים בתמצית
המבקש, אדם עם מוגבלות חמורה בשמיעה מילדות, הגיש כנגד המשיבות בקשה לאישור תובענה יצוגית (להלן: "התובענה") לפי פרט 9 לתוספת שניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "פרט 9" ו-"חוק תובענות ייצוגיות "), במסגרתה ביקש לייצג את האנשים עם מוגבלות בשמיעה, אשר מיום 1.7.2014 הגיעו או היו יכולים להגיע לסניפי רשת החנויות "למטייל" של המשיבות (להלן: "הרשת", "הסניפים", "הקבוצה").
המבקש טען בתובענה, בין היתר, כי המשיבות מפלות את הקבוצה בשירות בסניפים ו/או פוגעות בזכותה לנגישות, בשל היעדר מערכות עזר לשמיעה עם לולאת השראה ועם אוזניה בסניפים (להלן: "מערכת עזר"), בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשס"ג-2013 (להלן: "תקנות השוויון"), לרבות סע' 19ג, 19ה-19ו, 19יא-19יב לחוק השוויון ו/או תק' 18(ג) לתקנות השוויון: "בעמדת שירות פתוחה או בעמדת שירות סגורה שקיימת בה מחיצה חלקית בין פני נותן השירות למקבל השירות, אחת לפחות מכל סוג שירות שניתן במקום, תימצא מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות חיבור לאוזניות", ותק' 18(ח) לתקנות השוויון: "ניתן שירות לציבור במקום ציבורי באמצעות עמדות שירות שנדרש לבצע התאמות נגישות בהן, יסופק השירות בכל שעות מתן השירות, לפחות, באמצעות עמדת שירות אחת שהותקנה בה מערכת עזר לשמיעה ".
המבקש הפנה בתובענה לביקוריו ב-2 סניפים ולבדיקת חוקר פרטי מטעמו ב-22 סניפים (נספח 10 לתובענה), והוסיף, בין היתר, שתקנות השוויון חייבו את המשיבות לבדוק את התאמות הנגישות החלות עליהן (תק' 93(א) לתקנות השוויון), לרבות בעזרת טופס הבדיקה של הנציבות (נספח 15 לתובענה), ולהתקין ולהפעיל מערכות עזר בעמדות השירות בסניפים - ברציפות ובלי שחברי הקבוצה יצטרכו לבקש זאת - בכמות הולכת וגדלה של סניפים לפי אבני הדרך שבתקנות המופיעות גם בטופס הבדיקה (תק' 95(ד) לתקנות השוויון): עד יום 22.6.14 בלפחות 15% מהסניפים, עד יום 22.6.15 בלפחות 40% מהסניפים, עד יום 22.6.16 וכך גם במועד הגשת התובענה בלפחות 65% מהסניפים, ועד ליום 1.11.17 ב- 100% מהסניפים.
המבקש טען כי המשיבות חבות כלפי הקבוצה בעוולות בגין הפרת האיסור על הפליה בשירות בסניפים ו/או הפרה של חובת הנגישות ו/או הפרת חובת חקוקה ו/או התרשלות ו/או עשיית עושר ולא במשפט ו/או עוולה חוקתית, הכל בקשר עם מערכות העזר בסניפים (להלן: "עילות התביעה"); ויש לחייב אותן בצו-עשה להתקין ולהפעיל בסניפים מערכות עזר בהתאם לתקנות השוויון (ולמועד הגשת התובענה בלפחות 14 מ-22 הסניפים) ובפרסום ההנגשה באתר הרשת (www.lametayel.co.il), וכן בפיצויים לקבוצה בין נזקים לא-ממוניים ולחלופין ללא הוכחת נזק מכוח סע' 19נא(ב)(1) או סע' 19נא(ב)(2) לחוק השוויון ו/או סע' 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע חריג מיוחד של פיצוי לקבוצה ללא הוכחת נזק ואף לדוגמא בתובענות יצוגיות לפי פרט 9 בלבד.
המבקש העריך בתובענה את הקבוצה הרלבנטית להנגשה במערכות עזר, על דרך האומדנא, לאור פרסומי הלמ"ס, בקול-ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים (ע"ר) והכנסת (נספח 12-14 לתובענה) בכ-13% מהאוכלוסיה (כ-680,000 אנשים); וכימת על דרך האומדנא את הפיצוי הקבוצתי לאור שיעור האנשים עם מוגבלות חמורה בשמיעה בפרסומים אלה (כ-2.5% מהאוכלוסיה), בעיגול מטה כדי לנכות את מיעוט החרשים שאינם שומעים כלל (כ-0.1% מהאוכלוסיה ), ובהתחשב באבן הדרך להנגשת 65% מהסניפים במועד הגשת התובענה (25.6.17).
המשיבות הגיש ו תשובה לתובענה, המכחישה את כל טענות המבקש ( להלן: " התשובה"), וטענו בין היתר, כי השלימו התקנת מערכות עזר בכל הסניפים לפני המועד הסטטוטורי לכך (1.11.17) וכי לא היו חייבות להנגיש 100% מהסניפים במועד הגשת התובענה (אלא רק 65%), ובפרט לא היו חייבות להנגיש את 2 הסניפים שבהם ביקר המבקש; וכי סניף "שלג" אינו חלק מהרשת אלא הוא בבעלות נפרדת ונמכרים בו מוצרים ייעודיים לספורט החורף תחת סימן מסחר שונה.
המשיבות הוסיפו בתשובה, כי בכל מקרה לא ניתן לכלול בקבוצה את מי שלא ביקרו בפועל בסניפים, כי לקוחות הרשת הם בעיקר צעירים ושיעור המוגבלות בשמיעה אצל צעירים הוא נמוך; כי עיקר השירות ניתן ברחבי הסניף ולא בעמדת השירות (שמיועדת רק לתשלום); כי המבקש רכש בהצלחה מוצרים בסניפים, כי המבקש לא הראה שנגרם לו או לחברי הקבוצה נזק, כי לא היו תלונות מאנשים עם מוגבלות על השירות, כי אין בסניפים מוסיקה או רעש או הדהוד, המפריעים לשמיעה; כי המבקש גם יכול היה להיעזר בטלפון נייד כמכשיר עזר לשמיעה; וכי לא ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לאור סע 19נא(ג) לחוק השוויון, השולל זאת בתקופה שאחרי מתן צו נגישות וכאשר התקנת מערכות העזר בכל הסניפים הושלמה עד למועד הסטטוטורי לכך (1.11.17).
המשיבות הוסיפו בתשובה כי המבקש הוא תובע-סדרתי ואינו מייצג את הקבוצה בתום לב, הסתיר תובענות דומות שהוגשו מטעמו ו/או באמצעות ב"כ, ונמנע ממשלוח פניה מוקדמת בניגוד לתק' 35א לתקנות השוויון; ועוד.
המבקש הגיש תגובה לתשובה, המכחישה את טענות המשיבות (להלן: "התגובה לתשובה"), וטען בין היתר, שהוכח כי המשיבות הפלו את הקבוצה בשירות בסניפים, בהיעדר מערכות עזר כ-3 שנים עובר ליום 1.7.14 וגם עובר ליום 25.6.17 בו הוגשה התובענה, ועד כ-4 חודשים אחרי הגשת התובענה, בהתאם למכתב "מהלב" מיום 31.10.17 על התקנת מערכות העזר ומכתב העמותה "נגישות ישראל" מיום 29.10.17 על יעוץ נגישות שהחל בחודש 8/2017 (נספח א-ב לתשובה).
המבקש הוסיף בתגובה לתשובה, שסניף "שלג" הוא חלק מהרשת (כהגדרת המונח "רשת" בתקנות השוויון), בין היתר, לאור פרסומי המשיבות, אתר הרשת, המוצרים הנמכרים בו תחת סימן מסחר של הרשת וצבעיה, וכן תמונות שצילם שם וחשבונית שקיבל שם ביום 9.1.18 (נספח 3א-3ג לתגובה לתשובה); כי רכישת מוצרים לא סותרת את נזקי ההפרה של חובת הנגישות, וממילא אין צורך בהוכחת נזק לפי סע' 19נא(ב) לחוק השוויון ו/או סע' 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, וגם לא התקיימו הוראות סע' 19נא(ג) לחוק השוויון (העוסק בתביעה פרטנית בלבד); כי אין קשר בין חובת ההנגשה במערכות עזר להתאמה של מכשירי שמיעה לטלפונים ניידים, למוסיקה בסניפים, או למתן שירות גם ברחבי החנות; כי אומדן הקבוצה התבסס על נתונים ופרסומים ידועים, בעוד שהמשיבות לא גילו כמה אנשים באים לסניפים ולא הציגו תימוכין להשערותיהן (המוכחשות) ביחס אליהם; כי אין מכשול בקושי לזהות ולאתר את חברי הקבוצה ובפרט בתובענה יצוגית בקשר להפרת חובת נגישות; כי לפי החוק, פסיקת בית המשפט העליון ופסיקת בית המשפט המחוזי אין צורך בפניה מוקדמת לפני תובענה יצוגית ואין פגם בהיעדרה, ותק' 35א לתקנות השוויון (אליה הפנו המשיבות) עוסקת בהנגשת אתרי אינטרנט ולא רלבנטית להנגשת השירות בסניפים; כי התובענות הדומות לא הוסתרו וגולו בתובענה וגם בהודעת המבקש מיום 7.9.17 (נספח 1א לתגובה לתשובה), הסטטוס בהן פורט (ככל שידוע), ו אין בסיס לטענות לייצוג בחוסר תום לב בנסיבות הענין; ועוד.
לאחר מספר ישיבות קדם משפט ובקשות שונות שהוגשו על ידי הצדדים קיבלו הצדדים את המלצתי להפנות את המחלוקת להליך גישור.
הצדדים הודיעו כי בהתאם להמלצתי ולהמלצת המגשרת, מתוך רצון להימנע מהליכים משפטיים ארוכים ויקרים, ונוכח מכלול נסיבות הענין – לרבות הנגשת כל הסניפים בעקבות הגשת התובענה, ולרבות הסדר הפשרה שהוגש בת"צ 18181-07-17 רוטמן נ' א.ל.מ סחר 2000 בע"מ לגביו הוגשה במועד הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה בתיק זה הודעת אי-התנגדות מטעם היועמ"ש (פסק דין המאשר את הסדר הפשרה ניתן ביום 27.2.2019) – הצדדים בחרו ליישב את המחלוקות ביניהם בהסדר הפשרה, במטרה לגדר סיכויים וסיכונים, לחסוך זמן רב ומשאבים ניכרים לצדדים ולבית המשפט, ולהתמקד בתועלת לקבוצה.
בקשת הצדדים לתיקון התאריך בהגדרת הקבוצה - למרות שכאמור התקנות דרשו מערכות עזר ב-15% מהסניפים החל מיום 22.6.14 (ס' 66-67 לתובענה), מטעמי זהירות ונוחות הגדרת הקבוצה בתובענה נקבה בתאריך "העגול" הסמוך כשבוע לאחר מכן, החל מיום 1.7.14. מכוון שהסדר הפשרה נועד ליישוב המחלוקות ביחס להיעדר מערכות העזר בשמיעה בסניפים, בתקופה שבה התקנות חייבו מערכות ב-15% לפחות מהסניפים, ומכוון שבין התאריכים מפריד כשבוע בלבד, ביקשו הצדדים להתיר לתקן את התאריך הנקוב בהגדרת הקבוצה בתובענה, כך שבמקום: "האנשים עם מוגבלות בשמיעה, אשר מיום 1.7.2014 הגיעו או היו יכולים להגיע לסניפי רשת החנויות "למטייל" של המשיבות", יבוא: "האנשים עם מוגבלות בשמיעה, אשר מיום 22.6.2014 הגיעו או היו יכולים להגיע לסניפי רשת החנויות "למטייל" של המשיבות".

עיקרי הסדר הפשרה
הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה – כפי שהוגדרה בתובענה בתוספת התיקון שהתבקש על ידי הצדדים – היא: "האנשים עם מוגבלות בשמיעה אשר מיום 22.6.2014 ואילך הגיעו או היו יכולים להגיע לסניפי רשת החנויות "למטייל" של המשיבות".
ויתור על תביעות ומעשה בית דין – אישור הסדר הפשרה וביצועו יהיו מעשה בית דין כלפי המבקש וכל חברי הקבוצה, שלא נתנו הודעת פרישה כדין, ביחס לתקופה שמיום 22.6.2014 ועד למועד הקובע (כהגדרתו להלן), וביחס לכל הטענות ועילות התביעה שהועלו כנגד המשיבות בבקשה לאישור ו/או בתשובה לתשובה, והכל בקשר עם מערכות העזר בסניפים בתקופה האמורה; וכן ויתור וסילוק הדדי של הצדדים על כל טענה, דרישה, זכות ו/או עילות התביעה, האחד כלפי משנהו ו/או מי מטעמם, והכל בקשר עם מערכות העזר בסניפים ו/או התובענה ובתקופה האמורה.
הסכם הפשרה לא יהווה מעשה בית דין לגבי כל חבר קבוצה שימסור הודעת פרישה מהקבוצה ויציאתו מהקבוצה תאושר כאמור בסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.
כאמור לעיל, לצורך הפשרה בלבד, במכלול נסיבות הענין, ובפרט כי לאחר הגשת התובענה וטרם חלף המועד הסטטוטורי (1.11.18) המשיבות דאגו להנגשת כל הסניפים במערכות עזר; וכן כללו באתר הרשת טבלה המפרטת את התאמות הנגישות שנעשו בסניפים ומציינת את לולאות ההשראה; בשים לב הודעת אי-ההתנגדות להסדר הפשרה הדומה בתיק א.ל.מ.הנ"ל; וכן העובדה כי למועד הגשת התובענה התקנות חייבו להנגיש 65% ולא 100% מהסניפים (כלומר 14 מ-22 סניפים) – הצדדים הסכימו על פיצוי מוסכם לטובת הקבוצה בדרך של הנגשה עודפת (הנגשת-יתר) מעל הוראות חוק השוויון ותקנות השוויון, ובדומה לפשרה בתיק א.ל.מ., כדלקמן:
בתוך 30 ימים ממועד מתן אישור בית המשפט להסדר הפשרה (לעיל ולהלן- "המועד הקובע"), המשיבות יכפילו את כמות מערכות העזר לעומת הוראות תקנות השוויון ב-20 (90%) מ-22 הסניפים (לאחר שנמסר למשיבות ממורשה נגישות השירות כי ב-2 סניפים קיימת מניעה טכנית להוספת מערכת עזר). בסניפים שבהם יש עמדת שירות אחת, מערכת העזר הנוספת תותקן במקום המרוחק ממנה על פי הנחיות מורשה נגישות השירות, כדי להקל על חברי הקבוצה לשוחח עם נציגי השירות בסניפים. להערכת המשיבות, למועד חתימת ההסכם עלות הנגשת היתר כאמור לעיל נאמדת בכ-20,000 ₪.
בנוסף ועד למועד הקובע, המשיבות יפרסמו באתר הרשת, בדף "נגישות ברשת למטייל" (בתוכו הקישורית המפנה לטבלת התאמות הנגישות בסניפים), הודעה בנוסח הבא: " בסניפים הותקנו בין היתר מערכות עזר נוספות עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה, עם לולאת השראה וגם עם אוזניה למי שאין מכשיר שמיעה או שאין מצב T במכשיר השמיעה. כדי ליהנות ממערכת העזר יש להעביר את מכשיר השמיעה למצב T או להשתמש באוזניה של מערכת העזר ".
מערכות העזר בכל הסניפים יהיו ויותקנו בהתאם להוראות תק' 1 לתקנות השוויון והתקן אליו היא מפנה, בהתאם להנחיות ואישור מורשה נגישות השירות מוסמך, לרבות בדבר הסימול והשילוט הנדרשים בתקנות השוויון (להלן- "אישור מורשה נגישות השירות").
המשיבות ינחו את עובדי הסניפים לדאוג כי מערכות העזר בכל סניף תהיינה תקינות ומופעלות באופן רצוף, בלי שהלקוח יצטרך לבקש להפעיל אותן, לאורך כל שעות פעילות הסניף .
בתוך 3 ימים מביצוע האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) לעיל, המשיבות יגישו לבית המשפט הודעה על הביצוע, בצרוף תצהיר והעתק אישור מורשה נגישות השירות (להלן- "הודעה על יישום ההסכם").

גמול ושכר טרחה שמבוקש לאשר על-פי הסדר הפשרה
הצדדים ממליצים, בהתאם להמלצות המגשרת, לאשר את סכומי הגמול ושכ"ט עו"ד הבאים:
גמול למבקש בסך 15,000 ₪. בנוסף המשיבות ישיבו את הוצאות החוקר הפרטי שבדק את הסניפים (נספח 10 לתובענה) בסך 9,200 ₪ +מע"מ (סה"כ 10,764 ₪) (להלן: "ההחזר") כנגד הצגת חשבונית של החוקר.
שכ"ט עו"ד לב"כ המבקש בסך 100,000 ₪ +מע"מ.
הגמול למבקש, ההחזר וכן 70% משכר הטרחה ישולמו תוך 14 ימים מהמועד הקובע. 30% הנותרים משכר הטרחה, בתוספת הצמדה וריבית כדין מהמועד הקובע, ישולמו תוך 7 ימים מהחלטת בית המשפט הנכבד המאשרת את ההודעה על יישום ההסכם.
הצדדים מציינים כי במסגרת ההמלצה המוסכמת לעניין סכומי הגמול ושכ"ט עו"ד, כאמור לעיל, נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: העובדה כי סכומים אלה הומלצו לצדדים על ידי המגשרת אליה פנו הצדדים בהמלצת בית המשפט; התועלת הרבה בהסדר הפשרה, , לרבות הגשמה מלאה של צו-עשה המבוקש בתובענה, בתוספת פיצוי לקבוצה בדרך של הנגשה עודפת, בכך שהמשיבות יכפילו את כמות מערכות העזר, לעומת הוראות תקנות השוויון, ב-20 (90%) מ-22 הסניפים; הסכומים שנפסקו בפסקי דין קודמים שאישרו הסדרי פשרה בבקשות לאישור לפי פרט 9 (לפני החלטה המאשרת את התובענה כייצוגית); השלב המוקדם יחסית של ההליך והחיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבי התדיינות לניהול הבקשה לאישור ולאחריה לניהול התובענה גופה עד להכרעה משפטית חלוטה; הטרחה והמשאבים שהשקיעו המבקש וב"כ המבקש בגיבוש והגשה של הבקשה לאישור ובניהול ההליך; הסיכונים והעלויות בהם נשאו המבקש וב"כ בהגשת בקשת האישור וניהולה עד להגשת הסדר הפשרה; העובדה שהמבקש וב"כ הציפו סוגיה ציבורית חשובה וראויה, בדבר שירות שוויוני ונגיש לאנשים עם מוגבלות בשמיעה והקפדה על אבני הדרך הסטטוטוריות בתקנות השוויון, ברשת חנויות מוכרת וידועה; פסיקת בית המשפט העליון לפיה כאשר התועלת העיקרית לקבוצה אינה כספית-בעין, אזי לא חלה "שיטת האחוזים" בקביעת סכומי הגמול ושכ"ט עו"ד; פסיקת בית המשפט העליון, לפיה יש לעודד הגשת תובענות יצוגיות חברתיות ראויות המביאות לצמצום בחוסר-השוויון בכלל, ולשוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות בפרט.
הצדדים טוענים כי סכומי הגמול ושכ"ט עו"ד המומלצים הם ראויים וסבירים, ובנסיבות הענין על הצד הנמוך , לרבות יחסית לסכומים שנפסקו בהסדרי פשרה קודמים בבקשות לאישור לפי פרט 9.

פטור ממינוי בודק
הצדדים עותרים למתן הוראה שלא למנות בודק לפי סעיף 19( ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, מהטעמים הבאים: הסדר הפשרה אינו כולל השבה או פיצוי כספי בעין שיש לחשבם ולבדוק את סבירותם, אלא מבוסס על הגשמת הוראות חוק השוויון ותקנות השוויון ביחס להנגשת עמדות שירות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה ופרסום ההנגשה, בתוספת פיצוי לקבוצה בדרך של הנגשה עודפת. על כן המומחיות הנדרשת לבדיקת הפשרה היא של בית המשפט, בבחינת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בניהול ההליך ובהוגנות וסבירות ההסכם בנסיבות הענין. שיקול זה הוכר בפסיקה כטעם מצדיק להימנע ממינוי בודק; מינוי בודק בנסיבות שאין בו צורך אמיתי עלול לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בהסדר הפשרה ולגזול זמן ומשאבים, בלי להניב תוצאה יעילה יותר; בפסיקה שאישרה הסדרי פשרה קודמים בבקשות לאישור לפי פרט 9, לרבות ובפרט בגין היעדר מערכות עזר לאנשים עם מוגבלות בשמיעה לפי תקנות השוויון לא מונה בודק; בנוסף, הסדר הפשרה דומה במהותו להסדר הפשרה שלגביו היועמ"ש הודיע על אי-התנגדות בתיק א.ל.מ.

התנהלות ההליך לאחר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור ההסדר
לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות ההחלטה על פרסום הבקשה בעיתונות ומשלוחה לגורמים הרלוונטיים הוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה הודעה בדבר היעדר התנגדות לאישור הסדר הפשרה. לא הוגשו התנגדויות.

אישור הסדר הפשרה
בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18( ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן ( ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "האנשים עם מוגבלות בשמיעה, אשר מיום 22.6.2014 הגיעו או היו יכולים להגיע לסניפי רשת החנויות "למטייל" של המשיבות".
עילות התובענה כפי שפורטו בבקשת האישור: עוולות בגין הפרת האיסור על הפליה בשירות בסניפים ו/או הפרה של חובת הנגישות ו/או הפרת חובת חקוקה ו/או התרשלות ו/או עשיית עושר ולא במשפט ו/או עוולה חוקתית בשל הפגיעה בזכות החוקתית לכבוד ולשוויון באמצעות נגישות.
השאלות המשותפת לחברי הקבוצה כפי שפורטו בבקשת האישור: האם הפרו המשיבות את האיסור על הפליה של אנשים עם מוגבלות בשמיעה בשירות בסניפים ואת החובה החקוקה להנגיש את השירות בסניפים במערכת עזר ומהם הסעדים המגיעים להם בנסיבות הענין (ס' 108 לבקשת האישור).
הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור: פיצוי בגין נזק לא ממוני, פיצוי ללא הוכחת נזק ובקשה לצו עשה.

פטור ממינוי בודק
מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19( ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. מטרת מינוי הבודק היא לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה כדי לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר הוא סביר והוגן מבחינתם וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. מצאתי כי בנסיבות העניין הסדר הפשרה אמנם מבטיח תכליות אלה.
לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה. להלן נימוקי:

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין
סבורתני כי הסדר הפשרה משקף איזונים ראויים בנסיבות העניין.
כפי שפרטו הצדדים הוחלט על-ידם לאמץ את הצעת בית המשפט והמגשרת ליישוב התובענה בהסדר הפשרה, המקנה לקבוצה פיצוי מוסכם בדרך של הנגשה עודפת (הנגשת יתר), בדמות הכפלה של כמות מערכות העזר, לעומת הכמות הנדרשת לפי תקנות השוויון, בכל סניפי הרשת ולמעט 2 סניפים שבהם נמסר למשיבות שקיים לכך קושי טכני (סה"כ ב-20 (90%) מכלל 22 הסניפים).
מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה ההסכמות אליהן הגיעו נעשו מתוך התמקדות בטובת הקבוצה; גידור הסיכויים והסיכונים לצדדים; חיסכון בזמן שיפוטי יקר ובמשאבי ההתדיינות שהיו נדרשים עד להכרעה חלוטה בבקשה לאישור. לעומת זאת, הסדר הפשרה מקנה לקבוצה, בתוך זמן קצר, הנגשה בסניפים בכמות כפולה של מערכות עזר, לעומת הוראות תקנות השוויון, בכל הסניפים של הרשת (למעט 2 סניפים כאמור לעיל. קרי, 90% מהסניפים).
מקובלת עלי גם עמדת הצדדים בדבר העדר הוודאות ביחס למהות והיקף הפיצוי שהיה נפסק לטובת חברי הקבוצה ככל שהייתה התובענה מתקבלת וכי אפילו אם היה נפסק פיצוי כספי, קרוב לוודאי שלא ניתן היה לזהות ולאתר את כל חברי הקבוצה באופן סביר ולפצותם בסעד כספי בעין. בנסיבות אלה פיצוי הקבוצה בדרך של הנגשת יתר הוא אמצעי פיצוי ראוי התורם לטובת הקבוצה.
בהסדר הפשרה יש תועלת גם להכוונת התנהגות רצויה ולהעלאת המודעות לחשיבות ההנגשה לאנשים עם מוגבלות, בין היתר על-ידי שיפור והבלטה של הניראות הציבורית של התאמות הנגישות לאנשים עם מוגבלות. המסר הראוי שהסדר הפשרה מעביר הוא שעוסק שלא יקפיד לעמוד ברמת ההנגשה ובלוחות הזמנים שקבע המחוקק יידרש לא רק לעמוד ברף המינימום שהציב המחוקק, אלא גם להשקיע באמצעי הנגשה נוספים מעבר לדרישת החוק. בכל אלה יש גם כדי לעודד את חברי הקבוצה של אנשים עם מוגבלות לעמוד על זכותם לשוויון ולנגישות במסלול התובענה היצוגית.
כאמור, סבורתני כי סיום ההליך על-פי מתווה הסדר הפשרה מהווה דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

גמול למבקשים ושכר טרחת עורכי הדין המייצגים
כאמור הצדדים המליצו לקבוע כי ישולם גמול למבקש בסך 15,000 ₪ וכי המשיבות ישיבו למבקש את הוצאות החוקר הפרטי שבדק את הסניפים בסך 9,200 ₪ +מע"מ (סה"כ 10,764 ₪). עוד הומלץ כי המשיבות ישלמו שכ"ט עו"ד לב"כ המבקש בסך 100,000 ₪ +מע"מ.
מצאתי לנכון לאשר את המלצת הצדדים ביחס לתשלום הגמול ושכר הטרחה כמוסכם.
הגמול למבקש, החזר ההוצאות וכן 70% משכר הטרחה ישולמו תוך 14 ימים מהיום. 30% הנותרים משכר הטרחה, בתוספת הצמדה וריבית כדין מהמועד הקובע, ישולמו תוך 7 ימים ממתן החלטה המאשרת את ההודעה על יישום ההסכם, כפי שהתבקש על-ידי הצדדים.

סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה שצורפה כנספח 3 לבקשה לפי הוראות סעיף 25( א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות. הצדדים מתבקשים להוסיף לנוסח המודעה הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסכם הפשרה, כאמור בסעיף 25( ד) לחוק תובענות ייצוגיות. המשיבה תישא בעלות הפרסום. ההודעה תפורסם בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה וגודלה לא יפחת מ- 15x15 ס"מ.
הצדדים ימציאו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.
ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, 01 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.