הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 55278-03-18

לפני כב' השופטת אסתר שטמר

המבקשים

  1. דוד סנדלמן
  2. אילנה סמגין

ע"י ב"כ עוה"ד דוד מזרחי ועו"ד רון סולן

נגד

המשיבה

RYANAIR LIMITED - חברה זרה
ע"י ב"כ עוה"ד אייל דורון ועו"ד רון גיבסון

פסקי דין והחלטות

בקשות האישור שבכותרת עוסקות בטענה עיקרית שלפיה המשיבות, חברות תעופה, לא עמדו בדרישות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012 ("חוק שירותי תעופה"). כל כמה שהעיסוק בכך אינו נוח בימים אלו, ימי קורונה, שמקשים במיוחד על תעשיית התעופה – עדיין שומה עליי לקדם בקשות האישור שאיש לא טען להפסקתן.

לכתחילה הגישו המשיבות בת"צ 58610-01-19 ובת"צ 18746-01-19 בקשות לסילוק בקשות האישור על הסף, ומנו טעמים שונים לבקשותיהן. הטעם המשותף העיקרי הוא שאין לתבוע את הפיצוי הסטטוטורי במסגרת תובענה ייצוגית, לאור סעיף 20(ה) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (" חוק תובענות ייצוגיות").
בבית משפט זה נדונות לפני בקשות אישור נוספות שעניינן דומה (ת"צ 60667-01-19; ת"צ 32778-03-19; ת"צ 9511-11-19; ת"צ 56458-11-19; ת"צ 55278-03-18). בהתאם למטרות חוק תובענות ייצוגיות, והדרישה לדיון יעיל וענייני בשאלות עובדתיות או משפטיות דומות (סעיפים 1, 8 בחוק) - סברתי שראוי לקבל התייחסויות של הצדדים לאותן תביעות בשאלות אלו לפני מתן החלטה בבקשה, ואולי אף לצרף אותן בקשות לצורך זה בלבד. הובהר לצדדים כי הכוונה היא לכל עילה לסילוק על הסף שעולה מחוק שירותי תעופה ביחד עם חוק תובענות ייצוגיות, בין שנוסחה כך או אחרת על ידי מי מן המשיבות. לפי הצעתי, ולצורך היעילות המבוקשת, הסכימו ב"כ המשיבות כי העילות היחידות שתידונה במסגרת הבקשות לסילוק על הסף הן אלו שנובעות מצירוף החוקים כפי שנאמר. טענה אחרת, ובקשה מטעם אחר לסילוק איזו מבקשות האישור על הסף, תידון במסגרת בקשות האישור ולא באופן מקדמי (דיון מיום 19.9.2019).
המשיבות בכל בקשות האישור טענו טיעונים דומים לענין הפיצוי ללא הוכחת נזק. בנוסף נטען כי בקשות האישור אינן עוסקות בסוג הפרטים המנויים בתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות; כי יש לסלקן על הסף לאור סעיף ייחוד העילה בחוק התובלה האווירית, תש"ם – 1980 ("חוק התובלה האווירית") שהחיל את הוראות אמנת מונטריאול; כי חוק שירותי תעופה הקים כלי פשוט ויעיל לעידוד אכיפה פרטית בתביעות לסכומים גבוהים שמאיין את הצורך בבירור תביעות אלה במסגרת הליך ייצוגי; כי במספר תיקים שעסקו בחוק זה לא אושרו תובענות ייצוגיות; וכי בקשות האישור האמורות אינן מעוררות שאלות משותפות של עובדה או משפט אלא מצריכות בירור פרטני של שאלות רבות ושונות, בעיקר לנוכח הדרישה בחוק התעופה האוירית כי הנוסע יפנה בכתב לחברת התעופה לקבלת הפיצוי.

המבקשים טענו כי הפיצוי שנקבע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה אינו פיצוי לדוגמא או פיצוי ללא הוכחת נזק, ואף אינו מוגדר כך; כי כאשר המחוקק מעוניין בכך, הוא קובע מפורשות שהפיצוי הוא פיצוי לדוגמא או פיצוי ללא הוכחת נזק, או שהוא מחריג את האפשרות של הגשת תביעה ייצוגית מכח חוק מסוים; כי התכלית של חוק שירותי תעופה ושל חוק תובענות ייצוגיות מחייבת לפרש את חוק שירותי תעופה כך שניתן יהיה לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית את הפיצוי הקבוע בתוספת הראשונה; וכי אין מדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק, שכן בחוקים שבהם נקבעו פיצויים לדוגמא או פיצויים ללא הוכחת נזק, הסמכות לפסוק אותם בידי בית המשפט. לעומת זאת, הפיצוי בחוק שירותי תעופה הוא פיצוי ישיר מחברת התעופה. עוד נטען כי מדובר בנזק ממוני מוכח שאין שום מניעה לבקשו כסעד בתובענה ייצוגית; וכי אין דרישה לפסוק פיצויים לדוגמא (סעיף 11 בחוק) אלא פיצוי מכח סעיפים אחרים בחוק. עוד נטען כי היקף הנזק האישי אינו מצדיק את דחיית בקשת האישור.
באשר לחוק התובלה האווירית נטען כי חוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי ומאוחר לחוק זה, כך שהוראותיו גוברות; כי הפיצוי שנתבע במסגרת בקשת האישור הוא פיצוי מכח חוק שירותי תעופה ולא מכוח חוק התובלה האווירית, כך שהפטור מאחריות לפי דינים אחרים לא חל בענייננו; וכי ניתן לדון בטענת ייחוד העילה בשלב בירור התביעה לגופה (רע"א 8491/16 Alia Royal Jordanian Airlines נ' ממן (23.2.2017)).
מבקשים אחרים הדגישו כי בבקשות האישור נטען גם לקיומן של עילות תביעה נוספות מלבד אלו שבחוק שירותי תעופה; כי אין בקביעת פיצוי ללא הוכחת נזק בחוק כדי לשלול מניזוק אפשרות להגיש תביעה ייצוגית ובמסגרתה לבקש סעד אחר; כי הפיצוי הכספי הסטטוטורי אינו מייתר פיצוי בגין אי הענקת הטבות אחרות לפי חוק שירותי תעופה; כי עילות התביעה שנקבעו בחוק שירותי תעופה מקיימות את התנאים שבסעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות; וכי בית המשפט אישר בעבר בקשת אישור מכוח חוק שירותי תעופה.
בבקשות אישור אחרות נטען כי נתבקשו סעדים נוספים שאינם הפיצוי הסטטוטורי: צו הצהרתי, צו עשה, ופיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון, שעל כן ממילא לא ניתן לסלקן על הסף.

המשיבות השיבו, בין היתר, כי הפיצוי הכספי בחוק מעודד את הנוסע להגיש תביעה פרטנית נגד חברת התעופה; כי מדובר בסכום משמעותי, כך שאין להתיר שימוש במנגנון התובענה הייצוגית במקביל; כי הטענות בנוגע לייחוד העילה אינן מתייחסות לחוק שירותי תעופה אלא ליתר עילות התביעה שצוינו בבקשת האישור; וכי קיומן של עילות תביעה נוספות אינו מאפשר את בירור התביעה כייצוגית שכן כל עילות התביעה קשורות לחוק שירותי תעופה. עוד טענו כי כיוון שהמבקשים תבעו פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בגין הנזק הממוני הנטען, יש לדחות טענתם בדבר אפשרות לפיצוי בגין נזק לא ממוני בהליך ייצוגי. כן הוסיפו כי טענות המבקשים בדבר הפרת חובת היידוע אינן מצדיקות הליך ייצוגי; כי הסעד הנתבע נועד לעקוף את הפיצוי לדוגמא שקבוע בחוק שירותי תעופה; וכי בקשות אישור אחרות שהתבססו על עילות מכוח חוק שירותי תעופה נדחו או שאושרו הסדרי הסתלקות מהם.

סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית
ככלל אין לדון בטענות סף נגד אישור התובענה הייצוגית במסגרת הליך של בקשה לסילוק על הסף, אלא בגדר בקשת האישור עצמה (ע"א 6887/03 חיים רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות פסקה 5 (20.7.2010); רע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' נעמי מונרוב פסקה 9 (24.7.2019); רע"א 7667/17 אביעד רוזנצוויג נ' יצחק חזן פסקה 8 (3.12.2018)). לכלל זה נקבעו חריגים, כגון " במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום" (עניין רייכרט, שם). כאשר קריאה פשוטה של הדברים, על פניהם, מלמדת לכאורה כי המדובר בבקשת סרק, ודיון בבקשה לסילוקה של בקשת האישור על הסף הוא פשוט, מהיר ויכול להוביל למסקנה ברורה וחד-משמעית, אזי יש בסיס לעריכת דיון כאמור" (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' עובדיה קדמי פסקה 5 (2.4.2009) וראה גם: ת"צ (מחוזי מרכז) 46065-09-14 בן חמו נ' Facebook Inc. (10.6.2016). ערעור על ההחלטה התקבל בחלקו ברע"א 5860/16, מיום 31.5.2018); רע"א 5653/16 סרגון נטוורקס בע"מ נ' יהושע חזן פסקה 7 (13.10.2016); ע"א 4110/18 פלונית נ' קדימה מדע – חינוך לחיים בע"מ פסקה 9 (7.11.2019)).

אופי הטענות נוגע לדעתי באפשרות החריגה, כפי שיובהר בהמשך.

סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגיות
ראשית יש להסיר מן הדרך טענה שהעלו כמה משיבות שלפיה בקשת אישור המבוססת על חוק שירותי תעופה אינה עונה על דרישת סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגיות, שזו לשונו:
"לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית.."

בדנ"א 5783/14 עו"ד ליאור צמח נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ סעיף 77 (12.9.2017) נקבע כי חוק שרותי תעופה הוא חוק צרכני במהותו, שנותן לנוסעים, צרכני שירותי תעופה, הטבות מיוחדות. החוק מאוחר לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 , והוראותיו מיתוספות על הוראות חוק הגנת הצרכן, ואינן גורעות מהן.
אם כן, תביעה לפי חוק שירותי תעופה נמנית עם סוגי התביעות שבפרט 1 בתוספת השניה בחוק, שכן מדובר ב "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

אין לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק במסגרת תובענה ייצוגית לפי חוק שירותי תעופה
השאלה המשותפת לכל בקשות האישור היא אם הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה הוא "פיצוי ללא הוכחת נזק" כאמור בסעיף 20(ה) בחוק תובענות ייצוגיות. סעיף 20(ה) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון".
פרט 9 לתוספת עוסק בתובענות שעניינן זכויות אנשים עם מוגבלויות, והוא אינו רלוונטי לענייננו.
החרגת פיצוי ללא הוכחת נזק מגדר הסעדים שניתן לתבוע בתובענה ייצוגית נובעת מכך שמדובר בשתי דרכים שונות שהועמדו לרשות התובע לצורך אכיפה פרטית של הוראות חוק מסוים: האחת, תביעה לפי החוקים שבהם ניתנה אפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, פיצוי אישי שנתבע בתביעה אישית, בדרך כלל בבית משפט לתביעות קטנות. האחרת, איגוד קבוצת הנפגעים לתובענה ייצוגית אחת. בעוד שבתביעה האישית ניתן לתבוע את הפיצוי ללא הוכחת נזק, מי שמבקש להגיש תביעה ייצוגית נדרש לעמוד בכל דרישות חוק תובענות ייצוגיות, וגם להוכיח את הנזק. כאמור בסעיף 20(ה) בחוק, יש לבחור בין שני המנגנונים (ת"א (מחוזי ת"א) 1586/09 חיות נ' טלרן מסרים מידיים בע"מ פסקה 4א (5.4.2011); ת"א (מחוזי ת"א) 1437/09 פלד נ' אול יו ניד בע"מ פסקה 23 (11.6.2012)).

העקרון אמנם הופעל במקרים שונים:

ברע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות פסקה 65 (9.12.2015) נקבע שאין לפסוק במסגרת תובענה ייצוגית פיצוי ללא הוכחת נזק למרות שחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000 (" חוק איסור הפליה"), מאפשר זאת כשאין מדובר בתובענה ייצוגית.

בת"צ (מחוזי מרכז) 8214-05-14 רונן מירב נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (30.08.2016) התיחס כב' השופט גרוסקופף לאבחנה שבין תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעה לפי חוק איסור הפליה לבין תובענה ייצוגית בתביעה לפי אותו חוק, וכך אמר:

"16. השאלה מהי "חלוקת העבודה" הראויה בין תביעה אישית לפי חוק איסור הפליה (שהסעד המוענק במסגרתה יהיה לרוב פיצויי בלא הוכחת נזק) לבין תביעה ייצוגית לפי חוק זה (שהסעד המוענק במסגרתה יהיה לרוב פיצוי בגין נזק ממוני או בלתי ממוני) היא נושא שטרם הוכרע בפסיקה (והשוו, בהקשר הצרכני, לאמור בהערה השנייה בפסקה 39 של פסק דיני בת"צ (מרכז) 5567-06-08 בר נ' עטרות תעשיות 1996 בע"מ (ניתן ב- 20.12.2010)[פורסם בנבו] ). יחד עם זאת, מפסק הדין בעניין רדיו קול ברמה ניתן ללמוד על גישה, אשר עם כל הכבוד נראית ראויה בעיני, לפיה מכשיר התובענה הייצוגית ייוחד לטיפול במקרים בהם מוכחת מדיניות של הפליה, בעוד שהמכשיר של פיצוי בלא הוכחת נזק ישמש להתמודדות עם מקרים בהם מוכחת הפרה נקודתית של חוק איסור הפליה, שאין בה די כדי ללמד על מדיניות של הפליה (וראו פסקאות 72 ו- 74 לפסק דינו של השופט דנציגר בעניין רדיו קול ברמה). "
ראו גם (ת"צ (מחוזי ת"א) 26994-08-18 מתן בכר נ' ר.ג.ע ניהול ברים בע"מ (נמחקה) בפרק 4.4 (13.1.2020) שם דנה כב' השופטת מ' אגמון גונן בהפרת חוק איסור הפליה).
בת"צ (מחוזי מרכז) 58587-11-14 לירן דדו נ' ברימאג דיגיטאל אייג' בע"מ פסקאות 146-148 (12.9.2019) קבע כב' השופט י' קינר כי פיצוי ללא הוכחת נזק אינו מונע אישור תביעה ייצוגית שבמסגרתה נתבע סעד ממוני נמוך מן הפיצוי שנקבע ללא הוכחת נזק.
כך נקבע גם בת"צ (מחוזי מרכז) 39234-09-12 בתיה כהן נ' סמארט קלאב אחזקות בע"מ פסקאות 11 - 14 (23.6.2016) שעסק במשלוח הודעות פרסומת שלא כדין בניגוד להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 ("חוק התקשורת"). ערעור שהוגש על ההחלטה התקבל כך שהתיק הוחזר על מנת להכריע בטענות הצדדים בנוגע לתחולת החריג שבסעיף 15(3) בפקודת הנזיקין. בית המשפט קבע כי אין באמור לעיל משום היתר לדון באישור התובענה הייצוגית נגד המשיבה 4 (רע"א 7608/16 מיום 14.2.2017).
למרות האמור, ראוי להאיר הבדל חשוב בין חוק התקשורת לבין חוק שירותי תעופה: פרט 12 בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות קובע מפורשות כי ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית ב "תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב -1982, בעילה לפי הסעיף האמור". אין הוראה מקבילה לגבי חוק שירותי תעופה. אין בהבדל זה כדי לשנות ממסקנתי, משום שתביעה לפי חוק שירותי תעופה נמנית בבירור על סוגי התביעות שבפרט 1 בתוספת השניה לחוק, אך עדיין על בקשת האישור לעמוד בשאר תנאי חוק תובענות ייצוגיות, לרבות סעיף 20(ה) בדבר אי פסיקת פיצויים בלא הוכחת נזק.
הסעד שנתבע בבקשות שלפניי, פיצוי לפי התוספת הראשונה, בהתאם לסעיפים 5(ב), 6(א)(3), 8(ב)(1) בחוק שירותי תעופה הוא "פיצוי ללא הוכחת נזק" שלא ניתן לפסוק אותו במסגרת תובענה ייצוגית. אמנם לא נאמר מפורשות כי בפיצוי ללא הוכחת נזק עסקינן, לא בגוף החוק ולא בכותרת הסעיפים, אך הדבר עולה מנוסח הסעיפים:
"5(ב) נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי".

"6(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:
...
(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה".

"8(ב) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה הוקדם ביותר משמונה שעות, וקיבל הודעה על כך כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי להטבות אלה:
פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 6(ה)(1) ו-(2)";

התוספת הראשונה לחוק קובעת:
פיצוי כספי
מרחק הטיסה (בק"מ) הסכום (בשקלים חדשים)
עד 2,000 1,300
עד 4,500 2,090
מעל 4,500 3,130

למען שלמות התמונה: בעקבות משבר הקורונה נחקק חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש -הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020. זוהי הוראת שעה, שתקפה מ-1.3.2020 עד 31.8.2020, ובמסגרתה בוטל הפיצוי הכספי שבתוספת הראשונה לעילות לפי סעיפים 6(א)(3), 8(ב)(1) בחוק שירותי תעופה.

הסוגיה נדונה לאחרונה בת"צ (מחוזי חי') 44555-03-19 אושרית דהן נ' ישראייר תעופה ותחרות בע"מ פסקה לד (27.5.2020), שם קבע כב' השופט י' גריל כי לא ניתן לפסוק פיצוי לפי סעיף 6(א)(3) בחוק שירותי תעופה במסגרת תובענה ייצוגית.
"לד. הפיצוי בהתאם לסעיף 6(א)(3) של חוק שירותי תעופה הוא פיצוי סטטוטורי, על פי חוק, שעל מנת להיות זכאי לו, הנוסע אינו נדרש מצידו להוכיח קיומו של נזק בפועל, ולכן במהותו הוא "פיצוי ללא הוכחת נזק". המדובר בפיצוי שאינו מותנה בהוכחת נזק כספי כלשהו, או בהוכחת עוגמת נפש, כתוצאה מביטול הטיסה, והנוסע אינו נדרש להוכיח על מנת לקבלו כי נגרמה לו פגיעה ממשית כלשהי כספית או אחרת (עיינו: א' פלינט ו-ח' ויניצקי, תובענות ייצוגיות (2017), בעמ' 397-396).

אכן, במספר דברי חקיקה הקובעים אפשרות לקבלת "פיצוי ללא הוכחת נזק", נקבע שעל מנת לקבלו יש להגיש הליך לבית המשפט (למשל: סעיף 31א(1) של חוק הגנת הצרכן, סעיף 26א(ב) של חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, סעיף 4(ב) של חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007 ועוד), ואילו בענייננו הזכאות לפיצוי אינו תלויה בנקיטת הליך, אלא די בפניה למפעיל הטיסה לצורך קבלת הפיצוי (למרות, שהדעת נותנת, שככל שמפעיל הטיסה יסבור כי הנסיבות אינן מזכות את הנוסע בפיצוי, אזי ייאלץ הנוסע להגיש הליך לבית המשפט).
בנוסף יצוין, שבענייננו הפיצוי לא הוכתר כ"פיצוי ללא הוכחת נזק" או "כפיצוי לדוגמא". אולם סבורני, שאין הכותרת, או הצורך בפניה לבית המשפט, הם שקובעים את סוג הפיצוי, אלא מהותו.

פיצוי שאינו טעון הוכחת נזק כלשהו, כספי או אחר, ומהווה פיצוי סטטוטורי שנקבע על ידי המחוקק, ואינו קשור לגובה הנזק שנגרם בפועל לנוסע, ככל שנגרם – הוא במהותו "פיצוי ללא הוכחת נזק", שלא ניתן לפסוק אותו בהתאם לסעיף 20(ה) של חוק תובענות ייצוגיות".

הדברים שנאמרו שם יפים לענייננו, ולא ראיתי מקום להוסיף עליהם.

משום כך יש לסלק על הסף את כל בקשות האישור ו/או את הסוגיות בבקשת האישור שהסעד הנתבע בהן הוא סעד לפי סעיפים 5(ב), 6(א)(3), 8(ב)(1) בחוק שירותי תעופה (פיצוי כספי לפי התוספת הראשונה).

אין מניעה מלתבוע סעדים אחרים מכח חוק שירותי תעופה במסגרת תובענה ייצוגית

שאלה אחרת היא האם יש לסלק על הסף בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהסעד שהתבקש בהן אינו הפיצוי שבתוספת אלא סעד אחר שנלמד מן החוק? אין מניעה עקרונית כזו, שכן חוק שירותי תעופה עצמו מעניק סעדים אחרים, כגון שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי. כך ארע, למשל בת"צ (מחוזי ת"א) 27789-11-14 ממן נ' אליה – רויאל ג'ורדניאן איירלינס קו (27.9.2016) (בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה ברע"א 8491/16 Alia Royal Jordanian Airlines נ' ממן (23.2.2017)), אושרה תובענה ייצוגית בגין אי תשלום תמורת כרטיס הטיסה שבוטלה (סעיף 6(א)(2) בחוק שירותי תעופה). בית המשפט העליון (כב' השופטת כתארה אז, חיות), דחתה בר"ע שהוגשה על אותה החלטה, למרות שקבעה כי הנושא מעלה סוגיות נכבדות בקשר ליחסים בין חוק שירותי תעופה, חוק התובלה האוירית וחוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), תשל"ז-1977, שטרם הוכרעו בפסיקה.
על כן אין לסלק על הסף את הסעדים האחרים שנתבקשו לפי חוק שירותי תעופה, שאינם הפיצוי הסטטוטורי.
עם זאת, בענייננו זכות התביעה שנותרה בידי המבקשים מצומצמת למדי, כפי שיובהר להלן.

סעד בגין נזק לא ממוני: סעיף 20 (ה) סיפא בחוק תובענות ייצוגיות מאפשר לפסוק במסגרת תובענה ייצוגית פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.
סעיף 16 בחוק שירותי תעופה קובע: "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מזכותו של נוסע לפיצוי לפי כל דין".

בקביעת גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני יש לשקול את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות. גובה הפיצוי צריך לקחת בחשבון את היקף ההפרות והיקף הנפגעים. לא ניתן לקבוע את גובה הפיצוי בשלב זה, אלא בשלב הדיון בתובענה עצמה, ככל שיוכח (עניין טלרן, בפסקה 4ב).

לאור האמור יש לקבוע כי במסגרת בקשות אישור שעילתן חוק שירותי תעופה ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק שאינו ממון (לדעה שונה ראו: תא"מ (ת"א) 65439-03-17 ברמי נ' קרן הדרים בע"מ (חל"צ) (25.7.2017)).

פיצוי ממוני – חוק שירותי תעופה קובע גם סעדים ממוניים, כגון השבת תמורה בסכום ששולם עבור כרטיס הטיסה (סעיף 3(א)(2), אשר דורש גם פניה מוקדמת בכתב).
בענין ממן הושארו שאלות שונות לשלב שלאחר מתן החלטה בבקשת האישור. מעיון בהחלטת כב' השופטת א' נחליאלי חיאט לא ברור אם השאלה בדבר פניה בכתב הוצבה לדיון בשלב בקשת האישור, אם כי בסיפא של סעיף 44 בהחלטת האישור נאמר כי הזכות לפיצוי קיימת, בין אם פנו הנוסעים לקבלת החזר ההוצאות בין אם לאו (ת"צ (ת"א) 27789-11-14 ממן נ' אליה – רויאל ג'ורדניאן איירלינס קו. (27.9.2016). מכל מקום, אין מדובר בנושא שבשלו יש לסלק את התביעה על הסף לפי הכללים שהוסכמו על הצדדים.

צו עשה או סעד הצהרתי: בחלק מבקשות האישור התבקשו גם צו עשה או סעד הצהרתי להורות למשיבה לשנות מדיניותה ולהודיע לנוסעים את זכויותיהם לפי החוק (סעיף 14 בחוק שירותי תעופה ו עניין דהן, בפסקה לז).

באחת מבקשות האישור שלפניי (ת"צ 56458-11-19) טענה המשיבה כי על פי הפסיקה אין מקום לנהל הליך ייצוגי שעניינו צו עשה או סעד הצהרתי בלבד, קל וחומר כזה שנועד לעקוף את סעיף 20 (ה) בחוק תובענות ייצוגיות. אכן, בת"צ (מחוזי ת"א) 15786-02-10 חממי נ' מטרו מוטור שווק (1981) בע"מ (7.5.2012) מנתה כב' השופטת ר' רונן את השיקולים לבחינת בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהסעד היחיד שנתבע בהן היה סעד הצהרתי, ובנסיבות אותו ענין סברה שאין מקום לאישור התובענה הייצוגית, במיוחד כאשר המבקש הגיש תובענה ייצוגית אחרת שבה תבע את הסעד הכספי. אין ללמוד מכך שככלל לא תאושרנה תובענות ייצוגיות שהסעד שנתבע בהן הוא סעד הצהרתי בלבד. יתרה מזו, בקשות האישור שלפניי תבעו את הסעדים השונים במצטבר. אין לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהסעד היחיד שנתבע בה הוא סעד הצהרתי. אך מובן כי ככל שהסעד ההצהרתי המבוקש עוסק בהוראה לפצות פיצוי ללא הוכחת נזק, דינו כדין הטענה הראשונה, ועל כן יסולק על הסף.

"הדרך היעילה וההוגנת"
סעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות קובע תנאים מצטברים לאישור התובענה כייצוגית:
"(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".
המשיבות טענו כי תובענות לפי חוק שירותי תעופה אינן מעוררות שאלות של עובדה או משפט אלא מצריכות בירור פרטני של שאלות רבות ושונות, ותובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע בהן.

"אמנם, ישנם מקרים שבהם לא ניתן יהיה לאשר תובענה ייצוגית בשל קיומה של שונות גדולה בין חברי הקבוצה המיוצגת המחייבת בירור פרטני בנוגע לזכאותו של כל אחד מהם לסעד המבוקש בתובענה. ואולם, הלכה היא כי בית המשפט לא יידחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל קיומה של שונות בין חברי הקבוצה בהקשר זה אלא במקרים שבהם ברור כבר בשלב בקשת האישור כי לא ניתן להתגבר על הקשיים שמעוררת שונות זו באמצעות הכלים שמעמיד סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות או פתרונות אחרים שנדונו בפסיקה (ראו: ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, [פורסם בנבו] בפסקה 27 (20.7.2010); וע"א 7141/13 קונקטיב גרופ בע"מ נ' דבוש, [פורסם בנבו] בפסקאות 6-3 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז ופסקה א' לחוות דעתו של השופט י' דנציגר (‏5.11.2015)). כפי שציין בית המשפט קמא, אף שבמקרה דנן ייתכן קושי להוכיח את זכאותו של כל אחד מחברי הקבוצה לפיצוי, אין לומר כבר בשלב זה כי לא ניתן להתגבר עליו באמצעות אחד ההסדרים הייעודיים שפותחו לשם כך בחקיקה ובפסיקה ולפיכך, השונות הקיימת בין חברי הקבוצה במקרה דנן אינה עילה לדחייתה של בקשת האישור".
(רע"א 3425/16 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' יונתן ברנד פסקה 16 (11.7.2016)).

אף אם קיימת שונות בין חברי הקבוצה, הן בשאלת עצם הזכאות הן בשאלת הנזק, לא שוכנעתי כי שונות זו מצדיקה את דחיית בקשות האישור על הסף.

כך גם אין לקבוע כלל גורף, בודאי לא בשלב זה, שלפיו אין מקום לאשר תובענה ייצוגית כאשר סכומי התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה הם גבוהים (ת"צ (מח'-מרכז) 14144-05-09 איפקס חיתום וניהול הנפקות בע"מ נ' הראל נהול קרנות בע"מ (3.10.10)). סכומי תביעה גבוהים אינם מאיינים בהכרח את הצורך בהגשת תובענה ייצוגית.

כהוכחה לטענתן כי עילות מכח חוק שירותי תעופה, מעצם טיבן, אינן מתאימות לבירור במסגרת ייצוגית, הביאו המשיבות פסקי דין שונים שדחו בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהסתמכו על חוק שירותי תעופה או שאושרו בהן בקשות להסתלקות.

אני סבורה כי אין בפסקי הדין הללו כדי לסייע למשיבות:

בת"צ (מחוזי מרכז) 24969-06-15 ואלריה לוין נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (9.1.2018) נדחתה בקשת האישור משום שהוגשה על בסיס מקרה בודד, ובית המשפט הדגיש כי לא הוכח ששיקול דעת המשיבה הופעל באופן פגום בצורה שיטתית; וכי הליך של תובענה ייצוגית אינו מתאים לבירור טענה להפרות ספורדיות של החוק (שם, בפסקאות 19-20).
בדומה לכך נדחתה בקשה לאשור תובענה ייצוגית בת"צ (שלום חי') 52740-04-15 רצין נ' אופק – נסיעות ותיירות בע"מ (18.2.2016). שם הקבוצה שהוגדרה על ידי המבקש היתה נוסעי הטיסה שנגרם להם נזק בעצם האיחור בטיסה. בית המשפט דחה את בקשת האישור וקבע כי לא מדובר בקבוצה גדולה ואנונימית, וכי תובענה ייצוגית לא נועדה למקרים בהם מדובר בקבוצה קטנה של אנשים ספציפיים שניתן לאתרם.
הבסיס לדחיית בקשות האישור בשני המקרים נעוץ היה בעובדה כי מדובר באירוע בודד של אי עמידה בהוראות חוק שירותי תעופה. לכאורה אין זה המקרה בענייננו.

בת"צ (שלום ת"א) 32971-04-17 יערי נ' Wizz Air Hungary Ltd (7.2.2018) עתר המבקש לפיצוי בהתאם לסעיפים 6(א)(3) ו- 11 בחוק שירותי תעופה. כאמור, מדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק ובפיצוי לדוגמא שלא ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית. בית המשפט קיבל את בקשת המשיבה והורה על מחיקתה על הסף של בקשת האישור. בת"צ (מחוזי ת"א) 54975-02-19 אלירן איטח נ' דויטשה לופטהנזה אקציינגזלשאפט (14.3.2019) אושרה הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לאור ההחלטה בעניין יערי.

דומות לכך הן ת"צ (שלום – כ"ס) 12427-05-14 בן עודד גישגוש נ' וינדרוז – חברת תעופה אוקראינית (23.6.2015) ות"צ (שלום – ים) 18638-04-13 מרדכי חתניאן נ' דלתא איירליינס ישראל (22.7.2013), במסגרתן אושרו בקשות הסתלקות מטעמים של הסתמכות על הפיצוי הסטטוטורי שבחוק שירותי תעופה. בת"צ (מחוזי חי') 12845-11-18 מסיקה נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (5.10.2019) אישר בית המשפט את הסתלקות המבקש מהתובענה שעניינה באי מתן שירותי סיוע על פי חוק שירותי תעופה (סעיף 7). ההסתלקות אושרה לאחר שהמשיבה התחייבה להודיע ישירות לכל הנוסעים אודות עיכובים או ביטולי טיסות, לחדד את הנהלים גם בסוכנויות הנסיעות שעובדות עמה ולתקן את הכיתוב באתר האינטרנט שלה, באופן שהשיג את מרבית מטרות בקשת האישור. באותו מקרה לא היתה מחלוקת כי המבקש וככל הנראה גם נוסעים נוספים, לא קיבלו שירותי סיוע ולא הודעה על העיכוב בטיסתם, אולם היתה קיימת מחלוקת בשאלה על מי היתה מוטלת החובה להודיע על האיחור, והאם פעולות המשיבה עלו בגדר מתן שירותי סיוע. אלו אינן השאלות שעולות בענייננו.

ייחוד העילה

המבקשים ביקשו להימנע ממחיקת התביעות וציינו כי בקשות האישור מבוססות גם על עילות תביעה נוספות כגון הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר.
המשיבות טענו כי העילות הנוספות אינן יכולות לסייע למבקשים משום שכולן קשורות בטבורן לחוק שירותי תעופה. ממילא יש לסלקן על הסף לאור סעיף ייחוד העילה שבחוק התובלה האווירית אשר החיל את הוראות אמנת מונטריאול, אשר מונעות את זכות התביעה.

סעיף 3ב בחוק התובלה האווירית קובע:
"על תובלה אווירית שחלות עליה אחת האמנות המנויות בהגדרה "האמנה" וגם אמנת מונטריאול, יחולו הוראות אמנת מונטריאול בלבד".

סעיף 29 באמנה קובע:
"בהובלת נוסעים, כבודה ומטען, כל תביעה לפיצויים, תהא עילתה אשר תהא, בין אם לפי אמנה זו או על פי חוזה, או בנזיקין או אחרת, ניתן להגיש רק בכפוף לתנאים ולהגרלות האחריות כפי שהם קבועים באמנה זו ומבלי לפגוע בשאלה מי הם בני האדם שיש להם זכות להגיש תביעה ומהן זכויותיו של כל אחד מהם.
פיצוי עונשין, פיצויים לדוגמא, או כל פיצויים אחרים שאינם השבה, לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור". ("סעיף ייחוד העילה").

עקרון זה עוגן בסעיף 10 בחוק התובלה האוירית אשר קובע:
"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו".

בענין ממן צוין כי היחס בין הוראות חוק שירותי תעופה, חוק התובלה האוירית וחוק הטיס טרם הוכרעו בפסיקה. עם זאת ברי כי בעת שחוקק חוק שירותי תעופה היה המחוקק ער להוראות חוק התובלה האוירית.

כעולה מדברי ההסבר להצעת חוק שירותי תעופה, המחוקק היה ער להוראות האמנה, אך סבר כי אין די בהוראותיה, ומשום כך חוקק החוק:

"נוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו בטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינוי במועדה או מסיבה אחרת, נאלצים לא אחת לשאת עקב כך בהוצאות כספיות, נוסף על נזקים שאינם ממוניים הנגרמים להם משיבוש תוכניותיהם.. הדין הקיים אינו נותן מענה ראוי למצב זה; כך, לפי חוק התובלה האווירית התש"מ- 1980, שהחיל את האמנות לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בין לאומית באוויר שנחתמו בוורשה ובמונטריאול, אחריותו של מוביל אווירי לנזק שנגרם לנוסע מוגבלת למצב של איחור בטיסה, בתנאים כמפורט באותן אמנות, ולפיצוי כספי בסכומים קבועים שאינם משקפים בהכרח את מידת הנזק שנגרם לנוסע....הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם, ובתוך כך לקבוע כללים ואמות מידה לזכאותם הן להטבות כספיות והן לסיוע."

(הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012).

זאת ועוד, חוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי ומאוחר לחוק התובלה האווירית, כך שהאמנה אינה גורעת מהזכויות שהוענקו בחוק שירותי תעופה (ת"צ (מחוזי מרכז) 24969-06-15 ואלריה לוין נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ פסקאות 10-13 (9.1.2018)).

לאור מילותיו המפורשות של סעיף ייחוד העילה, אין לתבוע מוביל אווירי בעילות שאינן מכח חוק שירותי תעופה, בנסיבות שבהן חלה אמנת מונטריאול. בנסיבות אלו גם סעיף שמירת הדינים שבחוק שירותי תעופה (סעיף 16) אינו יכול לסייע למבקשים.

משום כך יש להותיר בבקשות האישור את העילות הנובעות מחוק שירותי תעופה בלבד.

סיכום
בהתחשב בכל האמור לעיל יימחקו מכל בקשות האישור הסעדים שנתבקשו לפי התוספת לחוק שירותי תעופה, בשל היותם סעד ללא הוכחת נזק; ויימחקו הסעדים ההצהרתיים שמטרתם קבלת אותם סעדים. לנוכח עקרון ייחוד העילה בחוק התובלה האוירית תימחקנה מכל הבקשות עילות התביעה שאינן מכח חוק שירותי תעופה.

יישום האמור על כל אחת מבקשות האישור:

ת"צ 18746-01-19 סנדלמן נ' Ryanair:
מכח עקרון ייחוד העילה תמחקנה עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה (סעיף 117 בבקשת האישור). הסעד שנתבקש עבור עילת התביעה הנותרת, מכח חוק שירותי תעופה, הוא סעד הצהרתי ופיצויים (סעיפים 151, 152, 158- 160, 164 ו-165 בבקשת האישור). שניהם מתייחסים לפיצויים ללא הוכחת נזק, ומשום כך יש למחקם, ועל כן לדחות את בקשת האישור כולה.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו, בסכום של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ.

ת"צ 55278-03-18 באר נ' אירופלוט:
מכח עקרון ייחוד העילה תמחקנה עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה (סעיפים 55 –78, והפיצוי המבוקש בפרק ו2). הסעד שהתבקש עבור עילת התביעה מכח חוק שירותי תעופה, פרק ו1 הוא פיצוי ללא הוכחת נזק, ומשום כך תידחה בקשת האישור כולה.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו, בסכום של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ.
ת"צ 60667-01-19 גולן נ' אל על :
המבקש הגיש בקשה לתיקון בקשת האישור וציין בה מפורשות כי הסעד הנתבע אינו נובע מחוק שירותי תעופה אלא מחוקים אחרים. לאור סעיף ייחוד העילה, אין להתיר זאת ומשום כך יש לסלק על הסף את כל הבקשה.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו, בסכום של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ.
ת"צ 56458-11-19 קליין נ' אל על:
מכח עקרון ייחוד העילה תמחקנה עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה (סעיף 4 בבקשת האישור). הפיצוי הנדרש מבוסס על הפיצוי ללא הוכחת נזק שבתוספת, וכך גם הסעד ההצהרתי (סעיף 172). על כן תידחה בקשת האישור.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו, בסכום של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ.
ת"צ 58610-01-19 שניידר נ' easy jet:
מכח עקרון ייחוד העילה תמחקנה עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה (סעיף 108 בבקשת האישור). כל הנזקים והסעדים מתייחסים לפיצוי ללא הוכחת נזק, לרבות הסעד ההצהרתי (סעיפים 7, 147 – 151, 154 בבקשת האישור). על כן תידחה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו, בסכום של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ.

ת"צ 9511-11-19 מעוז נ' Ryanair:
מכח עקרון ייחוד העילה תימחקנה עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה (סעיף 84 בבקשת האישור). אשר לעילות מכח חוק שירותי תעופה: אלו מתייחסות לשירותי סיוע, שירותי מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, הסעות ושירותי תקשורת ובהתאם גם מוגדרת הקבוצה (סעיפים 2, ו- 147 בבקשת האישור). הנזק מוגדר כנזק ממוני ובלתי ממוני (סעיפים 71-83 לבקשת האישור). על כן תיוותר בקשת האישור על כנה, למעט עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה.
לנוכח התוצאה המעורבת אין צו בדבר הוצאות.
הדיון הקבוע ליום 9.9.2020 בעינו עומד.
ת"צ 32778-03-19 אזרוב נ' אירופלוט:
מכח עקרון ייחוד העילה תימחקנה עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה (סעיפים 50 - 53 בבקשת האישור). הפיצוי המבוקש הוא בגין שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי ונזקים בגין נזק שאינו נזק ממון (הגדרת הקבוצה בעמ' 1 בבקשת האישור, וסעיפים 54 – 57 בה), ואינו פיצוי ללא הוכחת נזק. על כן תיוותר בקשת האישור על כנה, למעט עילות התביעה שאינן לפי חוק שירותי תעופה.
לנוכח התוצאה המעורבת אין צו בדבר הוצאות.
נקבע ק"מ להמשך הדיון בבקשת האישור, ליום 13.10.2020 בשעה 10:00.

המזכירות תואיל לשלוח עותק ההחלטה לכל הצדדים בכל התיקים, וכן למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתנה היום, כ"ט אב תש"פ, 19 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.