הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 54288-05-15

מספרי בקש ות: 45+26
לפני
כבוד ה שופט מיכאל תמיר

מבקש

שלומי טלמור
באמצעות ב"כ עו"ד עמית מנור, עו"ד יוקי שמש
ועו"ד אורי ברעם

נגד

משיבות

  1. Samsung SDI Co., Ltd
  2. סמסונג אלקטרוניקס ישראל בע"מ

באמצעות ב"כ עו"ד גיל אוריון ועו"ד אמיר ורון

3. LG Chem Ltd
4. אל ג'י אלקטרוניקס לבנט - LG Electronics Levant
5. אל ג'י אלקטרוניקס אינק - LG Electronics Inc.
באמצעות ב"כ עו"ד יוסי לוי

החלטה

לפניי שתי בקשות להכרה בהמצאה למורשה לפי תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן ובהתאמה " תקנה 482(א)" ו- "התקנות"). שתי הבקשות נתמכות בתצהיר של המבקש, מר שלומי טלמור.

בבקשה הראשונה (שמספרה 26) התבקש בית המשפט לקבוע כי המצאת כתב בי דין למשיבה 1, Samsung SDI Co., Ltd (להלן: " סמסונג SDI") באמצעות חברה שנטען כי היא מורשה של סמסונג SDI בישראל - משיבה 2, סמסונג אלקטרוניקס ישראל בע"מ (להלן: "סמסונג ישראל"), מהווה המצאה כדין בהתאם לתקנות. כמו-כן התבקש בית המשפט בבקשה זו לקבוע כי המצאת כתבי בי דין למשיבה 3, LG Chem Ltd.ׁ (להלן: "LG Chem") באמצעות חברה שנטען כי היא מורשה של LG Chem בישראל - משיבה 4, LG Electronics Levant (להלן "LGE Levant"), מהווה המצאה כדין בהתאם לתקנות.

בבקשה השנייה (שמספרה 45) התבקש בית המשפט לקבוע כי המצאת כתבי בי דין ל משיבה 3, LG Chem, באמצעות חברה שנטען כי היא מורשה נוספת של LG Chem בישראל - משיבה 5, LG Electronics Inc. (להלן: "LGE Inc."), מהווה המצאה כדין בהתאם לתקנות.

סמסונג ישראל הגישה תשובה לבקשה הראשונה בצירוף תצהיר של מר מתן מילר. לאחר מכן הוגשה תשובה של LGE Levant לבקשה הראשונה בצירוף תצהיר של מר Jun Hur שהוחלף בהמשך ובהסכמת המבקש בתצהיר של מר זיו קוריצקי. המבקש הגיש תגובה לתשובות הנ"ל . סמסונג ישראל הגישה בקשה למחיקת סעיפים מתגובת המבקש שבה נטען כי ב תגובה הועלו טענות חדשות שהן בגדר הרחבת חזית אסורה , וכן נטען כי התגובה רצופה באמירות מסולפות ללא כל בסיס עובדתי. מבלי להכריע בבקשה למחיקת סעיפים, הותר לסמסונג ישראל להגיש תשובה משלימה. בעקבות זאת הגישה סמסונג ישראל תשובה משלימה בצירוף תצהיר נוסף של מר מילר, ובתשובה זו יש התייחסות מפורטת לטענות הנוספות של המבקש. ל אחר הגשת הבקשה השנייה, LGE Inc. הגישה תשובה לבקשה הנתמכת בתצהיר באנגלית של מר Jung, Do Hyun, והמבקש הגיש תגובה לתשובה הנ"ל .

בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים שניתן לה תוקף של החלטה, המצהירים לא נחקרו על תצהיריהם, ובדיון שהתקיים בשתי הבקשות השלימו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

טענות המבקש בבקשתו הראשונה

בבקשה נטען כי לנוכח הרחבת הפעילות הבין- לאומית ושכלול אמצעי התקשרות, תקנה 482(א) זכתה לפרשנות מרחיבה בפסיקה , וכן נטען כי בשל התפתחות הטכנולוגיה יש לאמץ פרשנות מרחיבה עוד יותר כשמדובר בתובענה נגד קונצרנים בין-לאומיים. ב"כ המבקש הפנו לפסיקה שלפיה המבחן הקובע לצורך ההכרעה אם מדובר במורשה לפי תקנה 482(א) הוא האם יש להניח שהקשר בינו לבין הנתבע אינטנסיבי מספיק כדי שימסור לנתבע את התביעה. בהקשר זה הפנו ב"כ המבקש לפסק י דין שבה ם נקבע אילו זיקות מעידות על אינטנסיביות הקשר ברמה הנדרשת לפי דין. כמו-כן טוענים ב"כ המבקש כי גם הדרישות האחרות בתקנה 482(א), לרבות הדרישה כי המורשה עסק באותה עת בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה, זכו לפרשנות מרחיבה ביותר.

לגבי סמסונג ישראל נטען בבקשה כי היא מסונפת לקונגלומרט האלקטרוניקה הבי ן-לאומי Samsung שיש לו זרועות בעולם כולו, לרבות בישראל. לטענת המבקש, קונצרן סמסונג מקיים נוכחות אינטרנטית בישראל באמצעות פורטל בשפה העברית ו כן נוכחות פיזית במשרדים הנמצאים בפארק התעשייה של קיבוץ יקום. עוד נטען כי שמן של החברות דומה , הן עושות שימוש באותו סמל ובאותו סימן מסחרי של קונצרן סמסונג והדירקטור היחיד של סמסונג ישראל מילא בעבר תפקידים שונים בחברות נוספות באשכול סמסונג. לגבי השתייכות ארגוני ת, נטען כי 100% ממניות סמסונג ישראל מוחזקות בידי חברת סמסונג אלקטרוניקס בנלוקס ושתי החברות נמצאות בשליטה מלאה של חברת סמסונג העולמית ( Samsung Electronics Co., Ltd). כמו-כן נטען כי סמסונג העולמית מחזיקה את כמות המניות הגדולה ביותר בסמסונג SDI, ומכל חברות האשכול, האינטרס של סמסונג העולמית בסמסונג SDI הוא המשמעותי ביותר . המבקש הפנה לכתבות שפורסמו באתר האינטרנט רויטרס ובאתר האינטרנט readitnow ונטען כי עולה מהן שסמסונג SDI היא אחת הספקיות העיקריות של סוללות עבור מוצרים שמייצר ומשווק קונצרן סמסונג, לרבות סמסונג ישראל. לבסוף נטען כי למתבונן מהצד נוצר רושם שסמסונג ישראל היא סניף של סמסונג SDI ו שמדובר באותה ישות כלכלית, ויש לכך השלכה לסוגיית ההמצאה.

לגבי LGE Levant נטען בבקשה כי היא מסונפת לקונגלומרט האלקטרוניקה הבי ן-לאומי LG שיש לו זרועות בכל העולם, לרבות בישראל. לטענת המבקש, קונצרן LG מקיי ם נוכחות אינטרנטית בישראל באמצעות פורטל בשפה העברית ויש לו משרדים בהרצליה פיתוח. עוד נטען כי השם הכמעט זהה של החברות והשימוש שלהן באותו סמל ובאותו סימן מסחרי מצביעים על אינטנסיביות הקשר ביניהן. אשר להשתייכות ארגונית נטען כי LGE Levant נמצאת בשליטה מוחלטת (100%) של LG אלקטרוניקס העולמית , ויש בכך כדי להצביע על זיקה מוחלטת של LGE Levant לאשכול LG. עוד נטען כי משרד עו"ד המייצג את קבוצת LG Electronics הוא זה שרשם את LGE Levant בישראל. לטענת המבקש, הנציג של קונצרן LG בישראל הוא מר קי בונג סאנג, ובהיותו אזרח קוריאני , מובן שהוא עובד עבור הקונצרן ומנהל את פעילותו בישראל וברור שהוא מכיר את הגורמים בקונצרן. ב"כ המבקש הפנו לכתבות שפורסמו באתר האינטרנט רויטרס ובאתר האינטרנט news18 וטענו ש עולה מהן כי LG Chem מייצרת סוללות עבור מוצרי אלקטרוניקה של קונצרן LG שנמכרים, משווקים או מטופלים בישראל באמצעות LGE Levant. לבסוף נטען כי למתבונן מהצד נוצר רושם ש- LGE Levant היא סניף של LG Chem ושמדובר באותה ישות כלכלית, ויש לכך השלכה לסוגיית ההמצאה.

לאור האמור לעיל נטען בבקשה כי מתקיימים בענייננו הקריטריונים להמצאה למורשה לפי תקנה 482(א), כך שסמסונג ישראל מורשה מטעם סמסונג SDI לקבלת כתבי בי דין ו- LGE Levant מורשה מטעם LG Chem לקבלת כתבי בי דין.

טענות סמסונג ישראל בתשובתה לבקשה

בתשובה נטען כי אין בבקשה ולו טענה אחת, לא כל שכן ראיה, לקיומו של קשר עסקי או אחר בין סמסונג ישראל לבין סמסונג SDI, אלא רק טענה מוכחשת כי מכיו ון שסמסונג ישראל וסמסונג SDI משויכות לקונצרן סמסונג, אזי מתקיים ביניהן קשר עסקי.

לטענת סמסונג ישראל בתשובתה , המבקש מנסה בכוונת מכוון לזרוע בלבול וליצור מראית עין של זהות בין שלוש חברות שונות: סמסונג אלקטרוניקס שבקוריאה - Samsung Electronics Co., Ltd (להלן: " SEC"), סמסונג ישראל וסמסונג SDI. ב הקשר זה הובהר כי SEC היא החברה העומדת ב"ראש הפירמידה" של קונצרן סמסונג העולמי , סמסונג ישראל מוחזקת בשרשור בידי SEC (באמצעות סמסונג בנלוקס) וסמסונג SDI היא חברה המאוגדת ב דרום קוריאה ומניותיה מוחזקות בשיעור של 19.6% בידי SEC. בתשובה יש הפניה לפסיקה שלפיה השתייכות לאותו אשכול חברות או קרבה תאגידית אינן מהוות כשלעצמן אינדיקציה לקיומו של קשר אינטנסיבי מספיק לצורך עמידה בתנאי תקנה 482(א), ונטען כי עצם העובדה ש- SEC מחזיקה בשרשור בסמסונג ישראל וכן מחזיקה במניות של חברות רבות נוספות וביניהן של סמסונג SDI, אינה מובילה למסקנה שקיים קשר כלשהו בין סמסונג SDI לבין סמסונג ישראל.

ב"כ סמסונג ישראל הוסיפו וטענו שלצורך עמידה בתנאים הקבועים בתקנה 482(א), אין די לבסס שקיים קשר אינטנסיבי בין הנתבע למורשה הנטען, אלא יש גם להראות שהמורשה עוסק באותו עיסוק ממש שבו עוסק הנתבע. בהקשר זה הופנה בית המשפט לדברי ההסבר לתיקון מס פר 2 לתקנות , אשר כלל גם תיקון של תקנה 482(א), ולפסיקה שניתנה לאחר התיקון.

לטענתה של סמסונג ישראל, פעילותה מתמצ ה בתיאום הייבוא של מוצרים סופיים מול יבואנים ישראליים, תיאום שיווק המוצרים ומתן שירות ללקוחות שרכשו את המוצרים. לגבי סמסונג SDI נטען כי למיטב הידיעה היא יצרנית של סוללות שאיננה מקיימת את עסקיה בישראל, אין כל קשר עסקי או אחר בינה לבין סמסונג ישראל, אין זהות בין נושאי המשרה המועסקים בה לבין נושאי משרה בסמסונג ישראל, וממילא התובענה הוגשה בגין עיסוק שאינו רלוונטי לעיסוקה של סמסונג ישראל. בהקשר זה נטען כי העובדה שסמסונג SDI מייצרת סוללות וכי נעשה שימוש בסוללות אלה במוצרים שמייצרות חברות באשכול סמסונג, אינה מלמדת על קשר כלשהו בין סמסונג ישראל לבין סמסונג SDI.

סמסונג ישראל טוענת כי יש לדחות את טענת המבקש שלפיה לעניין הפרשנות של תקנה 482(א) אין להתייחס ב אותה אמת מידה לתביעה שהוגשה נגד קונצרן רב לאומי, ונטען כי פרשנות זו מנוגדת לדברים שנקבעו בפסיקה.

אשר לטענת המבקש לגבי הנוכחות האינטרנטית, נטען כי גם כאן המבקש מנסה לזרוע בלבול כדי ליצור את הרושם המוטעה שסמסונג SDI היא שעומדת בראש הקונצרן וסמסונג ישראל אינה אלא שלוחה שלה. לגבי אתר האינטרנט, המבקש אינו מפנה לאתר של סמסונג SDI ואינו טוען לד מיון כלשהו בין אתר זה לבין האתר של סמסונג ישראל. בנוגע לטענת המבקש בדבר הנוכחות הפיזית, נטען כי המשרדים בישראל הם של סמסונג ישראל ולא של קונצרן סמסונג, ו הם אינם משמשים כתובת להמצאת כתבי בי דין ל- 165 החברות באשכול סמסונג או ל- 58 החברות הקשורות של SEC. אשר לטענה בדבר זהות בשמותיהן של החברות ושימוש באו תו סמל ובאותו סימן מסחרי, נטען כי סמסונג ישראל אינה עושה שימוש באותו שם או באותו סמל של סמסונג SDI, וגם אם הייתה עושה זאת, ממילא לא היה בכך כדי להצביע על קיומו של קשר אינטנסיבי. בנוגע להשתייכות הארגונית נטען כי העובדה שאורגן בחברה מסוימת בקונצרן סמסונג עבד לאורך הקריירה שלו בכמה חברות באשכול אינה מצביעה על קיומו של קשר עסקי בין כל החברות בקונצרן. המבקש אינו טוען כי מר Kwang Hak Koh המשמש כיום דירקטור בסמסונג ישראל מועסק בו זמנית בשתי חברות באשכול , וודאי ש אינו ט וען כי מר Koh מועסק בו זמנית בסמסונג ישראל ובסמסונג SDI.

לבסוף נטען כי שמן השונה של החברות, תחום הפעילות השונה שלהן והעובדה שסמסונג SDI כלל לא פועלת בישראל , מלמדים שאין שחר לטענה כי למתבונן מהצד נוצר רושם שסמסונג ישראל משמשת סניף של סמסונג SDI, וטענה זו נטענה בעלמה ובהיעדר ביסוס.

טענות LGE Levant בתשובתה לבקשה

בתשובה נטען כי הבקשה הוגשה בניסיון נואל לבצע קיצור דרך דיוני ולהימנע מללכת בדרך המלך של המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 לתקנות.

לטענת LGE Levant, הבקשה זרועה בעובדות כלליות וחסרות משמעות במטרה לבסס קשר שאינו קיים בין LGE Levant ל - LG Chem שמעולם לא פעלה בישראל. למעשה, המבקש אינו טוען כי יש קשר ישיר בין LGE Levant ל- LG Chem אלא טוען כי מאחר ששתי החברות הנ"ל קשורות ל- LG העולמי ת, יש לראות את LGE Levant כמורשה של LG Chem. ואולם, אין כל אינדיקציה, ולו בדוחק, לכך שאכן קיים בין שתי חברות אלה קשר עסקי אינטנסיבי.

LG Corporation Inc. (להלן " LG Co.") היא חברה דרום קוריאנית המשמשת חברת החזקות של חברות רבות. למיטב ידיעתה של LGE Levant, LG Co. מחזיקה בכ- 31% מהון המניות של חברת LGE Inc. שהיא חברה שתחום עיסוקה במכירת מוצרי אלקטרוניקה שונים למשתמשי קצה, והחברה האם של LGE Levant אשר מוכרת ומשווקת מוצרים סופיים ללקוח בישראל. לפי מידע הזמין לציבור, LG Co. מחזיקה גם ב- 33% מהמניות של LG Chem שהיא חברה ציבורית המייצרת חומרים שונים מתעשיית הפטרוכימיה. חברת LGE Inc. אינה לקוח מרכזי של LG Chem אשר מוכרת את מוצריה גם לחברות מתחרות של LGE Inc. .

אין שום קשר בין LGE Levant לבין LG Chem, וודאי שלא קשר ישיר ואינטנסיבי. אין ולו נושא משרה אחד אשר מכהן בשתי החברות יחד, אף אחת מהחברות אינה מחזיקה במישרין או בעקיפין מניות של האחרת, LGE Levant אינה מקדמת את האינטרסים העסקים או הכלכליים של LG Chem בישראל, אינה פועלת כנציגה או כסוכנת שלה בישראל, לא קיבלה ממנה מעולם הסמכה לפעול בשמה ומעולם לא הציגה מצג כאמור בפני אף חברה או אדם. LGE Levant אינה מדווחת ל- LG Chem על פעילותה , אינה רוכשת מוצרים מ- LG Chem ואינה משלמת לה כספים כלשהם. LGE Levant אף אינה משווקת או מוכרת שום מוצר של LG Chem בישראל.

בתשובה יש הפניה לפסיקה שלפיה כדי לעמוד בתנאי תקנה 482(א) יש להראות ששתי החברות עוסקות באותו עסק ושיש ביניהן קשר אינטנסיבי. כמו-כן מופנה בית המשפט לפסיקה שבה נקבע שכדי לקבוע שחברה מסוימת היא מורשה של חברה אחרת, אין די בהשתייכות של שתי החברות לאותו קונצרן, ואף אין די בכך שיש לשתי החברות אותו אתר אינטרנט, אותו סימן מסחרי או אפילו אותה פעילות, אלא יש להוכיח בראיות קשר אינטנסיבי ישיר בין החברות.

לטענת ב"כ LGE L evant, אתר האינטרנט שאליו מפנה המבקש בבקשתו שייך ל- LGE ולא ל- LG Co. ואין ב ו כל התייחסות ל - LG Chem או לתחום פעילותה. לגבי הנוכחות הפיזית, נטען כי המשרדים בהרצליה משמשים את LGE Levant בלבד, אינם משמשים ומעולם לא שימש ו את קונצרן LG, ומובן שאף אינם משמשים נציגות עבור LG Chem. לגבי מר סאנג, הוכחש כי הוא נציג של קונצרן סמסונג בישראל ונטען כי שימוש עד לאחרונה כמנכ"ל LGE Levant הפועל מטעמה בלבד. כמו-כן הוכחש כי נציג של הקונצרן הוא זה שרשם את LGE Levant, ונטען כי מי שרשם אותה בישראל היא LGE Inc. שאינה קשורה ל- LG Chem. אשר לכתבות באתרי האינטרנט שאליהן הפנה המבקש, נטען כי עולה מהן ש- LG Chem מספקת את מוצריה לחברות שונות, לרבות חברת סמסונג וחברת אפל, ו ברי כי אין לקבל טענה שלפיה כל המשווקים של מוצרים בישראל הם מורשים לניהול עסקים של כל ספקי המשנה של המוצרים שהם מוכרים.

לבסוף נטען כי אין כל אינדיקציה שאדם סביר מהיישוב יוכל להסיק ממנה, ולו באופן תיאורטי, כי LGE Levant אכן מייצגת את האינטרסים הכלכליים של LG Chem.

טענות המבקש בתגובתו לתשובות הנ"ל

בתגובת המבקש הוצגה רשימה ללא ממצה של שבעה סממנים המצביעים, לפי הפסיקה , על אינטנסיביות הקשר בין המורשה למרשה, ונטען כי כולם מתקיימים בענייננו : טיב היחסים, זיקת בעלות, זיקה ניהולית, השתייכות לאשכול חברות, שם דומה, לוגו או סימן מסחרי משותף והתרשמות סובייקטיבית . לעניין הקשר הארגוני בין המשיבות לבין הנתבעות הזרות , נטען כי לפי הפסיקה די בקשרי אחיות בין החברות כדי לבסס זיקת בעלות, וכך גם בענייננו.

אשר לדרישה של עיסוק באותו תחום פעילות, סמסונג ישראל מודה שהיא עוסקת בייבוא, שיווק ומתן שירותים למוצרים של קונצרן סמסונג, ובחלק ממוצרים אלה כלולות סוללות שמייצרת סמסונג SDI. LGE Levant מודה כי היא עוסקת במכירה ובשיווק של מוצרי LG שבחלקם כלולות סוללות שמייצרת LG Chem. בהקשר זה טוען המבקש כי העסקים של קונצרן סמסונג ושל קונצרן LG כוללים אינטגרציה אנכית שמתחילה בשלב הפיתוח, ממשיכה בשלב הייצור, השיווק והמכירה ומסתיימת במתן שירותים, תחזוקה ותמיכה. לטענת המבקש, כל החוליות בשרשרת מהוות עסק או עבודה אחת ולכן מתחייבים קשרי עבודה רציפים בין המשיבות בישראל לנתבעות הזרות, בין היתר לצורך תיקון תקלות בסוללות ולצורך מתן שירות שוטף בנוגע לטיפול בסוללות.

לגבי סמסונג נטען כי מי שהיה יכול לשפוך אור על עוצמת הקשר בין החברות הוא מנהלה הקוריאני של סמסונג ישראל, Kwang Hak Koh, אך סמסונג החביאה אותו ובחרה לצרף תצהיר של אחר. לגבי LG נטען כי מי שהיה יכול לשפוך אור על עוצמת הקשר בין החברות הוא מנהלה של LGE Levant, מר סאנג, אך LG החביאה אותו ובחרה לצרף תצהיר של אחר. המבקש טוען כי יש לזקוף זאת לחובתן של המשיבות.

ב"כ המבקש הפנו להחלטות של בתי המשפט בארה"ב בעניין הקרטל דנן ובעניין קרטל דומה אחר שבהן נקבע כי המשתתפים בקרטל לא תמיד ידעו מהו השיוך הארגוני של המשתתפים האחרים ולא הפרידו בין הישויות בתוך קבוצת חברות. לפיכך טוען המבקש כי מי שהיו צדדים לקרטל הם הקונצרנים ולא חברות ספציפיות, ולכן יש להסתכל על כל קונצרן כמכלול אחד ולקבוע כי די בהמצאה לזרוע אחת של הקונצרן כדי ליידע את הקונצרן. עוד נטען כי סמסונג ו- LG משקיעות סכומי עתק במיתוג ובקיבוע תודעה של קונצרן אחיד, ולנוכח מצג זה, יש לדחות את הטענות להיעדר כל קשר בין חברות בקונצרן.

לגבי סמסונג, נטען כי בתובענה ייצוגית אחרת בנוגע לפגמים בחלק ממכשירי הסלולר והמחשבים שמשווקת סמסונג ישראל - ת"צ (תל-אביב) 44632-06-14 שמואל בלום נ' Samsung Electronics Co., Ltd (להלן : עניין בלום) שבה אושר הסדר פשרה בין המבקש שם לבין SEC, ההמצאה של כתבי הטענות ל- SEC נעשתה באמצעות סמסונג ישראל. המבקש טוען כי בת ובענה הנ"ל סמסונג ישראל הוכרה כמורשה של SEC בנוגע לפגמים במכשירים שייצרו גופים אחרים בקונצרן, ולכן כך יש לקבוע גם בנוגע לתביעה דנן שבה נטען לקיומו של קרטל בסוללות ליתיום שייצרה סמסונג SDI.

אשר לזיקות הניהוליות, נטען כי דירקטור בסמסונג SDI ששמו Seh Woong Jeong מכהן במקביל בתפקיד אחר ב- SEC. כמו-כן צוינו שמות יהם של שמונה דירקטורים נוספים ש נטען כי עבדו בעבר ב אחת החברות הנ"ל (סמסונג SDI או SEC) ולאחר מכן עברו לעבוד בחברה האחרת. בנוגע ל- LG, נטען כי לפחות דירקטור אחד של LG Chem, מר Bon Joon Koo, כיהן בעבר כמנכ"ל LGE Inc. וכיום ממלא תפקיד בכיר ב- LG Co. וכן משמש חבר בדירקטוריון של LGE Inc. . כמו-כן צוין כי גם הדירקטור הנוכחי היחיד של LGE Levant, כעולה מהנספח לתשובתה, מר Jeon Hong Ju, לא ערך תצהיר ולא הצהיר כי אין לו קשר למי מבעלי התפקידים ב- LG Chem.

בתגובה נטען כי קיימים גם סממנים נוספים המעידים על הקשר בין המשיבות לבין הנתבעות, ובהקשר זה הופנה בית המשפט לטענות שהועלו בבקשה בעניין שמות זהים או דומים של החברות ושימוש באותו סמל ובאותו סימן מסחרי. כמו-כן צוין כי SEC וסמסונג SDI יושבות באותו בניין וכך גם LGE ו- LG Chem.

טענות סמסונג ישראל בתשובתה המשלימה

באופן תמוה, רוב הטענות של המבקש מתמקדות דווקא בקשר שבין SEC לסמסונג SDI, ולא ברור מדוע המבקש סבור שיש בכך כדי ללמד על קיומו של קשר בין סמסונג SDI לסמסונג ישראל.

המבקש סבור כי די בכך שגורם בישראל יכול ליידע את הנתבע הזר על הגשת התביעה נגדו כדי שבית המשפט יקנה סמכות לדון בעניינו של הנתבע הזר, אך ל פי הפסיקה שאליה הפנו ב"כ סמסונג ישראל, אין כל נפקות לשאלה האם התובענה נמסרה לחברה הזרה בפועל שכן מדובר בשאלה נורמטיבית.

כדי שחברות ייחשבו "חברות אחיות" נדרש שכל אחת מהן תהיה חברה בת של חברה אם משותפת, אך המבקש כשל להוכיח שסמסונג ישראל וסמסונג SDI הן חברות בנות של SEC כהגדרתו של מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, וזאת בין היתר כיוון שאין חולק כי SEC מחזיקה ב- 19.6% בלבד ממניות סמסונג SDI. כמו-כן נטען כי בפסיקה שאליה הפנה המבקש, ההכרה בקשר האינטנסיבי בין החברה הישראלית לחברה הזרה לא נעשה על יסוד העובדה שמדובר בחברות אחיות , אלא משום שהוכח לבית המשפט כי אחת המנהלות של החברה הישראלית משמשת דירקטורית בחברה הזרה.

אין ממש בטענה חסרת השחר של המבקש כי ייצור של רכיב אינו מהווה עסק בפני עצמו. בניגוד מוחלט לטענת המבקש, מעיון באתר האינטרנט של סמסונג SDI עולה כי העסק העצמאי שלה הוא רחב ומגוון, וכמובן שאינו מתמצה ב ייצור סוללות המשולבות בחלק מכשירי סמסונג. כך למשל עולה מהאתר כי סמסונג SDI מייצרת גם סוללות עבור יצרני רכבים ב כל העולם וכן מייצרת מערכות אנרגיה חסכונית הנמכרות ברחבי העולם.

אין כל בסיס לטענת המבקש כי מתקיים בין החברות קשר רציף בנוגע לתיקון תקלות בסוללות של סמסונג SDI ולצורך השירות השוטף שנטען כי סמסונג ישראל נותנת ללקוחות שחווים בעיות בסוללות. ב עניין זה נטען כי צד שלישי הוא זה שמספק את שירותי המעבדה, ועל כל פנים, אין כל קשר בין סמסונג SDI לבין סמסונג ישראל ו הן אינן מקיימות פגישות, שיחות, תכתובות או כל תקשורת אחרת.

אשר לטענות שהעלה המבקש לגבי המצאת כתבי הטענות בעניין בלום, נטען כי באותה תובענה כלל לא הוגשה בקשה לפי תקנה 482(א) וסמסונג ישראל לא הוכרה כמורשה מטעם SEC. עוד נטען כי גם לו היה שביב של אמת בטענת המבקש, ברי כי אין לכך רלוונטיות כלשהי לשאלה האם סמסונג ישראל משמשת מורשה של סמסונג SDI (ולא של SEC) בנסיבות התביעה דנן.

לגבי הזיקות הפרסונליות נטען כי המבקש נסמך בעניין זה על מידע המופיע באתרי אינטרנט שאינם ראיה, וגם אם אורגנים מסוימים אכן עובדים בו זמנית ב- SEC ובסמסונג SDI או שעבדו בעבר באחת החברות הללו ועובדים היום באחרת, אין בכך כדי לבסס קיומו של קשר בין סמסונג SDI לסמסונג ישראל.

בנוגע למיקום המשרדים של החברות בקוריאה, נטען כי לא ברור מדוע המבקש סבור שציון מקום מושבן לכאורה של SEC ו של סמסונג SDI מצביע על קיומו של קשר כל שהו בין סמסונג ישראל לבין סמסונג SDI. עוד נטען שלפי הנתונים המופיעים באתר האינטרנט הרשמי של סמסונג SDI, אף אחת מיחידות החברה אינה ממוקמת בעיר סיאול.

סמסונג ישראל לא הודתה שהיא מייבאת, משווקת ומעניקה שירותים למכשירי סמסונג, אלא הצהירה שהיא עוסקת בתיאום של פעולות אלה מול צדדים שלישיים אשר לרוב נמצאים בקשר ישיר עם SEC.

טענות המבקש בבקשתו השנייה

מבלי לפגוע בבקשה הראשונה להכרה בהמצאות לפי תקנה 482(א), ביום 5.2.18 המציא המבקש את כתבי בי הדין ל- LG Chem באמצעות מורשה נוסף שלה בישראל, חברת LGE Inc. שמקום מושבה העיקרי בקוריאה והיא רשומה בישראל כחברת חוץ. בית המשפט מתבקש לקבוע כי מסירה זו היא המצאה כדין בהתאם לתקנה 482(א).

ב"כ המבקש חזרו על חלק מהטענות הכלליות והמשפטיות שהעלו בבקשה הראשונה, וכן פירטו מדוע לטענתם המסירה הנ"ל בוצעה בהתאם לתנאי תקנה 482(א).

בבקשה נטען כי קיימות זיקות רבות ו קיים קשר אינטנסיבי עמוק בין LG Chem ל בין LGE Inc., וזאת על יסוד הסממנים הבאים: שתי החברות משתייכות לאותו קונצרן, שמן דומה, הן משתמשות באותו סמל ובאותו סימן מסחרי, משרדיהן בקוריאה סמוכים זה לזה, LG Co. מחזיקה מניות של שתי החברות בשיעור הגבוה מ- 30% , דירקטור אחד לפחות של LG Chem (מר Bon Joon Koo) כיהן כמנכ"ל LGE ומשמש כיום דירקטור של LGE Inc. ו- LG Chem היא אחת הספקיות העיקריות של סוללות עבור מוצרים שמייצרת ומשווקת קבוצת LG, לרבות LGE Inc.. על רקע האמור לעיל נטען כי למתבו נן מהצד נוצר רושם שמדובר בישות כלכלית אחת לכל דבר ועניין, ולהתרשמות סובייקטיבית זו יש השלכה לסוגיית ההמצאה.

לטענת המבקש, אין נפקות לכך ש- LGE Inc. אינה מייצרת את הרכיב מושא התביעה עצמו אלא משלבת את הרכיב במוצרי הקונצרן שהיא מייצרת. עוד נטען כי LG Chem אינה מקיימת פעילות עסקית עצמאית העומדת על רגליה שלה , שכן הסוללות שהמיוצרות אצלה כמעט שאינן נמכרות כמוצרים סופיים לציבור אלא מועברות לחברות אחרות בקונצרן ומחוצה לו. בהקשר זה נטען כי שתי החברות הן ברגים משומנים במכונה אחת - קונצרן LG - שעיסוקו הוא יצירת מוצרי אלקטרוניקה, ומכאן ששתי החברות עוסקות באותו עסק ובאותה עבודה כלשון תקנה 482(א), ולכן בהכרח גם מתחייב ומתקיים בין החברות קשר עסקי אינטנסיבי.

טענות LGE Inc. בתשובתה לבקשה

בתשובה נטען כי תקנה 482(א) אינה מאפשרת להמציא כתבי בי דין לחברה זרה באמצעות חברה זרה אחרת שאינה מנהלת את עסקיה באותו אזור שיפוט.

עוד נטען כי כתבי בי הדין מעולם לא התקבלו אצל LGE Inc. אלא אצל חבר ת הבת שלה , LGE Levant, כך שגם לו הייתה LGE Inc. מנהלת את אותו עסק ואת אותה עבודה של LG Chem (טענה המוכחשת מכל וכל), עדיין התוצאה היא שמדובר בניסיון להמציא כתב טענות באמצעות צד רביעי (מורשה של מורשה של הנתבע לפי הנטען).

לטענתLGE I nc., היא אינה מחזיקה משרדים בישראל ואינה מקיימת בה פעילות. בהקשר זה נטען כי בעבר נרשמה LGE I nc. כחברה זרה ברשם החברות ואף קיבלה מספר חברה, אך פעילות בארץ פסקה לפי כמה שנים והרישום לא בוטל עד היום. עוד נטען כי למיטב ידיעתה של LGE Inc., המבקש שלח את כתבי בי הדין לכתובת שנותרה רשומה ככתובתה ברשם החברות, אך כאמור, הם כלל לא הגיעו לידי LGE I nc. אלא לידי חברת הבת שלה, LGE Levant, שהביאה את הבקשה לידיעתה.

המבקש למעשה אינו טוען שיש קשר ישיר בין LG Chem לבין LGE Inc., אלא טוען כי מאחר ש- LGE Inc. קשורה בדרך כלשהי ל- LG העולמית, אזי יש לראות את האחת כמורשה של השנייה , ועמדה זו נדחתה במפורש בפסיקה.

למיטב ידיעתה של LGE Inc., LG Chem כלל אינה פועלת בישראל, אינה מוכרת את מוצריה בישראל (וודאי שלא באמצעות LGE Inc.), אינה מייצרת לעצמה הכנסות בישראל ואין לה כל אינטרס עסקי בישראל. כמו-כן נטען כי LGE Inc. אינה מורשה להנהלת עסקים של LG Chem בישראל, LGE Inc. מעולם לא קיבלה מ- LG Chem הסכמה או הסמכה לפעול בשמה, מעולם לא פעלה בשמה או עבורה ושתי החברות אינן עוסקות בתחומי עיסוק דומים או קרובים זה לזה (LG Chem עוסקת בהנדסת חומרים וכימיקליים ו- LGE Inc. עוסקת במכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לצרכני קצה ).

בתשובה חזר ב"כLGE I nc. על הטענות המשפטיות שהועלו בתשוב ות לבקשה הראשונה . בין היתר נטען כי לפי הפסיקה, א ין די בכך שחברות שייכות לאותו קונצרן, עושות שימוש באותו סמליל או אפילו עוסקות באותה פעילות כדי לעמוד ברף הנדרש להמצאת כתבי בי דין, אלא יש להוכיח בראיות שיש קשר אינטנסיבי בין שתי החברות, ונטען כי בענייננו המבקש לא עשה זאת .

לגבי ההשתייכות הארגונית, נטען כי LG Chem אינה מחזיקה במניות של LGE Inc., לא במישרין ולא בעקיפין . כמו-כן נטען כי LG Co. שולט ת באופן חלקי בלבד ובנפרד בשתי חברות אלה ׁ(LGE Co. ו- LG Chem) ו ברור שאין זהות אינטרסים בין כל החברות הקשורות ל- LG Co.. אשר לטענה בעניין זהות האורגנים, נטען בין היתר כי מר Koo אינו משמש דירקטור פעיל של LGE Inc., ובאתר האינטרנט הרשמי של LGE Inc. נכתב כי הוא אינו מעורב במהלך העסקים הרגיל של החברה. הטענה בנוגע לתפקידיו של מר Koo מבוססת רק על מידע באתר אינטרנט שמקורו ואמינותו אינם ידועים , ומכל מקום, ברור כי אין להסיק מעצם כהונתם של נושאי משרה כלשהם בקונצרן מסקנות בנוגע לנושאים שבהם דנים אותם נושאי משרה במסגרת תפקידיהם. אשר לטענות בעניין קשרים עסקיים בין החברות, נטען כי הן בגדר השערות בלבד שאין בהן כל ממש, וגם מכתבות האינטרנט שאליהן הפנה המבקש (אשר אינן קבילות כראיה) עולה כי LG Chem מספקת את הרכיבים שהיא מייצרת גם לחברות רבות אחרות שאינן בקבוצת LG. עוד נטען כי אין כל קשר בין פעילותה של LG Chem הנ"ל לפעילותה של LGE Co. אשר עוסקת במכירת מוצרים סופיים לצרכני קצה.

לבסוף נטען כי אין כל אינדיקציה שממנה אדם סביר מן היישוב יוכל לחשוב או להסיק, ולו באופן תיאורטי, כי LGE Co. מייצגת את האינטרסים הכלכליים של LG Chem.

טענות המבקש בתגובתו לתשוב ה

לא נסתר כי במקרה דנן מתקיימים כל הסממנים שיש בהם להעיד על אינטנסיביות הקשר בין LGE Inc. לבין LG Chem. מהתשובה עולה כי LGE Inc. מודה בכל טענות המבקש, ובין היתר בכך שיש לה ול- LG Chem לפחות דירקטור משותף אחד, ששתי החברות עוסקות באותו עסק (כיוון ש- LG Chem מספקת סוללות ל- LGE Co.) ושהמשרדים העיקריים של שתי החברות נמצאים באותו בניין בסיאול שבדרום קוריאה.

אין בתשובה התייחסות עניינית לטענה שלפיה החברות הן ברגים משומנים במכונה אחת ולטענה כי הקרטל מושא התובענה לא הקפיד על עקרון הישות המשפטית הנפרדת.

אין לקבל את טענתה של LGE Inc. כי היא אינה מודעת להיבטים העסקיים של LG Chem, וזאת לנוכח זהותו של המצהיר מטעמה, מר יונג, ששימש בעבר הלא רחוק סגן הנשיא והאורגן הפיננסי הבכיר ביותר בקונצרן LG. כמו-כן ראוי היה שמר Koo, הדירקטור המשותף ב- LGE Inc. וב- LG Chem, הוא שיגיש תצהיר בתמיכה לתשובה, אך LGE Inc. בחרה להסתיר אותו. כך גם אין תימוכין לטענה כי מר Koo אינו משמש דירקטור פעיל ב- LGE Inc., ואין די לעניין זה בקטע מאתר האינטרנט של החברה.

הטענה של LGE Inc. כי היא אינה מקיימת פעילות עסקית בישראל מזה כמה שנים אינה נכונה. כך למשל, חמישה חודשים בלבד לפני מועד הגשת הבקשה להכרה בהמצאה למורשה נרשם שיעבוד קבוע על פיקדון שקלי הקיים בחשבון החברה בבנק הפועלים לרבות פירותיו. ב- 23.5.17 דיווחה LGE Inc. לרשם החברות על המען שלה בישראל , ולמען זה הומצאו כתבי הטענות בתיק דנן. נוסף על כך, רק לאחרונה קיבלה LGE Inc. שני כתבי טענות בעניינה בת"צ 23139-05-16 ובת"צ 10812-11-14 שם לא הועלתה טענה כלשהי לעניין הפסקת הפעילות בישראל.

דיון

ענייננו בבקשות להכרה בהמצאה למורשה לפי תקנה 482(א) שבה נקבע לאמור:

"הייתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט".

לפי הנוסח הקודם של התקנה לפני שתוקנה, התובע היה רשאי להמציא כתבי בי-דין למורשה העוסק אותה שעה מטעם הנתבע "בהנהלת העסק או העבודה", ואילו לפי הנוסח המתוקן של התקנה שצוטט במלואו לעיל, המצאה למורשה מותרת כאמור רק אם המורשה עוסק אותה שעה מטעם הנתבע " בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה " (ההדגשות שלי - מ"ת).

בדברי ההסבר המתייחסים לתיקון הנ"ל (דברי ההסבר לתיקון מספר 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ג-2013) נקבע כדלקמן:

"מוצע להבהיר כי ניתן להמציא תובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם אל מחוץ לתחום המדינה, למנהל או למורשה באותו אזור שיפוט ובלבד שהוא עוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו העסק או אותה העבודה שנגדם הוגשה התובענה. דהיינו, אם למשל הוגשה תובענה נגד חברה X, ואותה חברה עוסקת במספר תחומי פעילות (מכירת רכבים – מחד, ומכירת משחקי מחשבים – מאידך), הרי שלא ניתן להמציא את התביעה למורשה מטעם העסק למכירת רכבים אם התובענה הוגשה נגד החברה בשל משחק מחשב פגום".

ב"כ המבקש טוענים כי לפי הפסיקה של בית המשפט העליון, גם לאחר התיקון של תקנה 482(א) מספיק לבדוק " האם בישראל התנהלה פעילות עסקית מסוימת הנוגעת לנתבע" ודרישה זו " אינה מציבה רף גבוה". ואולם, מהפסיקה שאליה הפנ ו ב"כ המבקש עולה כי באותם מקרים, המשיבות עסק ו בישראל ב אותה פעילות נושא התובענה. כך למשל, בהחלטה שניתנה ברע"א 3574/15Alstom Grid AG נ' חברת החשמל לישראל בע"מ מיום 14.7.15 נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בת"א 56731-12-13 שבה נקבע בסעיף 44 כי המשיבה הישראלית לא הכחישה שקיים קשר בינה לבין הנתבעת הזרה וכן נקבע בסעיף 48 שהמשיבה הישראלית שימשה קבלן ראשי בפרויקט להקמת תחנת משנה להשנאת חשמל בישראל הכולל גם אספקה והתקנה של מסדרי גז (GIS) נושא התובענה שם, שאותם מספקת ומתקינה הנתבעת הזרה . בפסק דין שניתן ברע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON CO ביום 28.12.17 נקבע בין היתר כי יש להוכיח "זהות בין עניינה של התובענה לבין עסקו של המורשה", ובאותו מקרה נקבע כי המ שיבה הישראלית עוסקת בדיוק באותו עסק שבגינו הוגשה התובענה – "יבוא ושיווק גריל מסדרת 'FIRE MAGIC'" (סעיף 14 לפסק הדין) .

בהחלטה נוספת שאליה הפנו ב"כ המבקש בת"א (מחוזי ת"א) 5744-12-17 Info Network Gmbh נ' ברט אלן סמיט מיום 21.2.18 נקבע כי המורשה בישראל שימשה "צינור" להתכתבות ולהתקשרות בין התובע לחברה הזרה וכי היא חתמה בין היתר על דרישות התשלום שהועברו לתובע וכן על המכתב המודיע על הפסקת ההתקשרות החוזית בין התובע לחברה הזרה.

בבקשות הפנו ב"כ המבקש בין היתר גם להחלטה בת"א (מחוזי ת"א) 48243-11-14 מרקו לוצאטו נ' Apple Inc. מיום 22.10.15, אך החלטה זו התמקדה במבחן אינטנסיביות הקשר בין החברה הישראלית לחברה הזרה , ואין ב ה התייחסות מפורשת כלשהי לדרישה של " אותו עסק או אותה עבודה". מנגד, בשתי החלטות שניתנו לאחר מכן בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיקים אחרים (החלטה בת"צ 61876-01-18 זינאתי נ' Qualcomm ו- Apple Inc. מיום 18.3.18 ו החלטה בת"צ 12805-01-18 זינאתי נ' Intel Corp. ו- Apple Inc. מיום 18.3.18) נדחתה הטענה כי אפל ישראל היא מורשה של Apple Inc.. בהחלטות אלה נקבע כי לא נטען וממילא לא הוכח שאפל ישראל עוסקת בפיתוח של המוצרים מושא התביעות שאותם מפתחת Apple Inc., ולכן לא התקיים היסוד ההכרחי לתחולתה של תקנה 482(א) שלפיו מדובר ב"אותו עסק".

בהחלטה נוספת שאליה הפנו ב"כ המבקש שניתנה בת"א (מחוזי ת"א) 31872-04-15Burleigh Inc., Co. נ' נט פיי בע"מ מיום 16.12.15, נקבע בסעיף 27 כי לצורך דיון בשאלת ההמצאה אפשר להסתפק בפעילות עסקית מסוימת של הנתבע בישראל, ובלבד שמדובר בהרשאה לניהול אותו תחום פעילות. אולם בהמשך סעיף 27 הנ"ל הובהר ונקבע כי " אם אדם הינו מורשה אך ורק לעניין תחום פעילות מסוים, כך שמתקיים מבחן האינטנסיביות רק לגבי אותו תחום, הרי שלגבי תחום פעילות אחר הוא איננו מורשה כנדרש".

המשיבות הפנו בעניין זה לפסק דין שניתן בע"ר (מחוזי-מרכז) 46733-02-17 HSBC Bank plc נ' בטר פלייס ישראל (ח.ח.) 2009 בע"מ ביום 11.7.17, שם נקבע כי לאחר התיקון של תקנה 482(א) יש לפרש בדווקנות את הדרישה שהמורשה ינהל מטעם הנתבע הזר את אותו עסק או את אותה עבודה – "תקנה 482(א) היא הרשאה יחידנית וספציפית המתייחסת דווקא למורשה העוסק באותו עסק בו עוסק התושב הזר הקשור בתביעה עצמה". המשיבות הפנו גם לפסיקה נוספת המתייחסת לצמצום פרשנות התקנה בעקבות התיקון, לרבות החלטה שניתנה בת"צ (מחוזי ת"א) 19529-06-14 חוטה נ' Booking.com B.V. מיום 19.7.15 בפסקה 29 . כן ראו החלטה שניתנה בת"א (מחוזי ת"א) 25027-01-13 ברונפמן נ' איתן אלעזר פינגרד מיום 3.1.14 בפסקה 20.

התובענה בענייננו הוגשה בעילה של תיאום מחירים של סוללות ליתיום המשמשות להפעלת מכשירי אלקטרוניקה ניידים רבים לרבות טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים, נגני מוזיקה, מחשבי טבלט ומצלמות דיגיטליות.

המצהיר מטעם סמסונג ישראל, מר מתן מילר, הצהיר כי אין כל קשר עסקי או אחר בין סמסונג ישראל לסמסונג SDI (סעיף 8 לתצהיר שצורף לתשובה ). כמו-כן הצהיר מר מילר כי בעוד סמסונג SDI עוסקת למיטב ידיעתו, בין היתר , בייצור סוללות (סעיף 6 לתצהיר שצורף לתשובה וסעיף 7 לתצהיר המשלים), פעילותה של סמסונג ישראל " מתמצה לכדי תיאום הייבוא של מוצרים סופיים (טלפונים, מקררים, מכונות כביסה ועוד) מול יבואנים ישראלים, תיאום שיווק המוצרים ומתן שירות ללקוחות שרכשו את המוצרים" (סעיף 7 לתצהיר שצורף לתשובה ). עוד הצהיר מר מילר כי סמסונג ישראל "אינה עוסקת בתיקון או בטיפול שוטף בסוללות" או בכל רכיב אחר, והבהיר כי שירותי המעבדה ניתנים באמצעות צד שלישי, אשר למיטב ידיעתו, גם הוא אינו בא במגע עם סמסונג SDI (סעיף 9 לתצהיר המשלים) .

המצהיר מטעם LGE Levant, מר זיו קוריצקי, הצהיר כי אין שום קשר בין LG Chem ל- LGE Levant (כמפורט בסעי פים 12-11 לתצהיר). כמו-כן הצהיר מר קוריצקי כי לפי מידע הזמין לציבור, LG Chem עוסקת בייצור חומרים ורכיבים שונים, לרבות רכיבים לסוללות נטענות (סעיף 7 לתצהיר), ואילו LGE Levant " מוכרת ומשווקת בישראל מוצרים אשר מהווים מוצר סופי ללקוח ואינה משווקת, מוכרת או מקיימת קשרים אחרים בנוגע למכירת חומרים או רכיבים שונים לשם שילובם בשרשרת הייצור" (סעיף 5 לתצהיר).

המצהיר מטעם LGE Inc., מר Jung, Do Hyun , אשר תצהירו שצורף לתשובה נכתב באנגלית, הצהיר כי אין ל- LGE Inc. נציגות בישראל והיא אינה מנהלת פעילות כלשהי בישראל (סעיף 3 לתצהיר ) ושאין כל קשר בין LGE Inc. ל- LG Chem (כמפורט בסעיף 16 לתצהיר). כמו-כן הצהיר כ י תחום העיסוק של LGE Inc. הוא מוצרי אלקטרוניקה ביתיים שונים המיועדים לצרכני קצה (סעיף 6 לתצהיר), בעוד שלפי מידע הזמין לציבור, LG Chem עוסקת בייצור חומרים ורכיבים שונים, לרבות רכיבים לסוללות נטענות (סעיף 8 לתצהיר).

המבקש טוען כי הקונצרנים של סמסונג ושל LG כוללים אינטגרציה אנכית שמתחילה בשלב הפיתוח, ממשיכה בשלב הייצור, השיווק והמכירה ומסתיימת במתן שירותים, תחזוקה ותמיכה, וכל החוליות בשרשרת מהוות עסק או עבודה אחת. מנגד, המשיבות טוענות כי סמסונג SDI
ו- LG Chem הן חברות בעלות עיסוק עצמאי אשר מוכרות את מוצריהן לחברות שונות ולא רק לחברות באותו קונצרן. כמו-כן טוענות המשיבות כי העובדה שחברה מייבאת, משווקת או מטפלת במוצרים לצרכני קצה בישראל ושחלק ממוצרים אלה כוללים רכיב שייצרה חברה זרה , אינה הופכת את החברה הפועלת בישראל למורשה לנהל את עסקיה של החברה הזרה.

ודוק, בניגוד למקרים אחרים שנדונו בפסיקה שאליהם הפנ ו ב"כ המבקש, במקרה דנן המשיבות לא שיווקו במועד ההמצאה את המוצר שייצרו ה נתבעות (סוללת הליתיום) , אלא לכל היותר שיווקו או טיפלו במוצרי אלקטרוניקה שונים אשר חלקם כללו את הסוללות שהנתבעות ייצרו וסיפקו לחברות שונות . ספק אם בנסיבות אלה יש לקבוע כי המשיבות עסקו באותו עסק או באותה עבודה נושא התובענה שהוא , כאמור , קביעת מחיריהן של סוללות ליתיום , אך אינני נדרש להכריע בכך, שכן כפי שיפורט להלן, המבקש לא הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי מתקיים בעייננו התנאי הנוסף לצורך עמידה בתקנה 482(א) - שהוא התנאי המרכזי לפי הפסיקה שאליה הפנה המבקש - קיומו של קשר אינטנסיבי דיו בין הנתבעות למי מהמשיבות במועד הרלוונטי.

המבקש הפנה ל פסיקה שלפיה מורשה לצורך תקנה 482(א) הוא " מי שיש להניח שהקשר בינו לבין הנתבע אינטנסיבי מספיק על מנת שימסור לו את התביעות" (רע"א 39/89 General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מב(4) 762, 767) וכן לפסיקה שבה נקבע כי לאור תהליכי הגלובליזציה ושכלול אמצעי התקשורת, אין עוד מקום לפרשנות מצמצמת של תקנה 482(א) (רע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ מיום 25.8.94). מדובר בפסיקה שקדמה לתיקון תקנה 482(א) שבו כאמור ביקש המחוקק לצמצם את פרשנות התקנה, לכל הפחות בנוגע לתנאי של " אותו עסק או אותה עבודה". כמו-כן קיימת פסיקה שלפיה בעקבות התיקון, יש לצמצם גם את פרשנות התנאי של אינטנסיביות הקשר, במובן זה שעל התובע להוכיח כי קיים בין הנתבע הזר לחברה בישראל קשר אינטנסיבי דיו בכל הנוגע לעיסוק הספציפי נושא התובענה (ראו למשל ת"א (מחוזי ת"א) 31872-04-15 Burleigh נ' נט פיי הנ"ל). על כל פנים, גם בפסק הדין בעניין טנלדר שאליו הפנ ה המבקש נקבע כי " על מנת להחליט האם המצאת המסמכים הינה אפקטיבית במובן האמור, אין להסתמך על הראיות בדיעבד, דהיינו אין להסתפק בשאלה האם בפועל הגיע דבר ההליכים לידיעת הנתבע, אלא יש לבחון את העניין מנקודת מבט נורמטיבית (וראה רע"א 572/90 פ"ד מד(1) 758, 760)" עוד נקבע שם כי לצורך עמידה בתנאי של אינטנסיביות הקשר, על התובע לבסס כי המורשה הנטען עומד עם הנתבע הזר " בקשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל" (ראו פסקאות 5 ו- 6 לפסק הדין).

אין חולק כי סמסונג ישראל שייכת לקונצרן סמסונג וכי LGE Levant ו- LGE Inc. שייכות לקונצרן LG. כמו-כן אין חולק כי בכל אחד מהקונצרנים שמות החברות דומים, חלק מהחברות עושות שימוש בלוגו ובסימני מסחר זהים וקיים אתר אינטרנט משותף לחלק מהחברות בקונצרן . אלא שבפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים שאליהם הפנו המשיבות נקבע כי אין די בהשתייכות לקבוצת חברות בעלות במאפיינים דומים כדי לבסס שקיים קשר אינטנסיבי דיו בין הנתבע לבין החברה הישראלית. כך למשל, בת"א (מחוזי -ת"א) 2060/07 דב קציר ואח' נ' אדריאן דודיסקו מיום 10.8.10 נקבע כי הגם שהנתבעות והחברה הישראלית פועלות תחת מטריית על של קבוצת החברות קרדיט סוויס, לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומ ם של קשרים כלשהם, וודאי שלא קשרים אינטנסיביים, בין החברה הישראלית לנתבעות, ואין די לעניין זה במידע הנלמד מאתר האינטרנט המשותף של קבוצת קרדיט סוויס. במקרה אחר שבו נדונה בקשה לקבוע כי חברה בישראל היא מורשה של נתבעת מקבוצת קרדיט סוויס, בת"א (מחוזי-ת"א) 20683-12-11 קסלמן וקסלמן נ' Credit Suisse Financial Services (ISRAEL) Ltd., נקבע בהחלטה מיום 21.6.12 כי גם קיומם של אתר אינטרנט משותף, לוגו משותף ושם דומה אינם מספיקים לצורך הקביעה כי החברה בישראל מורשה בהנהלת עסקים בישראל מטעם החברה האמריקאית. בהחלטה שניתנה בת"צ (מחוזי חיפה) 20448-02-13 ארז נ'PayPal Pte. Ltd. ביום 10.7.14 נקבע כי לא ניתן להמציא את כתבי הטענות לחברה בת בישראל בהיעדר פרישת תשתית עובדתית המבססת קשר אינטנסיבי בינה לבין החברה האם שמקום מושבה בחו"ל.

המבקש הצביע בבקשתו על קשרים בין סמסונג ישראל לבין קונצרן סמסונג, אך לא הציג ראיות המבססות כי קיימים קשרים עסקיים ישירים בין סמסונג ישראל לבין סמסונג SDI. כך למשל, מהבקשה עולה כי דף האינטרנט של סמסונג ישראל הוא חלק מאתר האינטרנט של סמסונג העולמית ( SEC), אך לא נטען כי לסמסונג SDI ולסמסונג ישראל יש אתר אינטרנט משותף , ולא נסתרה טענת סמסונג בתשובתה כי לסמסונג SDI יש אתר אינטרנט נפרד בכתובת אחרת. עוד טוען המבקש כי לסמסונג יש משרדים בקיבוץ יקום, אך מהבקשה עצמה עולה כי מדובר במשרדים של סמסונג ישראל, ואין כל טענה או ראיה לכך שמשרדים אלה משמשים גם את סמסונג SDI. גם העובדה שדירקטור בסמסונג ישראל, מר Kwang Hak Koh, הוא אזרח קוריאני שעבד בעבר בחברות שונות בק ונצרן סמסונג (אך ככל הנראה לא בסמסונג SDI), אינה מעידה על קשר בין סמסונג ישראל לבין סמסונג SDI.

אשר להשתייכות הארגונית, המבקש טוען כי סמסונג ישראל וסמסונג SDI הן חברות אחיות כיוון ש- SEC מחזיקה הן במניות של סמסונג SDI ו הן בשרשור (באמצעות סמסונג בנלוקס) גם במניות של סמסונג ישראל. בתשובה לכך נטען שכדי שחברות ייחשבו חברות אחיות, נדרש שכל אחת מהן תהיה חברה בת של חברה אם משותפת, אך המבקש כשל להוכיח שסמסונג ישראל וסמסונג SDI הן חברות בנות של SEC, כהגדרתו של מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, וזאת בין היתר כיוון שאין חולק כי SEC מחזיקה ב- 19.6% בלבד ממניות סמסונג SDI. על כל פנים, בפסיקה נקבע כי גם במקרים שבהם מדובר בחברות אחיות, ואפילו ב מקרים שבהם החברה הפועלת בישראל היא בבעלות מלאה של הנתבעת , אין די בכך כדי לקבוע כי מדובר במורשה לפי תקנה 482(א) בהיעדר תשתית עובדתית המבססת קיומו של קשר אינטנסיבי מספיק בין החברות (ראו עניין קציר נ' דודיסקו ועניין ארז נ' PayPal הנ"ל).

בתגובת המבקש נטען לראשונה כי כיוון שסמסונג ישראל עוסקת במוצרים הכוללים סוללות שמייצרת סמסונג SDI, המסקנ ה הטריוויאלית מכך היא שמתחייב ומתקיים בין סמסונג ישראל לסמסונג SDI קשר אינטנסיבי, ולמשל ומבלי למצות, מתחייבים קשרי עבודה רציפים לצורך תיקון תקלות בסוללות ולצורך מתן שירות שוטף בנוגע לטיפול בסוללות. כמו-כן נטען כי "קיים מן הסתם מנגנון מסודר של מערך השואל שאלות ומקבל תשובות אשר מתנהל באופן שוטף בין סמסונג ישראל לבין סמסונג SDI" (סעיף 21 לתגובה). טענ ות אלה לא הועלו בבקשה ולכן מהוות הרחבת חזית אסורה . מעבר לכך, מדובר לכל היותר בסברות או בהשערות של המבקש שאי נן נתמכ ות בראיות כלשהן, ולפי הפסיקה כאמור, היה על המבקש להציג תשתית עובדתית המעידה על קשרים עסקיים שוטפים בין החברות.

יתרה מזאת, סמסונג ישראל הכחישה את טענותיו של המבקש הנ"ל , והמצהיר מטעם סמסונג ישראל, מר מתן מילר, הצהיר בין היתר שאין כל קשר בין החברות והוסיף ש"למען הסר ספק יובהר, כי סמסונג אלקטרוניקס ישראל וחברת SDI אינן מקיימות פגישות, שיחות, תכתובות או כל תקשורת שהיא " (סעיף 8 לתצהירו המשלים). לא מדובר בהרחבת חזית אסורה כפי שטען ב"כ המבקש בדיון , שכן עוד בתשובה לבקשה ובתצהיר שצורף אליה נטען כי אין כל קשר בין החברות, ומכל מקום, המבקש הוא זה שהעלה בתגובתו לראשונה את הטענה שלפיה מתחייבים ומתקיימים קשרי עבודה שוטפים בין החברות, ולכן הוסיף המצהיר מטעם סמסונג ישראל את ההבהרה הנ"ל. המבקש לא חקר את המצהיר מטעם סמסונג ישראל ואף לא הציג עדויות או ראיות שיש בהן כדי לסתור את גרסתו של המצהיר.

לגבי LG, המבקש הצביע בבקשתו על קשרים בין LGE L evant ו- LGE Inc. לקונצרן LG, אך לא הציג תשתית ראייתית המעידה על קיומם של קשרי עבודה בין LG Levant ו- LGE Inc. לבין LG Chem. בבקשה נטען כי דף ה אינטרנט של LGE Levant הוא חלק מאתר האינטרנט של LG העולמית, אך לא נטען כי ל- LGE L evant ול- LG Chem יש אתר אינטרנט משותף, ולא הוכחשה או נסתרה טענת LGE L evant בתשובתה כי ל- LG Chem יש אתר אינטרנט נפרד . בבקשה נטען כי ל קונצרן LG יש משרדים בהרצליה פיתוח, אך לא נסתרה הצהרתו של מר קוריצקי מטעם LGE L evant כי מדובר במשרדים של LGE L evant בלבד, ואין כל טענה או ראיה לכך שמשרדים אלה משמשים גם את LG Chem. לגבי LGE Inc., המבקש טוען כי משרדיה בסיאול ממוקמים סמוך למשרדים של LG Chem, אולם מתצהירו של מר קוריצקי עולה כי מדובר במתחם המשותף לחברות רבות בקבוצת LG, ומכל מקום, אין בקרבה הפיזית בין המשרדים של החברות כדי ל למד על קיומם של קשרי עבודה ביניהן.

טענה נוספת של המבקש היא כי משרד עורכי הדין שהציג את עצמו כמייצג של קבוצת LG Electronics הוא זה שביקש לרשום את LGE Levant בישראל , וכן נטען כי החברה העולמית, LGE Inc., נתנה אישור לרישום של LGE Levant. ואולם, גם אם טענות אלה נכונות, הן יכולות להצביע לכל היותר על קשר כלשהו בין LGE Levant ל- LGE Inc., ואין בהן כדי להצביע על קשר כלשהו בין החברות הנ"ל ל- LG Chem. המבקש טוען כיLGE Levant נמצאת בשליטתה המלאה שלLGE Inc. שנטען כי ה יא ח ברה אחות של LG Chem, כיוון שיש לשתי חברות אלה חברת אם משותפת ( LG Co.), ואולם כאמור לעיל , לפי הפסיקה, גם במקרים שבהם המשיבה היא חברה בבעלות ה המלאה של הנתבעת , וודאי כ אשר מדובר לכל היותר בחברות אחיות בלבד, אין די בכך כדי לקבוע שבמועד המסירה התקיימו קשרים מסחריים שוטפים בין החברות, אם לא הוצגה תשתית עובדתית המבססת זאת.

אשר לטענה בעניין זהות האורגנים של החברות השונות בקבוצה , העובדה שהדירקטורים הנוכחיים ב- LG Chem היו בעבר דירקטורים בחברות אחרות באשכול LG אינה מלמדת על קשרים כלשהם בין LGE Levant לבין LG Chem. כך גם אין יסוד לטענת המבקש כי מר קי בונג סאנג הוא נציג של קונצרן LG בישראל ו מכיר את כל הגורמים בקונצרן, וזאת רק בשל היותו קוריאני. בהקשר זה הבהיר מר קוריצקי, המצהיר מטעם LGE Levant, כי מר סאנג כיהן בעבר כמנכ"ל LGE Levant ופעל מטעמה בלבד, וודאי שלא הכיר את כל נושאי המשרה בכל החברות הקשורות לתאגיד LG (סעיף 38 לתצהיר) . לגבי LGE Inc. אמנם לא הוכחש ה טענת המבקש כי מר Boon Joon Koo שהוא דירקטור ב- LG Chem משמש דירקטור גם ב- LGE Inc., אך המצהיר מטעם LGE Inc., מר Jung , Do Hyun, הצהיר כי מר Koo אינו משמש דירקטור פעיל ב- LGE Inc. והפנה בהקשר זה לאתר האינטרנט של LGE Inc. שבו נכתב כי מר Koo לא מעורב במהלך העסקים הרגיל של החברה (סעיף 32 לתצהיר). המצהיר לא נחקר ואף לא הובאו עדויות או ראיות הסותרות את גרסתו כי מר Koo אינו דירקטור פעיל ב- LGE Inc..

בתגובת המבקש נטען לראשונה כי כיוון ש- LG Chem היא אחת הספקיות העיקריות של סוללות לחברות בקונצרן LG, ובפרט לאשכול LGE, מובן שיש בכך כדי להעיד על קשר רציף ואינטנסיבי בין החברות. בהקשר זה נטען כי מבלי למצות, מתחייבים קשרי עבודה רציפים לצורך מתן שירות שוטף בנוגע לשילוב הסוללות במוצרי LGE ולצורך טיפול בסוללות. כמו-כן נטען כי "קיים מן הסתם מנגנון מסודר של מערך השואל שאלות ומקבל תשובות אשר מתנהל באופן שוטף בין החברות, כשלצורך כך מוקצים איש או אנשי קשר ספציפיים" (סעיף 31 לתגובה בעניין LGE Levant וסעיף 45 לתגובה בעניין LGE Inc.). טענות אלה לא הועלו בבקש ות ולכן מהוו ת הרחבת חזית אסורה . נוסף על כך, וכפי שנקבע בנוגע לטענות דומות שהעלה המבקש לגבי סמסונג, גם הטענות ל גבי הקשרים המתחייבים בין LGE ל-LG Chem אינן אלא סברות או השער ות אשר אינן נתמכת בראיות כלשהן , ולפי הפסיקה, היה על המבקש להציג תשתית עובדתית המעידה על קשרים עסקיים שוטפים בין החברות.

זאת ועוד, המצהיר מטעם LGE Levant, מר קוריצקי, הצהיר כי "בין LGE Levant לבין LG Chem אין שום קשר, וודאי שלא קשר העולה כדי דרגת "ישיר ואינטנסיבי" המצדיקה להכיר בהמצאה כנדרש בפסיקה" (סעיף 11 לתצהירו) ו המצהיר מטעם LGE Inc., מר Jung , Do Hyun, הצהיר בסעיף 16 לתצהירו כי:

"LGE and LG Chem do not conduct or engage in any relationship, and certainly no relationship that can be considered as a "direct and intensive" that justifies recognition of the service as necessary under Israel's case law".

שני המצהירים הבהירו, בין היתר, כי LGE Inc. ו- LGE Levant אינן מייצגות את LG Chem, אינן מקדמות את האינטרסים שלה העסקיים או הכספיים שלה , אינן פועלות בשמה בישראל ואינן מעורבות בשום דרך בפעילותה העסקית. המבקש היה רשאי לחקור את המצהירים ולשאול אותם שאלות ספציפיות לגבי הצהרותיהם הנ"ל, אך הוא לא עשה זאת, ואף לא הציג עדויות או ראיות הסותרות את גרסתם של המצהירים .

המבקש טוען כי היה על המשיבות לצרף לתשובותיהן תצהירים של הדירקטורים או המנהלים הקוריאנים שלהן: מר Kwang Hak Koh מטעם סמסונג ישראל , מר Jeon Hong Ju מטעםLGE Levant ומר Bon Joon Koo מטעם LGE Inc.. ואולם, אין לקבל את טענת המבקש כי כיוון שמנהלים אלה הם קוריאנים, הם בהכרח בקיאים יותר בעובדות הרלוונטיות לבקשה ויכולים לשפוך אור על עצמת הקשר בין החברות . כך למשל, לגבי מר Bon Joon Koo הוצהר ולא נסתר כי הוא אינ נו משמש דירקטור פעיל ב- LGE Inc.. אם המבקש סבר שעדותם של המנהלים הקוריאנים הנ"ל הייתה יכולה לסייע לו לבסס את גרסתו בעניין הקשר בין מי המשיבות לנתבעת, היה עליו לבקש להזמינם לעדות, אך הוא לא עשה זאת. יתר על כן, המבקש אף ויתר על חקירתם של המצהירים מטעם המשיבות , ומכאן שלא הוכיח כי מי מהם אינו בקיא בפעילותה של המשיבה הרלוונטית שהוא מועסק בה או בקשרים שלה עם חברות אחרות בקונצרן.

טענה נוספת של המבקש היא כי מי שהיה צד לקרטל הם הקונצרנים ולא אישיות משפ טית מסוימת. בהקשר זה הפנ ו ב"כ המבקש בין היתר להחלטה שניתנה בארה"ב בעניין קרטל הסוללות שבה נקבע כי הנתבעים שהשתתפו בקרטל לא תמיד עשו הבחנה ברורה בין הישויות התאגידיות הנכללות באותה קבוצת חברות. עוד טענו ב"כ המבקש כי נקודת המבט של דיני ההגבלים העסקיים חוצה את מסך ההתאגדות ובוחנת אשכול חברות כיחידה כלכלית אחת. מנגד, בתשובת LGE Inc. ה וצגה פסיקה מתחום ההגבלים העסקיים שלפיה העובדה ש חברות קשור ות ז ו לז ו בקשרים ארגוניים שונים, לרבות בקשרי בעלות, אינה מחייב ת מאלי ה את המסקנה כי יש לראות את אותן חברות בכל הנסיבות כגוף אחד, והמבחן הרלוונטי הוא מהות הפעולות העסקיות של החברות. בענייננו, המבקש אינו טוען למעורבות של המשיבות או של מי מטעמן בקרטל (ולכן התובענה לא הוגשה נגד המשיבות ), אלא רק נטען כי המבקש היה רשאי להמציא לנתבעות את כתבי בי-הדין באמצעות המשיבות, כיוון שלטענתו הן מורשות מטעם הנתבעות, ולצורך כך היה על המבקש לבסס כי מתקיימים בענייננו התנאים של תקנה 482(א).

המבקש הוסיף וטען כי הקונצרנים משקיעים משאבים רבים במיתוג ו בקיבוע תודעה של קונצרן אחיד, וזאת בין היתר גם כלפי הציבור בישראל, ולכן יש לדחות את טענות המשיבות שלפיהן אין להן כל קשר עם הנתבעות . אלא שגם אם הוצגו מצגים שלפיהם המשיבות משתייכות לקונצרן בין-לאומי , לא הוכח כי הוצג מצג שלפיו כל אחת מהמשיבות בענייננו פועלת בישראל מטעם כל החברות האחרות ב אותו קונצרן. לפי הפסיקה, כדי לעמוד בתנאיה של תקנה 482(א) היה על המבקש לבסס בין היתר כי במועד המסירה היה קשר אינטנסיבי דיו בין הנתבעת לחברה שכתבי בי הדין נמסרו לה בישראל . לעניין זה, לא היה די להראות שהחברות הנ"ל משתייכות לאותו קונצרן, אלא היה על המבקש להציג תשתית עובדתית המבססת שהתקיימו באותה עת קשרים עסקיים שוטפים בין החברות, ותשתית כזו לא הוצגה.

המבקש הפנה לתביעות ייצוגיות אחרות שבהן לטענתו הוכרו המשיבות בענייננו כמורשות של חברות אחרות באותו קונצרן. לגבי סמסונג, המבקש הפנה בתגובתו לתובענה הייצוגית בעניין בלום שהוגשה נגד סמסונג אלקטרוניקס קוריאה - SEC בנוגע לפגמים בחלק ממוצרי הסלולר והמחשבים שמשווקת סמסונג ישראל, שם הגיעו הצדדים להסכם פשרה. המבקש טוען כי ההמצאה של כתבי הטענות בתובענה הנ"ל נעשתה בקיבוץ יקום בישראל, ולכן לטענתו , כפי שבאותו עניין הוכרה סמסונג ישראל כמורשה של SEC, כך יש לקבוע גם ביחס לתביעה דנן כי די במסירת כתבי בי דין לסמסונג ישראל לצורך מסירתם לסמסונג SDI. כמו-כן נטען כי סמסונג ישראל מושתקת ומנועה מלכפור בהיותה מורשה של סמסונג SDI. לגבי LGE Inc., המבקש הפנה בתגובתו לשתי תובענות שהוגשו נגדה בת"צ 23139-05-16 ובת"צ 10812-11-14 וטען כי באותן תובענות לא הועלתה טענה כלשהי לעניין הפסקת הפעילות שלLGE Inc. ב ישראל והיא הכירה בהמצאת כתבי הטענות אליה באמצעות מורשה שלה – LGE Levant.

אין לקבל טענות אלה. לגבי סמסונג, לא הוכח שבעניין בלום סמסונג ישראל הוכרה כמורשה בניהול עסקים מטעם SEC, ואף לא נסתר ה טענת סמסונג ישראל כי באותה תובענה כלל לא הוגשה בקשה בעניין המצאה למורשה לפי תקנה 482(א). נוסף על כך, גם לו היה נקבע כי בנסיבות התובענה בעניין בלום, סמסונג ישראל הייתה מורשה לניהול עסקים מטעם SEC, אין בכך כדי ללמד כי בנסיבות של התובענה דנן, סמסונג ישראל מורשה לניהול עסקים של סמסונג SDI אשר כלל לא הייתה צד לתובענה של בעניין בלום. לגבי LGE Inc., הטענה בעניין התובענות הייצוגיות האחרות שהוגשו נגדה הועלתה לראשונה בתגובת המבקש לתשובה , ודי בכך כדי לדחות טענה זו בשל הרחבת חזית אס ורה. מעבר לנדרש אציין כי אין לקבל את טענתו של המבקש גם לגופה , כיוון שבתובענות הייצוגיות הנ"ל אושר הסדר דיוני שלפיו המצאת תרגום לאנגלית של כתבי הטענות בתיק למשרד עורכי דין מסוים בישראל תהווה המצאה כדין ל- LGE Inc.. מכאן שבאותם מקרים כלל לא נדונה ולא הוכרעה הבקשה לקבוע שמסירה שבוצעה ל- LGE Levant היא מסירה כדין ל- LGE Inc.. כך גם לא הוכח כי באותם מקרים נדונה והוכרעה טענה שלפיה LGE Inc. מנהלת עסקים בישראל , וודאי שלא נקבע כי LGE Inc. מורשה לנהל בישראל את עסקיה של LG Chem אשר כלל לא הייתה צד לתובענות הנ"ל.

בכמה החלטות של בתי המשפט המחוזיים נקבע כי כאשר מדובר בנתבע זר, יש לבחון בזהירות בקשות להמציא לו כתבי בי דין לפי תקנה 482(א) ולא לפי תקנה 500. ראו לעניין זה למשל קביעותיה של כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א (מחוזי-ירושלים) 4125/97 ספרא נ' Famanos Consolidation Inc. מיום 20.7.98, שלפיהן בשים לב ליחס שבין תקנה 482(א) לבין תקנה 500 ולנוכח העובדה כי החלת התקנה מביאה למצב שבו מוטרח נתבע זר לבית משפט ישראלי, על בית המשפט לבחון בקפדנות אם כל יסודות התקנה הוכחו כראוי. כן ראו דבריו של כב' השופט ויצמן בפסק הדין שניתן בע"ר (מחוזי-מרכז) 46733-02-17HSBC נ' בטר פלייס הנ"ל בסעיף 18:

"... בא המחוקק והרחיב האפשרות העומדת לתובע "ללכוד" את אותו תושב זר ולהכפיפו לסמכות השיפוט בארץ באמצעות מורשה המצוי בארץ, כמפורט בתקנה 482(א) לתקנות, אך לעניין זה עלינו להיות זהירים שכן משמעות הדבר היא כי באמצעות מסירה לגורם הנמצא בארץ, ולא לידי התושב הזר עצמו, אנו מבקשים לכוף עליו את סמכות השיפוט המקומית...

אכן אין לכחד, מים רבים עברו בפסיקת בתי המשפט בכל הקשור להרחבת הגדרתו של אותו "מורשה" נושא תקנה 482(א) לתקנות ואולם לטעמי אין לפרוץ את הפרשנות מעבר לתניות הברורות המפורטות בלשון התקנה שכן, כאמור, לא בזוטרתי מילי עסקינן אלא בתפיסת סמכות שיפוט, ממילא מידת האיפוק והזהירות נדרשת בכל הקשור לבחינת תנאיה של תקנה זו".

עוד נקבע כי כשמדובר בנתבעת שהיא חברה זרה אשר איננה מנהלת את עיסוקיה בשפה העברית, אזי אף אם חברה שנטען כי היא מורשה בישראל תמציא לידי הנתבעת הזרה את כתבי בי-הדין בעברית, לא תהיה זאת המצאה אפקטיבית ואין להטיל את עלויות התרגום של כתבי בי -הדין על הנתבעת הזרה (ראו לעניין זה למשל החלטה שניתנה בה"פ 42930-10-10 (מחוזי ת"א) רוזנהויז נ' פרקסל בע"מ מיום 6.1.11).

ייתכן כי יש ממש בטענת המבקש שלפיה כעניין נורמטיבי, חברות זרות בין-לאומיות שמוצריהן נמכרו ושווקו בישראל צריכות להיות חשופות לתביעות בישראל בגין נזקים שגרמו לצרכנים ישראליים שרכשו את אותם מוצרים. נראה כי בדיוק בשל כך הוספה לאחרונה תקנה 500 (7א) לתקנות שלפיה בית המשפט רשאי להתיר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט במקרים שבהם " התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי... ". תקנה זו מרחיבה את האפשרות לדון בבתי משפט בישראל בתובענות המוגשות נגד נתבע זר בגין נזקים שנגרמו לצרכנים בישראל , וזאת באמצעות מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. ואולם, אין ב כך כדי להרחיב את תחולתה של תקנה 482(א) העוסקת בהמצאה למורשה בישראל . בענייננו כאמור, משלא הוצגה תשתית עובדתית המבססת קיומם של קשרי עבודה שוטפים בין הנתבע ות למי מהמשיבות, יש לדחות את הבקשות להכיר בהמצאה למורשה לפי תקנה 482(א).

לאור כל האמור לעיל, הבקשות נדחות.

המבקש ישלם לסמסונג ישראל סך של 25,000 ₪ וכן ישלם ל- LGE Levant ו ל- LGE INC. יחד סך של 35,000 ₪, וזאת בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

יצוין כי הדיון בבקשה התקיים לפניי בעת שכיהנתי כרשם.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ‏י"ג אדר א תשע"ט, 18 בפברואר 2019, בהעדר הצדדים.