הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 52373-05-20

מספר בקשה:10
לפני
כבוד ה שופט אבי פורג

המבקש:

שחף לוי

נגד

המשיבות:

  1. alfa romeo automobiles s.p.a
  2. FCA Italy S.p.A
  3. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ

החלטה

לפני בקשת המשיבות 3-2 למחיקת התגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ולחלופין להורות על מחיקת סעיפים ונספחים ספציפיים כמפורט בבקשה (להלן: "הבקשה").

רקע וטענות הצדדים:
1. עניינה של הבקשה לאשור תובענה הייצוגית שהוגשה ביום 24.5.20 (להלן: "בקשת האישור"), הינה בטענות להתנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני מצד המשיבות, יצרניות רכבי אלפא רומיאו (המשיבות 2-1) ויבואנית רכבי אלפא רומיאו לישראל (המשיבה 3). בבקשת האישור נטען, כי כריות האוויר המותקנות ברכבי אלפא רומיאו (או לכל הפחות בחלק מהם) הינן נשק קטלני שעושה את הפעולה ההפוכה מהמטרה המוצהרת שלהן. כריות האוויר אשר מותקנות ברכבי אלפא רומיאו פוצעות ואף הורגות את נוסעי הרכב, כאשר הסיכון הכרוך בכריות האוויר הפגומות עולה ככל שחולף הזמן, במיוחד כשהרכב נמצא בסביבה המאופיינת במזג אוויר לח וחם. עוד נטען בבקשת האישור, כי המשיבות יודעות על הפגם החמור מזה שנים והן אף פרסמו קריאת שירות באירופה כבר בתחילת שנת 2017, למרות זאת מטעמי בצע כסף, המשיבות ממאנות לפרסם בישראל קריאת שירות להחלפת כריות האוויר שמותקנות ברכבי אלפא רומיאו, תוך סיכון משתמשי הרכבים בישראל ולפיכך נטען כי על המשיבות לפרסם באופן מיידי קריאת שירות בישראל להחלפת הכריות המסוכנות תוך פיצוי חברי הקבוצה על הנזקים שנגרמו וייגרמו להם. עוד צוין בבקשת האישור, כי רק לפני ימים אחדים נפטרה תושבת ירושלים שנפצעה אנושות עקב התפוצצות כרית האוויר ברכבה. הנהגת נסעה ביום 11.5.20 ברכב מסוג אלפא רומיאו ג'ולייטה במהירות נמוכה של כ- 30 קמ"ש ו פגעה ברכב שלפניה. כרית האוויר ברכב המנוחה נפתחה באופן לקוי תוך גרימת פציעות קשות ביותר לנהגת, אשר נפטרה בחלוף כשבוע לאחר התאונה (להלן: " התאונה בירושלים"). במסגרת בקשת האישור נטען לגבי התקלה הבטיחותית הסדרתית ברכבי אלפא רומיאו, כי כריות האוויר עושות שימוש בחומר נפץ המותקן בתוכן המאפשר ניפוח מהיר ביותר של כרית האוויר במקרה של תאונה. מזה קרוב לעשרים שנה מתרחשות ברחבי העולם תאונות במהלכן עשרות אנשים נהרגו ומאות אנשים נפצעו שלא כתוצאה מהתאונה עצמה, אלא דווקא מהתפוצצות כרית האוויר שהותקנה ברכב. מדובר בלמעלה מ-100 מיליון רכבים בעולם בהם הותקנו כריות אוויר פגומות, רובן מתוצרת החברות Takata ו- TRW. בהקשר זה טען המבקש בבקשת האישור, כי אין לו ידיעה אודות זהות יצרנית/יצרניות כריות האוויר שהותקנו ברכבים מסוג אלפא רומיאו ובכל מקרה אין לכך כל נפקות שכן מי שאחראי הוא יצרן הרכב והיבואן (ראו הערת שוליים 3, בעמ' 8 לבקשת האישור). בנוסף טען המבקש בבקשת האישור, כי יצרניות כריות האוויר עשו שימוש בחומר נפץ מסוג אמוניום חנקתי או חומר דומה המאופיין במסוכנותו הרבה בגלל שאינו יציב. יתרה מכך, כמות חומר הנפץ שהוכנסה בכריות האוויר גבוהה מהנדרש. כתוצאה מכך, נטען כי כרית האוויר הופכת לרימון רסס שבמקום להגן על היושבים ברכב היא פוצעת ואף הורגת אותם. בבקשת האישור נטען, כי ליצרניות הרכב הייתה מעורבות ישירה בעיצוב ובתכנון כריות האוויר ואין בידי יצרניות הרכב כל יכולת לטעון להיעדר מודעות למסוכנות כריות האוויר. מסוכנות חומר הנפץ מסוג אמוניום חנקתי תוארה במסמכי פטנטים פומביים של חברת Takata כבר בשנת 1995 ואילך. וממילא נטען כי יצרנית הרכב אחראית למלוא רכיבי הרכב, ללא קשר לזהות יצרן רכיב כזה או אחר.

2. הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור על ידי המבקש כך:
"כל מי שרכש או חכר או החזיק רכב מסוג אלפא רומיאו אשר הותקנה בו כרית אוויר פגומה (לרבות כרית אוויר הכוללת רכיב/רכיבים פגומים), אחת או יותר, שנרכש או נחכר מנציג יצרניות הרכב או מכל גורם אחר (לרבות מבעלים קודם של הרכב), ואשר הובא לישראל."

3. עילות התביעה שצוינו בבקשת האישור הן: רשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"); הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין; אחריות מכוח סעיפים 12 ו-14 לפקודת הנזיקין וכן על פי סעיף 2 לחוק השליחות, תשכ"ה- 1965 ; הפרת חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980; הפרת תקנות התעבורה, תשכ"א-1961; הפרת הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), תשל"ט-1978; הפרת הוראות מכוח חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; הפרת חובות מכוח חוק המכר, תשכ"ח-1968; הפרת הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979; הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הטעיה כמשמעותה בסימן ז' לפקודת הנזיקין או כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן; והפרת הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973.

4. בתשובתן לבקשת האישור התנגדו המשיבות 3-2 (להלן: "המשיבות") לטענות המבקש וטענו כי טענת המבקש בבקשת האישור מבוססת על מספר הנחות עובדתיות ומקצועיות אשר נטענו על ידי המבקש, ללא בסיס ראייתי. מדובר בהשערות וניחושים שנטענו בעלמא וללא כל ראיה ובוודאי שלא נתמכו בחוות דעת מומחה כנדרש. כן נטען כי מדובר בבקשה שהוגשה בחופזה, ימים ספורים בלבד לאחר התרחשות התאונה בירושלים, טרם שנבדקו והתבררו מלוא העובדות הקשורות לנטען בבקשת האישור. הנחת הבסיס הראשונה עליה מושת תת בקשת האישור הינה שאירוע ההתפקעות של כרית אוויר הנהג ברכב אלפא רומיאו, אשר התרחשה במהלך התאונה בירושלים ואשר עליה למד המבקש מהפרסומים בתקשורת, נגרמה כתוצאה מפגם בכרית האוויר ברכב האמור. מדובר בהנחה שלא הוצג לה במסגרת בקשת האישור כל בסיס עובדתי או מקצועי כלשהו. המבקש או אף גורם מטעמו לא בדקו את הרכב אשר היה מעורב בתאונה והמבקש מנסה לקשור בין האירוע האמור לא ירועים אחרים, שגם עליהם למד מהתקשורת בלבד ואינו טוען כי יש לו ידיעה אישית לגביהם, המתייחסים לכריות האוויר אשר יוצרו על ידי Takata או TRW. טענותיו של המבקש נטענו בעלמא, זאת כאשר התאונה בירושלים והגורמים ל כך נמצאים תחת בדיקה מקצועית ומעמיקה של FCA Italy, של יצרן כריות האוויר חברת Key Safety Systems Inc השייכת לקבוצת החברות הבינלאומית המכונה Joysons Safety Systems (להלן יחדיו:" JSS"), של משטרת ישראל ושל משרד התחבורה. הבדיקה והחקירה טרם הסתיימו ואין מסקנות ביחס לבדיקה והחקירה האמורה והסיבה להתפקעות כריות האוויר טרם ידועה. הנחת הבסיס השנייה עליה מושת תת בקשת האישור היא כי הכשל הנטען שארע ברכב שהיה מעורב בתאונה בירושלים, הינו כשל סדרתי הקיים בקבוצה של רכבי אלפא רומיאו ובכלל כך גם ברכבו של המבקש. גם להנחה זו אין בסיס ראייתי ראשוני. המבקש לא בדק האם קיים פגם בכרית האוויר ברכבו שלו לא בעצמו ולא באמצעות מומחה מטעמו כנדרש בדין. טענות המבקש לגבי התרחשות מקרים בעולם אינן רלוונטיות והמבקש אינו מוכיח קשר ענייני כלשהו בין התאונות השונות. המבקש אף מודה בבקשת האישור כי אין לו ידיעה לגבי זהות יצרן כריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו, אולם טוען כי אין לכך נפקות כביכול, אך מדובר בטענה שגויה שלא ניתן לקבל. אם המבקש אינו יודע מיהו היצרן של כריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו, הרי שהוא אינו יודע מה הקשר בין כרית אוויר הנהג שהותקנה ברכב שהיה מעורב בתאונה בירושלים לבין הא ירועים השונים אשר התרחשו, לטענתו, ביחס לכריות אוויר אשר יוצרו על די Takata ו- TRW. במצב דברים זה טענו המשיבות 3-2 כי אין בסיס כלשהו לטענת המבקש כי קיים פגם סדרתי בכריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו מכיוון שידוע לו כביכול, שא ירעו תקלות שונות ברחבי העולם בכריות האוויר שיוצרו על ידי Takata ו- TRW, כנטען על ידו. כאמור, כרית אוויר הנהג שהותקנה ברכב שהיה מעורב בתאונה בירושלים יוצרה על ידי JSS. עוד טענו המשיבות 3-2 כי גם אין כל בסיס לטענות המבקש כי בכריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו נעשה שימוש בחומר נפץ מסוג אמוניום חנקתי ולמעשה, בכרית אוויר הנהג של הרכב שהיה מעורב בתאונה בירושלים, נעשה שימוש בחומר מניע אחר. לשיטתן, בשים לב לאמור, גם לא ברורה הרלוונטיות של העתקי הפטנטים המתייחסים לחברת Takata שצורפו כנספחים לבקשת האישור ואין להם משמעות ראייתית ללא חוות דעת מומחה. זאת ועוד, JSS ציינה בפני FCA Italy כי מלבד התאונה בירושלים, לא ידוע לה עד כה על אירוע דומה כלשהו אשר התרחש במקום כלשהו בעולם ביחס למוצר זה. גם FCA Italy לא מודעת לאירוע דומה כלשהו אשר התרחש ברכבים מתוצרתה אשר יוצרו ברחבי אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. כן נטען כי אין קשר בין הקריאה החוזרת שבוצעה בהתייחס לרכבי אלפא רומיאו ואשר ההתראה בגינה צורפה כנספח 11 לבקשת האישור לבין התאונה בירושלים. קריאה חוזרת הוכרזה ברחבי העולם וההודעה אליה נשלחה גם לישראל והיא התייחסה למספר מזערי של 26 רכבי אלפא רומיאו, אשר לא שווקו בישראל , והיא גם לא התייחסה לרכב שהיה מעורב בתאונה בירושלי ם.

5. המבקש הגיש תגובה לתשובת המשיבות 3-2 לבקשת האישור בהיקף של 48 עמודים (ללא הנספחים) בה הכחיש את טענות המשיבות 3-2 והוסיף , בי ן היתר, כי המשיבות 3-2 והמצהיר מטעמן מקפידים לעסוק באופן בלעדי בכרית האוויר בצד הנהג, תוך שמתעלמים באופן תמוה מכרית האוויר בצד של הנוסע ולא במקרה, שכן בכרית הא וויר בצד של הנוסע נעשה שימוש באמוניום חנקתי במסגרת כרית אוויר מתוצרת חברת Takata. בנוסף, המשיבה 2 הינה צד להליכי פשיטת הרגל שהתנהלו נגד חברת Takata בבית המשפט בדל אוור ארה"ב. שמה של המשיבה 2 גם מתנוסס על גבי הסכמים שנכרתו בין יצרניות רכב לבין חברת Takata, עובדה שמוכיחה ללא ספק כי המשיבה 2 רכשה מחברה זו את כריות האוויר המסוכנות שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו. המשיבות 3-2 מסתירות את העובדה כי חברת FCA, חברת האם של המשיבה 2, החליפה כריות אוויר מסוכנות מתוצרת חברת Takata בלמעלה מארבעה מילוין רכבים בארה"ב לבדה. המשיבות אף מסתירות בתשובתן כי חברת JSS מי שלטענת המשיבות ייצרה את כריות האוויר שהותקנו בצד של הנהג ברכבי אלפא רומיאו השלימה בשנת 2018 את רכישת חברת Takata, תוך שהמשיבה 2 הינה צד להסכם הרכישה שאושר על ידי בית המשפט בדלוואר במסגרת הליך פשיטת הרגל כאמור לעיל.

6. לאחר קבלת התגובה לתשובת המשיבות לבקשת האישור, הגישו המשיבות את הבקשה דנן למחיקת התגובה לתשובה לבקשת האישור ולחלופין להורות על מחיקת סעיפים ונספחים ספציפיים כמפורט בבקשה. במסגרת הבקשה טענו המשיבות 3-2, כי התנהלות המבקש מהווה דוגמה מובהקת להתנהלות דיונית פסולה של הגשת בקשת אישור המבוססת על השערות וניחושים ללא תשתית ראייתית ושינוי קווי הטיעון באופן פסול לאחר קבלת תשובת המשיבות ולאחר שהתברר למבקש, כי אין בבקשת האישור דבר וחצי דבר. נטען כי מד ובר בדוגמה להתנהלות פסולה אשר מחוקק המשנה ביקש לשים לה קץ בתקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 3) , התשפ"א-2020 (להלן: "תיקון מס' 3 לתקנות"). אמנם התקנות אינן חלות במקרה דנן, ואולם יש בהן ללמד על האופן שבו המחוקק רואה את ההליכים ועל הפסול בהתנהלות המבקש. תקנה 2(ז) שהוספה בתיקון מס' 3 לתקנות קובעת כי בקשה לאישור תובענה כייצוגית והתשובה לה לא יעלו בהיקפן על שלושים עמודים, ואילו התגובה לתשובה (תקנה משנה ד) לא תעלה בהיקפה על חמישה עמודים. היינו בהתאם לתקנות החדשות היקף התגובה לתשובה לא יעלה על שישית מהיקף הבקשה לאישור והנה במקרה זה, בעוד שבקשת האישור מתפרסת על פני 26 עמודים, תשובת המשיבות מתפרסת על פני 41 עמודים ואילו התגובה לתשובה, מתפרסת על פני 48 עמודים, כמעט פי שניים מהבקשה לאישור.
לטענת המשיבות, משהופרכו ההשערות של המבקש בתשובת המשיבות לבקשת האישור, במקום להסתלק מהבקשה המשיך המבקש בהתנהלותו הפסולה והגיש את התגובה תוך שהוא מנסה לשנות חזית המריבה במסגרת של תגובה לתשובה, המהווה הלכה למעשה, בקשה חדשה לתובענה כייצוגית אשר עניינה בכרית אוויר נוסע מתוצרת Takata המותקנות, כביכול ולטענתו משוללת היסוד וחסרת הבסיס , ברכבי אלפא רומיאו, ואשר ביחס אליהן חברת האם של FCA Italy ביצעה קריאות חוזרות ברחבי העולם אולם לא בישראל. במסגרת בקשת האישור לא טען המבקש, כי ברכבי אלפא רומיאו הותקנו כריות אוויר מתוצרת Takata והוא אף לא נקב בשמו של יצרן כריות אוויר אחר. לא נכלל בה סעיף שמציין זאת אף לא ברמז. המבקש גם לא טען כי כרית האוויר אשר התפקעה הייתה כרית אוויר הנוסע, אלא התייחס לכרית אוויר הנהג בלבד. ביחס לקריאות החוזרות מחוץ לישראל בנוגע לכריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו, אשר לא בוצעו לטענתו בישראל, המבקש הפנה אך ורק באופן ספציפי להתראה שפורסמה בשנת 2017 (נספח 11 לבקשת האישור) ולא הפנה לקריאות חוזרות אחרות כביכול, אשר בוצעו מחוץ לישראל, לכריות האוויר ברכבי אלפא רומיאו. כל אלו ורבות אחרות הן טענות מהותיות אשר נטענו שלא כדין במסגרת התגובה לתשובה לראשונה ודינן להימחק. זאת ועוד. המשיבות טענו, כי במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור מנסה המבקש לצרף ראיות חדשות כביכול, אשר לא הייתה סיבה כלשהי שלא לכלול אותן מלכתחילה במסגרת הבקשה לאישור ככל שסבר שהן רלוונטיות וקבילות ובכך לאפשר למשיבות להתייחס אליהן במסגרת התשובה לבקשת האישור. בנוסף, גם טענותיו החדשות במסגרת התגובה לתשובה חסרות בסיס וגם הן בנויות על דרך ההשערה על גבי השערה. מכיוון שקשה עד בלתי אפשרי להפריד בין כל אותן טענות חד שות אשר נטענו לראשונה במסגרת התגובה לתשובה, לבין אותם חלקי תגובה לגיטימיים ומהווים מענה ישיר לטענות בלתי צפויות של המשיבות, מתבקש בית המשפט למחוק את התגובה לתשובה בכללותה. בנוסף לכך, המבקש עושה שימוש בביטויים מבישים ושאין בהם צורך וראוי כי בית המשפט ייתן דעתו גם לכך.

7. בתשובה לבקשה טען המבקש, כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט מצד גופי ענק המשוכנעים שהם מצויים מעל החוק. המשיבה 2 יצרנית רכבי אלפא רומיאו והמשיבה 3 יבואנית הרכבים לישראל מזלזלות בחיי אדם ונמנעות מפרסום קריאת שירות בישראל להחלפת כריות אוויר פגומות ומסוכנות שהותקנו ברכביהן וממשיכות להעמיד בסכנה את הנוסעים ברכביהן. תיקון מס' 3 לתקנות אינו חל בענייננו וממילא עצם העובדה כי תשובת המשיבות לבקשת האישור מונה 41 עמודים, יותר מפי אחד וחצי מאורכה של בקשת האישור שמונה 26 עמודים, מוכיחה עד כמה מגוחכת הטענה בעניין זה. בנוסף, בקשת המחיקה דנן נפרשת על 9 עמודים ואינה עולה בקנה אחד עם תיקון מס' 3. לטענת המבקש, בתגובה לתשובה המבקש כלל לא חרג מגבולות הגזרה שהוגד רו במסגרת בקשת האישור. אין בבקשת האישור כל אמירה כי כרית האוויר המסוכנת הותקנה דווקא בצד של הנהג כאשר תשובת המשיבות מתעלמת באופן מחשיד מכרית האוויר בצד של הנוסע. המשיבות אף מנסות להסתיר את העובדה כי מעללי חברת Takata יצרנית כריות אוויר ידועה לשמצה שכריות אוויר מתוצרתה הרגו עשרות בני אדם (גם בישראל) ופצעו מאות בני אדם (גם בישראל) פורטו בסעיפים 34-31 לבקשת האישור, תוך תיאור חומר הנפץ הבלתי יציב בו החברה עושה שימוש במסגרת כריות האוויר מתוצרתה. לבקשת האישור אף צורפו פטנטים רבים שנרשמו על ידי חברת Takata מהם משתק פת המסוכנות הטמונה בשימוש בחומר הנפץ המדובר. המשיבות עצמן התייחסו בהרחבה לחברת Takata המוזכר ת בתשובתן לפחות תשע פעמים. בכדי להזים את הטענה המפתיעה (שאינה אמת ) של המשיבות בדבר העדר כל זיקה בין יצרנית הרכב לחברת Takata הביא המבקש מסמכים המוכיחים כי המשיבה 2 נטלה חל ק בהליך פירוק של חברה זו, מה שמבסס את המובן מאליו שברכבי אלפא רומיאו הותקנו כריות אוויר מסוכנות מתוצרת Takata. אין בכך הרחבת חזית וברי כי מחובתו של המבקש, כמי שמייצג את חברי הקבוצה להפריך את טענות ההגנה של המשיבות שמנותקות מהאמת. במענה לטענתן השגויה של המשיבות בתשובתן לבקשת האישור לפיה קריאת השירות שפורסמה באירופה ביחס לרכבי אלפא רומיאו לא נוגעת לפגם בכריות האוויר נשוא בקשת האישור, הוכיח המבקש במסגרת התגובה כי יצרנית הרכבים והח ברת אם שלה החליפו כריות אוויר מסוכנות בלמעלה מארבעה מיליון רכבים בעולם, אך לא בישראל, בגין אותו פגם בדיוק שהביא למוות בתאונה בירושלים. תגובת המבקש הוקדשה להפרכת טענות המשיבות שהיא בדיוק מטרה לשמה נועדה תגובה. היא מהווה מענה ישיר לטענות פריכות שנכללו בתשובת המשיבות. טענות המשיבות שהצריכו את התייחסות המבקש היו מפתיעות, מטעות ומנותקות מהאמת. אף שהמשיבות יודעות היטב כי אין כל דופי בהתנהלות המבקש, המשיבות לא נרתעו מהגשתה של בקשת המחיקה הנפסדת. אין בנמצא כל מקצה שיפורים או הרחבת חזית כי אם ניסיון מתיש של המשיבות לחמוק מן הדין.

8. בתגובה לתשובה לבקשה הוסיפו המשיבות וטענו, כי הבקשה לאישור והתגובה לתשובה מהווים הלכה למעשה שתי בקשות לאישור שונות, בהן נטענו טענות שונות בתכלית ובמסגרת התגובה לתשובה נטענו גם טענות חדשות שזכרן לא בא במסגרת הבקשה. יש לציין את ההיקף החריג והבלתי מתקבל על הדעת של התגובה לתשובה, העומד על 48 עמודים בתוספת תצהיר של 5 עמודים ובתוספת נספחים בהיקף של כ-250 עמודים (לא כולל נספחים בהפניה). טענת המבקש בבקשה לאישור כי בתאונה בירושלים התפוצצה כרית אוויר (בלשון יחיד) הפכה במסגרת התגובה לתשובה לטענה לפיה באירוע בירושלים ארע פיצוץ כביכול בכרית אוויר הנוסע ואולי גם בכרית אוויר הנהג. טענתו המפורשת של המבקש בבקשת האישור לפיה אין לו ידיעה אודות זהות היצרנית של כריות האוויר שהותקנו ברכבים מסוג אלפא רומיאו הפכה במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור לטענה מפורשת לפיה כרית האוויר בצד של הנוסע הינה מתוצרת חברת Takata. טענת המבקש בבקשה לאישור בנוגע לכך שהמשיבה 2 ביצעה קריאה חוזרת לאותן כריות אוויר באירופה, הפכה לטענה לפיה המשיבה 2 ו/או חברות קשורות אליה, ביצעו קריאות חוזרות לאותן כריות האוויר בארצות הברית ובאוסטרליה. בהתייחס לראיות החדשות שצורפו (נספחים 4-3, 8-6, 11) המבקש אינו מצליח להסביר במסגרת תשובתו לבקשה זו מדוע ראיות אלו לא צורפו לבקשת האישור מלכתחילה. התשובה לבקשה זו אף מתעלמת מטענות המשיבות ללשון חסרת הרסן בה נקט המבקש.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית

ברע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר (30.3.15) התייחס בית המשפט העליון לאפשרות המבקש לצרף ראיות חדשות לאחר שהוגשה כבר בקשה לתובענה ייצוגית:
"9. ...
אכן, ככלל אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן בשקידה ראויה לצרפן לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו, רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (15.4.2007), בפסקה 8 (להלן: עניין פופיק). אך אין זה כלל בל יעבור ויתכנו מקרים בהם תהא הצדקה להתיר את הגשתן של ראיות נוספות אף שניתן היה לכאורה להשיגן טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית וגם אם כבר הוגשה לה תגובה (שם, עוד ראו, רע"א 806/08 פזגז 1993 בע"מ נ' פופיק (7.9.2008), בפסקה 2 (להלן: עניין פז גז)). בבואו להכריע האם להתיר הוספה של ראיות בהליך לאישור תובענה ייצוגית על בית המשפט לתת דעתו למספר שיקולים ובהם: מידת השתהותו של המבקש בהוספת הראיות וההצדקות לה; נחיצותן של הראיות שהוספתן מתבקשת לבירור המחלוקת בין הצדדים; והמידה בה תכביד הגשת הראיות הנוספות על ניהול הדיון בבקשת האישור. כמו כן, על בית המשפט לתת דעתו לשאלה האם הבקשה לצירוף ראיות נוספות היא ניסיון לתקן בדיעבד בקשה בלתי מבוססת לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בחופזה (שם, וכן עניין פופיק, בפסקאות 8-7; ורע"א 2417/08 בן בשט נ' קדמי (5.4.2009), בפסקה 7; השוו, בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (‏22.11.2012), בפסקאות 20-12 (להלן: עניין אינסלר), ועל בית המשפט להתחשב בפגיעה שתיגרם לצד שכנגד כתוצאה מהוספת הראיות שצירופן מתבקש ומנגד, באינטרס הציבורי שבניהול התובענה הייצוגית והנזק שייגרם במידה ולא תתאפשר הוספת הראיות (ראו והשוו: עניין אינסלר, בפסקה 13 ו- 18)." (ההדגשות שלי- א.פ).

בנוסף, נשאלת השאלה מה ניתן לכלול בתגובה לתשובה לבקשת האישור ומה נדרש לטעון כבר בעת הגשת הבקשה ל אישור תובענה הייצוגית:
"11... אמת המידה המרכזית לבחינת בקשה למחיקת טענות או ראיות מתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, היא השאלה אם מתקיימת זיקה בין אותן טענות וראיות שנכללו בתגובה לתשובה לבין טענות ההגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור. כל עוד מדובר בטענות וראיות שמהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור, והכוונה על דרך הכלל לכאלה שלא מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור (או סוטות ממנו) – אין מניעה לכלול אותן בתגובה לתשובה בלא לקבל היתר מראש מאת בית המשפט. זאת בשונה מטענות או ראיות שמעצם טיבן ואופיין נדרש היה לכלול בגדרי בקשת האישור על מנת לבססה כדבעי. הלכה זו נועדה למנוע מן המבקש המייצג להפוך את התגובה לתשובה ל 'מקצה שיפורים' לבקשת אישור הנשענת (לעיתים במודע) על תשתית עובדתית או משפטית רעועה (ראו: רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018) (להלן: עניין צור)). ויצוין בהקשר זה כי כאשר מדובר בסוגיה שניתן לצפות מראש שתהא במחלוקת, מצופה מן המבקש להתמודד עמה כבר בשלב הגשת בקשת האישור; ועל כן ייתכן שלא יותר להעלותה בשלב התגובה לתשובה (ראו והשוו: רע"א 3600/16 אלמוג נ' נוגם תמרוקים בע"מ, פסקה 8 (8.8.2016)).
...
הוא הדין ביחס ליתר הטענות שבית המשפט המחוזי הותיר בתגובה לתשובה, ואין אלא להפנות לנימוקי החלטת דחיית המחיקה. ויוער כי אין פגם בכך שבית משפט לא מצא למחוק שתיים מהטענות אף שמצאן "חדשות" (טענת היריבות וטענת הניצול לרעה של כוח מונופוליסטי), וקבע כי חלף כך המבקשות יגישו טיעון משלים ביחס אליהן. כפי שכבר צוין, הסמכות למחוק טענות או ראיות מתגובה לתשובה היא סמכות שבשיקול דעת, ובמקרים מתאימים ניתן לתקן את הפגם באמצעים מתונים יותר כגון מתן רשות להגיב או פסיקת הוצאות – והחלטה בנדון מצויה במרחב שיקול הדעת שנתון לערכאה הדיונית (רע"א 6135/17 נוישטיין נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.10.2017)). "
(רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש (7.7.19) )
(ההדגשות שלי- א.פ).

בעניין זה ראו גם דבריה של כב' השופט ברון ברע"א 1235/19 סופר נ' אורגד ח.ש.ן בע"מ (2.4.20):
12.על המבקש בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לבססה כדבעי מבחינה משפטית ועובדתית; והנגזר מהאמור הוא שככלל לא יתאפשר למבקש לערוך 'מקצה שיפורים' בבקשת אישור שהוגשה על בסיס תשתית עובדתית או משפטית רעועה. בהתאם, לא ניתן לכלול בתגובה לתשובה לבקשת האישור 'חומר אשר על פי טיבו ואופיו היה אמור להיות חלק מבקשת האישור המקורית', בלא שניתן לכך אישור מראש מאת בית המשפט (רע"א 2224/17 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרוידמן, פסקה 6 (27.6.2017)); רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור פסקה 6 (19.7.2012)). עם זאת, אישור כאמור איננו נדרש מקום שמדובר בטענות או ראיות שהן מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו במסגרת התשובה לבקשת האישור – וזו למעשה אבן הבוחן שלאורה נשקלת בקשה למחיקת תגובה לתשובה או חלקים ממנה (ראו: רע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' אלמוג, פסקה 7 (30.10.2019)). בהכללה מסוימת ניתן לומר כי טענות או ראיות שיש בהן משום תוספת עובדתית או משפטית לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור, או כאלה שסוטות ממנו, לרוב אינן בגדר מענה בלבד – ואולם לא תמיד מדובר בהבחנה שנקל לבצעה ( רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ , פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018))." (ההדגשות שלי- א.פ).

בנוסף, במסגרת סוגיה זו, יש אף להביא בחשבון את פערי המידע שקיימים בין הצדדי בהליך של תובענה ייצוגית:
"7...
אמנם, ככלל, אין להתיר הגשת ראיות אשר בשקידה ראויה ניתן היה לצרפן לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו: רע"א 1162/15 אשכנזי נ' JAMES RICHARDSON PROPIETARY L.T.D. בפסקה 6 (3.5.2015)). ואולם, אין זה כלל בל יעבור, שכן נוכח מורכבותו של ההליך לאישור תובענה ייצוגית ופערי המידע בין הצדדים להליך זה, לא אחת עומד תובע ייצוגי על הצורך בהעלאת טענה או בצירוף ראיה רק לאחר שנחשף לעובדות ולטענות רלבנטיות עם התקדמות ההליכים בבקשת האישור והגשת התגובה מטעם הנתבע (ראו: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, בפסקה 8 (15.4.2007); בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, בפסקה 15 (‏22.11.2012)). במקרה דנן הביאה המשיבה ראיות המצביעות לכאורה על קיומו של פער זמנים בין המועד בו משתמשי המערכת מבקשים להתחיל לשלם אגרת חניה והמועד בו נרשם במאגרי המידע של מילגם כי שולמה על ידם אגרה, ואין לצפות ממנה לספק או להציע הסברים לתופעה זו במועד הגשת בקשת האישור כאשר כל המידע הרלבנטי בנוגע למערכת ולאופן פעולתה מצוי בידיה של מילגם. במסגרת המגעים שניהלה עם מילגם לאחר הגשתה של בקשת האישור למדה ממנה המשיבה על הסבר אפשרי לתופעה אשר הועלה לאחר מכן על ידי מילגם בתגובה שהגישה לבקשת האישור. בנסיבות אלו, צדק בית המשפט קמא משהתיר למשיבה להגיש את הראיות נוספות מטעמה בניסיון להתמודד עם ההסבר האמור, שכן אין מדובר בראיות שהייתה יכולה לעמוד על הצורך בהן לפני הגשתה של בקשת האישור. אמנם, לא היה מקום לצירופן של ראיות אלו מבלי לבקש רשות לכך (שם, וכן רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור, בפסקה 6 (19.7.2012)). עם זאת, פגם זה בהתנהלותה של המשיבה הוא פרוצדוראלי במהותו אשר במידת הצורך ניתן לפצות עליו באמצעות פסיקת הוצאות והוא אינו מצדיק לקבל את בקשת רשות הערעור (ראו והשוו: רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, בפסקה 10 (‏30.3.2015)). (ההדגשות שלי- א.פ)
(ראו: רע"א 4732/15 ‏מילגם חניה סלולארית בע"מ נ' גרטמבלום (2.9.15) )

ומן הכלל אל הפרט
1. בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, נקבע בתקנה 2(ז) אורך כתבי טענות מסוגים שונים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית:
"(ז)בקשה לאישור והתשובה לבקשה לאישור לפי תקנת משנה (ג) לא יעלו בהיקפן על שלושים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרים וחמישה עמודים; תשובת המבקש לפי תקנת משנה (ד) לא תעלה בהיקפה על חמישה עמודים; התצהיר המצורף לה לא יעלה בהיקפו על שלושה עמודים."

תקנה זו אכן אינה חלה בענייננו, ועם זאת, יש מקום להחיל את רוח התקנות החדשות גם על הליכים שנפתחו עובר לכניסתן לתוקף של התקנות החדשות (1.1.21) בכדי לייעל את ההליך הדיוני.
במקרה דנן, בקשת האישור מכילה 26 עמודים, התשובה לבקשת האישור מכילה 41 עמודים, כאשר התגובה לתשובה מטעם המבקש מכילה 48 עמודים ו-254 עמודי נספחים. לעניות דעתי, גם בהתחשב בהיקף התשובה לבקשת האישור, מדובר בהיקף לא מידתי של התגובה לתשובה לבקשת האישור שמטבעה אמורה להיות קצרה ובמענה ישיר לטענות המשיבות בתשובה מטעמן, ולכן אני מורה למבקש להגישה מחדש בהיקף של עד 12 עמודים לכל היותר על מנת לייעל את ההליכים, הכל כמפורט להלן.

כעת לגופן של טענות, עלי להכריע האם התגובה לתשובה לבקשת האישור על נספחיה אף חורגת מהמותר בהתאם להלכה שהובאה לעיל, קרי האם הוסיף המבקש טענות וראיות החורגות מגדר מה שרשאי היה להביא בגדר התגובה לתשובה, או שמא מדובר בטענות המהוות מענה ישיר לטענות ההגנה שהעלו המשיבות.

2. עיון בבקשת האישור מעלה, כי במסגרת פרק ה.1. שכותרתו " התקלה הבטיחותית הסדרתית ברכבי אלפא רומיאו" נטענו בעיקר טענות לגבי כריות אוויר בהן נעשה שימוש בתעשיית הרכב ובין היתר נאמר שם, כי בלמעלה מ-100 מיליון רכבים בעולם בהם הותקנו כריות אויר פגומות רובן מתוצרת החברות Takata ו- TRW. בהערת שוליים מספר 3, בעמוד 8 לבקשת האישור הוסיף המבקש וטען כך: "יצוין כי למבקש אין ידיעה אודות זהות יצרנית/יצרניות כריות האוויר שהותקנו ברכבים מסוג אלפא רומיאו ובכל מקרה אין לכך כל נפקות שכן מי שאחראי הוא יצרן הרכב והיבואן." (סעיפים 31-30). עוד נאמר בפרק ה.1 כי יצרניות כריות האוויר עשו שימוש בחומר נפץ מסוג ammonium nitrate (אמוניו ם חנקתי) או חומר דומה המאופיין במסוכנותו הרבה בגלל שאינו יציב (סעיף 32) . המבקש טען עוד, כי ליצרניות הרכב הייתה מעורבות ישירה בעיצוב ותכנון כריות האוויר (סעיף 33) וכ ן טען המבקש, כי הרגולטורים המוסמכים בארצות הברית , באוסטרליה במקומות רבים אחרים בעולם קבעו כי כריות האוויר מהוות סיכון ממשי ומיידי למשתמשי הרכב (סעיף 34).
בפרק ה.2. לבקשת האישור נטענו טענות ספציפיות כנגד רכבי אלפא רומיאו, לגבי מקרה ספציפי , אותה תאונה בירושלים שארעה ביום 18.5.20, לגבי ה נטען כי בעקבות התפוצצות כרית אוויר, נהגת רכב מסוג אלפא רומיאו נפצעה באורח אנוש ובחלוף שבוע נפטרה מפצעיה (סעיף 36 לבקשת האישור ) ולפיכך נטען, כי אין צורך להכביר מילים בדבר מסוכנות הפגם החמור בכריות האוויר ברכבי אלפא רומיאו.
בסעיף 37 לבקשת האישור התייחס המבקש לתמונות מזירת התאונה בירושלים שפורסמו בכלי התקשורת, וכן לקלטה של שיחה שבוצעה למוקד מד"א בבקשה לשלוח אמבולנס לזירה וטען כי עולה כי כרית האוויר התפוצצה תוך פיזור רסיסי מתכת ברכב אשר פצעו את נהגת הרכב שנפטרה בהמשך מפצעיה. בעמוד 10 לבקשה צורפה תמונה של ההגה ברכב המדובר.

בפרק ה.3. נטענו טענות ספציפיות נוספות כנגד רכבי אלפא רומיאו, כי בעוד שהמשיבות ביצעו בחו"ל ריקול לכריות האוויר ברכבים מתוצרתן, הן ממאנות לעשות כן בישראל. המבקש טען כי "דמם של תושבי אירופה סמוק יותר מדמם של תושבי ישראל", שכן אין הסבר אחר לעובדה כי באירופה פורסמה התראה עוד בחודש מרץ 2017 על קיומו של פגם חמור בכריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו מדגמים מסויימים שיוצרו בין השנים 2015-2010 ובהתאם להתראה שמקורה בגרמניה הפגם טופל גם במדינו ת נוספות כגון הולנד וסלובניה. המבקש אף הפנה להתראה שפורסמה באירופה בשנת 2017 בקשר עם הפגם שקיים בכרית האוויר ברכבי אלפא רומיאו (נספח 11) ולמרות האמור, בישראל מעולם לא פרסמו קריאת שירות בקשר עם כריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו (סעיפים 41-40 לבקשת האישור).

3. המשיבות טוענות בבקשה כי בפרק ה.1 לא נטען כי ברכבי אלפא רומיאו הותקנו כריות אוויר עם אמוניום חנקת י; המבקש לא טען כי למשיבה 2 הייתה מעורבות ישירה בעיצוב ובתכנון כריות האוויר ולא טען כי קביעות אותם רגולטורים בארצות הברית ובאוסטרליה ובמקומות רבים אחרים בעולם כנטען לפיהן כריות האוויר מהוות סיכון ממשי ומיידי למשתמשי הרכב נעשו ביחס לכריות האוויר שהותקנו באופן ספציפי ברכבי אלפא רומיאו. לעומת זאת, טענו המשיבות כי בהתייחס באופן פרטני לרכבי אלפא רומיאו, תיאר המבקש את מה שלמד מהפרסומים בתקשורת ביחס לתאונה בירושלים וטען כי כרית האוויר (בלשון יחיד) התפוצצה תוך פיזור רסיסי מתכת ברכב, תוך שהמבקש הפנה באופן ספציפי לכרית א וויר הנהג ברכב מושא התאונה בהתאם לתמונה בעמוד 10 לבקשת האישור. לאחר קבלת תשובת המשיבות לבקשת האישור וכאשר התברר למבקש כי כרית אוויר הנהג אשר ביחס אליה הופנו טענותיו אינה קשורה לפרסומים מהם הוא למד על מסוכנות כריות האוויר, שכן היא יוצרה על ידי יצרן אחר, החליט המבקש לשנות לחלוטין את קו הטיעון. מכאן שלטענת המשיבות, התגובה לתשובה לבקשת האישור מהווה הלכה למעשה בקשה לאישור חדשה המתייחסת לכריות אוויר מתוצרת Takata אשר הותקנו כביכול בצד של הנוסע במכוניות אלפא רומיאו, בקשה אשר הוגשה ללא בקשה לתיקון הבקשה לאישור המקורית (סעיפים 36-27 לבקשה דנן ).

המבקש השיב לטענות אלו כי בפרק ה.1 ישנה התייחסות כללית לכל יצרני הרכב לרבות המשיבות וכך גם בהתאם לכותרתו "התקלה הבטיחותית הסדרתית ברכבי אלפא רומיאו" כאשר האמור בפרק זה התייחס לטענתו לכל מותגי הרכב, לרבות אלפא רומיאו. המבקש טען עוד, כי בבקשת האישור נאמר במפורש כי התפוצצות כרית אוויר ברכב מסוג אלפא רומיאו היא זו שגרמה למוות בתאונה בירושלים ותשובת המשיבות לבקשת האישור אף כוללת הודאה בנכונות האמור לעיל. עוד טען המבקש, כי בשונה מהנטען בבקשת המחיקה דנן , נהיר לכל כי בקשת האישור לא הוגבלה לכרית האוויר בצד של הנהג. לאורכה של בקשת האישור נכתב פעמים רבות כי כריות האוויר מסכנות את נוסעי הרכב ולא רק את נהג הרכב ולפיכך אין ממש בטענות המשיבות כי המבקש הפנה באופן ספציפי לכרית אוויר הנהג. ולראיה, המשיבות לא השכילו למצוא תימוכין לטענתן המהווה את נקודת המוצא עליה נשענת בקשת המחיקה. האסמכתא היחידה שתומכת לכאורה בטענתן היא תמונה בסעיף 37 לבקשת האישור המציגה את רכב המנוחה, אך בתמונה השנייה המופיעה בסעיף 37 לבקשת האישור ניתן לראות בבירור את שמשת הרכב של המנוחה שהתנפצה כתוצאה מפיצוץ של כרית האוויר בצד של הנוסע (סעיפים 35-29 לתשובה לבקשת המחיקה). לטענת המבקש, בפרק העובדתי שבבקשת האישור הוא תיאר בהרחבה את פרשת כריות האוויר המתפוצצות מתוצרת חברת Takata. המבקש טוען כי סקר בסעיפים 34-31 לבקשת האישור את התנהלותה "הנפשעת" של חברת Takata ושל יצרניות הרכב, שעשו שימוש בחומר נפץ בלתי יציב (אמוניום חנקתי) לצורך ייצור כריות האוויר המסוכנות מתוך רצון להוזיל את עלויות הייצור. לבקשת האישור אף צורפו שישה פטנטים ש ל חברת Takata בהם מתוארים הסיכונים הנובעים מחומר נפץ המדובר. המבקש טען עוד, כי הופתע לגלות בתשובת המשיבות לבקשת האישור כי באופן תמוה המשיבות לא מזכירות את כרית האוויר בצד של הנוסע, כשההסבר לכך טמון בעובדה כי יוצרה על ידי חברת Takata. תחת זאת, המשיבות הרחיבו בתשובתן את הדיבור דווקא על כרית האוויר בצד של הנהג, תוך ניסיון לטשטש את האמת. כן טען המבקש כי לא ניתן ללמוד זאת מבקשת המחיקה, אך חברת Takata מוזכרת בתשובת המשיבות לבקשת האישור תשע פעמים לפחות, תוך מאמץ עילאי מצד המשיבות להרחיק עצמן מכריות האוויר מתוצרת Takata. המבקש טוען כי במענה לטענות הפריכות של המשיבות, הוא התייחס בתגובתו לתשובת המשיבות לכך שכריות האוויר שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו בצד של הנוסע הן מתוצרת Takata. חברה שהוזכרה פעמים רבות בבקשת האישור ובתשובת המשיבות ולא נמנע מן המשיבות האפשרות להתייחס במסגרת תשובתן לבקשת האישור לכריות באוויר בצד של הנוסע. המשיבות התיימרו להסתיר מידע ולא הציגו בתשובתן מידע בסיסי וכעת הן מלינות על כך שתגובת המבקש לתשובתן כוללת לכאורה "טענות מפתיעות" אליהן לא התייחסו בתשובתן במתכוון. המשיבות הן יצרנית ויבואנית רכבי אלפא רומיאו ויודעות יותר מכל אחד אחר כי כרית האוויר שהותקנה בצד של הנוסע ברכבי אלפא רומיאו הינה מתוצרת Takata ולא בכדי ההכחשות הרפות שמופיעות בנושא בבקשת המחיקה לא נתמכו בתצהיר (סעיפים 40-36 לתשובה לבקשת המחיקה ).

4. הכרעה ודיון
לאחר שקראתי את טענות הצדדים ולאחר עיון בבקשת האישור אני מתרשם כי בקשת האישור הוגשה במהירות יחסית לאחר שאירעה התאונה בירושלים ונראה לכאורה שהיה מקום מצד המבקש לבצע ברור מקיף יותר של התשתית העובדתית לבקשת האישור בטרם הגשתה. כך למשל, המבקש טען באופן מפורש בהערת שוליים מספר 3 בעמוד 8 לבקשת האישור, כי אין לו ידיעה אודות זהות יצרנית כריות האוויר שהותקנו ברכבים מסוג אלפא רומיאו ובכל מקרה אין לכך כל נפקות לטענתו שכן מי שאחראי הוא יצרן הרכב והיבואן. והנה כעת, בתגובה לתשובה לבקשת האישור בסעיף 7.1 הוא טוען כי המשיבות מסתירות את העובדה כי כרית האוויר בצד של הנוסע היא מתוצרת חברת Takata. ניתן להניח בסבירות גבוהה כי בשקידה ראויה היה המבקש יכול לברר עניין זה בטרם הגשת בקשת האישור. עם זאת אני סבור , כי אף שהיה ניתן לחדד את טענות המבקש בבקשת האישור ביתר בהירות , עדיין עולה מבק שת האישור בפרק ה.1 התייחסות כללית לכל יצרני הרכב לרבות המשיבות בהקשר לכך שכריות אוויר עושות שימוש בחומרי נפץ וכך גם בהתאם לכותרתו "התקלה הבטיחותית הסדרתית ברכבי אלפא רומיאו", כאשר האמור בפרק זה מתייחס לכאורה לכל מותגי הרכב, לרבות אלפא רומיאו. בנוסף, בבקשת האישור נאמר במפורש כי התפוצצות כרית אוויר ברכב מסוג אלפא רומיאו היא זו שגרמה למוות בתאונה בירושלים . איני מקבל את הטענה כי בקשת האישור הוגבלה לכרית האוויר בצד של הנהג בלבד, ולא ניתן ללמ וד זאת מתמונה זו או אחרת. אכן, המבקש בבקשת האישור לא הבדיל בין כרית האוויר בצד הנהג לכרית האוויר בצד הנוסע , ועם זאת בבקשת האישור נכתב מספר פעמים כי כריות האוויר מסכנות את נוסעי הרכב (ולא רק את נהג הרכב - למשל סעיפים 15, 35, 38, 47 ו – 105 לבקשת האישור) ולפיכך אינני מקבל את טענת המשיבות כי המבקש הפנה באופן ספציפי לכרית האוויר בצד הנהג. חשוב גם לציין שהמבקש טען במפורש בבקשת האישור כי ליצרניות הרכב הייתה מעורבות ישירה בעיצוב ותכנון כריות האוויר, וכי יצרנית הרכב אחראית למלוא רכיבי הרכב, ללא קשר לזהות יצרן רכיב כזה או אחר וכך גם היבואן (סעיף 3 3 לבקשת האישור וה"ש 3 בעמ' 8 לבקשה) . עוד אציין, כי מתשובת המשיבה לבקשת האישור בצירוף התצהיר התומך בה ניתן ללמוד לכאורה שלכל הפחות החל משנת 2018 קיימת אפשרות שברכבי האלפא רומיאו מתוצרת המשיבה 2 מותקנת כרית אוויר מתוצרת חברת Takata, שחלק מנכסיה נרכשו במהלך שנת 2018 על ידי גורמים הקשורים בתאגיד JSS ועל כך ביתר הרחבה בהמשך.
אף שהמשיבות צודקות שטענת המבקש במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור לפיה כרית האוויר בצד של הנוסע הינה מתוצרת Takata מהווה טענה חדשה שלא נטענה במסגרת בקשת האישור, עדיין בהתחשב בכל האמור לעיל, כאשר המשיבות עצמן טוענות כי טענת המבקש שכרית אוויר נוסע מתוצרת Takata מותקנת ברכבי אלפא רומיאו היא משוללת יסוד וחסרת בסיס (סעיף 8 לבקשת המחיקה) , נראה שאין מקום למחיקת טענה זו והטענות האחרות בהן דנתי לעיל מהתשובה לתגובה לבקשת האישור, ובמיוחד בהתחשב בכך שישנו אינטרס ציבורי חשוב לבירור מקיף ומלא של הטענות בבקשת האישור כשמדובר בטענה למצב דברים המסכן את צבור הנוסעים ברכבי אלפא רומיאו.
בנוסף, נוכח כך שבפרק ה.1 לבקשת האישור ישנה לכאורה התייחסות כללית לכל יצרני הרכב לרבות המשיבות וכך גם בהתאם לכותרתו "התקלה הבטיחותית הסדרתית ברכבי אלפא רומיאו" כאשר האמור בפרק זה התייחס לכאורה לכל מותגי הרכב, לרבות אלפא רומיאו , ונוכח כותרת פרק ה.3. לבקשת האישור כי המשיבות בצעו בחו"ל ריקול לכריות אוויר ברכבים מתוצרתן, אני סבור כי ניתן לראות את הנטען בפרקים אלה לבקשת האישור כמתייחס גם לכריות אוויר שהותקנו באופן ספציפי ברכבי אלפא רומיאו ולכן איני מקבל את טענות המשיבות בהקשר זה לרבות הטענה למחיקת טענת המבקש בתגובה לתשובה לבקשת האישור כי בוצעו קריאות ריקול להחלפת כריות אוויר גם בארצות הברית ואוסטרליה (סעיף 4 לתגובה לתשובה לבקשת האישור).

לגבי הטענות הנוספות והמסמכים שצו רפו לראשונה לתגובה לתשובה לבקשת האישור

איני מתיר צרוף נספח 5 לתגובה לתשובה שכן מדובר בכתבה מיום 3.6.20 שפורסמה זמן קצר בלבד לאחר הגשת הבקשה לאישור, בה פורסם כי כרית אוויר הנוסע אשר הותקנה ברכבי אלפא רומיאו היא מתוצרת Takata. הכתבה פורסמה ביום 3.6.20 ימים ספורים בלבד לאחר הגשת הבקשה לאישור שהוגשה ביום 24.5.20, וככל שהמבקש סבר כי מדובר בראיה מהותית, הרי שהיה עליו להגיש בקשה להוספת ראיה ולא להמתין חודשים ארוכים עד לאחר הגשת התשובה לבקשה לאישור ולצרפה במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור. בנוסף וחשוב יותר, נוכח כך שמדובר בכתבה, משקלה לגבי אמיתות תוכנה נמוך, אם קיים בכלל.

המשיבות טענו בבקשה כי המבקש טען לראשונה בתגובה לתשובה לבקשת האישור, כי המשיבה 2 הינה צד להליכי פשיטת הרגל שהתנהלו כנגד חברת Takata וכי הדבר מוכיח מעל כל ספק כי המשיבה 2 רכשה מחברת Takata כריות אוויר מסוכנות שהותקנו ברכבי אלפא רומיאו, כשלטענתן אין זכר לטענות אלו בבקשת האישור. טענה זו מבוססת על נספחים 4-3 לתגובה לתשובה לבקשת האישור, כאשר מדובר במסמכים שהיו נגישים למבקש לפני הגשת בקשת האישור ושמטרתם להוכיח כי המשיבה 2 רכשה כריות אוויר של Takata, לפיכך דינן של ראיות חדשות אלו להימחק מהתגובה לתשובה (סעיפים 48-46 לבקשה ).

המבקש טען מנגד כי בסעיף 17 לתשובת המשיבות לבקשת האישור נטען על ידי המשיבות כי כרית האוויר בצד של הנהג שברכבי אלפא רומיאו יוצרה על ידי התאגיד JSS, תאגיד שאין לו לכאורה כל נגיעה לחברת Takata לטענת המשיבות, כאשר בסעיף 13 לתצהיר מטעם המשיבה 2 שצורף לתשובה לבקשת האישור נכתב באופן מוצנע ביותר כי חברת JSS (מבלי שהדבר מוזכר בגוף התשובה) רכשה את חברת Takata בשנת 2018. כל שהמבקש עשה במסגרת התגובה לתשובה הוא להוכיח כי בניגוד לבדיות המשיבות, קיים קשר ישיר בין חברת JSS לחברת Takata ואף מתקיים קשר ישיר בין המשיבה 2 לחברת Takata ולראיה, המשיבה 2 נטלה חלק בפירוק של חברת Takata כנושה שלה, מה שמוכיח כי המשיבה 2 רכשה כריות אוויר מחברת Takata. לא יתכן שהמשיבות תעלנה טענות כוזבות במסגרת תשובתן לבקשת האישור ולא יתאפשר למבקש להפריכן (סעיפים 44-43).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי להתיר את הטענה לעיל ואת צירוף הנספחים 3 ו – 4 (מסמכים משנת 2018) אף שהמבקש בשקידה ראויה היה יכול לאתר ולצרף אותם לבקשת האישור וש אין טענה מפורשת בבקשת האישור בדבר הקשר שבין המשיבות לחברת Takata, אלא נטען בה שלמבקש אין ידיעה על זהות יצרנית/יצרניות כריות האוויר ברכבי אלפא רומיאו. זאת, נוכח התמונה הלא ברורה שעולה לכאורה מקריאת תשובת המשיבה לבקשת האישור יחד עם התצהיר התומך בה. אכן, בסעיף 17 לתשובת המשיבות לבקשת האישור נטען על ידי המשיבות כי כרית האוויר בצד של הנהג שברכבי אלפא רומיאו יוצרה על ידי התאגיד JSS. עם זאת, בסעיף 13 לתצהיר מטעם המשיבה 2 שצורף לתשובה לבקשת האישור נכתב כי גורמים הקשורים ב תאגיד JSS רכשו חלק מנכסי חברת Takata במהלך שנת 2018 (כאשר באותו סעיף צוין גם כי כריות האוויר ברכב שהיה מעורב בתאונה בירושלים יוצרו על ידי JSS הרבה לפני עסקת הרכישה האמורה) מבלי שהדבר הוזכר בגוף התשובה לבקשת האישור. המשיבות מצידן בתגובה לתשובה לבקשת המחיקה בהתייחסותן לסעיפים 42-44 לתשובת המבקש לבקשת המחיקה, בחרו שלא להתייחס ישירות לטענה זו של המבקש בסעיף 43 לתשובתו לבקשת המחיקה וטענו כי טענת המבקש בסעיפים 42-44 לתשובה לבקשת המחיקה אינה ברורה וכי לא הצל יחו לרדת לסוף דעתו. לאחר ששקלתי את הדברים כאמור לעיל, נראה שמתשובת המשיבה לבקשת האישור בצירוף התצהיר התומך בה ניתן ללמוד לכאורה על כך שלכל הפחות החל משנת 2018 קיימת אפשרות שברכבי אלפא רומיאו מתוצרת המשיבה 2 מותקנת כרית אוויר מתוצרת חברת Takata שחלק מנכסיה נרכשו במהלך ש נת 2018 על ידי גורמים הקשורים בתאגיד JSS. נוכח האמור לעיל, נראה שיש מקום להתיר למבקש במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור לצרף את נספחים 3 ו – 4 (שגם הם משנת 2018) על מנת לנסות ולהוכיח/לחזק את ה קשר בין רכבי המשיבה 2 לכריות האוויר מתוצרת חברת Takata בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות JSS. זאת גם בהתחשב בכך שישנו אינטרס ציבורי חשוב לבירור מקיף ומלא של הטענות בבקשת האישור כשמדובר בטענה למצב דברים המסכן את צבור הנוסעים ברכבי אלפא רומיאו.

המשיבות טענו עוד כי המבקש טען לראשונה בתגובה לתשובה לבקשת האישור, כי חברת FCA חברת האם של המשיבה 2 החליפה כריות אוויר מסוכנות מתוצרת חברת Takata בארצות הברית ובמדינות נוספות אך לא בישראל (סעיף 7.4 לתגובה לתשובה וכן סעיף 65), כאשר אין לטענה זו זכר במסגרת בקשת האישור. וכך גם לא היה מקום לצרף את נספחים 7-6 לתגובה לתשובה לבקשת האישור בהקשר זה (סעיפים 50-49 לבקשה ).
המבקש השיב לטענות אלו, כי תגובתו נועדה לסתור את טענת המשיבות כי לא היה להן כל קשר לחברת Takata. זכותו וחובתו של המבקש להציג את הראיות לכך במסגרת התגובה לתשובה שלשם כך נועדה (סעיף 45 לתשובה לבקשה ).
המשיבות השיבו לטענת המבקש כי לא נטען על ידן שאין להן קשר לחברת Takata.
בדיון שהתקיים ביום 20.4.21 טען ב"כ המשיבות כי בנספחים 6-7 מפורטת רשימת הרכבים בהם בוצע ריקול ולא מופיע שם רכב מסוג אלפא רומיאו, וב"כ המבקש לא סתר זאת .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שלא להתיר צרוף נספחים 6 ו -7 לתגובה לתשובה לבקשת האישור משלא צורפו לבקשת האישור מלכתחילה וכאשר אינם מתייחסים לריקול של רכבי אלפא רומיאו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שלא להתיר למבקש להעלות ל ראשונה בתגובה לתשובה טענה לפיה ברכבי אלפא רומיאו קיימים פגמים מסכני חיים נוספים המאפיינים רכבי אלפא רומיאו (למשל הגה רכב שננעל תוך כדי נסיעה) שכן נגד המשיבות מתנהל ככל הנראה הליך ייצוגי בנושא שטרם הוכרע ואין מקום להעלאת טענה מסוג זה שלא נטענה בבקשת האישור מלכתחילה במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור, בפרט שלא נטען כי מדובר בטענ ה חדשה מהתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור וכאשר טרם ניתנה הכרעה לגביה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, איני מקבל את בקשת המשיבות למחיקת טענת המבקש שנטענה לראשונה בתגובה לתשובה לבקשת האישור, כי ברכבו מותקנות אותן כריות אוויר שהותקנו ברכב המנוחה בתאונה בירושלים נוכח כך שמהתשובה לבקשת האישור עולה טענה שלמבקש אין ידיעה אודות מסוכנות כריות האוויר שהותקנו ברכבו.

המשיבות טענו כי במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור, מנסה המבקש "להגניב" לתיק בית המשפט העתק דוח של הרשות לבטיחות בדרכים האמריקאית מיום 30.6.16 בעניין כריות אוויר של חברת Takata (נספח 8 לתגובה לתשובה לבקשת האישור). לטענת המשיבות מדובר במסמך בהיקף של כ-100 עמודים המתייחס להשתלשלות העניינים ביחס לכריות האוויר מתוצרת חברת Takata אשר הוגש במסגרת הליכים משפטיי ם בארצות הברית (ראו סעיף 65 לתגובה לתשובה לבקשת האישור ) כאשר מסמך זה היה נגיש למבקש קודם להגשת בקשת האישור.
המבקש טען מנגד, כי אין במסמך זה משום הרחבת חזית (סעיף 50).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי מאחר שמדובר במסמך שהיה בידי המבקש יכולת לצרפו טרם הגשת בקשת האישור, אף אם אין במסמך זה משום הרחבת חזית, אין להתיר צרופו כעת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שהאמור בסעיף 33 לבקשת האישור כי ליצרניות הרכב הייתה מעורבות ישירה בעיצוב ובתכנון כריות האוויר רחב דיו לחול גם לגבי המשיבות, ולפיכך הבקשה למחיקת הטענה כי המשיבה 2 הייתה מעורבת בתכנון כריות האוויר כך שיתאימו לרכבי המשיבה 2 תוך התייחסות לכריות האוויר מתוצרת Takata נדחית.
עם זאת, בקשת המשיבות להוצאת נספח 11 לתגובה לתשובה לבקשת האישור, תצהירו של מהנדס בכיר בחברת Takata שהוגש במסגרת ת.צ 19333-04-16, מתקבלת נוכח כך שהמבקש בחר שלא לצרף את המסמך הנ"ל לבקשת האישור, אף שלטענתו עניין זה עלה בבקשת האישור ונראה לכאורה שהמסמך היה בחזקתו באותו מועד (מעיון בתצהיר עולה כי הוא נחתם ביום 3.7.18), והסברו כי נאלץ לצרפו רק מאחר שהמשיבות הכחישו את טענותיו אינו מספק. בנוסף, משהמבקש לא הצהיר כי בכוונתו להעמיד את המצהיר האמור לחקירה נגדית במסגרת ההליך הנוכחי ממילא מדובר במסמך שאינו קביל, ואין מקום כטענת המבקש, שהמשיבות יזמנו את המצהיר הנ"ל לחקירה על תצהיר שהמבקש מבקש להגיש.

אשר על כן, הבקשה למחיקת התגובה לתשובה לבקשת האישור ולחילופין מחיקת חלקים ממנה והוצאת חלק מהנספחים לה מתקבלת חלקית, הכל כאמור לעיל.

אני מורה למבקש להגיש מחדש תוך 30 יום את התגובה לתשובה לבקשת האישור בהיקף של עד 12 עמודים לכל היותר (לא כולל תצהיר ונספחים) על מנת לייעל את ההליכים, וזאת בהתאם להחלטה לעיל.
על התגובה לתשובה לבקשת האישור לכלול אך ורק טענות שנטענו במקור במסגרת התגובה לתשובה (ללא כל תוספת או פרשנות יצירתית) ואת הנספחים שהתרתי לצרף והכל בהתאם לקביעותיי דלעיל. המלל וצורת העמודים בהתאם לדין.

על מנת לאפשר למשיבות להתייחס לטענות המבקש בתשובה לתגובה לבקשת האישור שתוגש עם חלק מהנספחים בהתאם להחלטה זו, המשיבות רשאיות להגיש תוך 30 יום לאחר מכן תגובה לתשובה לתגובה הנ"ל בהיקף של עד 4 עמודים. המלל וצורת העמודים בהתאם לדין.

בהתחשב בכך שהבקשה התקבלה בחלקה בלבד כאשר התרשמותי שמקור עיקר המחלוקת בכך שבקשת האישור הוגשה במהירות יחסית לאחר שאירעה התאונה בירושלים ונראה לכאורה שהיה מקום מצד המבקש לבצע ברור מקיף יותר של התשתית העובדתית לבקשת האישור בטרם הגשתה, ובפרט לגבי טענתו כי כרית האוויר בצד של הנוסע היא מתוצרת חברת Takata, יישא המבקש בהוצאות המשיבות בסך של 5,000 ש"ח שישולמו תוך 30 יום מהיום.

קדם משפט נקבע ליום 30.12.21 שעה 11:30 עד שעה 13:30.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ב, 14 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.