הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 51896-06-18

מספר בקשה:8
לפני
כבוד ה שופט אבי פורג

המבקש:

ארז חרדון
ע"י ב"כ עוה"ד אבני ו/או פלסר

נגד

המשיבה:

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שפרינצק

פסק דין
(אישור בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית)
לפני בקשה מוסכמת לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: בהתאמה : "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו-"חוק תובענות ייצוגיות").

התובענה הייצוגית, בקשת האישור וההליכים בתיק
1. המבקש הגיש ביום 21.6.18 תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה שעניינה טענות להפליה והפרת החובה להציב בכל חנויות "בזק סטור" (להלן: "הסניפים"), הן במקומות ההמתנה והן בעמדות השירות, מושבים מותאמים לאנשים עם מוגבלות בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 ( להלן: "חוק השוויון"), ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג- 2013 ( להלן: "התקנות") ובפרט תקנה 18 (ד) לתקנות לעניין מושבים מותאמים בעמדות השירות ותקנה 23(א) לעניין מושבים מותאמים במקומות ההמתנה. המבקש טען בבקשת האישור, כי בלפחות כ- 22% מהסניפים לא היו מושבים מותאמים בעמדות השירות ובלפחות כ- 44% מהסניפים לא היו מושבים מותאמים במקומות ההמתנה. בנוסף טען, כי אין התייחסות למושבים מותאמים באתר בזק באינטרנט (להלן: "אתר בזק") כנדרש בתקנה 34(א)(4) לתקנות.

2. עילות התביעה אותן טען המבקש בבקשת האישור הינן: עילות מכוח חוק השוויון; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עשיית עושר ולא במשפט על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979; ועוולה חוקתית.

3. את הקבוצה הייצוגית ביקש המבקש להגדיר בבקשת האישור כך:
"אנשים עם מוגבלות בניידות (למעט המתניידים בכיסא גלגלים), שהגיעו או היו יכולים להגיע החל מיום 1.7.14 למרכזי שירות ומכירה של המשיבה, שיש בהם מקומות המתנה לקבלת שירות או הזמנתו (להלן-"הסניפים" ו-"מקומות המתנה"), משאין בהם מושבים מותאמים לאנשים עם מוגבלות במקומות ההמתנה ו/או בעמדות השירות."

4. ביום 25.12.18 הגישה המשיבה ת שובתה לבקשת האישור. המשיבה טענ ה, בין היתר , כי הציבה בסניפים מושבים מותאמים כדין ובהתאם להדרכות רכז הנגישות שמינתה; שנערכו בסניפים ביקורות נגישות לרבות מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; שגם צילומי הווידאו שצורפו על ידי המבקש לבקשת האישור ת ומכים בטענתה כי הציבה מושבים מותאמים בסניפים כנדרש על פי דין; שיש מושבים מותאמים מעל המספר הנדרש בתקנות; שיתכן ולקוח הזיז מושב מותאם ממקום ההמתנה לעמדת השירות או לאזור אחר בסניף ובכך אין הפרה של חוק השוויון והתקנות וכי ממילא המבקש והחוקר מטעמו לא ביקשו מאנשי צוות החנות כ יסא שכזה; שבאתר המשיבה מצוי המידע המלא אודות נושא נגישות חנויות המשיבה ושלכל היותר מדובר בתקלות נקודתיות שאינן מצדיקות ניהול תובענה ייצוגית.

5. ביום 7.2.19 הגיש המבקש בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון ולארכה להגשת תשובת ו לתשובת המשיבה. ביום 1 8.2.19 הגישה המשיבה התנגדותה לבקשה וביום 20.2.19 השיב המבקש לתשובת המשיבה.

6. ביום 20.2.19 נערך דיון מקדמי במהלכו נשמעו טענות הצדדים ונשמעה המלצת בית המשפט להגיע להסדר.

7. בהמשך לאמור, ביום 15.4.19 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה בדבר הסתלקות מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כפי שיפורט להלן.

הסדר ההסתלקות המוסכם

8. המשיבה הסכימה לפעול כדלקמן:
א. המשיבה הסכימה להוסיף לכל אחד מהסניפים מושב מותאם נוסף מעבר לנדרש על פי הדין ("הנגשת היתר").
ב. המשיבה הסכימה להבהיר באתר בזק כי בחנויות בזק סטור קיים ריהוט נגיש.
ג. המשיבה תנחה את מנהלי ועובדי הסניפים, באמצעות רכז הנגישות, כי ככל שניתן, בהתאם לדין, ולאורך שעות מתן השירות בסניפים יש לדאוג לכך שיוצבו מושבים מותאמים במקומות ההמתנה וגם (בנפרד) בעמדות שירות.

9. הצדדים הסכימו כי נוכח התועלת הממשית והמהותית לקבוצה וכלל נסיבות העניין, תשלם המשיבה למבקש גמול בסך של 4,000 ₪ , ושכ"ט לבא כוח ו בסך של 31,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין וכנגד קבלת חשבונית לאחר תשלום שכ"ט עו"ד בפועל.

10. עוד הוסכם בבקשת ההסתלקות, כי המבקש מוותר ויתור סופי, מלא ומוחלט על כל טענותיו בבקשת האישור כנגד המשיבה ו מסכים למחיקת התביעה האישית שצורפה לה. כמו כן, המבקש ובאי כוחו מתחייבים שלא להגיש נגד המשיבה בקשת אישור נוספת או הליך משפטי אחר כלשהו בעילה זהה בעניין מושבים מותאמים לאנשים עם מוגבלות בסניפים.

11. הצדדים בקשו לפטור אותם מההליכים הקבועים בסעיף 16 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות ובכלל זה מפרסום הודעה למציאת תובע או ב"כ תובע חלופי.
לבקשת ההסתלקות צורפו תצהירי המבקש ובא כוחו לפיהם לא קיבלו כל טובת הנאה, גמול או שכר טרחה בקשר עם ההליך או עם ההסתלקות , מלבד ההסכמות במסגרת הבקשה.

שני הצדדים עמדו על טענותיהם, אולם בחרו להגיע להסדר הסתלקות זה, בין היתר, למען חסכון במשאבים וזמן שהיו נדרשים לניהול ההליך ולאור העדפתם להתמקד בגיבוש פתרון מוסכם, יעיל ומהיר הכולל תועלת ודאית ומהירה לחברי הקבוצה בדרך של שיפור והנגשת יתר מעבר לדרישות הדין.

דיון והכרעה
12. עיינתי בבקשת האישור, בתביעה הייצוגית ובבקשת ההסתלקות ומצאתי אותה סבירה ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. זאת, בהתחשב בנימוקים המנויים בהסדר ההסתלקות המקובלים עלי ובכך שאין בהסתלקות ליצור מעשה בית דין כלפי איזה מחברי הקבוצה .
לפיכך, אני מקבל את בקשת ההסתלקות, מוחק את בקשת האישור ודוחה את תביעתו האישית של המבקש.

13. בנסיבות אשר פורטו לעיל, אין מקום ליתן הוראות לפרסום לפי סעיף 16 (ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות ולתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010.

14. באשר לגמול ולשכר הטרחה, קובע סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כי מבקש המבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לא יקבל טובת הנאה מהנתבע, אלא באישור בית משפט.
הסעיף מפרט שני שיקולים שעל פיהם יחליט בית המשפט אם לאשר הסתלקות שתגמול בצידה: האחד, במצב דברים שהתובענה הייצוגית טרם אושרה כבענייננו, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; והשני, הוא התועלת שהביאה הבקשה לאישור לחברי הקבוצה.
בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18) (להלן: " מרקיט") נדונה סוגיית ההסתלקות המתוגמלת ונקבע באשר לסוגיית עילת התביעה לכאורה, בין היתר כך:
"25... בבואו להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה אגב הסתלקות מההליך הייצוגי, שומה על בית משפט לבחון ראשית אם 'התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה'. קרי: על בית משפט לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך. שנית, על בית משפט לתת דעתו ל'תועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה'; ויושם לב כי המחוקק שם את הדגש על עניינם של חברי הקבוצה (להבדיל מתועלת ציבורית כללית, או השגת אחת ממטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות). אין זאת אלא ששומה על הערכאה הדיונית להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה (כדוגמת תיקון הפרת חוק שבפועל לא הסבה נזק של ממש לקבוצה גם קודם לתיקון). אחת השאלות שיש לבחון בהקשר זה, היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה."
(ההדגשות שלי- א.פ)

עוד קבע בית המשפט העליון בפרשת מרקיט, כי השיקולים המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה בבקשת הסתלקות יקבעו על פי שיקול הדעת של בית המשפט, בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי ולאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות:
"29... למען הסר ספק אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת, ולערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בנדון בהתאם לנסיבות המקרה. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, על פי סעיפים 22 ו-23 לחוק ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך וניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה, ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא הכוח המייצג, האופן שבו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעדים שנפסקו בסופו של יום לטובת הקבוצה. ההלכה מקדמת דנא היא שאין עסקינן ברשימה ממצה של שיקולים, ופסיקת הגמול ושכר הטרחה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהתאם למכלול נסיבות המקרה הקונקרטיות... "

15. במקרה דנן, בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל בפרשת מרקיט, משלא מצאתי כי מדובר בטיעוני סרק, אני סבור כי הבקשה מצביעה על עילת תביעה לכאורה.
שוכנעתי גם כי קיימת תועלת בהליך זה ובהסדר ההסתלקות לחברי הקבוצה. מדובר בהסדר הכולל הנגשת יתר לאנשים עם מוגבלות מעבר לדרישות הדין, שערכו אינו נמדד רק בשווי כספי. בענייננו, קיימת אף תועלת חברתית וציבורית שבהרתעה ואכיפת הדין האוסר על הפליה במקומות ובשירותים ציבוריים. ההסדר כולל רענון ההנחיות לעובדים בסניפים ונוספה הבהרה באתר המשיבה לגבי ריהוט נגיש בחנויותיה , כאשר מטרתה המרכזית של התובענה (הצבת מושבים מותאמים לאנשים עם מוגבלות) במקומות ההמתנה ובעמדות השירות הושגה ולא קיים עוד צורך בניהול התובענה. בשים לב לתועלת האמורה שהושגה בהסכמה ולשינוי בפועל בסניפי המשיבה, כאשר גם לא נחסמה זכותם של חברי הקבוצה להגיש תביעה אישית, מאחר שמדובר בבקשת הסתלקות ולא נוצר מעשה בית דין (ראו גם סעיף 17 לבקשת ההסתלקות), מצאתי את בקשת ההסתלקות סבירה ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

בהתחשב באמור וכן בטרחה שטרחו המבקשים ובא כוחם, הסיכון שנטלו על עצמם במסגרת ניהול ההליך, אופן ניהול ההליך והשלב המוקדם יחסית של ההליך בו הוגשה בקשת ההסתלקות, כאשר אין בקבלת ההסתלקות כדי לפגוע באינטרס של מי מחברי הקבוצה או שינוי מצבם לרעה, ואף להיפך, אני מוצא לנכון לאשר תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו בסכומים המבוקשים .
לפיכך אני מאשר תשלום גמול ושכר טרחה באופן שהמשיבה תשלם גמול למבקש בסך כולל של 4,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד לב"כ המבקש בסך של 31,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין וכנגד קבלת חשבונית לאחר תשלום שכ"ט עו"ד בפועל.
הסכומים האמורים לעיל ישולמו למבקש ובא כוחו תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין .

5129371המבקש יעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
5129371

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ט, 17 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.