הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 50304-01-20

מספר בקשה: 14
בפני
כבוד ה שופט יחזקאל קינר

מבקשת

סייברלוג'יק בע"מ

נגד

משיבים

  1. בנק מזרחי טפחות בעמ
  2. בנק לאומי לישראל בעמ
  3. בנק דיסקונט לישראל בעמ

החלטה
(בבקשה לגילוי מסמכים ומתן מענה על שאלון)

בקדם המשפט הראשון (14.9.20) צומצמה בהסכמה הגדרת הקבוצה והיא מוגדרת עתה כך:

"כל לקוחות כל אחד מהמשיבים שהם עסקים גדולים אשר ביצעו העברת מט"ח לחו"ל וחויבו בעמלת חשבון פתוח לפי חלק 7 לתעריפון של כל אחד מהמשיבים ("סחר חוץ") במקום חיוב בעמלת העברת מט"ח לפי חלק 5 לתעריפון ("מטבע חוץ"), וכן חויבו בעמלת "סוויפט" ו/או בהוצאות סוויפט....".

עילות התביעה צומצמו אף הן, והן עתה אלה בלבד (ההתייחסות היא ללקוחות של המשיבים (להלן: "הבנקים") שהם עסקים גדולים בלבד):

א. הבנקים מחייבים בעמלה לגבי העברת מט"ח לחו"ל לפי חלק 7 לתעריפון (שכותרתו "סחר חוץ" במקום לפי חלק 5 לתעריפון (שכותרתו "מטבע חוץ").
הבנקים מחייבים בגין העברת מט"ח לחו"ל בעמלת סוויפט, למרות שזו בוטלה עוד ב-2008 על ידי הפיקוח על הבנקים, וכן מדובר בחיוב בסכומים העולים אלפי מונים על סכום ההוצאה הממשית בפועל בה מחויב הבנק לשם מתן השירות המבוקש ללקוח, שרק אותה רשאי הבנק לגבות.

לאחר קדם המשפט הנ"ל שלחה המבקשת דרישה לבנקים לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון. משנדחו דרישותיה על ידי הבנקים, עתרה לבית המשפט בבקשה בעניינים אלה, היא הבקשה הנדונה בהחלטה זו (להלן: "הבקשה").

הבנקים התנגדו למבוקש וטענו לאי התקיימות הדרישות הבסיסיות לעניין הבקשה, הלא הן תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיום התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, ורלוונטיות. עוד טענו הבנקים כי דרישת המבקשת גורפת, ולא למסמכים ספציפיים, כי הבנקים נדרשים לארגן נתונים ולהפיק דוחות למבקשת, דהיינו מדובר במסמכים שאינם קיימים, וכי המסמכים שמבוקש גילוים כוללים סודות מסחריים חסויים.
טענות דומות הועלו על ידי הבנקים לגבי הדרישה להשיב על שאלון.

המבקשת טענה כי הרימה את נטל התשתית הראייתית הראשונית, כי מדובר ברשימת מסמכים קצרה ורלוונטית ביותר לשאלות שבמחלוקת, וכך גם לגבי השאלות שנשאלו, כי בתי המשפט נעתרים תדיר לבקשות מסוג זה, כי המסמכים המבוקשים אוזכרו בכתבי התשובה של הבנקים, וכי החיסיון נטען על ידי הבנקים כלאחר יד, כי הוא יחסי ולא מוחלט, וכי הבנקים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח טענת חיסיון או סודיות.

הליך של גילוי ועיון במסמכים מעוגן בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות"), הקובעת כך:

"לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק".

ברע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג (24.2.16), נקבע כך:

"... בהליכים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית חלים כללים מצומצמים יחסית של גילוי ועיון בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים רגילים... על המסמכים להיות רלוונטיים לזירת המחלוקת ולשלב של אישור הבקשה; על הגילוי לעמוד בתנאים ובמגבלות החלות באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים; ועל המבקש להציג תשתית ראייתית ראשונית ממנה ניתן ללמוד כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור התביעה תתקבל".

דרישה זו נועדה, בין היתר, למנוע הליכי סרק שכל מטרתם היא לפגוע במשיבים [רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נ"ז(4) 513 (2003)].

נקבע כי הרף הנדרש במסגרת החלטה בבקשת התובע לגילוי מסמכים בהליך של תובענה ייצוגית (העמדת תשתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק) נמוך מהרף אשר עמידה בו תביא לאישור בקשה כתביעה ייצוגית [ת"צ (מחוזי נצ') 41025-01-14 קלי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (6.7.15)], וכדברי בית המשפט לעניין זה ברע"א 2155/17 קליאוט נ' פרטנר תקשורת בע"מ (24.8.17):

"על מנת לעמוד בדרישה זו (תשתית ראייתית ראשונית – י.ק) אין צורך להראות כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית, ומנגד אין די בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק".

פרט לדרישות הרלבנטיות והתשתית הראייתית הראשונית שנזכרו לעיל, הוסיפה וקבעה הפסיקה 3 תנאים נוספים: א) המסמכים נמצאים בידיו או בשליטתו של המשיב; ב) במתן הצו יהיה כדי לפשט את ההליך ולייעלו; ג) מתן הצו אינו מטיל עול בלתי סביר על המשיבה [רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' פרופ' זליכה (29.3.16)].

חיוב במתן מענה על שאלון אפשרי אף הוא במסגרת בקשת אישור תובענה ייצוגית [ר' רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' זליכה סעיפים 10, 17 ( 29.3.16)]. בחינת בקשה למתן מענה על שאלון דומה לבחינת בקשה לגילוי מסמכים.

תצהיר גילוי מסמכים כללי

במסגרת הבקשה צמצמה המבקשת את המסמכים שהתבקשו בפניותיה אל הבנקים, אך הותירה בעינה את דרישתה לקבלת תצהיר גילוי מסמכים כללי.
דרישה לגילוי מסמכים כללי אינה יכולה להיעתר במסגרת בקשת אישור תביעה כייצוגית, שכן כאמור לעיל, בבקשת אישור, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים. בהעלאת דרישה כוללנית למסמכים לא מוגדרים, חפצים המבקשים "לגלגל" לכתפי המשיבה את נטל ההוכחה הרובץ לפתחם בסוג בקשות זה, ובכלל כך הוכחת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים והימצאותם בידי המשיבה, ואין לאפשר זאת [ת"צ (מחוזי מרכז) 5253-11-15 אברהמי ואח' נ' י. בראון ובניו בע"מ (5.11.19) ; ת"צ (מחוזי ת"א) 6722-10-12 בכור נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (1.10.13)].
בקשת המבקשת לצו לגילוי מסמכים כללי נדחית, אפוא,

עילת עמלת הסוויפט

עיקר טענת המבקשת היא כי הבנקים אינם רשאים לגבות עמלת סוויפט כלל, ואם רשאים הם לעשות כן, אין העמלה יכולה לעלות על הוצאותיהם בפועל של הבנקים בגין ההעברה בסוויפט. המבקשת מסתמכת על חוזר הפיקוח על הבנקים משנת 2008 בדבר הסרת עמלת הסוויפט מהתעריפון, על עמדות הפיקוח על הבנקים לאחר מכן ועל הסתלקויות והסדרי פשרה שאושרו בעניין זה.
המסמכים שהתבקשו על ידי המבקשת בנושא עילת הסוויפט (סעיפים 5.2 ו-5.3 לבקשה) התמקדו בבירור עלויות ביצוע ההעברה בסוויפט. כך גם שאלות 9-23 בשאלונים הזהים שנשלחו לבנקים עוסקות בחיוב ברכיב הסוויפט. המבקשת התייחסה בבקשתה לשאלות אלה כאל מקשה אחת, והדגישה כי על הבנקים "להראות כי אכן מדובר בהוצאה ממשית, כמתחייב ובהתאם להוראות הדין, או שמא רכיב זה נגבה ביתר".

באשר לתשתית הראייתית הראשונית וסיכויי ההצלחה לזכות בעילה זו, אין המבקשת עומדת על קרקע מוצקה. בניגוד לטענות המבקשת, החוזר משנת 2008 מתייחס לתעריפוני הבנקים ליחידים ולעסקים קטנים. לעומת זאת, תעריפון הבנק לעסקים גדולים נתון לשיקול דעתם של הבנקים, ואינו כפוף לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח – 2008 או לתעריפון המלא (נספח לכללים הנ"ל). דברים אלה הובהרו הן בחקיקה והן בפסיקה, למשל, בת"צ (מחוזי מרכז) 63162-02-15 לפינר נ' בנק הפועלים (30.1.18) בסעיף 3:

"התעריפון המלא אינו חל על לקוחות עסקיים (כלומר מי שאינו נכלל בהגדרת יחיד או עסק קטן), לגביהם רשאים הבנקים לקבוע תעריפון כרצונם".

כמו כן, בעמדת הפיקוח על הבנקים שהוגשה בת"צ 42822-09-18 גוטמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ עליה הסתמכה המבקשת נקבע כי "תאגיד בנקאי רשאי לכלול בתוך עמלת הסוויפט, המופיעה בתעריפון לעסקים גדולים, גם את הוצאות הסוויפט", דהיינו אין מניעה לכך שהבנק יגבה מעסקים גדולים עמלת סוויפט.

קשיים אלה העומדים בפני המשיבה בהצלחת עילתה בנושא עמלת הסוויפט משליכים כמובן על יכולתה לעתור לגילוי מסמכים ולמתן מענה לשאלון בנושא זה. אין צורך לסמוך רק על האמור לעיל, ולדחות את בקשת המבקשת, שכן המשיבים אישרו בדיון שהתקיים ביום 4.3.21 כי לא יטענו שבשלב בקשת האישור המבקשת לא הוכיחה כי הוצאות פעולת הסוויפט של כל אחד מהבנקים נמוכות מהעמלה שגבה הבנק, וכי אם תתקבל בקשת האישור בנושא עמלת הסוויפט (בניגוד לטענות הבנקים), הבירור בעניין זה ייערך בשלב השני של הדיון (עמ' 14 ש' 29 – עמ' 15 ש' 2)..
מאחר שגילוי המסמכים המבוקש והשאלות שנשאלו לגבי עילת עמלת הסוויפט התרכזו בבירור הוצאות הבנקים בגין ביצוע פעולות הסוויפט, ברי כי לאור אישור הבנקים הנזכר לעיל, אין עוד רלוונטיות לגילוי המסמכים ולשאלות הנ"ל, ובקשת המבקשת בעניין זה התייתרה ונדחית.

עילה בגין החיוב לפי חלק 7 לתעריפון (במקום לפי חלק 5 לתעריפון)

עיקר טענת המבקשת היא כי פעולות העברת מטבע חוץ שביצעה, הן פעולות פשוטות, המצדיקות גביית עמלות לפי חלק 5 לתעריפון הבנקים לעסקים גדולים, שכותרתו "מטבע חוץ", ולא לפי חלק 7 לתעריפון הנ"ל שכותרתו "סחר חוץ", אשר אמור להתייחס לפעולות מורכבות יותר (והתעריפים בו גבוהים יותר מאשר בחלק 5). הגם שלבנקים טענות רבות נגד עילה זו, שאין לבטלן כלל ועיקר, צלחה המבקשת את התשתית הראייתית הנדרשת לצורך בקשת גילוי מסמכים ומענה על שאלון.

עיקר מטרת גילוי המסמכים והשאלון בנושא זה היא להראות כי בעניינה של המבקשת (ובעניינם של אחרים), אין הבדל בין טיפול הבנק לפי חלק 5 לבין טיפולו לפי חלק 7, ולכן סיווג הפעולה כמשתייכת לחלק 7 הוא שגוי. מטרה זו רלוונטית להליך.

שני התנאים הראשונים והעיקריים (תשתית ראייתית ורלוונטיות) מתקיימים, אפוא.

באשר לגילוי המסמכים, אתקן מעט את הניסוח בסעיף 5.1 לבקשה (רחב מדי). הבנקים יגלו הוראות פנימיות, חוזרים, הנחיות ונהלים המתייחסים לביצוע פעולות של העברת מט"ח לחו"ל ("חשבון פתוח") בין לפי חלק 5 ובין לפי חלק 7 לתעריפון, בנוגע לאופן יישומן והפעלתן של הוראות אלה במחשבי הבנק.

לגבי סעיף 5.4 בבקשה לגילוי המסמכים, המבוקש שם כלול בשאלה מס' 7 (הכוללת המצאת מסמכים), שתותר להלן, ולפיכך אין צורך בגילוי המסמכים המבוקש בסעיף זה.

באשר לשאלון (התבקש צו לגבי שאלות 5 ואילך):
שאלה 5 רלוונטית ותיענה.
שאלות 6-7 הן בעניין העברות המט"ח של המבקשת הנזכרות בבקשה וייענו (כולל המסמכים המבוקשים בשאלה מס' 7).
שאלה 8 תיענה, אך מובהר כי ההתייחסות תהיה רק לגבי העברות המט"ח של המבקשת המפורטות בבקשה והעסקאות אליהן מתייחסות ההעברות הנ"ל.
בשאלות 24-25 מבוקש לקבל את פירוט הפעולות שנעשות בבנקים בקשר להעברות מט"ח באבחנה בין ערוץ ישיר וערוץ שאינו ישיר. המבקשת לא פירטה בבקשתה את הרלוונטיות של שאלות אלה, והטענות שעניינן אבחנה בין ערוץ ישיר לערוץ שאינו ישיר אינן עוד במחלוקת בהליך זה, ולכן בקשת המבקשת לגבי שאלות אלה נדחית.

לא מצאתי כי יש בגילוי ובמתן התשובות לשאלון (כפי שהותרו) משום הכבדה על הבנקים, ולא מצאתי גם כי יש במסמכים או בתשובות לשאלות משום סיכון של חשיפת סודות מסחריים.

סיכום

תצהירי גילוי מסמכים ותשובות לשאלון כמפורט בקטעים המודגשים בסעיפים 19-20 לעיל, יומצאו על ידי המשיבים למבקשת תוך 30 יום.
תוך 45 יום יודיע ב"כ המבקשת את עמדתו בדבר המשך ההליך.

תז"פ ליום 9.5.21.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.